{"id":"kabala-72f6d8494dd9-1-29","bookId":"kabala-72f6d8494dd9","part":1,"torah":29,"title":"דף לד עמוד א","hebrewTitle":"דף לד עמוד א","segments":[{"index":1,"he":"דף לד עמוד א\nהמ\"ה והב\"ן שבהם הוא בבחינת פנים ואחור דימין ודשמאל ודפנים ואחור וכן בא\"א בבחי' \nימין ושמאל וכן כל הפרצופים ובזה יובנו כל העניינים על מתכונתם באר היטב בעה\"י: \n(ע\"ב) וראיתי מה שכתבו מעכ\"ת על ענין עבודת ה' שקצרתי במקום שהיה ראוי להרחיב מעט \nהדיבור אמת הוא כי לכתחילה קצרתי בו יען ראיתי כמה מהנזק יצא ממה שכתבו בזה \nהמקובלים שקדמו כי רבים חללים הפילו וחלול כבוד ה' וכבוד התורה ה' יכפר בעדם כי כל \nדבריהם לא עפ\"י התורה הם ואינם מיוסדים על האמת ומהם יצאו אבות ומאבות תולדות הריסת \nיסודי התורה ח\"ו ה' יכפר וכ\"ז לא שלמדתי בדבריהם ח\"ו אלא שפעם אחת הוכרחתי בעל כרחי \nלעיין בדף א' שכתוב בו קצור מה שכתבו בענין זה וכמעט שקרעתי בגדי לראות דברים אשר \nלא כן על ה' ה' יכפר וכבר מילתי אמורה להם כי עידי בשמים כי כל עסקי ולמודי אינו רק \nבדברי האר\"י זלה\"ה ותלמידו מהרח\"ו ז\"ל לבדם ובלעדם אין לי עסק בשום ספר מספרי \n"},{"index":2,"he":"המקובלים ראשונים ואחרונים ואפי' בדברי שאר תלמידי האר\"י ז\"ל לא למדתי וכשיזדמן \nלפני דבר מדבריהם אני מדלגו כי ע\"כ איני כמזהיר אלא כמזכיר למען ה' אל יהי לכם מגע \nיד בדבריהם ובפרט בענין זה השמרו לכם פן יפתה לבבכם אלא כל לימודם לא יהיה אלא בע\"ח \nובספר מ\"ש ובח' שערים המפורסמים שכולם דברי אלהים חיים. ואני קצרתי בענין זה כל מה \nשאפשר כי יראתי פן יפלו דפים אלו ביד מי שעדיין לא למד דברי האר\"י ז\"ל כראוי \nויחשדני שלמדתי בספרים אחרים ולא כן הוא כאמור ולכן קצרתי בו ופזרתי בהקדמה: \nאמנם הכל כתוב שם בהקדמה אלא שצריך השקפה טובה להבין דבר מתוך דבר והם הב' כללים \nשכתב הרב בס' מ\"ש בש\"ב ח\"ב פ\"ו שכתב עליהם שם כי אלו הב' כללים של מ\"ן ושל מוחין הם \nכמעט כוללים כל החכמה הזו ושניהם תלויים זב\"ז והוא מ\"ש שם בהקדמה כי כל פרצוף נק' \nב\"ן לפרצוף שלמעלה ממנו והואא מברר מחלקי הבירורים של הפרצוף ההואא העליון ממנו \n"},{"index":3,"he":"ומעלה אותם לפרצוף שע\"ג הפרצוף ההוא שעליו לתקנם כו' כנזכר שם בהקדמה ע\"ש וכפי מ\"ש \nשם נמצא כי המוחין והנרנח\"י דז\"א דאצי' הנתקנים מהבירורים שלו שנבררו ועלו ע\"י \nלישראל סבא ותבונה לתקנם א\"א שימשכו לו עד שיהיו מלובשים בתוך המוחין דכל הפרצופים \nהעליונים שעל גביו עד עתיק דא\"ק שבתוכו מלובש אור הא\"ס שהוא הניצוץ ההוא שהיא הבחי' \nהאמצעית הנזכר שם אשר עליו נאמר בנים אתם לה' אלהיכם אני אמרתי אלהים אתם ונאמר \nויעל אלהים ממעל אברהם ואמרו רז\"ל האבות הם המרכבה והנה כל אלו הכינויים כתב הרב \nז\"ל בכמה מקומות על זו\"ן דאצי' ג\"כ שנקראים בנים בערך או\"א וג\"כ על ישראל שאנחנו \nנק' בנים לה' אלהינו שהם הזו\"ן דאצי' כי הוא אלהינו ואנחנו עמו ובניו כי הוא עשנו \nולו אנחנו וכן הוא ע\"כ פרצוף ופרצוף בערך הקודם אליו וגם כתב בספר ע\"ת כי כל \nתפילותינו הם לא\"ס והענין הוא מ\"ש בהקדמה כי כפי ערך שיעור הבירור שמתברר ועולה \n"},{"index":4,"he":"מחלקי בירורי הזו\"ן דאצילות כך מתבררים ועולים בירורים מחלקי כל פרצוף ופרצוף \nלפרצוף שלמעלה ממנו עד רום המעלות ונתקנים וחוזרים ונמשכים להם בבחי' מוחין מלובשים \nבצלם הנמשך ממוחין של הפרצוף שלמעלה ממנו הנזכר שם בהקדמה באופן שכל פרצוף נמשכין \nלו המוחין מלובשים תוך המוחין דכל הפרצופים העליונים שעל גביו עד עתיק (ס\"ב ע\"ב) \nדא\"ק וכן לזו\"ן דאצי' נמצא כי כשנמשכין מוחין לזו\"ן דאצילות אז אור הא\"ס המלובש \nשהוא הניצוץ שהוא הבחי' האמצעית נמצאת ומתפשט בכל הפרצופים מדרגא לדרגא עד סופא דכל \nדרגא ושהוא מפרצוף לפרצוף עד זו\"ן דאצילות ואז בערכינו יצדקו הכינויים הנזכר \nהאמורים בבחי' האמצעית הנז' גם בזו\"ן אחר התלבשות בהם והמוחין ההם מתלבשים תוך כלים \nדחב\"ד הנעשים מתרין פרקין עילאין דחג\"ת הנקראים אבות ונעשים מרכבה להם וכן הוא \nבנרנח\"י הנמשכים לצדיקים מלובשים תוך מוחין דזו\"ן ודי למבין ותן לחכם ויחכם עוד \n"},{"index":5,"he":"להבין דבר מתוך דבר כי עוד לאלוה מילין. באופן כי אמת הוא שכל תפילתינו הם בזו\"ן \nדאצילות לתקנם ובהתקנם מוכרח הוא שנתקנים כל הפרצופים וכל העולמות עליונים ותחתונים \nואמת הוא שכל תפילתינו הם לא\"ס כי בהתקן זו\"ן ע\"י התורה והתפילות והמצות שעושים \nישראל נמשכין מוחין לזו\"ן וכן הוא מוכרח שנתקנים כל העולמות והפרצופים שעליהם כי \nא\"אא להמשיך מוחין אם לא ימשכו מוחין לכל הפרצוף שעליהם ואי אפשר להמשיכם אם לא \nיהיו מלובשים תוך צלמי המוחין וכל הפרצופים העליונים שעליהם עד עתיק דא\"ק שבו מלובש \nההוי\"ה ההיא שהוא הניצוץ והבחינה האמצעית ההיא ואז נמצא כי ההוי\"ה ההיא שהיא הבחי' \nהאמצעית המלובש במוחין דעתיק דא\"ק נמשך ומתפשט תוך המוחין דעתיק הנז' המתפשטים תוך \nהמוחין דכל הפרצופים