{"id":"kabala-4147b4353b29-1-7","bookId":"kabala-4147b4353b29","part":1,"torah":7,"title":"חלק ו פרק ה","hebrewTitle":"חלק ו פרק ה","segments":[{"index":1,"he":"חלק ו פרק ה\n(שער ט\"ו), ל\"ז, כמו שאור הספירות מתפשט ומתאצל ממעלה למטה בדרך אור ישר, כתר, \nחכמה, בינה, גדולה, גבורה, ת\"ת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. כן האור אחרי רדתו אל מצב \nמעמדו חוזר ומתפשט ממטה למעלה כתר במלכות, וחכמה ביסוד, ובינה בהוד, וחסד בנצח, \nוגבורה בת\"ת, ות\"ת בגבורה, ונצח בחסד, והוד בבינה, ויסוד בחכמה, ומלכות בכתר. וזה \nסוד אור חוזר ממטה למעלה והוא סוד אור מהופך שמכה במראה וחוזר אל מקור. וענין זה \nימצא גם בחכמה עם המלכות, בסוד ההנהגה המיוחדת לתשע מדות בעלוי הכתר. ומחסד עד \nהיסוד בהנהגת השש קצוות לבד והמזגתם יחד, וממדה למדה צנור עולה ויורד. ובמדה עצמה \nקצתה ממטה למעלה וקצתה ממעלה למטה: \n(שער ט\"ז), ל\"ח, עוד צריך לדעת כי מציאות הנמצאות מאתו עד נקודה התחתונה נחלק \nלארבעה חלקים. החלק האחד, חלק אצילות והם עשר ספירות נאצלות, ואור אין סוף מתפשט \nבהן. והחלק השני, מציאות כסא הכבוד, והוא הנקרא בריאה, ואור הספירות מתפשט בה והם \n"},{"index":2,"he":"הנקראות ספירות דבריאה, לא הכסא אלא האור שהיא מעשר ספירות, ואור אין סוף מתלבש בהם \nעל ידי האור הנאצל. החלק השלישי, מציאות עשר כתות מלאכים שהם ההיכלות, ואור עשר \nספירות מתפשט גם בהם על ידי אור עשר ספירות שבבריאה, וזה נקרא יצירה, ועל ידי \nספירות המתפשטות בהם נקראות עשר ספירות דיצירה, ואור אין סוף מתלבש על ידי האור \nהנאצל. החלק הרביעי, הוא מציאות הרקיעים וכל עולם השפל הגשמי, והוא הנקרא עשיה והם \nעשר רקיעים ואור הספירות מתפשט בהם, והם נקראים עשר ספירות דעשיה, דהיינו התפשטות \nהקדושה בתוך החומר הגשמי שבה שליטת החיצונים, ואלו נקראות, אצילות בריאה יצירה עשיה \nוסימנם אבי\"ע. והענין כי האצילות יתעלה על בריאה, והבריאה על היצירה, והיצירה על \nהעשיה. ודארבעה מחלוקות אלו ימצאו באצילות ובבריאה וביצירה ובעשיה, מפני היות \nהמדרגות יורדות מעלה לעלול: \n(שער י\"ז), ל\"ט, עוד צריך לדעת כי הנצח מששת ימי בראשית היתה יניקתו מצד הגבורה \n"},{"index":3,"he":"וההוד מצד החסד, בסוד המזגת המדות. ומאז גרם החטא ונתבלבלו הצנורות לא מצאו כל אנשי \nחיל ידיהם לתקן הפגם, עד שהצדיק יעקב אבינו את הדין על עצמו באמרו, \"אם יבא עשו\" - \nלמטה ושרו למעלה לעורר דין, \"אל המחנה האחת\" - הוא ההוד נקבה שר צבאות, מחנה וצבא \nחד הוא, ומעתה לא מיבעיא שתש כח ההוד כנקבה, אלא \"והכהו\" - שהחליש כח הקומה בכללה \nהרמוזה בוא\"ו שבשם אמת ליעקב ושחת רחמיו, \"והיה המחנה הנשאר\" - הוא הנצח מתחזק \nלפליטה לאחוז במדת החסד. וכן היה, כי נגע שרו של עשו בכף ירך יעקב ומיד נתהפך סדר \nהיניקה, ושב ההוד מושפע מצד הגבורה, בסוד \"והודי נהפך עלי למשחית\". והנצח היה רופף, \nעד שבא דוד המלך ע\"ה ותקנו בזמריו להיות יונק מצד החסד, וזהו סוד \"נעימות בימינך \nנצח\". ומה מתוק מדבש עם ההקדמה הזאת מה שנמצא בקצת מדרשים שהיה מיכאל שר החסד הנוגע \nבכף ירך יעקב, כי הא והא איתא, אחרי שהחסד הסכים לדחות מדת ההוד מאצלו שלא יתמזג \n"},{"index":4,"he":"דינה. וכיון שהחסד נאחז יפה יפה ונקשר בימינא, הוד גם כן נקשר בשמאלא, להוכיח \nבמישור מלכי יהודה וכל עם הארץ לכלה הפשע ולהתם חטאת, ולפי שעה בעת רצון זכה דוד \nהמלך ע\"ה ונעשה רצונו למזג המדות כימי עולם, בסוד \"כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו\" \nהמבואר בזוהר (זהר ח\"א דף קמח.), וכן עתיד להתחדש ולהתמיד לימות המשיח: \n(שער י\"ח), מ', עוד צריך לדעת כי המלכות והת\"ת אצילותם מרום המעלות יחד. ותחלתם \nמחכמה, וזהו סוד, \"דו פרצופין נבראו\", אלא שבחכמה הם ו' על ד' כסדר מילואה של יו\"ד \nשבשם. ומתאצלים ובאים בבינה ד' על ו', ובבינה על ידי חסד נפרדת המלכות מהתפארת, \nונשארת המלכות בחכמה שבבינה, ומתאצל התפארת. ואחר כך ויבן ה' אלהים - בינה, את הצלע \n- מלכות, אשר לקח מן האדם - חכמה, ויביאה אל האדם - תפארת. ועדיין אין זה סוד המעוט \nאבל היתה המלכות למטה מהתפארת, שניהם יונקים הדין מן הגבורה מהבינה, וכן החסד מן \n"},{"index":5,"he":"הגדולה מהבינה, והתפארת מכרעת המלכות אל צד החסד שכן הוא מטה כלפי חסד, ואז היא \nקטרגה ואמרה אי אפשר כו', מפני שהיתה כונתה שתהיה המלכות פועלת הדין ות\"ת פועלת \nהחסד, ולא יכריע התפארת את המלכות לצד החסד, ואז נאמר לה לכי ומעטי את עצמך וגרעו \nאורה, ומה שהיתה במדרגה שביעית ירדה במדרגה עשירית, מפני מעוט זכותה: \n(שער י\"ט), מ\"א, עוד צריך לדעת כי עם היות השמות שאינם נמחקים רבים והם עשר שמות \nעשר ספירות, יש שם אחד הכולל עשר ספירות והוא שם בן ארבע יהו\"ה. והכונה, י' בחכמה, \nה' בבינה, ו' כולל שית ספירן, ה' בתראה מלכות. ואין סוף נעלם בכתר, ואתפשט נהוריה \nבארבע אתוון אלין, מיו\"ד לה\"א, ומה\"א לוא\"ו, ומוא\"ו לה\"א אחרונה. ואולם שם זה יתמלא \nבעשר אותיות לרמוז לזה והם, יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א. ונקודות