{"id":"kabala-49ba4fdeec0e-1-10","bookId":"kabala-49ba4fdeec0e","part":1,"torah":10,"title":"אות קמב - סוד עשרה דברים הנוהגים בשולחן:","hebrewTitle":"אות קמב - סוד עשרה דברים הנוהגים בשולחן:","segments":[{"index":1,"he":"אות קמב - סוד עשרה דברים הנוהגים בשולחן:\nסוד עשרה דברים הנוהגים בשולחן: \nושרשם נתבאר במדרש רות ורקנ\"ט ובעל הגדור הביאו בספרו גם אנחנו נזכירנו זה יען כי \nהם דברים מורים על עצמם אף כי לא נזכרו בתלמוד ואלה הם - הא' לערוך השולחן. הב' \nליטול ידיו. הג' ליטול יד ימין תחלה. הד' להגביה ידיו. הה' לברך עליהן. הו' ליתן \nמלחמו לעני הגון. הז' לברך המוציא. הח' לאכול בדרך מוסר כאוכל לפני המלך. הט' לדבר \nדברי תורה בשולחנו. הי' ליטול ידיו אחר אכילתו. וטעם כל אלה נתבאר במדרש רות. ומפני \nשראיתי לבעל הגדור בשנוי לשיטתו לא כפי אשר אמרם המחבר הראשון, באתי לבארם כפי \nהנחתם. הא'. לערוך השולחן כלומר לערוך השולחן במפה טהורה וכלים יהיו נקיים ואשתו \nובניו או תלמידו סביבו. וטעם כי השולחן רומז לכ\"י והיא נקראת ארץ אשר ממנה יצא לחם \nולפי שהמזונות יוצאים ממנה והיא מ\"ה ולכן ראוי לחלוק לה כבוד. וידעת הרמז הרמוז זאת \n"},{"index":2,"he":"ירושלים בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות ולכן ראוי להיות סביבו בניו או תלמידו \nהמקבלים פרנסתו ומזונותיו דומיה דכנ\"י. הב'. ליטול את ידיו קודם האכילה שתהא נטילתו \nמטהרת את ידיו הרומזים לעשר ספירות ושיהנה ממאכל השכינה בטהרה דומיא דמלאכים והאוכל \nבלי נט\"י מונע הרחמים מג' עליונות להביאם אל ההיקף ונשאר ההיקף חסר ועני כדכתיב \nהעניים והאביונים מבקשים מים ואין. ולכן מודדין לו מדה כנגד מדה כדתנן המזלזל בנט\"י \nבא לידי עניות וסימן לזה נוסח הברכה על נטילת ידים ר\"ת ענ\"י ולפי שהרחיק טי\"ת \nהעליונים מן השולחן הרוחני ולכן מנדין אותו. ולכן אמר רז\"ל ב' מדות עומדין על \nשולחנו של אדם אחת מדת טוב ואחת מדת הרע אם האדם מקדש ידיו מדת הטוב אומרת זה משל \nהקדוש ברוך הוא ואם לא נטל ידיו מדת הרע אומרת זה שלי. והטעם מדת הטוב הוא צי\"ע \nומדת הרע היינו סמא\"ל וסנהדריו. ודע זה. וזהו שאמרו דגמרא דסוטה כל האוכל בלי נטילת \n"},{"index":3,"he":"ידים כאילו בא על אשה זונה. וכבר ידעת סוד אשה זונה שנאמר שוחה עמוקה זונה ובאר צרה \nנכריה. הג'. שיטול ידו הימנית בידו השמאלית כבר ידעת שהידים רומזים לזרועות עולם \nוהימין משבחת מן השמאל. ימין ה' עושה חיל והשמאל משבחת לה דוגמת לוי לכהן בהעלות \nלדוכן וטעם נטילתו עד הפרק שהוא חבור אצבעותיו אל הכף כי פרקי אצבעותיו י\"ב כנגד \nי\"ב גבולי אלכסון וב' פרקים בגודל כנגד הני המכריעים ואחר כך כולל ידיו וכאשר כללם \nהם כ\"ח פרקים והם כ\"ח מחנות השכינה וסימן כ\"ח אדנ\"י הד'. להגביה ידיו בשעת הברכה \nלאחר נטילת ידים כדכתיב שאו ידיכם קודש כלומר למקום הקודש הרמז ליו\"ד ספירות וברכו \nאת ה' לימד על