{"id":"kabala-5ac7036f42dd-1-33","bookId":"kabala-5ac7036f42dd","part":1,"torah":33,"title":"הקדמה לט","hebrewTitle":"הקדמה לט","segments":[{"index":1,"he":"הקדמה לט\nואבאר ענין אלו החברים של מורי ז\"ל. דע, כי אע\"פ שסדר מעלת הטפות הנז\"ל, כבר נתבאר \nלמעלה. אמנם דע, כי אלו הטפות של הזווג הג', של יעקב ולאה אחר חצות לילה, הם \nאחרונים מכלם, לענין ביאתם בעה\"ז, אעפ\"י שאין זה סדר מעלתם כנזכר. ולפי שהם באים \nבגלות זה האחרונים, נרמזו בנבואת ישעיה הנביא, בפסוק משא דומה אלי קורא משעיר שומר \nמה מלילה שומר מה מליל וגו'. כי נבואה זו, היא על גלות האחרון הזה, כנזכר בזוהר. \nוכבר ידעת, כי ליל הוא קודם חצות, ולילה הוא אחר חצות, כנזכר בזוהר פרשת בא. והם ב' \nכתות הנז', של החברים שבישיבת מורי זלה\"ה ובכלם הם מן זווג שלאחר חצות לילה. אלא \nשקצתם הם מכללות חצי לילה הראשונה כנז\"ל, וכנגדם אמר שהשכינה צועקת מתוך גלותה \nבישובה בשעיר, שהוא גלות אדום, ואומרת לשי\"ת, שומר מה מלילה שומר מה מליל, שהם הכת \nהאחת שהיא מן הזווג שלאחר חצות הנקראים לילה. וכן שומר מה מליל, מה תעשה מאלו הכת \n"},{"index":2,"he":"השנית, שבאים מחצות הלילה הראשונה, הנקרא ליל, רק שיצאו בחצות לילה האחרונה כנז\"ל. \nומשיב לה הקב\"ה, אמר שומר אתא בקר, שהם אותם הארבעה הנולדים מזווג קדרותא דצפרא. \nוגם לילה, הם העשרים הנולדים מזווג שלאחר חצות הנקרא לילה: \nואמר עוד אם תבעיון בעיו, כי להיות הכיתות האלו בדרא בתראה של המשיח, הם צריכים \nלהרבות בתשובה, ולהרבות בשאלות ותחנונים ותפלות. גם פסוק של שאר ישוב שאר יעקב אל \nאל גבור אמר ב' פעמים שאר, כנגד ב' כתות אלו. וא\"ל מורי זלה\"ה, כי כיון שאני ואלו \nהחברים כלנו הם מן בחי' זווג שלאחר הצות, שלפיכך נזהר מאד לקום ממש בחצות הלילה, \nושזה יועיל לנו מאד, ומאד הזהירנו בדבר הזה: \nוהנה אמר לי מורי ז\"ל, כי אלו החברים יבלנו, לא יתקיימו כלם, ועדיין צריכים ברור \nלהתברר ולהחליף ולשים אחרים במקומם קצת מהם, וכמו שאבאר בעהי\"ת, ואכתוב עתה את \nהחברים הנכנסים עמנו ללמוד, אע\"פ שאיני יודע אותם שיתחלפו אחרים במקומם. הכת שלי, \n"},{"index":3,"he":"שהם שלאחר חצות לילה ממש, אלו הם, אני הצעיר חיים ויטאל. ה\"ר יונתן סאגיס ז\"ל. \nמהר\"י ארזין ז\"ל. מהר\"י הכהן ז\"ל. ה\"ר גדליה הלוי ז\"ל. ה\"ר שמואל אוזידא. ה\"ר יהודה \nמשען. ה\"ר אברהם גבריאל. ה\"ר שבתי מנשה. ה\"ר יוסף ן' טבול. ה\"ר אליא פלקין. והנה \nהכת הזאת, היא מפנימיות המוחין של הדעת כנז\"ל: \nויש עוד כת אחרת כנגדה, והם