{"id":"kabala-4dc55b77f7b3-1-27","bookId":"kabala-4dc55b77f7b3","part":1,"torah":27,"title":"קטע 27","hebrewTitle":"קטע 27","segments":[{"index":1,"he":"הנה מבואר דע\"ק שם כולל לשלשה ראשים העליונים וכאשר ירצ' לפרטם בפרט הנה יקרא לחכמא \nעלא' עתיק' סתימאה על שם מוחא סתימאה ולכתרא עלאה ע\"ק סתימא דכל סתימין. אי נמי ע\"ק \nסבא דסבין ולראש העליון יקרא רישא דלא אתידע וקאמר דכי היכי דעתיקא אשתכח בתלת \nרישין ריש' דלא אתידע וכתרא עלאה ומוחא סתימא' הכי כולהו בוצינין אשתכחו בתלת חב\"ד \nחג\"ת נה\"י. ולפי שדעת כלול מחכמה ובינה ות\"ת מחסד וגבורה ויסוד מכולם ונמצאו שנים \nשנים לבד לזה אמר שגם עתיקא אתרשים בתרין דאע\"ג דאשתכח בשלש' מ\"מ כללא דעתיקא בתרין \nהוא דההוא רישא דלא אתידע כליל לון תרוייהו ובכתר אתכליל מוחא סתימאה כי רישא \nתליתאה דהוא האי מוחא סתימאה אינו אלא תיקוני עתיקא אבל כללא דעתיקא בתרין הוא \nבלחוד והכי תנינן באדרא זוטא בדף רפ\"ח ע\"ב וז\"ל תקונא דע\"ק אתתקן בתקונא חד כללא \nדכל תקונין. והיא חכמה עלאה סתימאה כללא דכל שאר והאי אקרי עדן עלאה סתימא דכל \n"},{"index":2,"he":"סתימין והוא מוחא דע\"ק כו' והאי רצון אתפשט לתתא בדיקנא עד ההוא אתר דמתישב' בדיקנא \nואקר' חסד עלאה ובהאי רצון כד אתגליא מסתכלין מארי דדינא ומתכפיין עכ\"ל: \n(ע\"ב) ביאור הדברים דבתרין רישין ליכא תיקונא כלל אבל ברישא תליתאה הוא דאיכא \nתקונין והוא כללא דכולהו תקונין בין תקוני גלגלתא בין תקונ' דיקנא והוא כלל כל \nהנאצלי' ממנו ולמטה והאי אקרי עדן עלאה סתימא דכל סתימין לפי שיש שנים אחרים אבא \nואימא דאקרי עדן כדקתני התם לקמן האי עדן אתמשך מעדן כו' ועדן שבז\"א חכמה ובינה \nוזהו היותר סתום שביניהם ולפיכך קרי ליה סתימא דכל סתימין והוא מוחא דע\"ק והנה \nתקונוי על ידי מוח זה והוא (ד\"ש ע\"ב) התחלת תקונו כי בו לא יצדק שם מוח ולא גלגלת \nומוח זה אתפשט בכל עיבר על ידי שערותיו כי שערי רישא מנייהו נגיד חכמתא למוחיה דז\"א \nושערי דיקנא לאבא ואימא על ידי מזלא נמצא שמכל צדדיו לפניו ולאחוריו נתפשט ומיניה \n"},{"index":3,"he":"אתפשט על ידי מזלא לעדן אחרא דהיינו אבא ואימא כדלעיל ומהאי עדן אתגליף ההוא עדן \nאחרא דהיינו חכמתא דאתקרי שירותא לאפקא נהורין לרישיה דז\"א והכי אמרינן באדרא זוטא \nבד' רפ\"ט ע\"ב וז\"ל אתר דשירותא אשתכח מע\"ק דאתנהיר ממזלא הוא נהירו דחכמתא דמתפשט \nלתלתין ותרין עיבר כו' אתגליף האי חכמת' ואתמשך ועייל ברישא דז\"א ואתעביד מוחא אחרא \nכו' אילין תלת נהורין נהרין לתלת אחרנין דאקרון אבהן ואילין אבהן נהרין לבנין וכלא \nנהיר מאתר חד עכ\"ל ביאור הדברים דמוחא סתימאה איקרי שירותא בעתיקא כי משם תחילת \nגילויו ותקונו כדפרישי' אבל לא אקרי לגמרי משום דלא אשתכח ולא הוי שירותא וסיומא \nשאין שם תחי' גילוי לנאצלים ולא סוף הגילוי דהיינו חכמה ומל' לפי