{"id":"kabala-4dc55b77f7b3-1-8","bookId":"kabala-4dc55b77f7b3","part":1,"torah":8,"title":"קטע 8","hebrewTitle":"קטע 8","segments":[{"index":1,"he":"סתים. ריש דרגין היא חכמה ראש המדרגות כי כתר נעלם מאד ואף חכמה קדומה נעלמה מעיני \nכל חי כי אף יסוד שהוא כל חי המושך הטיפה זרעית מן המוח שנקרא חכמה אינו מושך מחכמה \nזו הקדומ' כי נעלמ' ממנו אלא חכמה זו היא הנקראת שירותא ראש המדרגות והיא הנקראת \nאבא ונקראת חכמה זו רוב אונים כי כל הרצונו' שהם הנקראי' רעותין כולם עולי' עד שם \nבין דז\"א בין דנוקביה בין דאימא עלאה כי מצח דז\"א ומצח דנוקביה ומצח דאימא עלא' \nכולם בהתגלות המצח העליון הנקרא רצון עולות עד חכמה זו לקבל משם האור העליון על ידה \nועולים עמה בארח סתים על ידי התעלמם בתוכה כי לא יוכלו (ע\"ב) לקבל אור הרצון העליון \nאלא באמצעותא ובה עולי' ומתעלי' להרבות אורם ומתלבשים בה ומתעלמים בתוכה כדי שיוכלו \nלקב' אור מצח' דעתיק' הנק' רצון כנודע וזהו פי' ואסתלקו ביה בארח סתים ולפי שרצון \nהעליון אתגלי ביה חסד עלאה ואתפשט בדיקנא עד מזלא ואתגלי בפומא דאמה כדאית' באדרא. \n"},{"index":2,"he":"והנה הטיפ' הזרעי' הוא החסד דאתגלי בפומא דאמ' ומבסם לנוקבא ונקראת טיפה זו און \nכמש\"ה וראשית אוני והיא הטיפה זרעית ראשונה כנודע ובנימן הוא המושך הטיפה זרעית \nבנוקבא ממטה למעלה ולפיכך נקר' בן אוני וכל הטיפות הזרעיו' המושכו' מן הרצונו' \nונקראי' אוני' כוצם באים עד חכמ' זו כדפרשית ולפיכך נקרא רב אוני' דסליק ביה רעותין \nעלאין ותתאין שהם האוני' כדפרשית. ואמיץ כח דא רזא דעלמ' עלאה דאסתלק בשם אלהים \nכדאמרן: \nהנה זו היא בינה בשש קצוותיה דאסתלק בשם אלהים כדפרישי' (ד\"ש ע\"ב) ובינ' היא כח \nמחכמ' כח מ\"ה וכח זה הוא חסד כד\"א ימינך ה' נאדרי בכח כי בינה נתלבשה בחסד שבחכמה \nוהיא יו\"ד ממי כדפ' ועל ידו נתלבשה בשש קצוות ואסתלק בשם אלהים כדפרישי' והכונה היא \nכי להוליד ס' ריבוא דעלמא עלאה ולאפקא טמירין לזניהו הוצרכו כל הרצונות לעלות עד שם \nבחכמה שהוא או\"א עלאה קבלה כל הטיפין ונתעבר' בהם והוציאתם לחוץ בשלמו' וזהו פי' \n"},{"index":3,"he":"מרוב אונים ואמיץ כח כי מחמת רוב אוני' שהוא אבא ואמיץ כח שהיא אימא הוציא במספר \nצבאם ולא נעדר מהם איש מהס' ריבוא עליוני' כי אין שם מגיע פגם ולא חטא ולא הסתלקות \nאור כלל ולפיכך אעפ\"י שחטאו ישראל במדבר לא חסר מנין זה דוגמת עלמא עלאה שאין שם \nהסתלקות אור וידוע הוא כי דור