{"id":"kabala-4dc55b77f7b3-1-48","bookId":"kabala-4dc55b77f7b3","part":1,"torah":48,"title":"קטע 48","hebrewTitle":"קטע 48","segments":[{"index":1,"he":"כי עת\"י רישא עלאה דלא אתידע הכלול מי\"ם כנ\"ל כי אין בחי' ראש בלתי שתהיה כלולה \nמי\"ס הנה השבעה תחתונות שבו מתלבשין תוך א\"א הכולל תרין רישין תחתו' כנז' והוא \nבאופן זה. ובתחילה נבאר לשון פ\"ק דספרא דצניעואת דקע\"ו (דף מ\"ה ע\"א) ע\"ב וז\"ל סטרא \nדסטרין אתתקן ואזדמן בחד גלגלתא מלייא טלא דבדולחא קרומא דאוירא אזדכך וסתים כו' \nואח\"ך אמר ותליין משבעה דגלגלא עד יקירו דיקירותא הרי שאמר כי תיקוני רישא הוו שבעה \nוזה פרטן חד גלגלא א'. מלייא טלא דבדולחא ב'. והוא המוחא סתימאה הנקר' כתר רישא \nקדמאה דביה. וגבורה דעתיק במוח\nא סתימאה שהיא חכמה שבאריך הנקרא טלא דבדולחא. ובזה תבין איך הכתר דא\"א הוא רחמים \nגמורים מפני שהחסד דעתיק מתלבש ומאיר בו. אבל חכמה מוחא סתימאה דאריך יש בה דינין \nאלא שהם שם נכפין וזמ\"ש באדרת נשא דף קכ\"ח ע\"ב. מוחא דעתיקא סתים ושכיך ויתיב כחמר \nטב על דורדייה הרי הזכיר היות שם השמרים שהם הדינים אלא שהם נכפין תחת היין הטוב \n"},{"index":2,"he":"וזהו מה שתמצא בס' מערכת האלהות כי ספירת החכמה הוא דין והבן זה וזה החסד וגבורה \nדעתיק יומין נקר' אוירא דכיא ובוצינא דקרדינותא כמו שנבאר בע\"ה בענין אבא ואימא \nוע\"ש. והנה בזה תבין כי בוצינא דקרדינותא גניזא בהאי מוחא סתימאה חכמה דאריך אפין \nושם היא השרש העליון של בוצינא דקרדינותא שהיא שרש אל כל הדינין והגבורות שבעולם. \nלפי ששם היא גנוזה גבורה דעת\"י כנז' אלא שהדינין אשר שם הם נכפין ונדמין כחמר טב \nדיתיב על דורדייה כנז' אלא שמשם נתפשטה בוצינא דקרדינותא אל אימא עלאה כמו שיתבאר \nלקמן בע\"ה והת\"ת דעת\"י נתלבש בקרומא דאוירא דא\"א כי ההוא קרומא הוא כדמיון רקיע \nהמבדיל בין מים למים בין גלגלתא למוחא סתימא' אשר בתוכם חסד וגבורה דעת\"י ולכן הת\"ת \nדעת\"י המכריע בין חסד וגבורה דעתיק נתלבש בההוא קרומא דאוירא ונצח והוד דעת\"י \nנחלקין לב' בחינות כנודע כי יש נצח והוד טמירין והם תרי ביעין דדכורא שהם טמירין \n"},{"index":3,"he":"בגויה ויש נצח והוד אתגליין והם תרין ירכין ואמנם תרין ביעין הטמירין הם מתלבשין \nבתרין אודנין דא\"א הנרמזין בספרא דצניעותא בתיקון הד' דגלגלא בשם עמר נקי וכמו \nשנבאר הטעם. ובזה תבין טעם גדול למה בכל שתי האדרות לא נזכרו בחינת האזנים העליונות \nדעת\"ק והוא לפי דתמן טמירין