{"id":"kabala-4dff7e528cbd-1-2","bookId":"kabala-4dff7e528cbd","part":1,"torah":2,"title":"קטע 2","hebrewTitle":"קטע 2","segments":[{"index":1,"he":"על כן (ע\"ג) ירים ראש (אמר שמואל נלע\"ד שרוצה לדרוש אלהים בבינה והוא בחכמה וקשה לי \nכי הוא בבינה כמ\"ש הכתוב ועבד הלוי הוא ואם נרצה לדרוש אלהים בגבורה והוא בבינה גם \nיקשה לזה לשון האדרא שאינו סובר כן וצ\"ע ע\"כ) ר\"ל מנחל שהיא אימא עילאה ובדרך ר\"ל \nשהוא קוץ התחתון של היו\"ד שמריק הנחל ההיא שהוא הה\"א ושותה הוא\"ו מאותו מקום ע\"כ \nהוא\"ו ירים ראש וזהו היו\"ד שעל הוא\"ו וזמש\"ה חכמות בחוץ תרונה שהיא היו\"ד במלואה \nשנשארת בחוץ ובזה יובן מה ששאל מרע\"ה ואמר הראני נא את כבודך שהוא אור האצי' הגנוז \nבה\"א והשיב לו הקב\"ה ושכותי כפי עליך עד עברי וראית את אחורי ופני לא יראו ר\"ל \nושכותי כפי שהיא ה\"א ראשונה שהיא היד הגדולה הימין של הקב\"ה שהוא חמשה אצבעות ויד \nהחזקה שהיא השמאל והיא הה\"א אחרונה ואמר לו וראית את אחורי שהוא הכסא שאמרנו והיא \nהה\"א ראשונה שהיו\"ד גנוזה בה שנק' אחוריים בערך מה שבתוך הפנימיות ממנו שלא יראו \n"},{"index":2,"he":"והוא האצילות ובזה יובן ג\"כ בפםוק אחר כי לא ראיתם כל תמונה ופסוק אחר אומר ותמונת \nה' יביט ר\"ל לא ראיתם כל תמונה דהיינו כל הכללות אבל א\"ס לא ראיתם ולא השגתם אבל \nמקומו שהם העולמות שברא הא\"ס שהם כלולים בשם ההוי\"ה זהו ותמונת ה' יביט ר\"ל ותמונת \nהד' אותיו' במקום ההוא הנעלם שהוא כסא ונשמת הכסא שהוא המלכו' דאצי' עין לא ראתה \nאלהים זולתך כמו שאמרנו כי הו\"א שהוא למעלה ידע את מקומה. עוד אמר הפסוק כי בי\"ה ה' \nצור עולמי' ר\"ל כי בשם הזה שהוא יו\"ד ה\"א צייר כל העולמות. והנה שם זה הוא למעלה \nבראש במקום הנשמה וסימנך כל הנשמה תהלל י\"ה הללויה ירצה עם כל נשימה ונשימה תהלל יה \nלפי שהשם הזה הוא העינים של מעלה ובשם הזה היו הגדולים מביטים בעיניהם ברשעים \nועושים אותם גל של עצמות ובשם הזה הכה מרע\"ה את המצרי וכן אמר משה לדתן למה תכה רעך \nר\"ל מלת תכ\"ה שרמז לשם כה\"ת בהפוך אתוון ואמיתת הדברים הוא דע כי השם הזה של י\"ה \n"},{"index":3,"he":"כשהוא במלואו מכה את הה\"א במספר היו\"ד יעלה כמספר זה שם כה\"ת: \nאמר שמואל מה שנלע\"ד הוא כי לפי ששם י\"ה הנז' הם ה' אותיות במלואם כאמור לכן הוציאו \nה' חסדים והם חג\"ת נ\"ה והה' חסדים הנז' נכללים כולם ביסוד הששי ולכן נקרא כל שהם \nחמשים כנגד הה' חסדים הנז' ואח\"כ כל הנז' נכללים במלכות