{"id":"kabala-5ac7036f42dd-1-28","bookId":"kabala-5ac7036f42dd","part":1,"torah":28,"title":"הקדמה לח","hebrewTitle":"הקדמה לח","segments":[{"index":1,"he":"הקדמה לח\nגם בענין השרש של נפשי, ביאר לי מורי ז\"ל פעם אחרת ענין זה. דע, כי נצח והוד דעתיק \nיומין, מתלבשים בשני זרועות א\"א, והנה משתי הידים של ב' זרועות של א\"א, נעשו חו\"ב \nאל או\"א. ומן ב' הכתפות, הם סוד תרין עיטרין, הנקראים חו\"ג, דאחסינו לברא קדישא \nז\"א. והנה אלו הארבעה מוחין, שהם תרין מוחין דאו\"א, ותרין עיטרין, הם סוד אוה\"מ של \nז\"א, ואח\"כ נתנוצצו מן אלו הארבעה מוחין, שלשה נצוצות, השנים הם מב' מוחין דאו\"א, \nוהאחד הוא חבור התרין עיטרין הנזכר יחד, ונתלבשו אלו השלשה נצוצות שמצד אור המקיף, \nבנה\"י של הבינה, שהם מוחין פנימיים דז\"א, נמצא כי נה\"י של הבינה, הם שלשה מוחין \nהפנימים דז\"א, ומתלבשים בהם שלשה נצוצות, מן הארבעה מוחין המקיפין. והד' מוחין \nהראשונים, הם אור המקיף אליו, והנה לפי שהמוחין הפנימים אינם רק שלשה, שהם נה\"י \nדאבא כנזכר, לכן לא נתנוצצו מן הארבעה מוחין המקיפים, רק שלשה נצוצות, ונצוץ השלישי \n"},{"index":2,"he":"הוא מן התרין עיטרין ביחד, להכנס ביסוד הבינה, הנעשה דעת בזעיר אנפין: \nוהרי בזה ירד מדרגה אחת שהוא מן הארבעה אל שלשה, ואח\"כ במלכות ירד מדרגה שנית. והוא \nכי מן שלשה, ירד אל שנים, כי הנה נצח והוד של ז\"א, נעשו מוחין פנימים אליה, ולא מן \nהיסוד. והנה אותם השלשה פנימיים של הז\"א, שהם נה\"י דבינה, הם אור מקיף אל המלכות, \nומהם התנוצצו שתי נצוצות לבד, אחד הוא כללות נצח והוד, שבהם ב' מוחין או\"א. והשני, \nהוא חד עיטרא של הז\"א, והיא עיטרא דגבורה לבד. הרי כי תחלה היו המקיפים ארבעה ואח\"כ \nשלשה, ואח\"כ שנים: \nועתה אבאר השרש של נפשי, הנה אין מציאות המלכות נזכר בעתיק יומין, כי אין בו רק \nמציאות ט' היכלין, הנזכרים בריש אדרת האזינו, ולכן שרש המלכות שבו, לא נרמזה רק \nבסוד ההוד שבו, כי כבר ידעת, כי המלכות היא לעולם בהוד. והנה הוד זה מתלבש בחד \nעיטרא, הנקרא גבורה דא\"א, והיא סוד הכתף השמאלי, ושם נרמזה המלכות. ומזה הכתף \n"},{"index":3,"he":"השמאלי, נמשך נצוץ אחד, להיות אור מקיף אל המלכות. והנה קין שהוא מצד מציאות \nהמלכות, נרמז בכתף שמאלי של אדה\"ר, כי שם שרשו הראשון. ואמנם כנגדו, הוא נצח דעתיק \nיומין, בכתף הימני דא\"א, ובו סוד הת\"ת. ולכן הבל נרמז כאן, וכאן הוא שרשו. ובזה \nתבין מעלת כתפות אלו, ובפרט כתף השמאלי, כי כבר ידעת, כי אי אפשר למלכות, ובפרט \nבסוד אור המקיף לעלות למעלה מן הזכר, הרי כי הוד דעתיק היא מלכות, ונתלבשה בעטרא \nדגבורה דכתף ז\"א, שהיא מלכות, ועקב הכתף מלכות שבו, ומזה העקב שגם הוא במלכות, משם \nהוא ר' עקיבא ועקביא: \nענין שורש נפשי. הנה נודע כי בז\"א יש תרין מוחין חו\"ב, וביניהם הוא המוח הג' הנקרא \nדעת, הכלול