וגניזין תרין ביעי דעת\"י שצריך להעלי' מציאותם וגם במה \nשנודע כי לעולם הנצח כלול בחסד וההוד כלול בגבורה והחסד והגבורה כבר ביארנו שהם \nבגלגלתא ומוחא וטמירי תמן ואינן נגלין ולכן לא הוזכר מציאו' גם בזה תבין סוד נפלא \nראוי להעלימו כי להיותם בחינת תרין ביעין (ד\"ש ע\"ב) לכן נזכרו האזנים בלשון עמר נקי \nכנז' והטעם הוא בסוד השערו' הנקראים עמר נקי (ע\"ב) על גבי אודנין כי שם מקומם כנז' \nבתיקונים תיקון א' דקי\"ח ע\"ב וז\"ל בגוונא דשערא דתלייא מעל אודנין מימינא ומשמאל' \nכו' ובג\"ד צריך לבערא שער' מעל אודנין כו' וכנז' באדר' נשא דקכ\"ח ע\"א וז\"ל ושער' \n"},{"index":4,"he":"סליק אבתרוי באודנין כו' דנפיק שערא מבתר אודנוי כוליה בשיקולא כו' והבן זה מאד \nוהעלימהו. גם להיות כי הנצח וההוד הם לעולם בחינת כל הדינין וכנז' בפ' צו דל\"ב ע\"א \nבענין ערבי נחל שהם נצח והוד והם בחי' כל הגבורות וע\"ש ולכן מהם נתפשטו השערות לחוץ \nכי השערות הם בחי' דינין וגבורות כנודע וזהו הטעם שאמרו בס' התקונין ובא דרת נשא \nכנ\"ל דבעינן לבערא שערא מע\"ג אודנין לפי שהם דינין ומעכבין אזנים העליונות מלקבל \nהתפלה וכיון ששרשם הם מן האזנים כנז' אשר בתוכם מתלבשים הנצח וההוד דעת\"י לכן צריך \nלהסירם מע\"ג אודנין כדי שלא יקבלו משם כח וחוזק ויתגברו על הרחמים גם בזה תבין טעם \nלמה השערות יוצאין ממט' למעל' והוא לפי שהם יוצאין מן הנצח וההוד הנז' אשר בתוך \nרישא דא\"א ויוצאין ועולין ממטה למעלה אל הגלגלת ושם מתגלין וצומחין. גם דע כי הנה \nנתב' שהת\"ת דעת\"י נתלבש בקרומא דאוירא דא\"א והנה הת\"ת הוא סוד אות ו' כנודע וכבר \n"},{"index":5,"he":"ידעת כי השערו' הם סוד ווי\"ן כנז' בתקונין דק\"ב וקכ\"א וגם הנצח והוד דעת\"י המתלבשין \nבתרין אודנין דא\"א גם הם בסוד ווין כי לכן נזכרים בשם ווי העמודים כנודע לפי שהם \nתרין ווין דנפקי מת\"ת וא\"ו גדולה ונמצא בזה כי צמיחת השערות האלה הם יוצאין מן הנצח \nוההוד הנז' אשר נקראים ווי העמודים ועולין ממטה למעלה דרך הת\"ת העומד בקרומא דאוירא \nאשר גם הוא נקרא וא\"ו ויוצאין ממנה ממטה למעל' לחוץ ע\"ג הגלגלת. וזהו סוד ואלה \nהמלכים אשר מלכו בארץ אדום כו' והביאור הוא כי טרם שנתקן עולם האצילות נקראים בשם \nהמלכים דארץ אדום שמלכו ומתו ובחינת אחר התיקון הוא ענין מלכי בנ\"י וזמש\"ה לפני \nמלוך מלך לבנ\"י כל מלכו' מלכי אדום דקודם התיקון קדמו אל מלכי יש' שהוא אחר התקון \nוכבר ביארנו בפ' נשא דקכ\"ח כי בחי' התיקון הוא היות האור