{"id":"kabala-50586d1451fb-1-7","bookId":"kabala-50586d1451fb","part":1,"torah":7,"title":"פרק כה","hebrewTitle":"פרק כה","segments":[{"index":1,"he":"פרק כה\nהכתר והחכמה והבינה אשר אמרנו שאין בהם שבירה ח\"ו ועתה לא יבצר מהם מעט חלישות כח \nונראין הדברים שיש בחכמה ובינה ב' מיני נובלות הא' הוא הנשאר מצמצום הכלים שלהם \nונוטף על דפנותיהם שנעשה מאליו טל של תחיה יום יום לכלים התחתונים שמתו ובסיוע זה \nעומדים במומם ומתרפאים לא בחיל ולא בכח כ\"א ברוחו ית' המחדש בכל יום מעשה בראשית כי \nמשמי השברים נעשים פרצופים בסוד תחיית המתים ויש כיוצא בנובלות הללו בכתר אלא שהן \nשמורות לתקון העתיד ונדבר בם בפרק כ\"ז. והמין השני איננו בכתר כלל והוא מסדקי החטה \nוהשעורה ששבירת הכלים התחתונים גרמה קצת בקיעה בשתיהן ואלה הנובלות מזה המין הב' \nנפלו למקום זעיר ונוקביה וצריכים סיוע להעלותם בכשרון מעשינו וזה כי הנה האורות \nשנסתלקו מן הנקודות הנשברות חזרו בסוד אותיות פורחות ועלו אל הבינה ולא יכלה לסבול \nאותם אחרי (שנחלקה) [שנחלקו] וכל א' קנה שם לעצמו והיא העלתם לחכמה אולי תוכל הועיל \n"},{"index":2,"he":"בזכותם ופשיטותם כאשר בתחלה וכ\"ש שהוסיפה חכמה רתת וזיע שלא לקבל אורות שכבר נקרא \nעליהם חלוק וריבוי והתלבשות עד שנסדקו שתיהן מרוב האור שעלה (עגול') [מגולה] ונתמעט \nעובי כדוריתם ונעשו סגלגלים באורך כעין חטה ושעורה עם זה חזרו וירדו האורות לבינה \nועלה כתיב הרעשת ארץ פצמתה רפא שבריה כי מטה ושם נחלקו ברצון אדון הכל לתקן מהם \nפרצופין עליונים ותחתונים כמו שיתבאר בפרקים הבאים בס\"ד גם הכתר צמצם עצמו ונסתלק \nלמעלה עד ששליש כדור הכתר שהוא ראשו נכנס תחלה אל תוך עובי הטהירו ועלה משם היינו \nגג\"ת של כתר בין רגלי אדם קדמון למלכות שבו וגופו של כתר בסוד ג' מדות אמצעיות הוא \nנשאר בעובי הטהירו אצל סוף התפשטות רגליו של זה האדם קדמון כי הוא הראשון ממעלה \nלמטה שבו התחילו הי\"ס (והחשוב) [בכת\"י - להחשב] שם כקרני חגבים ונקודות חכמה ובינה \nאחרי שנסדקו עלו לאותו מקום פנוי שנשאר מב' שלישי נקודות הכתר ממה שעלו רגליו למקום \n"},{"index":3,"he":"ראשו ונקראו חכמה ובינה שבכתר לפי שנכנסו בתוך הרשימו שלו שנכלל בהן ומן הרושם של \nנקודות חכמה ובינה שהניחו במקומן נתקנו פרצופין אבא ואמא ונוסיף לקח בס\"ד ועוד למה \nשהוצרך לכתר להשפיע לחכמה לא רצה לקבל כל האור פנימי שלו כמות שהוא אלא בשעור הראוי \nלכתר להיות עודף על חכמה במדה במשקל ובמשורה כפי מה שתעדיף העלה על העלול לא זולת. \nושיור הכתר הזה בסוד נובלות גנוז לעתיד לבא ונבארהו וכבר אמרנו שהוצרכה בינה למעט \nעצמה ולהקטין הכלי שלה לקבל מאחורי החכמה בלבד כדי שתוכל לסבול האור לפיכך גם חכמה \nשידעה כן לא קבלה מעיקרא כל מה שראוי לה אלא אף היא הקטינה הכלי שלה שלא לקבל אור \nהרבה כ\"א כפי מה שתוכל לקבלו בינה וזהו סוד התענית לפרישות בעלמא וכתיב הצדיק אבד \nכי בזמן שאינו משפיע לשכינה מטובו אין לו אלא