מחו\"ג. וכאשר חטא אדה\"ר הוריד הדעת למטה בין ב' הכתפים של ז\"א, בשליש \nעליון דגופא, ושם ירד חסד בכתף ימני, וגבורה בכתף שמאל. והנה קין והבל, נולדו אחרי \nשחטא אדה\"ר, ושרש קין הוא מן אלו הגבורות, שירדו לכתף שמאל אחרי ירידתם טם, כי אז \n"},{"index":4,"he":"אין להם כ\"כ הארה כמו בהיותם למעלה במוח עצמו. והנה השרש של נפשי הוא מן קין. והנה \nכל השרש שלי, כגון ר' עקיבא וכו', וכיוצא בו כלם, הם מן גבורת ההוד, שהיא הגבורה \nהחמשית. והנה יש כאן תערובת אחד, והוא, כי הנה כאשר הנשמה יוצאה מכאן, יש לה \nפנימיות וחיצוניות בהכרח, כי הנה יש לה בחינה מן המוח עצמו שהוא גבורת ההוד אשר שם, \nוגם מן הכתף השמאל עצמו. ואם הדעת היה למעלה במקומו בראש, היה חיצוניות הנפש מן \nהעצם והבשר של הגלגלתא עצמה, אך עתה הוא מן הכתף, ואין החיצוניות והפנימיות \nמתייחסים יחד. ונמצא שפנימיות נפשי, הוא מן המוח העליון הנקרא דעת. וחיצוניותה \nולבושה, הוא מן הכהף השמאלי. וגמצא שיש לה פחת א' בבחינת פנימיותה, כי אינה מאירה \nעתה כמו אם היתה למעלה במקומה. ופהת ב' בבחי' חיצוניותה, שהיא מן הכתף, ולא מן \nהגלגלתא. וב' בחי' אלו הם בגוף, רוצה לומר, כלי ומלבוש של הנפש. וכנגדם יש ב' בחי' \n"},{"index":5,"he":"פנימיות וחיצוניות בנפש עצמה, הנקראת אורות. וע\"ל בדרושי של לבושי הנשמות עצמם: \nוהנה ע\"י תקון האדם, על ידי מעשיו בעה\"ז יוכל לתקן אז הפגם לא עתה, רק אחר כך בימות \nהמשיח, כי אז מכח מעשיו הטובים שקדמו אל האדם עתה בעה\"ז, יתוקן אז הפגם בימות המשיח \nויעלה הדעת למעלה, ואז תאיר פנימיות נפשי כבתחלה. וגם חיצוניות נפשי, תהיה אז \nמלמעלה מן גלגלתא. אבל בענין חיצוניות נפשי שיש לי עתה, שהיא מן הכתף השמאלי, אני \nמסופק אם אמר לי מורי ז\"ל שישאר לעולם עמי, כיון שעתה היא מחוברת עם נפשי, או אם \nהוא הפך מזה: \nוהנה כמו שנתבאר, שירד הדעת למטה בחטאו של אדה\"ר, כן ירדה בחי' לאה מאחורי הדעת של \nז\"א ששם מקומה תחלה, ועתה ירדה גם היא עם הדעת באחורי הכתפים, כנודע כי לאה יוצאה \nממלכות דבינה והדעת ביסוד דבינה. והנה מעיקר גבורת ההוד עצמה שבדעת דז\"א, הוא ר' \nעקיבא, ונפש שלי אני חיים, היא מאותה ההארה, אשר יוצאה מן גבורת ההוד שהוא ר' \n"},{"index":6,"he":"עקיבא, אל ההוד שבדעת דלאה. ונמצא שאני לא בהוד דדעת דז\"א, ולא בהוד דדעת דלאה, אלא \nמהארה אמצעית הנמשכת ויוצאה מהוד דדעת דז\"א, להאיר אל הוד דדעת דלאה. ואפשר שזהו מה \nשפעמים היה אומר לי מורי ז\"ל, שאני מן הוד דדעת דז\"א. ופעמים אומר לי שאני מן הוד \nדדעת של לאה. ופעמים אומר לי שאני מן כנף שבכתף השמאלי, ור' עקיבא הוא הקנה אמצעי \nהמעמיד, ואני הוא הנוצה והשער היוצא מן הקנה המעמיד, כמו שנבאר למטה בעהי\"ת: \nגם א\"ל מורי ז\"ל, כי פנימיות של נפשי, היא מן גבורת ההוד שיש במוח ממש שלמעלה, רק \nשירד למטה כנזכר. וחיצוניות נפשי היא מן החסד