{"id":"kabala-4dc55b77f7b3-1-7","bookId":"kabala-4dc55b77f7b3","part":1,"torah":7,"title":"קטע 7","hebrewTitle":"קטע 7","segments":[{"index":1,"he":"חסד ונעשה אלהים כן היו רוצים להמשיכן למטה על ידי אהרן איש החסד ואין העולם מתקיים \nשהוא השש קצוות כי אם בהשתתפות מ\"י שהיא אימא עלאה ונקראת אלהים. וכמא דאשתתף מ\"י \nבאלה בתחי' האצילות כן הוא תמיד אימא רביעא על בנין להעמידם וזהו מ\"ש וברזא דא \nאתקיים עלמא ופרח אליהו ולא חמינא ליה כו'. א\"ר שמעון על דא שמיא וחיליהון במה \nאתבריאו כו' פירוש כי עד עתה פירש רשב\"י ע\"ה שאל\"ה הם שמיא וחיליהון סוד שית דרגין \nדכרסייא כדפרישית לעי' ואחר שגילה לו אליהו ז\"ל שמ\"י ברא אלה הוא בסוד שש שבאצי' אם \nכן שית דרגין דכרסייא בסוד מ\"ה נבראו ולא בסוד מ\"י ואעפ\"י שאמרנו שאימא עלאה מקננא \nבג' ספירן עלאין זהו אחר שנבראו במ\"ה וגם אינה תמידי' אלא מקננא לבד כד איהי רביעא \nעל בנין תתאין סוד הנשמו' הנמשכין ממנה ויורדין לבריאה ומתגדלי' על ידה כדוגמת קן \nבעולם התחתון שהוא לצורך גדול בצים ואפרוחים לא זולת זה וזהו מקננא בג' ספירן עלאין \n"},{"index":2,"he":"הנז' בתקונין אבל בריאתם לא היתה אלא במ\"ה והביא ראיה לזה מהכתו' שאמר כי אראה שמיך \nמעשי אצבעותיך שהם סוד כוס של ברכה דיתיב על חמש אצבען וכתיב מה אדיר שמך בכל הארץ \nסוד מ\"ה והוא סוד שם יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א העולה מ\"ה ומתלבש בעשר אותיו' בי\"ס דבריאה \nסוד עשר גלגלי כרסייא. ואמנם אימא (ד\"ש ע\"ב) עלאה הנקרא' אש\"ר דאתפשט' עד הוד \nלהתלבש בשש קצוות ת\"ת הנקרא שמים וזהו אשר תנה הודך על השמים ואז נקראת אלהים על \nידי התלבשות זה וזה נקרא שמים וזהו על השמים איהו נסלקא בשמא וז\"ש גם כן בגין דברא \nנהורא לנהורא ואתלבש דא בדא וסליק לשמא קדישא ה' עלא' שהיא בינה וע\"ד בראשית ברא \nאלהים כי על ידי שש קצוות שהוא שית מבראשית ברא אלהי' ונקרא שמו אלהים והוא אלהים \nעלאה סוד בינה המתלבש' בשש קצוות ת\"ת כי אימא תתאה הנקראת מ\"ה בהתלבש' בשש קצוותיה \nאינה נקראת בשם אלהים והטעם שאינה נקראת בינה אלהים אלא בהתלבש שש קצוותיה בשש \n"},{"index":3,"he":"קצוות הת\"ת אבל אימא תתאה אין לשש קצוו' במה להתלבש וזמ\"ש דהא מ\"ה לא הוי הכי ואף \nשש קצוותיה שהם הבנין אין לה וזהו לא אתבני אלא ע\"י ישראל בבואם לראות פני השי\"ת \nכדבעינא למימר קמן כי אז ממשיכין שש קצוות עליונות למטה בתפלה ובדמעה כי שערי דמעה \nלא ננעלו. ויורדים השש קצוות כמו שהם בבינה שש מתלבשות בשש. והנה מנאה הם שש \nקצוותיה וקישוטאה הם סוד חסד עלאה שהיא מתלבשת בו בסוד יו\"ד שבמ\"י ואתקשטת במאני \nדכורא הם שש קצוות שבזכר שנתלבשו בהם שש קצוות הבינה כדפרישית. לקבלהון דכל דכר \nבישראל כו': \nהנה הכלה בהתעוררות התחתונים והראות במקדש הרומז לה כל זכר בישראל תחזור היא להיות \nזכר ממש ולהתקשט