{"id":"kabala-72f6d8494dd9-1-25","bookId":"kabala-72f6d8494dd9","part":1,"torah":25,"title":"דף כט עמוד א","hebrewTitle":"דף כט עמוד א","segments":[{"index":1,"he":"דף כט עמוד א\nדת\"י דפרצופי נה\"י (דדעת כו' עד דת\"ת דיסוד צ\"ל אח\"כ כו' סכ\"י) אח\"ך יכוין להמשיך \nמיסודות דפרצופי חו\"ב וחו\"ג דב\"ן דמ\"ה ודב\"ן דב\"ן דפרצו' חכמות דבינות דישסו\"ת בלחש \nובחזרה דפרצו' חכמות דחכמות דישסו\"ת שבדעת דחו\"ב וחו\"ג דחכמה דכתר דבינה דב\"ן דמ\"ה \nודב\"ן דב\"ן דז\"א את העשר גבורות דישסו\"ת הנז\"ל החדשות עם העשר גבורות הישנות וגם \nהעשרה רשמים שלהם והם שלשים גבורות וכללותם וכללות כללותם לפרצוף יסוד דז\"א וימשיכם \nמתתא לעילא כו'. שם אח\"ך אחר המשכת הכתר דחו\"ב וחו\"ג דז\"א קודם כונת המשכת הצלם דל' \nאפשר שחסר זה הלשון ולא כתבו הסופר כי הוא כתוב מבחוץ בגליון וזהו ויכוין לחלק את \nהשליש דאור החוזר דחסד הנז' דת\"ת הנז' דת\"ת שע\"ג הכתר דנוק' לארבעה חלקים ולהמשיך \nעתה חלק אחד מהארבעה החלקים הנז' לכתר דנוק' ע\"כ. שם אחר כונת ההיו\"ת דנה\"י דצלם \nדמ' ד\"ה ואח\"כ יכוין להמשיך הה' גבורות מדעת דז\"א ליסוד שלו והם ה' הויו\"ת ע\"כ כל \n"},{"index":2,"he":"זה מיותר. שם ד\"ו לפרצוף דעת דרחל ויכוין להמשיך מיסוד דז\"א הה' גבורות כו' צ\"ל \nהשנשים גכבורות דאו\"א וכללותם וכללות כללותם לדעות דחו\"ב וחו\"ג דב\"ן דמ\"ה ודב\"ן \nדב\"ן דרחל העומד מאחור כנגד פרק אא' דיסוד דז\"א כו' מכח ריבוי קיבוץ הגבורות: \nוזוכר חסדי אבות ד\"ה עתה יכוין שורשי הגבורות צ\"ל השלשים גבורות בדעת דנוק' ולהמשיך \nהארת השלש גבורות העליונות כל אחת כלולה משלש במלבושי יסודות כו': \nשם לע' לפרצוף הת\"ת יכוין להוציא ג' ספירות מאור גבורה דת\"ת הכלולה משלש ומאור \nשורשי שתי גבורות דנו\"ה שבה הכלולה כל א' משלש ושבעה ספירות אחרות כו': \nומביא גואל לבני בניהם ד\"ה ויכוין להמשיך השתי גבורות התחתונות דנו\"ה דנוק' הכלולות \nכל א' משלש מיסוד דז\"א שבדעת. והארת כללות השלשים גבורות ליסוד שלה. שם מס' לפרצוף \nנצח יכוין להוציא ג' ספירות כו' ומאור גבורה דהוד הכלולה משלש בעוברה דרך הנצח כו': \n\n"},{"index":3,"he":"למען שמו שן' ת\"ם לפרצוף מלכות עתה יכוין להמשיך כללות הכללות השלשים גבורות לפרצוף \nהמלכות דרחל הנק' שם ויכוין כו' ואח\"כ יכוין השני גבורות התחתונות מנו\"ה דרחל \nהכלולות כל א' משלש ליסודה כו': \n(ע\"ב) שים שלום יכוין להמשיך שפע והארה מפרקין תתאין דמוחין דגדלות שבחח\"ן בג\"ה \nדת\"י דפרצוף נה\"י דפנים דחכמה דכתר דבינה דז\"א לששים צירופי אלהים