השם גם כן יורה על עשר \nספירות כזה, יהו\"ה חולם כתר, על קמץ תפארת, שלש מכאן הם חכמה בינה חסד, ושלש מכאן \n"},{"index":6,"he":"הם נצח הוד יסוד, נקודת קמץ בגבורה, האותיות עצמם מלכות. ויתמלא לרמוז לסוד עשר גם \nביודי\"ן כזה, יו\"ד ה\"י וי\"ו ה\"י, ושם זה בחכמה שבכתר, ושם מלא אלפי\"ן בחכמה ממש: \nואולם אחר שהספירות כל אחת כלולה מעשר גם שם בן ארבע נמצא בכל אחת מהן והוא, יהו\"ה \nכלו קמוץ - בכתר, יהו\"ה כלו פתח - בחכמה, יהו\"ה כלו בצירי - בבינה, יהו\"ה כלו בסגול \n- בחסד, יהו\"ה כלו בשבא - בגבורה, יהו\"ה כלו בחולם - בתפארת, יהו\"ה כלו בחירק - \nבנצח, יהו\"ה כלו בשורק - בהוד, יהו\"ה כלו בשורק - ביסוד, המלכות בשם אותיות פשוטות \nמפני שהיא כלולה מכלם ופועלת כפי השפעת כל ספירה וספירה עליה, ולפיכך נקודתה כפי \nיניקתה: \n(שער כ'), מ\"ב, יש היכלות ולבוש אל השמות האלו והם עשר שמות שאינם נמחקין. שם אל \nהכתר - אהי\"ה, וזה מורה העלם אל הכתר ועתיד להגלות ולא נגלה כלל, ולכך שם זה נהגה \nבאותיוו מפני שהגיונו מורה העלמו. ושם זה אל הכתר מצד הבינה שבו, ומצד חכמה שבו שמו \n"},{"index":7,"he":"שם בן ארבע, ומצד עצמו אין לו שם ונקודה: \nואל החכמה - י\"ה, ושם זה מורה על שתוף חכמה ובינה יחד. ושם הבינה - יהו\"ה מורה על \nהשפעת הדין והרחמים מן הבינה, וגם יורה על שנאצל ממנה התפארת הנקראת יהו\"ה, והמלכות \nהנקראת אלהים: \nושם החסד - א\"ל, ושם זה יורה על התפשטות החסד מחכמה, וגם יורה בצורת האלף כלולות \nשלשה קוים בחסד, דהיינו חסד וגבורה בשני יודי\"ן, ותפארת ו' שעורה דתרווייהו באמצע, \nוגם יורה היותה כוללת היחוד וגורמת אליו, כי הוי\"ו תפארת, ומלכות ויסוד נכללים \nביו\"ד תתאה, ושלש ראשונות מאירים שם ביו\"ד עילאה, ול' יורה על הבינה השופעת להדיא \nעל הכל: \nושם הגבורה - אלהים, ושם זה יורה על בינה הנקראת מ\"י, עם שלשה אבות הנקראים אל\"ה. \nוגם שם זה ימצא בגבורה ובבינה ובמלכות והכל רומז אל שלשה אלה מקומות הדין: \nושם התפארת - יהו\"ה, מורה רק באבותיך חש\"ק, חול\"ם שב\"א קמ\"ץ, וארבע אותיות יורה, על \nתרין עטרין דירית מאבא ואימא, דהיינו י' חכמה, ה' בינה, ושתיהם נכללות בוא\"ו, והיא \n"},{"index":8,"he":"משפעת במלכות: \nושם הנצח וההוד - צבאות, מורה שהם ממשיכים כח הזכר על ידי היסוד אל הנקבה. ואל \nהיסוד - שד\"י, מורה על היותו הספיק השפע אל הנקבה, וגם שעד היסוד הגיע האצילות וכאן \nאמר לעולמו די, כי המלכות למעלה ממנו כדפירשנו. ויש שיחסו לו שם א\"ל ח\"י