{"id":"kabala-50586d1451fb-1-14","bookId":"kabala-50586d1451fb","part":1,"torah":14,"title":"פרק נח","hebrewTitle":"פרק נח","segments":[{"index":1,"he":"פרק נח\nהחלב עצמו התורה נמשלה בו שאין אדם יורד לעמקו כי הוא דם מתכנס מכל מלא קומתו דינקי \nאברים מהדדי ומתהפך לחלב ומקום חלב לאו מעין הוא כי אין לו מקור א' אלא כל עורקי \nהדם הולכים שם והוא אשבורן אליהם ואינו מטמא בכל שהוא אלא ברביעית ולא שני לן בין \nלרצון האם בין שלא לרצונה ואינו מטמא אלא לרצון תינוק דבסתמא דעתי' קריבה אצל חלב \nאבל אם ינק בע\"כ בשעתא דלא ניחא ליה טהור כך הוא מסקנא דשמעתא בפ' אמרו לו. והדוגמא \nלכל זה בזעיר שהוא יונק מן השפע המתרבה באמא מלמעלה למתוח אבריו שהן שש קצוותיו \nובהתפשט החלב לצורך אפשר שיגבר עליו הדין כפי ההכנות והרמז בזה לסוד הנבואה דכתיב \nביה בזעיר אם יהיה נביאכם יהו\"ה שהוא נעשה מרי דרגלין בשליחותו של עתיקא קדישא \nהנרמז בר\"ת אלה שהן אותיות אי\"ן בכלילות תלת רישין לגלות לתחתונים סתרי ההנהגה \nהעליונה כפי הנרצה בה לטוב או למוטב ועד שלא היה יונה חפץ בנביאות נינוה לא נחתם \n"},{"index":2,"he":"גזר דינו לרעה בסוד טומאה והוא היה חושק שתתמלא סאתם ותחרב מאליה לסימן על גוג \nומגוג שלא תהיה להם פליטה ולחוס על כבוד קונו לא השיב על הק\"ו דכתיב אתה חסת ואני \nלא אחוס כי גודל הקיבוץ ורוב סיעתם היו הזמנה גדולה לתשוקתו של יונה אך לפי האמת \nגלוי וידוע לפניו ית' דאכתי לא מטו זמן חיובייהו של גוג ומגוג ולא עת פדות לעמנו. \nומה ששבו אז אנשי נינוה מדרכם הרעה האריך האף להם מ' שנה עד זמן נחום הנביא שכנגדן \nיקדמו ימי משיח לתחיית המתים אלמא רצון תינוק הוא הגורם ע\"ד מה שצריך הנביא להכין \nעצמו כדי שיהיו אמריו פועל דמיוני לקיים כל דבר. והנה ס\"ת אלה אם יהיה נביאכם ה' \nמהמה כטעם אם יתמהמה חכה לו כי על אותו זמן נאמר ונבאו בניכם ובנותיכם אמנם על הרוב \nזעיר מושפע מלמעלה ע\"י מסך כטעם במראה אליו אתודע או בסוד נובלות אמא כטעם בחלום \nאדבר בו כי נובלות נבואה חלום זה וזה כפי הכנת איש ואיש מבני הנביאים המזדמנים \n"},{"index":3,"he":"אליה. ומכאן יובן מה היה מתוקן לו לגחזי אלא שלא חפץ בברכה ותרחק ממנו כי נקרא כן \nע\"ש גיא חזיון היא ירושלים דחשיבה גיא לגבי הר המוריה שמשם הוראה יוצאה לכל ישראל \nלפיכך יאות אמרנו חכם עדיף מנביא וכן כתיב כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים שהוא \nהנבואה וידוע כי חכם גבור ועשיר ובעל קומה מן תנאי הנבואה וכתיב גבי אשה גדולה \nבמעשיה ויגש גחזי להדפה שדרשו בהוד יפיה מלמד שהיה מגיע בגובה קומתו לשדיה כי ינק \nוקרינן ביה הוד פה כי היניקה משלמת ההוד שלא יעכב ההילוך למרי דרגלין והפה לגמר \nשליחות