{"id":"kabala-6f90e09744b1-1-12","bookId":"kabala-6f90e09744b1","part":1,"torah":12,"title":"סימן כ\"ג:","hebrewTitle":"סימן כ\"ג:","segments":[{"index":1,"he":"סימן כ\"ג: \nויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה וגו': \nטעם אל מספר זה, הוא כנגד שם אדנ\"י פשוט, בבחי' רבוע של אחוריים שבו, העולים קכ\"ו, \nכזה, א' א\"ד, אד\"נ, אדנ\"י, ונתבאר אצלנו בדרוש שמות הספירה, כי שם זה הוא בכתר \nדנוקבא והיא בחי' חיי הנקבה. וכנגד זה היו חיי שרה, כמספר הזה שהיא קכ\"ו, ועם השם \nעצמו הוא קכ\"ז: \nוז\"ש אח\"כ ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען וגו', והענין הוא, כי שרה היא \nהנוקבא כנזכר. ונתבאר אצלינו שם בדרוש השמות של הספירה, כי בכל ספירה וספירה יש בה \nשלשה כלים, אחור, ואמצעי, ופנימי. והחצון שבשלשה כלים של ספירת המלכות האחרונה \nשבנוקבא, שהיא תחתונה שבכלם, והוא ג\"כ ריבוע שם אדנ\"י, העולה קכ\"ו כנז\"ל, אשר משם \nנמשכו חיי שרה, ואח\"כ מתה. ולהיות כי ד' מיני צרופים יש בריבוע הזה, נקראת קרית \nארבע. ולהיות כי כל ארבעתם נאחזים ומתחברים ונקשרים זה בזה, כנודע כי האותיות \nהראשונות לעולם הולכות ומתחברות עם האחרונות, לכן אמר היא חברון, להורות על \n"},{"index":2,"he":"התחברותם, עם היותם ארבעה: \nויתן לי את מערת המכפלה אשר לו וגו': \nהנה נמצאו קצת שינויים בזה, פעם נקראת מערת המכפלה, ופעם נקראת שדה המכפלה. וכמו \nשהקשו בס\"ה קושיא זו, בפרשת חיי שרה, והביאור הוא, דע, כי אימא עילאה בינה, ואימא \nתתאה מלכות, יש בכל אחת מהם הוי\"ה אחת דההי\"ן, העולה ב\"ן. ובו תמצא הוי\"ה כפולה, כי \nאותיות המלוי הם בגימטריא כ\"ו, כמו אותיות הפשוטות השרשיות. וכל אות שבה כפולה \nבחשבונה, כי אות יו\"ד שבה עולה בגי' עשרה, וב' אותיות ו\"ד של המלוי שבה, הם ג\"כ \nעשרה. וכן ג' אותיות הו\"ה, יש במלואם שלשה אותיות הו\"ה אחרות ממש כמותם. ולכן זו \nההוי\"ה בכללותה, נקראת מכפלה, ע\"ש הכפל אשר בהם כנזכר. והנה בהוי\"ה זו יש ארבעה \nההי\"ן, שהם ה\"ה ה\"ה שבה, והם כנגד ד' בחי', שבהם מתחלקת אימא עילאה, והם, שני \nבינות, ושתי תבונות. כמבואר אצלינו והם ד' פרצופים מחולקים שבה, ולפעמים מתחברים \nונכללים יחד, ונקראים אימא עילאה כוללת כלם בה. וז\"ס שם ההוי\"ה דב\"ן שיש באימא \n"},{"index":3,"he":"עילאה, הכוללת ד' בחי' הנז': \nוכנגדם מתחלקת אימא תתאה, מלכות, בארבע חלוקות אחרות, כנגד ד' ההי\"ן שבהוי\"ה זו \nדב\"ן שבה, הכוללת ארבעתם, והבן זה מאד. והנה ה' ראשונה שבכלם, שהיא שרשיית, נקראת \nמערת המכפלה, כי היא עצמה נקראת מערה, ולהיות בה ה' אחרת של מלוי שבה, נקראת מכפלה. \nוה' שניה שהיא מלוי ה' ראשונה השרשיית, נקראת מכפלה סתם, כמש\"ה ויקם שדי עפרון אשר \nבמכפלה, כי