{"id":"kabala-4dc55b77f7b3-1-17","bookId":"kabala-4dc55b77f7b3","part":1,"torah":17,"title":"קטע 17","hebrewTitle":"קטע 17","segments":[{"index":1,"he":"כנז' לכן הושמו שתי אותיות י\"ג באמצעית השם הזה א\"ב מכאן ות\"ץ מכאן וי\"ג באמצע \nלהורות כי הי\"ג יאורין הנז' הם באמצעם כנז'. וכבר נודע כי שם מ\"ב הוא גבורה והוא \nלפי שהוא בחינת אחוריים שהם סוד הדינין וכן הענין בנצח הוד יסוד שלה שתי אחורים \nאחרים באלו וכל הקליפות נאחזות מבחינת האחורים הנז': \n(דף כ\"ה ע\"א) שם בדכ\"ז ע\"א שורה ט\"ו ונ\"ל אמר ר' אבא ודאי הכי הוא והשתא ידיעא הוא \nאהרן ומשה הוא משה ואהרן רוחא במיא ומיא ברוחא למהוי חד ועל דא כתיב הוא. הנה זה \nהמאמר קודם אל המאמר שנכתב קודם זה האמנם להיות שלא נמצא מקומו האמתי בזוה' כתבתי \nבמקום הזה כי היא קרוב אל מה שנבאר בע\"ה: \nמצאנו חילופים רבים בס' הזוהר כי פעמים קורא לאהרן כהן שהוא בימין ופעם אחרת אומר \nכי משה ואהרן בנצח והוד כנראה שאהרן שבשמאל גם למשה מצינו שפעם אחת קורא אותו לוי \nופעם אחרת אומר שהוא בימין. והענין הוא במה שהודעתיך בענין שלש מתנות שנתן הקב\"ה \n"},{"index":2,"he":"לישראל באר מן וענני כבוד כו' וע\"ש היטב. ודע כי כאשר מתלבש היסוד של אבא תוך זעיר \nאפין בהגיעו בחזה שהוא בת\"ת שבו במקום הגילוי אשר שם נפסק ונגמר יסוד דאימא ואז \nמתגלה ומאיר אל צד ימין דז\"א. ואח\"כ חוזר אור ההכאה ההיא לצד שמאל ואח\"ך חוזרת \nההכאה ההיא בסוד אור החוזר פעם שלישי ומאיר באמצע ויורד דרך היסוד דז\"א. ואמנם המן \nהיה מצד משה בהכאה הראשונה וענני כבוד מצד אהרן בהכאה שניה והבאר מצד מרי' בהכא' \nשלישי' וע\"ש ושם יובן טעם ותשובה אל שאלות הנז': \n \n"},{"index":3,"he":"פרשת בא\n(ד\"ש ע\"ג) שם בדל\"ז ע\"ב שו' י\"א וז\"ל מה הוא כחצות כד\"א בעלות המנחה בעלות גדיש \nכו'. זה יתבאר לך מפ' חיי שרה בדלק\"ג ע\"א שביארנו בענין יעקב משמש במרום כו' ושם \nנתבא' כי בחינת לאה היא אשר מתפשטת חצות לילה הראשונה עד החזה דזעיר אפין בלבד כדי \nלהזדווג עם יעקב ואז היא נקר' ליל ואחר חצות הלילה היא מתפשטת למטה יותר עד סיום \nרגלי זעיר אפין ואז היא נקראת לילה כדמיון רחל הנקראת לילה והנה אם היה אומר בחצות \nבבי\"ת היה נראה פירושו באות' הנקודה של חצות לילה ואין זה כונת הפסוק אלא לומר \nשכאשר לאה נחצית בחצי ז\"א התחתון ומתפשט בחציו התחתון אשר זמן זה מתחיל מעת חצות \nלילה ואילך אז אני עובר בתוך מצרים כו' וזהו הסו' הנז' בפ' נך