{"id":"kabala-3abdaae3bf06-1-45","bookId":"kabala-3abdaae3bf06","part":1,"torah":45,"title":"קטע 45","hebrewTitle":"קטע 45","segments":[{"index":1,"he":"בשדה מה הוא, א\"ל קב\"ה דרכה של דין הוא השדה הוא הח' טריפות ובהם נכללים ע' טריפות \nכנגד ע' שרים ע' סנהדרין ע' נפש ירדו למצרים ע' תמרים ע' אומות וישראל אומה יחידה \nכי לי בני ישראל עבדים והייתם לי סגולה, אמר קב\"ה אני יחיד ואתם אומה יחידה קדושים \nתהיו כי קדוש אני וכל דבר הבא מכח ע' שרים תדחוהו כי ידוחוהו מחוץ למחנה מושבו, וזה \nשאחז\"ל הלל\"מ, וראו חז\"ל שסירכא מצד נקב ונכלל בנקובה ודחוה וקראו אסמכתות נינהו, \nועליהם אמר הנסתרות לה' אלהינו שהדברים שהם סתומים כולם הם לשם והנגלות לבני אדם \nמהם ליזהר ומהם לעשות, א\"ל ר' ו' ובשר למאי איצטריך, א\"ל בני הכי אמר בשר הוא הו' \nשל שדה והכוונה בהיותו בלא חטא ועון הוא של ו' ועתה שחטא הולך מדחי אל דחי: \n \n"},{"index":2,"he":"ד\"ה מוסר למורי הוראות ושוחטים\nמוסר למורי הוראות ושוחטים לכן בני כל מי שהוא מכלל ישראל והוא מחזיק עצמו שהוא \nמזרע ישראל ישמור פיו ולשונו מלומר מילי דרבנן גזירות והרחקות הווין, והואיל וטריפה \nאינה כתובה בתורה בפירוש כגון טריפות סרכא וכיוצא בה אוכל ואשבע ואותיר, חלילה \nוחלילה מלהעלות במחשבה דבר זה, כי העבודה כולם קבלו בסיני והרמיזם בתורה ואין להם \nשום גדר שעשו שאין להם סמך ורמז או מתיבה או מאות או מטעמו או מניקודו או מקוץ, לכן \nשמור פיך ממאכל הטריפות ומכל האיסורין כי יחליפך הקב\"ה באתנן זונה ומחיר כלב לא \nתקריבם ואם תלך בקהל אחד ותעיין בכלבים שלהם ואם הם רבים אוכלי הטריפות בוודאי \nותשוב עליהם ותחזירם למוטב ולך תהיה צדקה ותדרוש חומרא והרחקה. בני בעיני ראיתי זקן \nמלא שיבה ששחט פרה ולא זכה לבודקה ומת ועיינתי אחריו וראיתי שלא היה כדאי לקחת דין \nמהנשחט, גם ראיתי אחר יומיים נולד עגל בביתם ותמהתי וראיתי בלילה ראיה ברורה דהוא \n"},{"index":3,"he":"הוא ואמרתי ברוך הנותן יד אל אמונה ואין עול, עוד במקום אחר ראיתי בחור נחמד ששחט \nשור ואחריו עז וצעקו גם שניהם כי הרגישו במיתתם ולא הספיק לבדוק אחד מהם ומת, ע\"כ \nבני משוך ידיך משחיטה כי ספקותיה גדולות וסתום פיך ולשונך שלא להורות בהוראות \nטריפות להקל ולא בשום הוראות איסורים גיטין וקידושין ומיאונין כי טומאה כשעורה מטמא \nגוף גדול, וי לכם עמי הארצות אוכלי העכבר והשקץ למה לא תבינו ולא תעיינו שיותר יש \nשכל והבטה לבהמות ממה שיש לכם, הלא תראה שאם תראה דם חבירך ולא תדעהו לא תוכל להבין \nשהוא דם חבירך, ואלו שורים כאשר יראו דם שור יתקבצו כולם עליו ויצעקו צעקה גדולה \nוילכו ויבואו עליו ולא יעמדו, וכך בדם צאן ועז, ודע שעדיין יש דינין רבים בשחיטות \nובטריפות ואבאר מהם בתלמוד ומהם בסדר הפרשה בעז\"ה: \n \n"},{"index":4,"he":"ד\"ה סוד כסוי הדם\nסוד כסוי הדם וגם אמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יצוד ציד חיה או \nעוף ושפך את דמו וכסהו בעפר, ותניא למה נאמר איש לפי שנאמר אשר יצוד ציד אין לי אלא \nצד לקח ולא צד מנין ת\"ל איש איש, אין לי אלא לקח או צד נצודים ועומדים במעמדן מנין \nת\"ל ציד מ\"מ, א\"כ למה נאמר יצוד למדך תורה ד\"א שלא יאכל אדם בשר אלא בהזמנה, \nוהכוונה כי אין לחזור אחר רוב צידת חיה או עוף באקראי בעלמא כי ר' שמעון הוה יתיב \nאפומא דמערתא וחזא בההוא צייד דקא ציד עופות וראה מלאך הממונה עליהם דקא עסיק בכסוי \nלהנהו דלא נתחייבו להתפש וכיון דכן הוא למה ירבה לצוד מיני אווזין ומיני עופות \nאחרות אף כי הזמינם הקב\"ה בידו שמא אינו כדאי לדון עליהם, שיש עופות ובהמות וחיות \nונחשים ואילנות גדולות מסומנות שהמשחיתם ישחת עליהם חיה או עוף יכול אף הטמאות ת\"ל \nאשר יאכל א\"כ מה ת\"ל חיה או עוף לומר חיה מ\"מ עוף מ\"מ, מכאן אמרו שחט מאה חיות או \n"},{"index":5,"he":"מאה עופות כסוי א' לכולם, וכן אם שחט חיה ועוף במקום א' כסוי א' לשניהם אע\"פ שר' \nיודא אמר שחט חיה יכסנה ואח\"כ ישחוט העוף פסקינן כרבנן. אשר יאכל ושפך פרט לטריפה \nשאינה נאכלת. ודע שכסוי הוא הוא בדברים הנאכלים לישראל הקדושים ומפני שהם נעלמים \nואינם נראים ועתה נראים ונשחטים צוה הקב\"ה להעלים דמם בכבוד כשהיו וזהו וכסהו בעפר \nמשנה היא אומרת רשב\"ג אומר כל דבר שמגדל צמחים מכסין בו והוא שיהיה צמחים זריעה הוא \nשאמר רב נחמן בר רב חסדא אין מכסין אלא בדבר שזורעין בו וצומח צמחים ודבר שמגדל \nצמחים שנזרעו בו נקרא עפר שנאמר ומעפר אחר יצמחו, ויש עפר שמגדל צמחים ואינו צמחי \nזריעה כמו המדבר דכתיב לא מקום זרע ומתרגם לא אתא כשר לבית זרע, ומשנה היא אומרת \nהיה מהלך במדבר ואין לו עפר לכסות שורף טליתו ומכסה בו לפי שעפר המדבר פסול לכסות \nואפר אוכלים אינו מגדל צמחי זריעה. אל\"ר א\"כ כלל ופרט הוא וכסהו כלל בעפר פרט אין \n"},{"index":6,"he":"בכלל אלא מה שבפרט עפר הצומח זרעים אין מידי אחרינא לא א\"כ אמאי אמרו שחיקת אבנים \nנעורת של פשתן דקה זבל דק וחול דק וכיוצא בהם ואפי' שאינם צומחים אלא צמח בעלמא \nמספיק. אל\"ב הכי הוא דברייתא הוא האומרת וכסהו יכול כפה עליו את הכלי ת\"ל עפר אין \nלי אלא עפר מנין לרבות שחיקת אבנים נעורת פשתן דקה וכו' ת\"ל וכסהו, יכול שאני מרבה \nשחיקת כלי מתכת קמח וסובין ומורסן ת\"ל בעפר ומה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו \nאחר שריבה הכתוב ומיעט מרבה אני את אלו שהם מין עפר. אל\"ר והלא כלל ופרט מסיני. \nאל\"ב משום דרב מרי הוא דאמר משום דהוה כלל הצריך לפרט וכל כלל הצריך לפרט אין דנין \nאותו בדין כלל ופרט, כלל הצריך לפרט פירש דלא תוכל להבין הכלל בלא הפרט דאי הוה \nכתיב וכסהו לבד היה נראה יכסה עליו את הכלי ת\"ל בעפר לומר לך שאין כסוי זה אלא בדבר \nשנבלע בו כגון עפר וכיוצא בו ולא דיינין בכלל ופרט אלא היכא דכללא