שאותה חכמה נעלמ' \nמעיני כל חי ואימא שהיא בינה לא נתגלית כלל עדיין בה כ\"ש מלכו' אימא תנינא ולפי' \nאין עדן זה נק' אתה לפי שהוא מכוסה ולא נתגל' דהא קרומ' דאוירא סתים ליה ואקרי הוא \n"},{"index":4,"he":"אבל זה העדן השני יש בו קצת גילוי ומתחיל להגלות לנאצלים ונקרא אתה והוא אב כי אתה \nאבינו ובו שירותא וסיומא בסוד יוד במילואה יוד ואו דלית כי דלת הוא מלכות כנודע \nוזמ\"ש שם מהאי עדן אקרי שירותא בעתיק' ולא אקרי ולא הוי שירותא וסיומא ובגין דלא \nהוי ביה שירותא וסיומא לא אקרי אתה כו' ומאתר דשירותא אשתכח אקרי אתה ואקרי אב \nדכתיב כי אתה אבינו כו' עכ\"ל וכבר ביארנוהו וזמ\"ש למעלה גלגלתא חוורא דרישא לאו ביה \nשירותא וסיומא עכ\"ל דאף גלגלתא חיוורא שהיא בינה שבכתר המקפת את החכמה מוחא סתימא' \nכדפרישית לעיל עדין אין שירותא וסיומא מתגלים בה כלל עד בא חסד עלאה בדיקנא ומשם \nנתגלו אבא ואימא על ידי מזלא כנודע: \nותנן התם באדרא זוטא בדף ר\"ץ ע\"ב וז\"ל באגדת דבי רב ייבא סבא כללא דכולא ז\"א אקרי \nאתה עתיקא קדישא דאתכסיא אקרי הוא ושפיר והשתא קרינן באתר דשירותא אשתכ' ואע\"ג \nדאתכסייא מניה הוי שירותא ואקרי אתה והוא אב לאבהן והאי אב נפיק מעתיקא קדישא דכתיב \n"},{"index":5,"he":"והחכמה מאין תמצא ובג\"כ לא אשתמודע ת\"ח כתיב אלהים הבין דרכה דרכה ממש אבל והוא ידע \nאת מקומה מקו' ממש וכ\"ש דרכה כו' כד אתפשט חכמה אקרי אב לאבהן כלא לא אתכליל אלא \nבהאי דכתיב כלם בחכמ' (ע\"ג) עשית כו' עכ\"ל והכי פירושא דרב ייבא סבא סבירא ליה דלא \nאקרי אתה אלא ז\"א משום דאתגלי' אבל ע\"ק דאתכסייא אקרי הוא ושפיר קאמר מיהו לאו דוק' \nז\"א דאתגלייא אלא אף אבא ואימא דאתכסייא הואיל ושירותא אשתכח ביה קרינן ליה אתה \nבערך שאין בו כ\"כ העלם כמו עתיקא ויצא מכלל עתיקא והוא אב לאבהן דמיניה נפקי תלת \nנהורין חכמה ובינה ודעת ונהרין לתלת אבהן כדלעיל ואב זה יוצא מע\"ק ע\"י מזלא ובג\"כ \nלא אשתמודע דהא אתכליל במזל' ונחשב כעתיקא וכדקא אמרינן לעיל וכולא הוא עתיקא כו' \nונמצא שהוא נקרא שירותא לפי שיצא מכלל המוח הסתום ויש בו קצת גילוי ומשום דאתכליל \nבמזלא וזה על ידי העצמות העליון היורד ונוקב והוא רוחא דגניז בעתיק יומין כדכתיבנא \n"},{"index":6,"he":"לעיל משום הכי לא אתידע והוי עתיקא: \nודע שאעפ\"י ששם עתיקא קדישא כולל תלת רישין הכונה על העצמות הנמצא בתוך שלשה אלו \nוהיינו דאמרינן לעיל האי עתיקא אשתכח בתלת רישין וכן אתרשים בתלת ועל מציאותו בראש \nהראשון יקרא רישא דלא אתידע מה דהוי ברישא דא והיינו דקאמר מה דהוי ברישא דא ובשני \nיקרא ע\"ק סתימאה דכל סתימין כו' וכדכתיב' ולפי שהעצמות העליון נוקב ויורד עד אבא \nקאמר דנפיק מע\"ק דהיינו ההוא רוחא דגניז בעתיק יומין והיינו דכתיב והחכמה מאין תמצא \nדאין היינו עתיק' ואע\"ג דאין הוא כתרא עצאה לעיצא מ\"מ קרינן לעתיקא קדישא נמי אין \nמשום