חלקו מאותו תוספות כן הדבר הזה בחכמה \nובינה: \n \n"},{"index":4,"he":"פרק כו\nהנובלות אשר אמרנו שירדו מחכמה ובינה למטה לא עברו גבול אצילות כלל ולא הגיע מהן \nמאומה לשאר העולמות וכ\"ש לחיצונים ח\"ו לא תהא כזאת ואין צריך לדרוש בספירות \nהראשונות אותיות פורחות שהרי הכלים שלהם קיימים אלא ירדו למקום זעיר ונוקביה מזה א' \nומזה א' בסוד נובלת חכמה של מעלה תורה וכן נובלת בינה שכינה כי מצות התורה הן תקונן \nדכתיב ואשא כפי אל מצותיך שגם הוא מניח תפילין ומתפלל כיוצא בסודו וטעמו המתבאר \nבמקומו והתורה עצמה היא בחינה מתפשטת מאבא ונכנסת בזעיר וכן משה מעלמא עלאה הוא \nמבחינה זו דכתיב ביה השליך משמים ארץ ומהו המושלך תפארת ישראל דא משה דכתיב ביה לך \nרד. ועל נובלות בינה שכינה כתיב ותלכנה שתיהן שלא ירדה נעמי אלא להעלות את רות \nואולם בהגדלות זעיר דכתיב ביה על כן ירים ראש אז הנכלל בעצמו מחזיר החלק המתוקן \nמאותו האור של חכמה למעלה המעט אם רב כפי שעור ההגדלה והזמנתה בזכות התחתונים \n"},{"index":5,"he":"ונוקביה גם היא בהיותה עולה עמו תעל מאותו האור שירד מבינה ועכשיו נכלל בנוקבא \nלהוסיף כח באימא על ידה ופירוש נובלות אורות שהכלי פולטם להיותם עודפים על כדי חייו \nשל אותה שעה ונפשות הצדיקים אשר אמרנו שהם נעשים מיין נוקבין למעלה הוא לצורך \nזווגין של זעיר ונוקביה ושניהם נעשים מיין נוקבין לזווג אבא ואמא ומעלים עמהם מאלו \nהנובלות כמו שיתבאר במקומו בסוד ק\"ש והוא סוד יבעלוך בניך אלו זעיר ונוקביה שהם \nרובעים את רחם אימא ומכניסים אליה האורות שלא היה בה כח לסבלם בזמן שלא היו בעולם \nעוסקי תורה ומקיימי מצות. ובזוהר שיר השירים אמרו כמה דאצטרך אתערותא מתתאי לאתערא \nמלכא ומטרוניתא כך צריך אתערותא לאבא ואמא ממלכא ומטרוניתא וזה צריך לכוין כשאומר \nהאדם אליך ה' נפשי אשא ועושה נפילת אפים כי הוא מוסר נפשו למיתה ובהעלאת נשמתו תעלה \nעמה מאותו האור ומנצוצי טהרה שבתוך הקליפה וזה בעצמו עושה נשמת הצדיק בשעה שנפטרת \n"},{"index":6,"he":"מן העולם שהיא מיין נוקבין לזווג זעיר ונוקביה ע\"י צרוף כל המצות שעושה אדם בחייו \nיום יום. ועם זה מגינה על הדור ומכפרת על המתים כמו שכפרו ר\"מ ור' יוחנן על אלישע \nבן אבויה וד\"ת שאומרים בהספדן של צדיקים זה וזה גורם להעלות נפשות עשוקות של שאר \nמתי ישראל להכניסן בג\"ע צא ולמד ממה שהעידה תורה בפטירת מרע\"ה ויתמו ימי בכי אבל \nמשה כי בפסוק זה נרמז התמימות שעלה במחשבה מצרוף מעשיו הטובים. ויתמו בגימ' נתי\"ב \nהוא העליון לא ידעו עיט שהוא בגימ' רל\"א שערים פנים ואחור והוא המייחד עשר הויות \nועשרה אהיה בגי' ימי בכי אבל משה ועם התיבות בגימ' דעת שהוא שלמות היחוד העליון \nלשני היסודות של אבא ואימא הכוללים בשעור קומתם כל תקוני זעיר וממספר בכי אבל תבין \nמי בכה עמהן וכן אבל משה בגימ' חשמ\"ל ומלת ימי בגימ' ששים שהם שלשים של מטה דכתיב \nבהו ויבכו ושלשים של מעלה שנאמר בהם ויתמו שהושלם תיקונם משעה שקבלו אותם