הברכה שתהא בנשיאות כפים. וכבר רמזנו סדר סוד האצבעות והפרקים למה הם \nרומזים ולכן צריך לזקוף ידיו למעלה לרמוז לעליונים להריק ברכה למטה בדיוקן \nהעליונים. הה'. לברך עליהם. לפי שהמצוה מקור הקדושה ולכן אומרים אשר קדשנו לרמוז כי \n"},{"index":4,"he":"המצוה ממקום הקודש. הו' לתת ממיטב האוכל לעניים לרמוז למשפיעים ולמקבלים ובמדה שאדם \nמודד מודדין לו. הז' לברך ברכת המוציא על הלחם ותקנו לומר המוציא לחם להודיע כי לא \nנמסר מפתח מזונות ביד שליח כי אם בידו דכתיב להוציא לחם מן הארץ וכתיב ארץ ממנה יצא \nלחם והיא הארץ העליונה. הח'. שיאכל בדרך מוסר כאוכל לפני המלך כי השולחן רומז למלך \nוכתיב ואכלת לפני ה' אלהיך ובזה ידבק במדת החסד הקדושה והעושה בהיפך ידבק במדת פחד \nוהדין להמשיך אחר הנחש המסית השרוי במעיו כענין עשו הלעיטני נא והמדה שהאדם תופס \nנמשכת אחריו ולעולם יהא אדם ירא שמים בסתר. הט'. להיות על שולחנו ד\"ת (דברי תורה). \nוהטעם כבר אמרם רז\"ל כל שולחן שלא אמרו עליו ד\"ת כאלו אכלו מזבחי מתים. וסוד האמור \nכן הוא כי השכינה מקבלת מן קו האמצעי ונותנת טרף לביתה וחוק לנערותיה. ולכן צריך \nלד\"ת כדי להדבק צדק בצדיק ותהי צדקה ואם לאו יכנסו זרים בהיכלה, ויראה כי היא מקבלת \n"},{"index":5,"he":"מן החיצונים הנקראים זבחי מתים. ולכן כמו מלאכי השרת הניזונים מזיו השכינה אומרים \nשירה, כן כל הנהה ממזונות ראוי לו להודות ולדבר דברי תורה אחרי הנאותיו. והעושה הפך \nזה הורה שקבלתה מן החיצונים חס ושלום. הי'. מים אחרונים. וסודם עמוק והמבין סוד \nהעברת זוהמת הנחש הקדמוני מחוה הראשונה יבין זה וכמוהו סוד מלח סדומית. סוד מים \nראשונים מצוה. אמר ר' יצחק בר אשימון מים ראשונים מצוה. מאי מצוה. ומתרץ ב' שנויים \n- האחד, משום סרך תרומה. והב' מצוה לשמוע דברי הכמים. וסוד הדבר כן הוא. מים \nראשונים מצוה כבר ידעת שהידים שניות לטומאה ואם לא יעבירם מעל ידיו במים תסרך \nהטומאה בתרומה העליונה אשר עליה נאמר וזאת התרומה. וכל זמן שהידים לא יטהרו במים \nאשר הם דמיון להעברת מי הרחמים על המלכות אזי טומאה נקשרת בתרומה היא כ\"י. וטעם \nלשמוע דברי חכמים כלומר לקבל הספירות הנקראים דברי חכמים כמו עשרת הדברים. חכמים אב \n"},{"index":6,"he":"ואם ש\"ה וש\"ת וע\"י מה ע\"י טהרת ידים הרומזים לעשר ספירות. ובהיות התרומה טהורה \nמטומאת החיצונים אז וודאי יבא סמך והתקדשתם אלו מים ראשונים בטוב בלי שום פרכא. \nוהייתם קדושים אלו מים האחרונים נעוץ סופן בתחילתן - הא' להעביר הדין. והאחרונים \nלהרחיק זוהמת לילית הנקראת מלח סדומית מעל מנחת קרבן לה' ולכן אין להקל במים \nאחרונים כי השלמה של ראשונים הם. וזה שנוטלין על גבי הכלי הוא כדי לחלוק כבוד למדת \nהדין. ולכן היטב עיין הרמב\"ם ז\"ל שכתוב שבזמן הזה צריך ג\"כ נטילת מים אחרונים אעפ\"י \nשאין מלח סדומית מצויה בינינו ולכן אמר בפסקיו או טבעו כטבע מלח סדומית ודע זה: \n \n"},{"index":7,"he":"אות