{"id":"kabala-4dc55b77f7b3-1-34","bookId":"kabala-4dc55b77f7b3","part":1,"torah":34,"title":"קטע 34","hebrewTitle":"קטע 34","segments":[{"index":1,"he":"האלו שיש בענין המיין נוקבין ובפ' נשא בדקל\"ה ע\"ב ביארתי ענין ההוא רוחא מה ענינו \nבאר היטב וע\"ש. ואחר שביארנו ענין חטאו של אדם הראשון ומה גרם על ידי מעשיו. נבאר \nעתה ענין גרעון אחר יותר רע מזה והוא בזמן סוף בית שני כשנחרב בזמן עשרה הרוגי \nמלכות כי אז נתגברו העונות ונתרבו מאד וגברה יד הקליפות ולא היה כח במעשה התחתו' \nלברור ניצוצות מן המלכים הנז' ולא היו יכולין להעלות מיין נוקבין מנוקבא דז\"א לגבי \nבעלה ולא עוד אלא שגם המיין נוקבין של אימא עלאה חזרו לרדת בעון הדור ונפלו בעמקי \nהקליפות ונתערבו שם כבראשונה וזהו סוד ובפשעיכם שולחה אמכם. ולהיות זה היה העולם \nהולך ליחרב ולכן הוכרח ענין עשרה הרוגי מלוכה אלו וכאשר נהרגו על קידוש השי\"ת היה \nיכולת בהם ובנשמתם להעלותם את המיין נוקבין כבתחילה מעט מעט ניצוצות בכל זווג וזווג \nהן מבחינת מיין נוקבין של אימא עילאה שירדו כנז' והן מבחינת מיין נוקבין של נוקבא \n"},{"index":2,"he":"דז\"א. והנה סיבת היות אלו העשרה ולא זולתם נתבאר אצלי באורך רב במקומו אבל הענין \nבקיצור הוא כי הנה צריך שתדע כי בחינת מיין נוקבין הם מציאות הנשמות של בני אדם \nהתחתונים עצמן והבן זה היטב וזכרהו כי הוא כלל גדול כדי שתדע מה ענין מיין נוקבין \nוכמו שביארנו לעיל כי מתחברים אלו המיין נוקבין עם המיין דכורין ומהם נוצרים \nהנשמות. והנה שרש כל הנשמות הם הנשמות של השנים עשר שבטים בני יעקב והם אלו העשרה \nהרוגי מלוכ' כנז' בתקונים ואעפ\"י שהשבטים הם שנים עשר ואלו הם עשרה אין בזה קפידא. \nוכב' ביארנו ענין זה במקומו באורך ונמצא כי כיון שאלו העשרה הם השורש אל כל המיין \nהנוקבין בין שבעולם לכן בהיות עתה מוסרים עצמם על קדושת השי\"ת יחזרו עתה להיותם \nבסוד מיין נוקבין ויעמוד דבר זה קיים לדורי דורים עד ביאת המשיח והם יעלו בחינת \nהמיין נוקבין במלכות אף אם אין זכות בדורות האלו שאחר החורבן להעלות מיין נוקבין \n"},{"index":3,"he":"במלכות והבן זה מאוד: \nועתה אבאר לך לשון הזוהר וז\"ל תא חזי נשמתא דאילין לאשלמותא דרוח' קדישא דליהוון \nעשרה רוחין מתתא כדקא יאות וגופא דילהון יתמסר למלכו אחרא כו' פירו' כי הנה ביארנו \nשעת' צריך שיתבררו מיין נוקבין של אימא שכבר היו מבוררי' ועתה נפלו בקליפות ונתערבו \nשם וגם צריך לברר מיין נוקבין של נוקבא