ונתבאר \nבספר פרדס. ואל המלכות שם - אדנ\"י, מורה ענינים רבים ונתבארו שם. וארבע אותיות אלו \nלבוש אל ארבע אותיות השם בן ארבע כזה יאהדונה\"י ובזה נכלל הפרק הזה: \n \n"},{"index":9,"he":"חלק ו פרק ו\n(שער כ\"א), מ\"ג, עוד צריך לדעת כי יש שמות קדושים תחת אלו והם כמו כנויים אליהם. \nויחסו אל הכתר שם ארארית\"א. ואל החכמה כ\"ב אותיות בשם י\"ה כזה, אי\"ה בי\"ה כו'. וזו \nאל שלשה ראשונות יחד כוז\"ו במוכס\"ז כוז\"ו. ואל החסד שם ע\"ב, והוא יוצא מפסוקי ויס\"ע \nויב\"א וי\"ט, ובו רי\"ו אותיות, כמנין ארי\"ה שבחסד. ואל הגבורה שם מ\"ב, והוא היוצא \nמבראשית עד וב' של ובהו, מ\"ב אותיות, והם שבע שמות כנגד שבע ספירות. ואל התפארת שם \nשל כ\"ב היוצא מיברכך כו'. ואל הנצח שם בן כ\"ב אחר. ואל ההוד, שם היוצא מפסוק את ה' \nאלהיך תירא כו'. ואל היסוד י\"ב הויות של שם בן ארבע. ואל המלכות שם מטטרון. ובאור \nשמות אלו פירשתי בארוכה בספר פרדס: \nואל הספירות עוד כנויים שהם לבוש אל השמות שאינם נמחקים, והם כנויים אל פעולות \nהספירות ועניינם, ולא כדרך הסכמת החכמים ודרך מקרה כאשר חשבו רבים, אלא מתיחסים אל \nהספירות לפי עניינם. ויתרבו הכנויים במדה אחת מטעם שפעמים תינק המדה ממה שלמעלה \n"},{"index":10,"he":"מפאת הדין ואז לה שם אחד, ופעמים תינק מהרחמים ולה שם אחר. המשל בזה, חכמה לה שם \nאחד מצד עצמה, ושם שני מצד השפעתה בחסד, ושם שלישי מצד קבלתה מהכתר, וישתנו השמות \nכפי קבלתה מבחינת הכתר, ותשתנה עוד כפי צד השפעתה בחסד, וכן על דרך זה לפי השתנות \nהבחינות: \n(שער כ\"ב), מ\"ד, עוד צריך לדעת כי יש ביכולת הצדיקים להיותם מרכבה אל המדות בסוד \nהמשכת נשמתם ופעולתם בעולם הזה, ונטייתם אל אחד מהצדדים ואחת המדות, כענין אברהם \nאיש החסד, ויצחק איש הגבורה, ויעקב בעל התפארת, ומשה בעל הנצח, ואהרן בעל ההוד. \nועוד לדרך אחר, אהרן איש החסד, משה איש הדעת הנעלם בתפארת, יוסף בעל היסוד, וכן \nפלטי בן ליש, וכן בועז, וכן שלמה, יחס לשלמה בסוד הדעת במציאותו הכלול ביסוד, ורבים \nכאלה, ובו דוד בעל המלכות, וכן רוב המלכים הצדיקים, וענין זה הארכנו בספר פרדס \nבס\"ד: \nואולם האנשים המיוחדים אשר נקבו בשמות שהן מוסדי דור ודור בכללות קומת האצילות הם, \n"},{"index":11,"he":"אדם נח שם - חכמה בינה דעת. אברהם יצחק יעקב - חסד פחד תפארת. משה ואהרן פינחס ודוד \n- נצח הוד יסוד מלכות. וכלם בשרשי הנשמות אשר לאדם השלם באברי השכינה אם כל חי, \nדמתמן, מלכים, צדיקים, חוזים נביאים, אנשי אמת, גבורים, חסידים, נבונים, חכמים, \nראשי