במאני דכורא ולהראות בה ברית קודש כדמות הבינה שעם היותה נקבה \nאסתיימת בדכורא וזה בהתלבשה בשש קצוות הזכר אשר סיומם הוא היסוד ואז יקרא בינה בן \nי\"ה הוא (דף יו\"ד ע\"א) והיא הכל דבר אחד וכן יהיה למלכות ע\"י התעוררות התחתונים \n"},{"index":4,"he":"כנז' ועייל י' ואפיק ה'. והענין הוא כי כמו שאימא עלאה נגלית ונתלבשה בסוד חסד \nשבחכמה סוד יו\"ד שבמ\"י מפני היותה רחמים כן אימא תתאה נגלית ונתלבשה בסוד חמשה \nגבורות הנמשכות מגבורה שבת\"ת ולמטה שהם חמש מפני היותה דין וזהו סוד ה' שבמ\"ה \nהתלבשות מ' תתאה בה' גבורות והם הם ה' שערים שנמשכין מן חמשה גבורות שבתוך חמשים \nשערי בינה וזהו ענין יתבא על חמש אצבען וכדפרישית לעיל. ועתה על ידי כל זכר יוצאין \nה' גבורות אלו ונכנס יו\"ד סוד חסד שבחכמה ומתלבש בו אימא תתאה כגוונא דאימא עלאה \nוגם שש קצוות שבבינה יתנו לה בהלואה מתלבשות בשש קצוות הזכר העליון ונעשית זכר \nונקראת אדון וזהו את פני האדון ונעשית אלהים כאימא בתה. ודע כי מתחילה נחסרו לה ה' \nחסדים מן החמשים שערים להיותה דין ולפיכך נקראת מ\"ה ובהיותה אלהים ועייל יו\"ד נכללת \nבה' חסדים ואז היא מ\"י שלימה מכל החמשים שערים כמנין מ\"י ולכן נפרדו אלו העשרה מהמ' \n"},{"index":5,"he":"להיותה ה' גבורות נכללים בה' חסדים והם הם חסד הנמשך מחכמה כי שם שורש ה' חסדים אלו \nויהיה פירוש הפסוק אלה אזכרה סוד שש קצוות שבבינה מתלבשות בשש שבת\"ת שהוא הזכר \nואזכרה הוא מלשון זכר. ואשפכה עלי כמד\"א הביאו עלי כפרה והיא אימא עלאה. ועוד עלי \nעל י' והיא יו\"ד שבמ\"י להביאה אצלה ויהיה אשפכה אשפוך ה' על י' והיינו דאפיק ה' \nועייל י'. נפשי דא נפש דוד ודא מלכות ואימתי יהיה זה כי אעבור בסך כשייראו הנמנים \nשהם הזכרים כי אין הנקבות נמנים וזהו בסך. ואז אדדם ואמשיכם למטה עד בית שהיא \nהמלכות ואז תקרא אלהים וזהו סוד אני אמרתי אלהים אתם פירוש על ידיכם וכשחטאו בעגל \nוהפרידו אלה ואמרו אלה אלהיך ישראל נשארה מ\"ה שהיא בגי' אדם וזהו אכן כאדם תמותון \nכי ירדו למקום המיתה כי עד עתה היו בסוד הבינה הוא אלהים חיים. והנה כאדם הוא סוד \nשם אדנ\"י העולה ס\"ה כאד\"ם מקום המל' ודי בזה. וזמש\"ה והמה כאדם עברו ברית כי בעון \n"},{"index":6,"he":"העגל חזרו כאדם וכדפרי' ומאותו היום ואילך צריך תפילה ודמעה להחזירה אלהים בשלש \nרגלים בהראות כל זכר לפני ה' לפיכך נזכר מיד אחר פרשת העגל אלהי מסכה לא תעשה לך את \nחג המצות תשמור כו' ונזכרו שם כל החגים ואמר שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך כו' \nלהורות כי לתקן עון העגל צריכים לשמור ג' רגלים אלה ולהראות כל זכר לתקן את אשר \nעותו בעגנ. ודע כי אף בשלש רגלים לא תהיה לגמרי כבינה כי שער החמישים יחסר ממנה ולא \nיהיה בה כי אם בהעלם גדול וזמש\"ה ותחסרהו מעט מאלהים הוא שער החמשים הנכללי' במ\"י \nשבאלהים. וזהו אדדם העולה מ\"ט כי שער החמשים