{"id":"kabala-49ba4fdeec0e-1-6","bookId":"kabala-49ba4fdeec0e","part":1,"torah":6,"title":"אות פח - כוונת הברכה כך היא:","hebrewTitle":"אות פח - כוונת הברכה כך היא:","segments":[{"index":1,"he":"אות פח - כוונת הברכה כך היא:\nכוונת הברכה כך היא: \nאתה גבור. אתה שם י\"ה הפועל בגבורה וממנה למדת עולם ת\"ת וממנה למדת אדנ\"י. מחיה \nמתים כלומר המסורים למיתה תניינא. ורב להושיע לאיזה מקום שיהיו נידחים. משיב הרוח \nומוריד הגשם. קבלנו בו שתי כוונות, הא' כי הוא שב אל מה שלמעלה ממנה והוא סוד \nהתחייה למותא תננינא. וזה בראשונה רמז אל הגלגלים והיותם נצרפים ונשפעים ובכאן \nהורמז כי זה אינו נוהג אלא פעמיים ושלוש אבל לאחר מכאן מפריח הרוח נשמת חיים ונכרת \nמעמיה ומוריד הגשם אשר הוא הגוף לכליון ולא יקום בתחיית המתים. ועוד קבלנו בו טעם \nאחר וזה כי בכאן הבטיח על חזרת הרוח למקום שחוצב ממנה אך הגוף הראשון והשני יפסדו \nולא יקומו בתחיית המתים כ\"א השלישי או האחרון: \n \n"},{"index":2,"he":"אות פט - ענין ירידת הגשמים, ירידת השפע:\nענין ירידת הגשמים, ירידת השפע: \nוראוי שתדע כי הגשמים יורדים בגבורה ואף חוברי שמים במשפטי ירידת הגשמים יגזרו \nבהיות הלבנה במבטה המרובע והנוכח מן הכוכבים. והארכנו בפירוש להתורה כי הנוכח מן \nהכוכבים על הגשם יען כי אלה המבטים הם מבטי איבה לדמות כי ירידתם מהגבורה. ובפסוק \nוהיו ימיו מאה ועשרים שנה שזה ירמוז למאה ועשרים מחברות הספירות הספירה השבע זו עם \nנגד ג' רוחניות. ומשם תתבונן התחברות מדת הגבורה עמהם לפעולות היוצאות ממנה ויהיה \nהפירוש משיב הרוח, שהבינה עולה למעלה לקחת הרוח הנשפע מספירות רוח אלהים ומנשבת \nלספירת הגבורה להשקיט הדין הגדול ואז תתיישר תולדתה ותוריד הגשם שפע וברכה לספירות \nשלמטה ממנו ואז יורד הגשם לארץ העליונה ומשם לעולם השפל. מכלכל חיים בחסד. הספירות \nלמטה הנקראים חיים. מחיה מתים העתידים לעמוד מקבריהם בעולם השפל. ברחמים רבים ברחמי \n"},{"index":3,"he":"כתר עליון. סומך נופלים כשיתמלא הספירות דין מאדון השמטה ורוצים להחריב העולם סומך \nאותם. רופא חולים. העניים והאביונים המבקשים מים מכנסת ישראל אשר לשונם בצמא נשתה \nרופא אותם. ומתיר אסורים כשנאסרים הרחמים מלכבות אש הדין מתיר אותם כי הוא ממשיך \nחסדים אל כל יסוד, ומכל אל בכל היא העטרה כדי לקיים אמונתו עטרה (היא המלכות). \nלישיני עפר והם בני חלוף אשר בחייהם קרוים מתים עד בא חליפתם: \n \n"},{"index":4,"he":"אות צ - סוד השפע מהבינה ומהמלכות - מסביר ענין מ\"י:\nסוד השפע מהבינה ומהמלכות - מסביר ענין מ\"י: \nמי כמוך. כאן רמז וגלה סוד גדול בענין שפע העטרה והבינה. וזה כי דבור