היא ה' הכפילה כנזכר. וה' השלישית תתאה השרשיית, נקראת שדה המכפלה. וה' \nהרביעית שהיא מלוי ה' תתאה השרשיית, נקראת מערת שדה המכפלה. עוד יש בחי' אחרת \nחמישית, שאינו מזכיר רק מערה סתם, ואז היא בחי' אות ה' במלוי יודי\"ן, או אלפי\"ן, \nואז אינה מכפלה. ולהיות כי שם זה בגימטריא ב\"ן כמנין בכ\"ל, ונודע כי אברהם יצחק \nויעקב, זכו אל בכ\"ל מכ\"ל כ\"ל כנודע, לכן שלשתם נקברו בה. וז\"ס מ\"ש חז\"ל, על פסוק \nוה' ברך את אברהם בכל, בת היתה לו לאברהם, ובכל שמה, הוא שם ב\"ן שבמלכות, שהיא בת \n"},{"index":4,"he":"נקבה, ובכל שמה כנזכר. וכן פירש הרב ז\"ל במקומו, על פסוק וה' ברך את אברהם בכל, \nואמר, בכל בגימטריא הוי\"ה דב\"ן במילוי ההי\"ן, והיא הנקראת בתו של אברהם אבינו ע\"ה: \nאמר חיים הכותב, ארבע בחי' הנז' שיש במלכות, לא נתבארו לי עתה ממורי ז\"ל, ואפשר כי \nלאה ורחל, הם ה' עילאה וה' תתאה, כנגד בינה ותבונה, וכל אחת מהם יש בה בחי' מלכות \nשבה, שהם ב' ההי\"ן אחרות, שבמלוי ההי\"ן הראשונות. או אפשר שארבעתם הן ברחל לבדה, \nכמבואר אצלינו בדרוש ר\"ה בביאור ברכת אבות אשר שם, בסוד ארבעה ראשי שנים הם. וכפי \nזה יש ד' פרצופים ברחל לבדה, ולפעמים נכללות ונעשות פרצוף אחד לבדו כולל כלם, ע\"ד \nאימא עילאה: \n"},{"index":5,"he":"סימן כ\"ד: \nויאמר בא ברוך ה' וגו': \nאמרו רז\"ל, כי אליעזר עבד אברהם היה עבד כנעני, הנקרא ארור, ויצא מכלל ארור ונעשה \nברוך וגו'. כבר הודעתיך בפ' בראשית, בענין חטאו של אדם הראשון, כי אז נתערבו נשמות \nהטובות של הקדושה בקליפות, ונפלו שם, והם מתבררות בכל יום ויום. והנה אליעזר עבד \nאברהם, היתה נשמה קדושה, שנתערבה בקליפה של כנען הארור, ונתנה לאליעזר הנז'. ולכן \nנקרא דמשק אליעזר, שהיה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים. המושל בכל אשר לו, שליט ביצרו \nהוה, והיה חכם גדול וחסיד כנודע, ועי\"כ יצא מכלל ארור ונעשה ברוך על ידי אברהם: \nוהענין הוא, כי הנה אברהם הוא בחי' ה' חסדים שבז\"א, כמו שביארנו בפרשת לך לך מארצך. \nואליעזר עבדו זכה להתקן, עד שהוא עצמו העלה את חמש גבורות דמ\"ן שבנוקבא, כנגד ה' \nחסדים שבדכורא. ונמצא, כי ע\"י אברהם שהם החסדים, נתקן ואז נקרא ברוך, כנודע כי מלת \nברוך, הוא בבחי' היסוד, או בדכורא, או בנוקבא, ואח\"כ נתקן יותר, ונתגלגל בכלב בן \n"},{"index":6,"he":"יפונה, והוא בגימטריא ב\"ן, שהיא הוי\"ה דההי\"ן, שהוא סוד ההוא רוחא דשדי בה בגווה \nשבמלכות, אשר על ידו עולים המ\"ן, מהנוקבא לגבי דכורא כנודע, וז\"ס כל\"ב. והשלים מה \nשהתחיל אליעזר לתקן כנזכר: \nוז\"ס מ\"ש חז\"ל, כי כלב, נקרא בדברי הימים אשחור, ע\"ש שהשחירו פניו, על ידי \nתעניותיו. וסבת תעניותיו היו, לתקן עצמו, לצאת מכלל הקליפה שהיתה בו, הנקראת ארור \nכנזכר. וזהו ג\"כ ענין טעם, מש\"ה, (במדבר י\"ג כ\"ב) ויבא עד חברון. וארז\"ל זה כלב, \nשהלך להשתטח על קברי האבות. והענין הוא, כי הלך להתפלל על קבר אברהם, שיעזרהו לצאת \nמכלל ארור, ולא יטעה אחר המרגלים, כמו שעזרו בתחלה בחייו, כנז\"ל, שעל ידו נכנס לכלל \nברוך, כשהיה עבד שלו, בגלגול אליעזר: \nהגהה, א\"ש, ק\"ל טובא, כי הפסוק הזה נאמר מפי לבן, שא\"ל בא ברוך ה', ולא נאמר מפי \nאברהם. האמנם אפשר לומר, כי מאחר שאברהם אע\"ה, עשה עיקר השליחות, ומתוך כך נתגלגל \nהדבר, שלבן ברוח נבואה א\"ל בא ברוך ה', הוה ליה כאלו אברהם עצמו הוציאו מכלל ארור \n"},{"index":7,"he":"ונעשה ברוך, כנלע\"ד: \nאח\"כ הובררו חלקי ניצוצות נשמתו עוד מתוך הקליפה הארורה, ויצאה נשמת בניהו בן \nיהוידע בימי שלמה. וגם אביו יהוידע, היה מבחי' נשמה הזאת, ולכן שמותיהם שוים בכונה \nאחת, כי הנה בניהו, ר\"ל, בן יה\"ו, כי ג' אותיות ראשונות של ההוי\"ה, הם יה\"ו, וה' \nאחרונה היא הוי\"ה דב\"ן, הנקראת מלכות, והיא הנקראת ב\"ן של יה\"ו. ונמצא כי בניהו, \nהוא בחינת המ\"ן שבמלכות, הנקרא ב\"ן, העולים לגבי דכורא הנקרא יה\"ו, וזהו בניהו: \nודע והבן, כי כל שרש נשמות אלו הצדיקים שנבאר עתה, שרשם מן בחי' המ\"ן של המלכות, \nולכן כל שמותיהם רומזים ומורים בחי' המ\"ן. גם יהוידע, הוא ע\"ד הנזכר, כי ג' אותיות \nיה\"ו של בניהו, הם עצמם יה\"ו שביהוידע. וכנגד ב' אותיות בן של בניהו, הם שלשה \nאותיות יד\"ע של יהוידע. והענין יובן, במ\"ש אצלינו בס\"ה, ריש פרשת בראשית בענין מ\"ב \nזווגין כפולים כי טיפת הזכר היא שם מ\"ב, וטיפת הנקבה כלולה מב' טיפין, ב\"פ מ\"ב, שהם \n"},{"index":8,"he":"פ\"ד, כמנין יד\"ע, בסוד אין טיפה יורדת מלמעלה, שאין כנגדה עולה ב' טיפין. גם נקרא \nידע, על שם הזווג הנעשה ע\"י מ\"ן, כמש\"ה, (בראשית ד'), והאדם ידע את חוה אשתו: \nאח\"כ נתגלגלו האב והבן, יהוידע ובניהו, בזכריהו ויהוידע אביו, בימי יואש המלך, וגם \nהם היו כהנים. והנה שמות האבות הם שוים, כי הם גלגול אחד. גם שמות הבנים דומים זה \nלזה, כי שני אותיות ב\"ן של בניהו, הם סוד ג' אותיות זכר, של זכריהו, ונתחלפו באותם \nהאותיות בזה האופן, והוא, כי כשתמלא אות ה' תתאה שבהוי\"ה דמלכות במלוי יודין, כזה, \nה\"י, אז אם תכה אותם, בסוד ה\"י פעמים ה\"י, יהיה בגימטריא רכ\"ה, ועם ב' אותיות עצמם, \nהרי זכ\"ר. וגם הם בחי' מ\"ן שבמלכות: \nובזה תבין, למה נהרג זכריהו ע\"י יואש. דע, כי יואש הוא גלגול של יואב בן צרויה, \nשנהרג ע\"י בניהו בן יהוידע, שהוא הוא זכריהו כנזכר. ויהוידע אביו, רצה לתקן ענין \nזה, והציל ליואש מיד עתליהו והחייהו, ואח\"כ המליכו. ועכ\"ז לא נתקן הדבר, לפי שאעפ\"י \n"},{"index":9,"he":"שבדין הרגו בניהו ליואב, במצות שלמה המלך. עכ\"ז הנה