{"id":"kabala-4dc55b77f7b3-1-5","bookId":"kabala-4dc55b77f7b3","part":1,"torah":5,"title":"קטע 5","hebrewTitle":"קטע 5","segments":[{"index":1,"he":"ואז מזכירין זווג חכמה ובינה אשר ממנה יצאו ומקדימין עשיה לשמיעה כי שמיעה נעלמת \nמהם ולפיכך אומרים ברוך כבוד ה' לשכינתא עלאה שהיא בינה ואח\"ך ממקומו שהיא שכינתא \nתתאה מלכות והנה לא נתבאר עדין ענין הקדמת עשיה לשמיעה ככל הצורך עד יערה עלי רוח \nממרום כי עדין לא נחה דעתי בדברים אלו וה' יתן חכמה. בארצנו דא יום שבת דאיהו דוגמת \nארץ החיים שהוא עולם הבא עולם הנשמות עולם הנחמות הנה להיות כי ביום ששי עלתה \nהמלכות למעל' למעל' למשוך אור עליון מכל האצילות ולהוריד לאדם באופן שתהי' נשמתו \nכלולה (ד\"ש ע\"ב) מכל האצילות מראש המדרגות ועד סופם ולפיכך נזכרה ה' בששי שאמר \nהכתוב יום הששי להורות כי יום שתיתאי סליק בדרגוי ובעאת מכולהו ואמרה נעשה אדם \nכדאיתא לקמן וזהו דוגמת הקדמת עשיה לשמיעה כי בעלותה למעלה למעלה נמצאת עשיה קודמת \nלשמיעה ודוגמת זה עשו ישראל שנתעלית על ידם עד אין סוף ונמצאת עשיה קודמת לשמיע' \n"},{"index":2,"he":"ולפיכך הקדימוה ישראל ואח\"כ ביום שבת נהיה הזווג העליון ננודווג תיח עם מלכות \nואלמלא לא חטא אדם היה העולם בהשקט ובשלוה אין שטן ואין פגע רע והיה זווג העליון \nאנפין באנפין על ידו אלא שגרם החטא בע\"ה. הנצנים אילין אינון אבהן דעאלו במחשבה \nועאלו בעלמא דאתי ואתגניזו תמן ומתמ\nן נפקו בגניזו ואטמירו גו נביאי קשוט. (דף ז' ע\"א) (הנה להיות כי ביום ששי עלתה \nהמלכ' למעל' למעל' למשוך אור עליון מכל האצילות ולהוריד לאדם. באופן שתהיה נשמתו \nכלולה מכל האצילות מראש המדרגות ועד סופם ולפיכך נזכרה ה' בהששי שאמר הכתוב יום \nהששי להורות כי יום שתיתאי סליק בדרגוי ובעאת מכולהו ואמרה נעשה אדם (מתיבת הנה \nלהיו' כי ביום ששי עד כאן הוא מיותר והוא טעות קולמוס): \n(המשך במסמך הבא): \n \n"},{"index":3,"he":"מאמרי ספר הזוהר מהרב הגדול זלה\"ה - פרשת בראשית (המשך)\nהנצנים אילין אינון אבהן כו' דברים אלו סתומים וחתומים וצריך לבארם ולפרשם בחזקת \nהיד. דע כי ז\"א בהיותו בחיק אמו היו לו שש קצוות בסוד ו' שבתוך הה' וכאשר יצא לחוץ \nנעשה לו ראש כדמות ו' שיש לו ראש והענין הוא כי חג\"ת נתעלו ונגנזו במחשבה ובעלמא \nדאתי שהם חכמה ובינה וירשו מקומם ונעשה לו ראש בשלשה מוחין והם ג' מוחין דז\"א וזהו \nענין דעאלו במחשבה ועלמא דאתי ואתגניזו תמן ונמצא שחזרו להיות חג\"ת שבו חכמה ובינה \nודעת ונצח והוד שבו נעשו חסד וגבורה וזמ\"ש ומתמן נפקו בגניזו ואטמרו גו נביאי קשוט \nשנעשו חסד וגבורה. אתיליד יוסף ואטמירו ביה עאל יוסף בארע' קדישא ונציב לון תמן \nוכדין נראו בארץ ואתגלו תמן ואימתי אתחזון בשעתא דאתגלי קשת בעלמא כו' ירצה כי ברית \nקדש העליון היה מכוסה ולא נתגלה כי אין קישוי אלא לדעת בסוד הדעת העליון וכמ\"ש \nבפסוק