שתחתיו ונמשך ומתפשט תוך המוחין מדרגא לדרגא עד סופה דכל דרגין \nשהוא עד תוך המוחין דזו\"ן ואז הזו\"ן נק' על שמה וגם היא נק' ע\"ש הזו\"ן ונעשה הכל \n"},{"index":6,"he":"אחדות אחד. באופן כי ישים האדם שם ההוי\"ה הנזכר לנגד עיניו בסוד שויתי ה' לנגדי \nתמיד ודי בזה למבין: \nועל מה ששאל כת\"ר מ\"ש הרב בס' ע\"ח כי גולגלתא ואוירא ומוחא הם נר\"ן ובמקום אחר כתב \nשהם נח\"י והנה אעפ\"י שאיני כדאי כי מה אני ומה ידיעתי בער ולא מבין להשיב על דבר \nובפרט בדברים העומדים ברומו של עולם אעפי\"כ כדי שלא יחשוב כת\"ר כי מפני גסות ח\"ו לא \nנטפלתי לדברי קודש לכן אחוה דעי כי מ\"ש שהם נח\"י כן הוא האמת ר\"ל שורשי הנח\"י ומ\"ש \nשהם נר\"ן הם על נר\"ן דנשמה דיחידה המלובשים בג' רישין כי גולגלותא היא בינה דכתר \nדחכמה דמ\"ה עם חלק מכתר דב\"ן כנודע: \nגם עמ\"ש כת\"ר על ענין הב' הפאות דמצפ\"ך שכל א' כולל כל הי\"ג תיקונים והד' תיקונים \nהראשונים שהם סוד המוחין הרמוזים באות מ' דמצפ\"ך נכללים בכתר וחכמה ודאי שהם \nגולגלתא ומוחא כנזכר שם. ובס' מ\"ש ובשער הכוונות ובשער היחודים עם מעט השקפה לטעום \nהטעם וכתב מהרח\"ו ז\"ל ופעם אחרת שמעתי מפי מורי ז\"ל כי הד' ראשונות הנרמזים במ' \n"},{"index":7,"he":"דמצפ\"ץ הם ג' בכתר והם אור צח אור מצוחצח אור קדמון והרביעי הוא בחכמה עכ\"ל ושורש \nדברים אלו הם בשער הצחצחות יע\"ש: \nועל מה שכתב כת\"ר כי במקום אחר כתב הרב ז\"ל כי הב' פאות הנז' הם כנגד אריך וז\"א \nובמקום אחר כתב כי הם כנגד זו\"ן וכ\"כ בספר הכוונות אמנם בס' מ\"ש כתב שהם כנגד זו\"ן \nבטוב טעם ושהם שורשי זו\"ן ומהם יונקים ונשפעים ע\"ש והענין הוא כמו שנתבאר אצלינו \nבפי\"ב משער הנחמד שערי דרושי אבי\"ע שבו (ע\"ב) נתבארו שורשי החכמה ובפרט בפרק י\"ב \nשבו באופן שכל השער כולו מחמדים והוא כי נתבאר שם ובמקומות אחרי כי תיקון העולמות \nהיה באופן זה כי מכ הכתרים דכל פרטי פרצופו אבי\"ע דאצילות נתקן אבי\"ע דאריך דאצילות \nומכל החכמות דכל פרטי פרצופי אבי\"ע דאצילות נתקן אבי\"ע דאבא דאצילות מלביש בשוה ע\"כ \nאבי\"ע דאריך דאצילות ומכל הבינות דכל פרטי פרצופי אבי\"ע דאצילות נתקן אבי\"ע דאימא \nדאצילות מלביש בשוה ע\"כ אבי\"ע דאבא דאצילות וכעד\"ז כולם עד אבי\"ע דמלכות דעשיה \n"},{"index":8,"he":"דאבי\"ע דאצילות הנתקן ממלכיות דעשיה דאבי\"ע דאצילות מלביש ע\"כ הבחינות דאבי\"ע \nהנז\"ל. ואחר זה נתקן אבי\"ע דבריאה ע\"ד הנז' מלביש