{"id":"kabala-50586d1451fb-1-20","bookId":"kabala-50586d1451fb","part":1,"torah":20,"title":"פרק פז","hebrewTitle":"פרק פז","segments":[{"index":1,"he":"פרק פז\nומפני שה\"ה אחרונה של אהי\"ה נוקבת ויוצאת מאחורי זעיר לפרצוף נוקביה וכותל א' \nלשניהם בסוד ערוב הנקודות בעבור אמא לזה צריכה נסירה משא\"כ בפרצופי הארה שהרי \nאחוריהם נגד פני זעיר ואינם בסוד נקודה כי אמנם אפשר להארה לבא מכח אבא לחוד או מכח \nאימא לחוד משא\"כ לנקודה שהיא צריכה לצאת לפועל מכח שניהם ועכ\"ז אף באצילות רחל יש \nקדימה קצת לכח אבא לבדו בסוד ה' בחכמה יסד ארץ לפי' על אותה בחינה יאמר לפעמים כי \nנקודת מלכות אינה ממשיית כמו האחרות והיא כמו הארה כערכן עד שתתגלם השפען בעבור \nאימא וכבר קדם בזה כי אברי זעיר נעשו ע\"י נשיקות והכלים משותפין לאבא ואמא ומלכות \nמן הדבור המיוחד לאבא לבדו ואע\"פ ששם המתקנו הזה במה שגם אמא תשיב אמריה לה לעצמה \nבקרב לבה סוף סוף אין זה דבור גמור וממאי דאמרינן שדבור אבא יסד ברתא נפקא לן נמי \nהיות ת\"ת קול ומלכות דבור והנה זה וזה גורם שהנשים דברניות בסוד קטרוג הירח וכבר \n"},{"index":2,"he":"זכרנו כי יש יעקב של הארה בד' מקומות לפני זעיר א' כנגד מקום תפילין וא' כנגד החזה \nוא' כנגד הטבור ואחד כנגד היסוד ויעקב של נקודה בזעיר עצמו מן החזה ולמטה ועתה \nצריכין אנו להבין ולהשכיל מה הוא זה שאמרו בתיקונים דף כ\"ה יעקב ודאי איהו דיוקנא \nדעמודא דאמצעיתא מסטרא דלבר והא משה תמן הוה אלא מסטרא דלגאו הוה דא מגופא ודא \nמנשמתא תדע שיעקב הוא אב לכלנו שהביאנו לחיי העוה\"ז ומשה שלמדנו תורה הביאנו לחיי \nהעה\"ב ופי' מסטרא דלבר ממה שיצא מההארה מיסוד אבא לחוץ לפני קומתו של זעיר בכל מקום \nשהוא ומשה מלגאו מהארת אותו היסוד ממה ששייר לעצמו בתוך זעיר והאחיזה של משה בה' \nמקומות אחד בדעת זעיר מבפנים שכנגדו יעקב במקום תפילין והב' כשבא בין הזרועות בשליש \nהעליון של ת\"ת דידיה שמתרחב האור מן החזה ולפנים והוא יותר גדול שכנגדו יעקב היוצא \nמן החזה אז ויסתר משה פניו כי ירא מהביט עד כאן מהפרק העליון מיסוד אבא המכוסה \n"},{"index":3,"he":"ומתלבש ביסוד אמא מכאן ואילך בשני פרקים ממנו המגולים כי הנה המקום השלישי הוא אחרי \nשיצא מיסוד אמא ונתלבש בגופו של זעיר בשליש האמצעי של ת\"ת ויש כאן יעקב של נקודה \nמחזה זעיר ולמטה בסוד שת שממנו הושתת העולם ומשה אינו חסר כלום מזה המציאות בסוד \nאיש האלקים איש סוד נקודה וכבר זכרנו למעלה כי יש כאן כנגד החזה יעקב של הארה \nובארנוהו והד' בשליש התחתון של ת\"ת זעיר שכנגדו יעקב היוצא מן הטבור המכוון לראשי \nמתנים וכאן היא נבואת מרע\"ה מסוד