ויקרא אלהים לאור יום דעאל ימינא בעמודא שלים דבאמצעיתא כליל ברזא דשמאלא \n"},{"index":4,"he":"וסליק לעילא עד נקודא קדמאה כו' ובג\"כ אקרי כל דאחיד (נ\"א דעלא) בנהירו. עוד שם \nיסודא אחיד בעמודא דאמצעיתא מההוא תוספת נהורא דהוה ביה כו' ואיקרי מוסף מהכא נפקי \nכל חיילין לתתא ורוחין ונשמתין כד\"א ה' צבאות עכ\"ל הנה להיות כי זווגא דלתתא דהיינו \nז\"א ונוקביה תלי בחסד וכמש\"ה חסד הוא בפ' אחרי מות לזה ביאר כאן כיצד נעשה על ידי \nחסד ואמר דעאל ימינא שהוא חסד בעמודא שלים דבאמצעי' שהוא ת\"ת כלול בגבורה ועולים \nשלשתם עד חכמה בסוד המוח ואמנם עולים כלולים בחסד ונכללים בו ולזה אמר וסליק ונטיל \nלשון יחיד ובעלות חסד כלול מהם עד המוח למשוך מהם הטיפה זרעית מושך טיפה כלולה משלש \nטיפות בסוד חולם שורק חיריק. והם שלש טיפין דאזדרקו מן מוחא נמשכים מן ג' מוחין \nחכמה ובינה ודעת הנז' באדרא רבא ונרמזים ביו\"ד עצמה קוצא לעילא וקוצא לתתא וגי\"ו \n(נ\"א ושוריק) באמצעיתא והם הם שרשא וגזעא ושבילא הנז' בפ' בלק בדף ר\"ג סוף ע\"ב והם \n"},{"index":5,"he":"חולם לעילא שורק באמצעיתא חירק לתתא והם סוד א' נקודה לעילא ונקודא לתתא וגי\"ו (נ\"א \nושורק) באמצעיתא והם סוד ו' כזה ו (נ\"א יו\"ד) נ ודע כי סוד טיפות אלו הם תמצית \nהמוחות העליונים וסופם בסוד מלכות שבהם כאלו תאמר מלכות שבחכמה ומלכות שבבינה \nומלכו' שבדע' ולפיכך אמר מלה דתלת נקודין כי המלכות היא הנקראת מלה ושלש בחינות אלו \nבה לפעמים עטרת בעלה בסוד חולם ולפעמי' מתייחדת עמו בסוד שורק ולפעמים כורסיא \nתחותיה בסוד חירק כנז' בתיקונין ובפ' תרומה דקנ\"ח ע\"א וזמ\"ש מלה דתלת נקודים ומלכות \nהתחתונה נוטלת שלש טיפות אלו ומהם נמשכים לה ג' בחינות אלו הנז' ולפי ששלשה מוחין \nאלו כולם (ע\"ב) בחכמה והנקודו' הם מחכמה לפי' אמר ג' נקו' וכלם זרע קדש נמשכין \nמחכמה הנקראת קדש כנו' ומג' נקו' אלו נמשכין נשמה ורוח ונפש כי אי אפשר זולתם ולז\"א \nדהא לית זרעא דאזדרע בר ברזא ושלש טיפות אלו מתחברים בת\"ת בסוד חוט השדרה אשר שם \n"},{"index":6,"he":"באה הטיפ' זרעית היוצאת מהמוח העליון ולא יעשה זה כי אם בהיות הת\"ת עם בת זוגו כי \nאז יעלה חסד כלול בת\"ת וגבורה להמשיך משם שלש טיפות אלו לעצמו ומשם יגיעו למלכות על \nידי ברית קדש כדבעינן למימר קמן ולפיכך אמר בתחילה בעמודא שלים דאמצעית' לומר כשהוא \nשלם עם (ד\"ש מ\"ג) בת זוגו ואחר שיגיעו שלש' נקודו' אלו לחוט השדרה אז יתעורר ויקום \nברית קדש בסוד ואת בריתי אקים את יצחק ויתגלה האבר הקדוש ויתקשה לדעת היורד דרך חוט \nהשדרה וזהו ואפיק יסודא דעלמ' וזהו פירוש מה שאמרו שלא נעשה אבר הקדוש עד שנולד \nאברהם כי על ידי חסד נתגלה אבר הקדוש וזהו סוד אבר מאברהם. ועל ידי זה האבר אתגלי \nחסד עלאה אשר נמשך על ידי עליית חסד תתאה דסליק לעילא כדי להמשיכו לתתא ושלשה טיפות \nאלו ברדתם אל היסוד לא נתמעט