{"id":"kabala-50586d1451fb-1-9","bookId":"kabala-50586d1451fb","part":1,"torah":9,"title":"פרק לג","hebrewTitle":"פרק לג","segments":[{"index":1,"he":"פרק לג\nואולם ראויות היו ג' ראשונות שבכתר לבנות מהן תלת רישין בהתלבש חכמה שבכתר בנקודות \nחכמה וכן בינה שבכתר בנקודות בינה וכתר הכתר מספיק לעצמו דרב גובריה וישר חיליה אלא \nשהמעוט הצפוי בתחלת המחשבה גרם סלוק לעליונות ולא נתקנו רישין דלעילא כי אם באופן \nזה הנה בתחלה הוצרך להתפשט כחו של כתר הכתר בכח\"ב של מלכות שבו וחכמה שבכתר בכח\"ב \nשל נקודות חכמה וכן בינה שבכתר בכח\"ב של נקודות בינה ונתקנו עם זה תלת רישין ומגג\"ת \nשבשלשתם כאמור נעשו להם גופן כמו אור מופלא ואור מזהיר סוד הדעת כך שמעתי התם ונראה \nשהוא אור צח ומצוחצח שלשתם בסוד הקו האמצעי כתר ת\"ת ויסוד זכרנו אותה למעלה בפ\"ה \nשכן הדעת והיסוד כי הדדי נינהו והעלו הגופים להקפיא תקוני הראשים במשל הכוכבים \nשמעלים (בחומת) [בחומם] אידים מן הארץ להצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם והוא על \nהדרך הנדרש בזעיר שגג\"ת העלו שלישים לחכמה בינה לקמן פ' ס\"ב נשארו תלת גופין ברשימו \n"},{"index":2,"he":"בלבד ונה\"י שבשלשתם נתעלו לאותו הרושם (ונשארו) [ונשארה] הארתם במקומן אח\"כ נגלמו \nהתלת רישין בסוד אוירא דאתפס ע\"י התקונים שעלו אליהם מזעיר להשלמת כליהם ושוב \nנתמלאו מדקות האורות של זעיר בסוד עצמות לא מהות הנשמה המתמצעת בתוכם כי היא מאתר \nעילאה יתיר אלא חיותם וקיומם של כלים ממש במה שהם כלים לא זולת ויש דרך שלישית שכל \nהתלת רישין לא נתקנו כי אם מג' ראשונות דמלכות שבכתר כי כתר שבה הוא לבדו משלים \nמקום כתר הכתר והיו חכמה ובינה שבה הן המתלבשות בנקודות החכמה והבינה ונתקנות בסוד \nפרצוף ויקרא בהם שמם כח\"ב שבכתר ללמד דרך קצרה ושמא בעלמא הוא דנקיט להו הואיל וסוף \nסוף ממלכות שבכתר הם ואית דיימא דאפי' רישא דל\"א נמי לא אתתקין אלא בז' אחרונות \nדמלכות שבכתר שכל א' מהן כלולה מעשר וכבר הנחנו למעלה הסברא הזאת בפשיטות ואפשר \nשירידת פלאים לעולמות התחתונים היתה גרמא בכך הוא הדבר האמור בזוהר ויצא דף קמ\"ט ב' \n"},{"index":3,"he":"כד ישראל חטאין מאיך האי סלם וסלקן ממנן אחרנין וכד ישראל מתכשרן עובדייהו אסתלק \nהאי סלם וכולהו ממנן נחתי לתתא ופירשו עוד שם דבר אחר והנה מלאכי אלקים עולים \nויורדים בו במאן בההוא ראשו של סלם דכד אסתלק ראשו מניה סלם אתכפיא וכו' ומן הסלם \nאנו דנין הנה כי כן בשפלות ידינו תסתלקנה ג' ראשונות של מלכות זו והפרצופין יורדין \nלמקום רשימו שלהן וג' ראשונות שבכל א' מז' תחתונות