מי אינו דרך \nהשאלה כמו מי אתה בני ומי אתה בתי, אבל הוא דרך הוראה. וכן שאתה מנהגת עולם הגלגלים \nועולם המלאכים ובפרט עם ה' ישראל מי כמוך, כלומר מדת מי שהיא הבינה כמוך בעולם \nהספירות. כי אין כוחך רק ממנה וע\"י השפעותיה אתה פועל, והוא כלומר שם י\"ה אדון \nהגבורות והוא דומה לך. כלומר, כל דמיונתך בעולמות שלמטה ממך הנקרא לך ואליך מתדמים \nכי הוא מלך מונע השפע מן הספירות אשר כינהו בכאן במותא. ומחיה, ממשיך שפע חיות \nוברכה בספירות. ומצמיח ישועה, מן חו\"ב וכ\"ע בראותו אדון השמטה מוציא חמה מנרתקה \nונאמן ש\"ת. אתה עם יסוד ומלכות. להחיות מתים הראוים לתחיית המתים לעמוד מקברם. כי \nע\"י חו\"ג אלה יחיו המתים: \n \n"},{"index":5,"he":"אות צא - הטעם שאינו שוחה בברכת מחיה המתים:\nהטעם שאינו שוחה בברכת מחיה המתים: \nוחותם בא\"י מחיה המתים ואינו שוחה. יען כי כוונת הברכה הזאת כך היא ברוך כ\"ע אתה \nת\"ת יהו\"ה הבינה אשר בחיבורן תהיה מחיה המתים. וזה הכלל בברכות. כשתרצה להשפיע \nברכות מלמעלה למטה תשוח ראשך כמו בכאן. וזכור זה כי הוא מהסודות הגדולים כי תצטרך \nאליו במקומות רבים. והנה שם החותם י\"א יהוה (קמץ, סגול, סגול, סגול) והוא ניקוד חזק \nמאוד כי בו יחיה המתים ובו כיוון רבי חייא בתפלתו. וי\"א כי ראוי החתימה תהיה בצירוף \nבשם יהוה והשם כוז\"ו ולצרפם ה\"כ ו\"ו י\"ז הו\"י והנה תמצא בו יהו\"ה כוז\"ו ועוד יו\"ד \nנוסף. והנה תמצא למפרע יהו\"ה ונקודו כאשר נקוד קפצ\"ס ושם הוי\"ה נקוד סצס\"פ ושם \nכוז\"ו נקוד ספח\"ס. ובברכה זו מ\"ט תיבות ועם כוזו יו\"ד אחרון ג\"כ מ\"ט ושם המורכב הזה \nתכוין בו בצרותיך ותנצל בעזרת הש\"י: \n \n"},{"index":6,"he":"אות צב - קדושה:\nקדושה: \nנקדש את שמך בעולם כשם שמקדישים אותו בשמי מרום ככתוב על יד נביאך וקרא זה אל זה \nואמר קדוש קדוש קדוש יהו\"ה צבאות. הכלל כל צבאות מלא צי\"ע הארץ עטרת כבודו ת\"ת. \nנקדש. דע כי בסדר הקדושה רבו הדיעות ומה שקבלנו בו שכל הכוונה ההוא להעלות את מלכות \nולקדשהו בעליונים כדכתיב והקדישו את קדוש יעקב כלומר יקדישו את מדת המקבלת מן קדוש \nיעקב ואת אלהי ישראל: \n \n"},{"index":7,"he":"אות צג - כוונת הקדושה:\nכוונת הקדושה: \nוכן תהיה כוונתך, שמך מלכות הנקרא שם ככתוב ונעשה לנו שם כי שמך נקרא על עירך ועל \nעמך אשר נקרא שם שם ה' צבאות. בעולם כלומר נקדשיהו בתפארת הנקרא עולם. כשם שמקדישים \nאותו בשמי מרום כלומר בשמי מרום המלאכים מקדשים אותו השם ומעלין אותו לת\"ת ומת\"ת \nלבינה. קדוש, המלאכים אומרים לעטרה ק' ק' ק'. קדוש לת\"ת קדוש לבינה. כלומר תתקדש \nהעטרה מת\"ת ות\"ת מבינה. יהו\"ה צבאות, יכוין באותיותיו ובנקודיו