ואז נקראים כ\"ל כ\"לה ולזה \nכיוון הפסוק לומר צור עולמים צייר עולמים והם כללות העולמות הנז' ע\"כ: \nאמר שמואל צ\"ע במספר הזה כיצד יוצא משם י\"ה בהכאה שם כה\"ת ומה שנלע\"ד לפום ריהטא \nהוא כי הוי\"ה זו היא בהוי\"ה דב\"ן הנק' דינא דמלכותא דינא הפועלת דין בעולם ונודע \nשהיא הוי\"ה כפולה בסוד מערת המכפלה כי הוי\"ה אחת שהיא בגי' כ\"ו מכה אות באות \nומוציאה הוי\"ה של כ\"ו אחרת כמוה ונעשית ב\"ן ובזמן שהיא מתמלאת לגמרי לעשות דין אז \nהיו\"ד מליאה והה' מליאה והנה יו\"ד פעמים ה\"ה הרי מאתים ואז חוזרת הה' להכות ביו\"ד \nה\"ה פעמים יו\"ד הרי (ד\"ש ע\"ב) מאתים בסוד חכם בבינה והבן בחכמה הרי הם ת' ואח\"ך תקח \n"},{"index":4,"he":"היו\"ד (ע\"ד) פשוטה עשרה ובשתי ההכאו' שהזכרנו יו\"ד יו\"ד הרי הם ששה אותיות וכן הה' \nפשוטה חמשה ובשתי ההכאות שזכרנו ה\"ה ה\"ה הרי הם ארבעה אותיות סך הכל כ\"ה ות' הרי \nתכ\"ה כנלע\"ד: \nאמר שמואל אחר שכתבתי כל זה נזכרתי שגם הרב הגדול זלה\"ה ביאר ענין זה בפרוש כל \nהנשמה תהלל י\"ה הללויה וכתבתיו בש\"ב מאמרי רשב\"י בפ' בשלח ד\"א וז\"ל, שמעתי אומרים \nמשם מורי זלה\"ה בביאור לשון זה כי הטנין הוא רמז אל שם כה\"ת היוצא מר\"ת כ'ל ה'נשמה \nת'הלל י\"ה באופן זה יו\"ד פעמים ה\"י ש' ויו\"ד ה\"י עצמם ל\"ה הרי של\"ה ועוד יש בו ג\"כ \nג' מלויים שהם יו\"ד ה\"י יו\"ד ה\"א יו\"ד ה\"ה והם בגי' צ\"א ושל\"ה הם תכ\"ה עם הכולל \nעכל\"ה: \nוהנה עם מ\"ש למעלה ששם י\"ה הם העינים של מעלה יובן בזה עמ\"ש חז\"ל וכל יקר ראתה עינו \nזה ר' עקיבא שהשיג מה שלא השיג מרע\"ה בסיני. והענין הוא כי ר\"ע ע\"ה הוא וחביריו \nשהיו מעשרה הרוגי מלכות באו מן הטיפין שזרק יוסף מעשר אצבעותיו כמ\"ש חז\"ל שהיה ראוי \n"},{"index":5,"he":"לצאת ממנו י\"ב שבטים כמו שיצאו מאביו כו' ולא יצאו ממנו כ\"א שנים אבל העשרה יצאו \nמאצבעותיו כשהסתכל בה וזמ\"ש ויפוזו זרועי ידיו ומלת יק\"ר הם קר\"י וכמ\"ש חז\"ל כי \nיוסף ע\"ה לא היה רוצה להסתכל בה עד שהכריחה אותו ששמה ברזל בגרונו כדי שיסתכל בה \nוכשהביט בה יצאו הטיפין ההם ומי\"ב שבטים שהיו ראויים לצאת ממנו לא יצאו אלא שנים \nוהעשרה יצאו בקרי עד שבאו בעשרה הרוגי מלכות: \nועתה יש לשאול שאלה אחת כי הנה נודע שהשבטים שמכרו ליוסף לא היו כי אם ט' בלבד \nבעבור כי ראובן לא היה שם ולכן אמרו רז\"ל ששתפו את השכינה עמהם להשלים לעשרה ועתה \nמי היה העשירי כי ראובן לא היה בגלגול עמהם כמו שתרגם אנקלוס על פסוק יחי ראובן