לך בדצ\"ב ע\"ב דקב\"ה \nאקרי ממש חצות לילה והבן פירושו היטב כי לאה היא קב\"ה הנק' חצות לילה ממש ואז הוא \nהזווג עם יעקב וזמ\"ש ויאכל פרי מגדיו אלין נשמתין דצדיקיא כנודע כי בעת הזווג עולין \n"},{"index":4,"he":"שם נשמות הצדיקים מיין נוקבין והבן זה: \nשם בדל\"ח ע\"ב שו' ה' וז\"ל אלא הכי תנינן כתיב כי יהיה נערה בתולה נער כתיב (ע\"ב) \nמ\"ט (ע\"ח שח\"י פ\"ה) משו' דכל זמן דלא קבילת דכר אתקריאת נער מדקבילת דכר אתקרי' \nנערה: \nדע כי שם אדנ\"י הוא מורה על הדין כי לכן נקראת דינא רפיא וכן אדנ\"י בהיפוך אתוון \nהוא דינ\"א ואמנם סוד האלף שבזה השם מורה על שתוף הרחמים אשר בו כי שלשה אותיו' \nהאחרונות הם דין ואות אלף הראשונה הם רחמים והיא סוד שם אהיה שהוא רחמים. ובזה תבין \nלמה זה השם נקרא דינא רפיא והטעם הוא לפי שיש בו שתוף הרחמים שהיא אות האלף המורה \nעל שם אהיה שהוא רחמים הממתק ומרפא את שלשה אותיות די\"ן אשר בו. וכבר ידעת כי שורש \nכל הדינין הם החמש גבורות הנודעות ואם כן כל גבורה מאלו החמשה נקראת די\"ן. ואם תמנה \nחמשה פעמים די\"ן הם בגמטריא ש\"ך. והענין הוא כי החמשה גבורות הנז' הם מתפשטות עד \nהיותם ש\"ך ניצוצות גבורה וזהו סוד מ\"ש בפ' פקודי בדרצ\"ד סוף ע\"ב ניצוצין זריק לתלת \n"},{"index":5,"he":"מאה ועשרין עיבר ובריר פסולת מגו מחשבה כו' כי אלו החמשה גבורות מתנוצצות עד סך ש\"ך \nניצוצי גבור'. ואמנם התבסמות ש\"ך ניצוצות אלו הם ע\"י אות האלף של שם אדני המורה על \nשם אהי\"ה שהוא רחמים כנז' ונמצא עתה כי הה' גבורות שהם חמשה פעמים דין חזרו להיות \nחמשה פעמים אדנ\"י ואינון דינא רפיא והנה ה' פעמים אדנ\"י הם שכ\"ה וזהו הסוד הנרמז \nבאדרא רבא בדף קל\"ב ע\"ב שאמר ר' חזקיה מסתכל הוינא כו' נהיר וסליק לתלת מאה ועשרין \nוחמש עיבר כי עתה בהתנוצץ בהם אות האלף אז אתנהירו והיו לחשבון שכ\"ה עיבר וכולהו \nנהירין ונציצין מצד האלף שנגלה בה (א\"ש נ\"ל כי אם תמנה גם כן החמשה אהי\"ה הממתקים \nאותם פשוטים יהיו בגמ' ק\"ה ותוסיפם על הש\"ך דינין הנז' ויהיה מספר כולם תכ\"ה כנז' \nלקמן בדכ\"ז ע\"א שו' י\"ח וז\"ל ארבע מאה ועשרים וחמש בוצינין למלכא כו' וע\"ש מ\"ש הרב \nז\"ל שהוא שם כה\"ת) והנה נע\"ר הם סוד ש\"ך דינין הנז' עד לא אתבסמו וכד אתבסמו על ידי \n"},{"index":6,"he":"שם אהי\"ה שהיא ה\"א עלאה המורה על האלף שבשם אדנ\"י ואתבסמו על ידי חמשה אלפין שבחמשה \nפעמים דין כנז' כנגד ה\"א ראשונה של בינה הכוללת החמשה אלפין