קמג - סוד חמי האור וחמי טבריא מן תלמוד:\nסוד חמי האור וחמי טבריא מן תלמוד: \nשחמי טבריא במקומן מטהרין ואם נפרדו בכלי פסולים. והטעם אחר שהם מחוברין בקרקע \nלחלוחית יש לקרקע מהן ואינו דין גמור אבל אחר שנפרדו מן הקרקע איך יטהרו את הידים \nוהם דין גמור. אך חמי האור כשהידים סולדות בו יצאו מכלל הרחמים כי מים קרים מורים \nרחמים וחמים דין: \n \n"},{"index":8,"he":"אות קמד - טעם שנוטל עד סוף הפרק:\nטעם שנוטל עד סוף הפרק: \nוכבר הישרנוך בצורת היד שהיא ה' אצבעות והכף וכן היד השנית. ולעולם הכף תרמוז \nלמלכות ולכן אפילו שהלכה לחולין ולתרומה עד קשרי האצבעות נכון ליטול עד סוף הפרק עם \nהכף כדי לרמוז אל המלכות ושלא לסלקה מן היד ואפילו שהיא נרמזת כן באצבעות ראוי \nלהיות לה רמז בפני עצמה ג\"כ: \n \n"},{"index":9,"he":"אות קמה - טעמים בסדר נטילת ידים:\nטעמים בסדר נטילת ידים: \nוהטעם דבעינין כח גברא לפי שכל הטהרות מכח אדם שבמרכבה הם באות. וטעם שצריך לשפוך \nביד אחת ולשפשף האחרת כי הפחד הוא סוף ה' ספירות ונקרא יד והמלכות ג\"כ היא סוף ה' \nאצבעות ונקרא יד הרי ב' ידים ושתיהם דין ואיך יוכל לטהר דין בדין אלא במים. וטעם \nמים ראשונים שהם רומזים לטהר מהדין וטהרתן רומז לד\"ו פרצופין לזכור ושמור לכן \nנוטלין בצונן ובחמין שאין היד סולדת בהן בין בקרקע ובין על כלי אבל האחרונים לא לפי \nשהחמין דין ואין לערב חובה בתוכה. ואין הלכה כר' מאיר שפסל ליטול מן הגוי ומן הנדה, \nלפי שאדם החיצון נקרא אדם כדכתיב טוב לחסות בה' מבטוח באדם ופירוש טוב לחסות בה' \nשהוא אדם מאילן הפנימי מבטוח באדם שהוא מאילן החיצון שמעת דאיקרי אדם: \n \n"},{"index":10,"he":"אות קמו - סוד כל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך:\nסוד כל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך: \nכי נעוץ סופה בתחילתה, והתחתונה שואבת מן העליונה. וכבר התבאר במה שקדם כי הברכה \nירידת הרחמים מן כתר עליון אל ש\"ה הנקרא אתה, אל הבינה הנקראת מלך, וה' העטרת. ואין \nמזכיר שם ומלכות א\"כ אין כאן ברכה כנ\"ל. והסמוכה חושבות לנעוץ סופה בתחילתה. וכל \nברכה שלא השמיע לאזניו לא יצא וישמע אלהים כתיב שעיקר הברכה מן בינה היונק ש\"ה ור\"ה \nולכן אם לא השמיע לאזניו לא יצא: \n \n"},{"index":11,"he":"אות קמז - בענין דינין היורדים מן השמים:\nבענין דינין היורדים מן השמים: \nסוד כל הדינין היורדין מן השמים הם דינים ולא רחמים חוץ מהדינים ונקמות הבאים לכלות \nהרשעים. כי הדינים האלה הם רחמים ימינך ה' נאדרי בכח, שהימין שהוא חסד ורחמים שבא \nלנקום נקם מהרשעים ואבודם הוא רנה לצדיקים, כדכתיב בעלוץ צדיקים רבת תפארת, כמשמעו \nרחמים נתעורר בעולם ובאבוד רשעים רנה. רנה במ\"ק י\"ב שהרמז לי\"ב גבולי אלכסונים שהם \nנשפעים ממדת הרחמים. והטעם כי אבודם הם הצלה לצדיקים שנאמר הפעם אודיעם את ידי ואת \nגבורתי ש\"ת וידעו כי שמי ה'. מכאן נראה כשהקב\"ה