{"id":"kabala-6f90e09744b1-1-7","bookId":"kabala-6f90e09744b1","part":1,"torah":7,"title":"סימן י\"ד:","hebrewTitle":"סימן י\"ד:","segments":[{"index":1,"he":"סימן י\"ד: \nויהי בימי אמרפל מלך שנער וגו': \nהנה נודע, כי הנה המלכים שמלכו בארץ אדום ומתו, היה עניינם, בא\"א, ואו\"א, וזו\"ן. \nוכלם הם מבחי' הנקבה, הנקרא מלכות. ולכן נקראים מלכים, על שמה. ונודע כי המלכות היא \nהוי\"ה דב\"ן דמלוי ההי\"ן. ונמצא, שאף על פי שז' מלכים הם דמיתו, אינם אלא תשעה, והם \nכנגד ט' אותיות שיש בהוי\"ה דב\"ן דההי\"ן, ונודע, כי הסיגים והקליפות, נתבררו מתוך \nאלה המלכים, ולכן כנגדם הם ט' מלכים אחרים, שהם קליפות גמורות, וסיגים של ט' מלכים \nהנזכרים הקדושים. ואלו הם בחי' אלו המלכים, אמרפל וחבריו, ומלכי סדום וחבריו, ולכן \nנתחלקו לשתי בחינות, כי ארבע המלכים אמרפל וחבריו, הם סיגי ארבע אותיות השרשיות של \nההוי\"ה הנזכר. וה' מלכי סדום ועמורה וכו', הם הסיגים של חמשה אותיות של מלוי ההוי\"ה \nהנזכר, שהיא של ב\"ן דההי\"ן. וזה סוד אומרו, ארבעה מלכים את החמשה: \nוענין מלחמה זו, וגם למה היתה עתה, יובן במ\"ש חז\"ל כי כונתם היתה, לשבות את אברהם \n"},{"index":2,"he":"עצמו, כי בקחתו את לוט בן אחיו, יבא אברהם להצילו, וישבו אותו גם כן. וכפי הסוד \nענינו הוא זה, כי הנה נתבאר אצלינו בשער רוה\"ק, ענין לוט וגם אברהם מה ענינם וע\"ש. \nוהדבר בקיצור הוא, כי אברהם הוא סוד אור החסדים שבזעיר, הנקרא הוי\"ה דאלפי\"ן, העולה \nמ\"ה. ולוט הוא עומד כנגד אחוריים דז\"א, והוא הקליפה היונקת מן אחוריים שלו, ולכן גם \nהוא בגימטריא מ\"ה, כמנין לו\"ט. ולוט תרגום דארור, שהיא הקליפה. ולכן היה קרובו של \nאברהם, ויונק ממנו, ותמיד הולכים יחד, כמו שאמר הכתוב, וילך אתו לוט, כנדרש בספר \nהזהר. שהיא בחי' הקליפה והיצה\"ר שיש באדם. ובהיות אברהם בחוצה לארץ, לא נעשה זיווג \nעליון דזו\"ן, כנז\"ל בפרשה לך לך מארצך וממולדתך ולכן היתה הקליפה דבוקה בקדושה \nויונקת ממנה, כי אז היה הזעיר בסוד הקטנות דמוחין דאלהים, והיו המלכים והקליפות \nהנזכר כולם יונקים השפע שלהם, ואין מלחמה ביניהם. וכאשר הלך אברהם לא\"י, שהוא לעורר \n"},{"index":3,"he":"הזיווג עליון של זו\"ן, הנקרא ארץ כנז\"ל, אז נכנסו המוחין דגדלות, ונפרד לוט שהוא \nהקליפה מעל אברהם. בסוד (בראשית י\"ג ט') הפרד נא מעלי, ולא אמר ממני, אלא מעלי, כי \nממש היה דבוק באחורי זעיר כנזכר, וכאלו ח\"ו משא כבד היה טעון באחוריו. ואז כתיב, \n(שם י\"ג י\"א) ויפרדו איש מעל אחיו, ולא כתיב מאחיו, אלא מעל כנזכר, ואז נחסר שפע \nהקליפה והמלכים הנזכר, ולכן נלחמו זה