מן הלבושים של נה\"י וכו', שנקראים חיצוניות הלבושים \nכנז\"ל, והם אלו, מורי הר\"ם אלשיך. וה\"ר משה נאגר\"ה. וה\"ר יצחק ארחא. וה\"ר שלמה \nאבסבאן. וה\"ר מרדכי גאליקו. וה\"ר יעקב מסעוד ז\"ל. וה\"ר יוסף אלטון ז\"ל. וה\"ר משה \nמינץ ז\"ל. וה\"ר משה יונה. וה\"ר אברהם גואקיל ז\"ל: \nוהכת השנית, שהם מפנימיות המוחין ג\"כ של הדעת, מזווג אחר חצות, אלא שהם מבחי' קודם \nחצות כנז\"ל, הם אלו, הרי\"ט צהלון. ה\"ר יוסף הכהן. ה\"ר יעקב אלטראץ. וה\"ר דוד הכהן. \nוה\"ר יצחק קרישפי. וה\"ר שמעון אורי. ואחיו ה\"ר ישראל אורי ז\"ל. וה\"ר אברהם ארובץ. \n"},{"index":4,"he":"וה\"ר משה אלשיך ז\"ל. וה\"ר ישראל הלוי. וה\"ר יוסף קנפיליאש. וה\"ר יהודה אשכנזי. וה\"ר \nנפתלי אשכנזי. שהיו קרובי מורי זלה\"ה. וכבר אמרתי שאיני יודע זה בפירוש אם כל אלו \nהנזכרים הם מכללם, אבל דרך כללות שמעתי מן מורי ז\"ל, על שלשה חברות אלו: \nועוד כת רביעית, שהם הלבושים של חצוניות, והם כנגד כת שנית דפנימיות הנז', והם אלו, \nה\"ר אברהם הלוי. ה\"ר משה משמש. ה\"ר יאודה רומאנו. אבל דרך פרטיות לא שמעתי ממורי \nז\"ל, רק בענין החברים של הכת שלי הראשונה. והנעל\"ד היותר אמיתי בענין כת השנית של \nהפנימיות, הם, הרי\"ט צהלון. וה\"ר יעקב אלטראץ. וה\"ר יצחק קרישפי. וה\"ר ישראל הלוי. \nוה\"ר משה אלשיך. וה\"ר דוד הכהן. וה\"ר יוסף הכהן. וה\"ר אברהם ארובאץ. וה\"ר יוסף \nקנפילאש. גם ה\"ר אליא אל מרירי אע\"פ שלא נכנס עמהם, נ\"ל שהיה מכללם. וה\"ר שמעון \nאורי, נ\"ל יותר בפירוש שלא היה מכללם: \nובענין כת הזקנים שהיא כנגד הכת שלנו אלא שהיא מן החיצוניות כנז\"ל, נ\"ל שמורי זלה\"ה \n"},{"index":5,"he":"מהר\"ם אלשיך, היה כנגד בחינתי. והנה מורי ז\"ל, היה רוצה להכניס עמנו בחברתינו, \nלמהר\"ם אלשיך, והר\"ם נאגר\"ה, ולה\"ר יעקב מסעוד, ולה\"ר שבתי מיוחס. וא\"ל, כי אלו הם \nמן אותם שתי טפות, שהם של אשמורת הבקר, אלא שהם מבחי' קודם חצות, אלא שהם באשמורת \nולכן אפשר להם להתחבר עמנו. גם ענין פרטיות שלנו לא ידעתי מי הם אותם שהם באשמורת \nהבקר של הזווג דאחר חצות ממש. גם אני מסופק, אם מאלו הארבעה הנזכרים יש בהם שנים \nשהם מכלל כת שלנו ממש, לפי שלא נכנסו בחברתי רק עשרה, וצריכים להיות שנים עשר. \nוהשנים האחרים הם מקדרותא דצפרא של קודם חצות באחר חצות. והנה ב' ימים קודם שנפטר \nמורי ז\"ל א\"ל, כי אפילו אותם החברים שהיו בכת הא' עמדי, היו צריכים להתברר ברור \nאחר, ויכנסו אחרים תחת קצת מהם. וסוד הענין הוא, ע\"ד מה שביארנו בפסוק אם רעב שונאך \nהאכילהו