{"id":"kabala-3abdaae3bf06-1-11","bookId":"kabala-3abdaae3bf06","part":1,"torah":11,"title":"קטע 11","hebrewTitle":"קטע 11","segments":[{"index":1,"he":"ודע שכל דין קשה היוצא ממנו כולו הרג וחרב ודבר הוא שנאמר על חרבך תחיה שהוא חרבה \nהקשה בשמים ובארץ ולהיות דברים קשים ודינים חזקים בשמים ובארץ והכל מצד הה' של צידה \nהיא ה' הפחד והיא נקראת ה' יתירה, וכנגד הה' הקשה דברו ה' דכרים מפסידים את השחיטה \nכדי לבטל קושי המדה מנשמות של ישראל שע\"י ה' דברים הללו תצא הנשמה נקייה וטהורה הוא \nשנאמר ואהבת לרעך כמוך רעיך ממש כי נשמת אדם בו, ודעו כי יעקב לפני עשו קטן הוא כי \nיעקב רומז באות העטרה ההוא הה' הנקרא אור גדול ואור קטן. א\"ל אדוני יצחק היה אדם \nגדול ונכבד ובן אברהם למה נאחז מזו המדה אשר בה דברים קשים וחיצונים. אל\"ב צריכין \nלהיות דוגמת עליונים וקב\"ה עשאו עולה כליל זך ונקי מכל כוחות רעות של מדה זו כי לא \nהשיגו שום מום, ואחר שהוא חסר מכל מום נתחזק ונאחז מהמדה והמדה כרצונו ולא כרצונה \nוזהו צדיק מושל ביראת אלקים, האמת יעקב קטן מעשו השמטה גורמת שהוא בן שמטה ואעפ\"כ \n"},{"index":2,"he":"יעקב גדול בבכורה ממש כי כן נקרא בני בכורי ישראל, האמת דינים קשים ושפיכות דמים \nכולם נתנו לעשו לכן עשו שהכל הורג מדין קשה הבא מכח המדה ולכן יצחק כיון לברכו כדי \nלחזקו בדברים קשים כדי שיהיה כל הדברים הקשים בעשו ובזרעו החיצונים השמאליים הבאים \nמצד השמטה. והש\"י אשר לו נתכנו עלילות ידע סתרי הדרכים מה יודע יצחק על ענין העתיד \nוהשתרר כי כיון להחזיק קושי המדה הזאת באומות העולם כדי שתרחק מישראל ולא כן רצון \nהש\"י רק כשישראל עושים רצונו של הקב\"ה קושי המדה פועלת באומות ואם לאו ח\"ו פועלת \nבשונאיהם של ישראל, וכל פעולת הדין של ה' הב' ע\"י ה' הג' והנה כאשר פועלת גלות \nישראל גם ה' הג' היא השכינה הולכת עמהם בגלותם והיא תמיד בתוכם ואע\"פ שאינן טהורים \nהוא שנאמר השוכן אתם בתוך טומאתם. ובאומות העולם אע\"פ שהם טהורים אינה בתוכם כלל \nהוא שנאמר כי את כל התועבות האלה עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ואקוץ בם לומר לך אינה \n"},{"index":3,"he":"נמצאת בהם, ודעו בני שהמדה הקשה נמצא ממנה מקטרגים ואותן המקטרגים יש להם שר על \nכולם והוא המקטרג הגדול שבכולם ויורד ומשטין ועולה וקובל ואוהב להיות לו חלק \nבקדשים, ובזמן שישראל פועלים מעשה לענין קדשים אז מקטרג לפני המדה ומדבר קטגוריא \nוהמדה ההיא היא שנייה משם הה\"ה תובעת הדין מן ה' ראשון ואז שוקלים מעשיו של אדם אם \nזכאי מה טוב ואם חייב מוסרים אותו לה' הג' ופועל גזירות המדה הקשה, וכאשר גזר הקב\"ה \nלפייס המקטרג ביה\"כ הוא בנין אב לכולם לפייסו לעולם, ולכן ד' בתים בתפילין קושר בלב \nובו נראות ד' שערות כי מד' פרשיות חפץ חלק ובד' נותנין לו חלק בהנחתן בבתים כתיבתן \nכבתורה קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע ולמה תשים הדינין באמצע. ועל שתחושו בזה \nחושו בק\"ש שהיחוד נקרא תחלה שמע ואח\"כ והיה אלא הההי\"ן של שם הה\"ה יהיו מפוזרים ולא \nקרובים איש אל אחיו וא\"כ קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע ומזה לא תזוזו ועליו \n"},{"index":4,"he":"לא תהרהרו, והש' של ד' רגלים היה לעולם שכבר בא הוא שמטת החסד זוהר הרחמים וה' \nהאחרון בשמטת החסד היה בקיומו עם כל אשר בו מנשמות וחיילות עם כל הכוחות של החסד \nכולם היו בקיומם. ואחר שנשלמה שמטת החסד נתחלף הכח בשמטה זו ונחסר הרגל הא' שבש' \nמצד הפחד והפליט לחוצה קליפות ז\"א במקומה והיא בשם ישראל וכל זה בקושי המדה. ועל \nשאברהם לא נתחלף מדתו גם שמו אברהם עמד ולא נחלף אבל שם ישראל ביעקב נקים כי הוא \nימין ושמאל בדיבוק וביחוד. ואז יודע לכל אלקי חוצות ולכל אלקי מצרים שהכח והממשלה \nניתן לה' אחרון שבשם הה\"ה והוא המושל עליהם וזהו ובכל אלקי מצרים אעשה שפטים אני \nלכן שי\"ן של ד' רגלים לצד שמאל לרמוז שהשכינה במקום הרגל שנחסר כי השמטה החליפו \nותזהרו בני שלא לשנות מכתיבתן ומהנחתן כאשר כתובים בתורה. אל\"ר תפירתן בגידין למה, \nא\"ל בני גידין כשרים בעינן שהגידים אע\"פ שהם קשים פנימים הם אבל הפשתן הוא שנאמר \n"},{"index":5,"he":"ואל קין ואל מנחתו לא שעה והעור הנתפר למטה אשר הפרשיות נתונים עליו ונקרא תיתורא \nהיא דוגמת עליונים שהת\"ת נצח הוד יסוד מושכן בעור היא כנ\"י המכוסה בכתנות עור, אבל \nהחור הנעשה מהעור אשר נקרא כסא ותיתורא הרצועה עוברת דרך צינורות הבא ממנה השפע \nלת\"ת ומשם לעטרה ומשם לעולם השפל ונקרא מעברתא. ויזהר לתפור תפירת מרובע בין של יד \nבין של ראש. ודע בני באמת שיהו\"ה מתגלגל לי\"ב הויות ורבוע ד' פעמים ג' הם י\"ב \nתפירות שבתפילין ודוגמת הי\"ב הויות הם שבטי י\"ב ונקראים שבטי יה חצי השם כל השם \nומרובע לד' חלקים לכל דגל ג' חלקים י\"ב שבטים ד' דגלים, ופחות מי' פסולים אבל עשרה \nשהוא יו\"ד אשר לבדו מורה בי\"ב הויות ובשם העצם בהיותם מתרבע ק\"ק הוא שם יהו\"ה \nכשרים, וגם ביד אין להקפיד יד הכולל חמש וחמש עליונים ותחתונים ויותר מהיד אצבע \nיתירא אין להעלותם, ותזהרו בני שאם נפסק מהגיד הסופר קשרו עד ב' פעמים קשר הד\"ו \n"},{"index":6,"he":"פרצופים, בג' יחזור ויתפור תפירה אחרת מעיקרא, גם יעביר חוט התפירה ג' חוטין ויעביר \nאל עבר של ג' חריצים שבד' פרשיות כי הוא תיקון והבדל בצינורות, האמת אם נקרע הרצועה \nתופרו בגידין וש\"ד, אבל במקום הכריכה הראשונה של יד והוא מקום שהתפילין תלוים בו \nוכן מקום רצועות הראש והוא העגול הנכנס בראש אין מועיל שם תפירה, בהתחלת השפע מעכב \nשם התפירה אבל משם ואילך אין מעכב, ולכן יזהר שלא יתפור בתפירה גסה ומה טוב ומה \nנעים שלא יתפרם כל עיקר. אל\"ר נתהפכו הרצועות מהתפילין במה יכפר, אל\"ב מה עשה מיעט \nהשפע בהיפוכן ימעט חלבו ממנו בתענית כי האדם כשמניח תפילין צריך ליזהר להפוך \nהרצועות כי גוייהו