דביה תליא אין וזמ\"ש באדרא זוטא במאמר שהבאתי למעלה וז\"ל ובג\"כ ע\"ק אקרי אין \nדביה תליא אין וקאי אמאי דקאמר לעיל מניה דתלת רישין אתגלפן דא לגו מן דא ודא לעיל \nמן דא והראש השני שהוא הנקרא אין תלוי בראש השלישי שלמעלה ממנו ששם חביון עוזו של \nהעצמות ולפיכך (ד\"ש ע\"ג) יקרא אין כיון שבו תלוי האין וענין גילוף זה הוא כי נתחקקו \n"},{"index":7,"he":"להיות התחתחון בית קיבול לעליון כעין זכר ונקבה לקבל שפע זה מזה. והנה האחד בתוך \nחבירו והוא למעלה ממנו והכונה היא שאין אחד נעשה היכל לחבירו להגנז בו כחכמה הנגנזת \nבתוך הבינה כי אלו גבוהים מאד זה מזה דדא לעילא מן דא והם דא לגו מן דא לפני לפנים \nמחבירו כי הראשון לא אתידע כלל והשני גבוה מאד מן השלישי כי השלישי הוא מוחא סתימאה \nואינו אלא תיקוני עתיקא דכללא דעתיקא בתרין לחוד כדכתיבנא לעיל: \nונחזור למאמרינו הנה הביא ראיה על מה שחכמה זו נפיק מע\"ק מהכתוב שאמר אלהים הבין \nדרכה ממש דהיינו ז\"א שהוא אלהים. הבין דרכה של חכמה זו שבו דהיינו התפשטות' בו לל\"ב \nשבילין לבד אבל והוא דהיינו עתיקא ידע ממש מקומה דהיינו אבא ואימא ששם הוא מקומה \nותחילת גילויה וכל שכן דרכה דהיינו מזלא שהיא באה דרך שם וכל שכן ההיא חכמה דסתימא \nביה בע\"ק דהיינו מוחא סתימא' הקרוב אליו. ואפשר לפרש עוד דרכה היינו התפשטותה להכנס \n"},{"index":8,"he":"בראש ז\"א ומקומה היינו אבא ואימא כו' כדפרישי' ודרכה גם ז\"א ידע לה אי נמי מקומה \nהיינו מוחא סתימאה ודרכה הראש השני שמשם יוצאה למקום מוחא סתימאה. וכל שכן (ע\"ד) \nההיא חכמה דסתימא ביה בע\"ק דהיינו הראש הראשון כי כחה שם בדקות והעלם גדול. ואפשר \nדהיינו דקאמר לעיל ראשיתה דההיא חכמתא עלאה ביה סתים דראשיתה היינו שרשה ועיקרה \nסתומה באותו הראש אשר שם העצמות העליון והיא שם בהעלם גדול והיינו דקאמר נמי מעיקרא \nהאי עתיקא טמיר וגניז דהיינו ההוא רישא דלא אתיד' וחכמתא עלאה סתימאה בההוא גלגלתא \nדהיינו בראש הראשון אשתכח ולא אשתכח כי החכמה שם בדקות גדול נמצאת ולא נמצאת וקאמר \nדבהאי עתיקא אין שם אלא רישא בלחודוי בלא שערות ודיקנא לפי שהוא הראש לכל הראשים \nוממנו נמשך לראש השני והוא כתרא עלאה מבלי שערות וזמ\"ש למעלה דביה תליא אין דכל \nאינון שערי וכל אינון נימין ממוחא סתימאה תליין לומר דביה ממש תלייא אין ולא על ידי \n"},{"index":9,"he":"שערות כי כל השערות וכל הנימין לא תליין אלא ממוחא סתימאה בלחוד ואין למעלה לא \nנימין ולא שערות ומ\"מ הנימין והשערות כולהו בשיקולא אין א' ארוך מחבירו וגם אין \nהעורף העליון נראה לבלתי תת מקום לקליפות להאחז שם כי הכל רחמים ואחדות שלמה ואין \nשם שינוי ח\"ו כי כל השינוין בזעיר אפין וכדפרישנא לעיל אבל עתיקא לא שנייא מרחמי \nלעלמין נמצינו למדין דמוחא סתימאה ראשית' דיליה סתים סתים בעתיקא כי שרשה שם והיינו \nדקאמר ואקרי מוחא עלאה כו' לפי ששרשה