אורם מאשר היה וגם לא נתלבשו שום מין התלבשו' אלא כולם \nבאו כמו שהם ביסוד בשלמות ובאור בהיר ולפיכך יקרא היסוד כ\"ל כי הכל בא אליו בשלמו' \n"},{"index":7,"he":"לא חסר דבר ממה שהיה בתחילה וזמ\"ש דאחיד כולא בנהירו כי לא חסר מן אורו דבר לסיבת \nריחוק האור. ודע כי לא יתגלה האבר הקדוש עד שת\"ת יהיה שלם עם בת זוגו ויכלל ת\"ת \nמחסד גבורה שבו ומחסד גבורה שבה וכן יכלל מנצח והוד שבו ומנצח והוד שבה ויכריע בין \nכולם וזמ\"ש דכיון דההיא עמודא דאמצעיתא אשתלים ועביד שלם לכל סטרין ואז יתעלה ויקר' \nישר' וישורון דנטיל לתרין שורין ויהיה לו תוספת נהורא מהם. ואז יהיה מוכן לקבל האור \nהעליון מלמעל' מהזיווג הפנימי העליון הנקרא חדוה דכולא ונטיל תרין עטרין דגניזין \nבאבא ואימא ומוחא ועתיקא דכליל לון ואתעבידו ליה ארבע מוחין בסוד תפילין שבראש. ואז \nיקרא דעת דנטיל סימנין דאבוי ואימיה וזהו ענין תוספת נהורא דאתוסף בעמודא דאמצעיתא. \nומן התוספת ההוא הנמשך מחיים העליונים נעשה אבר מת חי בסוד חי העולמים וזהו ענין \nיסוד' דאחיד בעמודא דאמצעית' מההו' תוספת נהורא דהוה ביה: \n"},{"index":8,"he":"וביאור דברי' אלו הוא כי ישראל עלה במחשבה ומתעלה להיותו שוה לאו\"א ונמצאו חכמה \nובינה ודעת שבו שוין לאו\"א ומזלא דכליל לון וחג\"ת שבו במקום חב\"ד שבו הראשוני' \nונה\"י שבו במקום חג\"ת שבו ונמצא שחזר יסוד להיות ת\"ת וזהו מוסף שבת ואז יהיה הזווג \nהגמור ממלאכי' בסוד זווג חו\"ב ומרוחות ונשמות בסוד זווג ת\"ת ומלכות ויקרא ה' צבאות \nכמו שנקרא ת\"ת כי הוא ממלא מקומו ולפיכך גוף וברית חשבינן חד וזהו סוד ג' קדושות \nקדושה ראשונה התעלות חכמה ובינה שבו למקום אבא ואימא קדושה שנית התעלו' חג\"ת במקום \nחב\"ד הראשונים. קדושה שלישית התעלות נה\"י שבו למקום חג\"ת ויקרא אז ה' צבאות (ע\"ג) \nולפיכך קדוש ה' צבאות דמהכא נפקי חיילין ורוחין ונשמתין למלאת הארץ העליונה ועל דרך \nזה תתעלה המלכות ויהיו חכמה ובינה שבה שהיו בחג\"ת של הזכר במקום חכמה ובינה \nהראשונים של הזכר ולפיכך אנו אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו ממקום ו' שהיה מקום הת\"ת \n"},{"index":9,"he":"בראשונה כי שם היו מוחותיו והיא מתברכת עתה ממקום ו' ועולה עד שם ותקרא כבוד ה' \nבסוד ו' וגם חג\"ת שבה עולים במקום חכמה ובינה שבה שהיו חג\"ת שהוא עתה נה\"י שבזכר \nוזהו שאנו חוזרין ואומרי' ימלוך ה' לעולם שכיון שהיה מתחילה חג\"ת ועתה נה\"י נמצאו \nשיש במקום הזה כל השש קצוות שהם עולם כי אעפ\"י שהדברים העליונים יתעלו למעלה ישאר \nמציאותם שם ונמצאת מלכות מתדבקת בשש קצוות שהם עולם וזהו ימלוך ה' לעולם. ודע כי \nהנקבה העליונה קצרה ושש קצוותיה נכללים בשלשה קצוות הזכר כי מוחותיה הם בין שתי \nזרועות הזכר וחג\"ת נה\"י שבה צריכין ליכלל בנה\"י שבזכר ונמצא מועט מחזיק המרובה \nוכדוגמתה ארץ ישר' למטה צבי היא לכל הארצות ומכל מקום