החמשה פעמים אור ואז \nנקראת נערה יתיר ה\"א כי אז אתבסמו ונמתקו ואז היא בבחינת שכ\"ה דינין ממותקים ואז \nקבילת עלה דכורא ואזדווגת ביה ולהבין הדבר הזה יותר בביאו' צריך להקדים לך כי הנה \nנודע כי בוצינא דקרדינותא היא סוד שורש הדינין והגבורות מתחילתם ולכך שורש זאת \nהבוצינא אגניז גו מיעוי דאימא כנז' בפ' האזינו (ע\"ג) בדף רצ\"ב ע\"ב ולכן הוא הנותן \nמשחתא וקצבה אל הספירות כי כל מדידה היא מצד הגבורה לפי שהחסד מורה התפשטות בכל \nהדברים אבל הגבורה והדין אינה מנחת האור העליון להתפשט למטה להאיר אלא בקצבה ומדה \nבשיעור הצריך להתפשט ולא יותר. ולכן זו הבוצינא מדד ועביד משיחן בכל הי\"ס כולן \nושורש זו הבוצינא היא בבינה לפי שמשם דינין מתערין כנודע. ואמנם כבר ידעת כי פסולת \n"},{"index":7,"he":"אלו הוא מבחינת אותם המלכים שמלכו (ד\"ש ע\"ד) בארץ אדום ואצטריפו ואתלבנו ומן המותר \nממה שהוברר מהם נשארו אלו הסיגים והפסולת הזה כנז' בפ' פקודי בדף רנ\"ד ע\"ב כנ\"ל \nוחושבנא דילהון הוא ש\"ך עיבר וכל אלו הם הניצוצו' דזריק האי בוצינא ואיקרון עלמין \nקדמאי דאתחריבו כנז' בפ' פקודי ופרשת האזינו בדף רצ\"ב ע\"ב ניצוצא אפיק זיקין בזיקין \nלתלת מאה ועשרין עיבר כו'. ואמנם אח\"כ על ידי אותם החמשה גבורות דינין קדישין הנז' \nבפ' נשא בדף קמ\"ב ע\"א ובדף קל\"ז ע\"ב בהם נתבסמו אותם מלכין קדמאין כמ\"ש בפ' נשא בדף \nקל\"ה והם סוד הש\"ך דינין ובהתחבר עמהן חמשה גבורות הנז' נעשו שכ\"ה כמנין נערה \nונתבסמו על ידי חמשה הגבורות האלו שהם חמש אותיות מנצפ\"ך וגם בזה תבין מ\"ש בפ' \nתזריע בדף מ\"ח ע\"ב וז\"ל תאנא מן בוצינא דקרדינותא נפקי שכ\"ה ניצוצי כו' וסוד זה \nנרמז בפ' בלק בדף ר\"ט ע\"א תלת מאה ועשרין כו' זגין לסטרא דא כו' והם סוד פעמוני \n"},{"index":8,"he":"דגבורה שהיא נקראת זהב והם בכל ארבע קצוות הבינה: \n(ע\"ד) ודע כי יש הפרש בין אלו השכ\"ה לאותה פ\"ר של מנצפ\"ך (עיין לעיל בדמ\"א) כי אותם \nהפר של מנצפ\"ך הם גבורות הזכר עצמו שאח\"ך נתחברו בתוך נקוד' ציון שבה שהוא בחינת \nהיסוד שבה אבל השכ\"ה ניצוצות האלו הם סוד גבורות הנקבה עצמה והם בסוד המלכות שבה כי \nשם כל בחינות לבושיה והכלים של הספירה הזו שלה הם שם אדני כמבואר אצלי במקומו. וכבר \nידעת כי חמשה פעמים אדנ\"י הם שכ\"ה כנ\"ל ובשער המצות בפ' משפטים וע\"ש האמ' ושם כת' \nוצ\"ע (בדף נ\"ו ע\"א) במצות ולא ירבה לו נשים נתבאר באופן אחר יותר נאות כי השכ\"ה \nדינין הם במלכות דאבא והם