נתעלם מאד מהמידה אחרונה בעון העגל ודע \nכי שער החמשי' הוא (ד\"ש ע\"ג) חסד עי' שבה\"ח הנז' וזה עמוק עמוק מי ימצאנו מ\"י \nימצאנו ודאי וזה נעלם ממשה כנודע ואפשר עוד לפ' כי אעבור בסך על ראש השנה שכל העולם \nעוברין בחשבון ובסך. אדדם עד סכות (ע\"ב) בהראות כל זכר ותהיה בית אלהים כאימא עלאה. \n"},{"index":7,"he":"עוד יש לי לפרש כי אעבור בסך על ספירת העומר שנכללים שבעה תחתונות בשבעה עליונות. \nואדדם העולה מ\"ט כמנין שבעה שבועות להמשיכם מלמעלה למטה עד בית אלהים ושם נכללים \nשבעה בשבעה ואז תקרא אלהים ודי בזה כי פירושים אלו שלא כדעת רשב\"י. ואמנם צריך אני \nלבאר עוד מהו אדכרנא בפומאי ושפיכנא דמעאי מהו התועלת בהזכרת הפה ובשפיכת דמעות \nויהיה זה שרש לתפלה ולברכות ולבכיה ויתבאר עם זה מפני מה שערי דמעות לא ננעלו. \nוהענין הוא כי האדם התחתון הוא דוגמת צורה עליונה ופיו כפה העליון ועיניו כעיני \nעליון וכאשר יתעוררו למטה יתעוררו למעל' וזה כי כללות הפה ירמוז לבינה לי\"ס שלה פה \nלמלכות שבה והשפתים לנצח והוד שבה והלשון ליסוד ולת\"ת והשינים לל\"ב נתיבות חכמה \nוהחיך לחכמה שבה ולחי עליון ותחתון לחסד וגבורה שבה וגרון לבינה שבבינה הנה על עשר \nספירות שבכללות הפה רומזים נעשר שבבינה עצמה ומה שלמעלה מן הפה בחכמה כי החוטם \n"},{"index":8,"he":"במלכות שבה תהלה עליונה ותהלתי תהלת י' עליונה אחטם לך והעינים נצח הוד שבה והאזנים \nחסד גבורה והמצח בינה שבה ובין העינים ת\"ת בסוד הדעת והמוח חכמה עצמה דקרקפתא: \n(המשך במסמך הבא): \n \nמאמרי ספר הזוהר מהרב הגדול זלה\"ה - פרשת בראשית (המשך)\nורישא כתר והנה מן העשר דבינה יצאו קול ודיבור לחוץ שהם ת\"ת ומלכות כי היא אם הבנים \nאמנם מעשר דחכמה לא נתגלה דבר כי הכל מחשבה לבד והכל סתים וכאשר יכוין האדם בביטוי \nשפתיו לגלות אור עשר דבינה למטה ולהמשיכם ממלכות עליונה שבבינה שהיא פה אל מלכות \nתחתונה אין ספק שיאירו אור גדול שבעה הנרות והרי הוא מוסיף כח בעליונים כי כמו שהוא \nמוציא קול ודיבור על ידי עשר שבפה כן יתעוררו עוד עשר שבפה עליונה להוציא קול \nודיבור עליון מחודש באור נפלא ויאירו בשבעה הנרות ויחליפו כח באור גדול ונפלא והנה \nלהיות כי אימא עלאה גם היא אתתרכת בחרבן בית קדשינו לפיכך נסתמו שערי תפלה הנמשכין \n"},{"index":9,"he":"מן הפה שהיא אימא עלאה כיון דאתתרכת ושערי תפלה הם השפתים נצח והוד שבבינה. וי\"ה \nנסתלקה ונשארה אל\"ם יונת אלם. ואמנם נצח הוד שבחכמה הם שערי דמעה ולז\"א רב המנונא \nסבא ע\"ה לבעל החוטם אני מתפלל שהם עשר שבחכמה אשר סופם החוטם כי הם לא ננעלו וכאשר \nיוריד האדם דמעות ויתכוין למתק הדינין הנה החכמה העליונה שהיא ימא רבא תמתקם \nומתבסמים ביממא רבא כנו' ותרין דמעין הם שרש הדינין ושרש הקליפות אשר שרשם בחכמה \nבנצח והוד שבה ויתבסמו ויתמתקו ואין שטן ואין פגע רע והרחמים מתרבין והחוטם העליון \nמחזיר הדברים אל שרשם