נמשך בהמעט' דרך צנורו' \nדקי' והם השערו' העליו' ועי\"כ יש יכולת במלכים הנז' שמתו לקבל האור העליון ולהתקן \n"},{"index":6,"he":"והרי איך עמר נקי שהם השערו' הם בחינת' התיקון הד' מן ז' תקוני גלגלת' הנז' בריש ס' \nדצניעו' כנ\"ל והם סוד בנ\"י שהם בחי' נצח והו' בני הת\"ת הנק' יש' וזהו לפני מלוך הוא \nתקון א'. מלך תיקון ב'. ישר' תיקון ג'. בנ\"י תקון ד'. ונמצ' כי כשבא תיקון הד' הנק' \nבנ\"י שהם השערו' אז היה כח לקבל האור העליון ע\"י השערו' והנה בחי' אלו השערו' אשר \nהם בבחי' ווי העמו' ביארתי' באדרא נשא דקכ\"ט ע\"ב במ\"ש תאנא בגלגל' דריש' תליין אלף \nאלפין רבוא כו' וע\"ש ובזה תבין מ\"ש באדר' נשא דקכ\"ח ע\"א י\"ג נימין דשערין קיימ\nי מהאי סטר' ומהאי סט' כו' כי הם אלו השערו' הנק' עמר נקי תיקון הרביעי דגלגלת' \nויוצאין מנצח והו' דעת\"י דרך קרו' דאויר' שהוא הת\"ת דעת\"י ולמט' יתב' ענינם באריכות \nבע\"ה והנה הבחי' הב' של נצח והוד דעת\"י הנגלין שהם בחי' תרין ירכין נתלבשו בתרין \nעיינין דא\"א שהוא התקון הו' הנז' בספר' דצניעות' בשם אשגחא פקיחא כו' (ע\"ג) והיסוד \n"},{"index":7,"he":"דעתיק יומין נתלבש במצח דא\"א הוא התקון החמישי דשבע דגולגלתא הנקרא רעוא דרעוין. \nוטעם הדבר למה הפסיק היסוד בין שתי בחי' הנצח וההוד הוא לפי שבחינת נצח והוד הוא \nבסוד תרין ביעין הם עליונים למעלה מן היסוד ולכן נתלבשו בתרין אודנין שהם למעלה מן \nהמצח אשר בו מלובש היסוד דעתיק אבל בחינת נצח והוד בסוד תרין ירכין הם למטה מן \nהיסוד ולכן נתלבשו בתרין עינין שהם למטה מן המצח ולכן המצח הוא התקון החמשי עומד \nבין שתי בחינות נצח והוד שהם בתיקון הרביעי ובתקון הששי ויען נודע כי הנצח וההוד \nמתגלה בהם ביסוד לכן נקרא זה התיקון החמשי שבו גנוז יסוד דעת\"י נקרא מצח ואמרו \nבאדרת האזינו דרצ\"ג ואוקימנא דאקרי נצח באתוון רצופין כי מצח ונצח הם שוין כי נקרא \nמצח ע\"ש גילוי הנצח בו כנז'. ולכן במצח יש בו בחי' דינין מפני גילוי הנצח בו שהוא \nסוד דינין כנ\"ל. אלא שמצח דז\"א ניכרין בו הדינין כנז' שם דרצ\"ג ע\"א. וז\"ל בהאי מצחא \n"},{"index":8,"he":"תליין כ\"ד בתי דינין כו' אבל במצח דא\"א אעפ\"י שיש בו דינין הם נכפין תחת הרחמים. \nוזמ\"ש (ד\"ש ע\"ג) בפ' נשא מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין כו' וזמ\"ש כאן באדרת \nהאזינו דרפ\"ח ע\"ב מצחא דאתגלי בעתיקא קדישא רצון אקרי דהא רישא עלאה דא סתים לעילא \nדלא אתידע פשיט חד טורנא יאה ובסימא