לחם, כי הנה אלו החברים אינם שלימים ר\"ל שיש בהם, מי שיש בהם מעוט מן אותה \n"},{"index":6,"he":"בחי' של הלבוש הנשמה המעולה הנז\"ל, שהם מן הטפות שלאחר חצות כנז\"ל, ואין כלם שוים \nבהם, כי יש מהם שרובו טוב ומעוטו רע, ויש מהם שרובו רע ומעוטו טוב, ויש בינוני, \nוכיוצא בזה יש כמה מדרגות, וא\"ל כי אותם שרובם טוב, ישארו כך בודאי, כי אותם האחרים \nאשר רובם רע ומעוטם טוב, יקחו הרע של הנזכרים, ויתנו להם הטוב שבהם, ואז ישארו אלו \nכלם טובים, ואלו כלם רעים: \nוא\"ל מורי ז\"ל, כי זהו היה כונתו לקבץ אותם, כי ע\"י החברה והאהבה שיש בין החברים, \nימשכו זה בזה, וילך הטוב אצל מי שרובו טוב, ויושלם ממנו. וילך מעוט הרע ויצטרף עם \nמי שרובו רע, ואז אותם כלם שהם מבחי' הרע ילכו, וישארו האחרים שהם שלימים מבח\" \nהטוב: \nוא\"ל מורי ז\"ל, כי לסבה זו צריך האדם מאד מאד שיתחבר עם אותם הרשעים אשר רובם רע \nומעוטם טוב, להחזירם בתשובה, כי ע\"י זה יקח הוא הטוב אשר בהם. ובפרט אם פגע באיזה \nאדם שיש בו חלק הטוב שחסר בו משרש נשמתו עצמו, שיקחנו ויושלם בו. ולכן הזהירני מורי \n"},{"index":7,"he":"ז\"ל במאד מאד, לאהוב את החברים הנזכרים שלי, וללמדם, כי ע\"י זה אברור חלק הטוב שלי \nהמעורב בהם, ואקחהו, ואשתלם אני. ואמנם מי שהוא בינוני וממוצע, זה תלוי כפי מעשיו, \nואם ירצה יהיה כלו טוב, או להפך: \nוא\"ל מורי ז\"ל, אז ביום הנזכר, כי ה\"ר אליא פלקון ז\"ל, היה מעשיו ממוצעים, וז\"ס מ\"ש \nחז\"ל על פסוק וכל צבא השמים עומדים עליו וגו', מי יפתה את אחאב וכו' וארז\"ל אחאב \nשקול היה, ומפני זה לא יכלו להענישו, עד שיטה לצד הרע. ובעוד שקול לא יכלו להענישו. \nוגם מן אחאב עד הר\"א פלקון, שהם משרש א', נשאר תמיד בינוני ושקול. וזהו הטעם שהיה \nמורי ז\"ל רצה לסלקו מתוך חברתינו ולא היה מסיר אותו להיותו שקול, עד שאירע אותו \nהכעס הגדול בע\"ש עם הר\"י ארזין ז\"ל, ואז התחיל ונטה לצד הרע, אבל עכ\"ז היה מעוטו \nטוב עדיין, ואז הוסר מחברתינו. ועל מהר\"י ארזי\"ן א\"ל, שאם היה בא אביו לצפ\"ת תוב\"ב \nבשנה ההיא, שגם הוא יהיה נפסד, ומלבד זה גם בו ביום שדחה להר\"א פלקין ז\"ל, היה רוצה \n"},{"index":8,"he":"לדחותו בודאי גם הוא: \nה\"ר יונתן סאגיס ז\"ל, רובו טוב ואין בו ספק שיטה לצד הרע. ה\"ר גדליה הלוי ז\"ל, ג\"כ \nרובו טוב ואין בו ספק. הר\"י הכהן, היה רובו טוב, ויש בו ספק, ולא מפני חסרון האמונה \nבמורי זלה\"ה, רק סיבה אחרת, ולא רצה מורי ז\"ל לפרשה. ה\"ר שמואל אוזידא ז\"ל, רובו \nטוב, ויש בו ספק שיחזור בו. ה\"ר אברהם