ואל \nימות מיתה תניינא כו' אבל דע כי במקום ראובן העשירי היה יוסף הצדיק עצמו ע\"ה לפי \nשהקב\"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה ולפי שבסבתו אירע כל מה שאירע נענש. ועוד לפי \nשהביט באשת אדוניו והרהר בה ויצאו הטיפין בסוד קרי ורמז כל זה הפ' באומרו ברזל באה \n"},{"index":6,"he":"נפשו אמרת ה' צרפתהו ר\"ל בסבת הברזל באה נפשו לעולם ביאה אחרת. אמר הכותב ולקמן \nבסוף הס' תמצא מאמר אחד ממ' הנעלם של רות בביאור ענין עשרה הרוגי מלכות אלו ומתחיל \nר' יודאי אזל לקמיה דר' עזריא בר סימאי: \nאמר שמואל הענין הוא בשביל שהביט בה בעת ששמה ברזל בצוארו ומתוך כך ראה קרי ואעפ\"י \nשהיה אנוס עכ\"ז הקב\"ה מדקדק עם חסידיו ובאה נפשו לגלגול בזמן הרוגי מלכות ואז אמרת \nה' צרפתהו ונדרוש מלת אמרת לשון חתוך כמו שפירשנו בפסוק השולח אמרתו ארץ עד מהרה \nירוץ דברו שהוא רמז אל הערלה שחותכים אותה ומשימים אותה בארץ ובעפר ואז עד מהרה \nירוץ דברו שתתקבל תפלתו וכן נדרוש כאן אמרת ה' שהיא המיתה ההיא בזמן הרוגי מלכות \nצרפתהו בצורף ויצא נקי צדיק יסוד עולם. והואיל ואתא לידן נחזור לדרושינו (דף ג' \nע\"א) כשחזרו השבטים בעשרה הרוגי מלכות כי יוסף הצדיק היה אחד מהם והיה ר' ישמעאל ן' \nאלישע כ\"ג וכמ\"ש כי אביו ואמו לא היו להם בנים ותשכח המעשה הזה במקומו ולכן כמו \n"},{"index":7,"he":"שהוא חטא להביט באשת אדוניו וכיוצא לתקן בגופו כו' לכן הפשיטו עור פניו בההוא וכן \nאשת פוטיפר נתגלגלה גם היא בבתו של קיסר וחמדה עור פניו: \nאמר שמואל להיות כי מעיקרא היא היתה כוונתה לשם שמים אפי' שבאה עתה לתקן בגלגול הזה \nבהיותו בבת קיסר: \nנחזור עתה לר\"ע ע\"ה להיות שהוא היה אחד מאותם עשר טיפין לכן נק' ר\"ע בן יוסף בן \nיוסף סתם ולכן ישב מ' שנה שלא למד תורה ואח\"ך האירו פניו בתורה והוא התקון של מ' \nיום של השובבים של ספר שמות שהם נעשים על תקון הקרי וכנגד מ' סאה של מי הטבילה \nהמטהרים את בעל קרי ג\"כ ואז נק' יקר כמש\"ה וכל יקר ראתה עינו. אמר שמואל הענין הוא \nשמעיקרא בשביל מה שראה בעינו לאשת אדוניו והביט בה בעינו יצא ממנו י' טפות של קרי \nועתה נתקן הקרי ליקר ונאמר בו וכל יקר ראתה עינו זה ר' עקיבא שהשיג מה שלא השיג \nמרע\"ה כי מרע\"ה לא השיג אלא מ\"ט שערים והוא השיג (ד\"ש ע\"ג) החמשים ורמז אומרו ראתה \n"},{"index":8,"he":"עינו למש\"ה בן פורת יוסף בן פורת עלי עין הרי נזכר עי\"ן ועי\"ן וכן ר\"ע עלה בחכמתו \nותורתו על העין העליונה שהוא שם י\"ה כנודע וזמ\"ש