לא משתמע אלא בחד \n"},{"index":7,"he":"עניינא דמרבה הרבה מילי והדר אתי פרט למעוטי כל מילי דמרבה ולעמוד בפרט אבל הכא \nהכלל נראה בב' ענינים שאינם דומין זה לזה כי וכסהו משמע בדבר שלם שהוא כלי או בדבר \nדק והוא עפר אתי פרט לפרש מאי וכסהו בעפר לא בכלי וכיון דאתי למעוטי כלי א\"כ אינו \nממעט כל עפר ופי' כלל הצריך לפרט ללמוד הכל מהפרט. אל\"ר נראה לך דרב מרי בנה ותקן \nהעבודה הרס וקלקל דא\"כ דכלל הצריך לפרט אין דנין אותו בכלל ופרט לא תמצא כלל ופרט \nבתורה ונשארו דברי ר' ישמעאל דהוי אומר כלל ופרט אחד מי\"ג מדות ואראה בכולם דהכי \nהוא דכשם שאתה אומר וכסהו בתרי מילי כן משמע וכי יתן איש כלל בתרי מילי ואפ\"ה אתה \nדן בכלל ופרט וכן תמצא בכל התורה כולה א\"כ יקשה לרב מרי בכח, אלא ע\"כ הוא דכלל ופרט \nאתא קרא ורשב\"ג דאמר אין מכסין אלא בעפר שזורעו וצומח כלל ופרט דרש וכבר קיימא לן \nכ\"מ ששנה רשב\"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידון וראיה אחרונה. השוחט לחולה \n"},{"index":8,"he":"בשבת מכסה כאחד בשבת, שחט בי\"ט מכסה בי\"ט, א\"ל ברייתא היא האומרת ושפך וכסה מי ששפך \nיכסה ומנין שאם שפך ולא כסה וראה אחר דחייב לכסות ת\"ל ואומר לבני ישראל מצוה זו על \nכל ישראל, ומעשה באחד ששחט וחטף חבירו וכסה וחייבו ר' גמליאל עשרה זהוב ליתן לו שכר \nהברכה שכן כנ\"י מקבלת הברכה והיא כלולה מעשר, ואמאי זהב ולא כסף הכוונה כי הברכה \nדוחה הזהב הבא מצפון מצפון זהב יאתה ע\"כ זהב ולא כסף, גם אז\"ל צריך ליתן עפר מלמטה \nועפר למעלה הוא שנאמר בעפר, והכוונה דע כי כנ\"י נקראת עפר כענין ואל עפר תשוב. ולכן \nנותן עפר מלמטה להודיעו ירידתו בדברים המתהוים מעפר ועפר למעלה להודיע שישוב למעלתו \nלקלס לבוראו ואל עפר תשוב, והנה ב' בעפר כמו ב' באמונה ר\"ל וארשתיך לי באמונה \nשישובו הכל בכסף אל משפחתם ואל אחוזת אבותם כי ב' בעפר הוי העפר העליון והיא הברכה, \nוהעפר התחתון היא כנ\"י ומפני כבוד המכוסה אמרו במה ששפך יכסה: \n"},{"index":9,"he":" \nד\"ה סוד שלוח הקן\nסוד שלוח הקן וגם אמר כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרוחים או \nביצים והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים שלח תשלח את האם \nואת הבנים תקח לך למען ייטב והארכת ימים, ת\"ר כי יקרא מה ת\"ל לפי שנאמר שלח תשלח \nיכול יחזור אדם בהרים וגבעות עד שימצא קן וישלח ת\"ל כי יקרא במקרא לפניך הכתוב מדבר \nקן קן מ\"מ בדרך בר\"ה, באילנות מנין ת\"ל בכל עץ, בורות שיחין ומערות מנין ת\"ל או על \nהארץ, ומאחר שסופו לרבות כל דבר א\"כ מה ת\"ל בדרך מה דרך שאין קנו בידך ר\"ל קן הדרך \nאינו בידו אף כל שאין קנו בידו, מכאן אמרו יוני שובך ויוני עלייה וצפרים שקננו \nבטפיחין ובבירה אווזין ותרנגולים שקננו בפרדס חייב לשלח קננו בתוך הבית וכן יוני \nהרדיסאות פטור מלשלח, ומקשה מה דרך שאין קנו בידך אף כל שאין