שבה עולות שם לקבל תיקונים אלה \nהעולים מג' ראשונות דהני ז' נקודות של מטה שנשברו ולא רישא עילאה בלבד נתקן מכל ז' \nאחרונות אלה כי קצת ענפיהן נתלבשו בנקודת חכמה ובנקודות בינה לתקון תרין רישין \nאחרנין דאזלין כחדא והנה באופן זה הנה כח\"ב של גג\"ת דמלכות זו נתייחדו לרישא עילאה \nלפי חשיבותו הכתרים לכתר שבו והחכמות והבינות לחכמה בינה שבו ושלשתם מתפשטים ביושר \nכל א' משך הקו שלו להשלמת תקוני ההוא רישא אם שיהיו שלשת הכתרים משלימים הקו האמצעי \n"},{"index":4,"he":"והחכמות קו ימין והבינות קו שמאל או כח\"ב דגדולה לימין כח\"ב דגבורה לשמאל כח\"ב דת\"ת \nבאמצע וכח\"ב של נצח הוצרכו לרישא דאין ושל הוד לרישא דאריך מתפשטים גם הם כאמור \nוכח\"ב דיסוד ומלכות נמי המה להם סלם לעלות ושאר כליליותיהן של ז' אחרונות דמלכות \nשזכרנו תשלחנה הארתן להיות פנים לפנים להתפשטות הקומות שלא הורשינו להתבונן בהם \nכלום וגם אין אנו צריכין לכך אחרי היותן מתלבשות ומכוסות בשאר הפרצופין כי הא \nדתנינן המלך אין רואין אותו כשהוא ערום כי אין הקומות האלו מוגלמות כלל ואינן \nנתפסות אפילו בהרהור הלב ולפי זה יפורש הנפש לבית יעקב על זעיר דמלכות זו שבכתר כי \nהוא לבדו מתחיל בעליונים להתתקן בסוד פרצוף דאלו א\"ק שמא בעלמא הוא דנקיט ליה וכתיב \nשמש ירח עמד זבלה פירוש אין שם מעמיד עצמו בסוד זבול שפירושו מדור לפרצוף אדם אלא \nשמשה של ירח שהוא זעיר שבספירות מלכות זו שבכתר לפיכך כתיב זבלה בסימן הנקבה ולפי \n"},{"index":5,"he":"דרכנו למדנו סוד מגן אברהם הוא חסד של ירח זו. וכן מגן אבות שהן גג\"ת שלה אשר אמרנו \nשעלו כח\"ב שלהן לרישא דל\"א ולמעלה ממנו מגן פי' תשע ספירות עליונות שבכתר בכלילות \nעשר וכח\"ב שבמלכות דידיה ומצדה יצדק לומר מגן דוד ועל סוד זה נאמר למלכות לכי ומעטי \nאת עצמך שלא להנהיג את העולם בסוד גדלות והרמת ראש ועוד שאין דבר מתלבש ממנה \nבתחתונים כל היכא דאצטריך לפי מקומו ושעתו אלא מז' אחרונות שבה על הדרך הזה ממש לא \nמג' עליונות כלל והרי היא עם שאר הספירות באצילות שהיא כלולה מעשר כמותן ואינה \nבאחדות עמהן לפי שאין לה פעולה בתחתונים רק מכח שבע וסוד מגן הוא בגי' כח אדנ\"י כי \nהוא הנותן למדה זו כח לעשות חיל והכל ברשות אדו\"ן יחי\"ד במספר שוה ולכבודו היו \nמשתמשין במקדש בכל יום בתשעים ושלשה כלי כסף וכלי זהב כי המקדש גם הוא מושפע הימנה \nבסוד השביעיות שאלו זכינו להרמת ראשה של מלכות שמים בהנהגת המקדש לא היה חרב לעולם \n"},{"index":6,"he":"ועשו להם דוגמא במספר הכלים בל\nבד לסוד מג\"ן שהוא בגי' יהו\"ה בהיכל וכן אלה\"י דו\"ד אבי\"ך האמור