{"id":"kabala-3abdaae3bf06-1-18","bookId":"kabala-3abdaae3bf06","part":1,"torah":18,"title":"קטע 18","hebrewTitle":"קטע 18","segments":[{"index":1,"he":"שישראל מהפכין הקדושה בהתרחק מן המצות וזהו קדושים תהיו כלומר עשו כמוני ושירו \nותברכו ועשו כאשר אני עושה ואז תהיו קדושים. ועתה בני שימו אוזן לדעת והסירו מסוה \nהעוורון מעיניכם ושמעו והביטו בעבור שכנ\"י נקראת בית חדש וכלי חדש וע\"כ על בית חדש \nוכלים חדשים מברך שהחיינו ואין לברך בדברים בלויים שאין נחשבים כחדשים, א\"ל אדוני \nא\"כ נברך על הלבנה ג\"כ שהחיינו דהא משלשים יום לשלשים יום הוא, א\"ל בני בקידוש ירח \nבמקומו שם אבאר בארוכה הברכה בעזה\"י, מ\"מ בבית וכלים חדשים משלשים יום לשלשים יום \nמברכין בעבור שהם דוגמא ובדבר אחר לא, וע\"כ הרואה את חבירו לאחר שלשים יום מברך \nשהחיינו, אל\"ר ואימא לאחר ט\"ו יום א\"ל בני הכי הוא כמו שאמרתי וגם לא אמרתי אלא \nחבירו ולא תימא אפילו שונאו דהוא לא מקרי חבירו אלא באוהבו שאין בלבו עליו להיות \nהדוגמא בשלימות, א\"ל למה מברך בראיית חבירו אחר י\"ב חודש מחיה המתים, אל\"ב כל בריה \n"},{"index":2,"he":"שאין לה עצם אין מתקיימת רק י\"ב חודש, וזה שהרמיזו חז\"ל משפט רשעים בגיהנם י\"ב חודש \nואז הקב\"ה מרחם עליהם ומחייה אותן בהיותן עולין מירידתן לעלייה, ע\"כ מברכין מחיה \nמתים אחר י\"ב חודש, וזהו מחיה מתים ההם אבל לא זהו שהוא לא מת, על שמועות טובות \nמברך הטוב והמטיב שהוא האויר הטוב יסוד הנקרא טוב והוא מטיב לאחריני שלמטה ממנו, \nועל שמועה רעה מצדיק עליו הדין ואומר ברוך דיין האמת שכ\"י הוא ב\"ד של ת\"ת הנקרא \nאמת, ואומר האמת שהדין בא מהבינה שהוא קו ירוק הראשון שבב\"ד שהכל יוצא מלפניו בדין \nובצדק וכל מדה ומדה שמודד לו הקב\"ה לאדם צריך לברך שהכל באמרו אל אמונה אין עול, \nועל שכנ\"י הוא פרי העץ והיא מתחדשת משלשים לזמנים הן ששת ימי בראשית ראשונות לשנה \nכענין פסח שבועות סוכות ומברכת אז כנ\"י שהחיינו. ועל ירידת גשמים אם יש לו שדה מברך \nשהחיינו ודע בני שבירידת הגשמים מתברכת השדה היא שדה של תפוחין. ועל כן מברך כנסת \n"},{"index":3,"he":"ישראל שיתברך השדה העליון ודוקא שכל השדה הוא שלו לבד מברך שהחיינו אבל אם הוא שלו \nושל חבירו בשותפות מברך הטוב והמטיב, ולמה לא יברך שהחיינו בעבור שהם רשויות \nמחולקות בשדה אחת אין שם שהחיינו, ואם אין לו שדה כלל אומר מודים אנחנו לך ה' \nאלהינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו מן השמים ואומר אלו פינו מלא שירה כים וכו' \nוחותם בא\"י אל ההודאות, א\"ל הראית בני מה שרמזו רז\"ל בבינה שארז\"ל מאימתי מברכין על \nהגשמים משיצא חתן לקראת כלה ר\"ל כאשר ירבו הגשמים על הארץ מברך, א\"ל רבי הצריכים \nלהודות בברכה כמה א\"ל ד' הן, א' הולכי מדבר כשיגיעו לישוב כי הדין במדבר שכיח \nוניצול הימנו ע\"כ צריך לברך הדין ולמתקו, ב' יורדי הים שעלו ליבשה