עם זה, כמו שנבאר: \nוהענין הוא, דע, כי ט' מלכים האלו, בזמן אברהם, התחילו לתקן בסוד התיקון, שהוא \nלעשות להם בחי' פרצוף וכלים, להלביש את האורות שלהם, כנודע אצלינו בענין תיקון \nהמלכים. אמנם עדיין אז לא נתקנו כולם, רק ד' מלכים השרשיים, שהם כנגד ד' אותיות \nהשרשיות דשם ב\"ן, אבל הה' מלכים שבבחי' ה' אותיות המלוי, לא היה להם תיקון עדיין, \nובהיות השפע נמשך אליהם, היה שלום ביניהם. וכשחסר להם השפע, רצו אלו הה' המלכים \nלהתגבר, ולעלות למעלה ממדרגת ד' מלכים, כדי להתקרב אל הקדושה, ולקחת שפע משם. ואף \n"},{"index":4,"he":"על פי שהם ענפים שלהם, מרדו בהם, לפי שהארבעה מלכים שהיו בבחי' תיקון והלבשת הכלים \nאל אורותיהם, אינם יכולים לעלות למעלה ממדרגתם, אבל אלו החמשה מלכים, שהיו בלתי \nתיקון, מופשטים מן המלבושים, יש להם כח לעלות למעלה ממדרגת האחרים. ולכן מרדו החמשה \nמלכים, עם היותם ענפים, ונתגברו על הארבעה מלכים השרשיים. אבל עכ\"ז, להיותם בחי' \nהשרשים, גברה ידם עליהם, והכניעום תחתם. ולהיות כי כל קטטה זו היתה, מחסרון השפע \nשלהם, לכן (בראשית י\"ד י\"ב) ויקחו את לוט ואת רכושו, שהיא הבחי' היותר סמוכה אל \nאברהם, שהוא ז\"א כנז\"ל. וע\"י ששבו אותו, יקח הוא שפע מאברהם, ויקחו הם שפעם ממנו. \nוזהו כוונת דברי חז\"ל שאמרו, שרצו המלכים לשבות גם את אברהם, והבן זה היטב: \nואחר שביארנו המשך ספור מלחמותם, נחזור לבאר שמות אלו המלכים ומדינותיהם. הנה \nנתבאר, כי אלו המלכים הם הסיגים והקליפות דט' מלכים, שהם ט' אותיות ב\"ן, והסיגים \n"},{"index":5,"he":"נקראים מות כנודע. ולכן כנגדם הם ד' מיתות בית דין, נמשכים מן ד' מלכים השרשיים, \nשהם, אמרפל, אריוך, כדרלעומר וכו'. והם, סקילה, שריפה, הרג, וחנק. וכנגדם ד' מיתות \nאחרות, והם, כרת, ומיתה בידי שמים, ומלקות שהיא תמורת הכרת, בסוד כל חייבי כריתות \nשלקו נפטרו מידי כריתתן: \nהגהה - א\"ש, לא נזכר זולתי ג', והם, כרת, ומיתה בידי שמים, ומלקות. ואולי הד', היא \nמיתה של כל אדם כנלע\"ד: \nוהנה אמרפל, הוא נמרוד, ונקרא אמרפל, שאמר והפיל לאברהם אע\"ה בכבשן האש, כדי לשרפו. \nוהרי בו סוד מיתת השריפה. גם בו בחינת כרת, שהוא בגימטריא שנער. וזש\"ה, ויהי בימי \nאמרפל מלך שנער. ודע, כי הכרת הוא בקליפה א' שבעשר קליפין, כנזכר בתיקונין, כי היא \nתמורת הכתר, ונקרא כרת. וז\"ס כתריא\"ל. ונלע\"ד, כי אליבא דר\"ש דקאמר בגמרא כי שרפה \nחמורה מכל מיתות ב\"ד. ולכן שניהם, שריפה, וכרת, הם באמרפל הגדול שבכולם: \nואחריו אריוך, כנגד בינה, אות ה' ראשונה של הוי\"ה דב\"ן. ונודע כי הבינה, דינין \n"},{"index":6,"he":"מתערין מינה, ונקראת