גבריאל, וה\"ר שבתי מנשה, והרב יאודה משען, \nוה\"ר יוסף ן' טבול מגרמי, נדחו לגמרי. אבל בהר\"י משען יש קצת ספק עדיין. ולי הצעיר \nחיים א\"ל מורי ז\"ל, שהיה עתיד לבא אלי נסיון גדול אחד, אם אעמוד באהבת מורי ז\"ל. \nאח\"כ א\"ל מורי ז\"ל, שכונתו היה להשליך כל החברים, ושלא ישאיר עמו אלא שלשה או ארבעה \nבלבד: \nוא\"ל מורי ז\"ל, כי אני מחוייב לזכות לחייביא, יותר משאר בני אדם, לפי שכל הרשעים \nשבדור הזה, הם בחי' הערב רב, אשר רובם או קרוב לכלם הם משרש קין, שנתערבו נצוצותיו \nהטובות ברע ורובו רע ולכן אני מחוייב לתקנם כי הם מן השרש שלי. ולא די זה, אלא \n"},{"index":9,"he":"אפילו הרשעים של הדורות של הראשונים שכבר עברו מימי קדם, שהם בגיהנם, יכול אני \nלתקנם ע\"י מעשי, ולהעלותם מגיהנם ולהכניסם בגופות שיחזרו לבא בעולם הזה להתקן. \nוהסבה היא, לפי שנפשי מן העקריות שבשרש קין, וגם שאני באתי עתה בדרא בתראה כנז\"ל. \nוגם כי אני באתי מבחי' הטפות העליונות, שהם מן המוח של הדעת ממש, ולא משש קצוות \nהמתפשטים בגוף, ולכן יש בידי כח אל הנזכר אם ארצה להיטיב מעשי יותר, ואמר כי לסבה \nהנזכרת, אם אני הייתי מזכה לחייביא שבזה הדור, הרו שומעים לקולי מאד, והיו דברי \nנכנסים באזניהם, ובאותו שבוע עצמו שנפטר, למד לי מורי ז\"ל יחוד א', להעלות ע' \nנצוצות שנשתיירו עתה עדיין בגיהנם בין הקליפות, והם מן שרש קין ומשרש נפשי. \nוהזהירני ג\"כ מן קצת דברים כמו שאכתוב, ולמדני להעלותם על ידי שרשיהם, אשר הם \nמיוחדים עמהם: \nוזה עניינו, הנה הם ז' בחינות, ובכל אחת קצת נצוצות, והם כנגד שבעה ספירות וזה \n"},{"index":10,"he":"סדרם, קרח בחסד, ובו שלשה עשר נצוצות. יתרו בגבורה, ובו ששה נצוצות. יובל בת\"ת, ובו \nט' נצוצות. דתן ואבירם בנצח והוד, ובהם י\"ב נצוצות. יבל ביסוד, ובו שמנה נצוצות. \nלמך במלכות, ובו כ\"ב נצוצות. וצוני להעלותם ע\"י שרשיהם, והם אלו, קרח עם אלישע \nהנביא. יתרו עם ריב\"ז. יובל עם רב יהודה הנדואה. דתן ואבירם עם רבן גמליאל. יבל אם \nבאלי הנזכר בגמרא. למך עם רב מלכיו: \nוצוני להעלותם על ידי ז' מלאכים, והם, אוריאל, רפאל, גבריאל, מיכאל, נוריאל, ר\"ת \nארגמן, אכתריאל, מטטרון. וכלם בנקודיהם, כל אות ואות מכלם, נקודה בשתי נקודות שב\"א \nקמ\"ץ: \nוצוני שאזהר מכמה דברים המתייחסים אליהם, והם, עין. אזן. פה. הסתכלות ברע חוטם. \nושיחה בטילה. וידיעה בחכמת האמת מאד, כל מה שאוכל. וצוני להעלותם ע\"י כונות קצת \nשמות: \nוראה והבן כי כל נצוץ, הוא י' אחת, כי כל נשמה כלולה מי\"ס, ולכן י\"ג נצוצין כנגד שם \nק\"ל