{"id":"kabala-72f6d8494dd9-1-34","bookId":"kabala-72f6d8494dd9","part":1,"torah":34,"title":"דף לט עמוד ב","hebrewTitle":"דף לט עמוד ב","segments":[{"index":1,"he":"דף לט עמוד ב\nוהם זיווג דנשיקין דא\"א להוציא ו\"ק דז\"א אחר שעלו ונכללו נה\"י שלו בחג\"ת ונזדווגו \nמ\"ה וב\"ן דחיך וגרון זיווג דנשיקין במ\"ב זיווגים כנדע ומשם נמשכה הטיפה עם הו\"ק \nדז\"א דרך חוט השדרה עם ה\"ח לנה\"י דיליה סוד זו\"ן דיליה ונזדווגו ומשם נמשכו ליסוד \nסוד יעקב ורחל דיליה ונזדווגו המ\"ה וב\"ן שבו והמשיכו להם לו\"ק טיפה כלולה משלשה \nטיפיןם אש מיחם רוח והם המוחין שנמשכו מהנ\"ה לו\"ק אז יסוד דא\"א נק' שופר צר מלמעלה \nורחב מלמטה בסיומו. ואז מן המצר התחלת היסוד התחיל לקרוא לי\"ה שהם או\"א שימשיכו משם \nאליהם את הטיפה הנזכר ואמנם במרחב השופר שהוא סוף היסוד דא\"א ענני יה או\"א כי משם \nהטיפה הנז' יצאה וקבלוה י\"ה או\"א לתקנה בעיבור מ\"ש ש\"ה ח\"א פ\"ח: \nידוע מ\"ש הרב ז\"ל כי בכל ר\"ה חוזר האצילות העליון לכמות שהיה בתחילת הבריאה והענין \nהוא כי בכל שנה ושנה יש בירור ותיקון חדש מבירורים חשים אשר עדיין לא הובררו ולא \n"},{"index":2,"he":"עלו ולא נתקנו מבריאת העולם וע עתה וסר תיקונו הוא כסדר התיקון שנתקן בבריאת העולם \nוהוא פשוט למשכילים בברי הרב ז\"ל כפי מה שביאר לנו בע\"ח ובס' מ\"ש ובכמה מקומות אמנם \nזהו בבחינת בירור ותיקון הנעשה בבחינת העתים והזמנים שהם השנים של השמטות והיובלות \nהנמנים ועולים משבעה לשבעה עד א\"ס כמבואר אצלינו במ\"א בהקמה ע\"ש. אמנם בבחינת בירור \nותיקון ששת ימי השבוע שהם פרטי ששת ימי בראשית הנמנים ועולים מעשר לעשר לשתא אלפי \nשני: \nהנה (ע\"ב) בכל יום נברר ונתקן בכל מה שנעשה בו' ימי בראשית אמנם הוא בבחינת פרצוף \nאותו יום כמ\"ש בע\"ה וכן הוא מבואר בע\"ח ובס' מ\"ש ובדרוש ברכת המפיל ובכמה מקומות \nוזה פשוט וכתב הרב ז\"ל בדרושי ר\"ה ובספר הכונת הישן בדרושי ר\"ח בביאור ענין חסרון \nומלוי הלבנה כי י\"ב חדשי השנה הם כנגד י\"ב צירופי הוי\"ה וי\"ב צירופי אהי\"ה והם ו\"ק \nשהם ששה מלכים ז\"א וו\"ק שהם ששה מלכים דנוק' ובששה חדשי החורף נתקנים ו\"ק דז\"א והם \n"},{"index":3,"he":"מ\"ה דמ\"ה עם מ\"ה דב\"ן הנק' דכורא בערך ב\"ן דמ\"ה וב\"ן דב\"ן ובששה חשי הקיץ נתקנים \nו\"ק נוק' והם ב\"ן דמ\"ה עם ב\"ן דב\"ן הנק' נוקבא בערך מ\"ה דמ\"ה ומ\"ה דמ\"ה (כך מצאתי \nונ\"ל שצ\"ל מ\"ה דדב\"ן) וכל חדש כלול מארבעה שבועות שבהם נתקנים ארבע אותיות הוי\"ה \nדכללות הי\"ס דכל קצה שהם ארבעה פרצופי או\"א וזו\"ן דאותו הקצה וכל שבוע כלול משבעה \nימים לתקן השבעה מלכים דכל א' מארבעה פרצופים הנזכר בכל קצה והם כסדרן כי בחדש תשרי \nנתקן פרצוף החסד דמ\"ה דב\"ן ע\"י פרצופי חסד דמ\"ה דמ\"ה באותה השנה והוא אופן זה כי \nבארבעה שבועות שבו נתקנים ארבעה פרצופי או\"א וזו\"ן דחסד הנז'. בשבוע ראשון נתקנים \nשבעה מלכים דאבא. בשבוע שני שבעה מלכים דאימא דחסד הנזכר בשבוע השלישי שבעה מלכי \nז\"א דחסד הנזכר. בשבוע רביעי שבעה מלכים דנוק' דז\"א דחסד הנזכר וכל שבוע מארבע \nשבועות דחדש חשון נתקנים שבעה מלכים דכל א' מארבעה פרצופי אבא ואימא וזעיר ונוקביה \n"},{"index":4,"he":"דפרצוף