לבר בעינן. א\"ל בני מה זה שארז\"ל הראה לו הקב\"ה למשה קשר של \nתפילין והנה הרצועות מצד ימין ומצד שמאל מהודקין בראש ואור הבהיר בא דרך שם ובא \nבקשר היא העטרה ואז האור הטוב נארז שם וממנו בעולם השפל שלמטה ממנה. אל\"ר אלא הכי \n"},{"index":7,"he":"הוא קשר של תפילין הקושר פרשיות הוא התפארת ואחר שקושר אותם שם ומשפיע אותם בעשרה \nמאמרות שלמטה ממנה והם ת\"ת הוא עצמו ונצח והוד ויסוד והם בעטרה העטרה קושרת אותם \nומשם ואילך כפי המקבלים, וא\"כ יש כאן קשר עליון וקשר תחתון ע\"כ הוא דא\"כ שקשר הראש \nרומז בעטרה משם לא היה מן הדין להיות הרצועות יוצאין עד הברית ועד הלב כי משם ואילך \nלא כריתות לב וכדי ליחדה ביחוד הד' פרשיות והרוחניות בקשר הת\"ת שהוא קשר הראש צריך \nלעשות הקשר ההוא בצורת ד' מבחוץ. וגם בקשר היד בקצה הרצועה בצורת יו\"ד ושלא ירחיק \nהיו\"ד מהבית שבתפילין כי היו\"ד רומז ביסוד והבית בעטרה ואם תרחיק הי' מהבית אין איש \nשם על לב, כי כל כוונתינו לתת הצדיק מאורו לעטרה והמרחיק האיש מביתו ואבד הצדיק \nיאבד גם הוא ויתרחק מביתו. אל\"ר הנחתן איך הוא, א\"ל קרא צועק וקשרתם לאות על ידיך \nמניח של יד ומברך אקב\"ו להניח תפילין ואח\"כ של ראש ומברך על מצות תפילין שנאמר והיו \n"},{"index":8,"he":"לטוטפות בין עיניך, אל\"ר מאי האי דקא עבדי רבנן מעותין הדרכים במכשולין רבים התורה \nאמרה וקשרתם והם מברכין להניח, ואי פירש וקשרתם להניח הוא יכתוב והנחתם מה תאמר \nוקשרתם בקשירת התפילין קאי א\"כ גם המצוה בקשירה יתיר ויקשור בכל יום, ועוד מה ראו \nלהדק בראש מי כתיב לאות על ידיך ולטוטפות בין עיניך והיו כתיב משמע קשירה ביד זה על \nגב זה והוא קשר של קיימא והנחה בראש שנאמר והיו, ועוד מה זו שארז\"ל קדש והיה שמע \nוהיה וכי לא ידעה התורה לכתוב בפירוש אלו הד' פרשיות אבל אמרה סתם וקשרתם והכל \nמהקישור. ועוד בפירוש אמרה תורה לכתוב מא' ועד תי\"ו ולתלותם בין עיניכם שנאמר והיו \nאלו הכ\"ז אותיות התורה. ועוד מהו זה הטיול שארז\"ל טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים \nזהו טטפת א\"כ לשון של אפריקי וכתפי בא התורה ללמדינו ומי יאמין בזה, א\"ל כתיב ודברת \nבם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך וקשרתם מה תקשור פרשת שמע על לב דאל\"כ \n"},{"index":9,"he":"יכתוב וקשרתם על ידיך למה כתיב לאות על ידיך, ע\"כ הוא קשירה בתפילין ובהנחה על יד \nובראש ומה תאמר יתיר ויקשור בכל יום א\"כ ציצית דכתיב ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם \nונתנו יעשו ויתנו בכל יום. א\"ל קושיא אחר קושיא אינו תירוץ אומר אני ה\"נ, א\"ל דע לך \nכי כוונתו כך הוא וקשרתם הד' פרשיות הללו רומזים לד' מאמרות למדה הנקרא אות והיה \nלאות ברית ואם תתירם נראה למפרע שאתה דוחה אותם, ע\"כ כאשר קשר אותם אין להתירם יותר \nאם לא לצורך תיקון, שב ואמר על ידך ר\"ל אחר שקשרתם הפרשיות באות על כלומר על ידך \nשהוא העטרה ונעשית ידיך ר\"ל בשתי ידים כי נתחזקה ברחמים, וע\"כ כוונת היד היד הוא עד \nהג' מפרקי הגדול להורות על הענין כי מעשה למטה עושה למעלה וע\"כ מברך להניח הוא ענין \nלהניח ברכה אל ביתך. ודע כי טטפת הוא תכשיט ולא ניתן התכשיט רק לת\"ת הוא שנאמר בין \nעיניך מי הוא העומד בין עינים הם חסד ופחד הוי אומר זה ת\"ת ותכשיט הת\"ת הוא שפע הד' \n"},{"index":10,"he":"פרשיות הללו וטטפת אסמכתא הוא לפייס ההמון, הלא תראה דכתיב ולזכרון בין עיניך שמלת \nזכרון רומז לת\"ת ומה שאומר והיו לטוטפות פירוש והיו כלומר יהיו התכשיטין הללו לל' \nהוא ת\"ת ועל שהם דברי רוחניות לא כתיב בפירוש רק ברמז, אמר הקב\"ה להניח של ראש אחר \nשל יד ולחלוץ של יד אחר של ראש שכן הדין נותן שאם יניח של ראש תחלה אין האשה בביתה \nוהיינו הברכה. וגם אם יחלוץ של יד תחילה הוא חסרון גדול להיות האיש עומד בביתו \nוהאשה חסירה משם, וע\"כ כל זמן שבין עיניך יהיו שתים וכן צריך להיות תפלת היד על \nהראש אף כי הוא קדושה קלה כענין וירכיביהו על במתי ארץ כי גם היא הפרה יוצאת להניק, \nויזהר שלא ישיח שאם שח ישוב לתקן עורכי המלחמה ר\"ל ברכת העטרה הנקרא מלחמה כי היא \nהלוחמת מלחמתן של ישראל להיות ברכתם סמוכה עם ת\"ת ישראל, וזה אוהבת ואוכל מכל ואתה \nשחת חזור בברכותיה וברך להניח גם על של ראש שכן הוא מניח ג\"כ שכן כתיב להניח ברכה \n"},{"index":11,"he":"אל ביתך, ועל מצות תפילין הוא על של ראש, ותשמור בני בזו הברכה לברך לעולם שלא \nתסמוך בברכת היד. ודע בני שצריך למשמש בהם כשאתה אומר וקשרתם והיו לטוטפות, ואם \nידעת בני למה הג' פרשיות פתוחות ופרשה והיה אם שמוע סתומה. אל\"ר סתמו הדין, א\"ל \nפרשה והיה כי יביאך שורש הדין למה היא פתוחה, א\"ל אם לא תתן מי יתן וגם הוא בין \nרחמי החכמה והחסד אבל והיה אם שמוע שהוא אחרון צריך להיות סתום לכן פתח הסתום וסתם \nהפתוח פסולים, ודעו בני שצריך לשמור קדושתן הרבה כגון בית הכסא ומרחץ וכיוצא בהן כי \nקדושתן חמורה, וכן במלא וחסר באותיות שלא יחליף. המניח תפילין מאריכים ימיו ושנותיו \nשכן תפילין במ\"ק אורך ימים, וגם יזהר שלא ישמש מטתו בהם שכח ושמש מטתו יטול ידיו \nתחילה ואח\"כ ימשמש בהן לחלצן. סוד ומצות מזוזה וכתיבתה ומקום קביעתה וגם אמר וכתבתם \nעל מזוזות ביתך ובשעריך והם שמע והיה אם שמוע כי הם מזוזות ההיקף הגואל העליון הוא \n"},{"index":12,"he":"הבינה משקוף עליהם, אל\"ר בפרשה ראשונה יכתוב וכתב דהיינו שמע ובפרשה שנייה יכתוב \nוכתב דהיינו והיה אם שמוע אבל עתה שאמר וכתבתם שני פעמים הרי כאן ד' פרשיות ולעולם \nמזוזה כתפילין נקיש מזוזה לתפילין מה תפילין ד' פרשיות אף מזוזה ד' פרשיות. ועוד \nלמה תולה שכר מזוזה באריכות ימים ולא תפילין וכי עדיף מזוזה מתפילין והלא תפילין ד' \nפרשיות ומזוזה ב' פרשיות. א\"ל בני אשיבך דרך פשט כי אמר וכתבתם דעתו אפילו צוואות \nדאי כתב וכתב הייתי אומר נילף וכתב וכתב מסוטה כתיב