וידעת בני שכל \nהדין הקשה והוא פחד יצחק נמצא בים הוא כנ\"י וזה ירד בים ולא הזכירו עונותיו צריך \nלהודות ולברך, ג' חבוש שפטרוהו מבית האסורים הכוונה בהיות האדם ת\"ת אסור מלמתק את \n"},{"index":4,"he":"הדין הנה הדין בתוקפו וזה ניצל מודה ומברך, ד' חולה ונתרפא ידעת שהחולי ממקום הדין \nואחר החולי מיתה וזה ניצל על כן מברך ומודה: \n \nד\"ה כוונת ההודאות והברכות:\nכוונת ההודאות והברכות: \nגם דע לך בני שאם שמע שמת אביו (והניח ירושה) והוא לבדו נשאר יורש לאביו מברך \nשהחיינו כי בתוספות הטוב והתועלת כנ\"י אומר שהחיינו וקיימנו כענין דוד מלך ישראל חי \nוקיים, ואם יש לו אחין דינו כדין השדה של שותפין ומברך הטוב והמטיב, וקח זה הכלל \nבהיות הטוב לו לבד מברך שהחיינו ועם שותף מברך הטוב והמטיב. אל\"ר המודה בפני כמה \nאנשים צריך להודות בפני ב' בני אדם או ג' או עשרה צריך בהכרח, א\"ל מה כתיב וירוממהו \nבקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו ואין קהל פחות מי' ואין זקנים פחות משנים, א\"ל א\"כ \nצריכין י' וב' זקנים שהם י\"ב א\"ל לא אלא ח' וב' חכמים, והכוונה מורה בכל העשר \nספירות שהסכימו כולם להצילו ולכן צריך לעמוד בפני העשר ולומר בא\"י אמ\"ה שיורד עד \n"},{"index":5,"he":"העולם ואח\"כ שב בכנ\"י אשר משם בני חיי ומזוני, ומודה ואומר הגומל לחייבים טובות \nוהחיים לי' משם, ולהיות שני חכמים ביניהם הוא לדוגמא חכמה עילאה וחכמה תתאה, ומ\"מ \nאם לא מצא י' אין צריך לחזור אחריהם ולהמנע מברכה. הרואה גוב האריות וכבשן האש של \nדניאל חנניא מישאל ועזריה מברך בא\"י אמ\"ה שעשה נס לצדיקים במקום הזה, כי דניאל \nוחמו\"ע בכבשן האש עמדו בדין והכתר אשר ממנו החיים הוריד הגזירה אל הדין להצטנן האש \nולהשלים האריות עם דניאל וע\"כ מברך. וכן הרואה מקום שנעשה בו נס לאבותינו אומר ברוך \nשעשה נס לאבותינו במקום הזה כגון מעברות הים והירדן, כי לעולם הגזירה מהכתר להעשות \nהצלה ע\"כ צריך להוריד הברכה משם ואם הנס לאבותיו לבד אומר ברוך שעשה נס לאבותי \nבמקום הזה, והרואה מקום שעובדין שם ע\"ז אומר ברוך שנתן ארך אפיים לעוברי רצונו \nדקב\"ה משלם מדה כנגד מדה ואלו מחלקין הענפים וקוצצין אותן מהאילן ועושין מהם אלוה, \n"},{"index":6,"he":"והקב\"ה קוצצן וממיתן וטורדן מן העולם מדה כנגד מדה אלא שמאריך אפים וע\"כ מברך, \nהרואה בתי ישראל בישובן אומר בא\"י אמ\"ה מציב גבול אלמנה שהכוונה שהאשה המנהגת את \nישראל בגלות באלמנות חיות ועכ\"ז בעלה זוכרה ומקרבה ומציב גבולה הוא ישראל ויש להם \nישוב בגלות וקיום בין האומות, ואם רואה אותן בחורבנן אומר ברוך דיין האמת והכוונה \nיתברך הדיין הוא כנ\"י שהיא דיין האמת הוא ת\"ת הנקרא אמ\"ת, הרואה בתי אוה\"ע אומר בית \nגאים יסח ה' ר\"ל שמבקש רחמים שהלילית הנקראת בית החיצונה אשר הגאים באים שם הוא \nסמאל ותני ניעור שהמה גאים יסח ה' שהיא הבינה הנקראת הוי\"ה, ואם רואה אותן בחורבנן \nאומר אל נקמות ה' ר\"ל נקמות הוא החסד השב לדין ועושה נקמה נקמת הבינה, ואם רואה \nמקום בא\"י שנעקרה ע\"ז משם אומר ברוך שעקר ע\"ז מארצינו ר\"ל שחשבו לקחת הארץ להם ' \nוקבעו להם מקום מברך ברוך שעקר המחשבה רעה מן הארץ, ואם ראה בחוץ לארץ אומר ברוך \n"},{"index":7,"he":"שעקר ע\"ז ממקום הזה ומבקש רחמים ואומר בין בא\"י בין בח\"ל כשם שעקרת ממקום הזה כן \nתעקור מכל המקומות אשר שם ע\"ז, הרואה קברי ישראל אומר ברוך אתה ה' אמ\"ה אשר יצר \nאתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין והמית אתכם בדין ועתיד להחיותכם בדין \nולהקימכם בדין לחיי עוה\"ב בא\"י מחיה המתים, והכוונה יצר אתכם בדין ממה\"ד הרפה \nשהאציל העולם הגשמי וזן אתכם בדין הוא ב\"ד הרפה הנקרא צדק צדק תרדוף וכלכל אתכם \nבדין כענין קשים מזונותיו של אדם שמתוך קושי זנה את העולם כי אין להם יושר דרכים, \nועתיד להחיותכם בדין כדי לטהר אתכם מי הוא הראוי לחיות כענין תחיית המתים לצדיקים \nולא לרשעים וחותם בא\"י מחיה המתים, תתברך כנ\"י המתברכת מהמדה הנקראת אתה הוא ת\"ת, \nוהוא מתברך מהוא הוא הכתר דרך השדרה אשר לכתר החיים ומחיה המתים: \n \n"},{"index":8,"he":"ד\"ה סוד ברכת הלבנה\nסוד ברכת הלבנה והחמה הרואה לבנה בחדושה באותה שעה צריך לברך מיד ולומר בא\"י אשר \nבמאמרו ברא שחקים וכו' והכוונה בא\"י אמ\"ה מוריד הברכה עד העולם ובכללו ו' קצוות, \nואח\"כ שב ממקום שהתחיל ואומר אשר הוא הכתר, במאמרו הוא החכמה כענין בראשית למי מאמר \nהוא, ברא הבינה, שחקים אלו ז' בניה, הכוונה הבינה הביטה בחכמה וברא את העולם, וברוח \nפיו כל צבאם ר\"ל רוח בינה נקרא היסוד אשר ממנו אצילת כל צבא מרום באמצעות פיו היא \nכנ\"י המוציאה הדברים מכח אל הפועל, שב ואמר חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם \nוהכוונה ר\"ל חוק כנ\"י כענין זאת חוקת התורה שכל מאמר פועל שיתא אלפי שני הוי עלמא \nוחד חרוב שמטה אחד נקרא זמן, שלא ישנו את תפקידם מה שגזר, ומשם ואילך ישוב הכל באם \nהנקרא עפר, כי עפר אתה ואל עפר תשוב היא הבינה, ששים ושמחים לעשות רצון קונם הוא \nקונה שמים וארץ, פועל אמת כל העשרה מאמרות נקראים פועלי אמת הוא ת\"ת הנקרא אמת, \n"},{"index":9,"he":"שפעולתם צדק ר\"ל כל פעולתם מן הכח אל הפועל הוא צדק שנאמר צדק צדק תרדוף וראשון הוא \nבעטרה, וללבנה אמר היא כנ\"י שתתחדש כענין ונתתי לכם לב חדש ומהו החידוש להיות עטרת \nת\"ת כענין וידע אלהים שהוא קירוב עטרת בת\"ת, לעמוסי בטן הם ישראל הגשמיים שגם הם \nעתידים להתחדש כמותה ר\"ל שיסתלק היצר הרע ולהשיג השגה וידיעה, ואז יפארו ליוצרם בכל \nהוא היסוד השמור לצדיקים אשר ברא הוא הכתר שגזר ונאצל ונגנז ועתיד להגלות, בא\"י ר\"ל \nתתברך הת\"ת הנקרא אתה המתברך מכתר עליון שע\"י החידוש שבחדש להתחדש העטרת והחדשים הם \nו' ימי בראשית והת\"ת כמלך היושב באמצע המדינה, ואין לחתום מחדש ירחים כי כ\"י לבדה \nנקראת