אלפי ישראל: \nמ\"ה, עוד צריך לדעת כי בתפארת י\"ב גבולי אלכסון, והם גבול דרומית רומית, גבול \nדרומית תחתית, גבול דרומית מזרחית, גבול דרומית מערבית הם ארבעה. עוד גבול צפונית \nרומית, גבול צפונית תחתית, גבול צפונית מערבית, גבול צפונית מזרחית הם ארבעה. עוד \nגבול מזרחית רומית, גבול מזרחית תחתית, גבול מערבית רומית, גבול מערבית תחתית הם \nארבעה, הם י\"ב נגד י\"ב אורות עליונות להם י\"ב הויות, להם מרכבה י\"ב שבטי ישראל. \nובאור ענין זה בארוכה בספר פרדס בס\"ד: \n \n"},{"index":12,"he":"חלק שביעי חלק הכינויים א\nבבאור קצת הכנויים בקצרה. והם אלו, ישמע חכם ויוסף לקח כי הקצור בזה לא ישביע נפש \nשוקקה רק התחלה קלה, להורות דרכי לשוננו המקודש שכלו רומז בעליונים, והארכנו בספר \nפרדס: \nאות א': \nאב - יתייחס בכתר וגם בחכמה: \nאב האמונה - יתייחס בכתר וחכמה מצד המלכות והבינה: \nאב הרחמן - בתפארת מצד הכתר: \nאביר - בת\"ת. אב\"ן במלכות, ולה בחינות רבות: \nאבנים מפולמות - בחסד. ולפעמים בקליפה. בקליפה נגדיית: \nאבני תוהו - בחסד על צד הנזכר: \nאבוס - מקום יניקת החיות מהמלכות: \nאבק - כנוי אל הקליפה: \nאבקת רוכל - בבינה, וביסוד: \nאבר - יסוד: \nאברהם - חסד: \nאגודה - כל האצילות במשמע: \nאגוז - מלכות עם הקליפות ויסוד: \nאגן - המלכות בהיותה מלאה: \nאד - מלכות: \nאדון - מלכות ויסוד: \nאדיר - בינה וגבורה: \nאדרת - מלכות מצד הגבורה: \nאדם - חכמה ותפארת וכל האצילות: \nאדמה - המלכות מצד הדין: \nאדמוני - הוד: \n"},{"index":13,"he":"אדני - מלכות: \nאדריכל - מלכות: \nאהבה - תחלתה מגבורה, וסופה בחסד, והיא מלכות: \nאה\"ה - א' כתר, שנ\"י ההי\"ן בינה ומלכות: \nאהל מועד - מלכות משכן לתפארת: \nאוי - תפארת מסתלק אל הכתר לרעה: \nאויר - ת\"ת וכתר. ויחוד חכמה ובינה: \nאוכל - צדיק: \nאומן - יסוד: \nאון - הקליפה וכן כל לשון און ואונאה: \nאופן - הגדולה, ואופני המרכבה נצח הוד יסוד והמלכות: \nאור - בת\"ת ובחסד ובבינה: \nאורח - מהכתר אל הת\"ת, ואם הוא עקלתון בחיצונים: \nאות - יסוד, ולפעמים במלכות: \nאז - חבור חכמה ובינה, וגם חבור תפארת במלכות: \nאזוב - צדיק משפיע למלכות: \nאח - ת\"ת למלכות מצד החסד, וכולל עד היסוד שהם ט': \nאחד - ת\"ת כולל ט' עם המלכות ד': \nאחור - מלכות: \nאחר הדברים - הקליפה והמקטרג: \nאחרית - בינה: \nאחרית הימים - מלכות: \nאחת - בינה וחכמה וכתר: \nאטד - מצד הדין הקשה והגבורה: \nאי - חכמה ובינה: \nאין - כתר כולל חכמה ובינה: \nאילת השחר ואילת אהבים - מלכות: \n"},{"index":14,"he":"אין סוף - עלת כל העלות: \nאי\"ק - כתר חכמה בינה, או כתר תפארת מלכות: \nאיש - תפארת כולל כתר חכמה בינה: \nאכתריאל - יש שפירשו במלכות, ולי נראה בבריאה: \nאל - שהיא מלה שרתית כמו אספרה אל חק שאינו קדוש, בעולם הזכר: \nאלה - הם ג' אבות, או החצונים לפי הענין: \nאל - קדוש, ימצא בכתר ובחסד ובמלכות וביסוד: \nאלוה - א\"ל חסד. ו\"ה תפארת ומלכות: \nאלי - בינה כוללת ג' ראשונות: \nאלישבע - מלכות יונקת מז' מדות: \nאלוף - תפארת: \nאלקינו שבשמים - בינה: \nאלקים חיים - בינה ומלכות: \nאם - בינה ומלכות: \nאמה - תפארת, כוללת ו' טפחים, ו' ספירות: \nאמן - יסוד, מיחד תפארת ומלכות וכולל עשר: \nאמון - כתר ת\"ת יסוד בינה, בריש בראשית רבה: \nאמונה - בינה מצד החסד, מלכות מצד היסוד: \nאומנת - בינה אל תפארת: \nאמוראים - גדולה גבורה תפארת: \nאמרת - מלכות: \nאמירה - במלכות מצד היותה למעלה: \nאמ\"ש - הם כתר חכמה בינה: \nאמת - תפארת. ויש בכללה תפארת מלכות יסוד: \n"},{"index":15,"he":"אנא - כתר בינה חכמה: \nאנחה - מצד התפארת: \nאני - מלכות, בינה: \nאניה - כחות המלכות, הם ספינות בים: \nאנכי - בינה ומלכות: \nאנפי רברבי - גדולה וגבורה. או כרובים עליונים: \nאנפי זוטרי - נצח הוד. או כרובים תחתונים: \nאסטומכא - מלכות: \nאספקלריא המאירה - ת\"ת. ושאינה מאירה מלכות. וכן נצח והוד, אף מלכות מצד גבורה: \nאפיסת הרעיון - כתר: \nאפיקי מים - נצח והוד: \nאפלה - גבורה: \nאפרוח - תפארת ויסוד: \nאפריון - מלכות כוללת בעשר: \nאפרסמון - בינה כוללת שש קצוות חופפת על ארבע: \nאצבעות י' - הם עשר ספירות חמשה הם - גדולה, גבורה, תפארת, נצח, והוד: \nארגמן - גדולה ת\"ת גבורה מלכות: \nארוך - תפארת: \nארון - מלכות: \nארזי לבנון - מציאות הספירות שבכתר: \nאריה - חסד: \nארך אפים - תפארת מצד הכתר או כתר עצמו: \nארמנות - נצח והוד, ארמנות אל המלכות: \nארץ - מלכות והכל לפי שם הלווי: \nאש - גבורה: \nאשה - מלכות. וכן אשה: \n"},{"index":16,"he":"אשמורת - נצח הוד: \nאשישות - היחוד על ידי אש לבן ואש אדום. או גדולה גבורה ת\"ת: \nאשכלות - נצח הוד: \nאשר - בינה או תפארת: \nאשרה - מלכות בהיותה יונקת מן התפארת: \nאת - מלכות כלילא מא' ועד ת': \nאת - מלכות: \nאתה - ת\"ת, ובחסד ומלכות וחכמה ובינה: \nאתנים - נצח הוד יסוד: \nאתרוג - מלכות: \n"},{"index":17,"he":"אות בית: \nבאר - מלכות: \nבגד - מלכות: \nבהו - גדולה: \nבועז - הוד: \nבקר - חסד או יסוד: \nבטן - בינה: \nבינה - נקראת היותה