לחזקיהו וכן מרבה \nמחיל\"ה וכמהו נחל\"ה לישראל עמו וכפל נחלה באותו פסוק הוא בגי' מקום כבודו ודי בזה \nלכללות מה שאנו בבאורו אע\"פ שיש כמה פנים לפנים וכבוד אלקים הסתר דבר: \n \n"},{"index":7,"he":"פרק לד\nנקטינן כי אריך אבא ואימא הן כח\"ב של עולם הפרצופין שהוא סוד האצילות אחר התקון אבל \nאריך הוא פרצוף נתקן מנקודת בינה ולמעלה ממנו רישא דאין שהוא מנקודות חכמה ולמעלה \nמשניהם רישא דל\"א שהוא מנקודת כתר ממלכות שבה שזכותם מסייעתן גם לתרין רישין אחרנין \nאלמא מג' נקודות ראשונות נתקנו ג' ראשים עליונים נעלמים הנכללים ומתלבשים זה בזה \nונקראו בשם עתיקא קדישא הוא השם המתיחס לאמצעי בעצם ומשתוה לזה למעלה ולזה למטה \nושלשתם יחד נמנים כאחד בעולם האצילות כי לפני א' שהוא אריך מה אתה סופר ופירש בזוהר \nעל פסוק יהי מאורת אית נקודה לעילא סתים דלא אתגליא כלל ולא אתידע פירוש זה אריך \nשהוא עצמו סתים. ומהתיחסו בעצם עם רישא דאין א\"א שיתגלה כלל ומהיחס אשר לו עם רישא \nעלאה אף הוא כמהו לא אתידע ואמר דמתמן שרותא לממני כל סתים ועמקא פירוש למימרא \nשמנין הספירות אינו אלא מחשבי כמו שאמרו הגאונים בוראן סופרן ורצה לזכות את ישראל \n"},{"index":8,"he":"לפיכך מסר לנו סוד זה על פי התורה לא זולת הכי נמי אית נקודה לתתא דאתגליא ומתמן \nהוא שרותא לכל חושבנא והיא המלכות ופירושו תחלה ואמר דהא מה דלגו דההיא נקודה לא \nאתידע ולא אתיהב לממני והוא מה שבארנוהו השתא ודאי נכנסו אבא ואימא שהם פרצופי הארה \nלהמנות במקום חכמה ובינה בעולם האצילות לפי שמלכות הכתר נתפשטה למטה בסוד הרחיבי \nמקום אהלך וקלטה (בעצמו) [בעצמה] ראשי נקודותיהון של חכמה ובינה אחרי שגם הם היו \nמסתלקות למעלה מחמת שבירת התחתונות כמו שיסתלק ראש החוט בנפול החרוזים תחתיים שניים \nשהיו מכבידים עליו ומותחים אותו למטה ואז עלו תיביהן למקום ראשיהן וסופן למקום תוכן \nעד שנשאר מקום סוף הנקודות שתיהן דהיינו נהי\"מ שבהן ברשימו וכאן חכמה עלתה לנצח \nובינה להוד של אותה מלכות שבכתר ובכחו של זה ההוד העליון הנה למטה גם כן אימא עילאה \nעד הוד אתפשטות ועוד רושם החכמה של מלכות זו ירד כאן להשתתף עם כח\"ב של נצח דידה \n"},{"index":9,"he":"ורושם הבינה שלה נמי עם כח\"ב של הוד דידה להתלבש יחדו בראשי הנקודות שנסתלקו אליהן \nומזה נמשך לאבא ואימא למטה במקומו סוד ההרכנה ונבארהו ותכליתה הוא כדי שלא תהיה \nההנהגה נעזבת לעולם מן המקורות העליונים ח\"ו ואח\"כ כשנתפשט אריך בעשר ספירותיו עד \nשהגיע לסוף גבול עולם האצילות בטהירו הנה זה הרשימו נמצא מלביש את אריך מכתפיו \nולמטה עד טבורו בלבד והוא תקון