{"id":"kabala-4dc55b77f7b3-1-47","bookId":"kabala-4dc55b77f7b3","part":1,"torah":47,"title":"קטע 47","hebrewTitle":"קטע 47","segments":[{"index":1,"he":"בעצמה שהוא היסוד שבה. ועוד צריך בחינה אחרת והיא המיין נוקבין אשר ביסוד הנקבה \nשצריך להעלותם לגבי בעלה וענין הזה נקרא כריה ואמר כי כריה זו נעשית ע\"י נדיבי העם \nהם אבהן דאיקרון נדיבי עמים והם חסד וגבורה אשר הם שתי הידים של אימא עלאה אשר בהם \nחמש חמש אצבעאן והם סוד (ע\"ב) חמשה אותיות מנצפ\"ך שהם כפולות אשר הם ירדו למטה \nונעשו בבחי' מיין נוקבין ביסוד שלה כמבואר אצלנו בפסוק ונתתם חמשית לפרעה וארבע \nהידות כו': \nאמר עוד במחוקק דא יסוד במשענותם דא נצח והוד כו' הענין הוא כי אחר אשר נעשה בה זה \nהתיקון אז נכנסו נה\"י דז\"א בסוד מוחין שבה ובזה יובן הפסוק הראשון האומר עלי באר \nענו לה כו' ר\"ל אתה הנקרא באר ראוי לך שתעלי מיין נוק' מתתא לעי' וזהו עלי באר \nוהטעם הוא כי הרי כבר את מתוקנת לדבר זה כי הרי באר חפרוה שרים כו' א\"כ ענו לה עלי \nבאר מיין נוק' לגבי עילא ובזה תבין כי נרמז בר\"ת ב'אר ח'פרוה ש'רים כ'ריה בחשך ירצה \n"},{"index":2,"he":"כי ענין כרית הבאר שהיא המלכות הנה הוא בסוד היסוד שבה אשר שם מקום קיבוץ חמש \nהגבורות מנצפ\"ך ונודע כי הגבו' היא נק' חשך והחסד נקרא אור: \n \nפרשת האזינו\nשם בדרפ\"ח ע\"א וז\"ל פתח ר\"ש ואמר אני לדודי ועלי תשוקתו כו' כל יומין דאתקטרנא בהאי \nעלמא בחד קטירא אתקטרנא ביה בקב\"ה ובג\"כ השתא ועלי תשוקתו הוא וכל סיעת' קדישא \nדיליה אתו למשמע בחדוה מילין סתימין ושבחא דע\"ק סתי' דכל סתימין פריש ואתפרש מכלא \nולא פריש דהא כלא ביה מתדבקן והות מתדבק בכול' היא הוא כולא עתיקא דכל עתיקין סתימא \nדכל סתימין אתתקן ולא אתתקן אתתקן בגין לקיימא כולא ולא אתתקן בגין דלא שכיח כד \nאתתקן אפיק תשעה נהורין דלהטין מיניה בתיקונוי ואינון נהורין מיניה מתנהרין \nומתלהטין אזלין ומתפשטין לכל עיבר כבוצינא עלאה דאתפשטין מיניה נהורין לכל עיבר \nואינון נהורין מתפשטן כד יקרבון למנדע לון לא שכיח אלא בוצינא חד בצחודוי כך הוא \nע\"ק בוצינא עלאה סתימא דכל סתימין ולא שכיח בר אינון נהורין דמתפשטאן דמתגליין \n"},{"index":3,"he":"וטמירן ואינון אקרון שמא קדישא ובג\"כ כלא חד ומה דאמרו חברנא בספרי קדמאי דאינון \nדרגין דאתבריאו וע\"ק אתגלי בהו בכל חד וחד משום דאינון תקונין דע\"ק לאו השתא עידנא \nלהני מילין דהא אמינא לון באדרא קדישא וחמינא מה דלא ידענא הכי ואסתים בליבאי מלה \nוהשתא אנא בלחודאי אסהידנא קמיה מלכא קדישא וכל הני זכאי קשוט דאתו למשמע מילין \nאלין גולגלתא חוורא דרישא כו': \n \n"},{"index":4,"he":"פירוש האדרא זוטא קדישא\nדע כי מורי ז\"ל התחיל לבאר לי אדרא זו של האזינו והיה בדעתו לכלול בביאורה רוב \nהקדמות של החכמה הזו הנקראת חכמת האמת ואגב גררה היו מתבארים לשונות רבים מן האדרא \nהזאת וגם מאדרת נשא ולא זכיתי לשמוע רק מעט (ד\"ש דמ\"ח ע\"א) מזעיר כאשר עיניך תחזנה \nותראנה והנני מעתיקם פה כפי הסדר אשר הייתי שומע ממנו הדרושים וזה החילי בע\"ה: \n(ע\"ג) בראשונה צריך אני להודיעך ענין השם הזה הנקרא בשתי האדרות האלו והוא עתיקא \nדכל עתיקין כו' כבר ידעת כי האין סוף האציל את העשר ספירות ואמנם הוא גניז וטמיר \nבספירת הכתר כנז' בתיקונין. והטעם הוא כי בהיותו טמיר וגניז בכתר אפשר שיתגלה אצלנו \nקצת הארה ממנו. מש\"כ בהיותו מסתלק ח\"ו מתוכו והנה בחי' הכתר הזה הנה הוא מתחלק \nונכלל בתלת רישין הנז' למטה וז\"ל ג' רישין אתגלפן דא לגו מן דא כו' והאי\"ן סוף \nמתעלם ונמצא בתוכם ובהיות האין סוף נמצא ומתעלם בתוכם אז הוא האין סוף נקרא בשם \n"},{"index":5,"he":"עתיק' דכל עתיקין. וזמ\"ש לקמן האי עתיק' קדיש' טמיר וגניז וחכמתא עלאה כו' וכן \nבעמוד שני של דף זו אמר האי עתיקא קדישא אשתכח בג' רישין כו'. ונמצא כי עיקר שם הזה \nדעתיקא קדישא הוא הא\"ס אלא שגם התלתא רישין הנז' נקראים גם הם בשם עתיקא דכל עתיקין \nבחינת התעלמות הא\"ס בתוכם והבן זה היטב. ונתחיל עתה לבאר ענין העשר ספירות שהאציל \nהא\"ס. דע כי תחילת וראשי' כל מה שהאציל הא\"ס הם עשרה ספירות השרשיות ומקוריות אשר \nהם שרש ומקור וחיות אל כל האצילות כולו והם עשרה חלקי הכתר של האצילות ונקרא א\"א \nואלו העשר ספירות הם נרמזים כאן באומרו כד אתתקן אפיק תשעה נהורין דלהטין מיניה \nמתקונוי כו' והם הם אותם הנז' בפ' נח דס\"ה ע\"א ובפרשת פקודי דרכ\"ז ע\"א ודרס\"ט ע\"א \nוז\"ל וכדין דא נהירו דמחשבה דלא אתידע בטש בנהירו דפריסא ונהרין כחדא ואעתבידו תשעה \nהיכלין והיכלין לאו אינון נהורין ולאו אינון רוחין ולאו אינון נשמתין ולא אית מאן \n"},{"index":6,"he":"דקיימא בהו כו'. ואלה שמותם כתר חכמה בינה גדולה גבורה ת\"ת נצח הוד יסוד הרי הם \nתשעה ספירות הנז' כאן. ועוד יש בחינה עליונה מכולן. והיא הנקראת רישא עלאה דלא \nאתידע כלל כנז' לקמן והיא רישא הראשונה שבחינת רישין הנז' לקמן דאתגלפן דא לגו מן \nדא כו' והרי עמה נשלמו לעשר ספירות שהם השרשיות ומקוריות והם חיות לכל העולמות ולכל \nהאצילות כולו ואם כן צריך שתדע כי התרין רישין תתאין מאלו התלת רישין הנז' הנה הם \nסוד כתר וחכמה הנז' באלו התשעה ספירו' והראש העליונה על שתיהן שהיא הנקראת רישא \nעלאה דלא אתידע היא למעלה מן התשעה ספי' הנז' ועמה נשלמין לעשר ספירות גמורות והנה \nבחינת המלכות לא נזכרה ולא נתגלית באלו התשעה ספי' השרשיות אמנם אח\"ך נגלית המלכות \nמסוד האי רישא עלאה דלא אתידע העומדת למעלה מן התשעה ספירו' שרשיות הנז'. ובזה תבין \nמעלת וגדולת המלכות כי היא עטרה בראש צדיק היתה לראש פינה אשר לעתיד תהיה גדולה מן \n"},{"index":7,"he":"השמש והבן זה. ודע כי אלו התשעה נהורין הנז' אינן יכולין להתגלות למטה מחמת רוב \nהארתם כלל העולה צריך שתדע שרש כל הדברים