אהי\"ה. ושתיהם נרמזו בו, כי אות ראשונה ואחרונה של אריוך, הם \nאך, בגי' אהי\"ה, ובתוכם נכללת הגבורה, שהיא בגימטריא ג' אותיות רי\"ו שביניהם: \nגם אריוך, הוא בגימטריא ור\"ב כ\"ח עם הכולל, שהוא כנגד הבינה. וזה סוד תרין אמוראין \nשבתלמוד, רב ושמואל, כי שמואל נקרא אריוך, כנודע בגמרא לפי שהוא מן בינה, הנקראת \nורב כח. אבל רב הוא בז\"א, בסוד ע\"ב ק\"ל, שהם בגימטריא ר\"ב. והם אחוריים הפשוטים \nוהמלאים במילוי אלפי\"ן, ולכן נשתנו שמותם, כי רב היה שמו אבא אריכא, ונקרא רב לטעם \nהנזכר. ושמואל נקרא גם הוא אריוך לטעם הנז', ולסיבה זו הלכה כשמואל בדיני, לגבי רב, \nכי הוא בסוד הדינים העליונים שבבינה. גם ז\"ס, שהיה אומר שמואל אי איישר חילי \nאבטליניה, כי הנה הוא סוד ורב כח כנזכר. ואלסר הוא אלהים דמלוי אלפי\"ן, שהוא \nבגימטריא אלסר: \nכדרלעומר, אותיות כד\"ר, הם אותיות דרך, והוא בגימטריא ב\"פ יב\"ק, שיש בקדושה כנודע. \n"},{"index":7,"he":"ולעמר, בגימטריא ש\"ם, שהוא שם הוי\"ה כ\"ו, ושם שד\"י. ונמצא, כי חבור כדרלעמר, \nבגימטרי' ש\"ם דר\"ך. והנה כנגדו נאמר בקדושה, (תהלים נ' כ\"ג) ושם דר\"ך אראנו בישע \nאלהי\"ם. עולם, בגימטריא אהי\"ה דההי\"ן, עם הכולל: \nותדע\"ל, הוא ע\"ת ד\"ל. וע\"ת הוא בחי' ע\"ב ק\"ל דהוי\"ה דאלפי\"ן, אחוריים הפשוטים \nוהמלאים, ובחינת הוי\"ה דב\"ן דפנים, וע\"ב קד\"ם שהוא שתי אחוריים שלה הפשוטים \nוהמלאים. וד\"ל, הוא כנגד שם בוכ\"ו, כמבואר אצלינו בברכת אבות, במלת מלך עוזר ומושיע \nומגן וכו'. גם הוא סוד ד\"ל אותיות שיש בשם אדנ\"י במלוי מלואה: \nושמות ה' מלכים האחרים הם אלו, בר\"ע, אותיות רע\"ב. ובזה יתבאר ענין הרעב ושבע, דע \nכי בהיות הוי\"ה ואלהי\"ם בבחי' אב\"א, אז רעב בא לעולם. כי הנה אחוריים דאלהים הם \nבגימטריא ר' של רעב, ואחוריים דהוי\"ה הם ע\"ב דרע\"ב. ובהיותם פב\"פ, ושניהם במלוי \nהעליון שהיא דיודי\"ן, אז הוא שב\"ע, כי פנים דאלהים דיודי\"ן, הם בגימטריא ש' של \n"},{"index":8,"he":"שב\"ע. ופנים דהוי\"ה דיודי\"ן, הם בגימטריא ע\"ב של שב\"ע: \nוסדם חסר ו', והוא בגימטריא ב' שמות דב\"ן שיש בקדושה. ברש\"ע, בו נרמז אותיות בר\"ע, \nשהם אחוריים הפשוטים דאלהי\"ם דהוי\"ה כנזכר, שהם ע\"ב ר'. ועוד נוסף עליהם שם אלהים \nדיודי\"ן שהוא בגימטריא ש', לרמוז כי זה יותר רע מברע, כי בו כי בחי' אלהי\"ם פנים \nואחור, וגם האחור של ההוי\"ה. שנאב, הם סוד שנ\"ד ימי הלבנה, שהם תחת רשות ממשלת מלך \nהזה. (הגהה - א\"ש, ע\"ה של שנאב): \nשמאבר נחלק לשנים, ש\"ם בגימטריא שד\"י והוי\"ה. ואב\"ר, הם שני יחודים הוי\"ה ואלהי\"ם, \nוהוי\"ה ואדנ\"י. ומלך