ממנו פרצופי אבא ואימא ונתאמת מה שאנו בבאורו שהן \nמהארות חכמה ובינה אלא שנתעצמו ונתגלמו פחות מנקודת ויותר מהארה לצורך התקון של \nזעיר ונוקביה בסוד קלעי החצר יתבאר במקומו עד שיצדק לומר שאריך ואין ול\"א המה \nמקורות הנפש והרוח והנשמה לזו\"ן וחיה יחידה המה להם בסוד מגן של נקודות הכתר ומגן \nרבותיה של א\"ק וגם הנה אבא ואימא המה צללים על ראשו שהמה מזדווגים בסוד נשיקין \nלהמשיך נפש רוח ונשמה לזעיר אלמא אין פרצופי אבא ואימא עוברים טבור אריך בשום פנים \n"},{"index":10,"he":"אלא שאחרי תקון זעיר נשתרבבו למטה לצורכו נמצא רוב בניין ורוב מניין תקוניהם של שתי \nנקודות אלו עלו לאין ואריך ומעוטן נשאר מתפשט מהן ומחובר אליהן עד שנתקנו אביו \nואימא ונכללו בשירי הנקודות אחרי שנכנס אריך במקום כתר ודי בזה לקיים כל דברי \nחכמים: \n \nפרק לה\nעד כאן היו דברנו בפרצופין העליונים שכל אחד מהם יתואר היותו נתקן מנקודה (אחד) \n[אחת] ומה גם עתה מהשש קצוות שנשברו שהן גג\"ת נה\"י נעשה פרצוף א' שלם ההוא יקרא \nזעיר אנפין ומן הנקודה העשירית שהיא מלכות נעשה פרצוף נוקביה והן ברא וברתא והנה שש \nקצוות של מדות זעיר הספיקו לי' מדות של נוקביה כמלא קומתה וסימן עצם מעצמי ובשר \nמבשרי ר\"ת במספ' ו' הויות וס\"ת במספר י' הויות והאמצעיות כמנין מגן בסודו שבארנו \nבסמוך בחזרת האלף לא' ודע כי כשנתקן עתיקא בסוד ראש ותקוניו עיינין מצחא ורבותייהו \nנתקנו עמו תרין רישין מתלבשין יחד ואבא ואימא פנים באחור ארבעתם בסוד נקודות וזעיר \n"},{"index":11,"he":"ונוקביה עדיין לא נעשה בהם כלום וכאשר התחילו להתתקן גג\"ת דעתיק נתקנו אין ואריך \nבסוד פרצוף ואבא ואימא פנים בפנים ועדיין הם בסוד נקודות וזעיר ונוקביה התחילו כאן \nלהתתקן אחור באחור בסוד נקודות ולקמן פרק מ\"א נפרש כי הספיקו נה\"י דעתיק לו' קצוות \nדאריך ועם גג\"ת דאריך נתקנו חב\"ד דאבא ואימא בסוד פרצוף וכתר זעיר בהדייהו וכשנתקנו \nנה\"י דאריך נתקנו עמהם גג\"ת דאבא ואימא וחב\"ד דזעיר וכתר נוקביה ועם נה\"י דאבא ואמא \nנתקנו גג\"ת דזעיר וחב\"ד דנוקביה ועם נה\"י דזעיר גג\"ת דנוקביה ואז נתפשטו רגליה \nבעולמות התחתונים להחיותם אלמא זעיר שהוא עיקר בעולם האצילות והוא בסוד ו' קצוות לא \nהותחל להתתקן בו מאומה עד חג\"ת דעתיק כי ראשו הוא למעלה מעולם האצילות ושש קצוות \nשלו הם התחלה וסבה רחוקה לזעיר ובו סוד משלשל דפנות מלמעלה למטה דתנן גבי סוכה \nוהטעם שהיו ה' פרצופין ולא י' כמניין הנקודות הוא מפני שאין בשם הגדול רק ד' אותיות \n"},{"index":12,"he":"בלבד וכלן יוצאות מנקודת יו\"ד כי ברדת ממנה קו למטה תצייר וא\"ו