{"id":"kabala-3c238250852e-1-8","bookId":"kabala-3c238250852e","part":1,"torah":8,"title":"חלק ב' קטן סימנו ה':","hebrewTitle":"חלק ב' קטן סימנו ה':","segments":[{"index":1,"he":"חלק ב' קטן סימנו ה': \nמאחר שקבלת קבלת היות האותיות וידעת שנמצאו לנו כדמות כלים שבם יעשה כל אומן ואומן \nמלאכה, ראוי שתדע מחכמינו ז\"ל אמרו לנו דבר וקבלנוהו מהם והוא אומרם (פסהים גד.) \nאלפים שנה קדמה תורה לעולם והביאו ראיה מדברי שלמה ע\"ה באמרו במשלי פסוק אחד והוא \nזה, ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים (משלי ה, ל), יו\"ם יו\"ם משחקת לפניו בכל עת, \nועוד אמרו לנו (ירושלמי שקלים פ\"ו ה\"א, סוטה פ\"ה ה\"ג) עד שלא נתנה היתה כתובה באש \nשחורה על גבי אש לבנה, וכבר נאמרו פירושים רבים על שני הדברים האלה, אבל מה שאומרו \nבו אני הוא ענין בפני עצמו, ואתה תראה דברי ודברי זולתי בם, ובחנם, ואשר יסבול שכלך \nמהם יותר, אותו תקבל, והשאר שמור כי הכל טו\"ב, אבל יש בטוב קצוות רבות, ואתה תמשך \nמטוב לטוב שעליו העולם מתגלגל כחותם מעשה בראשית, וה\"ו התחלת מעשה מרכבה וראשית כל \nתנועה, וה\"ו הדי\"ן להיותו סוף הגלגו\"ל מו\"מ, ואם תוכל גם אתה לחדש יותר טוב חדש \n"},{"index":2,"he":"והצלח: \nואמנם מאמרי אני בענין אלפים שנה כפי מה שהורוני רעיוני הלב, לפי דרכי ידעתי סו\"ד \nאלפי\"ם שהם פמלי\"א שלו אשר התור\"ה אשר היא צל\"ם ודמו\"ת קדמה מציאותה לעולם שהנה שם \nפני האל תמיד והרמז מיעקב, שנאמר ויקרא יעקב שם המקום פני\"אל כי ראיתי אלהים פנים \nאל פנים ותנצל נפש\"י (בראשית לב, לא), וסודו נפשי הנאצלת שהיא הנצלת באמת, כי כל \nבאמת סח הגוף זולתה הוא בכח מת ואם הוא חי בשתופה בפועל זמן אחר אין חפץ בו, שרצה \nפמליא של מעלה ופמליא של מטה הם אלפים ורבבות (של) שנאמר אלף אלפין ישמשוניה ורבו \nרבוין קדמוהי יקומון (דניאל ז, ח), ואמנם אלה שניהם אלף שהם אלפים, וכן אלפים \nפלאים, וכן כל פמליא בסוד נשימה לאף שהיא אימה לנפש, שלפי האומן הפליא שמן מלפני \nהאש, וסוד אש אורה ומה שאעוררך אל מה שרמזתי לך הוא מספר הדבור שסודו שהוא נאצל, \nוענינו אל יה מנפש אלהים מהשם, ומשם פנה לאמש והוא שמאל והאש לפנים כמו שהיו לאש, \n"},{"index":3,"he":"ומשם נמצאו פנים לאשה, כי כל גוף מהם מלא נפישה, והנה סוד אלפים שנה עול\"ם שלם, \nוהוא דמות גלגל, כלומר מדות האין, שבם נשלם מעשה המלאכה ודעם, וסוד בכל עת ה\"א \nאלפים שנה נכתבין על כתב בשני ההפכים כמות בחיים וע\"כ נאמר ואהיה אצלו אמון (משלי \nה, ל) כפול, והנה אצל אמון אצולה מא\"ל וי\"ה ושניהם שעשועים, מדת הדין שמה א\"ל ומדת \nרחמים שמה וי\"ה, והנה אליהו מוכיח גם חנו\"ך שהוא מטטרו\"ן והוא סוד בכל עת, וסוד \nהע\"ת האור הנברא שהוא מנפ\"ש שהוא משקל המציאות, וסוד שעשועים בשפה אחת, וכללם שש \nמאות ושלוש עשרה מצוות, גם מספר ר\"ת שעשועי: \nוסוד מצות ממלכות כי מצוה וממלכה