יואב היה ראש הסנהדרין, כמ\"ש \nחז\"ל. והיה שר צבא מחנה דוד, הנקרא מחנה אלהים כנודע. והיה אדם גדול בישראל. וכמ\"ש \nחז\"ל, שביתו של יואב היתה כמדבר פתוחה לעוברים ושבים. וכתיב (שמואל ב' ח' ט\"ו) ויהי \nדוד עושה משפט וצדקה לכל עמו, ויואב על הצבא, ולא היה יכול דוד לעשות משפט וצדקה, \nאלא בעזרת יואב כמ\"ש חז\"ל. וגם ענוש לצדיק לא טוב, (משלי י\"ז כ\"ו) ומכל שכן לאדם \nגדול כזה. וארז\"ל על דאטפך אטפוך, ולכן הרגו יואש לזכריהו, כי יואש הוא עצמו יואב, \nאלא שנתחלפה אות ב' בש', בא\"ת ב\"ש. וזכריהו הוא בניהו כנזכר: \nגם נתחבר עם זה, כי עמד זכריהו ממעל לעם, וחרף וגדף את כללות ישראל, וא\"ל (ד\"ה ב' \nכ\"ד) למה אתם עוברים את מצות ה' וגו', כי עזבתם את ה' וגו'. והנה אביה בן רחבעם, \nשהיה מלך בן מלך, וחרף את ישראל על שעשו את העגלים דירבעם נענש, וכמש\"ה (שם י\"ג כ') \n"},{"index":10,"he":"ויגפהו ה' וימות, אעפ\"י שהיה בדין, וכן מרע\"ה, שחרף ואמר (במדבר כ' י') שמעו נא \nהמורים, ואמר (שמות י\"ז ד') עוד מעט וסקלוני, נענש על זה, כמ\"ש חז\"ל. וכן ישעיהו \nששקול כמשה, על שאמר ובתוך עם טמא שפתים, נהרג ע\"י מנשה, באותה מיתה רעה משונה \nכנודע. ולכן נהרג זכריהו ע\"י יואש המלך, ויען חרף את ישראל כאמור: \nאח\"כ נתגלגל בשמעיה ואבטליון, שהיו גרים מבני בניו של סנחריב, והכהן ההוא אשר \nבימיהם חרפם, ואמר להם יזלון בני עממיא לשלם, במוצאי יוה\"כ כנודע, ובזה נתכפר להם \nמ\"ש באותו הגלגול, למה זה עזבתם את ה' כי גם נתחרפו הם על שהיו גוים עע\"ז. האמנם \nרוחו נתגלגל בשמעיה, שהיה נשיא. ונפשו נתגלגלה באבטליון, שהיה אב ב\"ד כנודע. (אח\"כ \nרוחו נתגלגל בר\"מ קארדווירו ז\"ל, ונפשו בר' אליהו די וידאש, ולכן אהבו זה את זה): \nאמר שמואל, תשלום זה הדרוש, נתבאר היטב בשער הגלגולים ע\"ש: \n"},{"index":11,"he":"סימן כ\"ה: \nואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת וגו': \nכבר נתבאר למעלה בפרשת לך לך, טעם מספר קע\"ה שני חיי אברהם, וע\"ש, והנה נתבאר שם, \nכי אברהם הוא בחי' ה' חסדים המתפשטים בז\"א. והנה הה' חסדים, הם ה' הויו\"ת, שהם \nבגימטריא ק\"ל. וז\"א הוא הוי\"ה דמ\"ה דאלפי\"ן, והנה מ\"ה וק\"ל הם קע\"ה, מספר שני חיי \nאברהם: \nואמנם שרש אלו הקע\"ה הוא, כמש\"ל בפ' לך כי אברהם בגימטריא ח' שמות א\"ל, אשר באנפין \nעילאין דא\"א, ששה בתיקון הא' די\"ג תיקוני דיקנא דיליה, וב' בתיקון הז' שהם תרין \nתפוחין קדישין דיליה. ונודע, כי אלו ב' שמות א\"ל דבתרין תפוחין דיליה, נמשכו מן ב' \nהויו\"ת, שיש בתמניא חוורתי דא\"א ברישא דיליה, המתפשטים ונמשכים בפנים דז\"א, אחד \nבימין ואחד בשמאל, והם הויו\"ת דמלוי יודי\"ן דע\"ב. והם סוד ב' ההויו\"ת, שנזכרו בתחלת \nי\"ג מדות, והם ה' ה' אל רחום