הנביא דכתיב ביה לך ואמרת לעם הזה וכתיב זאת האשה וזה בנה שהיה מורה עליהן \nבאצבע כבן בית אשר החיה אלישע דא אריך והוא הורה לגחזי הרפה לה כי נפשה מרה לה שאין \nחזון נפרץ ולא נבואה שורה בתגבורת הדינין אך אותו רשע בכל מעשיו המקולקלים אכלה פגה \nונטרד אבל למשה בפעם ראשונה שהיה שירות בנבואה נגלה עליו בקולו של אביו הוא עמרם \n"},{"index":4,"he":"הצדיק עמר נקי ומיד נפתחו לו מקורות הנבואה מאימא עילאה שממנה החלב כדכתיב אהי\"ה \nאשר אהי\"ה ועל פי הגבורה נאמר כה תאמר לבני ישראל אהי\"ה שלחני אליכם. והואיל ואתי \nלידן אלדד ומידד לסוד החלב הנדרש בעצם הנבואה נימא בהו מלתא: \n \nפרק נט\nנבואת אלדד ומידד היתה מצד הסימן העליון אשר אין לו עסק באיש כלל ואף באשה כך היו \nמפרשים ביבנה כיון שבא התחתון שוב אין משגיחין בעליון לפי' אמרו שהיו אחי משה מן \nהאם בלבד פירוש מעלמא עלאה סוד דור דעה ויתנבאו ולא יספו כי הענף לא ישוה אל השרש \nוהא דמתרגמינן ולא פסקן שלא היתה נבואתם על תנאי אלא גזרה קיימת דכותיה לא יסף עוד \nלדעתה ולא פסק פירוש כדי לדעתה אחרי כן בלי הפסק לא הוצרך להוסיף בה קניין כי הא \nדתנינן בהלכות יבמין הרי היא כאשתו לכל דבר וכן בסיני קול גדול ולא יסף. לא הוצרך \nלהוסיף כלום כי קול הראשון היה בלי הפסק אלא הכל בדיבור א' וכתיב וישארו ב' אנשים \n"},{"index":5,"he":"במחנה כי הדדי הם שירים חוץ לגוף והמה בכתובים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה בסוד \nזרועות אריך כשנכללו בהם השוקים אלו נצח והוד שהם בסוד דינין וסימן ערבי נחל \nונבואתם בדין כדלקמן בסוד שלישי מחנה של ישראל כמבואר במקומו והיינו מחנה דקרא שהוא \nבגי' אלדד ומידד הרי נביאים וכתובים כי הדדי כי הא דתנינן מניחים תורה ע\"ג נביאים \nוכתובים כי הדדי כי הא דתנינן מניחים תורה ע\"ג נביאים וכתובים אבל לא נביאים \nוכתובים ע\"ג תורה כי היא לעילא בסוד מוחין אבל נביאים וכתובים קרובים להיות שוים כי \nיש בכל א' מהם להקל ולהחמיר הכתובים בזרועות אבל הן מכוסים בסוד רוח הקדש אשר איננו \nנגלה אלא לבעליו אין שם חזון נפרץ והנביאים למטה והרי הם מגולים בסוד הנבואה שנתנה \nלהאמר ברוב עם הדרת מלך והנה אלה תרין נביאי קשוט הימיני נביא והשמאלי חוזה. או \nהראשון בגי' ס\"ג שהוא הויה במקורה ומלואה לז' דהיינו הבל מתפשט בו מכח יסוד שהוא \n"},{"index":6,"he":"נכלל בקו הרחמים והב' הויה פשוטה בלבד ולפעמים שניהם חוזים או שניהם נביאים כפי \nחלוק ההנהגה בתגבורת הדין או הרחמים ויש עוד בזה חלוקה אחרת בסוד תנאים נה\"י דזעיר \nוהנביאים כמותן אבל האמוראים הם בסוד גג\"ת דנוקביה וכן אתה אומר בכתובים ויבא מזה \nלקמן בפ' ע\"ו אבל אין לדרוש באריך תקוני תורה שבעל פה כי אין מלכות נגלית כן