נביאים דווקא נ\"ה דזעיר ואמרו שנבואתו מדכורא ירצה \nמן יסוד אבא שהוא תוך זעיר ושאר הנביאים נבואתן מנוקבא פי' ממקום יסוד אמא הראוי \nלכנס בתוך זעיר בסוד צריך ואין לו תקנה לפי' כלם יונקים ממשה שמסיני הושפעו כל \nהנבואות ע\"מ להנבא ולפרסם כל אחת בשעתה כטעם מעת היותה שם אני ועתה ה' אלקים שלחני \nביחוד אבא ואימא ורוחו זה רוח הקדש שנגלה בסיני בסוד הדעת המתפשט על פי הגבורה שהוא \n"},{"index":4,"he":"נאם ה' ויצדק לפרש ועתה שלח אותי ושלח את רוחי כי ישעיה גם הוא היה בסיני בכלל אשר \nאיננו והנבואה כמהו היתה שם בכח ועתה באו לפועל כי אין השליחות משתלמת אלא מבין \nשניהם הנביא והנבואה עוד מפורש בדברי חכמים מאי דכתיב גבי משה איש האלקים מחציו \nולמטה איש טהור נקודה עקר בו מחציו ולמעלה אלקים כי באותו המציאות עליון הארה עקר \nדכתיב ותרא אותו כי טוב הוא שנתמלא כל הבית אורה אלמא שת בנו של אדה\"ר היה בסוד \nנקודה בלבד ומתפשט עד סוף קומתו של זעיר ואע\"פ שיש שם הבל במקום יסוד בסוד הארה \nבלבד כמו שנזכיר בסמוך אינו מונע לשת ההתפשטות עד למטה ומשה גם הוא כאן למטה בסוד \nנקודה והארה שקול בשת והבל יחד נוסף על היותו תופס בהארות העליונות הוא לבדו כדאמרן \nוכבר אמרנו שהאור עיקר בו דכתיב ומשה עלה אל האלקים ושם זכה לתורה אור בחלק ממנה \nדכתיב בה ואותי צוה ה' ודרשו בספרי דברים צוה אותי לאומרם ביני לבין עצמי ונשתהה \n"},{"index":5,"he":"בהר ק\"ך יום לחם לא אכל ומים לא שתה והמקום החמישי סוד הבל שכנגדו יעקב הבוקע מיסוד \nששם סוד העטרה ליסוד אבא. ונקרא הבל ע\"ש הבלא דנפיק מפום אמא נקטינין כי מג' פרקים \nאשר ביסוד אבא משה לבדו תופס בעליון והוא ושת בלבד שותפין בפרק האמצעי והבל שותף \nעמהם בפרק התחתון הוי בכל ביתי נאמן הוא ושם בן נח זכה לעבורן של שת והבל בלבד אך \nבהיותו קובע מדרשות עשה הזמנה רבה לתורה ובהיותו כהן לאל עליון שפרושו שלוחיה \nדרחמנא כי הוא ית' צוה לנח לכהנו זכה לעצמו ולמשה עמו שהיו שניהם כהנים פי' מקריבים \nלצורך זולתם הם ולא בניהם תדע שנח היה בעל מום משהכישו הארי ולא היה ראוי להקריב \nקרבן אף כי לצורך כל העולם וליכא מידי דאנן לא מצינן למיעבד ומשוינן שליח כמבואר \nבגמ' ויש בפסוק וכי יבא הלוי רמז לגרשם בן משה דכתיב והוא גר שם שהוצרך הכשר מיוחד \nע\"פ הדבור להיות הוא ובניו נמנים במשמרות לוים כדכתיב ומשה איש האלקים בניו יקראו \n"},{"index":6,"he":"על שבט הלוי: \n \nפרק פח\nועל גלוי עטרת יסוד זעיר שבתוכה עטרת יסוד אבא יובן מש\"ה וחשופי שת ערות מצרים פי' \nבהגלות מה שהיה מגולה מאליו בשת בנו של אדה\"ר וכסויו חדוש הוא בנולדים אחר החטא \nהקדום כי הוא