עליהם: \n"},{"index":7,"he":" \nפרק כז\nאל תהי מעתה העלאת הנובלות קלה בעיניך כי על המתעצלים בה אמר הכתוב עם נבל ולא חכם \nותרגום אונקלוס עמא דקבילו אורייתא ולא חכימו כי הנה התורה שבכתב היא מוסר אביך \nושבעל פה תורת אמך שהן הקב\"ה ושכינתיה אב ואם לנשמות וחובה עלינו לסייע בתקון עליון \nעד אבא עילאה ואימא בהדיה שכן נרמז באותיות נבל חמשים שערי בינה ול\"ב נתיבות חכמה \nונבל כמשמעו לשבח לו חכמו ישכילו זאת מוסדי דור ודור לקומם נובלות שתיהן להעלותן \nשהרי הן מסורות בידינו כשנהיה אנחנו מעוררים זעיר ונוקביה לעומת אבא ואימא וכבר \nזכרנו כי נובלות נקודות הכתר אינן משמשות אלא לעתיד לבא שהן ערוכות ושמורות לצורך \nתחיית המתים וזהו סוד מה שנרמז בעמק העיון באדרא דהאזינו דף רפ\"ח גבי גולגלתא חיורא \nדרישא יותר ממה שנתבאר פעמים באדרא דנשא דוק ותשכח והנה כיון שהספירות התחתונות \nנשברו והעליונות נחלשו מרוב האור כשר הדבר מעתה ברצון העליון לתקן העולמות באופן \n"},{"index":8,"he":"שיוכלו לסבול אותו ויהי כן ע\"י התפשטות האור בהתרחק מלא קומתן של כלים מן המאציל כל \nהאפשר והתלבשות כל א' בחברו ראשו של זה מגיע לכתפו של זה בכדי שיבא האור יותר מבוסם \nובזה יהיה לעולמות קיום והעמדה כי הנה הכתר שתחלתו נקודה אחת והיו כלולות בה עשר \nפקדונות בכח רצה אדון הכל שתעשה פרצוף שלם מי' ספירות בפועל באופן שמקום הי' נקודות \nעצמן יהיה מדור לפי כבודו לפרצוף הכתר ולעשר דידיה והוא יתלבש בתוך הפרצופין \nהעתידים להתתקן ג\"כ משאר הנקודות וכל קומת ההתפשטות של נקודות כתר בעשר דידה יקרא \nלה אריך אנפין לפי המכוון בזה או רישא דלא אתידע ונבארהו והנה רום קומתו הוא ממלא \nגבהו של טהירו ממעלה למטה עד קצה הגבול המיוח' ממנו לעולם האצילות כמו שהיה כלו מלא \nתחלה מן העשר נקודות ועדיין חלל הטהירו לארכו ולרחבו לדעת מה תהא עליו צריך מסורת \nושמוש חכמים אין לנו עסק בו במקום הזה ועם השבירה לכלים התחתונים אחרי שהעליונים גם \n"},{"index":9,"he":"הם נסתלקו ונגנזו קצתם כמו שבארנו למעלה והיה זה לפנות מקום למטה לנפרדים קדושים \nולחצונים בסוד סלוק שכינה שהוא עילוי רב אליה בהתקרבם למקור אע\"פ שאין זה צורך \nהעולם כי עיקר שכינה בתחתונים והנה רחקי' יאבדו כטעם מי יקום לי עם מרעים אלו שבעה \nדורות שהעלו אותם עד הרקיע השביעי הוא ערבות כמבואר בחגיגה שכל גלגלי התכונה נכללים \nברקיע א' מאלו הוא השני הנקרא רקיע יעויין מאמר הנפש ואומר אני כי שחקים שעל הרקיע \nהשני הוא סוד פרקים תחתונים להתפשטות נצח הוד של מלכות המקננת בעשיה ושם רחיים \nטוחנות מן לצדיקים למעלה מזה ד' רקיעים שכל א' מהם נקרא שמים כמבואר שם והנה זבול \nהוא קרקע היצירה שבו המקדש והמזבחות מעון הוא סוד פרקים אמצעיים לנ\"ה שאמרנו שכנגדו \nמעונה אלהי קדם ושם כתות של מלאכי השרת מהם מלאכי שלום דאיהו בנצח מהם מלאכים \nדשכינתא איהו בהוד ולפי שכל היצירה מעולם הזכר דקב\"ה מקנן ביה נקרא מעון לשון זכר \n"},{"index":10,"he":"מכון