אלא \nבכלילות היסוד והנה לא הגיעה נבואת אלדד ומידד אל הסי' התחתון שהוא אהל בל יצען \nבהקבץ אצלו החסדים הגבורות ממותקות בסוד ב' ההין הנוספים במלת האהלה ויתנבאו במחנה \nהידוע' סוד מחנה שכינה למטה בבריאה ונבואתם היתה על סלוק משה שהוא הדעת ויהושע פני \nלבנה מכניס את ישראל בארץ ודורשי רשומות אמרו מתנבאים מת נביאם א\"נ נוטריקון משה \nתנוח נפשו בגן אלהים יהושע מנחילם אמנם נבואת מרע\"ה מצד התחתון שהוא יסוד אמא אשר \nשם קס\"א ויסוד אבא בהדיא שחוצה לו קפ\"ד רבוע עב ושניהם יחד בגי' משה וב' היסודות \n"},{"index":7,"he":"האלה מושפעים מב' מזלות של מעלה היושבים ראשונה במדת הרחמים כמו שיבא ועלייהו כתיב \nפותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון כל יסוד א' חי יסוד שני. רצון הוא נוצר מזל א'. \nואידך שהוא ונקה הוא הפותח המקור העליון להשפיע בעין יפה וסימן הנני יוסיף רזא \nדיוסף עלאה ומזלא קדישא כליל בגויה לפיכך זכה משה להיות רבן של כל הנביאים כטעם \nוכלן ממשה שלא נתנבאו אלא מכחו והזמנתו: \n \n"},{"index":8,"he":"פרק ס\nמן המפורסמות אצל הטבע הוא כי אחרי גמר היניקה תרבה ההשכלה יום יום בנער היולד \nואמרו חכמים בן שש יוצא בעירוב אמו כי עדין הוא צריך לה וכרוך אחריה וזהו עונת \nהפעוטות למי שאין מנהל לו שאם יש להם אפטרופס אין מקחן מקח ואין ממכרן ממכר. אבל \nהיא דעתה עילויה עד שיהא בן ט' שנים ויום א' שאז מתנוצץ בו הדעת וביאתו ביאה ע\"כ \nבאותו פרק צריך לחנכו שידע לשמור תפיליו וכאשר תעבור עליו שנת י\"ב ויכנס יום אחד \nמתחלת שנת י\"ג יש לו דין מופלא סמוך לאיש עד שיגיע להיות בר מצוה ולמכור בנכסי אבא \nעד שיהא בן כ' והשלמות הדרוש לקמן מפ' ע\"ח והלאה כמשפט הזה זעיר הולך וגדל אחר \nהיניקה שכבר נתפשט כחו בי' כלים כנגד כל ספירותיו והוא הולך על רגליו ומלתו על \nלשונו ואז חוזר ונכלל האור פנימי שלו בלבד בתוך אמא וזהו עבור שני על הדרך הנדרש \nבמלכות שהיא נעשית אוצר בלום לכל נשמות הצדיקים אשר המה חיים עדנה הנכללות בה בכל \n"},{"index":9,"he":"לילה בשכבנו שנאמר בידך אפקיד רוחי שהיא מתעברת מהם ובכל בקר מתחדשות בסוד תינוק \nיונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה וכתיב חדשים לבקרים כך אמא נכללות בסוד זה מזו\"ן \nבחלוף הזמנים שזכרנו ע\"כ אמר בזהר פ' אמור דף ס\"ה ב' תרין בנין דינק' להו אמא \nואתעברא מנייהו ואחר השלמת תקוניהון עתידים להיות מיין נוקבין בפועל מושלם לזווג \nאבא ואמא כמו שהמה להן כך תחלה גם כן בכח בלבד ומזה הזווג נעשים המוחין לבנים האלה \nוכבר אמרנו כי זעיר במעי אמו הוא בסוד ואו אשר בתוך ההא שהיא ואו קטנה בחצי שעור \nואין לה ראש בסוד תלת גו תלת כטעם והוא מקופל ומונח כפנקס ויש בו סוד פסיעה