האלו כי האי\"ן סוף למעלה מן הכל ותחתיו \nהוא ההיא רישא דלא אתידע שהיא נקראת אצלנו תמיד בשם עתיק יומין ותחתיו הוא אלו \nהתשעה ספירות השרשיות אשר כולם הם בא\"א המתפשט ומתלבש תוך עולם האצילות כולו עד סוף \nנוק' דז\"א דאצילות בכל ענין התפשטותם עד למטה עד הנוק' ונמצא כי בהתחבר עתיק יומין \nשהוא נקרא כללות אחד דרישא עלאה דלא אתידע עם התשעה ספירות השרשיות שהם בא\"א יהיו \nעשר ספירות גמורות שרשיות אבל העליונה מכולן אינה נכנסת בשם ספירה כי אין ספירת \nהכתר רק בא\"א כנז' ונמצא אם כן כי עיקר התלבשות הא\"ס בתלת רישין הם עת\"י רישא עלאה \nדלא אתידע ושתי ספירות השרשיות הנקראין כתר וחכמה הם תרין רישין תתאין והרי הם ג' \nרישין וצריך שתדע כי אלו התרין רישין תתאין הנקראין כתר וחכמה הם הם כתר דאריך אפין \n"},{"index":8,"he":"ומוחא סתימאה דיליה הנקר' חכמה ושניהם נקראים גלגלתא ומוחא דא\"א אבל הבינה דא\"א \nירדה למטה בגרון דא\"א ולכן לא נזכרה בכלל הרישין דא\"א כי אינה ראש אלא גרון כמו \nשנבאר לקמן בע\"ה. ולכן לא הוזכר בחי' ראש רק אל רישא של עתיק יומין שהן שלשה \nראשונות שבו ונקרא רישא חדא עלאה דלא אתידע וכתר וחכמה דא\"א גם הם נקראין ראשין לפי \nשהם בראשו דא\"א. והרי הם תלת רישין דאתגלפן דא לגו מן דא כו' ושאר השבעה ספירות \nדא\"א מבינה שלו ולמטה אינם נקראים ראשים לפי שהם תחת הראש דיליה מן הגרון ולמטה. \nועיין בשער ההקדמות בדרוש המתחיל וז\"ל ונחזור לבאר בפרטות ענין אלו העשר נקודים איך \nהיו קודם התיקון. ואיך היו אחר התיקון כו' כל ההקדמה הזאת היטב ושם תראה כי כל אלו \nהתשעה ספירות שרשיות הם הנקראים א\"א שהוא ספי' הכתר של כללות עולם האצילות. ולפי \nששלשה ראשונות דעתיק אינן מתלבשות בא\"א נקראים (דף מ\"ד ע\"א) רישא. אך להיותם תכלית \n"},{"index":9,"he":"החיבור נקראים רישא חדא וכן שתי ראשונות דאריך אינן מתלבשות באבא ואימא. לכן נקראים \nדיניה לכן נקראים בשם תרין רישין נפרדות ונמצא שהן תלת רישין כנז'. ולכן נבאר \nבתחילה ענין אלו התלת רישין וז\"ל האדרא הזאת האי עתיקא קדישא טמיר וגניז כו' תלת \nרישין אתגלפאן דא לגו מן דא כו' וביאר סידרן ממטה למעלה וזמ\"ש רישא חדא חכמתא \nסתימאה דאת\nכסיא ולאו מתפתחא כו' והיא מוחא סתימאה שבא\"א הנקראת חכמה השרשית רישא עלאה עתיקא \nקדישא סתימא דכל סתימין. וזו היא גלגלתא דא\"א הנקר' כתר השרשית ולפי שכתר הוא למעלה \nמחכמה לזה הזכיר כאן ואמר רישא עלאה כלומר שהיא עלאה על התחתונה. רישא לכל רישא \nרישא דלאו רישא ולא ידע ולא אתידע מה דהוי ברישא דא כו' וזו היא בחינת רישא עלאה \nדלא אתידע כלל והיא בחי' עת\"י כנ\"ל. ואמנם אם תדקדק תמצא שאומר דא לעילא מן דא ודא \nלגו מן דא. ולא אמר דא לעילא מן דא ודא לעילא מן דא. והטעם הוא כפי מה שאמרנו כי \n"},{"index":10,"he":"רישא עלאה איננה דומה לתרין הרישין תתאין דמינה לפי שבתוכה מתעלם הא\"ס. אמנם