הדבר האוטם ומכסה באחרים ומאי ניהו ערות מצרים כי כאשר מגלים היו\"ד \nביסוד זעיר ע\"י ברית מילה ומסירים משם הערלה שהוא מצרנית לקדושה אז מתגלה אותו האור \nמיסוד אבא שאין כנגדו ערלה חלילה אפי' על האופן שיצדק ליחס אותה לעומת זעיר מבחוץ \nהרחק מאד מאד ממשכן הקדש וזה פשוט והנה מרע\"ה נולד מהול דכתיב ביה כי טוב הוא בלא \nרע לפי' זכה ועלה אל האלקים למדות העליונות שאין בהם ערלה כלל ושת כמוהו נולד מהול \nדכתיב ביה צלם ודמות על (הסוד) [יסוד] הזה והטעם כדי שהבל יצא מפי היסוד זך בלי \nשמרים כי כל הגבוה מחבירו צריך שיהיה יותר מופנה מכל דבר רע ומזאת הבחינה יצא יעקב \nתחתון של הארה פי' מגלוי אותו האור בחוץ לפיכך נקרא איש תם והבל שלא פירש בו הכתוב \n"},{"index":7,"he":"מזה כלום לאו לגריעותא כי הוא היה בסוד הארה בלתי מוגלמת ואין שם דמיון לערלה \nלעומתו כלל אבל נחשב לו עון מה שהציץ בשכינה בשעה שנתקבל קרבנו פי' רוצה היה שהנצוץ \nהיוצא מן היסוד שבוקע ליעקב יבא לשכינה שהיא מאחור להאיר לה ואין טוב שילך לה אותו \nהאור הגדול שלא תתבטל שכן מצינו מקום שנתנו בו חכמים עיניהם או מיתה או עוני בסוד \nהגל של עצמות בגי' תתקע\"ד והבל מזליה חזי כי משה הוא בעלה של מטרוניתא וכתיב ביה \nותמונת ד' יביט והוא בקש לאכלה פגה ולא הספיק רק להציץ בה שאלו הביט יותר היה \nהקלקול רב מאד עכשיו די במה שתקן משה בתחלתו דכתיב ביה ויסתר משה פניו וכבר ידעת כי \nמלת מש\"ה נוטריקון מש\"ה ש\"ת הב\"ל. ועם מה שנתבאר כי זו\"ן יש כותל א' לשניהם יובן \nמ\"ש משה לישראל ואתם הדבקים בה' אלקיכם פי' ת\"ת ומלכות שגם המה דבקים זה בזה חיים \nכלכם היום והמאמר מוסב כלפי הדור השני שנכנסו לארץ אבל דור דעה משה היה מנהיגם ומתו \n"},{"index":8,"he":"כלם במדבר וכבר פירשנו הטעם שנקרא דור דעה ע\"ש דרדע שהיה מבחינת לאה היא הארה משורש \nיסוד אבא שהוא משה לפיכך הוא היה רועה שלהם והנה בכתוב הזה הוא היה מבשר ואומר \nלאותו הדור שני שהם יזכו ליכנס לארץ אבל הראשונים דור דעה כיון שנסתלק מרע\"ה שהוא \nוהם מאבא יחויב שיסתלקו גם הם ולא יכנסו לארץ. ומזה הטעם ניתנה התורה לראשונים ע\"י \nשהיא והם מאבא וכשנבקע היסוד שלו יצאת התורה מרבוי האור שנגלה שם ולכן ישבו מ' שנה \nבמדבר שאין תלמיד עומד על דעת רבו בבציר מהם כי שם ע\"ב הוא בחכמה ובו ד' יודי\"ן הרי \nמ' ומזה יובן נמי מה שאנשי חיל מצא ונבונים לא מצא כי הנה מלת חיל עולה מ\"ח והם ב' \nשלישים של ע\"ב כנגד ב' שלישים יסוד אבא המגולים ויוצאים מיסוד אימא ולכן לא מצא \nנבונים מפני שיסוד אמא אינו משמש בכאן כלל רק לזו\"ן בגדלות ולכן יעקב הוא פרצוף שלם \nבפני עצמו לפי שבא מיסוד