חלקיה מקובצים ונדחקים כדי \nשלא לצאת חוץ מתחום הזכר בימות החול כי רגליה יורדות מות ואגרא דכלה דוחקא אגרא \nדכלה העליונה. ולפיכך השער סגור כי אין לה מציאות להתפשט ואי אפשר לזווג העליון \n"},{"index":10,"he":"בחול אמנם בשבת בעלות הבן בחיק אביו וגם היא תעלה למעלה ישאר מקום נה\"י שבזכר פנוי \nלהתפשטותה וזהו סוד כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ כי אי אפשר לזווג ולפרות בארץ \nכי אם בהרחיב ה' המקום ויעל' למעל' אז יהיה הזווג לא זולת זה וזהו סוד תוספת שבת \nלכלה ומוסף לזכר ודי בזה כי עוד נרחיב הביאור בדברים אלו בע\"ה ומ\"מ בחול הם כתחילת \nאצילותם. וכאשר היה הז\"א סוד ו' שבתוך הה' כן היתה נוקבא דז\"א סוד ד' לבד כי ת\"ת \nויסוד לא היה לה שהם סוד הזכר וכאשר עלה ברצון המאציל העליון להאציל ולהמשיך מז\"א \nעוד שלשה מדות אחר שעשה מנצח והוד חג\"ת כאשר כתבתי למעלה המשיך אל היסוד שש קצוות \nוזהו ענין מ\"ש אתייליד יוסף ונטיל שית בקרטופא כחדא הנז' באדרא רבא והנה נה\"י שבזכר \nלא היה להם מציאות כי נה\"י עלו למדרגת חג\"ת ולא (ד\"ש ע\"ד) היו לו לזכר נה\"י כי כלו \nשש קצוותיו עד שעל' ברצון המאציל העליון להמשיך אל היסוד עוד כח ג' מדות אלו. וזה \n"},{"index":11,"he":"על ידי השתנותו בבטן אימא עלאה בסוד העיבור כי היא אם הבנים וכאשר נולד היסוד ויצא \nמבטן מ\"י שהיא אימא עלאה דאתפשטת עד הוד לתת שפע ולהוציא את היסוד בשלש מדות לצורך \nהזכר נגנזו בו ג' מדות עליונות שהם חג\"ת לצורך הנקבה לעשות לה ראש כי שם ביתה כי \nנפקא מאחורוי מבין תרין דרועין כנגד הת\"ת שהוא היסוד ומהאבות שנגנזו ביסוד נעשו לה \nמוחות לנקבה. וזהו ענין אתיליד יוסף ואטמרו ביה עאל יוסף בארעא קדישא ונציב לון \nונעשו חסד גבורה שבה חכמה ובינה על ידי האבות שניטעו שם על ידו וגדלו ונעשו בה חכמה \nובינה וכדין נראו בארץ ואתגלו תמן והם הם מוחותיה: \nויש עוד פירוש אחר בכל זה כי יורה על המשכת השלש טיפות מהמוח העליון לצורך הזווג \n(ע\"ד) ועל פי מה שפרשתי למעלה דעאל ימינא בעמודא שלים דבאמצעית' כליל ברזא דשמאלא \nוהם הם האבהן דעאלו במחשבה שהוא נקודה קדמאה ובעלמא דאתי בינה ונגנזו שם ליכלל \nבשרשם העומד שם ומשם יצאו ואחזו משרשם ג' נקודו' אלו דאינון ג' טיפין והורידום למטה \n"},{"index":12,"he":"בגניזו דרך חוט השדרה ואטמרו גו נביאי קשוט בסוד תרין ביעי דכורא שהם מכניסים הזרע \nומבשלים אותו ועל ידי כן מתקשה ברית קדש ומתגלה וזהו אתייליד יוסף ונכנס בנקודת \nציון שבמלכות ומכניס ג' טיפות אלו והם הם האבות העליונים אשר הם שורש לתחתונים כי \nחולם בסוד ת\"ת ושורק בסוד חסד המתגלה על ידי יסוד וחיריק בסוד גבורה על ידי נצח \nלמזגו: \nעוד נראה לי שלצורך המלכות הוצרכו האבות העליונים להתעלות למקום חכמה ובינה לקבל \nמשם תוספת אורה באופן שגם בהתרחקם מן האור העליון לרדת למלכות יהיו במדרגתם הראשונ' \nהא