בסוד וירח ושם מתמתקין ולפיכך שערי דמעה לא ננעלו כי עולין \nלעשר שבחכמה. והעשר שבחכמה ממתקין הדינין ונחתין תרין דמעין שבנצח והוד שבה למתק \nהדינין והקליפות ואם תשאל ואיך אפשר והרי אני רואה כי הדמעות הולכין לאיבוד באדם \nהתחתון ומבשרי אחזה אלוה באדם העליון ואיך יורדים לים הגדול שהוא חכמה ואני רואה \n"},{"index":10,"he":"אותם יורדין למטה מן החכמה דע כי זה בסוד עשר שמלמטה למעלה בסוד א' יו\"ד בראש ויוד \nבסוף ובסוד יאהדונהי יוד (ע\"ג) בראש יו\"ד בסוף עשר מלמעלה למטה ועשר מלמטה למעלה \nושני דמעות אלו יורדין לחכמה תחתונה שבעשר שמלמטה למעלה (נ\"א שמלמעלה למטה) ושם \nמתמתקין ומתבסמים והוא הוא ימא רבא חכמה שבעשר שמלמטה למעלה כי שם שרש הדינין \nוהקלי' בסוד הדין מלמטה למעלה נוקבא כנודע ומתחברין אלו החכמות שם על ידי תרין \nדמעין אלו שהם תעלומות חכמה עלאה דתחות כתרא עלאה בסוד מלמעלה למטה כי שם גם כן שרש \nהדינין והקליפות בדקות רב והעלם גדול ולפיכך נקראים תעלומות חכמה ויורדין אל חכמה \nתתאה ותחות כתרא תתאה בסוד ממטה למעלה ומתבסמין זה בזה נצח והוד שבחכמה עליונה בנצח \nוהוד שבחכמה תחתונה והנה הוצרכה המלכות לשתקרא אלהים לשתי בחינות אלו ראשונה הדמעות \nלהשבית הקליפות והדינין מצד החכמ' כדפרישית ולהסיר ה' ולהכניס י' מצד החכמה והשנית \n"},{"index":11,"he":"להמשיך לה שש קצוות של בינה על ידי הזכיר' בפה הרומז לבינה כדפרישית ודי בזה. ודע \nכי קין והבל הם הם תרין דמעין דנחתו לתתא במלכות קין שרש הקליפות והבל שרש הדינין \nוהבל (ד\"ש ע\"ד) אתבסם בשקועא דימא רבא והוא חכמה תחתונה דמבסמא דמעין עלאין אבל קין \nלמטה דינא תקיפא שקעיה בנוקבא דתהומא רבא ולא אתבסם כלל ושני נקבי החוטם הם מקום \nלשני שרשי' אלו כי כולן נמצאין במלכות בין למעלה בין למטה וכאשר יתקנו התחתוני' \nעניניהם ותריח ריח תפוחין קדישין נצח והוד ממקום הקדש נתבסמו כולן והשני נקבים יהיו \nרחמים ולהיות כי סוד (נ\"ל כי הוד) שרש הקליפות בחרבן הבית אשר בו משלו הקליפות נאמר \nוהודי נהפך עלי למשחית כל היום דוה והנה אף וחימה בשני נקבי החוטם אף מקום הדינין \nוחימה מקו' הקלי' והם הם קין והבל וקין הרג להבל ואמר לית דין ולית דיין וכנגד זה \nמשה הרג לחימה ונטל הקליפות ממקו' הקדש שהרי משה הוא הבל כנודע ולפיכך נאמר עליו \n"},{"index":12,"he":"כשקראתו משה כי מן המים משיתיהו כי המים הרו וילדו אפילה ודי עתה בזה כי עוד אאריך \nבזה בע\"ה: \nאמר ר' אלעזר שתיקא דילי בנא מקדשא לעינא ובנא מקדשא לתתא כו' ירצה בנא מקדשא לעילא \nהיא בינה מקדש עליון בהתלבשה בת\"ת בשש קצוותיו ובנא מקדשא לתתא מקדש תחתון מלכות \nבהדמותה לבינה להקרא אלהים כגוונא דילה וכל זה על ידי שתיקת ר' אלעזר ואמנם מ\"ש בה \nר' אלעזר היה במקדש תחתון הנקרא סלע כנודע. והכונה היא כי דברי תורה כאשר יוצאין \nמפי האדם האומרם ובפרט אם הוא אדם רשום ונשמתו מן האצי' הנה