כו' פירוש כי מצחא דעתיקא קדישא הוא אריך אפין \nנקרא מצח הרצון אעפ\"י שהוא דינין וביאר הטעם שהוא לפי דההוא רישא עלאה דלא אתידע \nשהוא עת\"י פשיט חד טורנא יאה ובסימא הוא בחי' התפשטות היסו' דעת\"י בהאי מצחא דא\"א \nוהיסוד ההוא נקר' רצון וזמ\"ש כאן בספרא דצניעותא כי התיקון החמשי נק' רעוא דרעוין \nרצון כל הרצונות ואמנם היות היסוד נקרא רצון הענין הוא במה שידעת מ\"ש באדרת נשא \nדקמ\"ב ע\"א דאתגלי חסד עלאה ותלייא בפום חמה שהוא היסוד והוא מה שידעת כי טיפת \nהחסדים הם נמשכים מספי' החסד אל ספירת היסוד והיסוד נותנן בסוד טיפת הזווג אל \n"},{"index":9,"he":"הנקבה. ונמצא כי בזה היסוד דעתיק יומין מתגלה בו החסד דעת\"י הנק' רצון כי כל חסד \nהוא רצון בסוד נוצר חסד אותיות רצון חסד כי הוא נשמר ונגנז בתוך היסוד כנז' ובחי' \nהחסד הזה דעת\"י הגנוז בכתר גלגלתא דא\"א מתפשט עד היסוד דעת\"י הגנוז במצחא דא\"א וזה \nההתפשטות נקרא טורנא יאה ובסימא והמלכות דעתיק יומין נתלבשה בתיקון השביעי הנק' תרי \nנוקב' דפרדשקא והיא סוד החוטם דא\"א וזמ\"ש דרפ\"ט ע\"א. והכא כתיב ותהלתי אחטם לך. \nבסוד תהלה לדוד שהיא המלכות אשר נתלבשה בחוט כי כל תהילה היא במלכות אלא שתהלה זו \nהיא במלכות עת\"י. והרי ביארנו ענין השבעה תחתונות דעת\"י איך נתלבשו בשבעה תיקוני \nגלגלתא דא\"א. אבל שלשה ראשונות של עת\"י לא יכול א\"א לסובלס ולהלביש בתוכו ולמטה \nיתבאר בע\"ה כי אין זה רק בחינת הארה בלבד אבל התלבשות שבעה תחתונות דעתיק בא\"א הוא \nבכל שיעור קומה שלו וע\"ש היטב והוא ענין התלבשות זה דעהו והבינהו ושימהו במקומות \n"},{"index":10,"he":"אחרים והענין הא דע כי מן העתיק ימין נמשכין נפש ורוח ונשמה אל א\"א באופן זה כי מן \n(ע\"ד) המלכות דעת\"י שנתלבשה בו נמשך בחינת נפש אל א\"א ומן שש ספירות העליונות שהם \nמהחסד עד יסוד דעת\"י אשר נתלבשו גם הם תוך א\"א משם נמשך בחי' רוח אל א\"א אבל הנשמה \nשלו אינה באה אלא משצשה עליונות דעת\"י והנה לרוב גודל אור שלהם אינו יכול לסבלן \nבבחינת אור פנימי ונשארו השלשה עליונות דעתיק בבחינת אור המקיף על ראש א\"א ועכ\"ז \nבחינת הדעת של עת\"י שהוא למטה משלשה ראשונות כתר חכמה בינה דעתיק יומין נתלבש בא\"א \nבההוא אוירא אשר לגו מן גלגלתא דא\"א ושם היא בבחינת נשמה פנימית אל אריך אפין וזהו \nסוד ההוא אוירא המפסי' בין גלגלתא ומוחא והזכרנוהו למעלה בשם רישא תנינא מתלת רישין \nדא\"א והוא סוד האוירא הנזכר בזוהר בפ' בראשית על יהי אור יהי אויר דאסתלק