שבכתף שמאלי: \nגם דע, כי כמו שביארנו ענין חלוק אדם הראשון, אל תרי\"ג שרשים גדולים, וס' רבוא שרשי \nקטנים. וכן כל שרש מן התרי\"ג נחלק עד ס' רבוא נצוצות קטנים, וכל זה הוא בבחינת \nהנפש. וכן עד\"ז חשבון הזה הוא ממש בבחינת הרוח, וכן הוא בענין הנשמה וכו', ואין \nלהאריך כי זה הוא דבר פשוט: \n"},{"index":7,"he":"אמר שמואל, הואיל ואתא לידן, אחוה דעי גם אני, ממה שהגיד לי אבא מארי ז\"ל, כי שרש \nנפשי אני שמואל, מנצוץ ר' מאיר ע\"ה. וגם אני בחלומי כך הגיד לי הוא עצמו, וא\"ל אתה \nנצוץ נפשי, וספרתי הדברים למורי זלה\"ה, וא\"ל כך הוא האמת. ועוד חדש לי, כי ר' מאיר \nע\"ה, נתגלגל בזקני ע\"ה, ושמו ה\"ר יוסף ויטאל ז\"ל סופר התפילין, ולהיות כי ר' מאיר \nע\"ה היה סופר גדול בדורו כנודע במשנה, לכן גם זקני הר\"י הנזכר ע\"ה, היה סופר גדול, \nובקי ואומן לא קם כמוהו. והרב הגדול האר\"י זלה\"ה, אמר למורי אבי זלה\"ה, שחצי העולם \nהיה נזון בזכות זקני ע\"ה, באמצעות התפילין הכשרים שהיה עושה. ואח\"כ נתגלגל זקני \nזלה\"ה בי אני הצעיר שמואל ויטאל, ולכן גם אני יש לי יכולת בכתיבה מעט ודי בזה. כי \nא\"ל מורי זלה\"ה יום אחד, למה אני שותק לדבריך, ושומע מה שאתה אומר, ואיני גוער בך \nכמשפט האב לבן, אעפ\"י שאתה לפעמים מכעיס אותי, וגם יש בינינו אהבה גדולה יותר מדאי, \n"},{"index":8,"he":"להיות שאתה אבי, ודי בזה: \nועתה אכתוב, מה שהגיד לי מורי ז\"ל, ז' ימים קודם שנפטר לחיי עה\"ב. ודע, כי מן השעה \nהראשונה שדבר עמי א\"ל שאזהר מאד שלא אגלה עניינו של השגתו וידיעתו לבני אדם, לפי \nשהוא לא בא רק לתקן אותי בלבד ואח\"כ על ידי יתוקנו אחרים, והתרה בי שאם אגלה \nעניינו, שימשך נזק גדול לו ולי ולכל העולם כלו. ונתגלגלו הדברים שמורי הר\"ם אלשיך \nנר\"ו, ידע הדברים, וגזר עלי שאגיד לו הענין, ומכח גזרתו הוכרחתי לגלות לו, ואז משם \nואילך נתרבו הנכנסים בבית מורי ז\"ל, ואני הייתי חושב שעשיתי מצוה גדולה לזכות כל \nאותם שהיו חוזרים בתשובה. ופעמים רבות היה מורי ז\"ל מוכיח אותי על זה, שלא היה לו \nפנאי ללמוד עמי מרוב הנכנסים, והיה אומר לי, הלא אתה גרמת כל זה שיכנסו כל אלו, \nואני איש עניו, ואע\"פ שנמשך לי נזק מענין זה, איני יכול לדחותם. ובהמשך הימים רצה \nלשלח את כלם מעליו, ולא רצו לילך, והפצירו בו דברים של גוזמא, עד שא\"ל אתם רוצים \n"},{"index":9,"he":"לגרום לי נזק שאחזור לבחי' עבור בעבורכם, והם היו אנשים גדולים, והפצירו מאד, ולא \nיכול להם, ולא עברו כמשלש חדשים, עד שיום אחד לקחני בסתר וא\"ל, כבר ידעת כמה התריתי \nבך על הדבר הזה, וכמה נזק נמשך לך מזה, שאלמלא כך הייתי מעלה אותך למעלה מגלגל \nערבות. והנה עתה דע לך, כי נמשך לי נזק גדול מגלויי סודות אלו להם, כי אינם עדיין \n(בלתי) מתוקנים לזה, ואני מוכרח להגיד לך כל אשר תשאל ממני, כמו שאמרתי לך פעמים \nרבות, ובעבורך שומעים הם, ואינם