{"id":"kabala-4dc55b77f7b3-1-3","bookId":"kabala-4dc55b77f7b3","part":1,"torah":3,"title":"קטע 3","hebrewTitle":"קטע 3","segments":[{"index":1,"he":"בת\"ת ואין החכמה מתגצית אלא בבינה (ד\"ש ע\"ב) מתחילה היתה המלכות עם הת\"ת ואח\"כ ירדה \nלבסוף (א\"ש כך העתקתי מעץ החיים מכ\"י מורי זלה\"ה ונלע\"ד כי נפל ט\"ס ועי' בתקונין \nוז\"ל תמינאה הוי\"ה בשלש נקודות תשיעאה יהו\"ה בשורק מלכות הוי\"ה כלילא מכלהו): \nשם תיקון ע' דקל\"ה ע\"א וז\"ל רישא דאילנא משמשין דילה דאינון שופטים ושוטרים אינון \nמ\"ב תיבין מן ואהבת עד והיה כו' ירצה אעפ\"י שפרשת ואהבת היא בחסד הנה מצינו שם מ\"ב \nבחסד והוא שם אלו\"ה שהוא בגימטריא מ\"ב אשר מקומו בחסד דז\"א כמבואר אצלנו ועיין בסוד \nקריאת שמע המבואר אצלינו ושם נתבאר היטב כל ענין הזה של אלו הרמ\"ח תיבין: \nמאמר בתקונין תיקון ע' דקל\"ז ע\"א בהגהה ע\"ב שורה י\"ו וז\"ל ולבתר נחית בההוא דאתמר \nביה והוא נער את בני בלהה כו' כל זה תבין ממה שהודעתיך כי בחינה ההיא זיהרא עלא' של \nאדם הראשון ניתנה אל חנוך בתחילה ואח\"ך ניתנה אל יוסף ולכן היה גם הוא יפה תואר: \n"},{"index":2,"he":"שם דקל\"ז ע\"ב שורה כ\"ז וז\"ל בני אהרן רוח ונפש דאהרן איהו נשמה כו' כבר הודעתיך כי \nחמשה בחינות הם נפ\"ש ר'וח נ'שמה ח'יה יחידה וכל אלו היו כלולי' באדם הראשון ונדב \nואביהוא הם בחינת רוח ונפש של אדם הראשון בסוד ויהי אנשי' אשר היו טמאים לנפש אדם \nכו' כמבואר אצלינו: \n \n"},{"index":3,"he":"מאמרי ספר הזוהר מהרב הגדול זלה\"ה - פרשת בראשית\nפרשת בראשית: \nמאמר בספר הזוהר בדף א' ע\"א שורה א' וז\"ל והועתק מכתיבת ידי הרב הגדול ז\"ל ר' חזקיה \nפתח כשושנה בין החוחים מאי שושנה דא כנסת ישראל כו' (ועי' ג\"כ לקמן בספר' דצניעותא \nענין זה בדכ\"ה ע\"ב מאי כנסת ישראל): \nהנה כנסת ישראל ירמוז לצלע שהיא נקודת י' והיא כלת משה כי כמו שיש דעת מלגאו בסוד \nמשה וישראל ות\"ת מלבר בסוד יעקב כן יש כלת משה מלגאו והיא כנסת ישראל ומלכות מלבר \nבסוד שכינה והיא רחל אשת יעקב ולפיכך אמר דשושנה היא כנסת ישראל נקודה פנימית ויש \nעוד שושנה חיצונה מלבר והיא בין החוחים כי הקליפות סמוכים לה כנודע וזמ\"ש בגין דאית \nשושנה ואית שושנה ויהיה ביאור הכתוב כשושנה בין החוחים שהיא השושנה התחתונה כן \nרעיתי שהיא השושנה העליונה בין הבנות וקראה רעיתי דוגמת אימא עלאה שהיא בינה כי \nכאמה כן בתה בסוד נקודה זו הפנימית. ובבחינה זו יאמר שמשה זכה לבינה כי זכה להזדווג \n"},{"index":4,"he":"בבחינה זו הפנימית הנקראת כלת משה. מה שושנה דאיהי בין החוחים אית בה סומק וחיור כן \nהשושנה החיצונה נראים בה הגוונים ויצדק בה לומר סומק וחיור ואמנם הפנימית לא ימצאו \nבה גוונים כי נעלמה מעיני כל חי אמנם יצדק בה דין ורחמים וזמ\"ש מה שושנה דאיהי בין \nהחוחים שהיא החיצונה אית בה סומק וחיור אף כנסת ישראל שהיא הנקודה