יו\"ד \nמאויר ונשאר אור ולרוב אור זה אוירא הוצג אותו הקרום להפסיק בינו למוחא סתימאה \n"},{"index":11,"he":"ויוכל מוחא סתימאה לסבלו וזמ\"ש בספרא דצניעותא קרומא דאוירא אזדכך וסתים. ואמנם אף \nגם שנתגלה הדעת דעת\"י בההוא אוירא ואחזי נהוריה תמן עכ\"ז לרוב העלמו הוא שם בתכלית \nהדקות וההעלם הגדול ובכיסוי נפלא ולכן הוצרך עוד להתגלות גילוי אחר יותר למטה בפה \nדא\"א ואף גם שם אינו מתגנה אלא בסוד הבל נעלם נז' באדרא נשא דקל\"ד ע\"א וע\"ב וז\"ל \nדתאנא מהאי פומא עילאה קדש קדשים נשבא רוחא כו' ודא הוא טמירותא דכולא דלא תדבק לא \nלעילא ולא לתתא והוא סתים בסתמא דסתימין דלא אתידע כו' רוצה לומר כי הוא בחינת דעת \nעליון הנעלם דעתיק יומין הנקרא רישא עלאה דלא אתי\nדע אשר נגלה שם בגילוי מעט ואפילו שם הוא סתום כדקאמר התם ובהאי אתרחיצו אבהתנא \nלאתלבשא בהאי רוחא כו' וביארנו שם במקומו דעתידין לאתלבשא ביה לעתיד אבל לא עתה \nובזה תבין מ\"ש בפ' משפטים דקכ\"ג ע\"א וז\"ל אלא דעת גניז בפומא דמלכא כו' הרי שלעולם \nבחינת הדעת מתגלה בפה ובמה שנתבאר כי אין העתיק יומין מתלבש בא\"א רק שבעה תחתונו' \n"},{"index":12,"he":"שבו תבין טעם למה נקרא עתיק יומין והענין הוא כי מה שמתגלה מנו בא\"א אינו רק בחי' \nשבע' תחתונות שבו הנקראים בכל מקום שבעה ימי בראשית ולרמוז שאינו מתגלה למטה רק \nבחינת שבעה יומין דיליה לכן נקרא עתיק יומין ואעפ\"י שהכתוב אומר ועת\"י יתיב כו' \nושער רישיה כעמר נקי והנה למעלה ביארנו (ד\"ש ע\"ד) כי עמר נקי הוא ברישא דא\"א הענין \nהוא כי מכיון ששבעה יומין דעתיק מלובשין בשבעה דגלגלתא דא\"א לכן כתיב ביה ושער \nרישיה כעמר נקי אעפ\"י שאינה זו ראשו אלא רישא דא\"א אבל מפני שמתגלה בהך רישא דא\"א \nכתיב ביה ושער רישיה כעמר נקי: \nוהנה אעפ\"י שביארנו עד עתה כי עתיק יומין לא נתלבשו שבעה תחתונות שבו אלא בז' \nתיקוני גלגלת' דרישא דא\"א שהוא בחינ' הכתר בלבד דא\"א צריך שתדע כי מוכרח הוא שהם \nמתלבשו' בכל קומת פרצוף א\"א ושם הוא עיקר התלבשותם וזה פרטן חסד בגלגלתא שהוא כתר \nדא\"א גבורה במוחא סתימאה חכמה. ת\"ת בבינה שהיא הגרון דא\"א. נצח הוד יסוד דעת\"י בחסד \n"},{"index":13,"he":"גבורה ת\"ת דא\"א. ואמנם אח\"ך מבחי' היסוד דעת\"י נתפשט בנצח הוד (דף מ\"ו ע\"א) יסוד \nדא\"א. וטעם הדבר הוא במה שביארנו לך בכמה מקומות. ובפ' נשא דקמ\"א ע\"ב כי נעולם כל \nבחי' נה\"י בכל מקום שהם הם נקראים לבר מגופא ותמיד הם בסוד תוספת ואינם עקריים. \nולכן