כדאים עדיין לשמעם, ויש לי נזק גדול מזה. לכן שמע \nנא עצתי, ואל תשאל לי בפניהם דבר, והניחה לי ויפרדו כלם מעלי, ותשאר אתה לבדך, \nואעלה אותך למעלה מגלגל ערבות, ולא שמעתי ולא רציתי לשמוע בקולו, באמור לו שלא יהיה \nנחשב לי עון בזה לדחות כל תשובת האנשים ההם בעבור תועלתי, וא\"ל וכי אין אני יודע אם \nהוא עון או לאו, סוף דבר לא רציתי לעשות רצונו בזה. ובשמעו את תשובתי התחיל לבאר לי \n"},{"index":10,"he":"קצת ענייני נפשי כמו שאכתוב עתה בע\"ה, וחשב בזה אולי אתפתה לדבריו, בשמעי מעלת \nנפשי, ואתרצה להועיל לי לבדי, ועכ\"ז לא רציתי, ואז נתעכבנו יחד כל היום עד שקיעת \nהחמה, ולא יכול לי. וא\"ל, דע כי אין עוד זמן אלא היום הזה בלבד, ואם לא תודה לדברי, \nאין עוד תקון אל הנזק הנמשך לי ולך ולכל העולם ע\"י גלוי הסודות האלו להם, שעדיין \nאין רשות מלמעלה בדבר הזה. ואני בעונותי רציתי להיות חסיד שוטה, ואמרתי לו מה שיארע \nלכלם, יארע לי, ואם הם לא ילמדו גם אני לא אלמוד, ולא יאמרו בשמים שבשביל תועלתי, \nלא חששתי אל תועלת כל הצדיקים האלו הנכנסים ללמוד, ובפרט כי לא חשבתי ושערתי בעצמי \nמה שהיה בעו\"ה, ואחר שלשה ימים הוכה במגפה, יום ערב שבת פרשת מטות ומסעי, יום ר\"ח \nאב שנת השל\"ב ליצירה, וביום שלישי ח' באב, נפטר לחיי עה\"ב, וחל\"ש, זכרו לחיי עולם \nהבא: \nועתה אבאר את אשר הגיד לי אז, ביום ההתראה, מענין שרש נפשי, א\"ל דע, שאין לי רשות \n"},{"index":11,"he":"עדיין לומר לך למה באת לעולם, ומי אתה, ואלו הייתי מגיד לך פרט הענין, היית פורח \nבאויר מרוב שמחה, אבל אגיד לך עתה קצת ממה שאני רשאי עתה להגיד לך, ודע, כי העולם \nכלו תלוי בתקון עצמך תחלה, ולכן שמע נא אל דברי עצתי, ותשגיח תחלה עליך בלבד, וא\"ל \nדע, כי השרש של חיצוניות לבוש נפשך, הוא מן אבר הכתף השמאלי של אדה\"ר, והיא בחי' \nנפש קין מצד הטוב שבו. ודע, כי בכל אבר יש בשר וגידים ועצמות, והעצמות הוא היותר \nמעולה לבחי' המוח שבתוכו הפנימי, ולא בבחי' עצמו. ואחריו במעלה הם הגידים, יען חיות \nהאדם עובר ומתפשט בתוכם, שהוא הדם המתפשט בתוך העורקים של גוף האדם, והם המקשרים כל \nהאיברים כלם ומעמידים אותם. והגרוע שבשלשתם הוא הבשר. והנה שרש נפשי, הוא מפאת \nהגידים הקטנים, המתפשטים בבשר האבר, ואינם מהשס\"ה גידים הגדולים. ומספר הת\"ח אשר \nבשלשה בחינות, כל שרש מהס' רבוא שרשים הקטנים, הם תרי\"ג ת\"ח, והנה בכל בחינה מאלו \n"},{"index":12,"he":"השלשה, יש שרשים שהם הת\"ח שבכל שרש ושרש, ר\"ל שבכל אבר ואבר. וסביבותיהם נמשכים \nהענפים, שהם הבעלי בתים, ובעלי מעשה, ועמי הארץ, בכל בחינה ובחינה שבאבר. ונפשי היא \nא' מן תרי\"ג ת\"ח עצמם אשר בשרש נפשי. ויש חלוק גדול בין זה השרש של נפשי לשאר \nהשרשים, כי המשל בזה, מי שהוא מאבר זרוע, או מן הרגל, יש הרחקה גדולה לנפשות בין זה \nלזו. אבל מי שהוא בשרש הכתף, כל הת\"ח אשר