למה זה דומה לאור מועט העובר דרך ארובה וכאשר יתרחק מעט יותר יתמעט האור אחרי כי \nהיה מועט מועט וכאשר יהיה האור רב מתחילתו אף אם יתרחק האור ישאר עדין אור ראוי \nליהנות ממנו והנה המלכות יצאה מאחורי ז\"א במקום ת\"ת שבו ושם נעשו לו מוחותיה במקום \nנצח הוד שבו מת\"ת ולמטה וחג\"ת שבה שהם האבות לא היה להם על מה לסמוך כי כבר כלו שש \n"},{"index":13,"he":"קצוות הזכר ולפיכך רצה המאציל להעלות האבות שבזכר לחכמה ובינה להרבות אורם באופן \nשבמקומם יהיו במדרגת חכמה ובינה וברדתם לנצח והוד יהיו במדרגת אבות וברדתם ליסוד \nיהיו במדרגת נצח והוד בזכר ואז יאירו האבות במוחותיה מה שהיו מתחילה נצח הוד בלבד \nולא היה להם אור כל כך וגם האבות לא היה להם אור כלל כי לא היה להם על מה שיסמוכו \nועתה יש להם על מה שיסמוך על נה\"י שנתחדשו בזכר ונעשו לה אבות חג\"ת וזהו עאל יוסף \nבארעא קדישא ונציב לון כי נטעו והגדילו שם ונעשו אבות מה שהיו לו נצח והוד וכדין \nהנצנים נראו בארץ. ואלו הן הנטיעות שהיו כקרני חגבים והגדילו והנה לכך גזרה חכמתו \nשל המאציל שיתנו לה מוחות אלו אח\"ך ולא בתחילה כי כל אשר נעשה בתחיל' האצי' לא \nיחסר. אמנם מוחות אלו המתגלים בה והאבות המאירים בה על ידי עלותם למעלה לא יעמוד \nהאור ההוא לעולם כי אם על ידי מעשה התחתונים ועל ידם יוסיף או יחסר ח\"ו וכאשר יחסר \n"},{"index":14,"he":"אורה נתמלא דינין מפני מעשה התחתונים כי רע הוא ותרד למקום הדינין ובעמקי הקליפות \nואז יעלו האבות במחשבה ובעלמא דאתי להרבות אורם וכאשר יגיעו ליסוד יתגלו האבות באור \nרב במלכות וינצלו התחתונים וזהו ענין הקשת הרומז ליסוד אשר ניצולים על ידו התחתוני' \nוזמ\"ש אמאי אשתזיבו בגין הניצנים נראו בארץ כו' ומאן מקיים עלמא וגרים לאבהן \nדאתגליין קל ינוקי דלעאן באוריתא ובגין אינון רביין דעלמא עלמא אשתזיב לקבליהון \nתורי זהב נעשה לך אילין אינון ינוקי רביין עולמין דכתיב ועשית שנים כרובים זהב. הנה \nקיום העולם הוא התורה ומה גם לימוד התינוקות הבל שאין בו (דף ח' ע\"א) חטא הוא המעלה \nהמלכות למקום שאין קליפו' שולטי' ונגלים האבות העליונים במוחותיה ותרין דרועין \nוגופא דילה כנ\"נ וסוד תינוקות אלו כנגדם למעלה נצח והוד עליונים דאתפשטת אימא עלאה \nבהם עד הוד כנודע ואלו הם תינוקות של בית רבן היא בינה בית לחכמה שהיא רבן (נ\"א \n"},{"index":15,"he":"חו\"ב) של כל האצי' שלא חטאו שאין מגיע שם פגם ולא חטא כלל ואלו התחתוני' מעוררים את \nהעליונים להמשיך לה האבות במוחותיה ובזרועותיה ואלו הם שנים כרובים זהב בסוד אימא \nעלאה שהיא זהב כנודע ואלו תרין כרובים דילה כמו (ד\"ש ד\"ו ע\"א) שיש למלכות תרין \nכרובים לעורר את האהבה בסוד וימצא דודאים בשדה שדה של תפוחין ואמר וקול התור ולא \nוקול תורין כי הוא סוד נצח ובו כליל הוד כמו שפרשתי למעל' ואמנם הכל עולה בהדרגה כי \nבתחילה מתעוררין הכרובים התחתונים