וחנון וגו'. והנה האחוריים של כל ההוי\"ה מאלו דיודי\"ן, \nהיא בגימטריא קפ\"ה ע\"ה, כמנין שם א\"ל במלויו. והרי איך משתי האחוריים של ב' ההויו\"ת \n"},{"index":12,"he":"אלו, נמשכים ב' שמות א\"ל א\"ל מליאים, בתרין תפוחין קדישין, והם בגימטריא ש\"ע, והם \nסוד ש\"ע אלף רבוא נהורין, דבתרין תפוחין דיליה, הנזכר באדרת נשא דף קכ\"ח ע\"ב: \nואמנם הב' הויו\"ת הנז' בבחי' פנים, הנה הם בחלוף א\"ת ב\"ש, והם מצפ\"ץ מצפ\"ץ כנודע. \nוהנה שני אותיות הראשונות, שהם מ\"צ במלואה, כזה, מ\"ם צד\"י, בגימטריא קפ\"ד, כמנין \nא\"ל במלואו, שהוא קפ\"ד. וכן ב' אותיות שהם פ\"ץ במלואם פ\"א צד\"י, בגימטריא קפ\"ה, \nכמנין א\"ל במלואו. נמצא, כי בשתי שמות מצפ\"ץ מצפ\"ץ, יש ארבעה שמות א\"ל במלואם. והם \nבגימטריא ש\"ע ש\"ע, כי ש\"ע הא', הוא משתי א\"ל, שבשתי אותיות מ\"ץ, שבכל שם משניהם, \nוהם סוד ש\"ע נהורין בסוד פנים. והש\"ע הב', שהוא משתי אותיות אחרונות, פ\"צ שבכל שם \nמשניהם, הוא סוד ש\"ע נהורין, בסוד אחוריים. וכנגד ב\"פ ש\"ע אלו, נאמר (ישעיה י\"א ח') \nושעשע יונק על חור פתן. כי יונק בגימטריא אחוריים דהוי\"ה דס\"ג: \nונודע, כי ש\"ע נהורין הנז', הם בחי' הוי\"ה דס\"ג, לפי שש\"ע נהורין הנז', אשר בשתי \n"},{"index":13,"he":"ההויו\"ת הנז', עם ח' אותיות הפשוטות שלהם, הם בגי' חשמ\"ל. וחשמ\"ל, הוא סוד \nאורפניא\"ל, הנזכר בהיכל ב' בפרשת פקודי, כי הוא אור פנים עליונים, הנמשכים מב' שמות \nאל במלואם כנזכר לעיל, וז\"ס אורפניא\"ל. והנה הוא בגימטריא כמנין שש הויו\"ת דס\"ג, \nהרי כי הש\"ע, שרשם הם הוי\"ה דס\"ג, אשר האחוריים שלה הם בגימטריא יונ\"ק, כמנין קס\"ו, \nוזהו ושעשע יונק. נמצא, כי בפן אחד הימני, יש בו ג' שמות דס\"ג. ובפן השמאלי, ג' \nשמות הויו\"ת אחרות דס\"ג: \nאמר חיים הכותב, לא זכרתי עוד תשלום ענין זה, איך קע\"ה ימי שני חיי אברהם נמשכים \nמאלו ש\"ע האורות שבפנים עליונים, ולכן אחזור לענין ראשון, כי הנה אברהם שהוא בחי' \nהחסדים, נמשך מש\"ע נהורין דאנפין עילאין, שהם בחי' החסדים, הנקראים א\"ל. בסוד, \n(תהלים נ\"ב ג') חסד א\"ל כל היום. וגם הם בגימטריא רמ\"ח, כמנין אברהם, כשיורדים למטה \nבפומא דאמה, דאורכיה רמ\"ח עלמין, כנזכר באדרת נשא ושם נתפשטו ה' חסדים אלו, והנה אז \n"},{"index":14,"he":"נעשה היסוד שהוא יוסף, יפה תואר ויפה מראה, מבחי' יופי הדרת אנפין עילאין, אשר משם \nנמשכו שרש אלו החסדים. וז\"ס הדרת פנים זקן, אבל הסריס אין לו זקן, ולא הדרת פנים. \nכי הפנים העליונים, הם תיקון הז' מי\"ג תיקוני דיקנא קדישא כנודע: \n(מזולתו) אמר שמואל, עוד מצאתי להרב ז\"ל, בקונטרס ח' דרוש א', קרוב אל האמור, ועכ\"ז \nלא מנעתי מלכתבו, וז\"ל, דע, כי אברהם בגימטריא רמ\"ח, ח' פעמים שם א\"ל. והם אותם