יהבך (שוא, קמץ, \nשוא, קמץ) או יכוין בנקוד הצריך כפי הזמן וכאשר ביארנו בסוד שם המפורש. ויכוין בזה \nששם כולל כל הצבאות וכאשר פירשנו במה שקדם. וכמו שעלית כן תרד. ואומר מכה\"כ (מלא כל \nהארץ כבודו) כלומר מזה השם יהו\"ה תמלא כבודו שהוא התפארת, וכל שהוא צי\"ע, הארץ \nהעליונה כדכתיב והארץ מלאה מכבודו. וכבר התבוננת מתוך דברינו כי בהעלות מדת המ\"ל \nלמעלה אין שוחין ולזה בא המדרש להופיע הדרוש הזה ואמר בספר היכלות וז\"ל ברוכים אתם \n"},{"index":8,"he":"לשמים יורדי המרכבה אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדישין אותי ואמרים \nק' קק' ולמדו אותם שישאו עיניהן למרום בבית תפילתם ונושאים עצמם למעלה שאין לי הנאה \nבעולם אלא באותו שעה שעיניהם נושאים בעיני ועיני בעיניהם. עכ\"ל המדרש הזה. הופיע \nכפי הכוונה שסדרנו שהקדושה הוא להעלות מדה האחרונה למעלה בשבעה עיני ה' עד אם הבנים \nואח\"כ לירד עם הברכה אליה. והיינו דקאמר ועיני בעיניהם כי זה דבר אם הבנים ודע זה \nכי היא נפלא מאוד לעניין סדר הקדושה שסדרנו, לעומתם ברוך יאמרו. עתה חוזר לברך בית \nה' יאמרו בבינה ואומר ברוך כבוד, כלומר המלכות הנקרא כבוד ה', כלומר המקבלת משם \nהוי\"ה הנושא אותה, ת\"ת. המתברך מן חכמה עילאה הנקרא מקומו, כדאמרינין נובלת חכמה \nתורה. ומקבלין דין מן דין ברוך הנותן והמקבל אנ\"ס (אמן נצח סלה). ובדברי קדשך כתוב \nלאמר ימלוך (כ\"ע) ה' (ש\"ת) לעולם (תפארת) אלהיך ציון (צי\"ע) לדור (כ\"ע) ודור (וע\"ט) \n"},{"index":9,"he":"הללויה (ש\"ת). ימלוך, כתר וחכמה. יהו\"ה, ש\"ת. לעולם, ההיקף בכללו. אלהיך, ת\"ת. \nציון, צי\"ע. לדור, זרועות עולם עם המכריע. ודור, משך הו\"ו ועטרת צבי הלל ו' עם י\"ה \nמלמטה למעלה: \n \nאות צד - ענין מדוע לא השתמשו בפסוקים מהתורה בקדושה:\nענין מדוע לא השתמשו בפסוקים מהתורה בקדושה: \nויש לך להתבונן מפני מה לא נעזרו אנשי כה\"ג בפסוקי התורה ונאמרו בהם קדושה כגון כי \nקדוש אני יהו\"ה אלהיכם. או בפסוק ימלוך יהו\"ה לעולם ועד והדומה להם. ומכאן ג\"כ תבין \nכי הקדושה היא מלמטה למעלה כלומר להקדיש הע\"ט בת\"ת ולכן החסירו פסוקי התורה כי אין \nלעורר ר\"ל מתורת הש\"י ומפסוקים להקדישה מתורתה רק מנביאים וכתובים הבאים ממדה \nהאחרונה ובהם יקדשוהו, כי ברקמות תובל למלך רעותיה אחריה מובאות לך (תהילים מ\"ה) עד \nמדת לך הרומז לנו\"ן שערי בינה: \n \n"},{"index":10,"he":"אות צה - ענין ג' ברכות ראשונות והקדושה:\nענין ג' ברכות ראשונות והקדושה: \nודע זה. דע כי ג' ברכות ראשונות נתקנו כנגד שלש אבות חפ\"ת והנה ברכה ראשונה באד\"ני \nשהיא כנגד מדת החסד והברכה ב' נגד מדת הגבורה והברכה