דינין דכורין והגבורות דמנצפ\"ך הם במלכות דאימא והם \nנוקבין ועיין בשער הכונות דף ס\"ו בתיקון המועיל שלא יתגרה יצה\"ר באדם בסוד נוצר חסד \nלאלפים וע\"ש היטב (ונתב' בשער הכונות בד' ס\"ו ע\"א): \nאמר עוד אוף הכא ליל עד לא קבילת דכר כו'. דע כי ליל הוא לאה בזמן חצות לילה \n"},{"index":9,"he":"הראשונה כי אז אינה מתפשטת בפנים דזעיר אפין אלא עד החזה ומזדוגת עם יעק' ואז היא \nדין אבל אחר חצות היא מתפשטת למטה עד מקום רחל הנקראת ה\"א אחרונה ואז יש בה יותר \nרחמים ולכן נקראת לילה בהא יתירה וזהו ליל שמורים כו' הוא הלילה כו': \n \nפרשת בשלח\n(דף א' ע\"א) ד\"ן ע\"א וז\"ל ויסע מלאך האלהים גו' מתניתין עד לא אשתקע אוירא דכיא. \nואית דגרסי עד לא אשתכח אוירא דכיא ולא נהיר אבנין נקיבן הוי סתימן וכו': \nכבר הודעתיך כי נצח הוד יסוד דז\"א נעשו שלשה מוחין בנוקביה ושלשה מוחין דזעיר אפין \nנעשו מנצח הוד יסוד דאימא וכמו שהיסוד דזעיר אפין נקרא אמא דכיא כך נקודת ציון של \nהבינה נקראת אוירא דכיא והיא בחינת היסוד שבה ולשון אוירא דכיא זה תמצאהו פעמים \nהרבה בס' הזוהר בשתי האדרות. וכאשר נקודת ציון שהיא היסוד של הבינה נכנסת ומתלבשת \nונשקעת תוך גולגלתא דז\"א אז נעשה לזעיר אפין בחינת הדעת וזכור כלל זה. וזמ\"ש עד לא \n"},{"index":10,"he":"אשתקע אוירא דכיא כלומר טרם שנכנסו נה\"י דאימא להיותם בבחינת מוחין ברישא דזעיר \nאפין להאיר שם אשר אז נכנסה גם כן אוירא דכיא דאימא גו רישא דז\"א ונשקעה בתוכו. \nיאמר כי טרם היות הדבר הזה היה עדין הזעיר אפין בגו מעהא דאימא כי בהיות זעיר אפין \nבסוד העיבור. ולכן אבנין נקיבן הוו סתימאן כלו' כי בהיות זעיר בסוד העיבור גם \nנוקביה הנקראת מלכות היתה שם עמו גם כן. והנה המלכות הנקראת אבן בסוד משם רועה אבן \nישראל. ובסוד אבן מאסו הבונים. ואעפ\"י שבפ' כי תשא ברעיא מהימנא אמרו אבנא למשקל \nבהדא איהי יו\"ד עכ\"ז פירושו הוא על המלכות הנקראת גם היא יו\"ד תתאה. וכבר ידעת כי \nכל האורות העולין מתתא לעילא הם בחינו' אורות נקבות. וזהו סוד האור שאנו מכנים \nוקוראין אותו בשם אור המקיף והבן זה מאוד בסוד נקבה תסובב גבר. וזה האור המקיף הוא \nהנקרא אבנין ואמר כי זה האור הנקרא בשם אבנין היה אז האור סתום וסגור בתוכם לפי \n"},{"index":11,"he":"שאלו הם בחינת מיין נוקבין תתאין ואז לא היו יכולין לעלות כי האור המקיף הם סוד \nבחינת מיין נוקבין והבן זה: \nאמר עוד תלת רוחין דכלילן בתלת הוו שקיען פירוש כי כמו שביארנו