עושה דין ברשעים מתרומם ומתעלה \nבעולם והדין ההוא הוא רחמים בעולם שיראו אחרים וישובו אל יהו\"ה ויתוקנו הצנורות \nלהשפיע הרחמים ודע זה: \n \n"},{"index":12,"he":"אות קמח - סוד למה בעינן גבי ברכת אלהינו רובא דמינכר:\nסוד למה בעינן גבי ברכת אלהינו רובא דמינכר ולא יהיה די בו': \nוהטעם ידעת במה שקדם שהאלוהות הם י\"ס ולכן בעשרה מזכירין אלהינו. ועוד כי כבר נתבאר \nכי ז\"ס עם מלכות הם הנקראים היקף וג' העליונות משפיעים על ההיקף, ולכן לא יהיו \nאוכלי הפת פחות מז' כנגד ז\"ס האוכלים פ\"ת ב\"ג של שלש העליונות. ואוכלי ירק שהם \nאותיות יקר ובמ\"ק עולה ד' כנגד אותיות שב\"ד הרומז לש\"ת. ואח\"כ לכל הספירות הם ג' \nובעבור שלא לקצץ המלכות מהן ולכן יהיה אוכלי פת בז' ופת בחשבון הקטן י\"ב, י\"ב בקר \nכנגד י\"ב גבולי אלכסון אשר מהם מתפרנסת בכל שינוי גדול מלכות. ותחת ים עטר' שלמה \nי\"ב בקר להוריד השפע לי\"ב מזלות אשר מהם מתפרנסין העולם השפל בגזירות עליון עליו כח \nע\"ט וגבורה ופחד נתן בהם להיות מושלים בקרב תבל. אבל בזימון ג' אין מצטרפין אלא \nבאכילת פת כי בהיקף אין לחלק כי הם כולו אוכלי פת: \n"},{"index":13,"he":" \nאות קמט - סוד פסול הקטן שלא הביא ב' שערות לכל דבר שבקדוש\nסוד פסול הקטן שלא הביא ב' שערות לכל דבר שבקדושה: \nוהטעם כבר ידעת שכוחות החיצונים מסבבים את היסוד והע\"ט כדי לקבל מהודם והדרם. \nוהיותר ביסוד והם השערות הנמצאים סביב לערלה ואם אין האדם מוכתר בדוגמא העליונה אין \nאנו מצטרפים בדברים הצריכים עשרה. ואין להקשות ממחוסר אבר ובעלי מום, כי כבר הם היו \nנמצאים בשלימותם ושרשם מעיד עליהם מה שא\"כ השערות כי לא יצאו לפועל ולכן לא ידמו \nלמחוסר אבר: \n \n"},{"index":14,"he":"אות קנ - הטעם ששיכור מברך:\nהטעם ששיכור מברך: \nוהטעם היתר שיכור לברך - א' לפי שהרבה דין על השולחן הטהור בשתיתו. הב' יברך לתקן \nהקילקול להמשיך בברכה הרחמים. וז\"ס מאמרם וברכת אפים מדומדם. וידעת אמרם ז\"ל עם \nדמדומי חמה. והטעם ג' דברים מקצרין ימיו של אדם - הא' מי שנותנים לו כוס של ברכה \nואינו מברך ב' ס\"ת לקרות ואינו קורא ג' והנוהג בשררה. והטעם כי הוא המרחיק ברכות \nצדיק מבת זוגו ירחיקוהו חייו מנפשו. והנוהג בשררה לוכד כתר תגא דמלכא חלף: \n \n"},{"index":15,"he":"אות קנא - סוד נגלה ונסתר בברכה:\nסוד נגלה ונסתר בברכה: \nדע כי יש בו ב' כוונות - הא' ע\"ד הפשט כי ידעת כי הש\"י נעלם מעין כל במהותו אפילו \nבמלאכים כדכתיב כי לא יראני האדם וחי, כלומר אפילו החי שהוא המלאך. אמנם נודע \nבמציאותו מצד פעולתיו ככתוב נודע ה' משפט עשה. (וכן מהכתוב) הפעם אודיעם את ידי \nוידעו כי שמי ה'. ולכן כל ברכה באה נגלה ונסתר מצד מהותו ונגלה מצד פעולותיו. ועל \nדרך האמת כי הנסתר הוא צי\"ע והוא אשר קדשנו במצותיו והנוכח לעטרה ודע זה: \n \n"},{"index":16,"he":"אות קנב - סוד למה באו ח' ברכות בסעודה:\nסוד למה באו ח' ברכות בסעודה: \nסוד