באה ממלוכה כוללת לחיותה מלאך האדם המשתעשע \nמהמלאכה שעשה, וסוד יו\"ם יו\"ם כופ\"ו בשוה, וסוד משחקת לפניו, וכאלה רבות ודעם, \nואמנם אומרם ז\"ל (סנהדרין צז.) שיומו של הקב\"ה אלף שנה, אין כונתם לומר לנו שיש לשם \nזמנים, ובאו להפליג זמן ארוך בקוצר, כי הזמן ימצא, ואיך יתכן שהשם יתברך תחת דבר \n"},{"index":4,"he":"שהוא בראו, ואפילו אם הייתי אומר שיומו של הקב\"ה רבי רבבות אלפי רבואות שנה, היה זה \nדבר מורה שהוא חי תחת כל הזמן, רק הסוד הוא דרך שנאמר דבר צוה לאלף דור (תהלים קה, \nה) שהוא לדורי דורים, וכן אומר עושה חסד לאלפים (שמות כ, ה) והגמול לאלף דור, שזה \nיורה על רבוי גלגול הזכות של המדה או חובתה: \nוכבר נודע (סוטה יא.) שמדה טובה יתירה על מדת הפורענות אחת מת\"ק וזה צבאו\"ת, וכן \nאחת מאלף היא המתהפכת לקצים, שהמדה מתהפכת לשני מיני קצים, והם חמשיות ועשריות, \nוידוע שחצי העשריות הם החמשיות, והם חמשיות ועשר ספירות אמת הן חמש כנגד חמש מספר \nעשר אצבעות ומכריע כולם את כולם (ספר יצירה פ\"א מ\"ג), והנה אברהם זכר העשרות בענין \nסדום ועמורה, ואמר ימצאון חמשים צדיקים (בראשית יה, כה) והוריד חמשה למעט המדה, \nועוד הוריד עשרות עד יו\"ד כי אברהם הכיר סוד המדות, וסוד הספירות, וסוד השמות, מתוך \nמה שגלה לו השם בענין שם אשתו ושמו, כלומר הפוך שם משם לשם, כלומר והלא מעט כחו וזה \n"},{"index":5,"he":"להוסיף על כחו כח שלא היה בו כענין שוב שם שר\"י שר\"ה, ושוב שם אבר\"ם אברה\"ם, ואין \nזה כי אם הודעת הסוד בשתוף ובחלוק וצרפם ארבעתם ותכיר סודם: \nותדע כי יש עשרה כמאמר האבר, ועל כן חלק י' לה'ה' להורות לו שעשר ספירות נחלקים \nימין ושמאל, אלה מימינים לזכות, ואלה משמאילים לחובה, והשם חוזה בתו\"ך, וזה בכחות, \nוהוא חתום תמיד בשנוי הטבע כלומר בשם כ\"ו פ\"ו באמ\"ש הסו\"ך, שהוא מהפכו באש, וסודו \nב\"ן ב\"ת יח\"ד בנפשי פנה שרי, שהם עיני שרי, והנה משם התעורר אברהם למדות וידע (ב\"ר \nמד, יב) כי אברם לא יוליד אבל אברהם יוליד מנה ד' השמות ותמצא סוד חצים חמשים, כפלם \nויהיו מאה ואברהם בן מאת שנה בהולד לו(בראשית כא, ה), וכן אברהם בר מאה שנה הוליד, \nוסוד קו\"ף חלקם ותמצאם מג\"ן לך (בראשית טו, א), וזו היא מלת מגן צריך בידך, וכן השם \nבעשר ובחמש כאומרו ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות (שמות יה, \n"},{"index":6,"he":"כא), א' היא אלף שהיא י' מאות, וק' היא מאה שהם י' עשרות, ונ' היא חמשים שהוא ה' \nעשרות, וי' היא עשרה שהיא עשרה אחדים, יהיה הסימן היוצא מהם א'ק'נ'י', והם אלפים \nבעצמם, וזה הוא סוד ז\"ה מערכות מנה מאה אלף כפול ותמצא שד\"י, ומנה עוד חמשים כפול \nתמצא שעשועי\"ם, ומנה עוד עשרה כפול ותמצא ס\"ה פ\"ו הוא סוד קנ\"א, וסוד העולם \nס'ו'פ'ה' שנאמר ה' בסופה ובסערה דרכו (גהום א, ג), וכסופה מרכבותיו (ירמיה ב, יג) \nכ\"ו ס\"ה פ\"ו ואכן אומר אלף שנה (תהלים