{"id":"kabala-464763dad60b-1-4","bookId":"kabala-464763dad60b","part":1,"torah":4,"title":"קטע 4","hebrewTitle":"קטע 4","segments":[{"index":1,"he":"מה שהורונו רז\"ל במילה מעשה מרכבה ומעשה בראשית. והנה מעשה מרכבה ומעשה בראשית בדרך \nמשל במציאות זכר ונקבה. ‏\nאופנים, מורה על שהם צירוף מחיות הקודש. כי הוא שם נגזר מאופן לבד שהם רבים ונגזר \nגם כן לפי הצירוף הפנימיות. אראלים, כלומר אראה אלים והם נראים למטה בכח האופנים. \nחשמליים, ארז\"ל פעמים חשות ופעמים ממללות, כלומר שותקים ומדברים. ודע זה כי הוא סוד \nמופלג כמו שאמר יחזקאל ע\"ה בעניין חשמל שהוא על הרקיע. שרפים, שם נגזר משריפה כלומר \nשורפין מי שמתקרב עליהם יותר מדי. מלאכים, כלומר שלוחים לפי שכל שליח שלוח נקרא \nמלאך. ‏אלים, בני אלים, כבר הודעתיך שהוא שם נגזר מכח, אמנם אין כח הבן ככח האב \nשאינו משתנה. כרובים, הם קטנים כי כן נקרא הילד כרוביא. ועניין הכרוב שהם שנים באדם \nוהם המדברים עמו זה מפה וזה מפה והמכריע ביניהם, שנאמר \"וישכן מקדם לגן עדן את \nהכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים\" (בראשית ג' כד'). מתוך \n"},{"index":2,"he":"הכרובים המלחשים להט החרב המתהפכת כברק בשמירת התורה והחכמה אשר היא דרך עץ החיים \nכגן הנטוע בעזן, ודע זה. אישים, הוא הנקרא שכל הפועל, ולפי שמדרגתו נחלק לאישים \nמבני אדם נקראו בשמם בהשאלה, לא שהם אישים פרטיים כי איך מעלתם אלא אחת כללית והיא \nהמעלה האחרונה שבשכלים הנפרדים והם המשפיעים עלינו מן החיים אשר עליהם להשיב נפש \nהאדם נצחית, וקיומה בקיומה. והוא עם הראשון סוד העשירי יהיה קודש ליי'. ואחר זכרי \nשמות המלאכים בכללם אודיעך שמות השפלים בכללם למיניהם כפי יכולתי בע\"ה. ‏\nודע כי שם גלגל יאמר על כל דבר שהוא כדור ועגול כי הגלגלים הם כדוריים פנים ואחור \nבאש ובמים מלאך ונאמר זכר ונקבה הוא כה שלום יהיה שלום. מכאן ואילך היה חסר בהעתק \nןהש\"י יזכינו למצא ולהעתיקו לפיכך הנחתי חלק ב' עמודים (הערה זו היא של המעתיק). ‏\n... ובאמת כי בהפרד הנפש מן הגוף מעלתה מעולה ממעלת הגלגל בעל החומר, והיא גנוזה \n"},{"index":3,"he":"תחת כסא הכבוד שהוא למעלה ממנו. וכבר הודעתיך למעלה סוד ש\"ר צבאו\"ת בדרך הקבלה. \n‏אמר על הז' שהוא אדנ\"י לשון חנינה ורחמים ונ\"ל מפני שמורה אדנות ומנהג האדון הטוב \nלהיות מרחם על אדניו עבדיו. אמנם אני לפי דעתי כבר הודעתיך שהוא מורה צדיק, וידוע \nכי הצדיק הוא שקבל שפע מצדקה כמו שהודעתיך על המיוחד שמורה צדקה בסוד העולם הגדול. \nועל כן נקרא צדיק על שם התואר מפני שנמשך גם כן אחריה תמיד. וגם דברים אחרים \nהודעתיך בו. ונאמר על הח' שהוא המיוחד ואומר בו מה שפירשו רז\"ל עליו