תמיד הם באים מחדש בסוד תוספת ואינם מושרשים שם תמיד וזהו הטעם שבכל נה\"י בכל \nמקום באים בסוד תוספת ואינם עקריים וכן הענין כאן כי מיסוד דעת\"י נתפשטו נה\"י דא\"א \nוכן הענין בכל נה\"י שבכל האצי' וזכור כלל זה. הכלל העולה הוא כי עיקר התפש' שבעה \nתחתונות דעת\"י הוא בכל שיעור קומת א\"א מכתר ועד יסוד שבו אבל ברישא דא\"א אין שם רק \nבחי' חסד וגבורה דעתיק בלבד המתלבשות בכתר וחכמה דא\"א וכמו שנתב' אצלנו במקום אחר \nכי הבינה דא\"א לא יכלה לעמו' בראשו אבל ירדה ועמדה בגרון א\"א ושם נתלבש הת\"ת דעתיק \nכנ\"ל ובסוד קבלת שבת ביארנו בענין זה וע\"ש. וכל שאר השבעה דגלגלא אינן רק הארות \n"},{"index":14,"he":"בעצמא ואינו התלבשות עיקרי ולהבין ענין ההארות האלו מה ענינם צריך שנבאר לך ענין \nאחר ובו נבא אל הביאור. דע כי כל אחד. ואחד מאלו הפרצופים שהם א\"א ואו\"א וז\"א \nונוקביה צריך שיהיה בו בחינ' של י\"ג י\"ג הענין הוא כי כיון שנתבאר לעיל כי לעולם \nהעליון מתלבש בתחתון אבל אינו מתלבש בכולו רק השבעה תחתונו' של העליון הם אשר \nמתנבשו' בכל העשר של התחתון אבל השלשה ראשונות של העליון אינן מתלבשות בתחתון ולכן \nצריך שיהיו בתחתון בחי' שנשה ספירות אחרות כדי לקבל מן השלשה ראשונות של העליון \nאיזו הארה אעפ\"י שאינו התלבשות ממש ולכן מוכרח שהכל יהיו בסוד י\"ג י\"ג. ובסוד קבלת \nשבת ביארנו בענין זה וע\"ש. והנה גם למעלה ביארנו ענין התלת רישין דא\"א שהם גלגלתא \nואוירא ומוחא שכלם הם בסוד י\"ג י\"ג ועתה אבאר לך ענין גלגלתא ומוחא דא\"א שהם בחי' \nכתר וחכמה שבו איך כל אחד מתפשט בי\"ג תיקונין וגם היות שכל אחד כלולה מעשר בלבד \n"},{"index":15,"he":"כנ\"ל בתחלת הדרוש הזה. הנה גם כן צריך שכל אחת תהיה כלולה מי\"ג. ונתחיל מי\"ג \nדגלגלתא שהוא כתר דאריך כי הוא מלשון כותרת הסובב ומקיף על מוחא סתימאה. כתר גלגלתא \nחכמה ובינה תרין אודנין. דעת מצחא גדולה גבורה תרין עיינין ת\"ת החוטם המכריע בין קו \nיושר בין תרין עיינין נצח והוד תרין שפוון. יסוד הלשון מלכות הפה. ותרין תפוחין \nקדישין הם שתי הלחיים. הרי כאן י\"ג דגלגלתא. ואמנם בספרא דצניעותא כלל אותם בשבעה \nתיקוני גלגלתא בלבד כנ\"ל והענין הוא כי בפרטן הם י\"ג אבל כאשר נחבר תרין עיינין \nבבחינה אחת כנז' באדרת נשא דכק\"ט ע\"ב וז\"ל כתיב הנה עין ה' אל יראיו. וכתיב עיני ה' \nהמה משוטטות לא קשיא הא בז\"א הא בא\"א ועכ\"ד תרין עיינין אינון ואתחזרו לחד עינא \nכו'. וכן כשנחבר שתי אזנים בתיקון אחד