רז\"ל שהקב\"ה הראה למשה דור ודור \nופרנסיו כו' והראה לו את ר' עקיבא שהיה דורש כתרי אותיות כו' וא\"ל רבש\"ע יש לך אדם \nכזה ואתה נותן התורה ע\"י כו' עד שהראה לו מיתתו וא\"ל שתוק כך עלה במחשבה ירצה שתוק \nכי על ידי מיתה כזו עלה במחשבה ובמקום העינים ועתה יש לדקדק כי מאחר שהשיג כ\"כ \nוקבלנו שהיה מבחי' עקב של אדה\"ר וכאשר קללו הקב\"ה לאדם וא\"ל ואתה תשופני עקב ומן \nהעקב הזה הוא אשר היה מתיירא יעקב אע\"ה כמש\"ה כי ירא אנכי אותו כו' ושופריה דיעקב \nמעין שופריה דאדם א\"כ כיצד נהרג ר\"ע והענין הוא כי בזמן יעקב לא יכול לו הנחש להיות \nשעלה יעקב למדרגת הראש שלכן נק' ישראל מלשון ל\"י רא\"ש האמנם בזמן ר\"ע אז יכול לו \nואעפ\"י שהיה מבחי' העקב היה מזוכך כ\"כ עד שהיה מכהה גלגל חמה כמ\"ש חז\"ל תפוח עקיבו \n"},{"index":9,"he":"של אדה\"ר מכהה גלגל חמה עוד ירצה במ\"ש חז\"ל תפוח עקיבו של אדה\"ר מכהה גלגל חמה ירצה \nכי ידוע הוא כי כל הנשמות מזמן אדה\"ר עד ביאת משיחנו כולם היו נכללים באדה\"ר קודם \nשחטא כמ\"ש בחז\"ל שהיו הצדיקי' תלויים באיבריו מהם בראשו מהם בזרועותיו ומהם בעקיבו \nור' עקיבא היה מסוד העקב והיה כ\"כ מזוקק עד שמכהה גלגל חמה ונרמז זה כמ\"ש חז\"ל \nבעקבות משיחא חוצפא יסגא ודרשינן חוצפא מלשון חספא שהוא חרס שהוא גלגל חמה וירצה \nשהעקבים ישיגו יותר מגלגל חמה כו' כאמור ולהיותו מזוקק כ\"כ היו לו ה' תלמידים רבני \nישראל הגדול שבהם ר' מאיר והקטן שבהם ר' יוחנן הסנדלר ע\"ה ור' מאיר כשמו כן הוא \nשהיה מאיר העולם בתורתו ושמו מוכיח עליו ולכן הי' בדיק בשמא והנה המ' והי' של מאיר \nהם נ' והרי הם נ\"ר והא' הרי אור נתקיים בו כי נר מצוה ותורה אור ולזה (ע\"ב) כוונו \nחז\"ל באומרם בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב כו' ירצה בתורתו העצומה ובחכמתו מצאו \n"},{"index":10,"he":"החדוש הזה מה שאין זולתו יכול לחדש ועתה כבר אמרנו שעקיבו היה ר' עקיבא והתפוח \nוהאור של זה העקב המכהה גלגל חמה היה ר' מאיר והמלביש אותם הוא ר' יוחנן הסנדלר: \nועתה נחזור לענין הא' של מא' כל העונה אמן בכל כחו כו' ירצה כי חצי השם שהוא שם י\"ה \nשהוא אור קדמון הוא נשמה לשם הוי\"ה ושם ההוי\"ה הוא נשמה לאדנ\"י א\"כ שם י\"ה נק' נשמה \nלנשמה ועכשיו בזמן הגלות מוכרח הוא שהעולם הוא חסר האורות ולכן אנו אומרים קדיש \nלקשר העולמות ואומרים יתגדל ויתקדש שמיה רבא ירצה בזה סוד התגין העולים על האותיות \nלסוד כמוס אצלינו הנה לעת\"ל יהיו תג\"י ד\"ל יהיו