דבריו יעשו רושם למעלה \nכפי חשיבות נשמתו ויתקנו האצילות העליון ויעשו שלום בפמליא של מעלה שהיא בינה \nובפמליא של מטה והיא מלכו' וכפי הדברים הנאמרים יתקנו למעלה אם שמים חדשי' ואם \nארצות (נ\"א כפי שורש לימוד) כמ\"ש רשב\"י לקמן כי אם דבריו בסודו' העליונים ובאצילות \nהקדוש הנה יתקן באצילות במדה אשר דבר בה להכין אותה ולסעדה כי לפי שדבר בהן ר\"ש \n"},{"index":13,"he":"בבינה ובמלכו' נבראו ונתקנו שתי העולמות בינה ומלכות וזה ברור ומזה נקיש לשאר דברי \nתורה: \n(ע\"ד) אמר ר' שמעון מכאן ולהלאה שלימו דקרא דכתיב המוציא במספר צבאם תרין דרגין \nאינון דאצטריך למהוי רשים כל חד מנייהו כו' הנה ב' מדרגו' אלו ראש הבנין העליון \nוסופו העליון להשפיע והתחתון לקבל העליון נעלם והתחתון נגלה העליון נשמה לבנין \nוהשני נשמה למה שלמטה ממנו וזהו דא עלאה ודא תתאה ושניהם רשומים ומפורסמים זה \nבעליונים וזה בתחתונים וזה נרשם בעליונים להעלימו וזה נרשם בהם לגילויו כי זה עלמא \nדאתגלייא וזה עלמא דאכסייא כנודע והנה בכל מקום שיש ה' יתירה לפעמים יורה על ה' \nעלאה ולפעמים יורה על ה' תתאה והנה המוציא במספר הוא על ה' עלא' שאין כמוהו כי הוא \nמחיה את כולם והוא המוציאם במספר כי בבינה נכללים השש קצוות כללות רב עד שעולים לס' \nרבוון וז\"ש במספר שתין ריבוא אינון דקיימין כחדא כי כולם עומדין בבינה בהעלם גדול \n"},{"index":14,"he":"והוא מוציאם למטה למינם באצילות ובבריא' וביציר' ובעשיה והם נמשכין מהעליונים \nונקראים צבאם כי מכחם נמשכים למטה ולזה אמר ואפיקו חיילין לזיניהו דלית לון חושבנא. \nלכולם בין אינון שיתין בין כל חיילין דלהון בשם יקרא מאי בשם יקרא כו': \nדע כי אחר האצילות צריכין הנאצלים קיום והעמדה שיעמדו תמיד באותו השפע והאור ולא \nיסתלק מהם לעולם וזהו ענין קריאת שם בכל מקום וכמ\"ש למטה אדכרנא שמי לאתקיימא ואמר \nר\"ש כי אין הכונה כאן לקרות להם שם אחר צאתם לחוץ להעמידם וז\"ש לאו הכי אלא על עיקר \nיציאתם דבזמנא דדרגא דא לא סליק לעילא ואיקרי מ\"י לא אפיק טמירין לזניהו אע\"ג דהוו \nטמירין ביה כי הנה כל עוד שלא נבראו שש קצוות הת\"ת להתעלם בהם כדפרישית לעיל לא \nיצאו שש קצוות הבינה לחוץ כי לא היה אפשר להשיגם מרוב העלמם וז\"ש לא אוליד ולא אפיק \nטמירין לזניהו והנה אמר שני דברים לא אוליד ולא אפיק. כי אוליד הם ד\"ו פרצופין ת\"ת \n"},{"index":15,"he":"ומלכות מלכות כלולה בת\"ת ואפיק טמירין לזניהו הם ו\"ק הבינה המתענמין בשש קצוות \nהת\"ת. ואל יקשה בעיניך כי לפי מה שכתבנו ברא אלה הם שש קצוות הת\"ת ואוליד הוא גם כן \nת\"ת ומלכות אם כן תרתי למה לי כי הענין עמוק מאד ומתבאר עם מה שכתבנו למעלה כי אימא \nעלאה האצילה שש קצוות הת\"ת להתעלם בהם וזהו מי ברא אלה ואלו היו טמוני' בה בהעלם \nגדול בסוד ו' שבתוך ה' עלאה והוא\"ו שבתוך הה' אין לו ראש כי לא היו לו רק ששה קצוות \nוכאשר עלתה הבינה לחכמה