שהמלכות היתה שם \nבסוד העיבור כמו כן (ד\"ש די\"ח ע\"א) זעיר אפין היה בעיבור שם. והיה בבחי' תלת דכלילן \nבתלת וכמו שבארנו בכמה מקומות בסוד תלת כלילן בתלת מה ענינו. ושם הודעתיך כי אז היה \nבסוד וי\"ו זעירא שבתוך הה\"א ראשונה והוא תלת ניקודין שמתחלקת אות ו' הזאת רישא \nוסופא ואמצעיתא כזה. ואז היו שקועים בתוך הבינה. אמר עוד ומיין סתימן תחות נוקבי \nבשבעין ותרין אתוון אתהדרו לאתרייהו פירוש זה יובן במ\"ש בפ' אחרי מות בדף מ\"ז ע\"ב \nתאנא אתחברת ה\"א עילאה ברחימותא כו' אתיא חסד ופריש לון ונפקו גזעין מתחות לעילא \nואתפשטו ענפין ואסגיאו כו'. והענין הוא כי המיין נוקבין אשר הם סוד אור המקיף כנז'. \nוהם בסוד מתתא לעילא ולכן נפקו גזעין מתחות לעילא ואז אתא חסד ופריש לון בסוד \n"},{"index":12,"he":"הנסירה והחזירם אפין באפין. וזמ\"ש ומיין סתימן תחות נוקבי שהם המיין נוקבין הנ\"ז \nשהיו אז סתימין עדיין ולא היו (ע\"ב) מעלין מיין נוקבין. אתהדרו לאתרייהו על ידי ע\"ב \nאתוון שהוא סוד ע\"ב אותיות שנקרא חסד שהוא בגמטריא ע\"ב והוא אשר העלה אותם למעלה \nבבחי' אפין באפין. ובתחילת ביאור אדרת האזינו יתבאר היטב התוספתא הזאת בענין זעיר \nאפין כאשר הוא תלת כליצן בתלת. גם במה שביארנו בכונות ק\"ש שעל המיטה יתבאר לך כי \nאוירא דכיא הוא בחינת היסוד והדעת של חכמה אשר הורישו. אל הבינה בביאה ראשונה \nלעשותה כלי ע\"ש: \nשם דנ\"ד ע\"א וז\"ל ובההיא שעתא דנפק לנחתא לארעא בזרעא דלוי אתתקנו ארבע מאה וכ\"ה \nבוצינין למלכא כו' (עיין במאמר רז\"ל דל\"ה ע\"ב מ\"ש מהרש\"ו ז\"ל באופן אחר ובש' רוח \nהקודש דל\"ה יחוד ד' ובד\"ן ע\"ב) שמעתי אומרי' משם מורי ז\"ל בביאור לשון הזה כי הענין \nהוא רומז אל שם כה\"ת היוצא מן ר\"ת כ'ל ה'נשמה ת'הלל יה והוא יוצא מן שם י\"ה באופן \n"},{"index":13,"he":"הזה יו\"ד פעמים ה\"י הם ש' ויו\"ד ה\"י עצמו הרי של\"ה. ועוד יש בו גם כן שלשה מילוים \nשהם יוד הי יוד הא יוד הה. והם בגמטריא צ\"א ועם של\"ה הרי תכ\"ח (א\"ש עם הכולל). \nוכולו הוא משם יה וזהו כ'ל ה'נשמה ת'הלל י'ה כי מן יה יוצא ר\"ת כ'ל ה'נשמה ת'הלל. \nויען השם הזה נעשה על ידי הכאת יו\"ד בה\"י כנז' לכן נקרא גם כן כה\"ת לרמוז שנעשה על \nידי הכאות הנז': \n \n"},{"index":14,"he":"פרשת יתרו\nבתוספתא דף ס\"ח ע\"ב וז\"ל ההוא היכלא אתחפייא בשית יריען כו' היכל הזה הוא הבינה \nואתחפייא בשית יריען הם מחסד ועד יסוד דזעיר אפין כנודע כי בינה עלאה נגנזת תוך \nבינה