בשוה ע\"כ \n \nדף לד עמוד ב\nאבי\"ע דאצילות ועליו אבי\"ע דיצירה ע\"ד הנזכר ועליו אבי\"ע דעשיה ע\"ד הנז' וזה שדברנו \nהוא בכללות אמנם הענין היה בפרטות כנודע שכל ספירה אינו נקרא ספירה עד שתהיה כלולה \nמכל אבי\"ע. והנה כל ספירה דכל פרטי פרצופי עיבור יניקה ומוחין דפרטי פרצופי אבי\"ע \nדספירה ההיא נפרטת לי\"ז אלף ריבוא ובזה הפרטות היה תיקון העולמות הנז\"ל כנז\"ל וזה \nשדברנו הוא מהחכמה ולמטה דכל פרט אמנם לפנים מכל אבי\"ע פרטי מתפשט אבי\"ע דא\"ק הנתקן \nע\"ד הנז\"ל מכל פרטי פרצופי הכתרים המתייחסות אל פרטי א\"ק ואבי\"ע ההוא. באופן של \nספירה פרטית מהנז\"ל מלביש בשוה מראש א\"ק ע\"ס מלכות דעשיה המלביש לתחתית עקבים דא\"ק \nהמתפשטים לתחת ז' הארצות סמוך לעיגוליו באופן כי אין ספירה ונשמה וניצוץ שאינו כלול \n"},{"index":9,"he":"מכל העולמות דפרטי א\"ק ואבי\"ע המתייחסים אליו ואין בו מחלקיו רק חלק א' ושאר חלקיו \nמפוזרים בכל פרטי אדם קדמון ואבי\"ע והם צריכים אליו והוא צריך אל כולם ובתיקונו \nיתוקנו כולם. וימחול כת\"ר שיצאתי מן הענין להאריך בדברים פשוטים כאל אלא שהקולמוס \nהמשיך הדבור עד פה. נחזור אל הענין כי כשנתקן פרצוף כתר דאריך דאצילות נתקן מהכתרים \nדכתרים דחכמות דכל פרצופי האצילות ושני כתרים דכתרים דחכמות דמ\"ה וב\"ן דז\"א ניתנו \nבב' פיאות ראשו והם שרשים דזו\"ן ר\"ל הו\"ק דמ\"ה ודב\"ן דז\"א דכר ונוקבא ועליהם נאמר \nשני המאורות הגדולים שוים בקומתם: \nוהנה גם מ\"ש הרב ז\"ל כי הם רומזים לא\"א וז\"א אפשר כי הוא רמז בעלמא והוא לפי שכל א' \nמהם רמז לי\"ג תיקוני דיקנא ואין בכל פרצופי האצילות מי שיש לו י\"ג תיקוני שערי \nדדיקנא אלא א\"א וז\"א לכן הם רומזים אליהם אלא שלפ\"ז איך נק' שניהם המאורות הגדולים \nאלא שאני חושב שאפשר שבא לרמוז ענין אחר עמוק מאד אי פה מקום ביאורו וה' יתברך יאיר \n"},{"index":10,"he":"עינינו באור תורתו להבין האמת על אמיתותו אכי\"ר: \nמכאן מתחיל סדר ביאור מועדי רגל: \nכבר נתבאר אצלינו בהקדמה ובהקדמת סדר הקרבנות כי לצורך הבירורים יורדים כל פרצו' \nאבי\"ע דאצילות בששת ימי המעשה ומתלבשים פרצופים שכנגדם בבי\"ע והם מתלבשים בבי\"ע \nדחול ר\"ל בבי\"ע דקלי' עד ליל שבת שאז יוצאים האבי\"ע דקדושה מתוך ימי החול לגמרי \nומתעלים ועולים למעלה למקומם ושורשם העליון ונשאר חלל פני בין הקדושה לימי החול י\"ד \nמדרגות ולפיכך נאסרו כל המלאכות תכף מתחילת ליל שבת משא\"כ בי\"ט שהותר