בי, הם מחוברים יחד, וקרובים בקורבה גדולה \nבין זה לזה: \nוהנה סדר השרש של נפשי הוא זה, שמואל הנביא, ואחריו חזקיהו מלך יהודה, ואחריו ריב\"ז \nואחריו ר' עקיבא בן יוסף, ואחריו רב ייבא סבא דמשפטים, ואחריו אביי האמורא הנקרא \nנחמני, ואחריו אני חיים ויטאל. וזהו טעם למ\"ש ריב\"ז, כשנפטר הכינו כסא לחזקיהו מלך \nיהודה שבא. ואע\"פ שיש נפשות רבות בשרש א', אל תחשוב כי סדרם האמיתי הוא, כסדר \nתולדתם והויתם בעולם, כי לפעמים הנשמות והשרשים שהם יותר מעולים וגדולים, הם בעמקי \n"},{"index":13,"he":"הקליפות, ואינם יכולות לעלות עד זמן מרובה. ונשמות אחרות גרועות במעלה מהם יוכלו \nלבא בעולם קודם האחרות. גם דע, כי לפעמים מתגלגלים בגוף אחד יחד, שלשה או ארבעה \nנשמות, אבל יותר מארבעה אי אפשר. וזש\"ה, פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים: \n\nואבאר ענין נפשי, וממנו תלמוד לשרשים אחרים. דע, כי הרב מגיד משנה, חטא בשוגג, בעון \nנדה, והוצרך להתגלגל על החטא הזה. גם אדם אחד נקרא ר' שאול טרישטי, הוצרך להתגלגל \nבעון שפיכות דמים, כי רצה למול תינוק אחד, ולא היה בקי, ומת מתחת ידו, והיה החטא \nהזה שוגג קרוב למזיד. ואחריו ממש, היה איש א' נקרא ר' יהושע סוריאנו, והוצרך \nלהתגלגל על עון אחד, שאכל חלב כנז\"ל. והנה שלשה נפשות אלו הנזכרים הם ענפים של \nנפשי, ולכן באו מגולגלות עם נפשי ממש, ונמצא כי אני כלול מארבעה נפשות יחד \nמגולגלים, כי כלם צריכים למרק עון זה. ואע\"פ שאני לא חטאתי בזה, עכ\"ז להיותי מבחי' \n"},{"index":14,"he":"הגידים, צריך אני לנקות העפוש שנעשה מחמת העונות הנזכרים, כדי שימשך החיות אל כל \nהשרש. ונמצא כי שלשה נפשות הנזכרים הם ישנות ומגולגלים, אבל נצוץ נפשי עצמה, חדשה \nהיא, כי מן היום אשר חטא קין, והטבעו נצוצות נפשו בתוך הקליפות, עדיין לא יצאה נצוץ \nנפשי הזאת, אלא בפעם הזאת. ודע, כי אין זה נקרא חדש ממש, אחר שכבר בא לעולם כלול \nבנפש קין עצמו, וכמו שנבאר בע\"ה דרוש זה של נשמות חדשות וישנות בדרוש אחר. ודע \nשיותר מג' נפשות מגולגלות ואחד חדש, אי אפשר להיות, כנז\"ל בפסוק על שלישים ועל \nרבעים. וזהו סוד פסוק פעמים שלש עם גבר, כי שלשה נפשות מגולגלים, יוכלו להתגלגל עם \nגבר אחד, ולא יותר מזה, אבל אפשר להיות פחות מזה, כמו אפשר להיות נשמה א' מגולגלת \nלבדה, או א' מגולגלת עם א' חדשה, או שנים מגולגלות לבדם, או שלשה מגולגלים עם חדשה \nאחת, אבל יותר מזה אי אפשר לבא בגוף אדם אחד: \nגם ידעת ענין עבור בחיים, שהוא דומה קצת לגלגול, וכמו שיתבאר במקומו בע\"ה, וכמו \n"},{"index":15,"he":"שנתבאר בענין הגלגול, כך הוא בענין העבור, כי אי אפשר שיתגלו בסוד העבור, רק שלשה \nנפשות הבאות לסייע את הנפש עצמה של האדם, אשר עמו הם ארבעה, ולא יותר מזה. ויש חלוק \nוהפרש בין גלגול לעבור, כי הגלגול הוא, שהם מתגלגלים ובאים ביחד מעת הלידה ממש, \nואינם נפרדים