ובהתפשט קו ב' אצלו \nוברוחב שוה לגובה היו\"ד נעשית דל\"ת והיא תחילת היכל אל היו\"ד לצייר ה\"א ראשון ואח\"כ \nאל הוא\"ו בה\"א שניה וספרי דוקני כותבים על הסדר הזה אות הדלת מן הההי\"ן שבשם לפחות \nבסוד יו\"ד דפשיט נהרא לסטרוי ומן היו\"ד עושים וא\"ו תחלה שהוא התפשטות החסד לאורך \nואחר כך מוליכין את הקולמוס מן הימין אל השמאל לרמז התפשטות הדין ברוחב והושלם להם \nגג הדלת יורדין ביושר משם לההוא כרעא דתלי ומזה יובן מעשה הכתב של בן קמצר שהיו \nנעשים לו ד' יודי\"ן בבת אחת והרמז לד' ראשי החיות וג' ווי\"ן יחד בסוד הקווים שהם \nחסד דין רחמים ושתי ההין תרין עלמין ובשעה שהוא כותב הני תרי כרעי דתלו היה משלים \nגם יחד עוקץ הוא\"ו ושתי עוקצות היוד עליון ותחתון שלפנים לסוד תחלת המחשבה סוף \nהמעשה ואף ע\"פ שאנו דורשין אין אתנו יודע לכתוב כמותו כמו שאירע לאומנין \n"},{"index":13,"he":"מאלכסנדריאה גבי פטום הקטורת ולחם הפנים ויש בכלל הדרוש הזה שטה אחרת שאין למדין \nהימנה למעשה הכתב של בן קמצר כלום כי לא דבר רק הוא מזה ומזה יתקלס עלאה והנה אלה \nהד' אותיות בעצמן רומזות לד' פרצופין זוג זוג יו\"ד אבא ה\"א אימא ו' זעיר הכלול מו' \nקצוות ה\"א נוקביה וקוצו של יו\"ד רומז לאריך היונק מלמעלה זכאה מאן דעביד לון נייחא \nביה ובאיתתיה בבריה ובברתיה וזיו שכינה משלים מקום אריך בבתיהם של צדיקים: \n \n"},{"index":14,"he":"פרק לו\nידוע ומפורסם כי אפי' עוקץ דק משהו לא נפיק מתורת יו\"ד שיש בכחו תלת עוקצין לפי' \nבכלל אריך נוסדו יחד תלת רישין וכאן התחיל התאר השגור בפי המשכילים לקרא לו לכתר \nעליון עלת העלות בסוד רישא עילאה שהוא עלה לתרין רישין אינון עלות לכל האצילות \nהנמשך מהן ומשתלם על ידם ומן הטהירו ולמעלה שהוא באמת עולמו של א\"ס יצדק לתאר בו \nעלת כל עלת דאתמר ביה אני אני הוא ואין אלקים עמדי שאין הכינויין אפי' הבלתי נמחקין \nמתייחסים שם כלל לא בשתוף ולא בהשאלה יעוין זהר בראשית דף כ\"ב ע\"ב. וטעם אני אני \nהוא יובן בסוד אני ראשון עד א\"ס ואני אחרון עד אין תכלית כי הוא לבדו מרום וקדוש \nואם תשאל מה בין סוף לתכלית דע כי זה וזה הוא בגימטריה י' פעמים אלקים על שם תחלת \nהמחשבה שכל הבריאה תתנהג במדת הדין ראה שאינו מתקיים בשביל יצה\"ר הנתון באדם שתף לה \nמדת רחמים הרמוזה בוא\"ו שבשם והיא נוספת על המנין שזכרנו במלת סוף אבל בזמן שיגיע \n"},{"index":15,"he":"הקץ ששם לחשך לבטול יצה\"ר אז לכל תכלית הוא חוקר ופירושו להשלמת כל הדינין הקדושים \nניתן גבול לא כן אופל וצלמות שלא ישלטו עוד בעולם כי הדין הקדום כן חייב אלא שגרם \nהחטא ולעתיד יהיה