הוא קרקע הבריאה ששם אוצרות שלג שתחת כסא הכבוד רל\"ו בתחתיתו לא למטה ממנו ויש \nבאמצע הרקיע הזה מכון הר ציון הידוע בזוהר שהוא לול העולה מן יצירה לבריאה ועל שמו \nנקרא כל הרקיע מכון ערבות הוא כסא הכבוד עצמו בסוד התלבשות הפרקים העליונים לנצח \nהוד דמלכות אצילות שזכרנו למעלה בפ' ט\"ו ועל ההתלבשות הזה יצדק לומר שהאצילות ממלא \nכל גובה הטהירו וגם בקליפות יש נהורא דקיק עובר אליהם מתוך עששית שהצואה המכוסה \nתחתיה אינה מעכבת למחנך קדוש דהא מכסיא והנה עששית בגי' תתר\"ף היא השעה שצריך האדם \nלדחות ממנה כמעט קט ואז היא נדחית מפניו כטעם יגער יי' בך השטן לפי שעודנו במקומו \nוהנה צואה צרופי צא וה סוד נהורא דקיק היוצא אליה ברשות החורי' פן יחשוב מציאותה \nשלא ברשות והיא קרובה להתהפך לעפר שמציאותה ובטולה קרובים וסרוכים אהדדי חמורה ערוה \nשצרופה ר\"ע ו\"ה סוד כניסת הקליפה למקום שאינו שלה כטעם ואירא כי ערום אנכי בכניסת \n"},{"index":11,"he":"פרי עץ הדעת בקרב איש ולב עמוק יציר כפיו של הקב\"ה והוא תחלת הקלקלה הצריך משמרת \nגדולה בסוד שניות לעריות שלא הוזקקו לגזור עליהן עד דהוה סיהרא באשלמותא כי הכא \nוגזרו בהן אף לחליצה שיש בכולן משמרת למשמרת אפילו טובא וכולה חדא גזירה היא כי \nערוה בעששית אחת בלבד הא מחזיא ואין הכסוי של כתנת אור מספיק בזה כי הכל בידי שמים \nחוץ מיראת שמים ודוק מלת ערוה כי ער שבה היא ההפך מן ער שבמלת יגער זה מערה הקליפה \nמן הקדושה וזה מערה הקדושה ומגלה אותה ממקום כבודה והוא רחום יכפר והנה הסלוק אשר \nאמרנו איננו מעין הקפול שזכרנו למעלה למקצת האור אלא בסוד עתה אקום יאמר יי' עתה \nארומם עתה אנשא שהוא התרחק האור בכל חלקיו אי בעית אימא מושכל מורגש מוטבע ואב\"א \nמקיף פנימי חיצון והסלוק כגון זה הוא הגורם כי ערוך מאתמול תפתה עד שבא אברהם אבינו \nויתר הצדיקים שהורידו שכינה עד הרקיע התחתון שהוא וילון ומרע\"ה זכה והחזירה לארץ \n"},{"index":12,"he":"ויש לדרוש פסוק זה לשבח בסוד או\nר לו בציון אשר מאז נגזר עליו הביטול וחללה של גיהנם יהיה פתוח לרוחה להרחיב גבולו \nשל ג\"ע והוא טעם ערוך מאתמול תפתה בסוד בית הכסא של כבוד פתוח אין שם אדם: \n \nפרק כח\nתקון הפרצוף העליון אשר אמרנו היה באופן זה ידוע הוא שכל נקודה כלולה מעשר ועשר \nמעשר הנה השבעה כתרים שיש בשבע נקודות שנשברו כל כתר מהם יש לו עשר ספירות ומכתרי \nהכתרים נעשה כתר לההוא רישא ומחכמת הכתרים נעשית לו חכמה מבינת הכתרים בינה וכן \nכולם עד תשלום עשרה תקונים שנתחדשו לו והיה זה מכח וסיוע עליון שנתפשטה חכמת א\"ק \nבז' אחרונות שבמלכות דידיה דאית בה עשיה לקיים מה שנאמר כולם בחכמה עשית ואותן ז' \nמדות נדרשות כל א' בעשר כליליות וכתרים שלהם הועילו לכתר דההוא רישא החכמה שלהן \nלחכמה שבו וכן כלם ועם זה נתקן העתיק לעולם האצילות כמו שזכרנו למעלה בפ' י\"ד ועל \nהסוד הזה נאמר חכמת בנתה ביתה פירוש חכמת א\"ק קרינן ביה חכמת ו' כי וא\"ו שבשם רומזת \n"},{"index":13,"he":"לסוד אדם בכל מקום והנה החכמה העליונה הזאת (מתואר ברובו) [מתוארת ברבוי] לפי פשוטו \nשהיא כוללת כל החכמות ועוד שהחכמה כוללת הדעת עמה דאיהו ברא דמתפשט ממח האב והריבוי \nיצדק על צרוף שניהם ועוד דעת הוא בגי' חכמות ותיקון הבנין הוא במה שחצבה עמודיה \nשבעה וכן לנקודת חכמה עשה המאציל עליון שתתפשט ותהיה פרצוף א' שלם והי' ספירות \nשבתוכו בכח יצאו לחוץ בפועל ושמו מעתה יקרא אבא או רישא דאין ולפי האמת כאן היתה \nתחלת השרשת הדינין לקיים בהם כולם בחכמה עשית אלא שהם בדקות גדול והעלם רב והוא \nיתיב על כורסיא דשביבין דינור לא כפיה לון וכבר נרמז כיוצא בזה לעיל בפ' י\"ח וזאת \nהחכמה ג\"כ לקחה שבע חכמות של מנין חבירין מהכתרים שבאלו החכמות נעשה לה כתר \nומהחכמות חכמה וכן כלם וכמשפט כזה לנקודות בינה שנתפשטו ספירותיה ונתקנו מז' בינות \nשל מנין תבירין ומעתה יקרא שמה אימא או רישא דאריך ודע כי סלוק ג' ראשונות של זעיר \n"},{"index":14,"he":"הוא לתקות החוטא שלא יפגום בהן דאלו ג' עליונות עצמן אין פגם מגיע אליהן וכן כתר \nהמלכות נסתלק שלא יפגמו בו ואע\"פ כן בחורבן שני גבר הפגם נתקנה ברכה נוספת בתפילת \nהעמידה להגן מזה. ואית דיימא שזאת הברכה לכתר זעיר נתקנה והכל א' כי שני הכתרים \nמשליש אחד מהחסדים יצאו כדלקמן וא\"א לכתר נוקביה להתתקן (ההיא) [שהיא] העיקר כאן \nבלי ספק מבלעדי כתר זעיר ולטעם זה באו נקודות ההויה של זאת הברכה כפולות צרופין \nבגי' נ\"ס דאינון מ\"ה ס\"ה כמו שיתבאר במקומו והנה אורות השבע תחתונות מכל א' מהכלים \nהנשברין פרטין מ\"ט ובכלילותן מעשר אליהם נאמר תמים תהיה במספר שוה עם יי' אלקיך \nזעיר ונוקביה שאלו האורות משויירם אליהם וכלן נתלו ברפיון תחת הבינה כי אפילו השליש \nתחתון שנפל עם השבירה העלהו אריך ברגליו עד המקום הזה כמו שיבא והיינו דכתיב ורוח \nאלהים מרחפת על פני המים כי רוח שהוא מלוי אלקים בי' תוך הה\"א הרומז למלואיהן של \n"},{"index":15,"he":"כלים נשברים בסוד נקודות היה מרחף על הפנים התחתונים של בינת הנקודות הנקראת מים \nמפני שכולה רחמים ואין בה דין בפועל עד שנתקנו מהן כליו של זעיר. וכאן ה' מוריש \nהנקודות התחתונות ומעשיר מהן העליונות משפיל אותן שתרדנה בסוד ההתפשטות אף מרומם את \nזעיר מהשפלותו מקים מעפר מסיוע מלכות שהיא עפר שלא מתה ומשם קימת הדל זה זעיר \nבקטנות שמקימין אותו בסוד גדלות מאשפות ירים אביון זה יסוד שלא ישפיע לחצוניים \nמהצנור שמאלי שלו להושיבי עם נדיבים תלת אבהין וכסא הכבוד ינחילם דא אימא כסא לאבא \nשהוא כבוד בגימט' ל\"ב נתיבות ועיין זוהר ויחי דף רי\"ח ותבין מהכא להתם כי שבעין \nדוכתין האמורים שם הם תיקוני זעיר הכולל ז' נקודות והוא סוד מקום כל היכא דאיתי' \nושבעין עלמין בבינה עלמין דאתכסיא ושבעין רהיטין בחכמה דתמן רהיטי מוחא ושבעין \nכתרין עלאין כמשמעו וכל זה בסוד כלים ומסיים בה התם ומתמן אתפתחו ארחין לעתיקא \nסתימאה דכלא בסוד העצמות שיתבאר זה וזה בפ' ל\"ג: \n \n"}]}