צ, ד), סודם על הפוך יום ושנה, וסוד העולם ו' \nאלפים שנה, וזהו יומו של הקב\"ה אלף שנה, כי יום יום סודו ו\"ו ימים וזהו אומרם \n(סנהדרין צז.) שתא אלפי שני הוו עלמא, לא שיש לו ימים ולא שנים חס וחלילה מלהאמין \nזה: \nאבל מדות העולם מתהפכות לקצים ידועים והם יורו על המועדים והזמנים והשנים והמחזורים \nוהשמטים והיובלים, וזהו אשר נעלם סודו מחכמי המחקר, וע\"כ לא השיגו סוד החדוש האמתי, \n"},{"index":7,"he":"וסלקו ההשגחה האלהית מהארץ, אמנם אומרו והיו לאותות (בראשית א, יד), הוא סוד \nהאותיות, והיו אלף מועד מועדים וחצי ד\"ת שעות י\"ב כ\"ד ו' הרי לך שם בן מ\"ב ל\"ה \nהאותיות, ולמועדים מועדים כ\"ח וחצ\"י זמנם אלף, שהם י\"ב עידן כ\"ד ועדנין ופלג עידן, \nוימים ושנים גלגול המדות בם בכל עת: \nואמנם ענין היות התורה כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה זהו במציאות, ובאדם אש על \nגבי אש, צורה על גבי צורה, שכך הם צורת המרכבה, וכך הם בשני היצרים, שחורה חשך לבנה \nיום, מדת יום מדת לילה, רוח לב השנה, לב רוח השנה, וכל זה הכנה בעלמא לקבל הדבור: \nואמנם סוד קבלת הדבור האלוהי הוא ענין משותף בין מדת הדין ומדת רחמים, שהדבור ההוא \nכדמות ל\"ב ל\"ו גם הוא בקולמוס ואומר הלא הוא כמוס עמדי (דברים לב, לד), שעניני קול \nכמוס וסמך ועי\"ן לעדים על זה, וסוד קול סמך עי\"ן ו\"ו: \nוהנה מעידך על סוד קבלתו, אחד שהתבאר לך שכל האותיות הנכתבות בספר הביאור, כלים \n"},{"index":8,"he":"ראשונים חצבם להשגת השכל, והם במדות מיתירים הרי שהם כלים ראשונים חיצונים \nלהתעוררות הנפש אל השמחה, והקול המשותף עם הרוח היוצא מן הפה עם הדבור הוא בדמות \nהניגונים שהם המושיעים קולם ברוב שנוי: \nובתנועות מתהפכות עולות ויורדות ונוטות ומתגברות ומחממות כלי השמע לקבל ולצייר \nדמיונות הקול עד שיבחן הלב ויהנה ויחשק לשמוע ותתפעל הנפשיי ותשמח ותחשק ותתגבר \nשמחתה, כן בדמות זה הדבר בעצמו הוא הדבור הפועל קול ורוח ודבור בהאזנים, והאזנים \nמוליכין מה ששמעו אל הלב וכשהלב מכין עצמו להבין הדבור הבא אליו לא על ידי האזנים, \nהנה הנפש פותחת לו אזנים ומתגברות אזני הלב, ונפתחות מקורות הצינורות ומזדכך הדם \nוהנפש מעיונת בדם החיצוני שבלב שצבעו הראשון בדמות צבע האש הראשון, שהוא צבע תכלת \nבדמות דם חלזון אשר בים (סוטה יז, א) שתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה \nלכסא הכבוד, והנה דם חלזון שהוא מן המי\"ם הים, למ\"ד חזון והוא חמרן גדול מי\"ה, \n"},{"index":9,"he":"וממנו נולדו הנולדים הכלליים וסודו תכל\"ת ב\"ר כ\"ת כ\"ו ק\"ל ל\"ת פ\"ו, ברכת ה' היא \nתעשיר (משלי י, כב), קללת אלהים תלוי (דברים כא, כג), והנו שמוש בשמוש משוש במשוש \nבסוד זכר ונקבה, ציור שם בציור שם, כי סוד שם הוא א'מ'ש' א'ש'מ' והוא מעשה מרכבה: \nוהענין שם האיש כשם האש, וזו היא הרכבת מה שנאמר במה שכתבתי שהתורה היתה כתובה באש \nשחורה על