חוקר ומבקר כל הטוב הנמשך מהם כטעם זדונות כזכיות לפיכך מלת חוקר \nהיא בגי' שד\"י כי הוא היסוד והוא הדעת חופש כל חדרי בטן ולפי שאנו דורשין ובלעדי \nאין אלקים באמצע שהוא מציאות ההנהגה העליונה שתחלתה מא\"ק סד\"א יש השגה בשור של \nההנהגה ההיא לפיכך אמר הוא כלא סתים כדמעיקרא עוד אפשר לפרש כמאמר הזהר שזכרנו כי \nרישא דל\"א הוא עלה על כל עילאין ועלת העלות רישא דאין וכתר רישא דאריך תדע שכתוב שם \nוהא אמרינן דעלת העלת אמר לכתר נעשה אדם והוא לא אמר אלא שחכמה אמר כן לבינה ואחרי \nשפירשנו למעלה כי בינה של נקודות הוא כתר הפרצופין ניחא כי חכמה של נקודות שהוא \nרישא דאין עלת העלות תחשב גבי אריך והחכמה שלמעלה ממנו היא מחשבה גנוזה בו שבה סוד \n"},{"index":16,"he":"האמירה בחשאי וא\"ת והלא הכל צפוי לפניו ית' ולמה זה ברא נקודות להחריבן יתחיל \nבפרצופין שהם עתידים להתקיים לא מחכמה שאלת על זה כי הנקודות יסוד האצילות דעלייהו \nתנינן י' ולא ט' עשר ולא י\"א ומהן ובהן שעור ומדה אל הפרצופין שהם עתידים להתתקן \nולהתעלות כמותן כי עכשיו הן בסוד קטנות כמו שבארנוהו בפ' ל\"ג ועתה דע שלא נחרבו \nהנקודות ולא נשברו אלא אתגניזו לאו דמיתו כמבואר בזוהר והרושם שנשאר מהם בסוד הכלי \nשיש לו ברירה עם סלוק האור הוא שנשבר ולא על חנם אלא לצורך ולתקון גדול והוא ממה \nשהשיב התנא לעצמו על מה שהעמיק שאלה הלא במאמר אחד יכול להבראות ויצדק מאוד לדרך זה \nלפרש כי המאמר דאסיק אדעתי' הוא נעשה אדם הרומז לכללות הפרצופין סוד אדם באמת שהוא \nנדרש בהכרח בנפש רוח נשמה חיה יחידה והכל בכלל ואמר שהוצרכנו עשרה מאמרות שהן \nהנקודות להשלמות הרצון העליון הנכלל בג' אמות והידיעה האלקית המתפארת בשש קצוות עם \n"},{"index":17,"he":"בחירת האדם הנתונה לו ממלכות שמים דמינה הטוב והמוטב: \n \nפרק לז\nאתאן לסוד הבחירה מדתו של יהושע פני לבנה שלכבודה אמר לישראל בחרו לכם היום \"את \"מי \n\"תעבדון ר\"ת אמת כאן השלים המכוון בכל דברו הטוב שאם ח\"ו היה לבם לא נכון צוה עליהם \nשיבחרו על כל פנים היום דוקא בלי שום דחוי עבודת האל הקדוש הנקרא מ\"י להעלמו והוא \nכטעם ועבד הלוי הוא כי ב' התוארים הוא ומ\"י רומזים שם תדע כי יש בצורת אותיות הוא \nה' ווין וב' יודי\"ן מספרן מ\"י שזכות הרבים עדיף וכחם יפה להעלות כוונתם למרום הוא \nהדבר אשר הורהו מרע\"ה באומרו ובחרת בחיים ועל החלוקות החצונות אלקי נחור ואלקי \nהאמורי אמר בהם יהושע אם ואם על צד התימא פן יפתה לבבם הוא שמדתו פני לבנה כי על כן \nאמרו זקנים שבדור אוי לה לאותה בושה דלית לה מגרמ' כלום בחר להעלות כונתו לזעיר היא \nהמדה הקרובה