למה באו ח' ברכות בסעודה - נט\"י, ברכת המוציא, ברכה על היין בתחלה ובסוף, וד' \nברכות של ברכת המזון. וטעם ח' אלו לפי ששקולים הם המזבח והשולחן מה מזבח מכפר אף \nהשולחן מכפר שהרי הלחם שעל השלחן כשהוא מאכיל שם את העניים הרי הוא כקרבן ע\"ג המזבח \nוכשם שהיה במזבח קטורת שהוא מכפר יותר מכל הקרבנות שעל גבי מזבח הנחשת שמונה מיני \nבשמים ד' בשמן המשחה מור וקנמון וקנה וקידה וד' בקטורת נטף ושחלת וחלבנה והלבונה. \nוכן נצטוינו לברך על השולחן ח' ברכות כנגדן. וסוד ח' מיני בשמים בסוד בגדי כהונה \nשהם נגד האם ש\"ת ובניה ז\"ס. וטעם נט\"י כטעם קידוש ידים ורגלים של כהני הקודש לרמוז \nלעשר ספירות שכוללם כל העולם ולכן המזלזל בהם נעקר מן העולם. והטעם שהמזלזל בנט\"י \nבא לידי עניות לפי שהברכה באה מן העשר ספירות לעולם ובפרט במדה העשיריות והעושר \n"},{"index":17,"he":"מתאסף בעשר האצבעותיו ולפי שזה זלזל בהם תתמעט פרנסתו: \n \nאות קנג - סוד דבעינן בנטילה כח גברא:\nסוד דבעינן בנטילה כח גברא: \nיען כי כל הספירות שואבין מן קו האמצעי אשר הוא אדם שבמרכבה ואף מן הגוי יכול ליטול \nכי ישראלים הם נגד אדם הפנימי והגוים מאילן החיצון ונקרא ג\"כ אדם שנאמר טוב לחסות \nבה' מבטוח באדם הוא אדם החיצון: \n \n"},{"index":18,"he":"אות קנד - טעם אסור לכרוך ידיו בבגד ולאכול בהן:\nטעם אסור לכרוך ידיו בבגד ולאכול בהן: \nלפי שהעברת מים בעינן ואין טהרה אלא בהם ולפי שהמים עלולים לקבל טומאה אף מן האור \nולכן צריכין ניגוב והוא אומרם ז\"ל כל האוכל בלא ניגוב ידים כאלו אוכל לחם טמא שנא' \nככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים לחמם טמא בגמטריא בלא ניגוב ידים: \n \n"},{"index":19,"he":"אות קנה - טעם שלא ישיח בין ברכה לתחלת המעשה:\nטעם שלא ישיח בין ברכה לתחלת המעשה: \nשאם השיח נשאר המעשה בלא ברכה וכל הברכות ע\"י מעשיהם צורך גבוה א\"כ חטאו גדול ולכן \nיחזור ויברך: \n \nאות קנו - טעם איסור אמן חטופה:\nטעם איסור אמן חטופה: \nדע כי ב' מדות נקראת אמן ש\"ה ועטרת ולכן אם חטף לא כיוון אלא באמן עליון ולא הורידו \nולכן נענש. וזה הדין בחטופה וביתומה ובקצירה טעם אחד להם. אמנם הארוכה אסורה משום \nשמוציא מן אמן האחרון: \n \n"},{"index":20,"he":"אות קנז - וטעם איסור לענות אמן אחר ברכותיו:\nוטעם איסור לענות אמן אחר ברכותיו: \nאינו אלא כשיש ברכה לפניו שנראה כמפסיק בצינורות העליונים אבל בסיום הברכה צריך \nלענות כדי לכלול אמן באמן שהוא הוי\"ה באד\"ני כי הב' עולים בגמטריא מאמן: \n \nאות קנח - טעם לברך על פרי העץ בפה\"ע ולא בורא פה\"א:\nטעם לברך על פרי העץ בפה\"ע ולא בורא פה\"א: \nהכל יצא מן האדמה שמע בזה טעם נכון כי כל אילן ועץ העושה פרי הוא מושפע ממדת יסוד \nהנקרא עץ כי הוא ממשיך הוא\"ו של ת\"ת ועולה ה'. כיצד, יפ\"ה (עולה נ') הפ\"י (עולה נ') \nופ\"ה (עולה ל') הפ\"ו (עולה ל') סה\"כ ע\"ץ. וברכות לראש צדיק. ולכן צריך