ג' נגד התפארת וקדושה נגד מדת \nמלכות. הנה ד' רגלי המרכבה יושבים על מלאות וכן יהיה כוונתך בברכה זו: \n \n"},{"index":11,"he":"אות צו - לדור ודור נגיד גדלך:\nלדור ודור נגיד גדלך: \nלדור ודור נגיד גדלך ולנצח נצחים קדושתך נקדיש ושבחך אלהינו מפינו לא ימוש לעולם \nועד כי אל מלך גדול וקדו\"אתה ברוך אתה יה\"י וה\"ה. האל הקדוש. לדור ודור, ת\"ת ועטרה. \nנגיד גדלך, נמשיך אליך מדת הגדולה. ולנצח, ת\"ת שהוא על הניצוחים נו\"ה. קדושתך \nנקדיש, קדושתך ת\"ת. נקדיש נמשיך אליך קדושה ממקום קודש הקדשים. ושבחך, כלומר שבח \nהמגיע אליך ממקור כ\"ע וח\"ב. יהי רצון שאותו השבח לא ימוש מפינו כלומר לא ימוש מכ\"י \nהנקראת פינו המתרגמא לנו ענייני המצות ע\"י משה אדונינו ע\"ה, רק ירד לצי\"ע הנקרא ג\"כ \nעולם, וממנו לועד שהיא כ\"י כי בה ועד הכל. ברוך, עטרת. אתה, ת\"ת יה\"י וה\"ה. זה \nמורכב מן יהו\"ה ומן י\"ה ונקוד חו\"לם שב\"א חו\"לם קמ\"ץ ציר\"י שב\"א. ומנין תיבת הברכה \nכ\"ו כנגד שם יהו\"ה הנושא אותו ת\"ת. האל חסד. הקדוש פח\"ד. כי משניהם קבל ת\"ת ישראל. \nת\"ת מן ש\"ת מלכו\"ת מן ת\"ת ישרא\"ל לחסד שם ה' לאלהי\"ם: \n"},{"index":12,"he":" \nאות צז - ברכת אתה קדוש:\nברכת אתה קדוש: \nאתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה ברוך אתה ה' האל הקדוש. דע כי הברכה \nזו נתקנה לאומרה ביחיד המתפלל אשר לא יעבור כח בקשה מן הת\"ת והלאה. ולכוין כוונתה \nכך היא - אתה ת\"ת. קדוש מן ש\"ת. ושמך מלכות. קדוש ממך. וקדושים ישראל עמך. כדכתיב \nקדושים תהיו כלומר התרחקו מן הדברים המביאים לידי תאוות גשמיות, הם הראוים להללוך \nתמיד וסלה שהם עולים יהו\"ה אדנ\"י וד' יתירם ירמוז לשם יהו\"ה. וכוונת החתימה כבר \nפירשנו אותה במה שקדם לנו: \n \n"},{"index":13,"he":"אות צח - ברכת אתה חונן:\nברכת אתה חונן: \nאתה חונן - ח\"ה. לאדם - ת\"ת. דעת ומלמד - צי\"ע. לאנוש - ב\"ן. בינה. וחננו מאתך דעה \nבינה והשכל. ברוך אתה האהדוני\"ם חונן הדעת: \n \nאות צט - י\"ב ברכות אמצעיות הן בחינת בני חיי ומזוני:\nי\"ב ברכות אמצעיות הן בחינת בני חיי ומזוני: \nדע לך כי הברכות האמצעיות הם י\"ב וביבנה תקנו ולמשומדים והמה בכלל י\"ג. וכבר נודעת \nמתוך דברינו כי יש שלשה עשר מכילתא דרחמי לשם אהי\"ה הנושא אותו כ\"ע. ובהכרח אחד מהם \nהיא עת רצון וכ\"ש כשיפתחו כולם. ובהם תלוי כל המבוקש כמו שאמרו חז\"ל חיי בני ומזוני \nלאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא. כלומר במזל העליון הוא כתר. ואלו שלש כוללת על כל \nצרכי בני אדם ר\"ל חיי בני ומזוני וכל י\"ג ברכות בהם תלוין כשתדקדק בהם: \n \n"},{"index":14,"he":"אות