הכא וכתב וכתיב התם וכתב הכהן \nמה התם צוואות לא דכתיב האלות אף כאן צוואות לא תלמוד לומר וכתבתם אפילו צוואות. \nועוד אומר מזוזות חסד ופחד שמע והיה אם שמוע, וגם דע לך בני כי רגלי המזוזה הם נצח \nוהוד הם באסקופה הוא כנ\"י אסקופה לששת ימי בראשית והמזוזות בה קבועים, ועל שהיא \nדוגמת המזוזות הרוחניות הם חכמה ובינה וכתר המשקוף והמשקוף לא ישבות מהם ע\"כ מצות \n"},{"index":13,"he":"עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות ולכן אורך ימים שכרה כי אורך ימים בימינה הוא נצח \nועושר וכבוד בשמאלה הוא הוד ועטרת עליה יומם ולילה ע\"כ אורך ימים שכרו, ואע\"פ שהיא \nאסקופה שמוה לראש לעולם הגלגלים ולעולם הגשמי הוא שנאמר היתה לראש פינה, ועל \nשהמזוזות הם הנצח וההוד ע\"כ המבטל מצות המזוזה עבר בב' עשה, ודע בני שתפילין צריכין \nשירטוט בד' פינות הקלף למעלה ולמטה ובצד התחלת הקולמוס ובסוף השיטות משם ואילך אין \nצריך כי הד' שרשוטין הללו הם במקום חומות והבדל הפרדס מכוחות הטומאה, האמת המזוזות \nצריכין שרטוט כל השיטות ושרטוט הזה מורה בצינורות היורדות למטה עד העטרה וע\"כ צריך \nלעשות מעשה להעשות למעלה ואין כן שירטוט התפילין כי הד' פרשיות עולמות הן \nוצינורותיהן וזה הכלל כל דבר הרומז למעלה מהיקף אין צריך שרטוט. וע\"כ בני השולחים \nכתבים מעיר לעיר והרב לתלמיד ותלמיד לרב מדקדק לכתוב פסוקים והם רומזים בהיקף \n"},{"index":14,"he":"וכותבים בלא שרטוט לא עושין בטוב ומה להם להכניס בזו הקללה כי אפשר יקללוהו משם שכל \nמי שצריך ואין נותנים לו מקולל, וראה והבן שס\"ת רומז בת\"ת וצריך שרטוט והמזוזה \nנקראת אמיתה של תורה שהיא המאמתת והמבארת ד\"ת שבכתב כי היא תורה שבע\"פ הולך רכיל \nומגלה סוד. ע\"כ שמע והיה אם שמוע נצח והוד בה קבועים להיותה מיוחדת עם כללם ולכן \nבתורה ובמזוזה שירטוט מועיל, מה טוב ונעים בני לעשות קלף למזוזה לשמה שלא יצא השפע \nהפועל חיים בעולם רק על ידה. אל\"ר ראיתי מזוזות שיש בהם חותמות וכתיבות של מלאכים \nוקב\"ה לא צוה זה וכי לא יותר טוב לשמור אותנו קב\"ה בעצמו כענין שנאמר ה' ישמרך מכל \nרע ממה שנסמוך במלאכים. א\"ל בני ולמה לא לקחת אותם לגונזם כי לא צוה ה' בזה ואדרבא \nעובר בלאו לא תוסיף אפילו אות אחת והנה יצא שכרם בהפסידם, אל\"ר מה פירוש מזוזות א\"ל \nזז מות, אל\"ר כתיב מזוזות וכתיב מזזות למה שינה. א\"ל בני שמע הוא חסד הו' עם החסד, \n"},{"index":15,"he":"והיה אם שמוע הוא פחד הו' ומשך הו' הוא עמו כי הוא יונק מכאן ומכאן וע\"כ נקרא שלום \nונקרא דבר לפניו ילך דבר. א\"ל מאי מזזות א\"ל מלאם מ\"ם זיי\"ן זיי\"ן וי\"ו תיו א\"ל בני \nמה ראית בנעלם שלו, אל\"ר התבשר כי יעקב הוא טמון במזוזות להעמידם בארץ, א\"ל בני אני \nראיתי ז' פעמים יהו\"ה טמונים במזוזות ויורדים בארץ, אל\"ר נעלם מזוזות עולה יעקב \nויעקב ז' פעמים יהו\"ה ר\"ל בהיות מזוזה כתובה ומונחת בפתח אז ת\"ת ישראל מברכת