לקבל ממנה אור בסוד העיבור נתעברה בשש קצוות אלו והמשיכ' \nלהם אור מן החכמ' ונעשו' החג\"ת חב\"ד (ד\"ש ד\"ח ע\"א) והנה\"י נעשו חג\"ת וחב\"ד הם ראש \nהוא\"ו ולפי' הוא\"ו שבשם יש לה ראש כי כאשר הוליד' אותו נעש' באופן אחר והגדיל ע\"כ \nירים ראש ובתוכם נתעלמו ו\"ק הבינה. וזהו פירוש דבזמנא דדרגא דא לא סליק לעילא לחכמה \nלהגדיל אור שש קצוות אלו ולעשותן חב\"ד חג\"ת והם הם ז\"א: \nוהנה שש קצוות אלו מתחילה הם משך הזרע משך הואו היורד מחכמה ונתעברה הבינה (דף י\"א \n"},{"index":16,"he":"ע\"א) ואשתהו בגווה תריסר ירחי עד שנעשו שנים עשר חסד כלול מחכמה וגבורה מבינה ות\"ת \nמדעת ונצח מחסד והיד מגבורה ויסוד מת\"ת ולפיכך הוצרכו לעמו' שנים עשר חדש וזהו \nויתעבר ה' בי בי דייקא בגמטרי' י\"ב והם י\"ב גבולי אלכסון והם שנים עשר צירופי שם בן \nארבע ויצאו לחוץ בסוד ו' שבשם ולפיכך אי אפשר להזכיר ו' אם לא בו' אחרת עמה ואחר \nשיצאו ממנה נתלבש' בהם שש קצוותיה בשש קצוות אלו ואם לא היה שנבראו ו\"ק אלו שהם \nהוא\"ו משך הזרע לא היה אפשר להוליד ולהתעלם בהם כי בהם עצמם נתעברה והולידתם ואח\"כ \nנתעלמה בהם ומיד שנבראו שש קצוות אלו שהם אלה נקראו אלהים ונתעברה בהם והולידתם \nוהוציאתם בשלמות יותר ממה שהיו כי הגדילו כדפרישית ואלו הם הנטיעות שהיו כקרני \nחגבים והגדילו בי\"ב ירחי וזהו אפיק לון בשלימו ולפיכך הוה עובדא דאשתהי תריסר ירחי \nואכשר רבה תוספאה דוגמת האדם העליון. ולפיכך אל\"ה למעלה ממ\"י להורות על סוד העיבור \n"},{"index":17,"he":"שנתעברה בהם ונכנסו לתוכה כדפרישית ויצאו לחוץ בשלמו' כדפרישי' הנה אם כן אין שם זה \nלא לס' ריבוא ולא לחיילין דלהון לקיימם אחר צאתם אלא שם זה לבינה להאציל האצילות \nולהוליד ולהוציא טמירין כדפרישית כי בלתי שם זה לא היה לה אפשרות להוליד ולאפקא \nטמירין וזהו בשם יקרא בההוא שם דיליה דאיהו אלהים קרא ואפיק כל זינא בין באצילות \nבין בבריאה בין ביצירה בין בעשיה לאתקיימא בשלמות זה כי על ידי שם זה נתקיימו גם כן \nאחר צאתם ולא חסרו מס' ריבוא אפילו אחד כדאמרינן לקמן איש לא נעדר והכל על ידי שם \nאלהים שבבינה ולפי שזה נרא' קצת דוחק שמפשט הכתוב שאומר לכולם בשם יקרא נראה שהשם \nהוא להם ולא לבינה לז\"א כגוונא דא ראה קראתי בשם בצלאל שאין שם זה חוזר על שם בצלאל \nהנז' בכתוב אלא על השי\"ת שהזכיר שמו הגדול לתת קיום והעמדה ושלמות נפלא אל בצלאל \nכדי שיוכל לעשות המשכן ושיבין סודותיו וכמ\"ש ז\"ל יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם \n"},{"index":18,"he":"נבראו שמים וארץ. ואמנם הזכרת שם זה הוא להמשיך עשר ספירות מעשר אותיות שבשם על \nנשמת בצלאל באופן שתהיה נשמתו כלולה מעשר בלי התלבשות ושיהיה לו קיום והעמדה לקבל \nהאור הרב ההוא וכמ\"ש ואמלא אותו רוח אלהים כו': \nמרוב אונים מאי מרוב אונים דא ריש דרגין דסליקו ביה כל רעותין ואסתלקו ביה בארח \n"}]}