ק - ברכת אתה חונן:\nברכת אתה חונן: \nוהנה קבלנו כי ברכת אתה חונן הכוונה תהיה בה לחכמה עילאה. ויהא מלת אתה נוכח לחכמה \nעילאה. לאדם ת\"ת דעת כי בדעת חדרים ימלאון. ומלמד לאנוש בינה צי\"ע, בינה כי הוא בין \nאחים יפרדו. וטעמו בין הא' הראשון ובין הא' השני שבשם ב\"ד, אחרי סדר הספירות בקבלתם \nזו מזו שב לבקש לעצמו חנינה מאת ה'. והיא אמרו וחננו מאתך ש\"ה. דעת ת\"ת. בינה ש\"ת. \nוהשכל ש\"ה. הנה עלה ממטה למעלה וחותם בא\"י שהכוונה לכתר ש\"ה ש\"ת. חונן הדעת מן ת\"ת, \nכי ממנו נתנה התורה ולכן לא חתם לא בבינה ולא בהשכל רק בדעת. ודע כי שם החתימה הוא \nמורכב מן צירוף הוי\"ה אדנ\"י ונקודם שב\"א קמ\"ץ חול\"ם חול\"ם קמ\"ץ קמ\"ץ שב\"א. והנה היא \nפתיחת שער לאחד מגבולי האלכסונים הי\"ב וכן כל ברכה מי\"ב ברכות האמצעיות יש בהן \nמצרופי י\"ב גבולי אלכסונה ודע זה: \n \n"},{"index":15,"he":"אות קא - ברכת השבנו:\nברכת השבנו: \nהשיבנו אבינו לתורתיך וקרבנו מלכנו לעבודתיך והחזירנו בתשובה שלימה לפניך ברוך אתה \nי\"ה יו\"ה ה\"ה הרוצה בתשובה. דע כי הברכה זאת רומזת לבינה בפתיחת מכילתא שנית \nואלכסון שנית וכוונת הברכה כך היא - השיבנו אבינו חכמה עילאה. לתורתך כלומר לתורה \nהנשפעת מאתך שהיא ת\"ת. וקרבנו מלכנו ש\"ת, שם י\"ה. לעבודתיך אשר היא המלכות, כי על \nידה נשוב אליך כי על ידה נשוב אליך כי התשובה הראשונה כאשר פירשנו במה שקדם. ולכן \nחוזר ומבקש שיחזירנו בתשובה שלמה, כי חזרתינו אל התשובה הראשונה שהיא המלכות אינה \nתשובה שלימה כי לבסוף גם היא עם כל אשר בו תחזור אליו כמו שאמרו עתידה חוה ראשונה \nשתחזור לעכרה כלומר חו\"ה הא' היא המלכות תשוב לעפרה היא הבינה. והוא הסוד הכל היה \nמן העפר והכל שב אל העפר. וכאלו אמר יה\"ר שתתן בלבנו לעשות מעשים שבהם נשוב אליך \nולא ידח ממנו נדח, לכן אתם הרוצים בתשובה כלומר המחבר רצון העליון אל התשובה כלומר \n"},{"index":16,"he":"אל עצמו. ושם החותם הזה היא י\"ה י\"ו ה\"ה ונקודו קמ\"ץ פת\"ח חול\"ם פת\"ח סגו\"ל פת\"ח \nומספר תיבותיו ט\"ו כמספר שם י\"ה הנרמז אל הבינה: \n \nאות קב - ברכת סלח לנו אבינו כי חטאנו:\nברכת סלח לנו אבינו כי חטאנו: \nדע כי הברכה הזאת היא רומזת לחסד בפתיחה מכילא ג'. וכוונת הברכה כן הוא סלח לנו \nאבינו מכמה עילאה כי חטאנו בשמיטה הראשונה בשגגה כי אז לא יהיה מורדים ופושעים מצד \nגודל רחמי השמטה ומיעוט יצר הרע. עם כל זה נדחינו לשמיטה זו והכל א' מהם ונדחה למשה \nרבינו ע\"ה ע\"כ ויסתר משה פניו הבין מה שקראת בשכבר ואח\"כ שב למקום שלא ידע איש את \nקבורתו והגיע עד שער החמישים. מחל לנו מלכנו בינ\"ה. כי פשענו מצד תוקף השמטה אשר \nגבר