אינה \nדומה להם לפי שהשתי רישין תתאין הם מבחינת כלי אחד ובתוכו בחינת האור העצמי הפנימי \nולכן אלו השנים נתלבשו דא לגו מן דא ונעשית זו בתוך זו ממש. אבל רישא עלאה לרוב \nרוחניות' אינה נתפסת להתעלם תוך רישא תנינא ממש על דרך השניה שנתעלמה תוך השלישית \nאמנם נשארה למעלה ממנו ולא נתלבשה בתוכה לרוב מעלתה וזמ\"ש דא לגו מן דא ודא לעילא \nמן דא וסדר הזה הוא ממטה למעלה. והנה גלגלתא שפיר איקרי רישא כן נקרא בכל האדרא בשם \nרישא חוורא גם נק' כתר כי כתר מלשון כותרת כי היא גלגלתא דמקפת את המוח אבל מוחא \nסתימא חכמה דא\"א שבתוך גלגת' איך נקראת בשם רישא והלא אינה ראש אלא מוח ואמנם לבאר \nענין זה צריכין אנו להודיעך שאין הדברים כמשמעותן כי עם היות שאנו קוראים אותם בשם \nתרין רישין הנה תלתא אינון מלבד הרישא עלאה הנקר' (ד\"ש ע\"ג) עתיק יומין כי בזו אין \n"},{"index":11,"he":"לנו עסק כלל עתה וזכור ענין זה וכל אחד מאלו השלשה רישין יש בה סוד גלגלתא ומוחא כי \nבפחות משני בחי' אלו לא יצדק בהם שם רישא. והנה הכתר השרשי' הנה יש בתוכו בחי' מוחא \nוהוא סוד ההוא אוירא הנז' בריש ספרא דצניעותא קרומא דאוירא חפייא על ההוא מוחא \nוהענין הוא דהאי אוירא נק' מוחא בערך הכתר הזה אבל בערך החכמה השרשית נעשה האוירא \nהנז' בחי' גלגלת' אליו כי בערך רישא וגלגת' הנקר' כתר השרשי' נקראת מוחא ובערך חכמ' \nסתימאה חכמה השרשית נקראת גלגלתא וענין זה האוירא הוא סוד מ\"ש בזוהר במקומות רבים \nובפ' בראשית יהי אור יהי אויר כי יצתה יוד מאויר ואשתאר אור. והנה ההיא רישא עלאה \nדלא אתידע שהיא למעלה (ע\"ב) מכל אלו התלת רישין אחזי נהורא בההוא אוירא שבין גלגלתא \nלמוחא סתימאה דא\"א ולכן הושמה אותה הקרומא דאוירא מפסיק ומבדיל בין האוירא אל מוחא \nסתימאה כדי שתוכל המוחא לסבול אור האוירא הגדול. וכבר נתבאר אצלי ענין זה האוירא \n"},{"index":12,"he":"שהוא אותו האויר הרוחני המתלקט ומתלבש תוך נקבי הגלגלת כנודע כי הגלגלת כולה נעשית \nחדרי' חדרי' קטנים ובתוכם שוכן האוירא כדמיו' המוח שבתוך הגלגלת ולמטה בע\"ה נבאר \nענין זה האוירא מה ענינו וביארתיו בסדר התלבשו' עת\"י תוך שבעה דגלגלת' דא\"א וע\"ש. \nוהרי נתבאר ענין תרין רישין תתאין שהם כתר וחכמה השרשיות איך נחלקין לתלת רישין והם \nגלגלתא ואוירא ומוחא זה למעלה מזה כסדרן ונמצא כי גלגלתא ומוחא הם כתר וחכמה \nהשרשיו' שבא\"א והם התרין רישין תתאין מן השלשה הנז' באדרא אבל האוירא היא המשכת \nרישא עלאה דלא אתידע הנקרא עת\"י שנתגלה כאן להחיות להם. ונבאר עתה ענין אלו התלת \nרישין ששלשתן בא\"א מה ענינס. דע כי בכל אחד מאלו התלת רישין יש בו בחי' הכלי ובחי' \nהעצמות שהוא הרוחניות שבתוכו והרי השלשה רישין הם עתה ששה וכל אחד מאלו הששה מתחלק \nלשלשה בחי' והרי הם ח\"י בסוד ח\"י העולמים כי מאלו התלת רישין מתפשט החיות לכל \n"},{"index":13,"he":"העולמים כולם שבאצילות