אבא אבל זו\"ן הבאים גם מיסוד אמא כדלעיל ריש פ' פ\"ז המה \n"},{"index":9,"he":"באו מחוברים זה לזה א' נוטל החסדים וא' נוטל הגבורות וכותל א' לשניהם: \n \nפרק פט\nושתים דלתות להיכל ולקדש מקרא מלא בספר יחזקאל הרי אלו דל\"ת רבתי ודל\"ת זוטרתי \nושתיהן בשכינה בבחינה עליונה שהיא קדש בינה עצמה ותבונה בהדה ובחינה תחתונה היכל זו \nמלכות וידוע כי רבתי לאה זוטרתי רחל לפיכך כתוב ושתים דלתות לדלתות ופי' ואמר שתים \nמוסבות דלתות אלו בינה ומלכות ובחינת שתיהן כפולות שתים לדלת אחת וב' דלתות לאחרת \nודע שכל א' כלולה מי' וג\"כ בזכר יש בזה האופן כי זעיר הוא ממקום שמתחיל הפרצוף \nתבונה כפי א' מהפירושים שיאותו לכינוי תבונה כמו שיבא והיינו מהחזה ולמטה של אמא \nשהוא ת\"ת שלה ומבשרי אחזה שאין העובר במעי אמו עולה אלא עד חצי גופה כי שם הוא מקום \nהראש דהיינו כתר של זעיר והפרקים של נה\"י דידה נכנסים ומתלבשים בשש קצוות של עובר \nזה שהרי ראשו בין ברכיו אח\"כ תשתלם לו מהם קומה שלימה אך עדיין אינו אלא זעיר אע\"פ \n"},{"index":10,"he":"שהרים ראש בלדתה אותו ונעשה בעל ט' מדות והנה הפרקים הראשונים של נה\"י דאמא נעשים \nלו פנימיות מוחין והשניים זרועות והשלישים שוקין וכן פרצוף של שכינה כסדר הזה שהוא \nנבנה מפרקים של נה\"י דזעיר והגלגלת מהחזה שלו וכמו שיש סוד הדעת המיחד למעלה באבא \nואמא בשעת הזיוג כך למטה בסוד הבחינה התחתונה של תבונה עם הבחינה התחתונה של אבא \nלהשלמת הזיווג יש דעת אחר וכשם שבעולם של מעלה נכלל הא' בחברו כך בעולם של מטה \nשכינה וזהו סוד כי אל דעות ה' כי יש ב' דעות בזווגי אבא וכנגדן בזווגי זעיר ועם זה \nיובן פסוק והיו תואמים מלמטה הכוונה על פרצוף רחל עם יעקב שהוא מנקודת חצי זעיר מן \nהחזה ולמטה ומי מיחדה יעקב ולאה דהארה שהם ג\"כ מהחזה ולמטה ויחדיו יהיו תמים אל \nראשו דזעיר אל הטבעת האחד היא לאה של מעלה ודע כי זעיר כלו תחלה ועד סוף נקרא ישראל \nוממקום שיצאה רחל מאחוריו יוצא יעקב ג\"כ מלפניו ונוסף על זה הנה זעיר עצמו מראשו \n"},{"index":11,"he":"ועד חצי ת\"ת שלו נקרא נער ישראל ומחצי ת\"ת שלו ולמטה נקרא יעקב ועל הדרך הב' הזה \nהוא אשר יאמר כי יעקב מזדווג עם רחל ועוד ישראל נכלל עם יעקב דהארה שלפניו במקום \nתפילין ומתיחד עם לאה הלוקחת סימנים מרחל כי היא האומרת לכן ישכב עמך הלילה יעויין \nבסתרי תורה בפ' ויצא על פסוק וישכב עמה בלילה הוא כי לא זכר יעקב והכוונה על ישראל \nהנעלם יותר: \n \n"},{"index":12,"he":"פרק צ\nאימא עילאה יש לה ג' בחינות א' כשהיא ביחוד עם אבא שעלתה אליו לזווג אז נקרא בינה \nוהב' כשהיא במקומה בלא יחוד אלא היא לבדה אשר יאמר לה תבונה