{"id":"kabala-4dc55b77f7b3-1-61","bookId":"kabala-4dc55b77f7b3","part":1,"torah":61,"title":"קטע 61","hebrewTitle":"קטע 61","segments":[{"index":1,"he":"במלכות וגופין דילהון ישתארו בדוכתייהו בהאי עלמא שהוא עולם העשיה שבו הקליפות והם \nיקחו חלקם בעשרה גופין אלו ולא יכנסו במקום הקודש ויתברר הפסולת מתוך האוכל כמ\"ש \nבזוהר כי גם את זה לעומת זה עשה האלהים עשר דקדושה ועשר דסטרא אחרא שמיין נוקבין \nדיליה הם עשר מלמטה למעלה העולים לקבל מיין דכורין וכאשר היו עולים אלו היה אפשר \nח\"ו שיעלו עמהם עשר דסטרא אחרא לפיכך הוצרכו לתת העשר גופין אלו כדי שיהיה חלקם ולא \nיעלו למעלה למקו' הקדש והנה עם היות כי עשרה שבטים יתג\nלגלו עשרה הרוגי מלכות ועלו עשר רוחין דילהון במלכות והם הם רוחי השבטים עצמם ועשר \nגופין של עשרה הרוגי מלכות נלקחו לסטרא אחרא לא מפני זה יהיו גופי השבטים עצמם \nהראשונים גם כן לסטרא אחרא בגופי עשרה הרוגי מלכות. וזמ\"ש גופין דלהון ישתארון \nבדוכתייהו בהאי עלמא ולתחית המתים יחזרו הנשמות של השבטים לאותם הגופין הראשונים \nלבד כבתחילה וזמ\"ש וכולא אתהדר כמלקדמין כי הגופין השניים יעלו למעלה לצורך המלכות \n"},{"index":2,"he":"לברור פסולת מתוך אוכל כנז' בזוהר ואפשר לומר עוד כי אעפ\"י שגופין השניים אלו נלקחו \nלחלק סטרא אחרא לסוף ישארו במקומם בזה העולם ובתחית המתים יחזרו הנשמות להם בגופין \nאלו כי בזמן תחית המתים תתבטל סטרא אחרא ולא יצטרכו אליה אצו העשר גופין להיו' חלק \nלסטרא אחרא וזמ\"ש גופין דלהון ישתארון בהאי עלמא לאמר שלסוף ישארו בזה העולם אעפ\"י \nשאינו עתה והיינו דקאמר ישתארון בהאי עלמא ולא קאמר אשתארון וזמ\"ש וכולא אתהדר \nכמלקדמין כי יחזרו הגופין כבתחילה להיות משכן לנשמות של השבטים (ד\"ש דס\"ב ע\"א) \nוהביא ראיה לענין שקנו למלכות שמים מהכתוב שאמר איש אשר כברכתו ברך אותם כתיב. \nוהענין ידוע כי ברכתו הוא מלכות שמים ברכת וא\"ו ולאמר שכל אחד מהם היה דוגמת \nהמלכות. וזהו כברכתו כי כמו שהמלכות פנימיותה בקדש אצל בעל' וחיצוניותה נדבקים בה \nסטרא אחרא כן הם כי נשמתם עלתה למלכות לאשלמא רוחא קדישא וגופם לחלק סטרא אחרא \n"},{"index":3,"he":"ונמצא שהם ממש כברכתו ועוד דקדק הפסוק דקאמר איש אשר כברכתו ולא אמר אשר בברכתו \nלאמר כי כאשר יתגלגלו כאיש אחד אז (ע\"ג) יהיו כברכתו. עוד אפשר לדקדק במה שחזר ואמר \nאיש להשמיענו שגם גופין דלהון יתהדרו כמלקדמין במקום הקדש כי מתחינ' בירך לשבטים \nעצמם