ואלו השלשה בחינות שיש בכל אחד מהם הוא שם יהו\"ה ונמצא כי \nשלשה פעמים יהו\"ה בכל אחד מהם הם י\"ב והשם בעצמו הרי י\"ג. ואלו הם שרש שלש פעמים \nי\"ג י\"ג י\"ג שמצאנו באלה האדרות כי באדרת נשא דף קכ\"ח ע\"ב אמר וז\"ל האי גלגלתא \nחוורא דיליה אנהיר לי\"ג עיבר גליפין כו' ד' בסטרא חד וד' בסטרא חד כו' עוד הוזכרו \nי\"ג אחרים שם דקכ\"ט ע\"א וז\"ל י\"ג נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא כו' וכאן \nבאדרת האזינו דרפ\"ח ע\"ב אמר וז\"ל בגין דהאי חכמתא סתימאה ביה מתפרש תלת זמנין לארבע \nד' כו'. וצריך שנבאר ענין הנז'. דע כי כל דבר עליון יש בו שתי בחי' והם אור פנימי \nואור מקיף לו מבחוץ שהוא גדול מן הפנימי ועוד יש אור מקיף לשניה' גדול משניהם ושלשה \nבחינות אלו הם סוד תלת רישין הנז' כי מוחא סתימאה הוא הפנימי ואוירא הוא המקיף על \nהפנימי וגלגלתא הוא המקיף הגדול על שניהם גם דע כי הגלגלתא הוא בחי' נשמה ואויר' \n"},{"index":14,"he":"בחינת רוח ומוחא סתימאה בחינת נפש וזה ענינם. ונתחיל מגלגלתא הנקראת נשמה המקיף \nהגדול הנה נתבאר לעיל כי בכל אחד משלשה אלו יש שלשה הויות ונמצא שהם ג\"פ י\"ג כנ\"ל. \nוהנה ג' ההויות אשר בגלגלתא הם אלו. כי כאן בגלגלתא הוא הוי\"ה דמילוי יודי\"ן ע\"ב כי \nכל בחי' הוי\"ה במילוי יודין היא בחי' נשמה וכלל זה יהיה בידך כי כאן בא\"א כל השמות \nאשר בו הם ממו\nלאין במילויין. וגם הם מנוקדים גם כן. והנה ההוי\"ה הזו דמילוי יודי\"ן שבגלגלתא כנז' \nאין ניקוד בו רק בארבע' אותיות ההויה פשוטה אשר בו כזה יו\"ד בחולם ה\"י בצירי וי\"ו \nבקמץ ה\"י בצירי. ועוד יש הוי\"ה שניה המקיף לראשונה והיא גם כן במילוי יודין אבל היא \nמנוקדת בכל עשר אותיותיה באופן זה כי בשלש אותיות יו\"ד כל אחד נקודה בחולם ושני \nאותיות ה\"י שתיהן (ע\"ג) מנוקדות בצירי ושלשה אותיות וי\"ו שלשתן מנוקדות בקמץ ושני \nאותיות ה\"י שתיהם מנוקדות בצירי ועוד יש הוי\"ה שצישית המקיף לשתיהן והוא גם כן \n"},{"index":15,"he":"במילוי יודי\"ן אבל ארבע אותיותיה הפשוטות הם מנוקדות ע\"ד הנז' י' בחולם ה' בצירי ו' \nבקמץ ה' בצירי ושאר שש אותיות המילוי כולם מנוקדים בקמץ והנה שלשה הויות אלו הם \nברישא קדמאה פנימי וגם היא נחלקת לשלשה הויות דמילוי אלפין דמ\"ה בסו' פנימי ומקיף \nומקיף לשתיהן והם מנוקדות ע\"ד ג' ההויות של רישא תנינא שהם סגול במקום צירי אלא \nשבכאן יש שינוי אחר ג\"כ. והוא כי במקום נקודת קמ\"ץ הוא כאן פת\"ח נמצא כי השנית \nמשונית מן הראשונה כי הוא בסגו\"ל במקום ציר\"י. והשלישית משונה מן השניה שהיא בפתח \nבמקום קמץ וגם בענין המילויין הם משונות זו מזו כי הראשונה במילוי יודין דע\"ב. \nורישא תנינא במילוי ס\"ג ורישא תליתאה במילוי אלפין דמ\"ה. והרי נתבארו שלשה הרישין \nבבחינת העצמות והרוחניות שבתוכם. ועוד יש בחי' שנית שהיא בחי' הכלים שלהם כנ\"ל. והם \nממש ע\"ד ההויות