בלבד. וכן תרין נוקבי פרדשקא בתיקון אחד \nוכיוצא בזה אז יהיו ז' תיקוני גלגלתא לבד על דרך שביארנום לעיל כמו שהזכירם בספרא \n"},{"index":16,"he":"דצניעותא ונמצא כי הם שבעה תיקוני גלגלתא והם י\"ג תיקונים והכל אחד. והנה כיון שכל \nאלו הם תיקוני גלגלתא דאריך אשר בה (ע\"ב) נעלם ומתלבש החסד דעת\"י צריך שיתפשט אורו \nבכלם ואז מתפשטין שבעה אורות מן החסד הזה דעתיק יומין בשבעה תיקוני גלגלתא דא\"א \nויובן זה בסוד מה שביארנו בפ' תרומה דקל\"ט ע\"א כי החסד נקרא יומם יומא דכולהו לפי \nשכולל כל השבעה ימים וזהו הביאור ממה שכתבנו לעיל כי שבעה תחתונו' דעתיק מתלבשות \nבשבעה דגלגלתא דא\"א. והכונה היא על (ד\"ש דף נ' ע\"א) שבעה אורות של החסד דעתיק יומין \nהכולל שבעה ימים שנתפשטו בהם וזכור אל תשכח זה ואל תטעה במה שכתבנו לעיל. ונבאר עתה \nבחי' מוחא סתימאה דא\"א שבו מתלבש גבורה דעתיק יומין כנ\"ל והנה גם זה המוחא סתימאה \nמתפשטת לי\"ג בחינות ותיקונין והם סוד י\"ג תיקוני דיקנא קדישא דא\"א כנז' באדרת נשא \nדקל\"ב ע\"ב וז\"ל ותנינא כל דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא כו' ובאלו הי\"ג תיקוני \n"},{"index":17,"he":"דיקנ' מתפשטין גם כן כוחות אורות הגבורה דעתיק יומין ע\"ד הנז' בחסד. והנה נמצא כי \nעתיק יומין מתגלה בכתר וחכמה דאריך אפין שהם תרין רישין דיליה וצריך לדעת שהיה מן \nהראוי שעת\"י יתגלה בכתר והכתר יתגלה בחכמה. והתשובה היא במה שיתבאר לקמן כי אלו \nהתרין רישין מתגלין אח\"ך באבא ואימא ואבא ואימא כחדא נפקי כחדא שריין כנז' באדרת \nהאזינו דר\"ץ ע\"ב. ולכן נהיה הדבר הזה כן למעלה שעת\"י יתלבש בשניהם בשוה חסד בכתר \nוגבורה בחכמה ואז נכלל חסד בגבו' וגבורה בחסד ושניהם בהשואה אחת. ומטעם זה ג\"כ תמצא \nכי החסד דעתיק יומין\nדגניז בגלגלתא כתר דאריך אפין. הנה הוא גניז בפומא דאמה דעתיק יומין עצמו שהוא יסוד \nשלו כנ\"ל והוח גנוז במצחא דא\"א שהוא אחד מתקוני גלגלתא כנ\"ל ועכ\"ז מצינו כי משם \nנמשך ומתפשט בדיקנא דא\"א שהיא תקוני מוחא סתימא דאריך כנ\"ל ותפשט בתיקון הי\"ג \nהאחרון הנקרא מזלא כנז' דרפ\"ט ע\"א וז\"ל וההוא רישא סתימא דברישא דעתיקא דלא אתידע \n"},{"index":18,"he":"כד פשיט חד טורנא כו' והאי רצון אתפשט לתתא בדיקנא עד ההוא אתר דמתיישבא בדיקנא כו' \nוכבר לעיל ביארנו ענין זה והוא אומרו וההוא רישא סתימא פירוש כי עת\"י נקרא רישא \nסתימא דמתלבשא ברישא דעתיקא שהוא ראש דא\"א ואמר כי ההוא רישא סתימא לא אתידע שהיא \n"}]}