הפנימית אית בה \nדין ורחמי': \n(ע\"ב) מה שושנה אית בה תליסר עלין אוף כנסת ישראל אית בה תליסר מכילן דרחמי דסחרין \nלה מכל סטרהא הנה השושנה התחתונה היא עומדת על שנים עשר בקר והים עליהם מלמעלה הרי \nי\"ג והם י\"ג עלין דילה ונקראים עלין כי הם בדמות הקליפות לה כי אינם מאצילותה אלא \nלמטה מהאציל' אף כ\"י שהיא השושנה הפנימית אית לה י\"ג מכילן דרחמי והם ו\"ק דידי' \nוו\"ק נשיקין רוחא ברוחא נקטא מיניה רחמי ואתהדרת למהוי סומק וחיוור ואיהו נקיט מינ' \nנמ' דינ' דאיהו סומק ואתהדר למהוי חיור וסומק כשושנה והיינו שפתותיו שושנים תרין \n"},{"index":5,"he":"והיינו שפתותיו נצ\"ח והוד איהי אתקשרת בהוד ואיהו אתקשר בנצח והשת' קאמר דשושנה סתם \nהיא כנסת ישראל שהיא מלכות בהיותם למעלה בחיק דודה ישראל סבא והיא אז נקראת פ\"ה \nובחינה זו זכה משה לה וזמ\"ש פה אל פה אדבר בו כו' וזמ\"ש ר' אבא בפ' ויקרא כלת משה \nדא כנסת ישראל ונקראת צלע וזו היא (דף ה' ע\"א) שכינת' עלאה הנז' בתקונין ונקרא' \nבינה בחינה זו העליונה כי בעלה עולה בחכמה בסוד ישראל עלה במחשבה והיא בבינה הנקראת \nפומא ולפיכך נקראת בינה בהיותה בחיק אמה ולז\"א חז\"ל שמשה זכ' לבינ' כי זכה למלכות \nבהיותה למעלה בבינה בסוד פה. ובסוד נשיקין ויש שושנה אחרת בהיותה למטה והיא בין \nהחוחים והיא שכינת' תתאה ופי' הפ' הוא כך כשושנה בין החוחים דהיינו שכינת' תתאה כן \nרעיתי דהיינו שכינתא עלאה הנקראת רעיא בבינה בין הבנות והיינו דקאמר מאי שושנה דא \nכנסת ישראל דהיינו שכינתא עלאה בגין דאית שושנה ואית שושנה דהיינו שכינת' עלאה \n"},{"index":6,"he":"ושכינתא תתאה וקאמר קרא כשושנה בין החוחים כן רעיתי דהיינו שכינתא עלאה שושנה עלאה \nוקאמר דמה שושנה שהיא בין החוחים דהיינו שכינתא תתאה בין הקליפות אית בה סומק וחיור \nכי בהכרח יש בה דין אחר שהיא למטה בין הקליפות כן גם כן בכנסת ישראל דהיינו שכינתא \nעלאה יש בה דין ורחמים ולפי שלמטה יש גוונים לפיכך אמר סומק וחיור אבל למעלה אין \nגוונים לפיכך אמר דינא ורחמי מה שושנה אית בה י\"ג עלין כו' פירוש שכינתא תתאה עומדת \nעל י\"ב בקר והים עליהם מלמעלה הרי י\"ג והם הם י\"ג עלין דילה אף כנסת ישראל דהיינו \nשכ'נתא עלאה בסוד פה אית בה י\"ג מכילן דרחמי שהם י\"ג תיקוני דיקנא הסובבים את הפה \nמכל צדדיו וזהו דסחרין לה מכל סטרהא אף אלהים דהכא דהיינו אימא עלאה אפיק י\"ג תיבין \nלסחרא לכנסת ישראל ולנטרא לה: \nאחר שכתבתי כל זה נתבוננתי במ\"ש בס' במדבר בפ' פנחס בד' רג\"ל ע\"ב וז\"ל פתח כמלקדמין \nואמר למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד וכי שושן עדות מאי סהדותא סהיד אלא שושן דא \n"},{"index":7,"he":"איהי סהדותא למעשה בראשית ואיהי סהדותא לכ\"י כו'. עד כנס\"י בין שאר אוכלוסין ממנן \nרברבן כ\"ז דשושנה קיימא סתי' כו' ולבתר אדכר זמנא אחרא אמאי אדכר זמנא אחרא כו' \nירצה כי אימא עלאה