לבד \nזכרוה בזוהר פ' בלק דף ר\"ג ב' שהוא המשכת נוקביה היוצאת מאחוריו דבגינה אמר דוד \nכפשע ביני ובין המות וכשיוצא זעיר לאויר העולם הוא בסוד ואו שלמה אות שלישי של שם. \nוהנה גוף הואו רומז לו' קצוות וסופו יותר דק רומז למלכות. וראש הואו לג' עליונות \n"},{"index":10,"he":"שבזעיר בקטנות שאינו אלא ואו בסוד ו' קצוות בלבד והוא כקרני חגבים קטן האברים וע\"י \nהחלב שינק ירים ראש ויתגדלו אבריו קצת ואז נקרא ז\"א מכאן והלאה צריך שיתפשטו בהם \nנה\"י של אמא בסוד השפעת פנימיות שהמקבל מלביש את המשפיע והוא ג\"כ מתכסה ממנו באור \nמקיף עודף עליו כי לעולם העלול קטן מהכיל שפע העלה הנותנת בעין יפה ושני הדרכים \nמפורשים בפסוק ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך והא בהא תליא דכתיב ויכל לדבר אתו \nשהוא גמר התקון לאור הפנימי אז ויעל אלקים מעל אברהם דא זעיר בסוד החסדים שהוא \nמתחזק מאליו ואין אמא צריכה עוד לאותה הרכנה ועוד יסוד אמא הוא סכת שלום לזעיר \nונוקביה דבתר דינקא לון אתעברת מנייהו לא מגופן ממש אלא מעצמותן הפנימי כי כליהם \nנשארו בחוץ ועצמות האדם אינו אלא מראשו עד טרפשא דלבא דהיינו עד החזה הוא הגבול \nשמגיע אליו יסוד דאמא: \n \n"},{"index":11,"he":"פרק סא\nהנצח וההוד והיסוד של אמא שהיא משפיעה למוחין דזעיר כל א' מהן נדרש בג' פרקים \nונכנסים בזעיר צו לצו קו לקו כי הנה גם הוא נמדד בסוד שלישי דכתיב וכל בשליש עפר \nהארץ ואמרו חכמים הכל היה מן העפר ואפי' גלגל חמה פי' עפר ת\"ת וסימניך עפר יעקב שכל \nההנהגה העליונה בעולם היא ממנו ומכחו כי אפי' המפורסמות שבפעולות המורגשות והיא \nתנועת השמש ע\"י הגלגל סובב הולך הנה הכל הוא מכח זעיר ופי' ארץ שכינה כי הארץ היא \nמהעפר ויש הבדל ביניהם כי עפרה ועבדיה לבינתא הדר עביד לה עפרה אבל איפכא לבינתא \nאחריתא היא וכבר זכרנו מזה למעלה לפי' ארעא אתבטלי' ולא מתה ח\"ו וירצה באמרו עפר \nהארץ זעיר בבחינת היות פלג גופא עם נוקביה והוא עופר האילים באמת פי' חזקן ותקפן של \nו' קצוות שכלן בעלי כח והוא סוד בחיר שבאבות האמור ביעקב וכללותם ותקונם של דו \nפרצופין אלה הוא ע\"י שלישי' או יפורש עפר הארץ במלכות דוקא שהיא נמדדת בשליש גופו \n"},{"index":12,"he":"של זעיר ולמטה והנה תחלה אמר הנביא מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן והכונה שיש \nהפרש בין מדה לזרת כי המדה משמשת לסוד מים והזרת לסוד רקיע אבל האור הפשוט הקודם \nלשניהם לא ימד ולא יספר לפי' המדה יש לה בית קבול שהוא משמש מפיה עד שוליה שגם הם \nבפנימיותם צריכים לה וצריך להריק הכלי כדי למדוד מזה שנית וכשאנו מדמין באצילות \nהנקודות שהאור פנימי שלהן הוא בסוד מים נאמר שהשבירה בכלי הוא בחלק החצון מלא קומתו \nשהוא שליש