{"id":"kabala-4dc55b77f7b3-1-45","bookId":"kabala-4dc55b77f7b3","part":1,"torah":45,"title":"קטע 45","hebrewTitle":"קטע 45","segments":[{"index":1,"he":"ל' מוטעה וצריך להגיהו כך קשורא דתרוייהו יחוד דתרוייהו אדנ\"י דביה א\"י דרמזין \nיאהדונה\"י ודא (ע\"ב) עמודא דאמצעי' שכינתא איההדונ'הי ורמזן א\"י רביעאה מן תרין \nשמהן מפרשן דרמזין בהון עכ\"ל והענין הוא כי בשם אדני יש בו שתי אותיות א\"י כנז' \nבתקונין א' אהי\"ה י' יהו\"ה לרמוז כי תרין דקנין קדישין דעתיקא ודז\"א תרוייהו אתמשכן \nבנוק' הנק' אדנ\"י וכנ\"נ כי דיקנא דעתיקא היא בחי' שלשה הויו\"ת ודיקנא דז\"א שלשה \nאהי\"ה ועם היות כי אין בנוקבא דז\"א בחי' דיקנא עכ\"ז לקמן נבאר איך הם נמשכין בה \nונבאר תחילה טעם למה אין בחינת דיקנ' בנוקבא והטעם הוא במה שביארתי בסוד יפנה ויטול \nידיו בקומו בבקר וע\"ש מה שביארנו בענין שערות הראש כי מהם נמשכין דינין תקיפין מן \nהמותרות שלהם אבל ממותרו' שערות דיקנ' דאינון תקיפין יתיר נמשכו ממותריהם בחי' \nקליפות קשות ואם היתה בחי' דיקנא ושערות לנקבה היו מתרבים מאד הקליפות באחיזתם \n"},{"index":2,"he":"בדיקנא דילה להיותה בסו' כל האצי' ויחריבו העו' אבל עתה אינם יונקים שפע רק ממקום \nרחוק שהוא מדיקנא דז\"א ואין בקליפות כל כך כח וכל כך שליטה למעלה ונחזור לבאר ענין \nהמשכה הנמשכת מדיקנא דעתיקא ומדיקנא דז\"א אל נוקביה ובזה תבין סוד עשרים וארבע \nצירופים שיש בשם אדני כנודע (ד\"ש ע\"ד) והם כנגד י\"ב תיקוני דיקנא דעתיקא וכנגד י\"ב \nתיקוני דיקנא דז\"א והנה י\"ב הצירופי' הראשוני' הם בראש הנוק' וי\"ב האחרים הם בגופא. \nונבאר הי\"ב שבראשה והנה הם אלו כי הנה נודע היות שבעה בחי' בגלגלתא דעתיקא כנז' \nבריש ספרא דצניעותא ואלו הם גלגלתא וטלא דבדולחא וקרומא ומצחא ועמר נקי ועיינין \nוחוטמא ואמנם בחי' העינין והחוטמא אינן נחשבין בעתיקא רק לבחינה אחת כי תרין עיינין \nהוו כחד ותרין נקבי חוטמא הוו חד אבל בנוקבא העינין נחשבי' לשנים ונקבי החוטם לשנים \nוהרי נתוספו שנים אחרים על השבעה דעתיקא והוו תשעה ותרין אודנין ופומא הרי י\"ב \n"},{"index":3,"he":"ברישא דנוק' ובעתיקא לא הוזכרו האזנים בכל האדרא לרוב העלמם כמבואר אצלנו במקומו. \nודע כי שערי דרישא דעתיקא הם עמר נקי לבנים כצמר. אבל בנוקבא שערות ראשה הם אדומים \nכארגמן כמבואר באדרת האזינו דרצ\"ו ע\"א שערוי דנוקבא כו' כדכתיב ודלת ראשך כארגמן \nוכמבואר אצלנו בפסוק ויטע אשל שהם ר\"ת אדו\"ם שחו\"ר לב\"ן כי