המדבר מעלמא דיובלא הוה וס' ריבוא דישר' כנגד ס' \nרבוון דילי' ולפי' איש לא נעדר מהם דוגמ' העו' העליו' וזה ברור. וצריך אני עתה לבא' \nמ\"ש למע' כגונא דא המוצי' לחם מן הארץ המוציא ההוא דאשתמודעא דא דרג' תתאה וכול' חד \nכי דברים אלו נראין כסותרין מ\"ש בפ' תרומה דקס\"ח ע\"א מ\"ט המוצי' ולא מוצי' דהכתי' \nבורא ולא הבורא עושה ארץ ולא כתיב העושה ארץ מ\"ט הכא המוציא אלא כל מילין דאינון \nמרזא דעלמא עלאה סתירה אסתתרא ה' מתמן להתחזאה דהא מעלמא גניז' וסתימ' וכל מילין \nדאינון מעלמא דאתגליי' יתיר כתי' בהא דכתי' המוציא במספר צבאם הקור' למי הים כולהו \n"},{"index":4,"he":"מרז' דעל' תתאה איהו כו' ע\"כ הנה נראה בהדיא שגם המוצי' במספר צבאם מרז' דעלמ' תתא' \nהוא ונמצא דבר זה סותר דברי רשב\"י שא' שהמוצי' במספ' הוא דרג' עלאה וצריכין אנו \nלבא' מא' זה בהתכ' לשונ' ומתוכו יתבא' תי' לקו' זו הנה הוקש' לי שינוי הל' כי בכל \nמקו' או' בורא עושה והיה ראוי שיאמר ג\"כ פה מוצי' לחם וכו' מ\"ט דא' הכא המוצי' ותי' \nכי כל הדברים שהם נעלמו' מן עולם הבינ' עצמ' בסוד היותה מ\"י קודם שנק' אלהי' וזהו \nמרזא עלמא עלא' סתירה ולא אמר מרזא דעלמא עלאה לבד וכן למטה אמר לאתחזאה דהא מעלמא \nגניזא וסתירא איהו בסוד מי שהוא מורה על העלם קודם שנקראת אלהים ולפיכך נסתרה ה' \nמשם כי ה' מורה עליה שעשתה איזו פעולה חוצה לה. (ע\"ג) אבל כשהוא מדבר בעצמות ההיא \nובחלק מן חלקיה אי אפשר להזכירה כי עדין אינה ה' עד שתגמר. ולפיכך נסתרה ה' משם \nולכן כשאמר בורא השמים לא אמר הבורא כי הכונה על ת\"ת שבבינה עצמה וכן עושה ארץ על \n"},{"index":5,"he":"המלכות שבבינה עצמה ואינה נקראת ה' אלא בהיות בה שתי מדות אלו ת\"ת ומלכות בסוד ה' \nד\"ו והמאציל בה שני מדות אלו הוא חכמה. ולפיכך נסתרה ה' משם כי מורה על גבוה מעל \nגבוה המאציל בבינה עצמה מדות אלה וזהו דהא מעלמא גניזא וסתירא איהו האמנם הדברים \nהנגלים יותר בסוד בינה הנקרא' אלהים כתיב בה\"א כי כבר נגמר אצילותה ונקראת אלהים \nלהוליד ולאפקא טמירין לתתא ורוצה לגלות הדברים הנעלמים בה ולהוציאם לחוץ כגון \nהמוציא במספר צבאם המורה על דאפיק טמירין וכן הקורא למי הים הוא סוד התפשטות מ\"י \nהחכמה העליונה הנקראת י\"ם על פני ארץ היא מלכות כל אלו הכונ' בהם גילוי יותר ממה \nשהיו והתפשטות למטה ולפיכך הוא בה\"א וזמ\"ש וכל מילין דאינון מעלמא דאתגליא יתיר \nכתיב בה\"א כו' כלהו מרזא דעלמא תתאה איהו לומר שכולם הכונה