דאלפי\"ן, וי\"ב נצוצין כנגד ק\"כ צרופי אלהים, וכן כלם עד המלכות, שהם כ\"ב \n"},{"index":11,"he":"נצוצין, כנגד כ\"ב אותיות במלוי הוי\"ה אדנ\"י: \nונלע\"ד, כי שרש נפשי ביחוד, הוא עם ריב\"ז בגבורה, ולכן אסדרם כפי מה שסדרם מורי ז\"ל \nבקצור, כל א' בפני עצמו, ואלו הם, קרח בחסד, י\"ג נצוצין. אלישע. יו\"ד, יו\"ד ה\"א, \nיו\"ד ה\"א וא\"ו, יו\"ד ה\"א וא\"ו. ה\"א, עין, חוץ לארבע אמות. חסד מיכאל אוריאל. דתן \nואבירם, י\"ב נצוצין. רבן גמליאל, ק\"כ צרופי אלהים, הסתכלות בדעה. נצח הוד, רפאל \nגבריאל. יתרו ששה נצוצין, ריב\"ז, יה, יוד הא ואו הא, אוזן משמוע לשון הרע, שיחה \nבטילה, גבורה. מיכאל. יבל שמנה נצוצין. באלי. יה אדני, חוטם ריח מבואות המטונפות, \nוריח עריות. יסוד, נוריאל. יובל, ט' נצוצין, רב יהודה הנדואה, יהוה אדני, פה שיחה \nבטלה ליצנות, ת\"ת, אכתריאל, למך כ\"ב נצוצין, רב מלכיו, יוד הא ואו הא, אלף דלת נון \nיוד. ידיעה ועסק בחכמת האמת, מלכות מטטרון: \nגם צוני שאזהר מכמה דברים אלו, פסיעה גסה. גאוה. מעוט אכילה. כונת תפלה בברכת השיבה \n"},{"index":12,"he":"שופטינו. בברכת הנהנין. מלח להיות על השלחן שלא לשתות מים אחר המזון. להזהר בכבוד \nהחברים: \nגם הזהירני עוד לזה בעת נקדישך, לכוין ולחבר הרגלים, ולכוין בשם אבגית\"ץ כנז\"ל, \nוכמבואר במקומו ולכוין בעת לבושי של שבת, בשם זהרריאל, כמבואר במקומו. ושלא ליגע \nבזקן להסיר ממנו שום שער, אפילו דרך עסק. ולכוין ששני פעמים זקן, הם שדי, כנזכר \nבמקומו. ושלא לחבר ולשלב עשר אצבעות יד ימין ושמאל אלו עם אלו. ולכוין בשם אהו\"ה, \nשהוא בגימטריא אצבע כמבואר במקומו. (הגהה - אמר שמואל, בהיותנו מונים הו\"ה ביודי\"ן \nוהם ב\"ן ואלף קי\"א הרי כמספר אצבע קס\"ג). ולהזהר שלא יגעו הרצועות של התפילין בקרקע \nולכוין כי רצועה בגי' ש\"ע, במספר ב' פעמים א\"ל במלואו, שהוא הק\"פ כנזכר במקומו \nולהסתכל בכוס של ברכה, ולכוין במים שאתה נותן בתוך היין, שהוא בגימטריא ט' יודי\"ן, \nשיש בארבעה שמות ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן. ע\"כ הוא מה שאמר לי ביום הנז\"ל, ג' ימים קודם \n"},{"index":13,"he":"שחלה ז\"ל: \nעוד א\"ל מורי ז\"ל, שאזהר מאד לקום בחצות לילה, לסבה הנז\"ל שאני מזווג יעקב ולאה אחר \nחצות, ואם איזה פעם לא הייתי יכול להיות נעור כל חצות אחרונה, שאקום ואעשה הסדר \nהנודע, ואחזור לישן, ואקום קודם אילת השחר עכ\"פ, שהוא זווג קדרותא דצפרא הנז\"ל: \nעוד א\"ל מורי ז\"ל, כי עתה כבר התחלתי לתקן פגם עון קין, ולכן כשאני מחשב באותו