אליו על כן אמר ואנכי וביתי נעבוד את ה' כארח איתתא למפלח לבעלה ולפי \n"},{"index":18,"he":"שהם השיבו לו תחלה כי רבו טובות הבורא עליהם גם אנחנו נעבוד את ה' וראה יהושע שתלו \nעבודתם בקבלת הטוב אמר אם על תנאי הוא ודאי לא תוכלו לעבוד את ה' כי לא תתמיד \nההצלחה בהיותו אלקים קדושים אל קנא וכו' וכאשר ענו כלם לא כי את ה' נעבוד בלי שום \nתנאי אז קבלם יהושע ואמר עדים אתם בכם ויאמרו עדים הרי נחקרה עדותם בב\"ד והוא האמת \nהברור בהבנת אותה פרשה ודע כי הגזרה הבחירה עצמה שקדם לנו באורה במקומו הקדימה להגן \nעל יהושע שלא ידע בעגל עד שעת בטולו לפיכך נאמר בו בכור שורו הדר לו וניצל ג\"כ \nבתפלת מרע\"ה מעצת המרגלים כי היו אלו החמורות שבחטאת הצבור במדבר ואמרו כי יהושע \nבשליחותו של משה דכתיב ביה שלח לך השלים מקום לוי במרגלים לפיכך נזכר יוסף אצל מנשה \nולא גבי אפרים וכאן הוסיף לו משה אות יו\"ד על שמו בסוד המעשר לשבטים שהוא לוי \nכמבואר אצלנו יפה במקומו עמוד עליו כי הוא כפתר ופרח והנה הרצון בג' ראשונות \n"},{"index":19,"he":"החשובות כאחת לא ישתנה לעילא הוא חפץ בבחירה על כן לא הונח לה לנקודה העשירית שתשבר \nולא נסתלק אורה לגמרי אלא נשאר גנוז אצלו א' ממאה שהוא עצם היו\"ד והפשוט מתרבה על \nהמלוי והרמז י' מדות שבקומת זעיר כל א' כלולה מכלן והוא סוד המעשר מן המעשר או א' \nמני אלף ממדות אריך על הדרך הזה ממש או בסוד אלף חכמה אבא יסוד ברתא והוא שרש החסד \nלפי' יש לו מתירין ולא בטל בסוד אסירי התקוה וכן מלאך מליץ א' בגימ' אסיר בתוספת \nשלש תיבות דכתיב ביה לשמוע אנקת אסיר לפתח בני תמותה הן הן הו' קצוות שהיא מיחלת \nתקונה וקיימתא לתחיי' ומי הם המתירים הוא שאמר הכתוב כי עד צדק ישוב משפט בסוד המלך \nהמשפט הכולל אימא מלך ודאי זעיר הנקרא משפט דכתיב ביה אקים את סכת דוד וכתיב מי \nירפא לך ושניהם מעוררים הגבה למעלה כדרך אתערותא דסליק מן הצדיקים ומן שכינתה תתאה \nעד מקום עלייתן וזש\"ה כי עד צדק במקום נפילתה ממש ישוב משפט בעצמו ובכבודו להקימה \n"},{"index":20,"he":"ואחריו כל ישרי לב ימשיכו לה רב טוב כיד המלך העליון כל בעלי השפע הישר מפנימיות \nההנהגה של (מעלה) [מעל] לב השמים ודאי אמנם הידיעה הגמורה בכל מה שעתיד להיות שהוא \nהדעת הפשוט שקיו דאילנא סוד הת\"ת עם כל פארותיו שהן ו' קצוות ו' נקודות ממש היא \nגרמה השבירה אל הכלים שלה לקיים מצות הבדלה בין האור ובין החשך כי מי ומי אשר במחשך \nמעשיהם לא יוכלו להתקיים אצל האור הפשוט היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם כי אין \nאדם בליעל מעיז פניו בפני בעל חובו: \n \n"}]}