דז\"א אשר עדין לא נתבררו ותמיד היו נתונים \nבעמקי הקליפות. והנה הנשמות של אלו העשרה הם מעלים תמיד מאז ועד ביאת המשיח כנז' \nבחינת מיין נוקבין של אימא אשר נפלו למטה בקליפות. וזמ\"ש תא חזי נשמתא דאילין רוצה \nלומר בחינת הנשמות של אלו העשרה הרוגי מלוכה הוא לאשלמותא דרוחא קדישא כלומר להשלים \nהחסרון של רוחא קדישא עלאה סטרא דקדושה שהרי אותם המיין נוקבין שלהם הנתונין בעמקי \nהקצי' וכדי להעלותם משם.בעי דלהוון עשרה רוחין מתת' (ע\"ג) כדקא יאות רוצה נומר שאלו \nהעשרה דורות ונשמות של אלו הצדיקים הרוגי מלוכה שיהיו מתתא רוצה לומר שיעלו את \n"},{"index":4,"he":"המיין נוקבין מתתא לעילא כדקא יאות וזה מדבר בבחינת מיין נוקבין של אימא וכנגד העלת \nמיין נוקבין של המלכות אמר וגופא דלהון יתמסר למלכו' אחרא פירוש כי על ידי הצער \nשסבלו גופם ממש במה שנהרגו יש יכולת בגופם לעלות את המיין נוקבין של המלכות הנתונים \nומוטבעים תוך הקלי' הנקראים מלכו אחרא שכנגד המלכות דקדושה וכיון שאותם (ד\"ש ע\"ג) \nהגופים שלהם נמסרו ביד מלכות הרשעה של הקליפות היה יכולת בהם ללקט משם הנשמות הנק' \nמיין נוקבין הנתונים שם ולהעלותם אל המל' של הקדושה. וכמו שביארנו בפסוק עת אשר שלט \nהאדם באדם לרע לו. וגם נתבאר בריש סבא דמשפטי' כי סטרא אחרא אדם בליעל שלט באדם \nדקדוש' לחטוף ממנו הנשמות העשוקות וכל זה הוא לרע לו של אדם הבליעל כדוגמת ארון \nפלשתים וע\"ש. ונמצא כי גופותם שהם המקבלים צער ההריגה ונמסרו ברשות מלכות אחרא לכן \nהם יכולים להוציא המיין נוקבין של המלכות המוטבעים שם במלכו' אחרא אבל נשמתא שהם \n"},{"index":5,"he":"יותר רוחניות הם מעלין מיין נוקבין של הבינה העליונה ואל תתמה לומר איך אפשר כי \nגופתם יש בהם כח להעלות מיין נוקבין כי על ידי מעשיהם הגדולים ובפרט כאשר נהרגו \nאח\"כ על קדוש השם אין ספק כי נזדככו גופם בתכלית הזיכוך ונעשה רוחני ממש כנודע כי \nלסיבה זו לא נזכרה מיתה בצדיקים ועוד ראיה גמורה ממשה ע\"ה שעלה גופו למרום. ואליהו \nז\"ל שעלה גופו בסערה השמימה וחנוך ז\"ל וכן אותם העשרה שנכנסו חיים בגוף ונפש בג\"ע \nהארץ כר' יהושע בן לוי וחביריו ומה גם אלו שנהרגו באותה ההריגה המשונה נוסף על גודל \nחסידותם ושרש נפשם היותם סוד השבטים בעצמן כי בלי ספק שנתעלו גופם יותר מנשמו' שאר \nבני אדם והבן זה. אמר עוד ומהכא רזא דקרבנין זה תבין במה שביארנו בכונת התפילות \nבפרשת קרבן התמיד איך ע\"י הקרבן ההוא היו מתקרבים העולמות ועולים ממטה למעל' ועולם \nהעשיה נקשר בעולם היצירה ויצירה בבריאה כו' עד רזא דא\"ס כנז' בסוף פרשה זו דרס\"ח \n"},{"index":6,"he":"ע\"ב. וכן הדבר הזה כי מעלים את המיין נוקבין מלמטה למעלה עד שגורמין התקשרות וזווג \nעליון כנז'. אמר עוד ות\"ח רישא שירותא דמהימנותא כו'. כבר נתבאר לעיל ברחשית הדרוש \nהזה כי עתה בא לבאר בחינת המיין נוקבין שמעלין אלו הנשמות של עשרה הרוגי מלוכה מה \nעניינם וביאר כי הם סוד המלכים דארץ אדום שהם דינין תקיפין אשר בטש בוצינא \nדקרדינותא גו מחשבה עלאה מוחא סתימאה דעתיקא קדישא וזריק ניצוצין אלו של המלכים שהם \nדינין וניצוצות של אש ונזרקו לש\"ך עיבר אשר ביארנו ענין מספרם למעלה ואלו הם עצמם \nסוד מיין נוקבין הנז' ואח\"כ בירר הפסולת מתוך המחשבה ובאדרת האזינו ביארנו כי גבורה \nדעתיק יומין הגנוזה במוחא סתימאה דא\"א היא הנק' בוצינא דקרדינותא וזמ\"ש בטש בוצינא \nדקרדינותא גו מחשבה עלאה כו' וע\"ש היטב: \nשם בדרנ\"ז ע\"א וז\"ל דכתיב בגזרת עירין פתגמא ואמאי איקרון עירין כו' הנה כפי הפשט \n(ע\"ד) כבר נתבאר בסוף אדרת האזינו בדרצ\"ה ע\"ב וז\"ל מאי עיר בספרא דאגדתא ויהי עריך \n"},{"index":7,"he":"פירוש נשון אויב. וע\"ד הסוד הוא כי כל הקטרוג של האדם הוא מחמת בעלי הדין שרוצים \nשהעולם יתנהג בקו הדין ולא בחסד לפנים מן השורה והנה כל הדינין נכללים בה' שרשים \nשהם חמשה גבורות הנקראים מנצפ\"ך כנז' אצלנו ומנצפ\"ך הוא בגימט' פ\"ר כמנין עיר ועל \nכן היכל הזכות שהוא היכל הגבורה נקרא עיר וגם כל המלכים אשר בתוכו נקראים עירין \nוזמ\"ש בגזרת עירין פתגמא: \n(המשך במסמך הבא): \n \n"},{"index":8,"he":"פרשת פקודי (המשך)\nשם בדרנ\"ח ע\"א וז\"ל כד יסתיים גלות' במשיכו דרגלין כדין ועמדו רגליו ביום ההוא כו' \nהנה עיקר ענין ביאור הדבר הזה ביארתיו לעיל במאמר ת\"ח נשמתא כו' בדרנ\"ד ע\"ב בענין \nביאור מהות מיין נוקבין מה ענינים וע\"ש באורך ונזכירהו כאן בתכלית הקיצור. הנה \nביארנו כי ענין המיין נוקבין הם הם בחינות נשמות בני אדם התחתוני' אשר היו כלולות \nבאותם השבעה מלכים דארץ אדום אשר התחברות כולם יחד הם פרצוף אדם אחד מראשו ועד \nרגליו ואדם הזה הקדוש נטבע בתוך הקלי' אשר גם הם בצורת פרצו' אדם מראשו ועד רגליו \nונתערב זה בתוך זה ומובלע בתוכו והנה באדם הא' יצאו כל הנשמות כלולות בו מבחינת אחר \nבאחר ועדין היה צריך להוציאם מבחי' פנים בפנים ועל ידי חטאו של אדם הטיל בהם זוהמת \nהנחש וחזרו ונפלו והטבעו בתוך אדם של הקליפות. וכאשר עמדו