שערות נוקבא אדומות \nודז\"א שחורות ודעתיקא לבנות והרי ביארנו י\"ב תיקוני רישא דנוק' דז\"א שהם כנגד י\"ב \nתיקוני דיקנא דעתיקא כנ\"ל. וכנגד י\"ב תיקוני דיקנא דז\"א היו י\"ב תיקוני גופא \nדנוקביה והם תלת פרקין דדרועא ימינא שבה. ושלשה דדרועא שמאלא ושלשה בירכא שמאלא \nושלשה בירכא ימינא כנז' בפ' ויחי דרמ\"א ע\"א וזהו סוד וקרא זה אל זה הנזכר בתיקונין \nשהם כ\"ד כמנין זה וזה. וביאור הענין הוא כי אלו הכ\"ד אינם עצם הכלה אלא תכשיטי הכלה \nותיקוניה שהם כ\"ד תכשיטין הנז' בישעיה כדכתיב את תפארת העכסים והשביסים והשהרונים \n"},{"index":4,"he":"כו' והטעם הוא כי להיות שאלו הכ\"ד הם נמשכין ממקום עליון אינן יכולין להתגלות \nבנוקבא בסוד עצמות רק בסוד תכשיטין לבד לרוב העלמם כדמיון מה שביארנו לעיל ברישא \nתניינא דא\"א של רוב העלמה לא נתלבשה באיברים ממשיים (ע\"ג) אלא בי\"ג תיקוני דיקנא \nדעתיקא שהם שערות בלבד הנקראים תקונין ולא עצמות גמור לרוב העלמו. ופירוש מילת \nתכשיטין רוצה לומר כי הנה הקליפות נקראים חשך בסוד וחשך על פני תהום זה מלאך המות \nדאחשיך אנפי ברייתא וכנז' בהיכלות הטומאה דפ' פקודי ולהיותם סמוכים אצל הנוקבא הם \nמחשיכים אורה בסוד אל תראוני שאני שחרחורת ולכן צריכה אל התכשיטין האלו כדמיון האשה \nהשחורה שמעביר' על פניה צבע לבן ואדום להתנאו' בה שלא תראה שחרוריתה וכן התכשיטין \nהאלו הם בחינות הארות עליונות הנמשכות בה ומאירות אותה והם נמשכין מי\"ב תיקוני \nדיקנא דעתיקא ומי\"ב דדיקנא דז\"א. ומאירין בי\"ב תיקוני רישא דילה ובי\"ב תיקוני גופא \n"},{"index":5,"he":"דילה כנ\"ל. ודע כי ז\"א הוא נשפע ממש מן א\"א ואבא ואימא ממש מהם אבל נוקבא דז\"א אינם \nמשפיעין בה אלא ע\"י השערות והדיקנא כנז'. והרי ביארנו סוד היחוד בשם אדנ\"י והוא \nכנגד פסוק ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום כי הוא בנוקבא דז\"א כמבואר אצלנו בביאור \nברכת כהנים. ועתה נבאר שאר הלשון בענין שם יאהדונה\"י כו'. דע כי כאשר הנקבה הנקראת \nאדנ\"י היא מקבלת אלו הכ\"ד תיקונין הנז' אז היא מתיחדת ומתחברת עם ז\"א הנקרא שם \nיהו\"ה וכדוגמת התחברות שם יהו\"ה עם שם אהי\"ה למעלה ב\nאבא ואימא כך מתחברים למטה שם יהו\"ה ושם אדנ\"י אבל יש חילוק בדבר הזה כי שני מיני \nיחודים וחיבורים הם כי ביום אז גובר ז\"א הנקרא מידת יום ואז היא מקבלת הכ\"ד תכשיטין \nהנז' על ידי ז\"א בעלה ואז גוברת שם ההוי\"ה על אדנות ויחודם הוא כך יאהדו\"נהי אבל \nבלילה גוברת הנקבה הנקרת מדת