סדר \nשסדר לי מורי ז\"ל, שאכוין בעת שמצולות ים גוברים עלי להעציבני ולהחטיאני, לכוין \nבנוצר חסד לאלפים כנודע ובמלת לאלפים, שאכוין לשם אדנ\"י ואלהי\"ם, שהם ב' אלפי\"ן. \nוהם כך בגימטריא, וא\"ל כי בזה השם של אלהים הנזכר, יהיה מלואו אלפי\"ן, והוא בגי' \nארץ. וזה אכוין תמיד בכל יום, ואהיה מכוין בו תמיד, ומחשב בו, ויועיל לי מאד, ובפרט \nביום שאעסוק בתורה, אני צריך להזהר יותר בזה הענין. וסוד הענין הוא, לפי שקין הביא \nזרע פשתן וכבר ביארנו ענינו באורך כי הוא מכחיש כח הקרקע ומה שהיתה המלכות נקראת \n"},{"index":14,"he":"ארץ, חזרה להיות יבשה, ולכן נגזר על קין נע ונד תהיה בארץ. והנה שם אלהי\"ם דמלוי \nאלפי\"ן כנזכר הוא במלכות, בזמן שנקראת ארץ, שהוא כנוי לשם הנזכר. ותכוין לתקן פגם \nשנפגמת לעשותה יבשה ע\"י הפשתן, ואתה חוזר לתקנה ולעשותה ארץ ע\"י מלוי זה. והנה כל \nהחיצונים נדבקים בקליפת הרע שנדבק בקין, וכלם הם רוצים להדביק ולהשיג אות אלף \nשבמלוי אות ה' של אלהים הנזכר, ואינם יכולים להשיגה: \nעוד א\"ל מורי ז\"ל, כי עתה אשתי מעוברת, ואם תהיה נקבה, לא יהיה כמוה במציאות בשכל \nכ\"כ גדול. ואם יהיה זכר, לא יהיה כמוהו בעולם, ולא ימצא בכל המציאות אהבה כ\"כ עזה \nמן האב לבן, כמו שתהיה לי עמו, ושהוא עתיד ללמדני חכמת הקבלה, ואינו מן השרש שלי \nומדרגתו גבוהה שלשה אלפים מדרגות למעלה ממדרגתי, ולעולם לא יתפרד מן השרש שלי, \nאפילו לאחר התחיה, כמו שביארתי במקום אחר, כי ביש הבדל חמש מאות מדרגות או יותר בין \nהאב לבן, הם נעשים שרש אחד, ובפרט אני עמו, לשתי בחינות, האחת בחי' אב ובן, והשנית \n"},{"index":15,"he":"בחי' רב ותלמיד, ויהיה לו קשר עמי להיות רב שלי: \nעוד צוה אותי, שאזהר מאד לומר אחר עלינו לשבח, ועל כן נקוה לך, פסוק והיה ה. למלך \nעל כל הארץ. ואכוין שמתחיל באות ו', ומסיים באות ד', והוא בגימטריא עשרה. ושאכוין \nלמש\"ה, הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים, ואכוין להאיר ולהמשיך אותם העשרה בנים בלאה, \nוכמו שנבאר באותו הפסוק: \nעוד צוה אותי יחוד אחד שאעשה אותו בליל שבת, ונראה לי שגם ללילי החול יועיל, וזו \nכונתו בקצור, שאדבק ואקשר נפשי, (הגהה - נל\"ש, שצ\"ל נשמתי במקום נפשי), בנפש שמעון \nהפקולי, ואכוון לקשר בחי' נשמתי בנשמתו בעולם הבריאה, וזה ע\"י שם אכתריאל כלו נקוד \nבקמץ, ואכוין לקשר נשמתי בנשמתו, בכל עשר ספירות דבריאה. ולכן צריך לכוין שם הנזכר \nעשר פעמים, בי\"ס דבריאה. ותמיד אקשר נשמתי בנשמתו ע\"י זה השם. אחר כך אכוין לקשר \nרוחי, ברוח ריב\"ז, בעולם