בלע היא צוער. דע, כי הנה נתבאר אצלינו בהרבה מקומות, וגם \nבענין ספירת העומר, כי אלו המלכים, כל אחד מהם נקרא אדם, בסוד מלכי אדום. והנה המלך \nהאחרון שבכולם, הוא מלך בלע והוא בחינת המלכות של אלה תשעה המלכים, ולכן אין בו \nבחי' אדם, רק ששה עשר כמנין הי\"א, וז\"ש היא צוער, כי אין לה רק כמספר הי\"א, ולכן \n"},{"index":9,"he":"נקרא צוער, כי היא צעירה וקטנה מכולם. וכנגדם במלכות שבקדושה, כתיב (בראשית ה\"י ט') \nאי\"ה שרה אשתך, ורמזו לו המלאכים, כי על ידי ששה עשר אלו שבמלכות כמנין אי\"ה, תזכה \nלהיות לה בנים: \nויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו וגו': \nהנה כפי הראוי, היל\"ל ויקחו את לוט בן אחי אברם ואת רכושו. אבל כתיב ויקחו את לוט \nואת רכושו בן אחי אברם, לרמוז, אל חיבור ג' אותיות, שבר\"ת 'רכושו 'בן 'אחי, והם \nאותיות רב\"א. והענין הוא, כי הנה נתבאר לעיל כי לוט, היא הקליפה הדבוקה כנגד \nאחוריים דז\"א, ועל ידי חטאו של אדם, נפלו הנשמות בתוך הקליפות. כנזכר בפרשה בראשית. \nוהנה בתוך קליפות לוט, נתערבו ב' פרדות טובות, רות, ונעמה העמונית, כנזכר במאמרי \nחז\"ל. ובכל נשמה מאלו השנים, כלולים כמה וכמה נשמות, עד סוף כל הדורות. הלא תראה, \nכי כל זרע מלכות בית דוד יצאו מהם, וכמו שיתבאר במקומו. גם נתבאר בשער הגלגולים, כי \n"},{"index":10,"he":"רבא האמורא חבירו של אביי, היה נכלל בנשמת נעמה העמונית. והנה כששבו המלכים את לוט, \nעדיין לא הובררו ממנו שני הפרדות שיצאו ממנו, כאשר שכב אחר כך את בנותיו כנודע, \nועדיין היו כלולים בו, וגם נשמת רבא עמהם. ולכן נרמז הוא בר\"ת 'רכושו 'בן 'אחי, \nכנזכר בענין לקיחתם את לוט. גם נרמז רבא, בג' אותיות אבר\"ם הראשונות, וז\"ש בן אחי \nאברם. עוד חזר להזכירו בר\"ת, (בראשית י\"ד כ\"ד) 'בלעדי 'רק 'אשר אכלו הנערים: \nומלכי צדק מלך שלם הוציא וגו': \n(מזולתו) ר\"ת 'מלך 'שלם 'הוציא מש\"ה. וכבר הודעתיך, כי שם בן נח, הוא מלכי צדק, \nוהוא אחד מגלגולי הבל בן אדם, כמ\"ש בספר התיקונין גם ידעת, כי הבל זה משה: \n"},{"index":11,"he":"סימן ט\"ו: \nאחר הדברים האלה וגו', אנכי מגן לך וגו': \nהנה מג\"ן, הוא תרגום חנם. והענין הוא, אנכי אתן לך, אותו המקום הנקרא מתנת חנם ומגן \nבלשון תרגום, שהם ג\"ר דז\"א, מבינה שבו ולמעלה, אשר שם אינו מגיע פגם מעשה התחתונים, \nובחנם נאחזים שם הקליפות, כי אין להם שום אחיזה כלל. (ע\"כ מזולתו): \nויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים וגו': \nנודע הוא, כי עיקר שם ההוי\"ה בשלימותה, היא בז\"א. ולכן נאמר אני ה'. ועוד, כי הנה \nבהיותה בז\"א, היא במלוי אלפי\"ן, העולה