לילה. ואז אינה מקבלתם על ידו כי אם על ידי עצמה שלא \nעל ידו כמבואר אצלנו בכונת ברכת המפיל חבלי שינה כו' כי בלילה נופלת תרדמה על האדם \n"},{"index":6,"he":"ז\"א והצלע שהיא נוקביה נתקנת שלא על ידו ואדרבה היא נותנת לו ואז גובר שם אדנות \nונעשה ייחודם כך אידהנוי\"ה האמנם אם תסתכל בשם זה תמצא בו כי בראש השם זה גוברין \nשתי אותיות א\"ד מן אדנ\"י על שתי אותיות י\"ה מן יהו\"ה אך שאר אותיותיהם אינן גוברות \nועוד תראה כי יש בשם זה ה' אחת יתירה על חיבור שתי שמות הוי\"ה ואדנות והענין הוא \nכמ\"ש בתיקונין תיקון י\"א דל\"א ע\"א וז\"ל ובגין דא איהי קרית ארבע חבורא דארבע שמהן \nכו' ולכך בשם הזה צריך שיהיה בו בחינת הארבע שמות שהם יהו\"ה ואהי\"ה ויהו\"ה ואדנ\"י \nוכדי שיהיה בו נרמז גם שם אהי\"ה נתוסף בו ה' יתירה כנגד שם אהי\"ה שיש בו שתי היהין \n(ד\"ש דמ\"ו ע\"א) ובכן יהיה השם הזה בסוד קרית ארבע כלול מארבע שמות הנז' וזמ\"ש \nורמיזין א\"י רביעאה מתרין שמהן מפרשן דרשימין בהון. פירוש כי הם בחינת אהי\"ה ואדנ\"י \nומתחברין בהם יהו\"ה יהו\"ה: \n \n"},{"index":7,"he":"פרשת בהעלותך\nשם בדק\"ן ע\"א וז\"ל וכנסת ישראל אקרי ים כנרת והכי אתחזי כו' הנה המלכות נקראת שבעה \nימים והם בעולם הבריאה והמלכות כוללת כולם כי הם שבעה קצוותיה ונקראת כנרת שהוא \nבגמטריא (ע\"ד) אדנ\"י במילואו. עוד שמעתי בשם מורי ז\"ל ענין הזה כי בחינת כנרת הוא \nסוד שני שמות מצפ\"צ מצפ\"ץ שהם תמורת שתי הויו\"ת בא\"ת ב\"ש האחת מע\"ב דיודין והשנית \nמס\"ג. ותחבר עמהם שבעה יודין שיש בשני הויו\"ת ע\"ב וס\"ג הרי הכל בגמטריא כנר\"ת ואלו \nהשבעה אפשר שירמזו למטה ביסוד בסוד שבע שנקרא צדיק בסוד חמשה ידות שיש בשם ב\"ן \nכמבואר אצלנו בע' רבתי דשמע ישראל וע\"ש גם ב\"ן ח\"י בגמטריא ע' כנז' שם גם כן והם \nמקבלים מן ע' של ס\"ג וארבע הנשארים הם סוד ד' כמבואר גם כן שם בכונת שמע ישראל. ומה \nשאמרנו למעלה שאדנ\"י במילואו צריך לומר עם הכולל העולה תרע\"א כמנין כנר\"ת עם הכולל: \n\n"},{"index":8,"he":" \nפרשת שלח לך\nשם בדקנ\"ו ע\"ב שו' ך' וז\"ל ת\"ח טמא קדישא אית כו' צריך להגיה אותם שלשה שמות כל\"ך \nסעפ\"ה יאעוצ\"ה: \nשם בדקס\"ב ע\"ב שו' כ\"ג וז\"ל יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה כו' וזה יובן \nבהקדמ' אחת שנקדי' לך והיא כי כאשר איזו ספירה תחתונה תקבל הארה מלמעלה היא לבדה \nהלה תתעלה במעלה יותר מן הספירות הקודמות אליה ולפי שביוסף יש בו סוד זה לכן נקרא \nסליקו לעילא חביבא דכולא כו'. שם בדקס\"ט ע\"א וז\"ל ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף \nשלמה למנדע כו' מזה יתבאר לך כי לא העלית אותה האשה הבעלת אוב את שמואל לא בבחינת \nנשמה ולא בבחינת רוח ולא בבחינת נפש ח\"ו אלא אותה הבחינה הנקראת אצלנו הבל דגרמי \nבלבד והוא נפש דקטנות דעולם העשיה ועיין בדרוש של המוחין דקטנות דז\"א דשם אלהים כי \nשם ביארנו דרוש נחמד בענין זה ההבל דגרמי וענין העלאת האשה בעלת האוב את שמואל מה \nענינו וביארנוהו שם בסוד פסוק ומעיל קטן תעשה לו אמו כו' וע\"ש שם בדק\"ע ע\"א וז\"ל \n"},{"index":9,"he":"נשין מ\"ט דעתייהו קלה א\"ל דעתא אתיא בשית דרגין כו' דע כי דעת הבינה היא הוי\"ה דס\"ג \nודעת המלכות הוא ריבוע שם ההוי\"ה פשוט' הנקראת אחורים כזה י' י\"ה יה\"ו יהו\"ה. שהוא \nבגמטריא ע\"ב והנה שתי הויו\"ת אלו ע\"ב וס\"ג הם בגמטריא קל\"ה ולזה לא אמר אשה מ\"ט \nדעתה קלה אלא נשין לרמוז כי שתי הנשים ביחד הנה דעותיהן של שתיהן הם בגמטריא קל\"ה. \nגם הדעת של המלכות לבדה הנז' אם תמלאהו במילוי אלפין כזה יו\"ד יו\"ד ה\"א יו\"ד ה\"א \nוא\"ו יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א יהי' בגמטריא ק\"ל והרי כי דעת המלכות הוא ק\"ל. והענין הוא \nכי האחורים של ז\"א שהוא שם מ\"ה הם בחינת הנקבה. גם הענין הוא כי הדעת של ז\"א הם \nעשרה הויו\"ת חמשה חסדים וחמשה גבורות והם בגמטריא ר\"ס אבל דעת נוקביה אין בה רק \nחמשה הויו\"ת דחמשה גבורות והם בגמטריא ק\"ל. ועם חמשה כוללים הם קלה וזמ\"ש וההוא ע\"ב \nק\"ל איקרי דעת מההיא קלה יראת ה' כו'. ומ\"ש אמר ליה דעתא אתייא בשית דרגין כו'. \n"},{"index":10,"he":"הענין הוא במה שנודע כי הדעת דז\"א מלובש תוך היסוד דאימא (דף מ\"א ע\"א) עלאה והדעת \nהזה מתפשט עד שית דרגין שהם שש קצוות הזכר שהם החמש חסדים המתפשטים בו מחסד ועד הוד \nשבו ואח\"כ מתקבץ כללותם ביסוד שבו ואלו הם שית דרגין שבהם מתפשט הדעת של ז\"א שהם \nהחסדים ומה שנשאר אל דעת הנקבה הוא דבר קל ומועט והוא מ\"ש לעיל שהם חמש הגבורות \nשמספרם ק\"ל ועוד כי אפילו מזה הדעת שנשאר אל הנוקבא צריך להשאיר ממנו בחינה להיותה \nאור מקיף על רישא דנוקבא ונמצא כי מה שנכנס בפנימיותו (ד\"ש ע\"ב) להיותו בסוד דעת \nשבה הוא דבר קל ומועט. ובאדרת האזינו ביארתי זה היטב וע\"ש. עוד מצאתי כתוב מכתיבת \nידי הרב הגדול זלה\"ה קרוב אל הנז' וז\"ל נשין מ\"ט דעתייהו קלה כו' הענין הוא כי שם \nבן ארבע במילוי יודין עולה ע\"ב ושם בן