מלאכת אוכל \nנפש (ס\"ג ע\"א) ואח\"כ ע\"י התפלות דשבת עולים ומתגדלים ע\"י שמקבלים מוחין חדשי בתוס' \nנשמה יתירה ממקום עליון כמ\"ש במקומו בע\"ה: \nאמנם בי\"ט מתעלים ויוצאים פרצופי האצילות מתוך בי\"ע דקדושה וגם בי\"ע דקדושה מתעלים \nויוצאים מתוך ימי החול ר\"ל דקלי' עד שיעור שנשארו נה\"י וחג\"ת דעשיה מלובשים בימי \nהחול וזהו מה שנעשה מאליו ואח\"כ ע\"י התפילות דיו\"ט מתעלים העולמות ועולים עוד \n"},{"index":11,"he":"מדריגה א' עד שעולים גם החג\"ת דעשיה מתוך ימי החול ולא נשאר רק נה\"י דעשיה מלובשים \nתוך ימי החול ולפיכך הותר מלאכת אוכל נפש שהם הנה\"י. וזהו אצלי מ\"ש הרב ז\"ל כי \nגדלות א' נכנסת מאליו והוא כי בעליית העולמות עלו זו\"ן למקום שהו עומדין ישסו\"ת \nואחר כך ע\"י התפלות דיו\"ט עולים עוד עד מקום או\"א כל זה הוא סדר שיעור עליית \nהעולמות אמנם המשכת המוחין לזו\"ן צריך להמשיך להם גם מישסו\"ת ממקום שהם עומדים בו \nעתה ויובן עם מ\"ש בהקדמה ע\"ש היטב וזה ודאי בין ביצוניות בין בפנימיות: \nוהנה עתה בערבית דליל פסח יכוין להמשיך כל המוחין דקטנות וגדלות שני דאו\"א בזו\"ן כי \nגדלות א' כבר נמשך מאליו כי מה שנעשה על ידינו בחול נעשה מעצמו בי\"ט אע\"פ שערבית \nהיא מדת לילה עכ\"ז נמשכין כל המוחין דמדת לילה ויום כי זאת היא המעלה שיש לליל פסח \nעל כל שאר ששבתות וימים טובים שבהם אין מוחין אלו נמשכין בזו\"ן אלא לאט לאט בהמשך \n"},{"index":12,"he":"סדר התפילות בערבית שחרית מוסף ומנחה משא\"כ בליל פסח כי מה שהיה ראוי להמשך בתפילות \nהנזכר נמשך הכל בתפלה א' דערבית והויא זיווגא עילאה ולפיכך אנו אומרים הלל גמור אחר \nערבית הנאמר בשאר הימים טובים ביום דאל\"כ מאי רבותא דליל פסח מכל הלילות שבכל \nהלילות נתקן מדת הלילה דזו\"ן של היום הבא ונמשכים להם מוחין ממדת לילה דפרצופים \nהעליונים שיעור המוחין דמדת היום והיא גדולה בערבית במדת היום אלא שבערך הכולל אינה \nאלא כמדת הנה\"י דמדת היום ההוא אבל עתה בליל פסח נמשכין כל המוחין דמדת יום ולילה \nלזו\"ן וזה לא בא מכחינו אלא מכח ורצון המאציל העליון שרצה ונתן כח בתפילה אחת \nדערבית להמשיך כל המוחין ולפיכך זיווגא אסיר לן כנזכר כל זה בדרוש ג' דדרוש פסח \nע\"ש: \nולכאורה נראה דכשחל פסח בשבת שצריך לכוין במנחה דאותו השבת כשאר מנחה דכל שבת \nלהעלות לז\"א לדיקנא דא\"א אמנם כד דייקת שפיר נראה שאין לכוין בה כלל וכנזכר לקמן: \n"},{"index":13,"he":"כ\"ז בפנימיות