ישראל על הר סיני פסקה \nזוהמתם וכולם עמדו על הר סיני את אשר ישנו פה ואת אשר איננו והיו כולן שם חירות \n"},{"index":9,"he":"ממלאך המות שהוא בחינת הקליפה ובעגל חזרו והטבעו תוך הקלי' (ע\"ח ש' ל\"ו ש' מעוט \n(ד\"ש ע\"ד) הירח פ\"ב) ובבית ראשון שבנה שלמה אשר רומז אל רחל נוקבא דז\"א הנקראת עקרת \nהבית היתה אז עמו פנים בפנים בכל אורך שיעור קומת דז\"א ועלתה עד ראשו ואז היתה לקבל \nעלמא עלאה כו'. וקיימא עלמא באשלמותא כו' פירוש כי עיקר בית ראשון או בית שני שניהם \nהם ברחל נוקבא דז\"א אלא שבזמן בית ראשון כיון שהיתה שוה בקומתה אל הז\"א ואז גס \nהאימא עלאה הנצח הוד יסוד שלה מתלבשין ומתפשטין בסוד מוחין תוך ז\"א עד החזה שלו \nכנודע וכיון שגם רחל נוקביה דז\"א היתה עולה עד כנגד ראשו דז\"א שהוא כנגד בינה לכן \nנקראת גם רחל עלמא עלאה ונקראת ה\"א עלאה. אבל בבית שני אשר רחל לא עלתה רק עד החזה \nדז\"א בלבד והי' קומתה פנים בפנים מחזה דז\"א עד רגליו אשר שם אין הבינה מתפשטת תוך \nז\"א נכן נקרא הבית הזה השני ה\"א תתאה אלא שכיון שהיתה עמו פנים בפנים היה בית המקדש \n"},{"index":10,"he":"השני בנוי אבל אח\"כ בעת חרבן בית שני חזרה להיות אחור באחור עמו ומן החזה ולמטה \nבלבד ואז הנשמות היו טבועות בתוך אדם דקליפות באותו שיעור הנז' עצמו שהוא מן החזה \nונמטה שלו עד רגליו אשר כל הקומה הזו היא בחינת נצח והוד הנקראים ירכין וזמ\"ש כד \nאתדחו לירכין כדין קיימי לבר כו' ועוד בחרבן בית שני הזה ירדו עוד אל חמוקי ירכין \nכו' ונמצא כי שיעור הגלות זה נמשך כל זמן שעדין לא נתבררו הנשמות מתוך אדם דקליפה \n(דף כ\"ה ע\"א) מבחינת ירכין ורגלין דיליה ולכן מאן דידע אורכא דמשיכו דירכין עד \nרגלין יכיל למינדע משיכה דגלותא דאתמשך ואנו בכל הזמן הזה אנו מבררין אותם הנשמות \nעל ידי תפילותינו מעט מעט וכשנגמרו להתברר עד סיום הרגלים כדין כתיב ועמדו רגליו \nביום ההוא כי כבר היה קיום אל הרגלים של הקדושה שהובררו ונסתלקו מתוך הקליפה וכדין \nאתי משיחא: \nשם בדרס\"ב ע\"ב וז\"ל רזא לחברייא דיהכון בארח מישר מחשבא ורעותא וקלא ומלה כו' הנה \n"},{"index":11,"he":"אלו הד' הם סוד ארבע עולמות אבי\"ע (ע\"ח ש' מ\"ז סדר אבי\"ע פ\"א) כי האצילות הוא כמו \nהאדם החושב לעשות דבר אחד ובעודו חושב עושה המלאכה כדמיון האדם שהוא אוכל ושותה \nואינו חושב איך ינוע תחילה הלחיים והשינים ללעוס המאכל ואח\"כ אוכל אלא הם מתנענעי' \nמאליהם ברגע ההוא אשר אוכל והכל נעשה ביחד וכן