גילוי והתפשטות למטה ולא \nמרזא דעלמא תתאה ולא אמר דרגא תתאה כמ\"ש כאן נמצא שמ\"ש כאן ומ\"ש בפ' תרומה הכל הולך \n"},{"index":6,"he":"אל מקום אחד ואינם סותרין זה את זה שכולם מתאימות כי כאן אמר המוציא דלית דכוותא \nהכונה על בינה שנקראת בשם אלהים לאולדא ולאפקא טמירין לגלות ולהתפשט. וזהו עצמו \nשאמר בפ' תרומה כל מילין דאינין מעלמא דאתגליא יתיר וכדפרישית ואמנם מ\"ש בפ' תרומה \nואי אכתיב בשמא איהו בה\"א הכונה לומר שכאשר נכתבה הה' בשם כגון האל הגדול אין הכונה \nבה\"א הפועלת בשם כמו המוציא הקורא שהה' היא המציא' והקוראה למי הים אלא השם פועל \nבה\"א כי האל הגדול הכונה בחסד הפועל במלכות וכן הגבור בגבור' הפועלת במלכות וזה \nאיהו בה' והכא דאיהו בארח סתים שכתב המוציא ולא הזכיר על ידי שם מי הוציא הכונה היא \nע\"י מלכות עצמה וזהו מרזא דעלמא תתאה איהו כיון שלא נזכר שום שם לא גדול ולא גבור. \nעוד אפשר לפרש ואי אכתיב בשמא איהו בה' לומר שאם נכתבה בשם ה' כמו האל הגדול אין \nהכונ' במילין דאינון מעלמ' (ד\"ש ע\"ג) דאתגליא יתיר אלא איהו בה' כלומר עלמא סתירא \n"},{"index":7,"he":"נרמז בה' ולא מעלמא דאתגליא והכונה כי הה\"א שהיא בינה עצמה בסוד מ\"י פועל בחסד שבה \nוחסד שבה גובר על שאר ספירו' שבה וכן הגבור על זה הדרך ודי בזה ומכל מקום עיקר \nהפירוש המוציא במספר ביאר על ידי מה מוציא ואמר במספר שהוא סוד קול דנפיק משופר כמו \nשביאר ריש פ' פקודי וכן הקורא למי הים פירש ואמר ה' צבאות שמו אבל כאן אמר המוציא \nולא פירש על ידי מי וז\"ש שאורח סתים הוא ממלכות עצמה בסוד מלכות שבה: \n(כך מצאתי בס' אשמורת הבוקר ד\"ח ע\"ב קודם זה המאמר מהזוה\"ק ד' ב' ע\"ב וז\"ל דע לך \nאחי כי האותיות הם אורות מבהיקים ומזהירי' וכונת כל אות ואות שהיה רצונו לשיברא \nהעולם הוא (ע\"ד) התפשטות אורה והתגלותה בעולם ולכן כל אות ואות היה רצונה לשיברא בה \nהעולם כנז' לקמן בפ\"י אות נו\"ן ודע כי האותיות בהיותן בבטן מ\"י אימא עלאה כיון \nשיצאו יצאה האלף תחי' ואח\"כ ב' ואח\"ך ג' עד תי\"ו וכיון שיצאה התי\"ו באחרונה היא \n"},{"index":8,"he":"היתה ראשונה שהיא היתה אצל הבינה והיו האותיות אצל הבינה עד תשר\"ק וזה סדרן כי אצל \nהבינה היתה תי\"ו ע\"ז הדרך תשר\"ק צפע\"ס נמלכ\"י טחז\"ו הד\"ג ב\"א ולפי\"ז שהיוצא ראשון \nהוא אחרון והיוצא אחרון הוא ראשון ולפי שהתי\"ו יצא באחרונה היא היתה ראשונה לפי \nשהיתה קרובה לבינה ולזה היא שאלה בראשונה ואחריה