{"id":"kabala-4921fb3269e1-1-13","bookId":"kabala-4921fb3269e1","part":1,"torah":13,"title":"פרק אחד עשר","hebrewTitle":"פרק אחד עשר","segments":[{"index":1,"he":"פרק אחד עשר \nשער המרכבה העליונה וכולל בו מרכבת יחזקאל: \nדע כי המרכבה העליונה וכל המרכבות (סא והבינה) ואדון הכל הוא הרוכב על הבנין הנקרא \nעולם והוא מרכבת השלישית הנקרא מלך ואע\"פ שהוא רוכב על הבנין לא יקראו המקובלים \nמרכבה זולתי לארבע מן השבע שהם כלל כל הבנין ועקרו כאשר זכרתי בטעם. כי הג' ראשונות \nמן הבנין הם כלל הכל אך בפרט הם ד' כי התפארת היא ד\"פ. ועקר המרכבה חסד פחד תפארת. \nוחסד הוא פני אריה מהימין ופחד פני שור מהשמאל. והתפארת פני אדם. והעטרה פני נשר: \nובעבור היות התפארת נוטה לצד ימין נקרא גם הוא ימין. והעטרה נוטה לצד שמאל נקרא \nשמאל. ומפני מעלת הימין על השמאל נקרא התפארת פנים והם הפנים המאירים. והעטרה שהיא \nהשמאל היא האחוריים כאשר זכרתי מאמרם ז\"ל ותמונת ה' יביט (במדבר יב) זה מראה \nאחוריים והם הפנים שאינם מאירים. והנה רגלי המרכבה ימין ושמאל פנים ואחור: \nאמנם יחזקאל לא הזכיר מקום פני אדם ופני נשר כמו באריה ובשור מפני שמקומם וענינם \n"},{"index":2,"he":"ידוע כמו שכתבתי ודע כי בכלל רגל חסד נצח. ובכלל רגל פחד הוד. וברגל תפארת יסוד. \nוהנה כולם מרכבת לשלישית אך שהד' הם יסודי המרכבה. ומפני שהתפארת עם כלל הבנין נקרא \nשמים יען היותו מצד חסד הנקרא מים כאשר יתבאר עוד בשער העולם כי השם שבמלת שמים \nשמוש לכן נקראת השלישית רוכב שמים והתפארת שהוא עקר הבנין הוא כסא רחמים וכן אנו \nאומרים על הש\"ת מלך יושב על כסא רחמים: \nוכל מדה נקראת שמים לאותה שלמטה הימנה וכסא לשלמעלה הימנה אם כן העטרה כסא לכולם \nוהש\"ת שמים לכולם. אמנם התפארת הוא כסא רחמים והעטרה כסא הדין והם עקר הכסאות בו הם \nהפועלים והם שתים כמו שנאמר די כרסוון רמיו ודרשו בו שתי כסאות אחת לצדקה ואחת \nלדין. וכבר זכרנו בשער האדם כי הרחמים היא הצדקה. וכן נקרא השלישית יושב הכרובים \nמפני שהוא יושב על הדו פרצופין שהם עקר הכרובים כאשר יתבאר עוד למטה: \nועל המרכבה הזאת ארז\"ל האבות הן הן המרכבה. אברהם בחסד יצחק בפחד. יעקב בתפארת או \n"},{"index":3,"he":"ביסוד הנקרא אמת. ומפני שהג' אלה הם הכלל כי העטרה כלולה בתפארת לכן לא נקראו אבות \nלישראל אלא שלשה וזהו שנאמר תתן אמת ליעקב חסד לאברהם (מיכה ז) וכן כתוב ופחד יצחק \n(בראשית לא) אמנם העטרה שהיא רגל רביעי במרכבה היא מדתו של דוד המלך ע\"ה אשר ממנה \nלו המלכות. ואינו נקרא אב מן הטעם שזכרתי ועוד אזכור בו ענין: \nוהכוונה שיחסו המדות האלה לאבות הוא מפני שאברהם רצה לדמות לקונו במדת חסד שרצה \nלגמול חסד עם אנשי דורו כדי להמשיכם לעבודת השם ית' ולכוונה הזאת קרבם אל ביתו \nוהאכילם והשקם והמשיך את לבם לעבודת השם ית'. וזה היה גמר חסד שעשה להם. ומפני שנתן \nהנהגתו בחסד שהיא מדה טובה לעניים ולעשירים יחסו לו המדה ההיא. ומפני שגם היא נקראת \nאהבה אמר הכתוב זרע אברהם אוהבי (ישעיה מא) וכבר זכרנו בשמות שנקרא אברהם. ואמר \nבבהיר אמר חסד לפני הב\"ה רבוש\"ע כל ימי היות אברהם בעולם לא הוצרכתי אני לעשות \nמלאכתי כי אברהם היה עומד שם במקומי: \n"},{"index":4,"he":"והפחד שהיא מדת היראה אשר ממנה הקדושה היא מדת יצחק ולכן היה נקרא ג\"כ קדוש כי \nהקדושה מביאה לידי ענוה ויראת חטא. ומפני היות הפחד מדתו ראוי היה להיות נעקד לאביו \nלהגדיל כח אביו על כחו שלא תהיה מ\"ה שטוחה לפניו. והעטרה היא המזבח שנעקד עליו יצחק \nונזדמן כופרו האיל ונברא בין השמשות. וכבר זכרנו מן האיל בטעם. אמנם המזבח הוא \nהמזבח שהקריבו עליו הראשונים אדם והבל ונח. והמזבח הזה הוא המקבל תחלה מן הקרבנות \nכאשר זכרנו בטעם. ושם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם בזכות הקרבנות. וכל המקריב \nקרבן הכוונה לעלות אל המזבח הזה כאשר זכרנו שם. ומפני שנתקדש יצחק במזבח ההוא והיה \nעולה תמימה טהור וקדוש וארץ ישראל מכוונת כנגד המזבח ההוא כענין שאמרו כל הקבור \nבארץ ישראל כאלו קבור תחת המזבח כאשר זכרנו באדם לכן לא היה ראוי לו לצאת מארץ \nישראל הקדושה והטהורה אל ארץ אחרת וכבר זכרנו בשער האדם שנוכל להתבונן ממנו כי \n"},{"index":5,"he":"המזבח כנגד ארץ ישראל העליונה: \nומדת היסוד שהוא האמת היה מדת יעקב שהיה איש תם ויושב אהלים והוא מכריע בין פחד \nאביו לאהל זקנו ומשלים את הכל והוא השלום. ועל המדה הזאת ארז\"ל שדיוקנו של יעקב \nחקוקה בכסא הכבוד. וכסא הכבוד יאמר שהוא היסוד שנקרא כסא הכבוד והוא חקוק בו כי הוא \nצורת זכר. או נאמר שהכסא רומז לכל הבנין שהוא כסא לשלישית ומדת יעקב הוא עקר הבנין. \nוכבר הבינו' בצורת האדם שהוא חקוק בו: \nוהעטרה היא מדת דוד והיא רגל רביעי שבמרכבה. אמנם אינו נקרא אב כמו האבות מפני \nשמדתו צורת נקבה ואין אורה רק מן החמה כי נתמעטה הלבנה ומקבלת מלמעלה. ולטעם זה גם \nכן לא יאמר אלקי דוד כמו שאמרו על האבות אבל יאמרו בו מגן דוד כמו שיאמרו מגן אברהם \n(סא ויש הפרש בין מגן אברהם למגן דוד) כי העטרה היתה בת לאברהם וכמו שדרשו ז\"ל \nבפסוק וה' ברך את אברהם בכל (בראשית כד) והיא נקראת כל והיא המגן. אלא שאברהם היה \n"},{"index":6,"he":"הזרוע הימין והיה המגן בזרוע הימין כמו שנאמר אברהם אוהבי. ובדוד היה המגן תלוי \nבזרוע שמאל כי שם מלחמה וזהו שאמר ותתן לי מגן ישעך (תהילים יח) וכן אמר מגיני וקרן \nישעי (שם). וכן פעמים לא יזכרוה כלל רק יכללוה בג' אבות כמו האבות הן הן המרכבה. \nובתפלה יאמרו האל הגדול הגבור והנורא וכן במקומות הרבה. והטעם בזה שאין מגלין סוד \nהעקר לא לכל ולא בכל זמן כי מ\"ה היא מדקדקת ופוגעת בכל זר הקרב וכבר בארתי זה \nבהריסה: \nואחרי אשר בארנו כי האבות הן הן המרכבה נתבונן ממנו ענין עליית השם ית' הנאמר \nבאברהם דכתיב ויעל אלקים מעל אברהם (בראשית יז) וכן נאמר ביעקב ויעל מעליו אלקים \n(שם לה) כי השלישית נקרא אלקים ופירושו כח הכחות. וכן העטרה נקראת אלקים כי היא כח \nהתחתונים. והשלישית פועלת בעולם העליון. והעטרה בשליחות עולם העליון פועלת בעולם \nהתחתון. וע\"כ יש לך לדעת כי כמו שהשלישית רוכבת באברהם העליון כן העטרה בהשתלשלות \n"},{"index":7,"he":"רוכבת באברהם התחתון בהכינו מחשבתו להמשיך עליו רוח נבואה ובהסתלק הרצון ממנו נאמר \nויעל אלקים מעל אברהם. ויעל מעליו אלקים. ועולה אל קדש הקדשים (סא היא החכמה) כענין \nעלה אלקים בתרועה (תהילים מז) וכן העניין ביעקב: \nוהטעם בכולם כי הרצון נמשך ומתדבק עם הצדיק הנרמז במרכבה וכאילו יתעלה למעלה וגדלה \nעד לשמים ר\"ל כי חוט של חסד נמשך על פניו. ועל העניין הזה ארז\"ל הצדיקים הן הן \nהמרכבה. ירצו לומר מרכבת השכינה כי מפני שיש צדיק למעלה במרכבה כמו שנאמר וצדיק \nיסוד עולם (משלי י) שורה השכינה על הצדיק התחתון המדמה הצורה ליוצרה כי מצא מין את \nמינו ונעור כאשר כתבתי באדם: \nומכאן יתבונן מה שכתבתי בשמות המדות בספירה התשיעית בענין ציון וירושלם בין שעקר \nציון הוא היסוד שיהיה ענינו כאשר בארתי הנה כי כאשר השם בוחר בציון של מטה תהיה היא \nמרכבת הע' וכאילו היא מתדבקת בציון העליון אבל ענין ירידת השם ית' יתבאר כמו שדרשו \n"},{"index":8,"he":"הנה ה' יוצא ממקומו (ישעיה כו) שדרשו בו מלמד שבא ממדה למדה ממ\"ר למ\"ה. ואמרו במדרש \nבפסוק וירח ה' את ריח הניחוח (בראשית ח) מלמד שירד השם אל השם וענינו כמו ויאמר ה' \nאל לבו (שם) וכבר ידעת כי העטרה נקרא לב: \nוכלל העניין הוא שהרחמים בדינו והיא הברכה והשמחה כי הכחות מתקרבים (סא מתערבים) \nוהכל ברחמים ומהמרכבה הזאת משתלשלת מרכבת יחזקאל שהיא מרכבת העטרה. וכאשר יש במרכבה \nעליונה ארבעים רגלים כך בהשתלשלות יש גם לזאת ד' רגלים והם הד' פנים שראה יחזקאל. \nפני אריה מהימין. ופני שור מהשמאל. ופני אדם ופני נשר: \nוהם ד' מחנות שכינה. מיכאל. גבריאל. רפאל. אוריאל. אשר הם כח ד' מלכיות כענין שנאמר \nוהיה לארבעה ראשים (בראשית ב) ומשם יפרד שר מלכות יון ושר מלכות פרס. ומשם מתחיל \nעולם הנפרדים. וכענין שנאמר ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. ובבהיר קראו לעטרה שם \nשנאמר ושם חביון עוזו (חבקוק ג) וכנגדם נעשו ד' טבעות בשלחן. והד' פנים האלה נקראים \n"},{"index":9,"he":"שמים מפני שהם השמים העליונים שנבראו ומהם יקרא הקב\"ה רוכב שמים (דברים לג) כי \nהעטרה רוכב עליהם והם כסא לעטרה. וזה הכסא הוא לבנת הספיר ותחתיו הרקיע שעל החיות. \nוהרקיע הזה היא החיה אשר ראה יחזקאל. ומה שאמר הכתוב היא החיה אשר ראיתי תחת אלקי \nישראל (יחזקאל ט) שפשוטו נראה שהחיה היא תחת אלקי ישראל איננו כפשוטו כי הכתוב יקצר \nוירצה לומר היא החיה אשר ראיתי תחת הכסא אשר תחת אלקי