גבי אש לבנה, אש באש, וכן נודע בלא ספק שהדבור האלוהי בא באמצעות האש, \nשנאמר ודבריו שמעת מתוך האש (דברים ד, לו), ונאמר כשמעכם את הקול מתוך החשך (דברים \nה, יט): \nוהנה הדבור והקול מתוך האש אשר הוא האש היסודי שהוא חשך, כי האש ההיא בלתי מאירה \nוהיא אספקלריא שאינה מאירה, והיא הכח הגבורה כח יצחק ומדתו פחד, תחשוב סוד ופח\"ד \nיצח\"ק תמצא הא\"ש (בראשית לא, מב), כגבריא\"ל והנה האש והעצים (בראשית כב, ז), והנה \nצבעה תכלת ומורכבה ומתעלה כמראה ב\"ת הנפש המעיינת ושם רואה בעין השכל, מה שרואה \n"},{"index":10,"he":"פירוש במראה הנבואה, כי הנפש מעיינת וחוקקת המורגל בפיה ובאזניה ובלבה, בכח הדמיון \nהמשותף עם השכל וההרגל, ומתוך היות חקיקתה חזקה נשמרת ונזכרת בדמיון עם כח שפע \nהשכל, וכאשר תסתכל הנפש בצבע האש ורואה אותו בדמות תכלת שהוא דמות כסא הכבו\"ד והוא \nטבע הלב, הנה השכל מצטייר בתוך הצבע ההוא הזך הנקי מכל מראה, כי אמרנו עליו שהוא \nצבע אינו אלא דמות צבע לא צבע ממש, וזהו אומרו כתובים באצבע אלהי\"ם (שמות לא, יה), \nשסודו בצבע וטב\"ע, והבין מה בין צבע וטבע, הנמצא שסוד צב\"ע הוא טב\"ע: \nוזהו סוד בעצב תלדי בנים (בראשית ג, טז), כי עד שיהיה הטבע מורכב מזכר ונקבה לא \nיתכן להוליד וע\"כ בא טבע כפול אחד לזכר, והנה נודע כי הצבע הוא הנראה בקשת הנולד \nמהשמש באמצעות העין המימיי שנאמר את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ \n(בראשית ט, יג), ועוד כתיב לזכר ברית עולם בין אלהים ובין נפש כל חיה (בראשית ט \n"},{"index":11,"he":"טז), והנה אלהי\"ם סודו הוא הטב\"ע ועל כן זכר נפש מדברת לבד ואע\"פ שנאמר ויהי האדם \nלנפש חיה (בראשית ב' ז), והנה אמרו חכמינו ז\"ל (ב\"ר ז, ה) כי מה שאמרה תורה תוציא \nהארץ נפש חיה למינה (בראשית א, כד) זו נפשו של אדם הראשון, ותרגום לנפש חיה לרוח \nממללא כל נפש מדברת, וכבר כל זה אינה שוה כי האדם חי ומדבר נגבר: \nוכבר אמרתי לך כי כל הדבור הפנימי אינו כי אם ציור לבד, והוא הציור המשותף בין השכל \nוהדמיון, וא\"כ בשר נפש רואה הצורות שהם למטה ממנה, הנה היא מיד רואה עצמו מצויירת \nבתוכם, ועוד מעינות אחרות במשפיעה באמצעות שפעה הסכלית עד שמשגת המשפיע בה במציאותו \nלא בעצמותיה, וכל זה לא תגיע הנפש אליו אלא עד שתשלם, ולא תשלם בשום פנים כי אם \nבאמצעות האותיות הנרמזות, וענין האותיות הוא שהם צריכין לתנועה חזקה שיתגלגלו פנים \nואחור במהירות במקום מבטם, ר\"ל שימהרם המצרפם בפיהו כדי להרגיל להוציא מחשבת הלב \n"},{"index":12,"he":"לפעל השגה מהשגותיו, ותהיה האוזן שומעת ובוחנת מה שיוציא מן הפה, כמו שנאמר כי אזן \nמלין תבחן וחיך יטעם אוכל (איוב לד, ג), כלומר כמו שדרך החיך לבחון טעם הדבר אם הוא \nמר או מתוק או חמיץ או עפיץ או מלוח או תפל, כן דרך האוזן לבחון טעם הדבר אם הוא \nדבור טוב או רע, או אם בו ברכה או קללה, או מות או חיים: \nואלה הם ששת דרכי