וכנגדו נמשכים כל המוחין בחיצוניות במעשה המצוה שבהגדה כנזכר בשער ב' \nמשער חיצוניות ופנימיות כי כל מצות מעשיות הם וברכותיהם כגון ציצית ותפילין ושלש \nסעודות דשבת ואכילת מצה ופסח וקידוש על היין וסוכה ולולב והיוצא הנה הם לתקן \nולהמשיך מוחין לחיצוניות העולמות וכל מצות שהם בדיבור לבד כגון התפילות ועסק התורה \nוכיוצא הוא לתקן ולהמשיך המוחין לפנימיות העולמות ע\"כ וכתב עוד בדרוש ג' שאין הפרש \nבין המוחין דחיצוניות לדפנימיות כלל אלא כדי להבין היכן אנו מדברים ראה אם המצוה \nשאתה מתעסק בה היא מעשיית הנה היא בחיצוניות ואם היא בדיבור (ע\"ב) היא בפנימיות ואל \nתטריח עצמך עוד כלל עכ\"ל הרי בפי' כל מה שאמרנו ולפי דרכנו למדנו שענין זה נעלם \nמקצת מקובלים שכתבו שאחר ערבית דליל פסח מסתלקין כל המוחין מזו\"ן וחוזרים להמשך \nבסדר הגדה ע\"כ שאין הענין כן אלא כמ\"ש הרב זלה\"ה שזה בפנימיות וזה בחיצוניות אלא \n"},{"index":14,"he":"שצריך להזהר שלא לכוין להמשיך מוחין ללאה: \nאמנם סדר הכונה בערבית אפשר שהוא באופן זה כי בק\"ש במלת ישראל יכוין להמשיך נ\"ר \nדחיה דאו\"א ובאחד ו\"ק דגדלות שני דאימא ובעמידה תשלום מוחין דאימא וכל המוחין \nדגדלות דאבא וגם קטנות א' דישסו\"ת באופן שנשתנה ליל פסח משאר הימים טובים למעליותא \nכנזכר לעיל וכנזכר בדרוש ג' מדרוש פסח ואע\"פ שבחותמי ברכות של התפילות הושוו כל \nהימים טובים אם יסתכל יראה כי אין השמות הנזכר ענין למוחין כנז\"ל וזהו פשוט וברור \nבלי ספק לישרים בלבותם המישרים אאורחותם ע\"פ ס' הכוונות של האר\"י זלה\"ה הנז' \nמתקיימים בזו\"ן כל ליל א' ויום א' דפסח ובתחלת ליל ב' מסתלקין כל המוחין הנזכר \nוחוזר לבחי' תלת כלילן בתלת כנזכר בדרוש שני של העומר ולפיכך אין אומרים הלל גמור \nבשאר ימי הפסח כשאר ימי הימים טובים וזה ודאי בפנימיות כי הלל בתפילות שהם בפנימיות \nוהם המוחין שנמשכו בזו\"ן בתפילת ערבית וכן המוחין דחיצוניות שנמשכו בזו\"ן במעשה \n"},{"index":15,"he":"המצות שבהגדה גם הם נסתלקו כנזכר בדרוש ח' דדרושי פסח שהוא דרוש ב' של העומר בתתו \nטעם למה הוצרכו ב' לילות ליל ו' וליל ז' דכל שבוע של העומר להמשיך מוחין דאבא משא\"כ \nבמוחין דאימא ואמר כי עיקר ליל פסח היתה ארבעה כוסות שע\"י נמשכו מוחין דאימא כי כוס \nגימטריא אלהים שהוא באימא ויין גימטריא אכדט\"ם שהוא באימא וכל עצמו של היין המשומר \nהוא באימא אבל מוחין דאבא לא נרמזו רק דרך רמז קטן כי מצה גימטריא ע\"ב \n \n"}]}