הוציאה עוד ה\"ג שהם סוד מנצפ\"ך לשמור את השושנ' התחתונה שיצאתה \nמאחוריו והם הם חמשה עלין תקיפין הנז' כאן ונמשכו מן שערי בינה שהם ו' שערי בינה \nהעליונים (נ\"א ה' עליונ') כל אחד כלולה מעשר בסוד הדין שבהם ולפיכך נקראים גבו' \nבסוד הדין ואינון חמשין תרעין כל שער כולל עשר ונקראים ישועות כי הם מושיעים את \nהנערה לבל ימשול זר בה והנה כל חמשה גבורות אנו נכללו בסוד נקודה אמצעית של שושנה \nזו החיצונה והיא נקודת ציון כנז' באדרא זוטא וסוד ה' גבורות אלו הם סוד שושנה זו \nדאתעבידת מאחוריו מבין תרין דרועין ונמצא שיש בה חמש ספירות ת\"ת שהוא בין תרי \nדרועין ונהי\"ם (ע\"ג) הרי חמשה ולהיותה מקבלת אותם מאחורוי נקראים גבורות בסוד \n"},{"index":8,"he":"אחורים שהם דין כנודע ונכללים כולם בנקודת ציון שבה (נ\"א שהוא היסוד שבה) וחמשה \nגבורות אלו הם חמשה אותיות מנצפ\"ך ולפיכך הם כפולות להיותם בזכר ובנקבה זה לעומת זה \nוהנה כוס של ברכה צריך להגביהו בחמשה גבורות אלו לעלותם אל שרשם אל מקום היין המשמח \nלמתקם והם הם חמשה אצבעות היד הימנית למתקם בסוד הימין ולהעלותם אל שרשם ויתמתקו \nבסוד הימין שבה ויהיו יין המשמח ולא יין המשכר מצד הגבורה החזקה ולפי שכוס בגמטריא \nאלהים אשר ממנו נמשכו ה' גבורות אלו לפיכך נקראים כוס ישועות וכוס של ברכה בהדבקם \nבימין להתמתק: \nמכאן ולהלאה אור דאתברי ואתגניז וכליל בברית ההוא דעאל בשושנה ואפיק בה זרעא ודא \nאקרי עץ עושה פרי אשר זרעו בו וההוא זרע קיימא באות ברית ממש ירצה כי אחר שנמשכו \nחמשה גבורות אלו ונכללו כולם בסוד נקודות ציון שבה נכללו ה' חסדים שבזכר באבר הקדוש \nעל ידי האור הנמשך מן חסד עלאה ונכנס בנקודת ציון ואפיק בה זרעא זרע קודש הנמשך מן \n"},{"index":9,"he":"המוח סוד חכמה להוציא נשמות קדושות לעולם והנה חמשה אור הנז' פה הם כנגד חמשה חסדים \nאלו וענין גניזת אור זה הוא כי חסד עלאה הנמשך מע\"ק היה נגלה בלי התלבשות כלל ולא \nהיו כל הששה קצוות עליונות משמשות לו רק מעבר לבד כאור העובר דרך ששה חלונות אשר \nיתמעט האור לסיבת ריחוק המקום לבד ואינו דומה לאור אשר ישימו נגדו ששה מסכים כי \nיתמעט האור מאוד לסיבת המסכים המבדילים וזהו מ\"ש רז\"ל שהיה אור זה מבהיק מסוף העולם \nועד סופו כי היה עובר כל השש קצוות בלי שום התלבשות רק מעבר לבד ומפני הרשעים שאינן \nראוין נהשתמש בחסד עלאה הנגלה בלי שום התלבשות וח\"ו ילבישוהו בקליפות ויכניסו נשמות \nהקדושות תכלית הקדושה בקליפות ח\"ו ולפיכך גנזו והלבישו בצדיק וצדק יסוד ומלכות שהם \nצדיקים וזהו ענין מ\"ש בס' הזוהר בפ' בלק דף ר\"ד ע\"ב וז\"ל אתא דוד ואתקן חופאה להאי \nבוקר כו' והנה חסד עלאה הנגלה בברית קדש אינו מתלבש עד צאתו לחוץ ולפיכך אמר ההוא \n"},{"index":10,"he":"זרע קיימא באות ברית ממש כי אינו מתלבש עד צאתו בפי האמה העליונה ולפיכך למטה אינו \nמטמא עד צאתו כנודע ומיד בצאתו בחתימת פי