י\"ה ונצטרך לדחיות רבות. ולכן, כי אל בינ\"ה בעת השפעתה לחסד הנקרא אל. מוחל \nבינ\"ה. וסולח חכמ\"ה, לבלתי ידח ממנו נדח. אתה חס\"ד. ברוך אתה כ\"ע ש\"ה. חנון ומרבה \nלסלוח ש\"ה ושם מצפ\"ץ. החותם מורכב מן צירופי י\"ב גבולי אלכסונים הוא הוי\"ה ושם \n"},{"index":17,"he":"יהו\"ה המוחלף בא\"ת ב\"ש והוא מצפ\"ץ ונחתמה הברכה זו בשם מצפ\"ץ המוחלף להורות אף כי \nהם יתחלפו וילכו מדחי אל דחי אל תפחדו כי ישובו למקורם אשר חצבו ונקודו פת\"ח סגו\"ל \nחול\"ם שורק האמצעי דהיינו זוגו בלא ו\"ו ציר\"י חול\"ם קמ\"ץ פת\"ח. ותיבות הברכה כ\"א \nנגד א\"ך טוב לישראל אלהים לברי לבב הרומז לסוד העיבור ועם הכללות השם מצפ\"ץ יעלו \nכ\"ב וסימן אשר ב\"ך ירוחם יתום והוא אשר אין לו גואל כי אם תורתו הנפנה בך\"ב אותיות \nודע זה: \n \n"},{"index":18,"he":"אות קג - ברכת ראה נא בענינו:\nברכת ראה נא בענינו: \nדע לך כי ברכה זו נתקנה מדת הגבורה ומכילתא ד' ואלכסון רביעית כאשר תראה בשם החותם. \nוכוונת הברכה כך היא - ראה נא הדבור אל עליון שיראה בעניינו מן צד קושי אדון השמטה. \nוריבה ריבנו מן סמא\"ל וסנהדרו העומדים עלינו לכלותינו היונקים מן אדון השמטה. \nוגאלינו עטרת תקריב הגאולה יסוד לגואל ע\"ט למען עטר\"ה כי בה נזקקים ולוקחים אשה תחת \nבעלה. כי גואל חזק אתה יען כי עלייתה מן המצרים למרחב ואין אחד משרי האומות יכול לך \nולזה אין זולתיך לגאול את גאולתינו מסמא\"ל וסנהדרו. ברוך אתה, אהי\"ה וה\"יה. גואל \nצי\"ע. ישראל ת\"ת בחבור מלכות. ואז כל בלהות ספו תמו ואין שטן ואין פדע רע. ודע כי \nבהתבטל הכח העליונים יתבטלו השרים התחתונים ככתוב יפקוד יהו\"ה על צבא מרום במרום \nוגו' ושם החותם סגו\"ל פת\"ח חול\"ם ציר\"י פת\"ח קמ\"ץ חול\"ם פת\"ח והנקודים האלה עצומים \nמאד לבטל הגזירה של גבורה: \n"},{"index":19,"he":" \nאות קד - ברכת רפאנו ה' ונרפא:\nברכת רפאנו ה' ונרפא: \nרפאינו ד' ונרפא הושיענו מן אדון השמטה במדת ש\"ת ונושעה כי תהילתינו איש לתהלתינו \nאתה. והעלה רפואה שלימה לכל מכותינו שבאו מן אדון השמטה. כי אל מלך רופא נאמן ורחמן \nאתה ברוך אתה ר' י' ח' ח' ה' נו' הו' מו\"ן רופא חולי עמו ישראל. הברכה זו נתקנה נגד \nמדת ת\"ת לטעם נשגב נפלא ונעלם מובא בספרי הקבלה. ואנחנו נכתוב בזה הענין מה שקבלנו \nונאמר בעז\"ה ובישועתו. טרם שנבאר הברכה נקדים הקדמות אשר בהם יתבארו דרושינו. וזה \nכבר ביארנו בפירושינו לתורה בפרשת בראשית בפסוק שני המאורות הגדולים כי טרם הקטרוג, \nהעטרה והת\"ת היו נכנסים לפני ולפנים שניהם בשוה. ואחד הקטרוג שמוה ראש לשועלים \nונוטרה את הכרמים. ואם חפץ בה המלך ונקראה בשם. והנה יבא פירוש הפסוק