הוא סוד האצילות כי כאשר אותה המחשבה \nהמתפשטת באצילות היא חושבת לעשות איזה דבר נעשה תכף ומיד בעת שהדבר עולה המחשבה \nההיא ובבריאה (עיין לעיל דע\"ה ע\"ב דכתב דרצון הוא יותר דק ממחשבה וצ\"ע) צריך שתחילה \nיעלה הדבר ההוא במחשבה ואחר כך ברעותא שהיא בינה ואח\"ך נעשה הדבר וביצירה צריך \nמחשבה ורעותא ועוד בחינת הקול כי כמו שאין דברי האדם נעשין עד אשר יאמר אותם האדם \nבפיו בדיבור כך ביצירה הוא סוד קול הדיבור ובעשיה צריך אף בחי' דיבור גמור ואינו \nמספיק קול והטעם הוא כי באצילו' מתפשטת החכמה עצמה כמש\"ה כולם בחכמה עשית והיא \n"},{"index":12,"he":"הנקראת מחשבה אבל בריאה אינה מתגלית בה רק בחינת הבינה כנודע והיא הנק' רעותא וכמ\"ש \nבתיקונין דבינה מקננא בכרסייא וביציר' מתפשט הת\"ת לבדו הנקרא קול ובעשיה אף המלכות \nהנקראת דיבור וזהו סוד מ\"ש בתיקונין בהקדמה דבאצילות איהו וחייו חד בהון מש\"כ \nבבריאה יצירה עשיה והוא מ\"ש לעיל כי החכמה הנקראת מחשבה מתפשטת באצילות והיא כדמיון \nהחיות שבאדם מתפשט בתוכו ועושה כל מה שחושב ודע כי כמו שהדבר הזה הוא בארבע עולמות \nאבי\"ע. כך הדבר הזה הוא בפרטים בארבע חלקי אבי\"ע שיש בפרטות בכל עולם ועולם מהם \nכנודע: \nשם בדרס\"ט ע\"א וז\"ל ואתעבידו תשע' היכלין והיכלין לאו אינון נקודין ולאו אינון \nרוחין ולאו אינון נשמתין כו' להבין זה צריך ביאור רחב ועיין באדרת האזינו ושם נתבאר \nענין זה בתכלית הביאור מה ענין אלו התשעה היכלין: \nשם בד\"ג ע\"ב בר\"מ וז\"ל פתח ואמר באתי לגני אחותי כלה כו' נודע כי כלה וג\"ן שמות \nהנוקבא הם ואיך יאמר באתי לגני אחו' כלה אם היא בחינה אחת אבל זה יובן במה שבי' \n"},{"index":13,"he":"בענין תפלת שמנה עשרה כי השלשה ראשונות והשלשה האחרונות הם בחינת ז\"א בזמן היניקה \nאשר אין לו אז רק שית סטרין בלבד והמלכות היא עמו בסוד פסיעה לבר בסוד נקודה בסוף \n(ד\"ש דל\"ה ע\"א) רגל אות וא\"ו ואלו השית סטרין דיליה הם חג\"ת נה\"י ואח\"ך בזמן הגידול \nעלו אלו השית סטרין ונעשו בו בבחינת חב\"ד חג\"ת. ואמנס הנה\"י נעשו נו בסוד תוספת \nכנודע ואלו שית (ע\"ב) סטרין שנתעלו כנז' הם סוד אריתי מורי עם בשמי כו' ונמצא כי מה \nשצריך עתה להוסיף בהם עד שכל אחד משניהם יהיה בו פרצוף שלם מן עשר ספירות הם שלשה \nאחרונות דז\"א שהם נה\"י ותשע הספירות אל נוקביה לפי שעדין אינה רק בסוד פסיעה לבר \nכנז' והרי הם י\"ב בחינות והם סוד י\"ב בחינות אמצעיו' שבתפלת שמנה עשרה שכולם הם \nבאים בסוד