דזעיר אפין ומשם ולמטה עד היסוד יש שית יריען והם סוד אות וז' ראשונה הנגנזת \nגו אות ו' הנקראת שית יריען ודע כי החסד יש בו מציאות אחד אשר על שמו נקרא יומם \nונתבאר בפרשת אמור שהוא משום דאזיל עם כולהו יומין. פירוש כי הוא מתפשט בכל שאר \nהחמשה ספירות אשר למטה ממנו כי הם אינם יכולים לקבל הארה עליונה אם לא באמצעות החסד \nהזה הנמשך ואזיל בכולהו. ונמצא כי הם שית חסדים שהם שית יריען הנז'. אבל הראשונה \nמכולן כולה חסד ואינה נכנסת במספר עמהם אבל החמשה ספירות אחרות יש בהם מציאות החסד \nואינן חסד גמור אלא שבתוכן מתלבשין חמש יריען דחסד כנז'. וזמ\"ש אינון שית יריען \nאינון חמש לגו. פירוש כי לגו מהנהו חמש ספירות נמשכין בתוכן ה' יריעות החסד כי \n"},{"index":15,"he":"הראשונה אינה בכללן לפי שהיא לגו מכולהו חמש יריען הנז'. וזמ\"ש בגו אינון יריען \nקיימא חד מרקמא שהוא בחינת החסד העליון עצמו הנקרא יומם המתפשט לגו מאינון חמש. \nוטעם היותה נקראת מרקמ' הוא לפי שהיא הנותנת ציור וגוון לכל החמש ספירות אשר תחתיה \nולכן נקראת מרקמא. רוצה לומר נותנת כח ציור וריקום וגוון בה' ספירות שתחתיה. והנה \nזו היריעה המרקמא היא היותר סמוכה אל הבינה והבינה אתחפייא בגו האי יריע' מרקמא \nוזמ\"ש בההיא יריעה רוצה לומר המרקמא (ע\"ג) אתחפיא ההוא היכלא שהיא הבינה שנחפית \nומתלבשת בתוך זו היריעה הפנימי' שבכולן. ועיין לקמן בפ' תרומה דף קל\"ט ע\"א ובפ' \nאמור דק\"ג ע\"ב: \nשם דף ס\"ט ע\"א וז\"ל בלעם לא תב ולא אהדר כו' זה תבין ממה שהודעתיך איך נתגלגל בנבל \nהכרמלי בסוד ויהי לאבן הנז' בנבל. וע\"ש באורך ענין הגלגולי' ההם איך נתפשטו: \nשם דף פ\"ח ע\"ב וז\"ל. אמר ר' אלעזר לאבוי אלין סעודתי איך מתתקנן אמר ליה ליליא \n"},{"index":16,"he":"דשבתא כתיב והרכבתיך על במתי ארץ כו'. הנה סוד השלשה סעודות כך הם הראשונ' (ד\"ש \nע\"ב) שהיא של הלילה היא כנגד חקל תפוחין קדישין. והשנית של הבקר היא סעודת עתיקא \nקדישא. והשלישית היא סעודת ז\"א. והענין הוא כי השבת הוא סוד התדבקות הב\"ת בש'. שהם \nג' אבות ש' ב\"ת והיא עולה למעלה מנצח הוד שהם תפוחין. והם נקראים תפוחין לפי שהם \nכמו התפוח כלולים מלובן ואודם. אלא שזה אודם נוטה ללובן. וזה לובן נוטה לאודם. \nלפיכך נקראים שדה תפוחים. כי ש' בסוד שלש אבות וד' וה' בסוד ד\"ה מיהודה. שהוא קודם \nהזווג ואחר הזווג. וכנגד סעודה זו נאמר והרכבתיך על במתי ארץ ע\"ל דייקא כי עולה \nלמעלה מנצח והוד. ועליה זו שהיא עולה למעלה מנצח