בעניין כדכתיב \nכהנים ביום הכפורים והוא שאינו נאמר אלא במקדש, ואפילו כהן גדול. ובעת שהיה מתחיל \nלהזכירו עונין אחריו בשכמל\"ו בקול גדול למען לא ישמעו פירושו שהיה מזכירו י' פעמים \nביום הכיפורים במקדש. והמעמד עליו למה כ\"ש המיוחד וביום המיוחד ולמה י' פעמים ולמה \nבמקדש ולמה כהן גדול. כי יש בכל זה עניינים נפלאים וסודות עליונים קדושים דרך \n"},{"index":4,"he":"הקבלה. וכבר העירותיך עליו מה שהיה בידי להעיר. ‏\nאמר על הט' שהוא קדוש והוא סוד השומע מפי שרפים וכרובים כמו שאמר הכתוב \"וקרא זה אל \nזה\" וגו'. אמנם לא מצאנו לרז\"ל שאמרו שאסור למחקו ולא הבא אחריו שהוא הי' והוא מלך. \nאמנם אמרו שהם כינויים והרי הם כשאר אותיות הקודש ומותר למחקן. והוא כמו רחום וחנון \nנאמן צדיק וכיוצא בהם, שהם תוארים וכינויים נגזרים לפי הפעולות. והסוד המקובל כי \nקדוש אצלנו הוא, ומה שנאמר בספר יצירה ברל\"א שערים שסימנו אמ\"ש, וסימנו מצד אחר \nרא\"ל, וזה עומד על האלפא ביתא וגם סודו עוד חיות הקודש למעלה מהכל והם ‏ראשית \nוסימנם בראשי\"ת, אל תקרא בראשית אלא ברא שית, והוא בצרוף ברא\"ש ת\"י, והוא בלשון יון \nאלהים ברפה על התיו ונקודה צירי. וסודו אחרת מכל הלשונות כי הלשונות כולם נכללות \nתחת הלשון שבכולם והוא לשון הקודש הבנוי בכ\"ב אותיות ובחמש הברות שאזכור לפנים \nבעז\"ה, כי אין דבור ולא כתוב זולתו ולא שינוי האותיות שהם קדוש שהוא לשון הקודש, \n"},{"index":5,"he":"קו\"ף דל\"ת וי\"ו שי\"ן. והוא \"תי\" בלשון יון תי\"ו יו\"ז, והוא שנטו או שנתו בלשון לעז \nהוא שי\"ן נו\"ן תי\"ו וי\"ו או טי\"ת וי\"ו. וכן אם תזכירו בע' לשונות אין אותיותיו כי \nאם לשון הקודש והכל עניין אחז, אלא שזה הלשון שמוכן בו לזה היודע ואינו מוכן לזה \nשאינו יודעו שם, לכך לזה העניין המופלג כי יש בו סוד גדול מאד. והוא נודע מפסוק, \n\"ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים\" (בראשית יא' א'). ואח\"כ בכלל, כלל אף שפת כל \nהארץ. וגם נודע מפסוק הנאמר על ימות המשיח, \"כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם \nבשם יהוה לעבדו שכם אחד\" (צפניה ג' ט'). וידוע לכל ששבעים לשונות נכללים בלשון \nהקודש כאשר אמרנו. ‏\nאמר על הי' שהוא מלך ומורה על ענייני המציאות שהוא מלך מלכי המלכים ית'. ואחר \nשזכרתי לך פירוש של הי' שמות כאשר אמר הגאון ז\"ל אזכור שם של י\"ב ושם של י\"ד ושם של \nמ\"ב ושם של ע\"ב ואח\"כ שמות של מלאכים המשרתים לפניו ית' כאשר זכרם הרב המורה. ואלו \n"},{"index":6,"he":"הם לפי מעלתם והם עשרה, חיצונים אמצעים פנימיים, חיות הקודש, אופנים, אראלים, \nחשמלים שרפים מלאכים אלים בני אלים כרובים ואישים. ‏כבר ידעת שאלו השמות