הדבור הנופלים על הענינים שכך היא העידה התורה הקדושה עליהם \nבתחלתה ובסופה, שבתחלתה נאמר שיש במציאות הדבור גן והוא הגן אשר בו הוא שם האדם \nלהתעדן בעדנו, שהוא הדבור המושכל המצויר הנשפע מאצילות קדמונו של עולם מקדם שנאמר \nמעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ (משלי ה, כג), ונאמר ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז \n(שם ה, כג), כי התורה הכלולה מכ\"ב אותיות קדמה לעולם יו\"ם יום, וסודה בזה ופירוש \nיום הם י\"א אותיות שורשים גם יו\"ם עוד הם י\"א אותיות שורשים ושמשים הידועים, והרמז \nבם אומרו והחכמה מאין תמצא (איוב כה, לב), ואין זה מקום בינה מן אי\"ן תמצא, ואין \n"},{"index":13,"he":"הוא מקום בינה, והנה שניהם מגולים החכמה והבינה, והנה המספר מן א' עד י' הוא הכל \nחבר אליו י\"א, ותמצא א'להי'ך, וכן גם כן עוד י\"א עם הכל וסודם גבוה ועליון והנה \nגלג\"ל גלג\"ל שסודם גלג\"ל אלהי\"ך, גלגל עוז והוא גן זה גנזו, זו מגלגל זו, ס\"ו ס\"ו, \nוזה הגן הוא גופני ורוחני, הגופני הוא המ\"ח ושעריו ז' וסודו ליח\"ה, חמה אשר בה \nיגדלו כח החכמה וכח הבינה, והפועל בה תחלה לתת בה זהר ואור וכח לקבל דרכי הדבור הוא \nכוכב החמ\"ה באמצעות חם החמה שהוא סופר לחמה, והוא כוכב השכל והוא כללי ופרטי כשמי \nבסוד שם אדם, ובו נברא העולם שהוא משמש תחלת ליל אחד במוצאי שבת במוצאי שבתאי למלוך \nבשמי צבאו\"ת בשטר שם, בדם הקשת, כלומר בשרש הדם שהוא קשת הגאולה, והוא שרש הדלה, \nוסודו חומר ראשון בדם, והוא שבתאי עם דלי שדי בתלי, והם ספירות כלומר מחשבו\"ת \nבשמחו\"ת משבחות, י' שמות שהם שם עדים על ו' שהיא מלכות במזרח, וסוד כ\"ו כוכ\"ב כפול \n"},{"index":14,"he":"כ\"ו כ\"ב בשם והאותיות והוא הרוחני הפועל המניע, והנה בג\"ן ב' עצי\"ם סודם צבעי\"ם שבם \nשוכן זוהר האו\"ר ושמן זכור, והנם בדמות תכלת שהוא מקבל זהרורית כמראה וראשיתם כל \nיסוד לבן שהוא מקבל כל צבע ונקרא צל הלבנה והוא נצבע והוא מטבע האלהים, טבע צבעים \nושמ\"ו צבען גם הוא מכין הלבנה לקבל כל דבורי, בכל צלם כלומר בכל נקוד, כי הנקוד הוא \nהצלם, והאור הלח, הוא הדמות, והוא בשפע הנשפך בע\"ט שהוא כדמות הדעה, ומה ע\"ט \nהחיצוני המתנועע בכח היד וכל הכחות הקרובים והרחוקים להעד הלב והמוח והנפש והשכל \nוהחושק לכתיבה, והיות העט מטבל בקחת הנושא חמר הדיו ונושא ציור צורת האותיות ומכל \nכיוצא בזה והדומה, תתעורר נפשך אם עשו בה עץ החיים ועץ הדעת ופירות שכליות וספירות \nאלוהיות, עד שתבין ענין המציאות העליון והתחתון הנכללים בך, ולא תצטרך אז בזה \nלהטריח עצמך לבקש ספרים או חברים או רבנים ללמדך מה שיחסר לך מן החכמה, כי רבך הוא \n"},{"index":15,"he":"לבך, ואלהיך הוא בקרבך, ושאלהו בכל הענינים, והוא יענה לך בכל ענין וענין כראוי \nאהבת חשק שחק יצאה מהשם, מיראתו תעשה עלי ולפיך הסיעהו, וסיבבתו חבתך גלגלי: \n \nחלק ב סימן ג \n"}]}