ירח, והחידוש הוא בכולם ע\"כ חותם מחדש חדשים כענין לחדשי השנה, ודע בני שמצוה \nמן המובחר לקדש בלילה הראשונה ואם לאו עד ליל ט\"ו שאז מלוי פגימתה והוה ליה חידוש, \nמשם ואילך מתחיל להסתר ואשריו ואשרי יולדתו מי שזכה לברך הלבנה בזמנו שהוא מקבל פני \n"},{"index":10,"he":"שכינה עילאה היא הבינה פני העטרה, ויזהר לברך מעומד כי הוא דומה לתפלה אף כי הברכה \nיורד בירח, ועתה בני אודיע דבר ואף כי סודו עמוק ובמקומו יתבאר בעז\"ה דע שכל תקל\"ב \nשנה חמה ולבנה שוים בנקודת תלייתם ברקיע לשמש כי בכל תקל\"ב שנה הוא סוף מחזור גדול \nמכ\"ח וסוף מחזור קטן מי\"ט, ודע כי בכל התחלת שווים אי אפשר בלא סמנים רבים ומופתים \nנראים בעולם והסיבה לזה שבתקל\"ב שנה המה שוים הוא בעבור כי שיתא אלפי שנין הוי עלמא \nוחד חרוב ומתחלקין לת\"ק לכל ספירה מעשר ספירות וחוזרין חלילה עד שמגיע ת\"ק פעם שני \nלכתר ופעם שני ת\"ק לחכמה ובין השמשות של התחלת בינה ישאר העולם חרוב וכל ספירה \nהפועלת ת\"ק שנה כלולה בל\"ב נתיבות חכמה זה הוא הסיבה של תקל\"ב, וכן בר\"ח בתקופת \nניסן בהתחלת המחזור כ\"ח לעולם התקופה בד' כהתחלת הבריאה, ע\"כ הרואה חמה באותו יום \nהרביעי מברך עושה בראשית הכוונה ברוך הוא כתר עליון בריכה שאין בה חסרון עושה \n"},{"index":11,"he":"בראשית האציל החכמה הנקרא בראשית אשר ממנה תיקון העליונים ותחתונים היא האצילה ל\"ב \nנתיבות מכח הכתר: \n \nד\"ה סוד ברכות\nסוד ברכות וכן הרואה ת\"ר אלף מישראל בפעם אחת אומר ברוך חכם הרזים שהכוונה חכם \nבחכמה עילאה הרזים הם ארזי הלבנון אשר כל אלו דוגמת ארזים ס' רבוא ו' ארזים כל אחד \nכלול מעשר ס' וס' ואם הם גוים אומר בושה אמכם חפרה יולדתכם היא לילית בת זוגה של \nסמאל אם האומות, הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו והכוונה נאצלו \nנפשותיהם החכמה עילאה ומשם לבינה ויורדת ביסוד ובעולם הגשמי וחכמתו עמו מוכן \nלהחכים, ומלת ליראיו להרמיז אצילת ישראל מהפרדס ע\"כ קרא אותם יראים, אל\"ר לא אלא \nהכי ברוך כתר שחלק מחכמתו חכמה עילאה ליראיו הם המאמרות שכל אחד החכמה כלולה עמו, \nוע\"כ מברך כשיראה חכמי ישראל אבל חכמי אומות אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם כי \nמדבר באדם הגשמי. הרואה אדם משונה בתואר פניו או באיברים משונים מברך משנה הבריות \n"},{"index":12,"he":"שבאמת השינוי מצד מקום אצילתו והנה מברך על השינוי מהש\"י, אבל בסומא שלא נולד הכי \nוחתיך יד וכיוצא באלו מברך ברוך דיין האמת שהכל יצא מלפניו בדין ובצדק. הרואה \nמדבריות וימים וגבעות והרים ונהרות הגדולים אומר ברוך עושה בראשית והוא שרואה \nמשלשים יום לשלשים יום, אבל הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול היא \nהבינה, הרואה הקשת אומר בא\"י זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו והכוונה תתברך \nת\"ת המתברך מהבינה וזוכר הברית ר\"ל משפיע ברכה בכ\"י