את \nהארץ בז' יהו\"ה, א\"ל בני לא ראית מה עשה יעקב היה שמו תם ויעקב איש תם ונתיירא \nמהיפוך ת\"ם ושם זוזו באמצע זהו שם הוי\"ה להחזיקו זהו תתן אמת ליעקב שא' של אמת \nמצטייר יו\"י הוא יהו\"ה. אל\"ר ולמה י\"א אותיות בב' מזוזות מזזות, א\"ל א\"י, א\"ל מאי \nא\"י, א\"ל א\"ת י\"ם בא\"ת ב\"ש, א\"י בא\"ת ב\"ש הוא תם. א\"ל מאי מחזיקו, א\"ל עשר שמות \nהנזכרות בפרשת מזוזה, אל\"ר הישר בעיני ה' לכתוב שדי מבחוץ א\"ל אין ה\"נ שהרי כתיב \n"},{"index":16,"he":"יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן, וראה בני באמת שעשרה צווין צוה הקב\"ה בפרשה של \nמזוזה ואלו הן א' ואהבת את ה' אלקיך ב' בכל לבבך ובכל נפשך ג' ובכל מאודך ד' והיו \nהדברים האלה על לבבך ה' ושננתם לבניך ו' ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ז' \nובשכבך ובקומך ח' וקשרתם לאות על ידיך ט' והיו לטטפות בין עיניך י' וכתבתם על \nמזוזות ביתך ובשעריך. והנה הצווים האלה עשר כנגד עשר מכות במצרים הריקים מכל אלו, \nזכאין אתם ישראל שאתם משלימים בכל יום פעמיים שם הקודש אוי לכם עמי הארצות שאין \nמתייחד השם בפיכם בכוונה כל ימיכם מי גרם לכם חסרון ידיעתכם, אל\"ר כשקובעה מאי \nמברך, א\"ל קודם קביעתו בפתח מברך בא\"י אמ\"ה אקב\"ו לקבוע מזוזה. א\"ל ולמה לא יברך \nבכתיבתן מי לא תנן העושה סוכה מברך על עשייתם וכשנכנס לישב בה מברך לישב בסוכה הכא \nנמי הכותב מזוזה יברך לכתוב קבעה יברך לקבוע מזוזה, ועוד יכתוב וכתבתם במזוזות אבל \n"},{"index":17,"he":"עתה דכתיב על מזוזות שומע אני שצריך לכתוב על מזוזות עצמן ואם כתבן בקלף פסולה, \nועוד מאי הוא העושה אונאה במזוזה שניה [שבדלת] שאינו מניח לקבוע בזה המזוזה רק \nהמזוזה אחת [שבדלת] ובפירוש אמרה תורה על מזוזות מלא בו' ומיעוט מזוזות שנים, ועוד \nשומע אני פרשת שמע בב' מזוזות דכתיב מזוזות מלא בו' ופרשת והיה אם שמוע באחת דכתיב \nמזזות חסר ו', ועוד אי הכי יכתוב בפירוש וכתבתם על מזוזות. אל\"ב השמע לאזניך מה \nשאתה מוציא מפיך אי הכי דלכתוב במזוזה יכתוב וכתבתם במזוזות מאי וכתבתם על הוא כתר \nעליון המצוה להעלות המזוזות הן השוקיים בזרועות הם שמע והיה אם שמוע ולסוכה לא דמי \nדאם עשה סוכה עשה מצוה בעשייה לרמוז כי דפנות וסכך לענין רמז הם אבל הכא בכתיבת \nהפרשיות מה עשה ומה עדות חידוש על ענין הרמז הלא כל דרדקי דבי רב אית להו שמע והיה \nאם שמוע אלא עיקר כתיבתו לקבעו במזוזה להעלות על כן בקביעה מברך, וצריכה להיות \n"},{"index":18,"he":"בבואו לביתו דרך ימין כי הכוונה להשלים הנצח וההוד בעטרה ואם תקבענה בבואך בבית \nלשמאל נמצא שתשוב הרחמים לדין, ואין לכתוב על מזוזה דא\"כ אתה מכחיש, וגם אין לחלוק \nהפרשיות כי אדרבא שניהם בקלף אחד בעינן, ודע בני שהעטרת נקרא בית ונקרא מערב כי שם \nהמרובע מזרח מערב צפון דרום ע\"כ בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור מן המזוזה. \n"}]}