ארבע במילוי ג' יודין ואל\"ף עולה ס\"ג הרי \nקל\"ה והבן. ודעת האשה התחתונה עולה ס\"ג וזהו ואתה מחיה את כולם והבן מחיה הוא ס\"ג: \n"},{"index":11,"he":"עוד מצאתי כתוב על הנז' קרוב אל הנז' וז\"ל נשין מ\"ט דעתייהו קלה כו' וז\"ל כבר נתבאר \nזה לעיל במקומו ונחזור עוד לבארו הנה ידעת כי דעת דז\"א יש בו חמשה חסדים וחמשה \nגבורות והם עשרה הויות בגמטריא ר\"ס. ואמנם דעת הנקבה אין לה רק חמש הויו\"ת של \nגבורות בלבד והם בגמטריא ק\"ל ועם כללות החמשה עצמם הרי קלה. וזהו סוד נשים דעתן קלה \nאמנם אומרו נשים בלשון רבים הוא כי שתי נשים יש לז\"א והם לאה ורחל וכל אחת משתיהן \nאין לה מוח הדעת אלא מן אותם החמשה גבורות לבד הנקרא עיטרא דגבורה ועיטרא זו משמשת \nבדעת של שתיהן נמצא כי כל שתי הנשים אין להם רק דעת אחד לבד לשתיהן והדעת ההוא הוא \nקלה כנז' ולזה לא אמר נשים דעותיהן קלות: \n \n"},{"index":12,"he":"פרשת בלק\nשם בדקפ\"ה ע\"ב וז\"ל הכא אית לאסתכלא כיון דאמר אם עונות תשמור יה אמאי יי' כו' \nלכאורה יש לתמוה במ\"ש הא ה' דאיהו רחמי כי הרי בפסוק הזה אינו מוזכר אלא שם אדני \nבאלף דלת נו\"ן יו\"ד שהוא דין ולא רחמים ואמנם זה יובן במ\"ש בפ' נשא דקמ\"ו ע\"ב בר\"מ \nבברכת כהנים בענין שם אדנות הנקרא יחוד וגם ביארתי זה בפירוש ברכת כהנים כי שם \nאדנ\"י במילואו הוא רחמים כי הוא י\"ב אותיות ועם השם עצמו הרי י\"ג כמנין י\"ג תיקוני \nדיקנא דאריך אפין ושם זה הוא בעולם הבריאה. וזהו כונת הפסוק אם גברו העונות עד שם \nי\"ה שהם אבא ואימא הנה אדני שהוא רחמים יכפר עלינו ויעמוד לנו ואם גם שם הזה יגביר \nעליו כח הדין להיותו שם אדנות הנה מ\"י שהיא הבינה יעמוד לנו עיין גם בשער ו' שער \nהכונות בדמ\"א ע\"א ענין זה באר היטב גם כן: \nשם בדקפ\"ח ע\"ב וז\"ל ומאי חטה כללא דכ\"ב אתוון א\"ר אלעזר אע\"ג דהוה לן למשמע כו'. דע \nכי חטה ושעורה שניהם במלכות וכמש\"ה ארץ חטה ושעורה כו' והענין הוא כי אין דבר בכל \n"},{"index":13,"he":"הנבראים שלא נברא באלו הכ\"ב אותיות כנודע מס' (ע\"ב) יצירה והנה הכ\"ב אותיות שבמלכות \nאשר מהם נוצרה ונאצלה הם הנקראים חטה בגמטריא כ\"ב (שער המצו' במצות שתי הלחם והחמשה \nאותיות דמנצפ\"ך הכפולות אשר בה הם הנקראים שעורה לפי שאותיות מנצפ\"ך הם כפולות \nכנודע והם בגמטריא עם עשר הכללים תק\"ע והעשר אותיות שהם עשר הגבורות עצמן הרי תק\"ף \nכמנין שעורה (א\"ש תק\"ף עם הכולל כמנין שעורה ואם תמנה שערה חסר וא\"ו יהיו חמשה \nמנצפ\"ך כלולות בחמשה האחרות