שבחח\"ן בג\"ה דת\"י \nדיסוד דפרצוף חג\"ת דאחור דחכמה דכתר דבינה דז\"א להמתיקם ולבררם ולהשאיר מהם ביסוד \nהנזכר חציים שהם שלשים צירופים ושלשים מהם יכוין לדחותם ולהמשיכם לחח\"ן בג\"ה דת\"י \nדחב\"ד ונוק' והם אלו הצירופים מהך' צירופי אלהים דיודי\"ן שבחח\"ן דיסוד דז\"א ימשיך \nמהם עשרה צירופים הם אל צירופי הי\"ט והכ' והמ\"ג והמ\"ד והס\"ז והס\"ח והצ\"א והצ\"ב \nוהקט\"ו והקי\"ו לחח\"ן דחב\"ד דנוק'. ומעשרים צירופי אלהים דההי\"ן שבבג\"ה דיסוד דז\"א \nימשיך עשרה מהם והם אלו הצירופים צירוף הכ\"א והכ\"ב והמ\"ה והמ\"ו והס\"ט והע' והצ\"ג \n"},{"index":4,"he":"והצ\"ד והקי\"ז והקי\"ח לבג\"ה דחב\"ד דנוק' ומעשרים צירופי אלהים דאלפין שבדת\"י דיסוד \nדז\"א ימשיך עשרה מהם והם אלו הצירופים צירוף הכ\"ג והכ\"ד והמ\"ז והמ\"ח והע\"א והע\"ב \nוהצ\"ה והצ\"ו והקי\"ט והק\"ך לדת\"י דחב\"ד דנוק'. ולהשאיר שם בחב\"ד דנוק' ט\"ו צירופים \nוחציים שהם ט\"ו צירופי שלשה שמות אלהים והם אלו הצירופים חמשה צירופים דחמשה אותיות \nאלהים דיודי\"ן מעשרה צירופים שבחח\"ן דחב\"ד והם אלו צירופי הכ' והמ\"ד והס\"ח והצ\"ב \nוהקי\"ו לחח\"ן דפרצוף הגרון דנוק'. וחמשה צירופי חמשה אותיות אלהים דההי\"ן מעשרה \nצירופי שבבג\"ה דחב\"ד ואלו הם צירוף הכ\"ב והמ\"ו והע' והצ\"ד והקי\"ח לבג\"ה דפרצוף \nהגרון דנוק'. וחמשה צירופי חמשה אותיות אלהים דאלפי\"ן מעשרה צירופי שבדת\"י דחב\"ד \nוהם אלו צירוף הכ\"ד והמ\"ח והע\"ב והצ\"ו והק\"ך לדת\"י דפרצוף הגרון דנוק': \nומשם יכוין לדחותם לחח\"ן בג\"ה דת\"י דחג\"ת ומשם לחח\"ן בג\"ה דת\"י דנה\"י ולכלול אותם \n"},{"index":5,"he":"ביסוד דנוק' ולהשאיר שם ביסוד עשרה צירופים שהם צירופי ב' שמות אלהים שלישים שבהם \nושליש מהם והם חמשה צירופי חמשה אותיות אלהים והם אלו צירוף המתחיל באלף מאלהים \nדאלפי\"ן והוא צירוף הכ\"ד וצירוף המתחיל בלמ\"ד מאלהים דההי\"ן והוא צירוף המ\"ו וצירוף \nהמתחיל בה\"י מאלהים דיודי\"ן והוא צירוף הס\"ח וצירוף המתחיל ביו\"ד מאלהים דההי\"ן \nוהוא צירוף הצ\"ד וצירוף המתחיל במ\"ם מאלהים דאלפי\"ן והוא צירוף הק\"כ יכוין לדחותם \nלחח\"ן בג\"ה דת\"י דחב\"ד דבריאה. ודי בזה לפי פשט הענין כי לא אוכל להרחיב בו הדיבור \nככל הצורך כי בענין זה הואא סוד הנהו תרי עוזלין דאיילתא הנזכר בתוספתא דפ' מצורע \nוהוא במקום שאמרו לקצר. ובע\"ה כשאכתוב סדר כונת הק\"ש והעמידה כאשר עם לבבי ממילא \nיתבאר ענין זה עם עניינים רבים גדולים אשר עדיין עין לא ראתה ובחסד עליון בטחתי \nשיעזרני ע\"ד כבוד שמו וזכות מורי יעמד לי שיאמר ה' ית' די