דלים בזמן ששם י\"ה יהיה רבא בעלמא \nבע\"ה שלא יתנהג העולם בסוד תגין אלא בסוד אותיות עצמם ולכן כוונת האמן שהוא הזווג \nהעליון השלם קב\"ה ושכינתיה ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד והם כ\"ו ה\"ס אמן וזהו מה \nשאנו אומרים אמן יהא שמיה רבא מברך ירצה שם י\"ה יהיה מברך בסוד הזווג הנק' ברוך \n"},{"index":11,"he":"לעולם כו' בעולם התחתון בה\"א אחרונה. ואח\"כ לעלמי עלמייא ית'. הם העולמות בי\"ע אשר \nתחתיה בסוד בתולות אחריה רעותיה גם ית' בהם ולכן ארז\"ל בכל כחו כלומר בכל כחו של \nהשם מנשמה לנשמה עד רום האצילות עד שימשך השפע מראש הא\"ס עד סוף כל העולמות ובזה \nיתברכו כל העולמות (א\"ש בפשיטות נ\"ל שהמא' הזה אינו מהרב זלה\"ה אלא מאחד מתלמידיו \nועכ\"ז כבר ישבתי בדבריו מה שיכולתי לתקן עד מקום שידי מגעת ושגיאות מי יבין וה' \nיכפר בעדנו): \nאמר הכותב הצעיר אברהם קשטרו ס\"ט נין ונכד למהריק\"ש זלה\"ה מצאתי בס' שהעתקתי ממנו \nוכמעט על הרוב שהוא כתיבת יד הרב המובהק מוהר\"ר שמואל ויטאל בן הרב המחבר ס' עץ \nחיים מהרח\"ו זלה\"ה כאשר קבלתי מבעל הספר שהוא שלו מכ\"י מצאתי כתוב בו זה הנוסח וזהו \nאמר שמואל עד כה עזרני ה' והשלמתי כל מאמרי רשב\"י זלה\"ה ומאמר רז\"ל מאשר נמצא אתי \nמכתיבת אבא מארי הר' זלה\"ה האמנם לבלי היותי מונע טוב מבעליו מצאתי גם כן באמתחות \n"},{"index":12,"he":"אחרים מאשר ולא כל אשר מאמרים מכתיבת יד הרב זלה\"ה המשביר בר ס' עץ חיים אשר נמצאו \nאחריו והמעתיקים לא מצאו את ידיהם בהם ורובם מלאים טעות ואין לאל ידי לתקן אותם \n(ד\"ש ע\"ד) בידיעתי כי אין אתנו יודע עד מה ואין ב\"ד שני יכולים לבטל דברי ב\"ד א' \nאא\"כ היה גדול ממנו בחכמה ובמנין ומה אדבר אני הפעוט בדברי האר\"י הגדול אשר מפני זה \nמנעתי את עצמי מלשים אותם בספרותי חוץ ממאמר אחד של ריב\"ל פסיעותיו של אברהם אע\"ה \nאשר העתקתי אותו ותקנתי אותו כפי ידיעתי וראיתי בו דברים של טעם ועכ\"ז מצאתי שנים \nשלשה מאמרים אחרים אשר יש להם ממשות וטוב טעם עם הקדמתינו וראיתי להעלותם על ספר \nהלז וחפץ ה' בידינו יצלח אלו דברי אלהים חיים הר' הנז' ולכן אמרתי אל לבי כי המתחיל \nבמצו' אומרי' לו גמור ירצה שאני (ע\"ג) התחלתי להעתי' זה הספר לי לעצמי מלבד מה \nשהעתקתי בשכר הטורח שטרחתי וכתבתי לאנשים חכמים מביני מדע בזו החכמה ואמרתי כי טוב \n"},{"index":13,"he":"עת לעשות לה' להעתיק לי ספר אחד לעצמי לקרות בו כדי שיהיה זה חלקי מכל עמלי ומצאתי \nזה הספר שהוא מלאכתו