לברך על פרי \nהעץ ברכה בפני עצמו. וכוונת הברכה כן הוא - ברוך כתר. אתה מכ\"מ. ה' בי\"נה. אלהינו \nהזרועות. מלך בינה, שהיא מלך הת\"ת הנקרא עולם. בורא האציל פרי העטרה שהיא פרי צי\"ע \nהנקרא עץ. והפרי שהיא העטרה האציל עולה הגשמי המלא פירות ופרנסם: \n"},{"index":21,"he":" \nאות קנט - טעם לברכת בורא פרי האדמה:\nטעם לברכת בורא פרי האדמה: \nאמנם כל שאר הפירות הצומחים הסמוכים לאדמה הם נאצלים מן האדמה מהפרי שהיא העטרה \nהמקבלת מן מדה האדמה שהוא הפחד שנאמר הלעיטני נא מן האדום הזה ולכן חותם האדמה ולא \nהארץ: \n \nאות קס - טעם ברכת בורא נפשות:\nטעם ברכת בורא נפשות: \nטעם ברכת בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שבראת להחיות, הוא סוד עמוק ואם תזכה \nלהבין. כי האדם עץ השדה ושיחת דקלים. תבין זה כי חי העולמים מברר הנפשות הטובות, \nטובות מאוד. והרעות עוברות בחלוף. וכל פירות שהוציא מיץ ממנו מברך על המיץ שהכל, \nחוץ מין שמברך בורא פרי האדמה. והטעם כי היין הוא המלך נגד הת\"ת שהוא מושל על ששה \nקצוות ומזכירין עניינו בפירוש: \n \n"},{"index":22,"he":"אות קסא - סוד כוונת ברכה מעין שלש:\nסוד כוונת ברכה מעין שלש: \nוזהו נוסחה - ברוך אתה יה\"וה אלהינו מלך העולם על המחיה ועל הכלכלה ועל ארץ חמדה \nטובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו רחם ה' אלהינו עלינו על ישראל עמך ועל ירושלים \nעירך ועל ציון משכן כבודך והעלינו בתוכה ושמחינו בבניינה ונברך שמך בקדושה ובטהרה \nברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה - ברוך כ\"ע. אתה ש\"ה. יהו\"ה ש\"ת. אלהינו \nש\"ה. מלך ת\"ת. העולם כל ההיקף. על המחיה, החיות היורד מג\"ר דרך חסד ונצח. ועל \nהכלכלה, דרך פח\"ד והוד צי\"ע ככתוב ויכלכל יוסף את אחיו. ועל הארץ, הוא ארץ החיים \nהמקבלת מן חמד\"ה טו\"בה ורח\"בה שהוא יסו\"ד ות\"ת ובינ\"ה הנקראת רחובות הנהר. שרצית \nוהנחלת לאבותינו, והוא סוד בת היתה לאברהם ובכל שמה. הנה עד רחבה דיבר בעליונים \nמכאן ואילך דיבר בתחתונים עד החתימה. וחותם על הארץ ועל המחיה. ואין לחתום על \nהכלכלה, יען כי זה מצד הדין וזה מצד הרחמים כאשר פירשנו. ויהיה פירוש החתימה כן - \n"},{"index":23,"he":"על הארץ שהיא עטרה. ועל המחיה על נצח וחסד והן מחית העטרה. ואם אכל מז' מינים מברך \nככה בא\"י אלהינו מלך העולם על העץ ועל פרי העץ וכו'. ואינו חותם על העץ ועל פרי העץ \nרק על הארץ ועל הפירות. והכוונה כי העץ במקום התפארת. פרי העץ צי\"ע. ועל הארץ, ארץ \nהחיים. על הארץ ועל הפירות כולל כל ההיקף כי הם פירות ג' העליונים. ועל היין מברך \nעל הגפן ועל פרי הגפן וחותם ועל הפירות. ולא על הגפן ועל פרי הגפן והטעם כי פירות \nהארץ הם ה' וב' מזונות שבכללם ז'. לכן יחתום בפירות שכולל כל ההיקף ולא יחתום בגפן \nלבדו שרומז על הת\"ת כאשר ביארנו. והחותם על הגפן ועל פרי הגפן לא הפסיד כי ת\"ת כולל \nכל הבנין: \n \n"}]}