עביו ויש להם רפואה בסוד גלודה שהוא בגמטריה מ\"ח כמניין ב' שלישי ע\"ב \nומעלה ארוכה לפי' כשרה בשיור מועט אף כאן השלישים הפנימיים עדיפי על החצון וגם הוא \nהשאיר אחריו ברכה אצלה בסוד עיניו למטה ולבו למעלה אבל המודד בזרת שהיא משמשת לסוד \nרקיע אינו צריך לכלי קבול ולא יזיק אם החלק הנשבר הוא התחתון סוד נה\"י שבכל נקודה \nשהוא שליש רומו לפיכך נחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כשרה. והנה מי שהוא בינה מדד \n"},{"index":13,"he":"בשעלו מים להבדיל בין מים דכורין דזעיר ובין מיין נוקבין של מלכות ושמים דהיינו \nזעיר בתקוני גופו בזרת תכן ונתן לו גבול במוחין דרועין ושוקין על האופן שאני עכשיו \nבא בבאורו וכל עפר הארץ בשליש העליון של ת\"ת זעיר ויצאת מלכות מבין חדוהי מאחורוי \nשהוא שליש קומתו וזהו בשעור הגוף לבדו והוא הטעם שנמדד זעיר בשליש לפי האמור ואפשר \nשבאדם הגשמי הוא עצמו שליש הקומה בכללה אלא שבאצילות עד החזה יש לנו ו' מדות ושליש \nכח\"ב דג\"ג ושליש ת\"ת כי זה השליש עליון מרובה בחשיבותו אשר שם נוסדו יחד המח והלב \nוניחא לן למימר במקום הזה להבין אמרי בינה כי רגלי אמא הן בסוד ב' אותיות אחרונות \nשל שם אהיה והוא הנמשל האמתי לכל מה שקדם ולמד סתום מן המפורש במשלי חכמים וחידותם \nכי היסוד שלה נרמז באות יוד ששעורה חצי ואו לפי שהוא קצר ואינו מגיע אלא עד חזה \nאריך בלבד דכתיב ביה חזה ציון קרית מועדינו פי' חזה אריך הוא מקום ציון של אמא \n"},{"index":14,"he":"הואיל וכל שעור קומתה עד טבור אריך בלבד והיא נקראת קרית מועדינו שכל מקראי קודש \nתלויים בה והשב' באבא שהוא עצמו קדש והנה העוקץ התחתון של יו\"ד הלא הוא בסוד \nפרוזדור וגוף היוד ועוקצה הן חדר ועליה על גביו וה' אחרונה של אהיה כוללות נ\"ה של \nאמא אשר המה מתפשטים למטה מיסודה המקשרן יחד בגגה של ה' ויורדין לכאן ולכאן אמנם \nיסוד אבא מגיע לטבור אריך בבחינה זו ונרמז בוא\"ו של הוי\"ה שהיא בשעור ארכה כפל היוד \nשבשם אהיה וע\"י הרכנות אמא שוו החצאין בשעוריהן דלאו הכי א\"א ליו\"ד קטנה שתשלים \nלחצי שעור יעויין לקמן פרק פ\"ג. והנה המוחין דזעיר הן בסוד שתי אותיות ראשונות של \nהויה חכמה ביו\"ד בינה בה'. והדעת בעוקץ היו\"ד כי הדעת שלו גם הוא ממועט בשעורו \nוגדול בחשיבותו. וצרוף רגלי אמא ומוחין דזעיר כי הדדי הוא יסוד והיה ה' אחד ושמו \nא'. ובבחינה אחרת הנה סוף אהיה שקול בכל הויה שבזעיר כטעם בי\"ה ה' צור עולמים: \n"},{"index":15,"he":" \nפרק סב\nסדר התחדש מוחי זעיר ונוקביה מהתפשטות נה\"י דאמא כמלא קומתו הוא באופן זה מן הפרק \nהתחתון שהוא שליש נצח אמא היורד בתוך זעיר שהוא בסוד דו פרצופין וב' שלישים של חסד \nזעיר שעולים למקום חכמה נעשים לו חכמה שלימה בסוד יניקת