היצייה, ע\"י שם חפניאל, כלו נקוד בפתח. ואכוין שם זה עשרה \n"},{"index":16,"he":"פעמים, בי\"ס ביצירה ע\"ד הנז\"ל. ואחר כך אכוין לקשר נפשך, (הגהה - נל\"ש, שצ\"ל נפשי) \nבנפש רב ייבא סבא בעולם העשיה, ע\"י שם יוהך, כלו נקוד בצירי, ואכיון שם זה עשרה \nפעמים בי\"ס דעשיה ע\"ד הנז\"ל. וכאשר אכוין בשם זה של יוהך, צריך לצייר אותו בצורת \nאדם אחד, ותנוק מורכב על כתפו, ושם יוה\"ך כתוב על לבו. והנה ר\"ת של שלשה שמות אלו, \nהם אח\"י, בגימטריא י\"ט, והם סוד הי\"ט ברכות, שסדר שמעון הפקולי לפני ר\"ג. וא\"ל מורי \nזלה\"ה, כי בעת ההיא הייתי יכול לקשר נשמתי עם שמעון הפקולי אפילו בעולם הבריאה, ע\"י \nאיזו מצוה, או איזה תקון שיש בי, ויש בי כח להתדבק בו אפילו בעולם הבריאה. אבל עם \nריב\"ז, לא הייתי יכול להדבק בו רק בעולם היצירה בלבד, וזה כפי המצות שיש לי, אשר על \nידם יכול להדבק בו. אבל ברב ייבא סבא, אין בי כח עדיין להדבק בו, אלא בעולם העשיה. \nונמצא כי אין הדבר תלוי במדרגה ומעלת הצדיקים הנז', רק כפי המצות הסגוליות אשר \n"},{"index":17,"he":"עשיתי, שעל ידם נוכל להתדבק בזה יותר מבזה, כי יש מצוה אחת אשר עשאה רב ייבא סבא, \nואני עשיתיה דוגמתו, ולכן נתקשרתי עמו בעולם העשיה. ויש מצוה אחרת שעשאה ריב\"ז, \nואני עשיתיה ג\"כ בחשק גדול מאד, ולכן ע\"י אני יכול להדבק עמו אפילו בעולם היצירה. \nוכן עד\"ז לשמעון הפקולי. ושמעון הפקולי אינו ממש מן השרש שלי, אבל הוא מן אותו הכת \nאשר נכנסו ונתקשרו בהיכל אהבה, דוגמת ר' עקיבא, כנזכר בזוהר פרשת פקודי בהיכל \nהנזכר. וזה שמעון הפקולי הוא אחד מהם, ובענין זה יש להם התקשרות זה עם זה: \nעוד א\"ל מורי ז\"ל, כי בהיות נצוצות שרש קין בתוך קליפת סיסרא, כמבואר שם אצלינו, \nושם היה נשמת ר' עקיבא, כי לכן נולד מבני: \nבניו של סיסרא כנודע: \nוא\"ל, כי גם נפשי היתה נתונה שם: \nעוד א\"ל, כי בעת שאשכב בפסוק בידך אפקיד רוחי, בשם הוי\"ה אשר בפסוק זה, שאכוין שהיא \nבמלוי ההי\"ן, הנקרא שם ב\"ן. ובפרט לי, שאני מגולגל כפול, כי יש אתי חלק נפשי, וחלק \n"},{"index":18,"he":"ר' עקיבא. וגם שאזהר שאהיה תמיד בכל עת יראת ה', שהוא שם זה של מלוי ההין על פני. \nולא אסירהו מלבי תמיד, כי שם זה נקרא מערת המכפלה, כי היו\"ד היא ב' יודי\"ן, וה\"ה ב' \nההי\"ן, והו\"ו ב' ווי\"ן, וה\"ה ב' ההי\"ן: \nעוד הזהיר אותי מורי ז\"ל מאד, בענין סדר תפלה לדוד, הנאמרת אחר קדושת ובא לציון, \nשאומר אותו בכונה גדולה, לפי שעיקר הארתי הוא מן היצירה, לפי שכל המזמורים הם בעולם \nהיצירה, ומשם שרש