הנ\"ל אלא שבמקום ההויות הם כאן בחי' שמות של אהיה. ובכל רישא מהם יש \n"},{"index":16,"he":"שלשה שמות אהיה ומסודרים במילוייה' ובנקודיהם ממש ע\"ד הנ\"ל בג' ההויו\"ת והרי הם בכל \nרישא מהם ג' הויו\"ת בסוד רוחניות וג' אהי\"ה בסוד כלי' שלהם ובית קיבול שלהם והם ששה \nשמות בכל ראש מהם ועולים לח\"י העולמים כנ\"ל וענין ג' ההויו\"ת של הרוחניות מאלו \nהשלשה יש בהם בחינת י\"ג י\"ג י\"ג. הנה ברישא קדמאה הנקראת גלגלתא דא\"א וגם היא נקראת \nרישא חוורא והיא בחינת ספי' הכתר דא\"א ובה יש י\"ג תיקונין דילה ואינן בבחי' שערות \nונימא אית מבועא דנפיק ממוחא סתימאה ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דז\"א כו' נראה \nכי הי\"ג נימין הם צנורות ומקורות דנפקי מרישא תליתאה הנקראת מוחא סתימאה וכאן אמרנו \nשהם י\"ג תקונין דרישא תנינא הנקראת אויר' והתשובה היא כמ\"ש לעיל כי מוחא סתימאה הוא \nפנימי ואוירא הוא אור המקיף שעליו וכאשר יוצא אור המוחא סתימאה לחוץ הוא מוכרח \nשיעבור דרך אור המקיף עליו ואין האורות מתערבין זה בזה כדמיון הירדן הנמשך ועובר \n"},{"index":17,"he":"בתוך ים טבריה ואינו מתערב בו ונמצא כי הי\"ג נימין דשערי אינן אלא תיקוני רישא \nתנינא אוירא המקיף ובתוכם יוצאין גם אורות של מוחא סתימאה הפנימי ויוצאין לחוץ דרך \nהעברתם תוך צנורות נימין דשערי ולמטה ב\"ה במקו' יתבאר שלשה בחי' אלו של י\"ג אורחין \nוי\"ג נימין וי\"ג חלקי המוחא סתימאה ועתה צריך לבאר מ\"ש באדרא זו דרפ\"ח ע\"ב וז\"ל \nובגין כך ע\"ק אקרי אין דביה תליא אין כל הנהו שערי וכל אינון נימין ממוחא סתימאה \nתליין כו' והענין הוא כמ\"ש לעיל כי עיקר שם עתיקא הוא באין סוף המתעלם תוך תלת \nרישין אלא שגם התלת רישין כל אחד מהם יקרא ע\"ק ע\"ש האי\"ן סוף המתעלם בתוכן ונמצא \nכפי זה כי עיקר שם ע\"ק הוא ברישא עלאה דלא אתידע הנקרא עת\"י אלא שגם זו הרישא תנינא \nדהויא אוירא דרישא דא\"א נקרא ע\"ק ונקרא אין מפני שהנימין והשערות תליין בה כנז' \nואעפ\"י שאמר כאן דממוחא סתימאה תליין כבר ביארנו זה לעיל שהכונה היא שבתוכן נמשכין \n"},{"index":18,"he":"אורות מוחא סתימאה אבל הנימין והשיערות מרישא תניינא הנקרא אוירא הזו. והנה גם ההיא \nרישא עלאה (ד\"ש דמ\"ט ע\"א) דלא אתידע הנק' עת\"י נקרא אי\"ן על שם ועתה נבאר כפי \nהבחינה הראשונה שאין כאן רק תלת רישין והם העליונה הוא עת\"י ותרין תתאין הם כתר \nוחכמה דא\"א שהם גלגלתא ומוחא סתימא' די ביה ונבאר איך הרישא עלא' הנקרא' עת\"י עם \nהיות שאמרנו לעיל דאיהי לעיל' מנייהו ולאו לגו מנייהו עכ\"ז מוכרח הוא להיותו גדול \nמהם להתלבש בהם אך ההקדמה היא כל הגדול מחבירו מתלבש בחבירו אשר למטה ממנו כדי \nלהאיר בו ולהחיותו אבל אי אפשר לתחתון לסבול כח אור העליון מבחינת ג' ראשונות שבו \nולכן אין העליון מתלבש בתחתון אלא השבעה תחתונות שבו לבד הם המתלבשות בתחתון ונמצא \n"}]}