האמה מתלבש בה' גבורות ונפק דינא קשיא \nוזמ\"ש בזוהר כד אגניז נפק דינא קשיא ועוד יש לי דרך אחרת בגניזת אור זה אלא שאין \nכאן מקומו: \nוכמה דדיוקנא דברית אזדרע בארבעין ותרין זווגין ההוא זרעא הנה דיוקנא דברית היא \nנקודת ציון הכלולה מחמש גבורות דוגמת ברית קדש הכלול מחמש חסדים והנה לנקודת ציון \nזרע תחתון מיין נוקבין נעשו במ\"ב זווגין והוא שם מ\"ב הנמשך מצד הגבורה והם הם מיין \nנוקבין ולהיות כי אין לך כל טיפה וטיפה שיורדת מלמטה שאין תהום עולה לקראתו טיפיים \nאמר מ\"ב זווגים ואמנם טעם הדבר הוא כי שם שבעה כפולות שבעה בשבע' מוצקות שבעה \nעליונים ושבעה הנערות שלה כל אחת כלונה (ע\"ד) משש קצוות הרי מ\"ב זוגין מ\"ב זכרים \nומ\"ב נקבות ומים התחתונים מה שהיא מזרעת הוא ע\"י מ\"ב זווגי' אלו ולפיכך אמר (ד\"ש \n"},{"index":11,"he":"ע\"ד) דאזדרע במ\"ב זווגין ההוא זרעא: \nכד אזדרע שמא גליפא מפרש במ\"ב אתוון בעובדא דבראשית הענין הוא שהם מיין דכורין \nהמתפשטי' משם ההויה שהרי יהוה יוד הא ואו הא יוד ואו דלת הא אלף ואו אלף ואו הא אלף \nהרי מ\"ב אותיות עם מלויו ומילוי דמילויו ונזרעים בתוך שם מ\"ב הנז' במע\"ב היוצא \nמבראשית עד ב' דובה\"ו. והנה מ\"ב אותיות הם ל\"ב הנתיבות ועשרה מאמרות ול\"ב נתיבות \nנמשכין מחכמה בסוד המוח המתפשט לל\"ב נתיבות ויורד דרך חוט השדרה ועובר בכל י\"ס הזכר \nומושך כחם עד ברית קדש סיומא דגופא והזרע ההוא נכנס בנקודת ציון ונזרע בתוכו בסוד \nשם בן מ\"ב הנז' במעשה בראשית ושם מצטיירת הנשמה הקדושה על ידי שם בן מ\"ב זה ולכן \nמידי עלות הנשמה בכל לילה לא תוכל לעלות אלא על ידי שם זה בכל לילה שם מיוחד בשתים \nיכסה פניו כו' כנז' בס' התקונין בכתיבת יד ועוד אני צריך למודעי בלשון זה עד יערה \nעלי רוח ממרום: \nוהנה חנוך בגמטריא פ\"ד כמנין מ\"ב זווגין העולים פ\"ד ועל ידו נעשה הזווג בחול כנודע \n"},{"index":12,"he":"ולפיכך נקראת המדה אחרונה מערת המכפלה כיא היא כפולה בזוגות כי למעלה מ\"ב ולמטה פ\"ד \nכדפרישית עוד נרא' לי על דרך זה דרישא דברית היינו חנו\"ך שהוא כנגד היסוד כנודע \nואזדרע במ\"ב זווגין כמנין חנו\"ך כדפרישית ויעקב לא ראה טיפת קרי פ\"ד שנה כי אם אין \nהאשה מזרעת תחילה מ\"ב זווגין העולים פ\"ד לא יזרע הזכר העליון דמיין נוקבין סלקין \nבקדמייתא ולבתר הכי נחתי מיין דכורין וזהו מש\"ה פד\"ה בשלום נפשי פ\"ד ה' בשלום דא \nאינון דכורין: \nוזה נוסחה אחרת לרב זלה\"ה במאמר הנזכר: \nבראשית ר' חזקיה פתח כתיב כשושנה בין החוחים מאי שושנה דא כנסת ישראל כו' פירוש \nמשום דאמר ר\"ש בפ' ויחי בד' רכ\"א ע\"א שורה ל\"א וז\"ל בתר דאתדבקת בי' במלכ' באינון \nנשיקין אקרי שושנת בגין דכתי' שפתותיו שושני' כו' אלמא הא שמא מכד דאתדבקת בבעלה \nרווחא ליה מיניה ולהכי קריה לה כנסת ישראל דממלכא דאיהו ישראל בעלה נקטיה למהוי \nשושנ' וטעמא דמלת' דאיהי דינא ואיהו רחמי וכד