והוד היינו מנצח והוד דידיה שהם \nבמתי ארץ דייקא. ועולה על נצח והוד של הזכר דהיינו ת\"ת. והם נקראים תפוחין קדישין. \nבסוד קדש היא לכם. ולפי שמכניסין ומבשילין הזרע העליון היורד מהמוח הנקרא חכמה והיא \n"},{"index":17,"he":"קדש. ולפיכך נקראים תפוחין קדישין. ולפיכך בקידוש הלילה אנו מזכירין ל\"ה תיבות כנגד \nל\"ב שבילין. וכנגד שלשה אלו שהם נה\"י כנ\"ז בס' הזוהר לרמוז שנתעלו שלשה שלה ועלו \nלמעלה על הג' של הזכר העליון ונתדבק באבות וכאשר תתעלה היא ותתדבק באבות בהכרח \nיתעלה גם כן הזכר העליון על ידה בסוד ג' אחרונות שבו ויעלו אותם השלושה למדרגת אבות \nבימי החול ולפיכך בקידוש שהוא כנגד הזכר יש בו גם כן ל\"ה תיבות שהם כנגד ל\"ב \nשבילין. וג' כנגד נה\"י של הזכר שגם הם נתעלו ממה שהיו. ואין ספק כי שניהם יתענגו \nבעדן העליון כי שלשה אחרונות שבשניהם עלו למדרגת אבות. וג' אמצעיות למדרגת מוחין \nוג' ראשונות בחיק אבא ואימא. ושניהם שהם שם ההוי\"ה ושם אדני. שהם ז\"א מתענגים על ה' \nממש. וזהו אז תתענג על ה' על ה' דייקא אלא שאין זה השפע מגיע אלא להם ואנחנו מקבלים \nשפע מעל במתי ארץ לבד. ולפיכך סעודה זו היא כנגד והרכבתיך על במתי ארץ בערכנו כי \n"},{"index":18,"he":"אין אנו מקבלים השפע כי אם מעל במתי ארץ בסעודה ראשונה עד בא הסעודה השניה כי אז \nהיא סעודת עתיקא קדישא שאנו מקבלים שפע מעתיקא קדישא ממש ומפני זה נזכר בכתוב אז \nתתענג על ה' קודם והרכבתיך על במתי ארץ שלא כסדר הסעודות כי גם סעודה ראשונה יש בה \nקבלת שפע מעתיקא קדישא אלא שהיא לעצמה ואנחנו מקבלים שפע מעל במתי ארץ והיינו דקאמר \nאז תתענג על ה' ולא קאמר אענגך על ה' כדקאמר והרכבתיך על במתי ארץ אלא אמר אז תתענג \nסתם (ע\"ד) וקאי אחקל תפוחין קדישין שתקבל היא עצמה עונג מעתיקא קדישא בסעודה \nראשונה. ולפיכך נזכר קודם לוהרכבתיך וקאי נמי עלינו בסעודה שניה שאנו מקבלים שפע \nמעתיקא קדישא ממש בזו הסעודה השניה ואמנם סעודה זו הב' היא סוד התעלו' הבנים \nהנעימי' בן ובת לאבא ואימא בסו' בנים ויהיה הוא נכלל בחלקיו בתוך אבא עלאה בבנים \nשלו והיא נכללת בחלקיה בתוך אימא עלאה בבנים שלה. כי כבר ביארנו כי סוד סעודה \n"},{"index":19,"he":"ראשונה הוא התעלות ג' אחרונות שבשניהם למדרגת אבות. וג' אבות למדרגת מוחות. וג' \nמוחות בחיק אבא ואימא. אמנם סעודה שניה היא היות ג' אחרונות שבשניהם מדרגת מוחות. \nוג' אבות במדרגת ג' אחרונות שבאבא ואימא וג' מוחות במדרגת ג' אבות שבאבא ואימא. \n"}]}