במקום עליון והיינו דקארי לה חכמתא עלאה \nסתימאה ולא חכמתא סתימא' בלחוד כדרכו. ודע דההוא רישא דלאו רישא אשר שם חביון עוז \nהעצמות הוא עצמו אינו משיג מה שיש בו וזהו פירוש ולא ידע ולא אתידע מה דהוי ברישא \nדא שהוא עצמו לא ידע כאדם שאינו משיג מהות הנשמה שבו. ואל תשיבני דאם כן מאי ולא \nאתידע פשיט' אם לא ידע כ\"ש דלא אתידע שהכונ' היא שגם למט' בהתמע' האור ויורד דרך \n"},{"index":10,"he":"נקב מחט סדקית דרך השערות אין משיגו וזמ\"ש דלא אתדבק לא בחכמתא ולא בסכלתנו דהיינו \nחכמה ותבונ' שהאור בא דרך שערות הראש והדיקנא להם כדלעיל וכ\"ש למעלה שהאור רב. ודע \nשעיקר הפירוש דלא אתדבק היינו שאין האור והעצמות היורד למטה מג' ראשים מתדבק בהם \nבלי לבוש אלא מתלבש בראשים האלו ומאיר להם על ידם ועל ידי השערות מש\"כ בג' ראשים \nדעתיקא אשתכח בהו וזהו פירוש עתיק' אשתכח בתלת רישין ומ\"מ אין כל הראשים שוים כי \nהראש הראשון שם מקום העצמות והשרש. והראש השני ירד מאת פניו ואינו עומד נגד האור \nממש. והרי זה דומה לאור השמש אשר העומד נגדו אורו מבהיק ולא יוכל להסתכל בו. וכאשר \nיתרחק משם יתמעט אורו וישיגהו. כן הדבר הזה כי הריחוק ממעט אורו אעפ\"י שאין מסך \nמבדיל והראש השלישי הוא תיקוני דעתיקא והוא המסך המבדיל. ולפיכך נקראת חכמ' סתימאה \nדלא מתפתחא ובה קרומה דאוירא דאזדכך וסתים והאור מתמעט בה להיותו בא דרך הראש השני \n"},{"index":11,"he":"ונתרחק עוד. וזו נקרא פרסא ופרוכת ומפני היותה סתומה הכה אור העליון כבה ונתפרש \nלי\"ב ניצוצות. כי כאשר יכה השמש במראה מלוטשה אחרי שאין לו מקום לעבור יצאו ממנו \n(דף ט\"ו ע\"א) נצוצו' לכאן ולכאן אעפ\"י שהאור אחד. ואלו הי\"ב בניצוצות והאור (ד\"ש \nע\"ד) הכולל להם י\"ג וזמ\"ש בגין דהאי חכמתא סתימאה ביה מתפרש לתלת זמנין לארבע ארבע \nוהוא עתיקא כליל לון ומהם נמשכו י\"ג תקוני דיקנא ונתפשטו למטה לאו\"א והוא העצמות \nהיורד דרך מזלא מהשערות שבו. וזהו מ\"ש ושליט לון על כולא ולפי שניצוצות אלו הם בסוד \nאור החוזר שהוא דין והאור כוללן שהוא רחמים פשוטים הם כעין זכר ונקבה דין ורחמים \nכדכתיב' לעיל: \n(המשך במסמך הבא): \n \n"},{"index":12,"he":"פירוש ספרא דצניעותא פרק א (המשך)\nואמנם היותו מתפרש תלת זמנין ארבע ארבע להיות בו שלשה מיני אורות אם התפשטו' האור \nבראש הראשון והוא רב וזך מאד. ואם התפשטותו לראש השני ואינו זך כראשון ואם התפשטותו \nנשלישי כי האור מועט יותר ואינו מבהיק כשני. ושלשה מיני אורות אלו נכללו בה עם השרש \nהכוללם והיות כל פעם ארבעה כנגד ד' אותיות השם כדפרישית לעיל והנה הראש הראשון שרש \nהעצמות. והראש השני שרש הכלים כי כל האצילות יש בו עצמות וכלים וגוף ונשמה והראש \nהשלישי נכללו בו העצמות וכלים וזהו תיקונא דעתיקא בראש זה השלישי. וגם לטעם זה \nהוכרח להתפרש תלת זמני. ודע כי ארבע מאלו התיקונין אינן בז\"א וזה כי אותם