ש' ואחריה ר' ואחריה ק' וכן כולם \nעד ב' וכנז\"ל לקמן): \nשם בדף ב' ע\"ב וז\"ל והועתק גם מכ\"י הרב הגדול זלה\"ה: \nבראשית רב המנונא סבא אמר אשכחן אתוון בהפוכא בית בקדמיתא ולבתר ב' בקדמייתא היינו \nבראשית ברא לבתר אלף בקדמיתא ולבתר אלף בקדמית' היינו אלהים את לבתר. אלא כד בעא \nקב\"ה למברא עלמא כל אתוון סתימין ותרין אלפין שנין עד דלא ברא עלמא הוה מסתכל קב\"ה \nואשתעשע בהו כד בעא למברי עלמא אתו כל אתוון קמיה מסופא ארישיהו כו': \nהנה הרגיש שתי קושיות אחת היפוך האותיו' ב' קודם א' ועוד כפל האותיות שני פעמים א' \n"},{"index":9,"he":"ושני פעמים ב' ולז\"א שכשרצה הקב\"ה שהוא הבינה להוציא שש קצוות הנקראת עלמ' כנודע \nומשם נשתלשלו המדרגות עד עולם הזה השפל היו כל האותיות סתומות בבינה כי שם נצטיירו \nונרשמו האותיות ולא יצאו לחוץ עדין ותרין אלפין שנין עד לא ברא עלמא הם חכמה ובינה \nשבז\"א מוחין דיליה והוה מסתכל קב\"ה שהוא בינה ואשתעשע בהו שהן מיין נוקבין שבה כמו \nשהמלכות נשמות הצדיקי' שמשתעשעת בהם הם המיין נוקבין שבה כן האותיות לבינה ונמצא כי \nכל האותיות היו בבינה עליונ' הנקרא אימא עלאה ונמשכו עד בינה תחתונה שבז\"א והיתה \nאימא עלאה משתעשעת בהם בסוד מיין נוקבין וכאשר עלה ברצון בינה להאציל שש קצוות \nשבז\"א הנקרא עלמא וכן משם ולמטה עד סוף המדרגות. אתו כל אתוון קמיה מסיפא ארישיהו \nכי כאשר נחקקו האותיות קודם יצתה א' ואח\"ך ב' וכן כולם ויצתה ת' באחרונה והיא סמוכה \nאל הבינה כי היוצא ראשון הוא אחרון לבינה ולפיכך עאלת את ת' בראשונה בבינה עצמה \n"},{"index":10,"he":"ועוד כי מתחילה נבראת א' על יד בינה ואח\"ך נבראה ב' על ידי בינ' בהתלבשות א' וכן \nהג' בהתלבשות א\"ב וכן ד' בהתלבשות אב\"ג וכן כולם עד ת' וזה טעם המספר ונמצאת אות ת' \nנבראת על ידי מסכים הרבה וקרובה אל הקליפות ולפיכך תי\"ו חיים תי\"ו מות. ולזה עאלת \nת' כי ההעלם הוא הגילוי ועל ידי רוב מסכיה יושג אור המאציל העציון בעולם השפל הלזה \nולכן היותר נגלה עאלת בקדמיתא שיברא בה העולם כדי שיוכלו להשיג אור העליון ובג\"ד \nתי\"ו היא חותמא דגושפנקא סוף אותיות אמ\"ת כדאמרינן בתר הכי והחותם כשחותמין בו \nהראשון הוא אחרון כן הוא (דף י\"ב ע\"א) אות ת' אחרונה לחותם וראשונה לנחתם והאותיו' \nהיו בבינה כסדר ונתרמז אחרי אלפין שנין בהפך ולפיכך עאלת תי\"ו תחילה קמי בינה עלאה \nוכן כולם ומהו ענין חותם זה ולמה נבחרו ג' אותיות אלו לחותם. כי כמו שת\"ת בעשר \nספירות מכריע למעלה בסוד הדעת ובאמצע בסוד ת\"ת ולמטה על ידי היסוד ולפיכך נקרא ת\"ת \n"},{"index":11,"he":"אמת ראש הספירות ואמצען וסופן כי הוא מכריע בראש הספירות ובאמצען ובסופן כן בכל \nספירה וספירה אחר שהיא כלולה מעשר. ת\"ת שבה מכריע בה למעלה בסוד הדעת שבה ולמט' בה \nבסוד יסוד ומלכו' ובאמצע' (ד\"ש ע\"ד) בסוד ת\"ת וזהו חותם שבו נחתמו כל הספי' בכלל \nוכל ספירה בפרט בעצמות' להיו' לה מכריע למעלה בראשה ובסופה ובאמצעית' וכן בבינה \nעצמה כאשר נחקקו בה האותיות בסוד עשר שבה בחכמה שבה שבעה ובבינה שבה שבעה ובדעת שבה \nשמנה וכן בחסד שבה שבעה ובגבורה שבה שבעה ובת\"ת שבה שמנה וכן בנצח שבה שבעה ובהוד \nשבה שבעה וביסוד שבה שמנה בסוד נשמה ורוח ונפש. ובמלכות שבה נעשה להם גוף לשיתלבשו \nבהם נשמה ורוח ונפש וכל זה בבינה עצמה. הנה אות א' מכרע' לכולם למעלה בסוד הדעת \nואות מ' מכרעת בכולן באמצע בסוד ת\"ת ואות ת' מכרעת בכולן למטה בסוד ת\"ת על ידי יסוד \nבמלכות וכיון שאם הבנים היא כך כולם נחתמו בחותמא ע\"ד זה כי ממנה יצאו וזמ\"ש דאנא \n"},{"index":12,"he":"חותמא דגושפנק' דילך אמת ואת אתקריאת אמת שהוא ת\"ת שבבינה המכריע בכל חלקיה ואמרה \nת' שראוי שיברא העולם שהם ו' קצוות דז\"א בסוד ת\"ת על ידי היסוד שהוא המכריע האחרון \nשבבינה ומשם ימשך להם האור להחיותם. ואמר לה קב\"ה שהיא בינה שעם היותה קדוש' ממקו' \nהקדש הנה מצד היותה הכרעה אחרונה הרחמים מועטין והדינים גוברים וימשך ממנה מיתה \nלאנשים צדיקים שקיימו התורה מאלף ועד תי\"ו על ידה מפני שלא מיחו ברשעי' כנודע ולפי \nשהכרעה אחרונה שם הדינין גוברים ביותר ושמה הרשע וצריך הכרע' לצד הטוב ולמחות \nברשעים והם לא עשו כן נענשו בה וזמ\"ש וברשימו דילך ימותון ועוד שגם הכרעה זו אחרונה \nתהיה לצד דינא תקיפא כי שם מקומה ותהיה חותמא דמות ולפיכך אין ראוי לברא העולם \nבהארה זאת המועטת כי יגברו הדינין ויתקלקל העולם: \nעאלת את ש' קמיה אמרה קמיה ריבון עלמין ניחא קמך למברי בי עלמא כו' (ע\"ח של\"ה פ\"ג) \nהנה צורת ש' מורה על שלשה אבות המתיחדין במלכות על ידי יסוד כד\"א כרוה נדיבי העם \n"},{"index":13,"he":"במחוקק דא יסוד והיא סוד נקודת ציון שבה הנעשית על ידי האבות הנכנסין בה ביסוד \nועושין לה נקודה זו כנגד היסוד כדי שיכנס בה היסוד הקדוש בסוד בתולה שפתחה סתום \nובעלה עושה אותה כלי וזהו באר חפרוה שרים חפרוה ממש כרוה נדיבי העם כרוה ממש ולפי' \nנקראת שדי המורה על היסוד