לצרותי ויתנהג עמנו במדת \n"},{"index":6,"he":"החסד אכי\"ר: \n(פ' ע\"ב) כתב הרב ז\"ל שהג' פעמים קדוש הם בתלת רישין דא\"א וברוך באו\"א וימלוך בזו\"ן \nובמ\"א נאמר שהג\"פ קדוש הם האחד בא\"א והב' באו\"א והג' בזו\"ן וזהו ה' צבאות זו\"ן לפי \nכי גם זו\"ן נכללים בהני שלשה קדושות איכו השתא הני תרתי לישני סתרי אהדדי ושניהם לא \nיכונו וצ\"ל כמ\"ש בדרוש הדעת שהם ג' נר\"ן מלבישים זה לזה בעובי וג' נשמות למעלה וג' \nרוחות באמצע ושלשה נפשות למטה והם חב\"ד חג\"ת נהי\"ם הנשמה שהיא בחב\"ד הם בכתר שהם \nעתיק ונוק' וא\"א ונוקבא הרוח שהוא בחג\"ת הם באו\"א שהם או\"א וישסו\"ת הנפש שהיאא \nבנה\"י הם זו\"ן שהם זו\"ן ויעקב ורחל נמצא שהנר\"ן דנשמה הכולל של האורך הם נקראים \nבכללות כתר דהיינו עתיק ונוקבא וא\"א ונוקבא ובפרטות יש בהם כל פרטות הי\"ב פרצופים \nאלא שכולם הם דעתיק ונוק' ואריך ונוקבא וכן הנר\"ן דרוח הכולל של האורך הם בערך \nהכולל נק' או\"א שהם חג\"ת דהיינו א\"א וישסו\"ת ובפרטות יש בהם כל פרטות הי\"ב פרצופים \n"},{"index":7,"he":"אלאא שכולם הם דאו\"א וישסו\"ת וכן הנפש רוח נשמה דנפש הכולל של האורך הם בערך הכולל \nנקראי' זו\"ן שהם נה\"י דהיינו זו\"ן ויעקב ורחל ובפרטות יש בהם כל פרטות הי\"ב פרצופים \nאלאא שכולם דזו\"ן ויעקב ורחל והג\"פ קדוש הם בג' נשמות דעובי דכללות שהם כתר דשלשה \nבחינות והם חב\"ד דג' הבחינות והם עתיק ונוק' ואריך ונוק' דג' הבחינות דכללות ולכן \nכתב הרב שהם כולם באאריך דהיינו כתר יען הוא בכתרים דכולם ויען הראשון הוא בנשמה \nדנשמה דכללות שהוא כתר דכתר חב\"ד דחב\"ד עתיק ונוק' וא\"א ונוקבא דעתיק ונוק' וא\"א \nונוק' והב' הוא בנשמה דרוח דכללות שהוא כתר דחב\"ד דחג\"ת עתיק ונוקבא וא\"א ונוקבא \nדאו\"א וישסו\"ת הג' הוא בנשמה דנפש דכללות שהוא כתר דזו\"ן חב\"ד דנה\"י עתיק ונוקבא \nוא\"א ונוקבא דזו\"ן ויעקב ורחל לכן אמר הרב שהקדוש הא' באריך והב' באו\"א והג' בזו\"ן \nוהני תרי לישני לא פליגי אהדדי ותרוייהו איתנהו וכולם דברי אלהים חיים ובברוך הג' \n"},{"index":8,"he":"רוחות דעובי שבכללות שהם או\"א וישסו\"ת דג' הבחינות ובימלוך הג' נפשות דעובי דכללות \nשהם זו\"ן ויעקב ורחל: \nעוד כתב הרב שצריך להמשיך לנוקבא בשלשה קדושות תלת \n \nדף כט עמוד ב\nמוחין דחב\"ד ובמקום אחר כתב שהג' קדושות בחכמה וברוך בבינה ובימלוך דעת ובמ\"א כתב \nכי כל כלות הקדושה הוא להמשיך לנוק' מוח דדעת ממוח הדעת דדכורא ובמ\"א כתב להמשיך לה \nתלת מוחין חב\"ד מחג\"ת דז\"א וצ\"ל שכל ההמשכה בכללות הקדושה הוא מחב\"ד דדעת התחתון \nדז\"א שהם תרי עיטרין ודעת והם ג\"פ תתאין דחג\"ת ונק' חג\"ת בערך חו\"ב ודעת העליון שהם \nג\"פ עילאין דחג\"ת ונקראים חב\"ד ומאלו החב\"ד כבר נמשך בב' הברכות ראשונות אמנם עתה \nבקדושה כוונתינו היא להמשיך לנוק' ג' מוחין חב\"ד מהדעת התחתון דז\"א הנקרא חג\"ת והג' \nמוחין הנזכר כל א' כלול מג' דהיינו חב\"ד והג' קדוש הוא להמשיך לנוק' מחב\"ד דחכמה \nדדעת התחתון הנקרא חג\"ת דז\"א בחג\"ת הא' חכמה דחכמה השני בינה דחכמה השלישי דעת \n"},{"index":9,"he":"דחכמה לחב\"ד דחכמה דדעת התחתון הנקרא חג\"ת דיעקב ורחל ובברוך מחב\"ד דבינה דדעת הנז' \nדז\"א לחב\"ד דבינה דדעת הנזכר דיעקב ורחל וזה בלשה תיבות ברוך כבוד ה' ברוך דעת \nדבינה כבוד בינה (פ\"א ע\"א) דבינה ה' חכמה דבינה ובימלוך מחב\"ד דדעת דדעת הנז' לחב\"ד \nדדעת דדעת דיעקב ורחל באופן זה בימלוך מוח בינה וחצי השמאלי דדעת ובה' מוח חכמה \nוחצי הימני דדעת: \nאלו השאלות מצאתי בע\"ת תונס יע\"א. שנשאלו להרב שמ\"ש נר\"ו מהכא להתם ממני יצאו \nהדברים אני הצעיר יוסף הכהן נר\"ו: \nשאלה (א) בענין מצב העולמות ואופן הלבשתם בש' הקדמות ענף ה' שחוט הא\"ס המתלבש בתוך \nא\"ק ע\"ס רגליו והם מגיעים עד תחתית עיגולי ע\"י ובוקעים כל עיגולי אבי\"ע ונכנסים \nבתוכם ואם כן איך יצדק (ע\"ב) היות עולם העשיה נאחז בעקב א\"ק כמ\"ש במ\"א והובא בס' \nע\"ח מצורף לזה הבנת לשון הזהב האמור שם בחוטר ב' המתחיל נבאר אצי' עליון כו' וז\"ל \nבצמצום הב' ירדו החיצוניות של צד פו\"א דנה\"י דא\"ק כו' שהוא קיצור ממ\"ש בס' מ\"ש ש\"ב \n"},{"index":10,"he":"ח\"אא פ\"ג ומקשה אחת הם. גם מ\"ש שם במ\"ש שנלע\"ד ששמעתי כי מקום בי\"ע הוא אחורי אלו \nהעיגולים הניקודים שהוא ממש בחי' החיצוניות הזה שעלה וכאן נראה להיפך כי מקום בי\"ע \nהוא למטה בחלל הנז' הניח בצ\"ע אינו מובן לפע\"ד כי כפי מ\"ש בסדר הלבשת העולמות זב\"ז \nכנזכר: \n(ב) מדוע לא נזכר דעת בעולם העקודים עם היות שלא נמצא בו הכתר שנשאר בשורשו בפה א\"ק \nכמבואר בשער הקדמות בענין מי ולא מטי: \n(ג) דעת הנקודים ג\"כ תמוה בענין הכלי שלו כי לפי יציאת המלכים נראה שיש לו כלי בפ\"ע \nונשבר ולא נמצא לו נצוצות כפי מ\"ש בדרוש רפ\"ח ניצוצין וגם אח\"כ בתי' ז\"א נעשי' חב\"ד \nמחג\"ת כו' ואלו דעת ליתא בהאי מניינא ובמ\"א נאמר שבא בתוספת ולא מעיקרא וכיוצא בזה \nלאין מספר: \nד בסדר אח\"פ דאא\"ק נראה להדיא שהעין שלו גרוע מהם שהם טעמים דס\"ג והיא נקודה דס\"ג \nושם נאמר שהעינים בחכמה עיני העדה ובמ\"א בענין ד' יסודות ראיה שמיעה כו' נאמר \n"},{"index":11,"he":"שהראיה בחינת נשמה לנשמה יו\"ד שבשם