שנאצלה מהברית הוא יסוד \nובאמצעותו הברכה עליה וזהו נאמן בבריתו ובריתו קיים במאמרו היא כנ\"י כענין בכל ביתי \nנאמן הוא, והשומע רוחות נושבות בזעף וברקים ורעמים אם הם תכפיים מברך פעם אחת על \nכולם ואם הם מופסקים מברך בכל פעם ופעם ואומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם, הנכנס \nלבית המדרש אומר יר\"מ יאו\"א שלא אכשל בדבר הלכה שלא אומר על טמא טהור ולא על טהור \n"},{"index":13,"he":"טמא, ועל שבית המדרש כולל תורה שבכתב ותורה שבע\"פ הוא מבקש רחמים משתיהן ויהי רצון \nהבינה לפניך היא תורה שבע\"פ ה' תורה שבכתב אלהי ואלהי אבותי וכו': \n \nד\"ה ענין מילה וכוונותיה\nענין מילה וכוונותיה וגם אמר וביום השמיני ימול בשר ערלתו וארז\"ל מ\"ע למול כל זכר \nביום השמיני ללידתו ראה עתה ר' איך מטיילין העולם, בבראשית כתב הקב\"ה כי ביום אכלך \nממנו מות תמות ואמרינן יומו של הקב\"ה שהוא אלף שנים וכאן אמר יום ומחשבין אותו כ\"ד \nשעות התם נמי נימא כי ביום אכלך בו ביום קאמר, מה תאמר א\"כ למה לא מת בו ביום אומר \nאני ניחם הש\"י על הרעה. אל\"ב מדהוה ליה למכתב תמות ואמר מות תמות ש\"מ באלף שנים \nדיבר, הרי תראה במיתה ראשונה חי תתק\"ל שנה ובמיתה שנייה ע' שנים הרי כאן אלף כי ע' \nשנה הם ימי דוד המלך ע\"ה והנה ע\"כ ביומו של הקב\"ה הזהירו אלא הכא אלף אינם נתפסים \n(כמו תפשת מרובה לא תפשת) א\"כ הם כ\"ד שעות, אל\"ר אל תעכבני כי בא מעשה ונזכרתי הלכה \n"},{"index":14,"he":"למה העמידו מצוה זו באב אי משום דכתיב באברהם כאשר צוה אותו וארז\"ל אותו ולא אותה, \nשתי תשובות בדבר חדא דלא בא למעט את שרה כי לאברהם צוה כדי לזכותו, ושמא הקב\"ה אוהב \nאת אברהם יותר משרה אבל ה\"ה דחייבת גם שרה, ועוד אפילו את\"ל שלא בא אותו אלא למעט \nאת שרה אומר אני נתנה התורה ונתחדשה הלכה, הלא תראה דכתיב וביום השמיני ימול בשר \nערלתו ימול מי שימול אפילו אשה חייבת כי לא הראה לנו שום מיעוט. א\"ל בני הו\"ל מ\"ע \nשה\"ג ונשים פטורות ואפילו לאחרינא, אל\"ר הגיע הזמן לבטל כל דבריהם די\"ט ושבת ולילה \nמלין דר' שמעון הוא דאמר מלין בלילה וא\"כ אינו מ\"ע שהז\"ג ועדיין אני אומר נתנה תורה \nונתחדשה הלכה, א\"ל לא אמר מי שאמר מלין בלילה אלא בדעבר זמנו אבל בתוך זמנו כ\"ע \nמודו, וא\"כ תוך זמנו מ\"ע שהזמן גרמא דבלילה לא ובעבר זמנו אפילו דסבירא ליה שמלין \nבלילה מ\"מ שבת ויו\"ט בדעבר זמנו דלא, וא\"כ ע\"כ בזמנו הוא מ\"ע שהז\"ג דבלילה לא ואחר \n"},{"index":15,"he":"זמנו הוא מ\"ע שהזמן גרמא דבשבת ויו\"ט לא, בין כך ובין כך מצות עשה שהזמן גרמא הוא \nונשים פטורות. אל\"ר עתה מקיף בלבול הרבה בדבריהם כי אני אומר ביום ואפילו בלילה \nמדאיצטריך כאשר צוה אותו וארז\"ל אותו ולא אותה דאי ס\"ד ביום דוקא א\"כ ישתוק מאותו \nותפשוט דה\"ל מ\"ע שהז\"ג ונשים פטורות. א\"ל א\"כ יכתוב ויום מאי וביום. אל\"ר איצטריך \nלמכתב הכי דאי כתב ויום