קינו בידך למה מכי \nיקרא נפקא ומתרץ כי יקרא פרט למזומן ועוד לפניך בדרך ל\"ל אלא לפניך לאתויי שהיו \n"},{"index":10,"he":"לפניך ומרדו, בדרך כדרב יודא אמר רב המוצא קן במים חייב לשלח שנאמר בה אמר ה' הנותן \nבים דרך ובמים עזים נתיבה, ומקשה אלא מעתה המוצא קן בשמים דכתיב ודרך נשר בשמים ה\"נ \nדמחייב לשלח ומשני דרך נשר אקרי דרך סתם לא אקרי, א\"ל פפונאי לרב מתנה מצא קן בראשו \nשל אדם מהו אמר ליה ואדמה על ראשו, ומנין למשה מן התורה שנאמר בשגם הוא בשר והיו \nימיו מאה ועשרים שנה, מנין להמן מן התורה שנאמר המן העץ, המן הכין העץ, מנין לאסתר \nמן התורה ואנכי הסתר אסתיר, ומנין למרדכי מן התורה שנאמר מר דרור ומתרגם מרי דכיא \nע\"כ דבריהם. ברוך השם ר' שדברי חז\"ל בזה הפסוק נדע מה שנשיב לאפיקורס ואנא אמינא כי \nאדרבא בזה האפיקורס יוסיף רשע על רשע ולא ישוב בתשובה כשמוצא קן בשמים וקן בראש וקן \nבמים מה רחמנות הוא זה להפריש האם מהבנים ולמה לא אמר שלח כענין שלח לך ואם המצוה \nמצוה ותועלת מ\"ש בקן מזומן דלא, ותו למה פרשו המקרא הזה כך אדרבא אמור שלח תשלח מה \n"},{"index":11,"he":"ת\"ל לפי שנאמר כי יקרא אפרשהו לשון מקרה אבל אינו צריך לחזור בהרים וגבעות עד שימצא \nקן וישלחנה ת\"ל שלח תשלח כלומר לך בהרים עד שתמצא קן כי הואיל ותלה שכר המצוה \nבאריכת ימים וצריך לחזור אחריה מי לא תלה שכר המזוזה באריכת ימים וצריך לחזור אחריה \nה\"נ ל\"ש א\"כ כי יקרא מה ת\"ל. אל\"ב כי יקרא בא' אין זה לשון מקרה אלא לשון קריאה \nוצפצוף ודרך העופות לצפצף ומתוך הצפצף מצאה, וה\"ק כי יצפצף וע\"י צפצוף תמצאם לא תקח \nהאם על הבנים והראיה דאם זה לשון מקרה יכתוב יקרה בה' אלא קריאה ציפצוף הוא, ע\"כ \nבזה שפיר קאמרינן קן מ\"מ ואפי' ביצה אחת או אפרוח אחד בקן שפיר קאמר צפור דעוף כולל \nטמא וטהור וצפור אין בכללו טמא, אלא קשה אי רחמנות היא אמאי לא ריחם עליהם (על \nעופות הטמאים) הקב\"ה והא כתיב ורחמיו על כל מעשיו ורבינו הקדוש על שריחם בבני חולדה \nריחם עליו הקב\"ה ואם אינו רחמנות מה חטאו הטהורים לצערם, לפניך לא תימא ברה\"י כגון \n"},{"index":12,"he":"פרדס ושדה שאינה משתמרת אלא אומר לפניך במקום שפניך שם תדיר דהיינו רשותך ולא ברשות \nחבירך וכדי שלא תאמר בר\"ה לא ת\"ל בדרך להביא גם רשות הרבים, מ\"מ קשה יכתוב כי יקרא \nבכ\"מ קן וכו' כענין שנאמר בכל מקום אשר אזכיר את שמי וכולל הכל, ותו מזומן למה לא \nועוף טמא הרובץ על ביצי עוף טהור ועוף טהור הרובץ על ביצי עוף טמא וביצים מוזרות \nאמאי לא, ואין זוכים בביצים כל זמן שהאם רובצת עליהם שנאמר שלח תשלח ואח\"כ ואת \nהבנים תקח לך למה לא יזכה בבנים תחלה, ותו כל האי צפור מנא לך דטהור הוא אני אומר \nצפור טמא הוא מי לא כתיב אל צפור טהורה תאכלו מכלל דאיכא טמא שהפך הטהור טמא ואין \nהפך הטהור אסור, ותו לרב כהנא דאמר אפרוחים טהורים חייבים לשלח שנאמר תקח לך \nבראויים