ואח\"כ העליונים: \nבפרשת בראשית מאמר בספר הזוהר בדף א' ע\"ב שורה י' וז\"ל הועתק גם מכתיבת ידי הרב \nהגדול זללה\"ה: \nבראשית ר' אלעזר פתח שאו מרו' עיניכם וראו מי ברא אלה שאו מרום עיניכם לאן אתר לאתר \nדכל עיינין תליאן ליה ומאן איהו פתח עינים: \nהנה פתח עינים תקרא המלכות כי לאותו פתח כל עיני התחתונים מייחלות לקבל ממנו שפע \nוהוא הנקרא מרום שהעינים צופות לה לקבל שפע ממנה ולז\"א שאו מרום עיניכם ותמן תנדעון \n"},{"index":16,"he":"דהאי סתים עתיקא דקיימא לשאלא ברא אלה ומאן איהו מי ההוא דאיקרי מקצה השמים לעיל \nדכולא קיימא ברשותיה כו' הנה השש קצוות נאצלו בחכמה ונבראו בבינה ונוצרו בת\"ת ונעשו \nבמלכות ולפיכך אמר ברא אלה בסוד בריאה ומן המלכות כאשר יראו כי שם נתגלו השש קצוות \nגילוי רב בסוד עשיה ידעו כי בבינה הנקראת מ\"י נהיו השש קצוות בסוד בריאה. והנה כל \nהג' עליונות נקראים עתיקין ובינה נקראת עתיקא דקיימא לשאלה שיש בה מקום שאלה לדעת \nשש קצוות הנבראים ממנה אבל לא לדעת עצמותה כי נעלמה מאד ובבחינת שש קצוות אלו נקראת \nמ\"י דקיימא לשאלא ובבחינת עצמה נקראת סתים עתיק' וזמ\"ש ומאן איהו מ\"י ההוא דאקרי \nמקצה השמים לעילא דכולא קיימא ברשותיה כי מתחילת ז\"א דאקרי שמים משם מתחילין שש \nקצוות שבה בבינה וזהו מקצה השמים לעילא ונמצינו למדים כי רישא דז\"א שהם חכמה ובינה \nודעת הם חג\"ת שבבינה ותרין דרועין דיליה הם נצח והוד שבבינה דאתפשטת עד הוד כנז' \n"},{"index":17,"he":"וזהו סוד כונן שמים בתבונה כי על ידו נתכונן ז\"א. ואלו השש קצוות הם ימים ראשונים \nונקראים מ\"י. וזהו כי שאל נא לימים ראשונים ואלו שנקראים מ\"י הם שברא אלה שהם שש \nקצוות אחרות שבת\"ת ועוד שש במלכות והם מוחין דילה ותרין דרועין דילה. נמשכין מת\"ת \nאם כן שש קצוות שבבינה נקראים מ\"י ונכנסו בג' מוחי ודרועי וגופא דז\"א ושש קצוות \nשבת\"ת נקראים אל\"ה ונכנסו במוחי ודרועי וגופא דנוקבא דז\"א ונמצא תחילת ז\"א משש \nקצוות דבינה (ע\"ב) ולפיכך נקראת מקצה השמים אמנם ג' הראשונות שבבינה אין בהם השגה \nכלל ובינה נקראת בערכם סתי' עתיק' ואף ו\"ק שבה אין בהם השגה רק בהתלבשם בת\"ת במוחין \nדיליה ודרועוי וגופיה ולז\"א דקיימא לשאלא ואיהו באורח סתים ולא אתגלייא כי נתלבש \nבת\"ת כדפרישית ושש קצוות שבת\"ת המתלבשים במלכות במוחי ודרועי וגופא דילה נקראים מ\"ה \nוגם שם נעלמים ומתלבשים בתוכה והם נשמה לה ונמצא שהכל סתום זה מתלבש בזה וזה בזה \n"},{"index":18,"he":"ועדין הכל נעלם ולז\"א הא כולא סתים כדקדמיתא והנה כנגד שש קצוות הבינה המתלבשות \nבת\"ת אמר מה ידעת כי הם סוד הדעת דאתי בשית סטרין וזהו אם אין דעת אין בינה אם אין \nבינה אין דעת וכנגד שש קצוות שבת\"ת המתלבשו' במלכות אמר מה אסתכלת כי שם יש קצת \nהסתכלות וכנגד שש קצוות שבמלכות עצמה אמר מה פשפשת כי שם יש פשפוש והשגה יותר \nמלמעלה בעולם הזכר: \n"}]}