כנז' והנה למעלה בנקבה נקרא שדי בין שדי ילין ברפה רחמים \nולמטה שדי בדגש דין כי שמה חמשה גבורות ולמעלה הוא מקום היסוד האמיתי ולמטה מקום \nהיסוד שנשתלשל והגדיל וזה רחמים וזה דין ועלתה (ע\"ב) ש' לעולם הבינה שיברא העולם \nבבחינה זו שהיא בחי' התפשטות אור עליון לתקן נקודת ציון שבה לאסוף ה' גבורות אל \nמקום אחד והיתה התשובה יאות אנת כנגד חסד וטב אנת כנגד גבורה וקשוט אנת כנגד ת\"ת \nאבל הואיל ואתוון דזיופא שהם ק\"ר כי ק' דוגמ' ה' מזויפת כקו\"ף בפני אדם ור' דוגמת \nד' מזויפת וכמו שיש למלכות שתי בחינות אם בחינת ה' ואם בחינת ד' בסוד ה' ד' הוות \n"},{"index":14,"he":"וכן ש' בבחינת נקודת ציון שבה ומאותיות אלו נעשות שדה. שדה תפוחים כן סטרא אחרא יש \nלה בחינת ק'. ובחי' ר' ובחינת ש' נקודא אמצעית דסטרא אחרא ונעשי' שקר והנה בעולם \nהנגלה יש שתי נקודות נקודת ציון אמצעית הישוב כנגד מלכו' ונקודת גן עדן אמצעית כל \nהעולם כנגד בינה. וכנגדם שתי שינין בתפילין ש' דתלת ראשין כנגד נקודת ציון שבמלכות \nוש' דארבע ראשין כנגד נקודה אמצעית שבבינה וזו נעלמה מאד ולפיכך היא של ד' ראשין כי \nע\"י אבו' שבאבא עלא' עם סוד הדעת נעשה לה נקודה זו והם הם שחפרוה וכרוה והיא היא מ' \nפתוחה שיש לה ד' ראשין שהם ד' כותלין ויש לה פתח פתוח למטה והה' תתאה יש לה ג' \nכותלים דוגמת ש' של ג' ראשין ופתחה בצדה למעלה וזהו ופתח התבה בצדה תשים ולסטרא \nאחרא וש לה נקודה אמצעיתא נקודת המדבר ונעשית לה נקודה זו על ידי ש' דוגמת הטהורה \nנקודת מלכות ולפיכך אמר הואיל ואתוון דזיופא נטלין לך למהוו עמהון לחפור בור שאין \n"},{"index":15,"he":"בורות נשברים דסטרא אחרא ואם היה העולם נברא בשי\"ן היו גוברין הקליפות וסטרא אחרא \nכי ממנה קיומם והעמדתם דלית סטרא אחרא דלית ביה נהירו דקיק מסטרא דקדושה ומה גם \nבחפירת הבאר כי אי אפשר בלא טיפי דמים והם טהורים ויורדים למטה לסטרא אחרא ומהם יש \nקיום להם: \nודע כי בזווג עליון כשנתקנה כלה העליונה יצאו טיפי דמים תחילה ואז נאמר ואלה המלכים \nאשר מלכו בארץ אדום אדום ממש דינין וכן כשנתקנה כלה התחתו' נאמר בה ואלה (ד\"ש ד\"ט \nע\"א) המלכי' אשר מלכו בארץ אדום ותי' הכלה העליונה נעלם בעיני שלמה וכמ\"ש דרך גבר \nבעלמה כי קרא' עלמה להיותה נעלמת וגבר דא משה בסוד ולא ידע גבר ית קבורתיה ומשה סוד \nהדעת הנכנס בעלמה הנעלמת ודי בזה. והנה אין לסטרא אחרא כי אם נקודה אחת כנגד נקודת \nהמלכות ואין להם נקודת הבינה כי אין להם אחיזה בה רק יש להם אחיזה בנקודת המלכות \nונטלי לה אתוון דזיופא ולפיכך לא נברא העולם בשין: \n"},{"index":16,"he":"מכאן מאן דבעי למימר שקרא יטול יסודא דקשוט בקדמיתא כו' הכונה היא דלית סטרא דמסאבא \nשאין בו נהירו דקיק מסטרא דקדושה ונמשך להם מיסודא דקשיט סוד ש' שהוא קיבוץ ה' \nגבורות בנקודתה ומגבורות אלו נמשך למקום השקר כי מעיין אחד הוא והתורה טמאתו והתורה \nטהרתו כנודע והנה השין היא אות דקשוט את דאבהתן דאתייחדו בה כי אבות העליונים \nנתייחדו ביסוד וחפרו הבאר ועשו לה נקודה זו בסוד בעל העושה (ע\"ג) כלי לכלה ומכלה \nנעשית כלי בסוד יסוד הנכנס בה צורת י' זעיר' ודע עו' כי האבות בזכר הם חג\"ת כנפיהם \nפרודות למעלה ובנקבה נעשין חב\"ד חשובות כאחת ומתייחדות בה ביסוד ג' מוחין. וזהו \nדאתייחדו בה וק\"ר אתוון דאתחזיאו על סטרא בישא אינון כו': \nהנה ק' דוגמת ה' ור' דוגמת ד' והכונה היא כי ה' עלאה הו' שבה היא סוד ת\"ת דאתעברא \nבברא בוכרא וה' תתאה הוא סוד בנימין הצדיק ו' סוד מטטרון ונמשך כנגד הה' לבד ואינו \nיוצא לחוץ לקליפות וסוד ק' סוד סנדלפו\"ן מלאך אש ראשו למעלה ונמשך למטה בקליפות סוד \n"},{"index":17,"he":"אופן אחד בארץ עולם העשיה ולפיכך ו' שבתוך הק' ארוכה ויוצאה לחוץ לקליפות בסוד \nסנדלפו\"ן הנמשך ויורד למטה בעולם העשיה כדפרישית וכן ד' במלכות סוד יסוד המתחבר עמה \nונעשית ד' על ידי נקודת י' זעירא היושבת בגג הריש ונעשית ד' בסוד אחד ובבינה סוד \nהדעת והר' היא סוד הסתלקות היסוד ונעשית אחר סטרא אחרא אלהים אחרים ולפיכך הם אתוון \nדאתחזיאו על סטרא אחרא ובגין לאתקיימא נטלין את ש' בגוויהו דלית סטרא דמסאבא דלית \nבה נהירו דקיק מסטרא דקדושה ואין להם קיום זולתו וזהו מ\"ש ובגין לאתקיימא נטלי את \nש' בגוייהו והוי קשר: \nהנה יש הפרש בין קשר לשקר כי שקר הוא סוד הפיתוי דמפתי לה לנוקבא על ידי קליפת נוגה \nהקרובה אל הקדושה כמבואר בזוהר ויקהל והוא שקר ופיתוי ואח\"ך נטלי לה בגווייהו ממש \nלקבל ממנה ונקשרים עמה ונכנסת בעמקי הקליפות ואז היא קשר עאלת את צ' אמרה קמיה \nריבון עלמא ניחא קמך למברי בי עלמא דאנא בי חתימין צדיקים כו'. הכונה היא כי \n"},{"index":18,"he":"הצדיקים חתומים באות ברית קודש הרומז לצדיק יסוד עולם כי אם אינם שלמים בו אפילו \nיקיימו את כל התורה אינן נקראים צדיקים וגם בינה שהוא רבון עלמא ביסוד רשים. שהרי \nעלמא דאתי אסתיים בדכורא שהוא יסוד צדיק יסוד וזמ\"ש ואנא דאתקריאת צדיק בי רשים \n"}]}