בסוד נשמתם ואח\"כ בירכם לגופין שגם הם יהיו כברכתו במקום הקודש ולפיכך אמר \nאיש. עוד יש לפרש הפ' שאמר איש אשר כברכתו ברך אותם שהכונה היא שמה שברך אותם הוא \nשיהיו כברכתו שיהיו לאשלמא רוחא קדישא בעשרה רוחין מתתא כמו שמלכו' היא כלולה מעשרה \nרוחין עלאין מלעילא כן אלו הם עשרה רוחין קדישין מלתתא ועוד בירכם שיהיו ממש כברכתו \nאיברי השכינה וכמו שאמרו לאשלמא רוחא קדישא: \nוהנה עתה עת דודים לגלות אשלמות רוחא קדישא הנז' בס' הזוהר בפ' פקודי דף נ\"ד ע\"ב \nמהו. והענין הוא כי כאשר עלה ברצון המאציל העליון להאציל האצילות עם הארץ העליונה \nיצאו המלכים הראשונים בתחילה בסוד הדין הגמור בתוך המחשבה העליונה וכמש\"ה ואלה \n"},{"index":4,"he":"המצכים אשר מלכו בארץ אדום ובתוכם מעורבים הקליפו' והדינים בלתי קדו' ומרוב הדינים \nארעא אתבטלת שהיא המלכות עד שבטש שורש הדינים כפטיש המכה בקורנס ויוצאין ניצוצות \nלכל צד. כן שורש הדינים חלק מלכים אלו לשלש מאות ועשרים ניצוצות בסוד ל\"ב נתיבות כל \nאחד כלול מעשר ובירר מניצוצות אלו ניצוצות הדינין של קדושה והם ל\"ב אלהים שבבראשית \nמצד הדין של קדושה. וענין התחלקות מלכים אלו לל\"ב נתיבות חכמה. וענין הוא כי המלכים \nהם שמנה וכל אחד מתחלק לארבעה בסוד ארבע אותיות שם ההוי\"ה ושמנה פעמים ארבעה הרי \nשנים ושלשים כל אחד מאלו כלול מעשר הרי שלש מאות ועשרים וזהו כש\"ך חמת המלך שהם \nבסוד הדינים והחימה. וכאשר נבררו ניצוצות הקדושה בסוד ל\"ב אלהים כנז' ירדו שאר \nהניצוצות למטה ושאר ניצוצות אלו הם סוד המלכות שבכל ל\"ב נתיבות ראשונים כי אלהי\"ם \nהוא סוד מ\"י אל\"ה ומ\"י הוא סוד ג' ראשונות הנכללו' בתוך בינה ואל\"ה הם סוד שש קצוות \n"},{"index":5,"he":"כי הג' ראשונות והשש קצוות שבכל נתיב ונתיב מהראשונים של הדינים נברר לצד הקודש \nאמנם המלכות שבכל נתיב ונתיב מהראשונים נעשית פסולת למטה כי היא אחרונה לכל נתיב \nונתיב ולא יכלה להתברר. וזהו והארץ היתה תהו ובהו כי היא הארץ שבכל נתיב ונתיב. \nומנין הניצוצות שנתקנו לפי זה יהיו רח\"ף. והשאר שהם ל\"ב שהם שארית לתשלום ש\"ך מתו \nולא היו יכולים להתקן וזהו סוד ורוח אלהים מרחפ\"ת מ\"ת רפ\"ח. ורפ\"ח ניצוצות אלו \nנתקנו על ידי שם בן ע\"ב באותי' ותיבותיו. כי ע\"ב תיבות ורי\"ו אותיות עולה רפ\"ח \nוזמש\"ה והנה פר\"ח מטה אהרן לבית לוי כו' כי מטה אהרן הוא שם בן ע\"ב סוד החסד סטרא \nדאהרן לבית לוי הוא אותיות סוד הגבורה סטרא דלוי הרי פר\"ח וזהו הנה פרח