נשמתי והשגתי, כי כל המזמורים הם בחי' גבורות כנודע, והנה נשמתי \nהיא מן הגבורות כנודע: \nעוד בכונת התפילת של שחרית, בברכת אב הרחמן שמע קולנו, ביארתי שם כונה אחת בענין זו \nההוי\"ה אשר כאן וע\"ש. ותדע נא, כי הוא מוכרחת אלי, והיא לעלות האדם במעלה ע\"י כונה \nזו: \nעוד ביארתי שם, כי מה שיכוין האדם בקימו בחצות הלילה, לבכות ולהתאבל על החרבן, \nהעיקר הוא לפי שהנקודה העצמיית והשרשית של רחל, מתחלת אז בעת חצות לילה ממש, לרדת \n"},{"index":19,"he":"בעולם הבריאה וסבת ירידתה בגלות הוא, ללקט נצוצות הנשמות שנתפזרו בין הקליפות, ולכן \nאנו בוכים ומצטערים על גלות השכינה, כי אנו גרמנו לה שע\"י חטאנו, הרכבנו טוב ברע \nורע בטוב כנודע. וא\"ל מורי ז\"ל, כי בפרט מי שיודע בעצמו שהוא משרש קין, אשר זוהמת \nהנחש מתרבה בו, ובזוהמא ההיא נטבעים הנשמות הטהורות, ולכן ידו במעל הזה יותר משאר \nבני אדם, ולכן הזהרני מאד מורי ז\"ל בענין בכיה זו, שאני מוכרח יותר משאר בני אדם: \nספר לי ה\"ר יצחק הכהן ז\"ל, כי בעת פטירת מורי ז\"ל, כשיצאתי מאצלו, נכנס הוא אצלו, \nויבכה לפניו ויאמר, וכי זו היא התקוה שהיינו כלנו מתאוים בחייך, לראות טובה ותורה \nוחכמה גדולה בעולם וישיבהו אלו מצאתי אפילו אחד בלבד צדיק גמור בכם, לא סלקוני \nמהעה\"ז קודם זמני, ועודנו מדבר עמו, שאל עלי ואמר היכן הלך חיים, וכי בשעה כזאת הלך \nמאצלי, ויצטער מאד, והבין מדבריו כי היה ברציני למסור לו איזה דבר סתר, אז אמר לו \n"},{"index":20,"he":"מה נעשה מכאן ואילך, ויאמר תאמר לחברים משמי שמהיום והלאה לא יתעסקו כלל בחכמה זו \nשלמדתים, כי לא הבינו אותה כראוי, ויבאו ח\"ו לידי כפירה ואבוד נפש. ואמנם הרח\"ו \nלבדו יעסוק בה לבדו בלחישה בסתר, ויאמר וכי ח\"ו אין עוד לנו תקוה, ויאמר לו, אם \nתזכו אני אבא לכם ואלמדכם, ויאמר לו איך תבא ותלמדנו אחר שאתה נפטר עתה מהעה\"ז, \nויאמר לו אין לך עסק בנסתרות, איך תהיה ביאתי לכם, אם בחלום אם בהקיץ, אם במראה, \nותכף א\"ל קום צא מהר, כי אתה כהן, והגיע זמני, כי אין פנאי להאריך בשום דבר, ויצא \nמהר, וטרם שיצא ממפתן הבית, פתח פיו, ויצאה נשמתו בנשיקה זלה\"ה: \n(הגהה - אמר שמואל עד כאן הגיעו לידי בקונטרסים כל מה שאירע לאבא מארי עם רבו \nזלה\"ה, מיום דעתו אותו, עד יום שנפטר לחיי העה\"ב. וכמו כן אירע לי עם אבא מארי \nזלה\"ה ביום פטירתו. גם הוא אמר לי שלא אפחד מכלום, כי כל מה שארצה אשאל ממנו בקברו, \nוהוא ישיב לי, וכן אירע לי כמה פעמים, ששאלתי על קברו כל מה שרציתי, והשיב לי כל \nשאלתי, זכר צדיק לברכה: \n \n"}]}