וזה שמה גם בבחינה הג' \nכשיורדת בזעיר להשפיע בו וכשעולה זעיר למעלה במקום בינה עליונה משם עולה עמו למקום \nאבא ויתבאר במקומו אצל העלאת שבת בס\"ד ועליו נאמר בסוד זה ואיש תבונות ידלנה פירוש \nיעלה אותה בשתי בחינותיה התחתונות אצל אבא ואז הוא עולה ממה שהיה בן להיות איש והיא \nעולה ממה שהיתה תבונה בשתיהן להיות בינה ונקראו שתיהן בינות שגם הבחינה התחתונה \nעלתה אצל אבא בעליית זעיר ועל מי שלא זכה לכך כתיב לא עם בינות הוא ודע כי יש לבינה \nב' בחינות שהן מ' וסמך והטעם הוא כי יו\"ד שבשם היא חכמה ויש במילואה ג' אותיות יוד \nואו דלת תכה ותאמר ו\"פ עשרה עולה ס' תכה עוד ותאמר ד\"פ עשרה עולה מ' והכוונה כי \nבזמן שאמא ביחוד עם אבא אז נקרא סמך שהיא סתומה לקבל כל האורות מאבא וסותמת אותן \n"},{"index":13,"he":"לעצמן ולכן הוא\"ו ראשה נטוי לפניה להמשיך השפע מיו\"ד שהוא אבא לדלת שהיא אמא וזאת \nהואו מתרבית ומתמלאת מכח היו\"ד ונעשית סמך סתומה וכשהיא בלא זיווג אלא רבועה על \nבנין אז נקראת מם והיא פתוחה למטה להשפיע לו' קצוות בסוד אפרסמון המבואר בזוהר \nוהדוגמא באשה עקרת הבית כי כשאשה היא בזווג עם בעלה אין לה פנאי באותה שעה להשגיח \nעל בניה וידוע כי ה' ראשונה של שם רומזת לבינה ואע\"פ שחלקנו למעלה בין ה' ראשונה \nשצורתה ד\"י לה\"א שניה שצורתה ד\"ו אין זה רק בסוד סימנין דדכורא שכל א' מהן נחתמת \nבחותם בעלה המאיר בה אך בסוד העבור שהולד נוצר במעי אמא הכרח הוא שגם הא ראשונה \nתהיה בצורת ד\"ו והן הן ו\"ד שבמלוי יוד שגם הם אצלה סימנים דדכורא וב' אותיות אלה \nכשהן בחכמה אז הוא\"ו קודמת לדלת בסוד זווג וכשהן בבינה הדלת קודמת לואו בסוד צורת \nההא שהואו תחת הדלת ונכנסת בה ונעשית ה\"א אלא שאז הוא\"ו היא בלא ראש וכשהיא קודם \n"},{"index":14,"he":"הדלת ראשה נטוי לעומת פניו של אותו הראש והרמז כי בזמן הייחוד אבא משפיע האורות \nבאמא אבל כשהוא\"ו בתוך הה\"א היא בלא ראש כי נשארו האורות למעלה ויש עוקץ בזויות \nהדלת של הא תמורת הראש ההוא אשר יחסר מן הוא\"ו ללמדנו כי פקדונו בידה והארת זאת \nהוא\"ו קטנה מתפשטת ומשפעת בכל קומת זעיר עד היסוד וכבר ידעת כי מאחורי זעיר יצאה \nמלכות שהיו חב\"ד שלה כנגד ראשי מתנים נה\"י שלו נמצא יסוד אמא מגיע בזעיר עד מקום \nראש נוקביה ולא עד בכלל אך הארתה מגעת גם למוחין דנוקביה והנה משה זכה לבינה בסוד \nסמך ויעקב בסוד מם ואמרו שזהו בסוד שמטה ושבת כי יעקב הוצרך לעבוד ברחל ז' שנים \nובמשה כתיב ויקרא אל משה ביום השביעי: \n \n"},{"index":15,"he":"פרק צא\nמרגלא בפומייהו דרבנן מ\"ם וסמ\"ך שבלוחות בנס היו עומדין ואמנם בינה נקראת סמך כנגד \nו' ספירות