וזהו סיבת \nדלית לה למלכות מדילה כלום כי לא נתקנו ניצוצותיה אלא שקבלה מבעלה עשר מנמעלה למטה \nומפני שניצוצותיה הראשוני' לא נתקנו נדבקו בה ונאחזו בה בסוד כשושנה בין החוחים \n"},{"index":6,"he":"ואלו הל\"ב שלא נתקנו נקראים ל\"ב האבן וסוד ש\"ך ניצוצות אלו עם שם אדנ\"י העולה ס\"ה \nיהיה הכל (ע\"ד) שכינה כי בה נכללים הכל ודע כי אעפ\"י שאמרנו שסוד מלכות שבכל ל\"ב \nנתיבות ראשונים לא נתקנה זהו במלכות התחתונה אבל מלכות העליונה שבחכמה ובינה נתקנה \nתחילה כי הנה שמנה המלכים הם כנגד חג\"ת נה\"י מלכות והמלך השמיני יצא עם בת זוגו \nבסוד ז\"א ונוקביה הרי שחכמה ובינה מתוקנים היו ומבינה ולמטה יצאו שמנם מלכים אלו: \nוראוי לבאר עתה ענין שמנה מלכים אלו בפרטו' אחד לאחד למצא חשבון גם מפני מה נשתנו \nקצת מהם לכתוב בהם שם עירם כבלע בן בעור והדד בן בדד והדר. ואמנם שם אשתו לא נזכר \nכי אם באחרון בלבד גם מפני מה בהדר נאמר המכה את מדין בשדה מואב. מה שלא נאמר \nבמלכים אחרים. גם למה בתורה בארבעה מלכים שהזכיר שם אבותם (ד\"ש ע\"ב) כשמתו בשלשה \nמהם לא נזכר שם אבותם. גם נזכר בארבעה מהם לבד שם אבותם. וארבעה מהם לא נזכרו מי \n"},{"index":7,"he":"אביהם גם למה אמר בחשם מארץ דנא אמר כן בכולם גם מפני מה נאמרה מיתה בכולם חוץ מן \nהמלך האחרון שלא נאמר בו מיתה גם ראוי לחקור על מה שמצינו שינוי במלכים אלו מתורה \nלמה שנזכר בדברי הימים הראשון כי בתורה נזכר מלכות בבלע בן בעור ושם לא נזכר אלא \nואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל בלע בן בעור כו'. השני כי \nבתורה כתיב וימת חשם בלא וא\"ו ובדברי הימים בוא\"ו. השלישי כי בתורה כתיב עוית ושם \nכתיב עיו\"ת וקרי עוי\"ת. הרביעי כי בתורה כתיב וימת בעל חנן בן עכבור ושם כתיב וימת \nבעל חנן לבד. החמישי כי בתורה כתיב וימלוך הדד ושם כתיב הדר. הששי כי בתורה כתיב \nפעו ושם כתיב פעי. השביעי כי בתורה נא נאמר מיתה במלך אחרון ושם כתיב וימת הדר ומה' \nאשאל יראנו נפלאות מתורתו: \nהנה קודם שנתקן א\"א נאמר באדרא רבא ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום וכן קודם שנתקן \nז\"א. גם קודם שנתקנה נוקבא דז\"א נאמר שם באדרא ואלה המלכים. הענין הוא כי הדינין \n"},{"index":8,"he":"התקיפין יצאו תכף אחר חכמה ובינה בין שבא\"א בין אחר חכמ' ובינ' שבז\"א בין אחר חכמ' \nובינה שבנוקב' של ז\"א ולפיכך לא נזכר באדר' ואל' המלכי' בנוקבא דז\"א רק אחר חכמ' \nובינ' שבה וממנ' תקיש