קלה ומועטת לפי שכל הספרים של זאת החכמה של הרח\"ו זלה\"ה עברו \nלידי וקראתי בהם והעתקתי אותם בשכר ובכללם זה הספר ולהיות כי נפשי חפצה בו ביותר \nמכמה סבות ראשונה שהוא מלאכה קלה כאשר אמרתי. שנית לפי שהוא ממאמרי רז\"ל מורגלים \nבהם כל איש ואיש ועוד בה שלישיה ששאר הספרים של הרח\"ו ז\"ל לפי קוצר דעתי אין אנו \nמבינים כ\"כ יען שהם ביאור רחב ונפלא וסודות עמוקים ע\"כ זחלתי ואירא מלכתוב שום ספר \nלעצמי פן אבא ח\"ו לידי מכשלה שלא לקרות בהם מרוב עומקם ויהיה הספר גנוז אצלי כי \nיועיל כתיבתו ואין לקרות בו ולכן זה הספר שמצאתיו הוא שאני לפי עניות דעתי נוכל \nלקרות בו ולהבין בו וע\"כ כתבתיו מלה במלה ולא להוסיף ולגרוע כמלוא אות אחת קטנה כדי \nשלא לעבור על לא תעשה לך פסל גו' ח\"ו כאשר כתב הוא בעצמו הרב הקדוש מהרח\"ו זלה\"ה \n"},{"index":14,"he":"בהקדמת הנמצאת קודם דרוש של מ\"ן וז\"ל בקצור של ההקדמה ואם ירצה האדם להעמיק עיון \nמחשבתו בהם ולהעמידם על נכון מי הוא אשר ערב לבו להוסיף ולגרוע כמלוא אות אחת קטנה \nכאשר לא שמע ולא קבל מרבו כי עונו גדול מנשוא כנז' בהקדמת ס' הזוהר וכנז' בפ' יתרו \nעל פ' לא תעשה לך פסל גו' ובמקומות זולתם אשר הרואה דברים ההמה של ס' הזוהר תסמר \nשערת בשרו וכנז' במדרש רבות בריש פ' בראשית על פ' תאלמנה שפתי שקר גו' ישתתקון \nיתחרשון כו' ועל זה עלתה הסכמתי שלא להוסיף ושלא לגרוע שום אות אחת קטנה אפי' כמלא \nנימא עכ\"ל אלו דברי הרב הקדוש הרח\"ו ז\"ל ואם הרב ז\"ל כה אמר על עצמו שלא להוסיף \nושלא לגרוע כו' והוא מארי דחכמתא מכ\"ש וק\"ו אני הפעוט ודל מכל חסר מכל טוב אבל שמתי \nרחמיו של הקב\"ה נגד פני שיחון אותי דעת ויראת ה' שלא נכשל בדבר הלכה וצור ישראל \nיצילנו משגיאות כה דברי העבד המקוה רחמי יוצרו הצעיר אברהם קשטרו ס\"ט: \n"},{"index":15,"he":" \nמסכת עירובין \nמא' בגמ' מ' עירובין פ\"א דף ט' ע\"א יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא כו' כונתם תרמוז \nאל מה שהודעתיך כי הכתר של הנקבה נעשה מחצי השליש המגולה שבת\"ת דז\"א וכתר של ז\"א \nנעשה ג\"כ מחצי החסד המגולה שבת\"ת דז\"א אשר בלט ויצא אורו באחוריים וממנו נעשה \nממחציתו כתר שבו וממחציתו כתר שבה משא\"כ בחכמה שבה כי הוצרך אליה שליש וחצי לפי \nשהחסד של הנצח בלט חצי אורו לאחור ומשם נעשה החכמה שבה וזהו התימא שארז\"ל יציבא \nבארעא כו' ואמנם ליישב הטעם אל הנזכר הוא כי החסד שמתפשט בנצח דז\"א הוא מתלבש בנצח \nשל אי' שהוא מלבוש אל אבא ואבא מלובש בנצח