העליונים \nשהם נגד הראש הראשון נעלמו ממנו ונפיכך אין לו כי אם תשעה תיקוני דיקנא. ושני ראשי' \nאלו הראשון הוא עילת כל העילות והשני הוא עלת העילות הנז' בפ' בראשית. והשלישי הם \nבדמיון נר\"ן לספירות ונשמה מתלבש ברוח ורוח בנפש ובלבושים אלו מאיר לספירות ודע כי \n"},{"index":13,"he":"השרש הראשון שרש הכלים בו כי מה דהוי בההוא רישא הוא העצמו' והאלהות המתפשט להחיותם \nורישא גופיה הוא שנתלבש בו העצמות והוא שרש הכלים אלא ששם הוא דבק במאציל תכלית \nהדיבוק ובשני נתגלה יותר בסוד שרש ושרש השרש ולפיכך גם בראש הראשון יצדק עלת העלות \nועלת על כל העלות. והנה כשנדקדק בענין נמצא בכל ראש ארבעה עצמו' וכלים ועצמות כלול \nבכלים וכלים כלול בעצמות הרי הם שתים שהם ארבע כי כל אחד כלול מחבירו. כהדין קמצא \nדלבושיה מיניה ולפיכך מתפרש לארבע ארבע וזה ע\"ד מ\"ש בפ' תרומה בענין הנשיקין של \nאהבה והוא הוא שם בן ארבע יהו\"ה. גם כשנדקדק נמצא בכל ראש ארבעה בהכרח אם הארבע \nיסודות עליונות כי בהכרח נשרשו למעלה בדקות גדול. והם אש מים רוח עפר ואם כי ההנהג' \nנחלקת לארבעה אם לחסד אם לדין אם לרחמים אם לכללותם. והם הם הארבעה יסודות והם הם \nהארבעה אותיות שם בן ארבעה ושרשם בהכרח למעלה ולפיכך מתפרש לארבע ארבע. והנה אחר \n"},{"index":14,"he":"הראש השלישי נסתם העצמו' העניון בקרומא דאוירא ויורד האור דרך השערות כאור השמש \nהעובר דרך נקבים קטנים. וזה לאבא דאב' לבד מתפשט בו העצמו' העליון מבלי לבוש ומשו' \nדאתכליל במזלא ונחשב כעתיקא וכדכתיבנ' אבל הז\"א על ידי אבא נעשה כי נתפשט העצמות \nונתלבש בו ועל ידו נעשו בו שלשה מוחות כדבעינן למימר וזמ\"ש האי חכמתא שירותא דכולא \nכי על ידו נעשה ונאצל כל אשר למטה הימנה בהתלבש העצמו' בה כדפרישית וזהו פי' שירותא \nוממנה מתפשט מוחא דז\"א לל\"ב שבילין כי בה אין התפשטות כלל עד רדתה לז\"א (ע\"ב) \nוכדכתבינן לעיל. ואף בז\"א הם שבילין צרים ולא ארחין רחבין כי עדין נעלמים להיותם \nקרובים לאב דנפיק מע\"ק ואורייתא בחכמה זו נכללה בכ\"ב אותיות ועשר מאמרות ואח\"כ למטה \nבז\"א נתגלית יותר אבל נכללה כאן בהעלם והענין הוא כי בכלל חכמה זו היא הבינה דהיינו \nאימא והאותיות מבינה נמצאו כ\"ב אותיות כלולים בבינה שבחכמה זו ועשרה מאמרות שנתעברה \n"},{"index":15,"he":"בהם אימא והולידתם בסוד ויאמר אלהים שהיא בינה והם עשרה תשעה דז\"א ומלכות הרי עשרה \nונמצא שגם מלכות שהיא סיומא כלולה בחכמה זו וזמ\"ש ובהאי חכמה שירותא וסיומא אשתכח \nובג\"כ חכמה עלאה חכמה תתאה שהיא חכמ' שלמה. כד אתפשט חכמה ונתגלית בינה שהיא אימא \nשהיתה כלולה בו ואז הולידו חב\"ד שהם האבהן דבז\"א אז נקראת החכמ' אב לאבהן ודע כי \nאעפ\"י שהם מוחא דז\"א ונקראים חב\"ד אליו בערך אבא ואימא הם חג\"ת והם אבהן ממש \nכדבעינין למימר קמן והבן זה וזמ\"ש בפ' משפטים רישא דמלכא אתתקן בחסד וגבורה ודי בזה \nכולא בהאי חכמה אשתכלל כדפרישית שהעצמות העליון נתלבש בה וירדה עד סוף המדרגות. \nוזמ\"ש כולם בחכמה עשית ונמצא כי כמו שהחכמה העליונה מוחא סתימא' (ד\"ש דכ\"ח ע\"א) \nסתמה האור והעצמות שלא ירד כי אם דרך השערות והוא התחלת תיקון העתיקא להעלימו כדי \nשיתגלה כי העלמו הוא הגילוי כן זאת החכמה סתמה האור שלא יתגלה כי אם מלובש בה והיא \n"},{"index":16,"he":"סיבת הגילוי ותחי' ולפיכך נקרא שירותא וזמ\"ש אתר דשירותא אשתכח מעתיקא מקום תחילת \nהגילוי הנמצא ויורד מעתיקא שהעצמות מתפשט בו כדפרישית וזה על ידי שערות דיקנא הנקרא \nמזלא כי דרך המזל יורד העצמות העליון ומאיר לו וזה דאתנהיר ממזלא הוא נהירו דחכמתא \nדמתפשט אח\"כ בז\"א לל\"ב עיבר אי נמי ביה גופיה מתפשט לל\"ב עיבר דהא חוורא דגלגלתא \nנמי מתפשט לי\"ג עיבר כדלעיל ובז\"א נעשין שבילין: \nונפקא ממוחא סתימאה מנהירו דביה דהיינו מהאור והעצמות שבו והוא חסד עלאה כי אור \nועצמות שבכתר וחכמה ובינה נתפשט בשלשה ראשים העליונים ובמצחא ודיקנא נפק אור ועצמות \nחסד והוא חסד עלא' והוא הנקרא בצאתו משם אוירא דכיא ונגנז בתוך רוחא דגניז בעתיק \nיומין והוא כדמות גוף וכלי להאי אוירא דכיא והיינו דאמרינן באדרא זוטא דף רצ\"ב ע\"ב \nוז\"ל וההוא אב הוא רוחא דגניז בעתיק יומין וביה אתגניז האי אוירא ואכליל לניצוצא \nדנפיק מבוצינא כו' עכ\"ל ועוד שנינו באדרא רבא בדף קל\"א ע\"ב וז\"ל והאי אוירא הוא \n"},{"index":17,"he":"טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גלגלתא כו' עכ\"ל ומה דעתיקא נהיר \nבקדמיתא דא הוא כי בשלשה ראשים אשתכח ועצמותו נראה בהם בלי שום מחיצה אבל בהאי נהיר \nדרך השערות לבד וזהו הקודם לאור זה ושירותא ממה דאתגלייא הוי כי אעפ\"י שהוא מכוסה \nהואיל והיא תחילה ממה שהוא מתגלה למטה כי בז\"א מתגלה חכמה זו והיא מתפשטת לל\"ב \nשבילין יצדק בה שם שירותא כי היא תחילת החכמה שבז\"א המתגלה והיינו דקאמר שירותא ממה \nדאתגלייא ולא קאמר שירותא דאתגלייא משא\"כ בחכמה סתימאה דלא אתגלייא כלל כדלעיל \nואתעביד לתלת רישין ורישא חדא כניל לון. (ע\"ג) והם חכמה ובינה ומזל' כליל לון ודע \nדהאי מזלא אתעביד מיניה רישא חדא ממש דכלילא לחכמ' ובינה והיינו דקאמר באדר' זוטא \nבדף ר\"ץ ע\"ב שורה א' וז\"ל: \nת\"ח שירותא דא דאקרי אב אתכליל ביו\"ד דתלייא ממזלא קדישא כו' עכ\"ל אלמא יוד תלייא \nבמזלא וביה אתכליל האי אב והאי יו\"ד והיינו רישא דכליל לון ומשמע דאתעביד האי רישא \n"},{"index":18,"he":"מהאור היוצא מקרומ' דאויר' דאזדכך וסתי' והיינו דתנן בסיפרא דצניעותא פרק שני בדף \nקע\"ז ע\"א וז\"ל י' עלאה דאתעטר בקטרא דעתיקא היא קרומא עלאה דאזדכך וסתים כו' עכ\"ל \nואפשר לפר' דקרומא דאוירא לעטר היו\"ד בלבד הוא ולהשפיע לה ריבוי שפע אחר אצילותה \nכפי רצון המאציל להגדיל השפע והיינו דקאמר דאתעטר ולעולם עיקר אצילות ההוא רישא \n"}]}