אשר \nביארנו באדר\"ת נשא, איך בפנים המאירים של עתיקא קדישא, יש ג' שמות א\"ל, בתפוחא \nקדישא ימינא, וג' שמות א\"ל בתפוחא שמאלא. וב' שמות א\"ל בחוטם, שבאמצע תרין תפוחין \nהנזכר. גם נתבארו סוד מצות שלוח הקן וע\"ש. ונודע, כי שם א\"ל הוא חסד לאברהם. ואמנם \nמספר שנותיו היו קע\"ה שנים, כנגד ההוי\"ה במלוי אלפי\"ן, דרך פנים היא בגימטריא מ\"ה, \nוהאחוריים שלה הם בגימטריא ק\"ל, וק\"ל ומ\"ה יחד בגימטריא קע\"ה ע\"כ. (ע\"כ מזולתו): \n"},{"index":15,"he":" \nפרשת תולדות\nויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו וגו': \nנודע, כי שם אדנ\"י במלואו, הוא בגימטריא תרע\"א. והנה ג' אותיות תר\"ע, נרמזו בג' \nאותיות עתר, מן ויעתר. עוד יש בו שתי אותיות ו\"י מן ויעתר, והם רמוזות באות א' של \nתרע\"א, שציורה ב' יודין, עילאה ותתאה, ואות ו' ביניהם. ונמצא, כי ו\"י של ויעתר, הם \nו' וי' תתאה של אות א', וחסר ממנה יו\"ד עילאה. והיא סוד המזל העליון, אשר משם \nנמשכים ובאים הבנים. כמו שרז\"ל בני חיי ומזוני, לאו בזכותא תליא מילתא, אלא במזלא \nתליא מילתא. וז\"ס ויעתר יצחק, כי נתכוין אל יו\"ד עילאה הנזכר, שממנה נמשכים ובאים \nהבנים. וטוב לו לאדם שהוא חשוך בנים, שיכוין בתפלתו בכוונה זו שביארנו. ולכן לנוכ\"ח \nבגי' מזלא, והם ג' הויו\"ת שבו, כנודע שהם בגי' מזלא, כי משם הבנים באים כנזכר: \nויצא הראשון אדמוני וגו': \nענין זה נתבאר היטב בשער היחודים, בסוד לבישת השק, וע\"ש. והנה הענין בקיצור הוא, \n"},{"index":16,"he":"במה שנעורר ונדייק, אומרו בכ\"ף הדמיון, כאדרת, והיל\"ל כלו אדרת שער. אבל עניינו \nהוא, במה שהודעתיך, כי או\"א אתכלילן במזלא קדישא, כנזכר באדרת האזינו ושם ביארנו, \nכי המזל העליון, שהם תרין תקוני דיקנא דאריך, והם השמיני והי\"ג, הם ארוכים, \nומתפשטים עד טבורא דלבא דא\"א, והם חופפים על או\"א, ומלבישים עליהם. והם נקראים אדרת \nשער, בסוד (תהלים צ\"ג ד') אדיר במרום ה', שנתבאר אצלינו בקבלת שבת. אבל ז\"א שהוא \nלמטה מטבורא דא\"א, אינו נכלל בשערות ההם, וזש\"ה ביעקב ואנכי איש חלק: \nוהנה השער הם בחי' נימין ארוכים, בצורת ווי\"ן. ובראשי הווי\"ן, יש ציור יודי\"ן. \nומקור השערות, הם מראשי היודי\"ן של הווי\"ן. והנה כנגדם בקליפה, לא נתקנו או\"א שלהם, \nבחי' הקליפות שיש בעולם האצילות. ולכן אותם השערות שהיו ראויים להיות בהם, נמשכו \nלמטה בז\"א דקליפה, שהוא עשו, אחיו של יעקב, וכל הי\"ס שבו מלאות שער. וזש\"ה, כאדרת \nשער, כי מלת שער מליאה ביו\"ד, היא יו\"ד עשר, פירוש, כי כל י\"ס שבו, מלאים שער. \n"},{"index":17,"he":"והענין הוא, כי כדמיון אדרת שער, שהיתה ראויה להיותה למעלה באו\"א דקליפה, וכיון שלא \nנתקנו כנזכר, לכן כדוגמתה נעשה עשו ז\"א למטה, אדרת שער: \n"}]}