תוספת ועל ידי אלו השנים עשר ברכות נשלם ז\"א לי\"ס שהם חב\"ד חג\"ת נהי\"מ \nועדין חסר ממנו בחינת הכתר שבו ונשלמה נוקביה לי\"ס שהם כח\"ב חג\"ת נהי\"מ כי דעת אין \n"},{"index":14,"he":"בה כי נשים דעתן קלה ולכן הוסיפו ברכת למשומדים כנגד הכתר בז\"א כנז' אצלנו בביאור \nהתפילות וזמ\"ש תוספת ברכת המינים מאן אכיל לה ההוא דאתמר ביה באתי לגני כו' שהוא \nז\"א האומ' זה הפסוק והוא אוכל לה בסוד הכתר הנעשה בו: \nודע כי אלו הי\"ב ברכות אמצעיות הם סוד שנים עשר. בני יעקב שנתוספו בז\"א בסוד תוספת \nוצריך לדעת מה שנתבא' אצלינו כי הכתר דז\"א נעשה לו מצד הת\"ת דאימא עלאה והנה זה \nהת\"ת של אימא הנעשה כתר בראשו של ז\"א לבחינת ז\"א יחשב כי בחלקו ניתן והוא האומר זה \nבהפסוק באתי לגני אחותי כלה כו'. וכבר ידעת ג\"כ כי מתפארת דאימא נעשה כתר דז\"א \nומנצח הוד יסוד של אימא נעשו חב\"ד דז\"א ומן מלכות דאימא נעשית בחי' לאה העומדת בסוד \nקשר תפלה של ראש באחורי רישא דז\"א מכוונת כנגד הדעת דז\"א אשר בתחילה היה ת\"ת דז\"א \nועתה נתעלה ונעשה דעת כנ\"ל. וכבר ידעת כי שם ס\"ג דיו\"ד ה\"י וא\"ו ה\"י הוא בבינה וזו \nלאה הנעשית ממלכות של הבינה נקראת גנ\"י כמנין שם ס\"ג ונמצא כי הכתר דז\"א שהוא \n"},{"index":15,"he":"מבחינת ת\"ת דאימא. הוא האומר באתי לגני שהיא לאה הנז' הנעשה ממלכות הבינה ומאמר זה \nנאמר אל אחותו הכלה והיא רחל ניקביה האמיתית דז\"א והיא נקראת כלה כנודע כי היא \nבחינת הויה במילוי היהי\"ן שהיא בגמטריא ב\"ן ועל ידי שלשה המוחין הניתנין בה נעשין \nנ\"ה שהם בגמטריא כלה ודע כי י\"ג ברכות אלו הם סוד וא\"ו במילואה שהיא בגמטריא י\"ג \nוהאלף שבנתים היא בחינת כתר דז\"א הנעשה לו מת\"ת דאימא והוא החיו' של כל ז\"א ולכן זו \nהאלף ניתנה באמצע שני הווין יען כי היא מתלבשת בהם ומחיה אותם ואז נעשה אדם כמבואר \nאצלנו בסוד שופך דם האדם באדם והבן זה מאד ותכוון מה שביארנו באותו הפסוק כי אלף זו \nשל אדם היא שם אהי\"ה בריבוע אחורים כזה א' אה' אה\"י אהי\"ה שהוא בגמטריא ד\"ם גם כן. \nובהתחבר אלף זו עם ד\"ם נעשה אד\"ם וע\"ש: \n \n"},{"index":16,"he":"פרשת ויקרא\nשם בדף י' ע\"ב וז\"ל ו\"ד מעילא לתתא ד\"ו מתתא לעילא כו' זה הענין. נתבחר באדרת \nהאזינו בדרפ\"ט ע\"ב וע\"ש גם נתבאר בפ' נשא בר\"מ בדקמ\"ו ע\"ב: \nשם בדי\"א ע\"ב וז\"ל ועל דא בעי למכתב שמא קדישא יו\"ד בקדמיתא קוצח חד לעילא (ע\"ג) \nוקוצא חד באמצעיתא וקוצא חד לתתא והא אתמר כו' סדר