ולמטה ממנה אח\"פ בחינת נר\"ן: \nה למה לא נמנית מדרגה הב' דב\"ן שהיא עליונה ממה שתחתיה בכלל הרפ\"ח ניצוצין: \nו מיתת המלכים אם היו ביושר או בעגולים נראים דרושים חלוקים ממ\"אא נראה שהיו ביושר \nובמ\"א יראה שלא היו אלא בעיגולים כי היושר אחר התיקון נעשה ולא היו קודם לכן ובספר \nמ\"ד נז' בש\"ב ח\"א ספ\"ג כי אם יצאו מתחילה ביושר סוד הרח לא היו נשברים והדברים \nארוכים: \nז פעמים אומר דג' כלילן בג' דעיבור ז\"א הם נה\"י בתוך חג\"ת ועל הרוב נאמר בהפך דחג\"ת \nבתוך נה\"י: \nח במ\"א איתא שבעת תיקון ז\"א נעשים הו\"ק שלו ט\"ס עד\"ז שחג\"ת נעשים חב\"ד ונה\"י חג\"ת \nונה\"י באים בתוספת מאימא ובמ\"א אומר שהם מתחלקים לט' פרקים וב\"פ נעשים ספי' א' \nונעשים בשוה כולם מג\"פ ע\"י ט\"ס דנה\"י דאימא המשלימים אותם ע\"ד הנז': \nט איך יצוייר זווג עו\"נ וכן א\"א ונוקבא שבהם כיון שמ\"ה וב\"ן שבהם זה מ\"ה וב\"ן שלו \n"},{"index":12,"he":"אב\"א והפנים נראים לחוץ וזה מימין ומשמאל ואין מציאת זווג רק פב\"פ כנודע: \nי פעם נאמר כי זווגי אבא ואמא לא פסיק ושל ישסו\"ת פסיק ופעם נאמר להיפך וזה של חיות \nהעולמות וזה של נשמות והענין של פרט זה ארוך ומסתעף ממנו פארות יצ\"ו תשובה ותשועות \nאדם באמרות טהורות: \nיא איך יתיישב מ\"ש שבני אדם ה\"ס פנימיות העולמות והמלאכים מחיצוניות וגדולים הם \nהצדיקים מהמלאכים עמ\"ש במ\"א כי מי שהוא מנפש דאצי' נקרא מלאך דעדיף טפי כמ\"ש בשער \nהגלגולים כו': \nיב בשער התפילות דרוש ד' מסדר הלילה אמר שאחר ערבית חוזרת לאה באחורי (כ\"ה ע\"א) ז\"א \nואינה חוזרת להיות פב\"פ עם יעקב בכל אורך ז\"א עד אחר חצות לילה ובשער הגלגולים פ\"ה \nמוכח כי לא חזרה באחור וקודם חצות היתה עם יעקב פב\"ב למעלה מהחזה דז\"א ואחר חצות \nלילה נתארכה עד למטה כנזכר: \nיג אורח נשים לבתולה ואיש לא ידעה איך היה מקודם כניסה כמבואר בדרושי מ\"ן: \nיד בספר התיקונים והובא בתחילת שער הקדמות דלבושין דלביש ביומא חדא לא לביש ביומא \n"},{"index":13,"he":"תניינא כו' ומפורש התם שהם העולמות שבהם מתלבש הא\"ס והמכוון הואא בעליתג העולמות \nלמעלה בזמניהם בכל עת וזמן כפי בחי' וא\"כ יש לדעת אמאי צריך לכבד את השבת ויו\"ט \nבלבוש האדם יקר ואדרבא נראה להיפך: \nטו מפני מה אין נמשך מפנימיות או\"א אפילו לימות המשיח והרי אז נמשך מפנימיות ע\"י \nשלא נמשך בזמן הזה כמבואר בדרוש ב' מדרושי ק\"ש דיוצר וגם שם יש גמגום צריך למודעי: \nטז עוד שם נאמר שזווג שלאחר חצות לילה הוא גרוע משל ערבית כי זה ממשיך מחיצוניות \nא\"א וזה מחיצוניות או\"א ובשער הגלגולים פ\"ב אמר בהיפך ע\"פ סדר המדריגות יע\"ש: \nיז בענין זווג אב\"א יש בו כמה חילוקים ונראים הפכים הנה במ\"א אמר כי זווג אב\"א אינו \nכפשוטו וקתני עלה כי הכוונה היא כי הוא נוטל ה\"ח והיא ה\"ג להשלים אחוריהם ואז \nחוזרים פב\"פ להזדווג ונמצא כי חו\"ג אלו בבחינת א' יקראו פב\"פ כי הם הגורמים להיות \nפב\"ב ובבחי' א' נקרא אב\"א כי עי\"ז נגדל ונשלם אחוריהם ובמ\"א אומר שכשהם אב\"א \n"},{"index":14,"he":"וצריכים אז להזדווג עולין בהיכלין דאו\"א ומזדווגים שם ובערך שאם היו אז במקומן \nנשארים אב\"א נקרא הזווג ההוא אב\"א אע\"פ שעלו אז ונזדוגו פב\"פ בהיכלות או\"א דא\"א \nלהיות הזווג אב\"א כנזכר שם ובשער הקדמות בדרוש המתחיל ונחזור שנית לבאר היטב ההפרש \nשיש בין ד' עולמות אלו כו' כתוב שזווג זו\"ן בהיות הנוק' קצרת הקומה מהחזה ולמטה \nאפילו פב\"פ נקרא זווג אב\"א ובשער התפלות נאמר בכמה מקומות זווג דאב\"א ולא שייך בהו \nהני מילי אלא כפשוטו ממש: \nחי באיזה עת וזמ ישנו לזווג נשיקת הידים האמור \n \n"},{"index":15,"he":"דף ל עמוד א\nבשער התפלה דליל שבת שהוא נושק ידי המלכות כדי להמתיק את ה\"ג שה\"ס ה' אצבעות היד \nע\"י ה' מוצאות שיש בפה דז\"א וקאמר שזהו הזווג של זמן הגלות בעו\"ה שאינו יכול \nלהזדווג עמה בבחי' היסוד שלה ומהו ענין ההיפוך הנז' שם כשהיא למעלה בבינה אז היא \nיורדת ונושקת ידו ע\"ד הנזכר והרי לכל זמן ועת בפרט הזווגים הנעשים בכל הימים \nכדאיתניהו במקומם: \nיט בשער הקדמות דרוש פרצוף לאה כתוב שנעשה מידי ז\"א עז\"ה כי האור שהיה נמשך בפ\"א \nדזרוע ימין חזר ועלה במקום חיבורו אל הכתף וממנו נעשה חסד שלה והאור שהיה יורד בפ\"ב \nעד כף היד חזר ועלה על ראש הפ' כו' ונעשה נצח שלה ועד\"ז היה בקו שמאל ואמצעי שלה \nהאמנם חו\"ב שלה נעשים מפרקי הידים. והדבר קשה כיון שהידים הם עליונים אע\"פ שנראים \nלמטה כנזכר במ\"א א\"כ יהיו פרקי הזרוע הסמוכים להם שנים להם ולמעלה מהכתפים ואיך \n(ע\"ב) נשתנה הסדר שהכתפים נעשים מהם חו\"ג והזרועות נ\"ה דלאה לא כן הסדר האמור גבי \n"},{"index":16,"he":"או\"א בחג\"ת דא\"א כמבואר בהקדמה א\"ז בשער מאמרי הזוהר ובספר מ\"ח הובאו הב' סדרים \nבלאה האמורים בשער הנזכר במ\"א ואחת הנה במס' לאה ואחת הנה במס' ערבית: \nכ אגב גררא לדעת ולהבין כי לפ\"ז צריכים הכהנים בברכתן להגביה כפות ידיהם למעלה ראש \nכדי להשלים פרצוף לאה בחו\"ב הנעשית מהם כנז\"ל סימן י\"ט וכמ\"ש בשער תפלות וזה הפך \nהפוסקים כסברת חכמים דמסכת סוטה פ\"ז שאין נושאים כפיהם אלא כנגד כתפותיהם ולא למעלה \nראש: \nאך ואגב מאי דאמור התם בכניסה ל\"ם דאבא בז\"א י' חסדים