עליונות שהם כחב\"ד ג\"ג ונקראת מ' בערך ד' ספירותיה התחתונות תנה\"י כי \nהמלכות נכללת ביסוד וזעיר ג\"כ באלו הבחינות נקרא ו' דלת כי בערך הו' מדות עליונות \nשבו הנכללות בבינה נקרא וא\"ו שהרי נהי של בינה מתלבשים בתוכה עד שליש ת\"ת ועד כאן \nהוא נכלל בפרצוף לבדו ונקרא בן יה אותיות בינה והדלת הוא בערך ד' מדות תנה\"י ואע\"פ \nשת\"ת נכלל קצתו למעלה הנה אותו החלק אינו רק מעוטו הוא שליש א' כי השני שלישים \nנכללים כאן בחלק התחתון מבינה דהכא אתמר אין אשה אלא לבנים כי ת\"ת שבה והוא גופא \nעיקרא לצייר בה צורת ד\"ו פרצופין בסוד העבור והוא מן הטרפשא ולמטה וכן בזעיר כי \nבשני שלישים תחתונים מת\"ת שלו בא האות מגולה כמו שקדם נקטינן כי רובו ככלו בכל מקום \nוזה החלק הב' של זעיר הנכלל מת\"ת ולמטה נדרש בפרצוף לבדו הנקרא תבונה שצרופו בן ובת \n"},{"index":16,"he":"דאינון ו\"ה ד\"ו פרצופין ודאי וכן למעלה בבינה בסוד מם וסמך הן ב' קומות שלמות \nוהלוחות הם נ\"ה של אמא שנכנסו תוך זעיר ונעשו פרצוף שלם מי' מדות ואז הו' עליונות \nשל זעיר נקראים ס' והד' תחתונות מ' מצד כללותם מי' אלמא מהמם של אמא מנצח דידה \nולמטה נעשו מ' וס' של זעיר להיות פרצוף שלם אלה איפה הם בנס היו עומדים וכן בזעיר \nעצמו מה שהיה חציו התחתון דל\"ת ונעשה מ\"ם בכלילות י' והוא\"ו למעלה היות מו' קצוות \nלבד ונעשה סמך ומבין שניהם נגמר לו לזעיר פרצוף שלם זהו נס גדול עוד תבונה היא מם \nהנבנית מד' מדות של בינה ונעשית פרצוף שלם וזעיר הוא סמך שאין תחלתו אלא ו' קצוות \nושניהם תלויים בלוחות שהם נ\"ה של אמא ועם זה נעשו תבונה וזעיר שניהם פרצופין שלמים \nוהוא נס מפורסם ודע כי לוחות ראשונות היו מנ\"ה דאמא עלאה שהיה זעיר מקבל מוחין ממנה \nממש אבל משנפגמו בעגל פני שור דאינון מסטרא נסתלקה אמא למעלה ולא היו מוחי זעיר אלא \n"},{"index":17,"he":"מפרקי תבונה ולוחות שניות מצדה הוא שהיה משה מוכיח את ישראל כי גוי אובד עצות המה \nשהרי כליות יועצות והן נ\"ה דאמא עלאה שנגנזו ואבדו מהם ועכשיו גרמו הגליות שאין בהן \nתבונה כי אפי' המוחין התחתונים נסתלקו מזעיר עד ירחמנו עושנו וקרוב לשמוע דרך אחרת \nבפי' מ' וסמך שבלוחות ע\"פ הדברים האלה וזה כי בינה נקרא מ\"ם ונקרא סמך וכן בתבונה \nיש בה סמך שהן ו' מדות עליונות ומ\"מ שהן ד' אחרונות ונקרא ג\"כ ואו דלת כי הנה יצדק \nבה ואו בערך הו' עליונות וד' בערך הד' תחתונות ונקרא מ' תבונה בערך שנעשית מד' מדות \nלבד תנה\"י של בינה נמצא שכל פרצוף תבונה שהוא מ\"מ וסמ\"ך נעשו מד' מדות בלבד תנה\"י \nשל בינה שהיא מ' ובירידת הפרצופין בחטאנו הנה תבונה גם היא אינה נכנסת כלה בזעיר רק \nנה\"י דידה ומחצי ת\"ת נעשה לו כתר נמצא הנכנס ממנה בזעיר חצי מם מפני שכלה אינה אלא \nמ\"ם כי היא נבנית מתנה\"י של בינה והנה מ' וס' של זעיר שמציאותם תלוי בלוחות שהם נ\"ה \n"},{"index":18,"he":"של תבונה בנס היו עומדין שכלם לא נתהוו כ\"א מחצי תבונה דהיינו תנה\"י שלה שהם חצי \nמ\"ם מפני שכל תבונה היא מם לבד בערך לאמא עילאה או יאמר באופן אחר כבר ידעת כי מפי \nבינה כשהיא (רביעה) [רבועה] על בנין יוצאת הארה כעין הבל פה המקיף לכל זעיר ובזה יש \nלו קיום מאותו פום ממלל רברבן וכאשר בינה עולה למעלה להתיחד עם אבא אין לו לזעיר \nהארה זו א\"כ מהיכן יש לו קיום והעמדה אלא שיש בת\"ת זעיר שם הויה במלוי אלפין שעולה \nמ\"ה ושם אלף דל\"ת במלכות שבה שעולה ס\"ה ואלו הב' שמות יחד עולים ק\"י כמניין נ\"ס \nדכתיב ביה נתת ליריאך נס להתנוסס אבל בלא יראת שמים מתהפך לסוד מוסיף גורע כי נקודת \nזעיר הכלולה במלכות מסתלקת למעלה למקומה ומ\"ה נעשה מ\"ו הרי מוסיף ולא מלבו שהוא \nגורע משם ס\"ה ונעשה ס\"ד מלשון ותשם בסד רגלי והוא סוד מלכות השמים האמור בירמיה חסר \nאלף כתיב וכאן צרוף שניהם סדום אשר הפך ה' ועל תקון הקלקול הזה כי רב הוא והתהפך \n"},{"index":19,"he":"הקללה ממש לברכה אמר ישעיה הנני יסד בציון אבן וגומר מוסד מוסד ובא הכפל לחזוק בסוד \nהנקודות הכפולות לאזכרה של חתימת הברכה שהתקין ר\"ג לביתוסים ביבנה כמבואר במקומו \nאלמא הארת אלו הב' שמות בתקונה היא שעמדה לו לזעיר בזמן שהבינה ביחוד למעלה וזהו \nמ\"ם וסמך שהוא סוד זעיר בב' בחינותיו התלויות בלוחות נ\"ה של תבונה בנס פי' בהארת \nהב' שמות שזכרנו שעולים נס היו עומדים לקיום זעיר וממנו החיות לנוקביה עוד אמרו \nחכמים גדול העונה אמן יותר מן המברך שזה אומר אזכרה א' וזה ב' או ג' כי אמן הוא \nצרוף הויה אד\"ני ויתחלף באבג\"ד לאותיות הסמוכות שהם בנס בגי' יב\"ק שסודו ב' שמות \nשאמרנו ואהיה עמהם וידוע כי שם אהיה באמא והויה בת\"ת דאיהו בנצח ואדני במלכות איהו \nבהוד דאמא עלאה עד הוד אתפשטא ותתקיים השפעת אמא בזו\"ן ע\"י אמן שהוא בנס והאדם \nהזהיר לענות אמן כהוגן ראוי שזכותו תועיל למגן וצנה בין הגליות כמו הלוחות עצמן הא \n"},{"index":20,"he":"למדנו כי הלוחות ה\nן נ\"ה של אמא לת\"ת חכמה ובינה לזעיר רזא דס\"ת אבל דעת זעיר הוא הארה בלבד לפי' לא \nהוצרך לוח ג' כנגד יסוד אמא ועוד שהוא קצר ואב\"א משה בגי' אל שד\"י שהוא משלים ליסוד \nאמא והוא חביב אלינו הרבה יותר מלוחות הברית המכוונות כנגד נ\"ה תדע כי הוא האומר \nלפנחס במצות המקום הנני נותן לו את בריתי שלום אלמא ברית שלום מעקרא של משה הוא \nבסוד צדיק מושל ביראת אלקים: \n \n"}]}