לשאר. כי אעפ\"י שנזכרו מלכים אלו בתחילה היינו לומר שאחר \nשנאצלו חכמה ובינה בשלשה אלו יוצאים מיד מלכים אלו שהם דינים תקיפין עד שהוצרך \nהמאציל העליון לתקן המוחות שבכולם על ידי תיקוני רישא ותיקוני דיקנא ולעשותם כעין \nדכר ונוקבא כדי שיצאו אח\"כ דכר ונוקבא כחדא בג' אלו וסיבת יציא' דינין אלו תכף \nבהגלו' בינה היה להיו' כי מינה דינין מתערין כנודע ונתעוררו הדינין התקיפין האלו \nלצאת ממנה ולא נתקיימו בסטרא דנוקבא עד דנפקו דכור' ונוקבא כחדא ומנהון אתבסמו \nבסטרא דקדושה ומנהון לא אתבסמו ואתקיימו בסט\"א והנה בפרטות המלכי' שבא\"א איך נתבטלו \nומתו זה עמוק עמוק מי ימצאנו ונעלם מאד ולא נזכר בתורה כלל אלא שמהתחתונים נשיג \n"},{"index":9,"he":"לעליוני' אמנם פרטות המלכים שמלכו בז\"א ופרטות המלכים (דף ס\"ד ע\"א) שמלכו בנוקבא \nשנים אלו נזכרו בתו' ובד\"ה. וזה שנכת' בתו' מתחי' ואלה המלכי' אשר מלכו בארץ אדום \nואח\"ך אמר וימלוך באדום בלע בן בעור ולא אמר בארץ אדום כי ארץ אדום היא נגד הנוק' \nהנק' ארץ ואדום הוא ז\"א מקביל ליעקב כד\"א הוא עשו אבי אדום ובתו' נתבארו פרטו' \nהמלכים שבז\"א ונכך אמר וימלוך באדום לרמוז על הדינין התקיפין שבז\"א עצמו ומלכי' אלו \nיצאו בבינה עצמ' שבז\"א רצו להתיישב בו בפ\"א ולא יכלו ולפיכך אמר באדום אתר דדינין \nמתקטרין תמן ותליין מתמן סוד הבינה שבז\"א. וזהו שבאדרא רבא כשדברו במלכים שבז\"א \nהביא גם פ' זה של וימלוך באדום אבל במלכים שבנוקבא לא הביאו אלא פ' של ואלה המלכים \nאשר מלכו בארץ אדום בלבד ואמרו שם אתר דכל דינין משתכחין תמן ואינון תקוני אתת' \nוראיה לדברינו שפרטו' המלכים שבא\"א לא נזכרו בתו' שלא תמצא באדר' שפירשו שום מצך \n"},{"index":10,"he":"מהם כשהזכירום בא\"א אלא כשהזכירו' בז\"א יניק' לבד ואחר שביארנו שמלכים אלו הם בז\"א \nונוק' לבד כי בא\"א נעלמו ממנו יתבאר לנו סיב' כל השינוים שנמצאו בין התו' לד\"ה כי \nשמנה מלכי' שבתו' הם המלכים שבז\"א וצפיכך נאמר בהם וימלוך באדום כמו שכתבנו אמנם \nהמלכים שבד\"ה הם המלכים שבנוק' ולפיכך נאמר בהם בארץ אדום לבד והנה המלך הא' הוא \nסוד הדעת שאחר הבינה כי יצא כנגדו בלעם ן' בעור כי לא קם נביא עוד ביש' כמשה אבל \nבאוה\"ע קם ומנו בלעם כי כמו שמשה הוא סוד הדעת בסטר' דקדושה כן בלעם בס\"א בסוד \nהדינין התקיפין ולפיכך בלעם שיבח עצמו ואמר ויודע דע' עליון כי הוא הדעת הקודם לדעת \nשבקדושה שבז\"א. ולפיכך קראו דעת עליון וכמו שממוחא תליתא' דז\"א שהוא הדעת שבו והוא \nחללא תליתאה דגלגלתא נפקין אנף אלפין אדרין ואכסדראין דדעת' שארי עלייהו ודרי בהו \nכן בדעת זה שבסוד הדינין שהוא בלע בן בעור הוא גזרה דינא תקיפ' דתקיפין דבגיני' \n"},{"index":11,"he":"מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבה ויללה כנז' בזוהר ולפי שדע' דקדושה נכנס בתוך הגוף \nומליא לאדרין ואכסדראין קראו לדע' זה בלע להיות נבלע בתוך הגוף ובין שני חצלים \nהעליונים ונקר' בן בעור על שם הבער' הגדולה (ד\"ש ע\"ג) והיום הבוער כתנור מצד תוקף \nהדינים כי משם נתפשט זה ומלך בלע זה נתקן קצת ונעשה מבלע בעל חנן. והיה נו חנינה \nבסוד חנן ואביו ניתוסף בו בפ' עכבור ממה שהיה נקר' בעור וידוע הוא שדעתן של נשים \nקלה כמ\"ש בזהר בפ' שלח לך ולפיכך באדר\"ז לא נזכר בנוקב' דז\"א אלא ברירו דתרי מוחי \nבלבד כי המוח הג' שהוא הדעת הוא קל ולפיכך במלך זה שהוא הדעת לא נזכר בו מלכו' בד\"ה \nלפי ששם מדבר בנוק' דז\"א ודעת' קלה אמנם בתו' שמדבר בז\"א שיש בו דעת נזכר בו מלכות \nולפי שמלך זה הוא סוד הדעת כמו שכתבנו וכלו' מכלם נאמר בו במלכות שבו שם עירו דנהבה \nכי דע' שבסטר קדושה מושך מהמוח העליון לכלה חסד עלאה דאתגלייא בפומא דאמה ותמיד \n"},{"index":12,"he":"שואלת ממנו חסד זה ודוגמתו דעת שבדינין אלו שואלת ממנו דין הקב\"ה כמ\"ש באדרא ועירו \nכמד\"א עיר דוד היא ציון כי גם זה לעומת זה עשה האלהים. והמלך השני הוא יובב בן זרח \nמבצרה והוא סוד הגבורה שהיא יבבא. ולפי שבכאן קדמו המלכים בסוד הדין הקשה לפיכך \nקדמ' (ע\"ב) הגבו' לחסד ואמר בן זרח כי המים הרו וילדו אפילה ולפיכך היה בן זרח ועוד \nזרח בגמט' עם המלה עצמה רי\"ו והם רי\"ו אותיות נמשכים מהגבור' שהיא בגמטרי' רי\"ו \nואמר מבצרה בסוד בצירת ענבים השחורות מצד הדין הקשה ואמנם המלך השני הזה מצד שנזכר \nבו בן זרח נר' שהוא ת\"ת בסוד יבבה שהיא תרועה כנגד הת\"ת והוא בן זרח בסוד ת\"ת שהוא \nמזרח כנז' והוא רי\"ו הכו' שלש פעמים ע\"ב כנגד שלש אבות שנכללי' בו ובשנים הראשונים \nשהם כנגד דעת ות\"ת והם זכרים נאמ' בהם ב\"ן שהם בני'\nזכרי' וסוד יובב הוא סוד שם בן ארבע' כי יש בו י\"ו חכמה ות\"ת ושתי ביתין סוד בינה \nומלכות שתי בתי ישר' והזכרים קודמין לנקבו' ולפיכך נאמר בו בן. ואמנם המלך הג' הוא \n"},{"index":13,"he":"חושם מארץ התימני הוא סוד החסד שבדרו' שהוא תימן ונק' חושם בסוד חשמ\"ל הנז' בזוהר \nבפ' ויקהל הוא סוד הערל' העומדת על אות ברית קדש וממהרת לגלו' קלי' הנוגה