כלל עד יום המיתה, וכלם נעשים נפש אחת ממש, וסובלים הצער והיסורין של \nהגוף ההוא. אבל העבור נחלק לשני בחינות, האחד הוא, כאשר בא לצורך עצמו של המתעבר, \nכמו שיתבאר במקומו בע\"ה. והשני הוא, כשבא לצורך האדם. וכאשר הוא בא לצורך עצמו, אז \nאינו בא עד שיהיה בן י\"ג שנים ויום אחד, כי קודם זמן זה אין מעשה האדם עולה בשם, \nשעדיין אינו מחויב במצות, וכל כונת ביאתו היא לעובות תקון לעצמו, ולכן אינו בא עד \nהיות האדם הזה בן י\"ג שנים ויום אחד, ואז נכנס ומתפשט בגוף האדם הזה, כדמיון נפש \nהאדם עצמה, וסובלת עמה היסורין והצער של הגוף הזה, כמו נפש האדם עצמה, ויושבת בדרך \n"},{"index":16,"he":"זה שם, עד שנשלם זמן הקצוב לה, לתקן ולהשלים מה שהוא צריך, ואח\"כ יוצאה משם, וחוזרת \nלמקומה העליון. אבל כאשר בא לצורך האדם לסייעו ולזכותו, אז הוא בא ג\"כ אחר היותו בן \nי\"ג שנים, אבל הוא בא בבחירת עצמו, ואין הוא כפוף לסבול צער האדם וגופו כלל, ואינו \nמרגיש כלל בצער הגוף וביסוריו, ואם מוצא נחת רוח באדם, אז הוא יושב שם עמו, ואם לאו \nיוצא משם, ואומר סורו מעל אהלי האנשים הרשעים האלה: \nואבאר ענין השרש של נפשי, ומזה תלמוד לאחרים, א\"ל מורי ז\"ל, שאם אזכה יתעבר בי ג\"כ \nאביי, ואם אזכה יותר, יתעבר בי ג\"כ רב ייבא סבא, ואם אזכה יותר, יתעבר בי ג\"כ ר' \nעקיבא, ולפעמים יתעברו בי אחד מהם, או שניהם, או שלשתם. אבל יותר משלשתם א\"א. אבל \nאם אזכה יותר, אז יתעבר בי ריב\"ז, עם ר' עקיבא, ועם רב ייבא סבא. אמנם אביי יתבטל \nהארת עבורו בתוכם, וכן כיוצא בזה, עד שלשה הראשונים שבכלם, שהם, שמואל הנביא \nוחזקיהו וריב\"ז. וכל השאר יתבטלו הארת עבורם בתוכם: \n"},{"index":17,"he":"אח\"כ א\"ל דרוש שרש נפשי יותר מבואר, דע, כי קין והבל לקחו גם נפש האצילות של אדה\"ר. \nוהענין הוא, כי נודע שכל העולמות קשורים זה בזה, ואחר שהאדם משלים לתקן חלק העשיה, \nיכול לעלות עד היצירה, וכן על דרך זה עד האצילות, כנזכר בריש משפטים. אבל כל זה \nהוא, כאשר בא נשמה חדשה, כמבואר במקום אחר. והנה נמצא, כי כל העולמות קשורים זה \nבזה, וזה כסא לזה. והנה יש בחינות נשמות, שמעולם לא השיגו רק לתקן נפש דעשיה לבד. \nויש שזכו עד יצירה, ויש שזכו עד בריאה, ויש שזכו עד אצילות. ומועטים הם בכל השרשים \nשימצא שרש שזכה לתקן עד אצילות, ואין זה נמצא כמו בקין והבל, כי להיותם נקראים נשמה \nחדשה בצד מה, כמבואר אצלינו, לכן זכו ליקח עד נפש דאצילות ולא יותר מזה. אבל שאר \nהשורשים שהיו נשמות ישנות כמבואר אצלינו, לא זכו אל אצילות, והלואי אל הבריאה. ודע, \nכי גם בקין והבל יש ב' בחינות הנז', אחת היא בחינתם של נפשות קין והבל עצמם בלבד, \n"},{"index":18,"he":"שהיא מן הבריאה ולמטה, כשאר השרשים הישנות. ויש בחי' שנית עליונה, והיא אותו החלק \nשל אדה\"ר עצמו, שהוריש לקין והבל כשנולדו, שלא ירדו לקליפות בחטא אדה\"ר. ונלע\"ד, \n"}]}