תחומין מהדדי ואין טפה של \nגשמים יורדת מלמעלה שאין תהום מעלה כנגדו ב' טיפין מלמטה וכן בבינת זעיר מן הפרק \nהתחתון של הוד אמא ומשני שלישי גבורת עצמו וזהו שאמרו בזוהר חסד חסדים גבורה גבורות \nפירוש חסד של אמא דהיינו הפרק התחתון של נצח דידה נקרא חסד גם הוא על שם ב' פרקים \nהחסד שלו שעלו כנגדו דבכל התורה כלה אזלינן בתר רובא ועוד שהנצח הוא ענף החסד בכל \nמקום עם ב' שלשים של חסד זעיר שעלו לחכמה דידה הפרק של נצח אמא נעשה לה חב\"ד לחכמת \nזעיר והשליש עליון של חסד חג\"ת והאמצעי נה\"י וכן גבורה' גבורות לבינת זעיר ואז ב' \nשלישים של ת\"ת זעיר עולים למקום דעת המצטייר מב' שלישים אלו בלבד לפי שעה שהרי יסוד \n"},{"index":16,"he":"אימא קצר ועדין איננו מגיע לראש זעיר והדעת במקום זה ראוי ליטול ואין לו לפי' לית \nכאן תרי וחד גבי ת\"ת העולה כמו שיש בג\"ג אחרי כן הפרקים האמצעיים של נ\"ה אמא יורדין \nלח\"ב דזעיר ונעשים להם חב\"ד והפרקים התחתונים של אמא שהיו בהם נדחים ועוברים דרך \nהפנימיות של שלישי חסד והפחד שעלו ואינם זזים ממקומם אלא מתרחבים כדי שיעברו באמצען \nפרקי אמא ויורדין עתה לחסד וגבורה שלו וזה הפ' ימין ושמאל היורד שהוא שליש תחתון של \nאמא בסוד פרסת הרגל הנעשת חב\"ד לח\"ג דזעיר עם השליש הנשאר בהם בתחלה הנעשה להם חפ\"ת \nושליש אחר העולה מנ\"ה אליהן ונעשה להם נה\"י הכל יחד עושים מדות שלמות ומגודלות לג\"ג \nוהוא סוד במצוה עד שליש משלו מכאן ואילך משל הקב\"ה כי השליש התחתון של ג\"ג לא עלה \nחוץ ממדתן כלל והוא שליש משלו דוקא בין לחסד בין לגבורה ודוקא נמי במצוה הבא בעולם \nהבנין שבו הראשנות נסתרות בחלוף א\"ת ב\"ש אבל השליש האמצעי והעליון של כל א' מהן עלו \n"},{"index":17,"he":"להשתתף במוחין דזעיר עם פרקי אימא שיצדק בה תאר הקב\"ה וקנו שלמות רב נ\"מ בזמן \nשישובו למקומן הפרקים כלם ותהיה מלכות שהיא מצוה נבנית מהן בסוד לאה לקמן בפ' צ\"ד \nיהי' בנינה בשליש התחתון שלה מן השליש התחתון של זרועות זעיר שלא עלה לעולם וב' \nשלישים העליונים דידה משל הב\"ה כדמסיק עוד אפשר לפרש כאן חסד חסדים באופן אחר יותר \nמדוקדק שהרי הפרק התחתון של נצח אימא הנכנס עתה בחסד נקרא חסד על שמו מצטרף לשני \nשלישים אחרים שהם חסדים ממש לפי מקומן ושעתן. וכן בגבורה. וגם הנה השליש הנשאר לו \nלת\"ת במקומו מצטרף עם שליש אחר העולה אליו מיסוד זעיר ונשאר ת\"ת זה לפי שעה שני \nשלישים אלו בלבד ואז נכנס למעלה שליש א' מיסוד אימא בדעת זעיר ונשלם הדעת מג' \nשלישים לפי שעה ובדין היה שלא יכנס בדעת אלא חצי שליש לפי סדר המציאות אמנם הרכינה \nאימא את עצמה להכניס בו שליש א' שלם והוא בסוד פרוזדור. והנה הפרקים העליונים של \n"},{"index":18,"he":"נ\"ה אימא יורדין אח\"כ בחכמה ובינה של זעיר על הדרך שפירשנו בקודמים אליהם ופרקי \nהאמצעיים לג\"ג והתחתונים לנ\"ה ועם הב' שלישים שנשארו בכל א' מהם נעשו מדות שלמות \nומגודלות וזה סוד נצח נצחים הוד הודות על הדרך שפרשונו בסמוך. וי\"א שאין לדרוש חסד \nחסדים גבורה גבורות רק בפרק העליון של נ\"ה דאימא כשהוא נכנס בחכמה ובינה של זעיר עם \nהשלישי שעלו עליהן. אבל לא בפרק האמצעי שהוא משלים בזעיר לג' שלישים הבאים מג' \nמקומות בסוד הזמון לג' בני אדם הבאים מג' חבורות כי גם ת\"ת זעיר שוה בזה לג\"ג שלו \nובפרק תחתון היוצא למטה ב' שלישים קבועים בנ\"ה שם יצדק בעצ' נצח נצחים הוד הודות \nולעולם ליכא תרי וחד אלא בפרק העליון והתחתון כאן וכאן לצדדין לא באמצע ובפרק \nהאמצעי אפילו לצדדין נמי לא לפיכך בכל מקום שיש בו תרי וחד יהיה השליש מלבר שהוא \nנפרד והולך ומצטרף עם התרי דקיימי אהדדי. א\"נ השליש היורד מאמא לזעיר לעולם חשיב \n"},{"index":19,"he":"מלגאו וכן השליש אשר איננו זז ממקומו כאן נמצא וכאן היה אך השליש העולה מנ\"ה לג\"ג \nהוא לבדו מלבר ובו יצדק לומר משלו כי הנצח ענף החסד. ובשאר הפרקים לא ימצאו יחד \nמשלו ומלבר ועכשיו יורד (השני) [החצי] שליש העליון מיסוד אימא לדעת זעיר והשליש \nתחתון שהיה בתוכו יורד לת\"ת ומשלים בו ג' שלישים ודעת זעיר נשאר מב' שלישים וחצי \nבסוד חדר ועליה דזוטרא שעורייהו ורב גוברייהו להיותם נכפלים זה על זה כפי תחרא וגם \nהשליש היורד הניח בדעת הארה קצת כי גדול כחו של יסוד אמא בזה מכחן של נ\"ה ע\"י רבוי \nהארת החסדים והגבורות העתידים להקבץ בתוך דעת זעיר בשעה שהוא מניח תפילין יושלם \nחסרונו לגמרי ויסוד אין לו שליש מלמעלה ולא נשארו לו אלא ב' שלישים משלו לפי' צריך \nשיסתייע מן החסדים בהגדלתו כאשר נבאר בס\"ד נקטינן כי הראוי ליטול ואין לו מפרקי אמא \nהוקבע ביסוד וראוי היה ת\"ת שלא יטול רק חצי שליש והשליש השלם העליון ינתן לדעת אך \n"},{"index":20,"he":"לא חלק לו לדעת בפרוזדור כלל שהוא מלבר ות\"ת כמהו לפי\n' הרכינה אימא עצמה ונתנה כלו לת\"ת והחדר שהוא מלגאו הוא חלק הדעת ואע\"פ שאינו אלא \nחצי שליש הרי עליה על גביו כי לא דבר רק הוא השתא מיהת יסוד הוא יתום מאמא עלאה \nשאינה משפעת בו והוא הגורם מיתה לרחל שאם אין שפע מלמעלה מאין יבא עזרה והוא טעם \nואם אין מתה אנכי וזהו סוד ר\"ת \"יפה \"תואר \"ויפה מר\"אה דאתמר ביוסף ורחל כמהו דהא \nבהא תליא נקטינן כי פרקי אמא העליונים נעשים חב\"ד לחב\"ד של זעיר והאמצעיים נעשים \nחב\"ד לגג\"ת שלו והתחתונים חב\"ד לנה\"י שלו, אלמא פרקי אמא כלם הם בסוד ראש לזעיר בכל \nמקום שהם מעין מה שזכרנו בספירות אריך בפרק ל' ואע\"פ שיש בכלל הדרוש המתבאר בפ' זה \nלהגדיל תורה ולהאדיר די במה שזכרנו לפי המכוון: \n \n"}]}