לך ומה אפרוחים ראויים אף ביצים ראויים וש\"מ ביצים אפילו שהיא באה מהחי \nמותרת אי הכי אפי' ביצת עוף טמא יהא מותר הואיל וחדוש הוא. א\"ל זהו דאמר אביי ביצת \n"},{"index":13,"he":"עוף טמא אסורה שנאמר ואת בת היענה לרבות ביצתה, ואימא התם לרבות ביצתה בהנאה דדינה \nכדין היענה דלא תאכלו אכילה והנאה במשמע ותקח לך הראוי לך בהנאה קאמר וכ\"ת מקיש \nביצים לאפרוחים מה אפרוחי צפור מותרים אף ביצים מותרים באכילה א\"כ ישתוק מבת ואני \nאומר מדאיצטריך להתיר באכילה ביצת עוף טהור ש\"מ ביצת עוף טמא (אסור דאי) מותר \nישמיענו החידוש בביצת עוף טמא וכ\"ש טהור, כיוצא בה חלב טמאה דאיצטריך קרא לאוסרה \nמשום דחידוש הוא לגבי טהורה התם נמי נשתוק מגמל ונילף מדאיצטריך, ותו שלח תשלח אפי' \nמאה פעמים מנא לך אימא שלח חדא תשלח תרי ותו מאי האי דקאמר ליה ר' ינאי לר' יוסף \nלרב כהנא דאיצטריך שלח תשלח לומר לך אע\"ג דצריכה יולדת או דצריך מצורע לא יבא עשה \nדולקח למטהר וידחה עשה דשלח ואמאי לא והא נטל ע\"מ לשלחה דלאו ליכא ועשה איכא ליתי \nעשה ולדחי עשה דהא אלים הא מהא דהא כל זמן שאינו מטהר אסור בתשמיש המטה דאמרינן \n"},{"index":14,"he":"מצורע אסור באשתו וא\"כ הוה ליה עשה המטיל שלום בין איש לאשתו, וכ\"ת א\"כ שלח תשלח \nמאי איצטריך למאה פעמים א\"ל האי עשה דאריכת ימים, א\"ל ר' המטיל שלום בין איש לאשתו \nכאלו קיים כל התורה שנאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום וכתיב כי היא חייך \nואורך ימיך וא\"כ האי עשה אלים ולקח למטהר וקשיא למר בר רב אשי דאמר שלח תשלח אפי' \nבמקום מצוה, ותו בשלמא לרכנן דאמרי לקח האם שולח ואינו לוקה דהוי לאו הניתק לעשה \nשפיר אלא לר' יהודא דאמר לקח האם לוקה ואינו משלח אמאי לא יקיים מ\"ע אע\"פ שעובר \nבלאו, ותו לרבנן דאמרי לאו שבכללות אין לוקין עליו והא כתיב לא תגזול והשיב את \nהגזלה ותנן גנב וגזלן ישנן בכלל מלקות וקשה לרבנן, א\"ל בני מצות שילוח הקן תלה בה \nאריכות ימים: \n \n"},{"index":15,"he":"ד\"ה מוסר גדול משילוח הקן\nמוסר גדול משילוח הקן להתאבל על גלות השכינה ודע בני כשעלה משה למרום אתא קול \nבאזניו ושמע שלח תשלח אמר משה לרבו מאי האי אמר לו האי גלותה הוא והכא הגזירה באה \nמלמעלה שלח תשלח ואין שלח אלא יסוד, ואמאי קרי ליה שלח כי הוא הלוקח האם היא כנ\"י \nוהוא המשלח ושלחה מביתו, והכי אמר שלח כלומר אתה היסוד תשלח את האם הרובצת ושומרת \nאת בניה ללכת לנטור את הכרמים בניה אחרים כענין שמוני נוטרה את הכרמים כי חטאו בניה \nובפשעכם שולחה אמכם ואת הבנים תקח לך כלומר לא תניחם בגלות תחת ידיה כי תדקדק עמם \nכחוט השערה רק תשמרם ממנה כענין ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא \nגעלתי לכלותם, והנה היסוד שלחת מרביצתה בגזירת הגוזר והבנים מבקשים לאמם והיא מבקשת \nלבנים ואמר הקב\"ה שלח למעלה תשלח למטה וידעת בני רביצת האם בבנים בחוץ לארץ במקרה \nבזמן שהאומות גוזרים לכלותם משיבים אותה לשמור בניה בכח היסוד וע\"כ אין הדוגמא למטה \n"},{"index":16,"he":"אלא במקרה כענין כי יקרא, ואין המצוה בטמאה לא באם ולא בבנים כי ישראל ואמם טהורים \nונקיים ולא בבנים (טמאים) שאינם ראוים להיות בנים. ואמר לפניך להרמיז שנשתלח מפנים \nהמאירים הוא התפארת ואמר בדרך להרמיז שנשתלחה גם מרשות הרבים שיצאה ממקומה, בכל עץ \nלהרמיז תורה שבכתב חסד, על לשונה על הארץ שהיתה מושלחת גם על הארץ נוכריה, ודע בני \nדרב שאמר המוצא קן בשמים מהו וכוונתו בהיות כנ\"י יונקת ממקומות שזכרנו וחטאו בניה \nונשלחה בהיותה נאחזת ומדובקת בת\"ת והיו לבשר אחד ויחדיו יהיו תמים וחטאו בניה מהו \nנשלחת ונגרשת או לא, והשיב באמת אינה נשלחת והוסיף ושאל אם אם היא בים הגדול מהו \nשנאחזת ומדובקת בים הגדול כענין ותרץ הנערה ותגד לאמה שהיא הבינה וחטאו בניה אם \nנשלחת והשיב נשלחת, והוסיף ושאל אם הוא בראש האדם הוא כתר עליון ראש הת\"ת הנקרא אדם \nכענין היתה לראש פינה והשיב נשלחת, והראייה והלא ישראל היו נאחזין בבינה ואלהי יצחק \n"},{"index":17,"he":"ואלהי יעקב ובעשותם העגל אמר למשה לך רד כי שחת עמך ואף משה ירד מגדולתו הוא נצח \nמעבר הגדולה כי נשברו הלוחות ופרחו האותיות, ושב משה בכח לוי ויאספו אליו כל בני \nלוי להכרית ולאבד את כל החוטאים בכח ההוד ושבו כל ישראל להאחז מדת משה הוא הוד ובדק \nאותם כסוטות הפך מה שהיו תחת אבותיהם זהו שאמר עמך ולא עמי. כן הדבר כאשר יחטאו \nהבנים האם נשלחת אף אם היא בראש האדם והבנים משחיתים מקום האם בנים משחיתים תרבות \nאנשים חטאים ובפשעכם שולחה אמכם ואתכם אזרה בגוים, ואחרי השלוח הולכת האם ומיללת \nואומרת אוי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי וגליתי את בני לבין אומות העולם ואומר \nיהר\"מ שיכבשו רחמי את כעסי וגו', וכן עופות השמים מלאכי עליון צפרים טהורים ומלאכים \nועוף השמים יוליך את הקול עד שכנ\"י היא אם הבנים מתמהת ואומרת אף כי אמר ואת הבנים \nתקח לך לאו רחמנות הוא בהיות האם גרושה ושלוחה מוולדיה נשברה על בניה אף כי הבנים \n"},{"index":18,"he":"אינם עזובין ואינם מאוסים בשולחן אחרים סומכים אחרים ממש מאן דרחים אינו מפריש האם \nמהבנים עד שאמר לה דא היא רחמנות בוודאי שהבנים מצטערים על עצמם ושבים בתשובה והיא \nמבקשת רחמים על בניה, ע\"כ התעוררות בקשת הרחמים היא בהיות האם הולכת ונשברה בעד \nבניה ומלאך יוציא הקול ומבקש רחמים לקבץ האם והבנים לפאר ליוצרם קדוש קדוש קדוש ואז \nאם הבנים מוליכה קול בניה וקולה באה ה' ראשון שבשם בן ד' דא היא קלא ששמע רבי אייבו \nדלעי נחש ואמר אי חס לא אפרש אמא מבנהא ונקראת האם נחש כי זוהמת הנחש שב עליה \nבגלות, ולכן בני זאת המצוה נוהגת אף בזמן המלכות לבקש האם רחמים להשפיל האויבים לבל \nיפרישוה ע\"י עין הבנים הוא שאמר עשה למען שמך הגדול, ולכן אפי' מאה פעמים שכן \n"}]}