של ז\"א ולכן לא יספיק לו חצי שליש והוצרך \nשליש וחצי אבל השליש של חסד שבת\"ת הוא מגולה כנודע (ע\"ד) ולכן חצי השליש יספיק לכתר \nשבו וחציו לכתר שבה: \nשם בגמ' פ\"ה דנ\"ט ע\"ב וז\"ל ר' פרידא הוה ליה ההוא תלמידא דהוה תני ליה ת' זימני כו' \nנפקא בת קלא ואמרה ליה ניחא לך דליספו לך ת' שני או דנזכו את ודרך לעלמא דאתי אמר \n"},{"index":16,"he":"דנזכי אנא ודרי לעלמא דאתי א\"ל הקב\"ה תנו לו זו וזו כו' וזה פלא עצום שלא מצינו שכר \nגדול כזה אפילו למרע\"ה על כל שבחיו העצומים שיזכו כל הדו' ההוא שלו שאין דור פחות \nמס' רבוא לעה\"ב וכבר אמרו בסנהד' (ד\"ש דף ג' ע\"א) דור המדבר אין לו חלק לעוה\"ב והם \nדורו של משה וסו' הענין הוא כמו שהודעתיך כי כל הנשמות מתחלקות לס' רבוא שרשים \nמחולפים זה מזה ובכל ס' רבוא נצוצות נשמות והנה כל הנצוצות שתלויים בשרשם בשורש \nנשמת ר' פרידא נקראים בני דורו אף עפ\"י שאין כלם נמצאים יחד עמו בזמן אחד אלא מיום \nבריאת הנשמו' עד לעת\"ל כל אחד מתגלגל בזמן הראוי לו עד שנשלם להתקן והנה בקצת שרשי' \nיארע שאיזה ניצוץ נשמה פרטית תלך לאבוד שנשאר' בתכלית סיום הצרוף והזקוק בסיגים \nהאחרונים ואינה יכולה להצטרף מרוב דקותה ורבוי הסיגי' אשר עלי' נאמר ויצאו וראו \nבפגרי האנשים כו' ולכן הבטיחו השי\"ת שבכל ניצוצי הנשמות שבשרש ר' פרידא כלם יתוקנו \n"},{"index":17,"he":"ע\"י גלגולים ולא ישאר אפי' אחד מהם שיאבד ח\"ו וזה בזכותו כי אם השורש טוב אז כל \nענפיו נתקנים: \n \nמסכת פסחים \nמא' בגמ' מס' פסחים פ\"ג דמ\"ט ע\"א וז\"ל אר\"י בת כהן לישראל אין זווגם עולה יפה כו' \nהטעם הוא כי כל האותיות שבאלפ\"א ביתא דאי\"ק בכ\"ר יש בהם זווג ונשארו אותיות הנ\"ך \nאשר מילוייהם כיוצא בהם כזה ה\"ה נ\"ן כ\"ך והם אותיות כהן. אמנם כהן עם כהן זווגם \nעולה יפה לפי שכן אותיות הנ\"ך במלוייהם הם ב' פעמים כה\"ן שם בגמ' פ\"ג דמ\"ט ע\"א וז\"ל \nת\"ר לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת\"ח כו' משל לענבי הגפן בענבי הגפן כו' \nהטעם הוא כי הת\"ח הם בעולם הבריאה. וע\"ה הם בעולם העשיה ששם מקום כל הקליפות ולכן \nאין זווגם עולה יפה (זה להר' אברהם הלוי ברוכים) ונלע\"ד שאינו ממורי זללה\"ה. אמר \nשמואל הטעם שאינו מהר' ז\"ל הוא בעבור שגם מדריגת הת\"ח אינה שוה יש מהם באצילות ויש \nמהם בבריאה ויש מהם ביצירה ויש מהם בעשיה וזה הוא בכללות מלבד בפרטות שבכל עולם מהם \nנפרד לנרנח\"י וכמ\"ש בזוהר ריש פ' משפטים זכה יתיר לא זכה כו': \n"}]}