כסא כבוד מרום \nמראשון מקום מקדשינו. ועל שתי הכוונות קודם הקטרוג ואחר הקטרוג. וקודם הקטרוג אמר \n"},{"index":20,"he":"שכסא הכבוד שהוא המלכות מרום מראשון שהוא כ\"ע כי והוא ראשון לכל הספירות ראשון \nבמעלה ולא ראשון בזמן. ואחר הקטרוג שבה להיות מקבלת מספירת ת\"ת הנושאה שם. יהו\"ה \nאשר עולה ברבוע מקו\"ם מקדש כאשר פירשנו. וזה אמרו מקום מקדשינו כלומר מקדשינו שהוא \nהעטר\"ה מקבלת מן מקום אח\"כ אמר מקוה ישראל יהו\"ה כל אויביך יבושו וסורי בארץ יכתבו \nכי עזבו מקור מים חיים את יהו\"ה. ופירוש הפסוק כן הוא מקוה ישראל ה' כלומר המקוה \nהעליון הוא ישראל הנושא את שם ה' וקראו מקוה לטעם קבלתו מן ד' ספירות חו\"ב חו\"ג שכל \nאחת כלולה מעשר וכל ד' המשפיעים אליה נקראים מים מהם רחמים ומהם דין וגבורה וכולם \nמתערבים במקוה ההיא ושבים ומוזגים ממוצאם לטהרתן של ישראל. וחזר ואמר כל עוזביך לא \nיבושו, כלומר כל הספירות התחתונות אם יעזבוך יאבדו ויבושו כי אין להם מעמד זולתיך \nובפרט כל שהוא צי\"ע. וסירי החיצונים הנקראים סורי הגפן נכריה סמא\"ל וסנהדרין וכנען \n"},{"index":21,"he":"וסיעתו אז בארץ העליונה יכתבו ויכנסו כוחות הטומאה לפנים מן המחיצה. והטעם כי עזבו \nהספירות נה\"י מקור מים חיים את ה' ת\"ת ישראל יהו\"ה ואלכסונים י\"ב. והנה בראית הנביא \nירמיהו ע\"ה זה אמר רפאיני ה' וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה. כלומר רפאני ד' \nמצד רחמי החכמה וחסד והושיעני מאדון השמטה וסמא\"ל וסנהדרין וכנען וסיעתו. כי תהילתי \nאתה, שהוא המלכות אתה ת\"ת. וזה אמרו כי אני ד' רופאיך כלומר בהתחבר מדת אני (היא \nהמלכות) עם יהו\"ה (ת\"ת) הנה נרפאו כל תחלואי מצרים כלומר שבמצרים ומחנתן כי נתגרשו \nממקדש יהו\"ה כל כוחות הטומאה. וראינו לעוררך על הפסוק א' אמרו ירמיהו הנביא שמפסוק \nההוא ג\"כ נתייסדה ברכה זו. וזה הוא כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאיך כי נדחה קראו \nלך ציון דורש אין לה. דע כי אחרי זוכרי חטאת ישראל וענשם אשר הביא עליהם בעבור \nחטאתם אמר כמנחם ומיעד להם אמר שכל אוכליהם יכלו ובוזזיהם יהיו לבז ונתן טעם לזה \n"},{"index":22,"he":"ואמר כי אעלה ארוכה לך מצר וממכותיך אשר הוכיח מן שרי האומות שקוראים למדת העטרה \nנדחה יען כי עזבה בעלה ובאו פריצים בה וחללוה. ציון היא צי\"ע. דורש אין לה וחברה אל \nבת זוגה לכן אעלה ארוכה לך יסו\"ד. אריך לה\"א אחרונה כלומר צי\"ע אשר הוא ממשיך הו\"ו \nלך למדת הבינה העולה מספרה נ' ואז ממכותיך הבאים מחוץ ארפאיך. וכל זה אעשה שלא \nיתחלל שמי כי נדחה קוראים לך והדבור הזה דבור ת\"ת ישראל המקנא לארצו וחומל על עמו: \n \n"}]}