כולם מורים \nעל ריבוי עצמם להודיע שאין בם אפילו אחד מיוחד באחדות כבוראו, אלא כולם מורכבים. \nאע\"פ שהן גם כן רוכבים ושולטים על מה שלמטה מהם. ואמר הרב ז\"ל כי חיות הקודש הוא שם \nנגזר מחיות וקדושה. וכן נראה כולם נגזרים לפי פעולתם, ולפעמים מכונים בשמות מורים \nיותר בפירוש הפעולה כגון רפאל על הרפואה, גבריאל על הגבורה ועל אישות מלשון גברא, \nוסמאל על הצפוני שהוא היצר הרע. וכן רובם מושגים מתוך שמותם בתחילת המחשבה מאיזה \nמקום הם ומה פעולתם. ולפעמים מכנים אותם מתוך גימט' ומתוך נוטריקון ומתוך צירוף \nהאותיות. כגון שד\"י, שהוא בגימ' מטטרו\"ן. פ\"ר, בגימט' סנדלפו\"ן. והאחד רוכב והשני \nמורכב. ודע זה כי הוא סוד גדול. וכיוצא בהם הרבה כגון סנדלפו\"ן בסיני דלה פני, \n"},{"index":7,"he":"מטטרו\"ן הוא נוטר, חשמל חשות ממללות והוא סוד גריזים ועבל, והוא ר\"ת ח'כמה ש'לום \nמ'לכות ליבוש, וכיוצא בהם הרבה, וכגון צבאות בצירוף אות הוא בצבא שלו וכן הרבה. ‏\nומדברי חז\"ל יש לך להתעורר מאד על כל דברי הקבלה. והקש על כל מה שזכרתי ומה שלא \nזכרתי כי הכל הולך אל מקום אחד. גם כן תתעורר בתיבות אע\"פ שלא יהיה שם עצם ולא שם \nתואר כי יש בהם גם כן סודות נפלאות. ותתעורר גם כן על שמות בני אדם הנמצאים בתורה \nכי רובם נמצאים כתובים מפורשים מה הם בעצמם. כגון אדם מאדמה, חוה אם כל חי, קין \nקניתי, שת שת לי אלהים זרע, נח ינחמנו, אברהם אב המון, ‏יצחק מצחוק, יעקב מעקב, עשו \nעשוי, אדם על האדום, ראובן ראה, שמעון שמע, לוי ילוה, יהודה אודה, יששכר שכרי, \nזבולון יזבליני, דן דנני, נפתלי נפתולי, גד בא גד, אשר אישרוני, יוסף אסף, בנימין \nבן אוני, משה משיתיהו, גרשם גר, אליעזר בעזרי. והקש על אלו כי הם כולם מלאים \n"},{"index":8,"he":"מרגליות ובהם סודות יקרים. ואלו הם דברי הקבלה וכל טעמי התודה נכללים בקבלה בידיעת \nאמיתת העולם, לא זולת זה לפי דעת הכותבים שמות לשנאה ולאהבה וכיוצא בהם בענייני \nשגעונות אשר אין בהם לא טעם ולא ריח. וכבד העידותיך על אמיתת מציאות המורגש והמושכל \nבכללו, ועל טבע האדם החיצון והפנימי, ועל דרכי הנבואה הנגלים והנסתרים התלויים \nבאותיות ובמילות ובחשבון, כדי להודיע ענייניהם מכל צד. והנה התודה היא אמצעית עץ \nהחיים כמו שאמר הכתוב \"ועץ חחיים בתוך חגן ועץ חדעת טוב ורע\" (בראשית ב' ט'). ‏\nועתה אעוררך בכלל דרך חתימה. ודע כי הנפשות אשר בשפלים הם [ג'], והנפשות אשר \nבעליונים הם ט', הרי לך כללם הנמצאים בעלי הנפש שהם ג\"ט. ואשר בעליונים הם ט' \nגלגלים שהם מגלגל הלבנה עד גלגל המקיף, ואשר בשפלים הם הצומחת והמרגשת והמדבדת. כבד \nידעת כי אין נעשה דבר אלא לבעבור דבר אחר. כגון נפש הצומח שבאדם הנמצא בטבע קודם \n"},{"index":9,"he":"נפש המרגשת, עבור נפש המרגשת. ונפש המרגשת שנמצאת בטבע קודם נפש המדברת, ונפש \nהמדברת גם כן נמצאת עבור דבר אחר והוא השכל. כי הנבזה נברא בעבור הנכבד, ובו נמצאו \nט' נפשות בכללם בגלגלים להשיג בהם ‏בשכל, כאשר נמצא השכל בנבראים להשיג בו את הבורא \nית'. ועל כן צריך המשכיל השלם להפשיט צורת ג' נפשות הנזכרות כפי יכולתו, ולהתלבש \nבצורתו השכלית הנמצאת עמו, להשלימו בהשגת הבורא ית' והנבראים כפי יכולתו, ולא \nשיטריחוהו לסבול מה שלא יכול, לפי שכל יתיר כנטול דמי. כי ידוע הוא שצורת הנפש הוא \nהשכל, כמו שהנפש צורת הגוף. וכן כל האותיות כולן גופניות והניקוד בהן בנפשות אשר הם \nחמש הברות שהם: קמץ, צירי, חולם, חיריק, שורוק, וסימנם  או לגבולותיה וסימן חשבונם \nקץ הנפלאות בציורם ‏זה: , ואין דבר מבלעדם, ואין דבור ביותר מהם, והם כוללים ג' \nעולמות עליון תיכון תחתון. וכן הדבור נחלק לג' חלקים שהם קול ורוח ודבור. וכן ארז\"ל \n"},{"index":10,"he":"\"דמי נקודה באור באותיותיהם כנשמתא בבריתא\". ובירושלמי אמרינן \"נקודה דאוריתא במלה \nדמי באותיות כנשמתא דדמי בגופי דאיניש\", ר\"ל דומה הניקוד באותיות כנשמה בבריות. \nועיין אמרם כנשמות בגופות שאין תכלית הכוונה בהם לבד אלא במה שיבוא אחריהם. ‏\nוהיא ההבנה כי הבינה בעיניהם בשכל עם הנפש, שהוא משלים אמיתות, כלומר שאין תועלת \nואמיתות ושלמות בגוף ובנפש בלתי מציאות השכל, כמו שאין תועלת ואמיתות ישלימו \nבאותיות ובניקוד בלתי הבנות ענייניהם. והנה מן הידוע שאם לא לבשה הנפש צורת השכל לא \nנשלמה עם הממציא אותה ית'. ואין מציאותיה טוב בלא דעה, כמו שאמר הכתוב \"גם בלא דעת \nנפש לא טוב\" (מישלי יב' ט'). ובהפך זה ר\"ל במציאות השכל ‏בנפש בעודה עם הגוף אמר, \n\"טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף\" (תהלים קיט' עב'). ר\"ל טוב לי במציאות התורה \nהנתונה מפיך שהוא השכל, מאלוף הנפש והגוף, כלומר מרוממות שניהם. ודימה הנפש לזהב \n"},{"index":11,"he":"והגוף לכסף. ודע זה כולו והוא מופת על מה שהודעתיך בעניין השמות מבלתי הבנת \nענייניהם. והוריתיך דרך משל מה שהייתה כוונתי בקריאת שם הספר הזה ג\"ט, על עניין \nהרחקה מהדברים אשר אין תכלית כוונה נכונה בהם. והתבונן מה שאמרתי, כי תכלית המבוקש \nמן האדם להשיג מדברי הנביא מה שהוא נסתר ונעלם בתוך ענייני התיבות והשמות, עד יוודע \nמהם מכל צד השגת תכלית האחרון שהוא ידיעת השם ואהבתו ויראתו. והש\"י למען שמו יזכנו \nלהשיג סודות תורתו התמימה וסתריה, למען נמצא חן בעיניו מתוך ידיעת שמו ודרכיו. כמו \nשאמר הכתוב \"הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך\" (שמרת לג' יג').\nתם ונשלם שבח לבורא עולם. "}]}