מ\"ה. ועם מ\"ב אותיות, שיש בפשוט ובמילוי \nובמילוי המילוי כנודע, הרי הם בגימטריא פ\"ז, כמנין אני ה', לרמוז, כי עיקר הויית שם \nהזה, היא בז\"א, והוא האומר בעצם אני ה', כי כן שמו בגימטריא אני ה' כנזכר. גם נבאר \nמלת אני, דע, כי כל מקום שנאמר אני, הוא במלכות, כנזכר בזוהר, והוא, כי שם ההוי\"ה \nדב\"ן דההי\"ן עם מספר ט' אותיות שבמלואה, הם בגימטריא אני. וזכור ענין זה של אני, \n"},{"index":12,"he":"ושל אני ה', בכל מקום שתמצאם: \nותרדמה נפלה על אברם: \nבפרשת ואתחנן במצות ת\"ת, נתבאר ענין התרדמה היטב, כי הוא בחינת הנבואה הנמשכת דרך \nאחוריים דז\"א, כי עדיין לא היה אברהם מהול, וכל האחוריים הם בגי' תרגום ותרדמה. \nולכן דבר אליו במחזה, שהוא תרגומו של מראה, כי אחורים של ההוי\"ה הוא גימטריא ע\"ב, \nויש ט' הויות בחב\"ד חג\"ת נה\"י דז\"א, וט' אחוריים גימטריא תרדמה, עכ\"מ: \nויאמר לאברם ידוע תדע כי גר וגו': \nנודע הוא מ\"ש חז\"ל על פסוק (בראשית מ\"ז כ\"א) ואת העם העביר אותו לערים. שטלטלם, כדי \nשלא יחרפו את ישראל, שעתידים להיות גרים ביניהם, כי הלא גם הם מטולטלים בארץ לא \nלהם. וזהו שאמר הכתוב, ידוע תדע כי גר יהיה זרעך, ואל תאמר כי חרפה היא להם להיותם \nגרים, בעבור כי הנה הארץ ההיא אינה שלהם, ר\"ל אינה של המצריים השוכנים בה, כי הרי \nאת העם העביר אותו לערים כנזכר, ונמצא כי מש\"ה בארץ לא להם, חוזר למצרים. ואם היה \n"},{"index":13,"he":"חוזר לישראל, קשה דפשיטא, שאם היו גרים שם, שהיו בארץ לא להם: \nואתה תבא אל אבותיך בשלום וגו': \nהפסוק זה לכאורה אינו במקומו, והיה לו לכתוב יחד שני הפסוקים, המדברים בענין הגלות \nובשורת הגאולה יחד, והם, פסוק ידוע תדע כי גר יהיה זרעך, ופסוק וגם את הגוי אשר \nיעבדו דן אנכי, ופסוק ודור רביעי ישובו הנה. ופסוק ואתה תבא אל אבותיך בשלום, יבא \nלפניהם או לאחריהם, ולא יפסיק הענין ביניהם. אבל נודע הוא, ענין תרח אבי אברהם, \nשנתגלגל באיוב הנקרא ירא אלהים. ועל ידי היסורין שעברו עליו, חזר בתשובה שלימה, \nורמז לו זה, באומרו ואתה תבא אל אבותיך בשלום. כמ\"ש חז\"ל, שתרח חזר בתשובה. ואמנם \nסיבת היסורין שבאו על איוב, הוא כמ\"ש חז\"ל, שהיה אחד מג' יועצי פרעה, ויעץ לו שידון \nאותם ביסורין, וכנגדם לקה גם הוא ביסורין. ונמצא כי ענין ועבדום וענו אותם, היה על \nידי עצת איוב, ולכן נדון גם הוא ביסורין, ועל ידי כך חזר בתשובה. ולכן סמך אליו \n"},{"index":14,"he":"ואתה תבא אל אבותיך בשלום, כי בסיבת עצתו, והיא ועבדום וענו אותם, גרם לו ואתה תבא \nאל אבותיך בשלום, ואח\"כ ודור רביעי ישובו הנה, בסוף מ' שנה שהלכו במדבר: \n"}]}