מתיחדת עם חכמה: \nבית - מלכות ובינה: \nבית דין - מלכות, והיא של ג', עם גדולה גבורה ותפארת: \nבכור - כתר וחכמה ותפארת: \nבמות - גדולה גבורה תפארת: \nבן - תפארת: \nבנות ירושלים - הנשמות. או י\"ב בקר שתחת הים: \nבר - צדיק גולה ממקומו לבר: \nביצה - מלכות. ויש שפירשו בו שעורא רב\"א דיו\"ד עלאה חכמה: \nוכזית - שעורא זוטא דיו\"ד תתאה מלכות: \nברד - החסד, וקרוב אני לומר שהוא גבורה שבחסד: \nברוך - כתר, או י' ספירות כלם, או יסוד. או מלכות: \nברזל - מלכות, או תפארת: \nבריחים - ה' ספירות, חסד, פחד, תפארת, נצח, הוד: \nבריח תיכון - תפארת: \nברייתא - מלכות. גולה ונודדת: \nברית - תפארת, או מלכות, או יסוד: \nבריכה - מלכות: \nברכה - מלכות מצד החסד: \nבשר - מלכות: \nבת - מלכות: \nבתי גוואי - ג' ראשונות: \n"},{"index":18,"he":"בתי בראי - ז' מדות: \nאות גימל: \nגאולה - בינה, או יסוד. נצח הוד יסוד מלכות, ד' גאולות: \nגאון - לפי ההמשכה. הנמשכת על המדה היא מתגאית: \nגאות הים - חוט של חסד על המלכות: \nגבוה - עיקרו שאין סוף, ולפעמים בשאר המדות, כמו גבוה מעל גבוה שומר, מכל מקום אין \nגבהות אלא מתוספת שפעו: \nגבול - מלכות: \nגבורה - מדה\"ד הקשה ולפעמים הבינה: \nגביר - מלכות: \nגבעות - בינה ומלכות: \nגג החופה - כתר: \nגד - מלכות: \nגדולה - חסד: \nגוייה - יסוד ותפארת: \nגולגולת - ג' ראשונות: \nגולות הכותרות - חסד וגבורה. והיסוד גולות הזהב: \nגיד הנשה - יסוד עם המלכות: \nגיהנם - גבורה מצד החצונים: \nגי חזיון - מלכות: \nגל נעול - מלכות: \nגלגלי המרכבה - נצח והוד: \nגלים - כחות שבמלכות ושבבינה: \nגמל - הקליפה: \nגמילות חסדים - שפע החסד: \nגן - בינה ומלכות: \nגפן - מלכות: \nגר - ת\"ת, בהיותו חוץ למקומו: \n"},{"index":19,"he":"אות דלית: \nדבור - מלכות: \nדבר - מלכות: \nדבש - מצד הגבורה: \nדו פרצופין - תפארת ומלכות: \nדוד נאמן - יסוד: \nדוד - מלכות: \nדור - יסוד ותפארת, או בינה ומלכות, וזהו לדור דור: \nדיו - היא בבינה, הנותנת לוא\"ו שבשם די ספוקו, ובה כתיבת ספר תורה, בסוד אש שחורה \nע\"ג אש לבנה: \nדיין - גבורה, או ת\"ת מצד המלכות: \nדין תורה - דין אמת - מלכות: \nדך - יסוד: \nדכים - מלכות מצד היסוד: \nדל - יסוד: \nדם - סיתום השפע בבינה, שלא בא אל המלכות, לפיכך באה דל\"ת דלה, ואצלה מ\"ס סתומה: \nדמיון - מלכות: \nדמעות - גבורה הוד: \nדעת - תפארת או יסוד בבחינה דקה: \nדר - מלכות, או בינה: \nדרור - בינה: \nדרום - חסד: \nדרכים - צנורות השפע, מג' אבות אל המלכות: \n"}]}