וי' גבורות שבדעת והלא ידוע \nכי אינם רק ה\"ח וה\"ג בדעת וכן כמה דקדוקים בענין קדימה ואיחור שלא כסדרן דל\"ם הנז' \nלאין מספר: \nבך בענין זווג הנעשה בתפלת שחרית שהוא של יעקב ורחל פעם א' אומר שהוא בשים שלום \nופ\"א שנעשה ע\"י נפילת אפים ומזה היכא דליכא נפ\"א איך לא יהיה אז הזווג ההוא וזה אי \nאפשר להיות: \nכג בענין הדורמיטא איכא לעיוני כי הלא הוא אמר כי אז מסתלקין המוחין דז\"א בלבושי \n"},{"index":17,"he":"נה\"י דאימא ונתנים לנוקבא לבנותה משלם ויביאה אל האדם ונזדווגו יחד פב\"פ וקפריך עלה \nכיון שנסתלקו המוחין ממנו במה יזדוג עמה ומהדר כי אז עלה הוא יותר ולוקח מוחין יותר \nמעולין מנה\"י דאו\"א עילאין זהו תורף מסוף דרוש ב' בענין הלילה ומשער התפילה נראה \nבזה כי אותם המוחין שבנה\"י דתבונה שנסתלקו ממנו אינם חוזרים עוד לביתם ופנים חדשות \nבאו כאן במקומם. ובדרוש השופר של ר\"ה נראה להדיא שהם עצמן חוזרים להכנס בו כבתחילה \nע\"י השופר והיא גופא קשיא דאם לא ישארו בה יחזור הדבר לכמות שהיה וכי ח\"ו קצרה ידו \nדלא סגי בלא\"ה ושבדרוש הלילה הנז' עדיף טפי ובזה נתמלא כל הבית אורה ונשאר אותו \nדרוש של השופר וכל הנמשך אחריו באותו ענין כמעייל פילא בקופא דמחטא מעומק המושג \nכו': \nכד גם אינו מבורר איך נבנית לאה ע\"י הנסירה ונשלמת מיום הא' של ר\"ה מאחורי הז\"א \nכמבואר שם והרי כל אותם האחוריים והדינים נמנים כלם לרחל מאז ועד יוה\"כ ולא הניחה \n"},{"index":18,"he":"ללאה כלום מהם וא\"כ איך ובמה נשלמה ונבנית וכל הזווגים הנעשית אז הם עמה כל אותם \nהימים שבין הכסא לעצרת כנז' שם ואדרבא אנו רואים שבעת הנסירה נכללים שתי אחיות לאה \nורחל שתיהם גם יחד והיו אז בחי' אחת או לאה נכללת ברחל או להפך כמבואר בכמה מקומות \nובכלל זה יש לדעת מה שלא נזכר בדברי הרב ז\"ל חזרת לאה עם ז\"א אב\"א בשעת הנסירה \nשנראה ממ\"א שהיא תמיד עו פו\"א ונבנית מחג\"ת שלו המכוונים יחד ימין בימין כו' כאשר \nנזכר מזה לעיל בסימן י\"ט: \nכה ואגב לדעת כי לפעמים אומר מרן ז\"ל כי אי המלכות נוק' דז\"א חוזרת עמו פב\"פ עד \nשנגדלת מאחוריו בכל קומתו מראשו ועד רגליו כנזכר בכמה מקומות ובמ\"א אומר כי גם \nבהיותה עדיין אב\"א מן החזה ולמטה חוזרת להיות פב\"פ הגם שלא נגדלה בכל שיעור קומתו \nאב\"א כמבואר במלך עוזר כו': \nכו (כ\"ו ע\"א) בענין המשך מקיפים דמוחין דז\"א בברכת אבות ע\"י זווג או\"א כפי מ\"ש בס' \nמ\"ח תפילת שחרית נראה שהם המקיפים שהם מעולים מהפנימים ולז\"א באבות דחול שגם הם \n"},{"index":19,"he":"אינם נמשכים אלא ע\"י זווג בחי' אאו\"פ דכלי אמצעי שלהם כי באו\"מ שלהם אין נמשך לעולם \nאפי' לבחי' מקיף למקיף דז\"א. אמנם מדרושי ר\"ה נאמר להדיא שגם אז היה הזיווג או\"א \nבבחינת או\"מ שלהם ואמר שצריך לכוין בזה וגם מקיף הוחין הנמשכין אז ממה שבתוך הפנימי \nיצא לחוץ ע\"י הקוצא דשערי וגרוע מהמקיף כנראה שהם שתי בחי' שנעשית בתפילת י\"ח \nוכולהו איתנהו אלא שהלשון לאו רישיה סיפיה כו' וצריכין למודעי ונגר בר נגר: \nזך בענין קוצא דשערי דא\"א דבמקום א' אומר כי אינה מגעת רק עד רישי כתפוי אלא שע\"י \nזווג או\"א להשיך מוחין מקיפין דז\"א מהפנימית שלו בהתפשט נה\"י שלהם למטה נמשכת הנימא \nעד ערפו דז\"א להכות ולהוציא תפילין במצחו ובמ\"א אומר דאו\"א מכוסים משני צדדים מפנים \nע\"י הדיקנא דא\"א המגעת עד הטיבור ומאחור ע\"י הקוצא כנז' ומשם מתחיל רישא דז\"א \nכנזכר: \nכח בענין המקיפין הנכנסין באבות לא נתברר אמיתות הדבר על מכונו כי כפי מ\"ש שם שאין \n"},{"index":20,"he":"לכוין אז אלא במקיפין דמצד אמא ולא דאאבא עד ברכת כהנים נראה מזה כי בר\"ה נכנסים \nאלו גם דאאבא באבות והם ל\"ם דצלם ואמר שם כי אע\"פ שברכת אבות דר\"ה ביאר כונת מקיפים \nדמצד או\"א כו' ושם לא נתבאר אלא בחינת המקיפים הנ\"ל סימן כ\"ו שישנם אפילו בימי החול \nוכמ\"ש בדרוש ד' מדרושי תפילת י\"ח דשחרית והדברים צריכין תלמוד: \nכט בענין כונת הרי\"ו שאמר בר\"ה שאין לכוין בהם אלא ביום הדין וא\"כ גם רי\"ו שהביא \nמשם הליקוט הזולת בפ' אדני שפתי כו' אע\"פ שנכתב שם אין לכוין מהם רק בר\"ה וכן עשה \nהרמ\"ח שלא סידר כונת הרי\"ו גם שלא פי' הנז' אלא בתפילת ר\"ה בלבד אאו אינו אלא של \nהברכה ראשונה דאבות בר\"ה אבל של פסוק הנזכר יש לכוין בו אף בשאר ימים ויש רמז לזה \nעפ\"י שארז\"ל מלך נידון בכל יום ודינא דמלכותא ודבר הלמד מעניינו. ואגב אם יש לכוין \nברי\"ו של ברכת אבות גם בערבית של ר\"ה או אינו אלא בשחרית כפי עליות ההם שישנם אז \n"},{"index":21,"he":"ולא מקודם: \nל מה הם ה' אלפין דאהי\"ה מכוונים נגד ה' פעמים די\"ן של אדנ\"י הנזכר בכל מקום שהם \nמה' שמות אהי\"ה שבבינה ואם יראה להגיה במקום ה' צ\"ל ג' שמות אהי\"ה כו' שבהם ה' \nאלפין כנז' בשער רוח הקדש יחוד כ\"ח אחרון: \nלא בענין ברכות אמצעיות די\"ח שבתפלה כמה שינויים שאינם מובנים אצלינו כי הוא אמר \nשהג' ברכות ראשונות שהם אתה חונן השיבנו וסלח לנו ה\"ס נה\"י האחרונים שניתוספו לו \nאחר התיקון ומהם נעשים חב\"ד דנוק' וכל פרצופה משלם ע\"י ז\"א וענין הארה זו שמאירים \nהנה\"י שלו בט\"ס שלה נק' נשיקין וא\"כ צריך שיצאו הארות הללו מפיו לפיה וכנזכר בסוף \nהדרוש ההוא הכולל ענין הי\"ח \n \n"}]}