הכפולות לפי שאין שרשם רק חמשה גבורות לבד ואז יהיו \nכמספר שערה) והנה אלו החמש גבורות דמנצפ\"ך הם העושים פרצו' המלכות ולכך אלו מקדימות \nלבא בעולם. כמ\"ש בגין דשערה קדמא לשאר נהמא בעלמא כו' כי על ידי החמשה גבורות האלו \nנתחלת בנין פרצוף המלכות ותיקונה ועל ידם נגמר פרצופה כנודע. וגם זהו סוד מ\"ש בפ' \nאמור דצ\"ו ע\"א בר\"מ כי מנחת שעורים שמקריבין בפסח הוא כדוגמת מנחת הסוטה שהיתה של \n"},{"index":14,"he":"שעורים כו' ומסטרא אחרא אשת זנונים כד ארח בה ערקת כו' והטעם הוא כי להיות השעורה \nבחינת ה\"ג המכלים את הכל ערקת: \nשם בדקצ\"א ע\"א וז\"ל פתח ההוא ינוקא ואמר שחורה אני ונאוה כו' אבל בשעתא דאיהי גו \nרחימא סגי לגבי רחימא כו'. ביאור הדברים כי כשהכלה מתקשטת בקשוטיה נעשה ה' שהם שלשה \nווין כזה ה' והם שלשה אבות או נצח הוד יסוד והיא מתקשט' בהם למטה במקו' עכ\"מ ולא \nנמצא יותר: \nשם בדקצ\"ד ע\"ב וז\"ל מכאן ולהלאה אלעזר ברי קב\"ה עבד מה דעבד כו' ועליה ועל דדמי ליה \nקראן ושם רשעים ירקב כו' ענין הזה אומר דורשני באומרו עבד מה דעבד ובפרט אומרו \nורזין סתימין אלין לא אצטריכו לגלאה (ד\"ש ע\"ג) כי בודאי לא קאי אהנהו רזין דגלי \nלעילא אלא קאי אמאי דסמיך ליה דעבד קב\"ה מה דעבד בההוא חייבא ואמנם הסוד הזה נתבאר \nאצלנו באריכות בענין גלגולי בלעם ן' בעור כי התחלת גלגוליו היה מן לבן הארמי ובבלעם \nשנהר' נתקן קצת ע\"י ההריגה ומשם והלאה התחיל ליכנס בקדושה ונתגלגל תחילה בנבל \n"},{"index":15,"he":"הכרמלי אותיות לבן ומשם ואילך התחיל והלך ונתקן תיקון אחר תיקון ואל תתמה בזה מאחר \nשידעת מאמר חז\"ל כי בלעם היה נביא אוה\"ע ותחי' הי' שורה רוה\"ק עליו ונאמר במדרש \nתנחומא מן ארם ינחני בלק ממחיצת האבות הייתי כו' וארז\"ל אבל באה\"ע קם כמשה ומנו \nבלעם וגם במה שהודעתיך איך עד צאת ישראל ממצרי' היו מעורבו' כל הנשמו' טוב ורע ומאז \nהתחילו להתברר והדבר הזה הולך וגדל עד ביאת משיחנו ודי בזה וזמ\"ש מכאן ולהלאה כלומר \nמאחר שנהרג נתכפר לו קצת וקב\"ה עבד ביה מה דעבד להכניסו בקדו' כנ\"ל ויען סוד הגלגו' \nנעלס מאד כנז' בדברי הסבא כמ\"ש דבר יוחאי ידע לאסתמר' כו' לכן העלימו ואמר ורזין \nסתימין אלין לא אצטריכו לאתגלאה וגילה כונתו כמ\"ש באחרונ' ועליה ועל דדמי ליה כתיב \nושם רשעים ירקב וביאורו הוא הפך מהנר' מפשט הדברים והוא כי הנה בלעם נתנבא על עצמו \nואמר ותהי אחריתי כמוהו ואם היתה נבואת שקר לא היתה נכתבת בתורה ח\"ו וכיון שכן ראוי \n"},{"index":16,"he":"להבין