הכתיבה היא כך כי בתחילה יכתוב \nאות הי' של הוי\"ה ויעשה תחילה קוץ העליון ואח\"כ קוץ אמצעי הנקרא גוף היו\"ד ואח\"כ \nקוץ השלישי התחתון וטעם הדבר הוא לרמוז כי באות היו\"ד כלולו' ג' ראשונות בשלשה \nקוצין שבה גם רומזין אל שלשה אותיות שיש במילוי אות יו\"ד אשר הם כוללין כל עשר \nספירות כנודע כי אות יו\"ד עם ג' קוציה כוללים כתר חכמה ובינה ואות ו' כוללת שש \nקצוות ואות ד' היא המלכות גם יוד בגימט' עשרים שהם בחינת עשר ספירות ממעלה למטה \nוממטה למעלה ואח\"כ יכתוב אות הא ראשונה באופן זה ה כי תחילה יכתוב אותה הנקודה \nשעומדת באחורי הה\"א שהיא כעין י' ואח\"כ יכתוב קו וגג העליון של הה\"א וימשיכנה \n"},{"index":17,"he":"וידבקנה עם יוד הנז' ואח\"כ ישלים לכתוב קו הימין שמעומד ואח\"כ יכתוב קו השמאלי \nשמעומד אבל לא ידביקנו עם הגג רק ישאר תלוי ועומד כנודע וטעם הדבר הוא כי כבר ידעת \nכי ה' ראשונה היא בינה אשר (ד\"ש ע\"ב) לעולם חכמה קשירה בה ואין ביניהם פירוד בסוד \nונהר יוצא מעדן דלא אתפרשו לעלמין ולכן יכתוב תחילה אותה היוד בסוד החכמה הנקשרת \nעמה ואח\"כ יכתוב כל צורת הה\"א שהיא הבינה עצמה ובזה נמצא כי החכמה נמצאת בבינה \nוקשורה בה גם ע\"י הציור הנז' נמצא כי צורת הה\"א נעשית בשלשה קוים ועל ידי כן הג' \nקוים תחתונים הכוללים שש קצוות חג\"ת נה\"י הנרמזים באות ו' של ההוי\"ה הנה הם הם \nהנרמזים ונאחזים וכלולים בשלשה קוי הה\"א הנז' בסוד חסד ונצח בקו ימין ות\"ת ויסוד \nבקו אמצעי וגבורה והוד בקו שמאלי ונמצא כי השש קצוות הרמוזים באות ו' נאחזים בג' \nקוי הה\"א ושלשה קוי הה\"א מתפשטין ונמשכין ויוצאין מן היו\"ד שבאחורי הה\"א והרי בזה \n"},{"index":18,"he":"מקושרות יחד שלשה אותיות יה\"ו ואח\"כ יכתוב אות ו' של ההוי\"ה הרומזת אל ברא ביכרא \nז\"א ואח\"כ יכתוב הה\"א אחרונה על דרך מה שכתב הה\"א ראשונה אלא שהוא באופן אחר כי \nבתחילה יכתוב קו ימין של הה\"א בצורת ו' עם ראש ואח\"כ יכתוב קו וגג עליון ויחברנה עם \nהו' הנז' ואח\"כ יכתוב קו השלישי השמאלי תלוי ועומד כזה ה'. וטעם הדבר הוא כמו שבהא \nראשונה כותב תחילה צורת י' באחורי הה' לרמוז אל התקשרות חכמה עם בינה גם בה' זו \nתתאה יכתוב תחילה צורת ו' בקו ימין של הה\"א לרמוז אל התקשרות אות הו' עם הה' חיבור \nז\"א עם נוקביה והרי על ידי כן נמצאת כל ד' אותיות ההוי\"ה הזאת מקושרות ומחוברות ואל \nתטעה במה שכתבתי לומר שצריך שיניח צורת ההיהין ע\"ד הנז' נפרדות היו\"ד והוא\"ו מן \n"}]}