חשמל כד\"א \nמל יאושע ונוטלת האור העליון קליפ' הנוגה ולפי שזה עומד נקבל אות ברית קדש הנוגע \nלכל' ולוקח אותו לעצמו לפיכך נזכר במלך זה ארץ והוא אומרו מארץ התמני ואמנם חסר \nבמלך זה למד מחשמ\"ל ונק' חש\"ס בחיי' כי עדין לא נתגל' אות ברית קדש באצי' הטהור \nוהיה הכל בסו' מ\"ם סתו' בתוך הבינה ולפי שאור זה הוא חסד עלאה דאתגלי בפום אמה \nדכייא והאות ההוא נעל' יצא כנגדו חסד זה מצד הדינין ולפי שהחסד הקדוש תלוי בה הזווג \nכד\"א חסד הוא והוכן בחסד כסא והזווג הוא בחשאי נק' ג\"כ חש\"ם מלשון חשאי והוא לצורך \nזווג הכלה לצורך החיבוק כד\"א וימינו תחבקני ולכן נאמר בו מארץ ונמצא מלך זה שבדינין \nהפך מהחסד שבקדושה כי חסד שבקדושה פעולתו לזווג חתן עם הכל' ולהמשיך לה האור העליון \n"},{"index":14,"he":"ע\"י היסוד וזה לקבל אותו האור לעצמו ולמונעו ממנ' והנה אור החסד נחלק לחמש אורו' \nהנזכרים בפ' יהיה אור וחמש בהיפוך הוא חש\"ם ועוד חש\"ם ח' ש\"ם ר\"ל כי כל השמנה מנכים \nנכללו במלך זה כדוגמ' חסד שבקדו' שנקר' יומם יומא דכולהו כי הוא הולך עם כולם ועוד \nחשם ירמוז לחושים שבכולם חוש הטעם חכמה ח\"ך מ\"ה. חוש השמע הוא מלכו'. חוש המישוש \nחג\"ת נה\"י דאינון תרין דרועין ותרין שוקין גוף וברית. חוש הריח בינה. בסוד וירח ה' \nאת ריח הניחח. חוש הראו' בסוד כתר עליון דאיהו עינא פקיח' וכולם מצד מלכו' שבחסד \nמארץ התמני וחש\"ם בא\"ת ב\"ש סב\"י. ועולים ע\"ב כמנין חסד והנה ג' מלכים אלו אעפ\"י שהם \nכנגד הדעת ות\"ת וחסד אין ענינם שוה כי דעת בסוד כללו' הדעת בכלל ו' ולפיכך נזכר בו \nשם עירו הרומז למלכו' שבה ות\"ת בסוד גבור' שבת\"ת נפיכך אמר מבצרה. בסוד הענבים \nהבצורות וסוד חסד בסוד מלכו' שבחסד וזהו מארץ התמני מארץ דייקא. דע כי כמו שחסד זה \n"},{"index":15,"he":"שבז\"א לצורך המלכות נעשה וזה יצא כנגדו למנוע אור המלכות ממנה כן חסד שבנוק' דז\"א \nלצורך הזכר להעלות לו מיין נוקבין וחסד זה שבז\"א מת לחסרון נקבתו שלא היתה עמו \nעדין. ולפיכך חש\"ם שבתו' שהו' בזכ' חסר וא\"ו כ' לרמוז על הנקב' שמפני שלא היתה עדין \nמת חסד זה. וחושם של דברי הימי' מלא וא\"ו לרמוז שמפני חסרון הזכר מת חסד זה שבנוקבא \nשבז\"א ואין זה מחוור. ואפשר שמפני שחסד (ע\"ג) זה יצא מצד מלכות שבו לבד בסוד נוקבא \nלפיכך חש\"ם חסר וא\"ו שהוא הדכורא ובד\"ה מלא וא\"ו ולא נמצא יותר כתוב. והמלך הד' הוא \nסוד יסוד שבקדושה והוא נקרא הדר (ד\"ש ע\"ד) בסוד פרי עץ הדר שהוא