השמיני הייתי מעמיד כי מסתברא לומר גם בשביעי וכן מילה אף \nשלא בזמנו דוחה שבת ויו\"ט. א\"ל בני מאי האי דקאמרת תינח בזמנה ששמיני חל בשבת דין \nהוא למולו בשבת אלא שלא בזמנו אפשר למולו בחול למה יחלל שבת אל\"ר הרי שהיה חבוש \nבבית האסורים ויצא בע\"ש בה\"ש אמרה התורה וביום הואיל ומצוה היא אף כי אין זמנו ימול \nאפילו בשבת. ועוד אדלג ואומר בראש השנה ארז\"ל שתוקעין ביום וילפי ג\"ש שביעי שביעי \nר\"ה מיה\"כ שתקיעתו דוקא ביום ולא בלילה ג\"ש דכפרה הוא שאפשר גם ביוה\"כ אף בלילה, \n"},{"index":16,"he":"וכי זהו הדרך להכחיש התורה ולקיים דבריהם התורה אמרה יום תרועה ואפילו בלילה תוקעין \nואומרין ג\"ש הוא ביום ולא בלילה גם כאן התורה אמרה ימול ואפילו אשה והן אמרו אשה \nפטורה, מה תאמר גם לשם למה לא כתיב ויום הכיפורים אומר אני שלא תאמר תוקע ביום \nותוקע בלילה כעין קידוש אמר קרא לא אלא ביום, בין השמשות כדי להיות מדת לילה ביום \nומדת יום בלילה, א\"כ שים יד לפה דבזמנו אפילו בלילה ושלא בזמנו אף בשבת מלין. ועוד \nמ\"ש התם דאמר ביום הכיפור וכאן כתיב וביום. ועוד יכתוב ימול בשר ערלתו ביום השמיני. \nא\"ל בני אל תבהל כי בלילה בין בזמנו בין שלא בזמנו אין מלין והרמז וביום, ועבר זמנה \nאין דוחה שבת וי\"ט והתורה לא ניתנה לסברא גשמיית אלא אלהיית והכי המימרא ועיקר \nהכוונה. ודע בני כי הקב\"ה רוצה להסיר הערלה מן הבית ולגלות העטרת בהוד והדר היש שם \nאש ולילה, ע\"כ לא אש ולא דין ר\"ל האש אשה והדין לילה ומאי אותו ולא אותה לומר לך \n"},{"index":17,"he":"הטהרה הוא מן הזכר ולא מן הנקבה, מה תאמר נתנה התורה ונתחדשה הלכה אין שבח \nבחידושין. ועתה בני שמע והבן ענין מילה והערלה כי כל זמן שלא נימול אברהם לא בא \nלשרה כי לקח מוסר מאדם הראשון שמושך בערלתו היה והביא אותו לבית ה' ויגרשהו משם \nוהרגיש בחטאו ושב בתשובה, ואם אברהם היה מטיל טפה מן הערלה באותה הצדקת א\"כ היה \nאברהם גורם להטיל הטומאה והמיאוס בבית השם חלילה זאת לאברהם רק בהסרת הערלה מבית ה' \nולגלות העטרה בנוי מהערלה הרומז בכוחות הטומאה אז הטיל זרע טהור ונקי ויצא ממנו \nיצחק כי לא קרב אברהם לשרה בהיות הערלה דבוקה במעור וחטאו גדולה אלא ודאי הכא הוא \nכמו שאמרתי. אל\"ר מנא ידעה שרה שאברהם אינו מוליד עמה עד שנתנה לו הגר. וגם חז\"ל \nאמרו המשהה עשר שנים עם אשתו ולא ילדה יגרש ולמדו מאברהם ואי לא דקים להו שאברהם בא \nאל שרה ואינה ילדת מנא להן זה הדין. א\"ל בני אברהם אוהב את שרה וכראות שרה שלא שמש \n"},{"index":18,"he":"עמה כל עיקר עשר שנים ששהה עמה שמה על לבה מה זה כי לא אפשר זה בלא סיבה ואולי אינו \nרוצה להבנות ממנה ואמרה בא נא אל שפחתי, ורז\"ל ירדו ממתיבתא דרקיע וידעו האמת הואיל \nואברהם עבר עשר שנים עד שנשא את הגר למדו מזה הדין שכל ששהה עשר שנים ולא נבנה ישא \nאחרת. ואתה אגיד לך כל עניני המילה דע כי יש כוחות חיצונים ונקראות ערלה אשר כל \n"}]}