ישראל. וכל זה לדעת ר' אברהם \nבן עזרא ז\"ל. והרמב\"ן ז\"ל לא חלק עליו בפשט הזה: \nהחיה היא הלהט אשר זכרנו בהריסה. והיא הלהט אשר זכרנו בטעם והם הכרובים הראה יחזקאל \nואמר ואדע כי כרובים המה (שם) והם הפורשים בכנפיהם למעלה כמו שאמר דוד המלך ע\"ה \nולתבנית המרכבה לפורשים וכאשר אזכור עוד. וכנגדם היו הכרובים שבבית המקדש פורשים \nכנפיהם למעלה והשכינה מנצצת על הכפרת מבין שני הכרובים דוגמת הכרובים העליונים \nכאלה: \nאך בפנימיות המראה אשר ראה יחזקאל הוא שנאמר כי ענין הכרובים היה מהשתלשלות עליון \n"},{"index":10,"he":"עד בית קדש הקדשים כי הכרובים שבמקדש היו פורשי כנפים דוגמת הכרובים שאמר דוד עליהם \nולתבנית המרכבה לפורשים היא מרכבת העטרה כאשר זכרנו. והם פורשים כנפים למעלה לקבל \nמן הכרובים העליונים שהם הדו פרצופין אשר גם הם פורשים כנפים למעלה. וכבר זכרנו \nבמדות כי חסד ופחד נקראים כנפים וזרועות. וכמו שאמרו בבהיר כאדם שיגן בשתי זרועותיו \nעל ראשו: \nופרישות כנפי הכרובים התחתונים הוא רמז כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם ומפני \nשרמיזותם אל מקום היחוד (סא ר\"ל הספירות) נצטוה משה רבינו היותה מקשה. ומפני שהיו \nמרכבת העטרה המנצצת בינהם והיא מ\"ה והיא הצפון אשר משם הזהב יאתה כאשר אזכיר בעולם \nלכן היו של זהב לרמוז אל מדת הדין כי מצפון זהב יאתה: \nאמנם בארון היו מונחים הלוחות שבהם עשרת הדברות ה' בכל לוח רמז לעשרת הויות כאשר \nאזכור בעשיריות. ובתוכם עוד התורה שהיא רמז לתפארת לרמוז כי השם שלם שוכן שם. \nוכענין שאמר במקדש ראשון שהאש רוכב על המזבח כארי כלומר שהיה חוט של חסד משוך ואף \n"},{"index":11,"he":"בימי משה היה זה: \nואולי בעבור כי עקר המשכן לכבוד ולתפארת נבחרו לבנינו אחד למטה יהודה והוא בצלאל \nואחד ממטה דן והוא אהליאב. כי יהודה היה גדול בשבטים והיה מלך ונרמז בו השם הגדול \nודן רמז לדין והנה המלך והמלכה. והשם נתן לבצלאל חכמה ובינה ודעת לחשוב מחשבות ונתן \nלעזרו אהליאב כמו שאמר ואתו אהליאב (שמות לח) ולא אמר שיתן לו חכמה ובינה ודעת כמו \nלבצלאל: \nוכאשר השכיל יחזקאל החיה והכרובים שזכרנו השיג מעלות לעלוי החיה העליונה שהיא העטרה \nוהיא המראה הנראה לנביאים וממנה נראה כל העניין. והמראה ההיא הוא הכרוב השני (סא \nר\"ל העטרה) וממנו יודע הכרוב הראשון שהוא התפארת כדרך שאר הנביאים כלומר שהרגיש \nבתפארת מפני שהעטרה כלולה בו. אמנם לא שידעו בנבואה כמשה ואם תשכיל מה שאמרתי תבין \nמפני מה אמר ואדע ולא אמר ואראה מפני שלא השתכל בכרוב הראשון ותבין מפני מה לא אמר \nכי כרוב הוא וירמוז לחיה אשר תחת אלקי ישראל. אבל אמר כרובים המה בלשון רבים מפני \n"},{"index":12,"he":"שראה בכרוב השני וידע בראשון. והבן זה. ואחר שזכרתי כי רגלי המרכבה הם יסוד הבנין \nועקרו ההשתלשלות מהם ראיתי להרחיב והוא שער העולם: \n \nפרק שנים עשר \n"}]}