הידור כל הגוף \nוכמד\"א הדרת פנים זקן כי בהסתלקותו יסתלק הזקן אלא שבמקום זה ביסוד הדינין יצא בסוד \nהדלות ולפיכך נקרא הדד והדד עולה כמנין אחד כנגד היסוד הנקרא מקום אחד שכולם \nמתייחדים בו כנודע וכמו שיסוד כותש הזתים העליונים מצד הרחמים להוציא שמן זית זך \n"},{"index":16,"he":"כתית למאור כן יסוד זה דורך ענבים בגת להוציא יין חמר מצד הדין ולפיכך נקרא הדד \nכמד\"א לא ידרוך הדורך הידד השבתי וזהו בן בדד היסוד שהוא יושב בדד כי עדיין לא הוו \nדכר ונוק' ועוד בדד כד\"א שמן של בדדין כי יסוד כותש הזתים העליונים בבית הבד ומוציא \nמהם שמן ולפיכך נקרח בדד מלשון בית הבד ובודידה ולפי שהיסוד הוא זכר נאמר בו כן \nואמר המכה את מדין כי יסוד שבקדושה הוא שלום ומשבית מדנים בשדה מאב בשדה האב העליון \nשהוא חכמה כשעלו הניצוצות במחשבה כי עדין לא נתגלית מלכות למטה כי היתה בתוך החכמה \nומלך זה נתפשט מכל היסוד בכללו ולפיכך נאמר בו ושם עירו הרומז למלכות שבו והנה נקרא \nעוית מלשון עוות כד\"א ודרך רשעים יעות כי המלכות שביסוד זה נתעותה להשפיע מהצינור \nהשני שבו וזהו כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו כי היסוד שבקדושה הנק' צדיק \nצדקות שהם נצח והוד אהב לבשל בהם הזרע העליון להורידו אליה דרך הצינור הימין ישר \n"},{"index":17,"he":"שהוא הצינור הימיני יחזו פנימו מדת מלכות מקבלת ממנו דרך ישר וזו השפיע ממנו דרך \nצינור השמאלי ועוותה דרכה ולכן נקראת עוית וכנגדו בנוק' דז\"א ג\"כ עוותה דרכה לתת \nמהצינור השני שבה והנה מלכות יסוד זה נק' ע\"ת ווא\"ו יו\"ד שבה בסוד ו\"י שהוא\"ו מושכת \nהיו\"ד שהיא היסוד ונעשה ו\"י וכן מלכות של יסוד שבנוקבא דז\"א ה\"ו שבו מושכת היו\"ד \nולפי שזה מלמט' למעלה קדמה יו\"ד לוא\"ו וזה י\"ו מלמט' למעלה וזה ו\"י מלמע' למטה ולכן \nזו עוי\"ת וזו עיות ז\"א לחסרון נקבתו משך היסוד אליו ונתן דרך הצינור השמאלי. ונוקבא \nדז\"א משכה היסוד אלי' לחסרון הזכר ונתנה דרך הצינור השמאלי. והמלך החמשי שמלה \nממשרקה והוא מלכות שבז\"א סמוכה ליסוד ושמל\"ה כמ\"דא ושמל' מגוללה בדמי' בסו' הדין \nוזהו ממשרקה כמד\"א לשמוע שריקו' עדרים\nשהם ג' עדרי צאן נה\"י ונמשכה מצד הוד שבמלכות שבז\"א בסוד שורק שהוא ניקוד הוד \nוהיינו ממשרקה ועו' לפי שהמלכות שבקדו' מלאה דכתיב אני מלאה הלכתי וזו ריקה ממשרקה \n"},{"index":18,"he":"ר\"ל ממש ריקה והנה שלמה נק' בסוד הרחמים כשמקבלת מיסוד בסו' שלם ה' וביסוד הדין נק' \n"}]}