אתדבקת ביה באינון נשיקין רוחא ברוחא \n"},{"index":13,"he":"נקטא מיניה רחמי ואתהדרת למהוי סומק וחיוור ואיהו נקיט מינ' נמי דינ' דאיהו סומק \nואתהדר למהוי חיור וסומק כשושנה והיינו שפתותיו שושנים תרין והיינו שפתותיו נצ\"ח \nוהוד איהי אתקשרת בהוד ואיהו אתקשר בנצח והשת' קאמר דשושנה סתם היא כנסת ישראל שהיא \nמלכות בהיותם למעלה בחיק דודה ישראל סבא והיא אז נקראת פ\"ה ובחינה זו זכה משה לה \nוזמ\"ש פה אל פה אדבר בו כו' וזמ\"ש ר' אבא בפ' ויקרא כלת משה דא כנסת ישראל ונקראת \nצלע וזו היא (דף ה' ע\"א) שכינת' עלאה הנז' בתקונין ונקרא' בינה בחינה זו העליונה כי \nבעלה עולה בחכמה בסוד ישראל עלה במחשבה והיא בבינה הנקראת פומא ולפיכך נקראת בינה \nבהיותה בחיק אמה ולז\"א חז\"ל שמשה זכ' לבינ' כי זכה למלכות בהיותה למעלה בבינה בסוד \nפה. ובסוד נשיקין ויש שושנה אחרת בהיותה למטה והיא בין החוחים והיא שכינת' תתאה \nופי' הפ' הוא כך כשושנה בין החוחים דהיינו שכינת' תתאה כן רעיתי דהיינו שכינתא עלאה \n"},{"index":14,"he":"הנקראת רעיא בבינה בין הבנות והיינו דקאמר מאי שושנה דא כנסת ישראל דהיינו שכינתא \nעלאה בגין דאית שושנה ואית שושנה דהיינו שכינת' עלאה ושכינתא תתאה וקאמר קרא כשושנה \nבין החוחים כן רעיתי דהיינו שכינתא עלאה שושנה עלאה וקאמר דמה שושנה שהיא בין \nהחוחים דהיינו שכינתא תתאה בין הקליפות אית בה סומק וחיור כי בהכרח יש בה דין אחר \nשהיא למטה בין הקליפות כן גם כן בכנסת ישראל דהיינו שכינתא עלאה יש בה דין ורחמים \nולפי שלמטה יש גוונים לפיכך אמר סומק וחיור אבל למעלה אין גוונים לפיכך אמר דינא \nורחמי מה שושנה אית בה י\"ג עלין כו' פירוש שכינתא תתאה עומדת על י\"ב בקר והים עליהם \nמלמעלה הרי י\"ג והם הם י\"ג עלין דילה אף כנסת ישראל דהיינו שכ'נתא עלאה בסוד פה אית \nבה י\"ג מכילן דרחמי שהם י\"ג תיקוני דיקנא הסובבים את הפה מכל צדדיו וזהו דסחרין לה \nמכל סטרהא אף אלהים דהכא דהיינו אימא עלאה אפיק י\"ג תיבין לסחרא לכנסת ישראל ולנטרא \n"},{"index":15,"he":"לה: \nוזה נוסחה שלישית לרב הגדול זלה\"ה במאמר הנזכר: \nבראשית ר' חזקיא פתח כשושנה בין החוחים מאי שושנה (ד\"ש ד\"ד ע\"א) דא כנסת ישראל כו' \nהכונה היא שמדת המלכות באצילות יש לה שתי בחינות. הבחינה האחת היא בחינת י'. והיא \nסוד צלע כלת משה שמספר צלע עולה ק\"ץ והוא בסוד ק\"ץ הימין בסוד ק' מהזכר העליון וץ' \nמהנקבה כד\"א הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעי' שנה תלד כי לא היו ראוים לילד עד \nהכנסם בימים העליונים האלו כד\"א ואברהם ושרה זקנים באים בימים עאלו ביומין עלאין \nכדקחזי. ואמנם משה חטא בצל\"ע שחיסר ממנה שלשים ונשארה סל\"ע שהוא חסר שלשים מצלע \nוזהו שכתוב ויגזול את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו שהוא חטא משה שהכה במטה כנז' \nבדף ו' ע\"ב ומיד כתוב בתריה מן השלשים הכי נכבד