דבריו כי הל\"ל אמות מות ישרים ואהיה כמוהו (ע\"ג) אבל רמז לומר כי יודע היה \nשלא ימות הוא בעצמו בגוף הזה אלא מיתת רשעים בהריג' בסיף. אבל ידעתי כי נפשי לבדה \nעתידה להתגלגל בנבל הכרמלי שהיה ישראלי ואז אמות מות ישרים שהם ישר' אותיות יושר. \nואחריתי תהיה כמוהו רוצה לומר שאהיה מעם בני ישראל כמו שהם עצמם בני ישראל בגוף \nונפש כך תהא אחריתי ממש כמוהו בגוף ונפש בהיותו בגלגול נבל הכרמלי. ואמנם הוא עצמו \nאי אפשר להתקן עד יגלגל גלגול אחר גלגול אשר זה רמוז בפ' ושס רשעים ירקב ביאר בו \nענין כונת הגלגול מה הוא ואמר כי הנה הצדיקים גלגולם הוא לטובתם כי כל מה שמתגלגלים \nמתפזרים ומתרחבים ניצוצי נשמתו וזמש\"ה זכר צדיק לברכה כי הצדי' אחר מותו מתפשט \nומתרחב ומתברכים ומתרבים ניצוצי נשמתו. אבל הרשע הוא להפך כי כל מה שמתגלגל מתמעט \nלפי שרובו רע וניצוצי הקדושה אשר בו הם מועטים ולכן צריך שימות פעמים רבות ויתרקב \n"},{"index":17,"he":"גופו פעמים רבות ועל ידי הדקדוק ההוא מתמעטת נשמתו והחלודה הרעה הדבקה בה נפרדת \nממנה ועל ידי כן מזדכך עד שנשאר הניצוץ הטוב לבדו אשר היה בו ולא עוד וזהו סוד ושם \nרשעים ירקב: \nשם בדקצ\"ו ע\"א וז\"ל אשר הלך חשכים אשר יהלכו מבעי ליה א\"ר אלעזר בגין דאינון שריין \nבחבורא ומיד מתפרשאן כו'. ענין זה נתבאר היטב בסבא דמשפטים דצ\"ה ע\"א במ\"ש ומאן הוא \nנחשא דפרח באוירא כו': \nשם בדר\"ג ע\"ב וז\"ל כיון דהוה במעהא דאימא אשורנו אושיט פסיעה לבר כגוונא דא ו' ודא \nהוא ומגבעות אשורנו כו'. ענין זה נתבאר בפ' נשא דקמ\"א ע\"ב והענין הוא כי בהיות ז\"א \nבסוד העיבור במעי אימא עילאה היה שם בסוד ו' זעירא שבתוך ה' ראשונה של ההוי\"ה \nהרומזת באימא ואותה הו' זעירא שבתוך הה' היא רומזת אל הז\"א שהיה אז בו בחינת שש \nקצוות שבו. והנה בסיום הו' שם עומדת הנקבה והיא השביעית כי הנה חג\"ת שלו עלו במקום \nחב\"ד ונה\"י שבו עלו במקום חג\"ת שלו כנודע אצלנו ונמצא כי התחלת הנוקבא היא שם \n"},{"index":18,"he":"מאחורוי בסוד זו הו' שלו שהיא הת\"ת כי שם הוא סיום שש קצוות שלו והוא סיום הו' ושם \nברגל הו' זו מאחוריה שם נתדבק' המלכות וזהו סוד אושיט פסיעה לבר כי המלכות היא שם \nבבחינת פסיעה בסוף הו' והיא לבר רוצה לומר מאחורוי מאחורי הו' ולא פנים בפנים ולכן \nצריך הסופר לכתוב ציור ה' ראשונה של ההוי\"ה באופן זה ה' שאותה הו' אשר בתוך אות הה' \nתהיה ברגליה פסיעה אחת בולטת לחוץ מן אות הה' ולא לפנים ממש בתוך הה' כלפי פנים אלא \n"}]}