לומר שמשה היה מושך משלשים שנים \nעליונים שבא בסוד צל\"ע ואח\"כ כאשר חטא אפילו אל השלשה לא בא כי נשארה סל\"ע חסירה כל \nהשלשים והנה סוד צל\"ע הוא סוד פ\"ה שיהיה המלכות בבחינתה העליונה וזמ\"ש פה אל פה \n"},{"index":16,"he":"אדבר בו ומשם הדיבור הפנימי של המלכות יוצא ורצה השי\"ת שהסלע שהם השש קצוו' של \nהמלכות יאירו בסוד ג' עליונות שבה שהם סוד דיבור וסוד פה שבה ולכן אמר ודברתם אל \nהסלע סוד דבור ומשה לא המשיך בה מג' עליונות שבה כדכתיב ואל השלשה לא בא ולפיכך הכה \nבמטה כי ההכאה מצד שש קצוות שבה צבד ששם הדיני' ונשארה סל\"ע ולפיכך יצא ממנה דם \nהמורה על הדינים מפני חסרון ג' עליונות שבה שהם רחמים ובסלע זה יש אחיזה אל הקליפות \nבסוד קי\"ן שעולה בגמטריא סל\"ע דאיהו (ע\"ב) קינא דמסאבותא ולפיכך כשראה בלעם את \nהקיני אמר לו ושים בסלע קנך כי שם אחיזתו וקינו ומשם נגזר' מיתה על משה כי הוא אתר \nדמותא האמנם צל\"ע אין מגיעים שם הקליפות ולבחינה זו זכה משה וזו תקרא אימא עלאה \nלפעמים בתקונין ובבחינה זו יאמר שמשה זכה לבינה שהיא בחינה העליו' שבה וזו תקרא ב\"ת \nי\"ה בת פרעה שהיא בינה דמתמן אתפרעו ואתגליין נהורין כנז' בזוהר וכמו שמשה בן י\"ה \n"},{"index":17,"he":"כן היא בת י\"ה וזו תקרא רעיה כי תמיד היא באחדותא וחדוותא כמו בינה אימא עלאה: \nועוד יש למלכות בחינת שנית והיא חיצונה ותחתונה שבה בסוד סלע שאמרנו ושם הקליפות \nסובבים אותה וסמוכים לה ונקראת שושנה בין החוחים כי החוחים סמוכים לה וזו נקראת \nמלכות בדרך כלל ובבחינה זו נקראת אסת\"ר שהיא בגמטריא שושנה וזהו ותלבש אסתר מלכות \nונקראת שושנה מפני שמשתנית פעם לדין פעם לרחמים פעם לטב פעם לביש מפני הקליפות \nהסמוכים לה כנז' בס' הזוהר בפ' ויחי ועל שני בחינות אלו שבה נקראת כנ\"י ושושנה כ\"י \nכנגד הבחי' העליונ' ושושנה כנגד הבחינה התחתונה ולפיכך אמר דאית שושנה ואית שושנה \nמה שושנה דאיהי בין החוחים שהיא התחתונה הסמוכה לקליפות יש בה סומק וחיור כי שם \nניכרים הגוונים מראה אודם ומראה לובן אף כנסת ישראל שהיא השושנה העליונה עם היות כי \nשם אינן ניכרי' הגוונים מכל מקום אית תמן דין ורחמים הממשיכים גוונים אלו למטה \n"},{"index":18,"he":"וזמ\"ש אף כנסת ישראל אית בה דין ורחמי' ויהיה שיעור הכתוב כך כשושנה בין החוחים \nשהיא הבחינה התחתונה כן רעיתי בין הבנות שהיא הבחינ' העליונה שבה הנקראת רעיה וכנסת \nישראל כדפרישית לעיל ואמנם בנות אלו הם בסוד שבע הנערות הראויות נה מבית המלך. ואמר \nעוד מה שושנה אית לה י\"ג עלין כו' הכונה היא כי הבחינה התחתונה עומדת על י\"ב בקר \nוהים עליהם מלמעל' הרי י\"ג והם כדמות עלין שומרים לפרי הפרי מבפנים והעלין מבחוץ כי \nהם בעולם הבריאה והיא בעונם האצילות וזמש\"ה והים עליהם מלמעלה מלמעלה דייקא אף כנסת \nישראל אית לה י\"ג מכילן דרחמ' בסוד הפה העל'ון הנתקן בי\"ג תיקוני דיקנא סביבות הפה \n"}]}