הגבורה דמ\"ה דב\"ן ע\"י שבעה מלכים דכל אחד מארבעה פרצופי או\"א וזו\"ן דפרצוף \nהגבורה דמ\"ה דמ\"ה וכן עד\"ז פרצוף הת\"ת בחדש כסליו ופרצוף הנצח בטבת ופרצוף ההוד \nבשבט ופרצוף היסוד באדר. אמנם יש ביניהם שינוי כפי הסדר הפרצופים דהוי\"ה ואהי\"ה \nהמתייחסים לאותו החדש כמ\"ש בע\"ה. וכן עד\"ז בו\"ק דב\"ן דב\"ן הנתקנים ע\"י ב\"ן דמ\"ה \nבששה חדשי הקיץ כי בכל שבוע מארבעה שבועות דחדש ניסן נתקנים שבעה מלכים דכל א' \nמארבעה פרצופי או\"א וזו\"ן דפרצוף החסד דב\"ן דב\"ן ע\"י שבעה מלכים דכל אחד מארבעה \nפרצופי או\"א וזו\"ן דפרצוף החסד דב\"ן דמ\"ה וכן עד\"ז ארבעה פרצופי הגבורה בחדש אייר \nופרצוף תפארת בסיון ופרצוף הנצח בתמוז ופרצוף ההוד באב ופרצוף היסוד באלול באופן כי \nבהגמר י\"ב חדשי השנה נגמרים להתברר ולהתקן הו\"ק דמ\"ה ודב\"ן דפרצופי האחור דזו\"ן \nדכללות השנה היא. וזה הסדר בין לרבי אליעזר ובין לרבי יהושע שאמר פנימיות העולמות \n"},{"index":5,"he":"אלא שבחיצוניות העולמות מתחילים להתתקן ו\"ק דמ\"ה דמ\"ה עם ו\"ק דמ\"ה דב\"ן בששה חדשי \nהחורף כנז\"ל ואח\"ך ו\"ק דב\"ן דמ\"ה עם ו\"ק דב\"ן דב\"ן בו' חדשי הקיץ כנז\"ל בעת ר\"א אבל \nבפנימיות העולמות שלא היתה תחילת השנה אלא מניסן מתחילים להתתקן ו\"ק דב\"ן דמ\"ה עם \nו\"ק דב\"ן דב\"ן בששה חדשי הקיץ ואח\"כ בששה חדשי החורף נתקנים הו\"ק דמ\"ה דמ\"ה עם שש \nקצוות דמ\"ה דב\"ן כנז\"ל בדעת רבי יהושע. כי רבי אליעזר מביא ראיה מהעשבים והאילנות \nשהם חיצוניות העולמות ורבי יהושע מביא ראיה מבעלי חיים שהם פנימיות העולמות אפשר כי \nר\"א סובר כי בתחילה בו' חדשי החורף נברא ונתקן חיצוניות דדחיצוניות ואח\"ך בו' חדשי \nהקיץ נברא ונתקן פנימיות דחיצוניות: \n(ע\"ה ע\"א) ורבי יהושע סבר כי בתחלה בקיץ נברא ונתקן פנימיות דפנימיות ואח\"ך בחורף \nנברא ונתקן חיצוניות דפנימיות. או שר\"י סובר שבקיץ נברא ונתקן חיצוניות דפנימיות \nשהם בעלי חיים ובחורף נברא ונתקן פנימיות דפנימיות שהוא האדם באופן שיש חלוקות רבות \n"},{"index":6,"he":"להבין ולהשוות דבריהם: \nכי מתפילת ר\"ה נראה שאנו עושים כדברי שניהם זה היום תחילת מעשיך: \nהנסירה שבר\"ה לשנת הזמנים ושבכל לילה לימי ו' ימי בראשית ולר\"א בר\"ה תחילת תיקון \nוהמשכת המוחין דאב\"א לזו\"ן הכוללים דזו השנה הנכנסת ונסירה והמשכת מוחין דפב\"פ \nלזו\"ן דשנה שעברה והמשכת החסדים וזיווג דש\"ת לזו\"ן דשנת אשתקד: \nולר\"י שבפסח התחלת תיקון והמשכת מוחין דאב\"א לזו\"ן הכוללים בזו השנה ונסירה והמשכת \nמוחין דפב\"פ לזו\"ן דשנה שעברה וזיווגא עילאה לזו\"ן דשנת אשתקד: \nוהמשכת המוחין בליל פסח ויום ראשון דפסח לזו\"ן שהם בבחי' צד הב\"ן הנק' נוק' דזו\"ן \nהכוללים דשנה שעברה והם המוחין דפנים הנכנסים בנוקבא תחילה לפי שעה להגדילה תכלית \nגדולתה דפנים כדי שתקח רשימו דכל המוחין כדי שיהיה לה מציאות להבנות בפנים ע\"י כנז' \nבעמידה דחול ע\"י מצות ספירת העומר: \nענין וסדר המשכת המוחין דה\"ח וכללותם וכללות כללותם בנענועי הלולב בברכה ובהלל והוא \n"},{"index":7,"he":"להמשיך המוחין לג' פרצופים חב\"ד דכל קצה מו\"ק חג\"ת נה\"י דמ\"ה וב\"ן דנוק' שהם יעקב \nורחל והענין כי הו\"ק חג\"ת ונה\"י הם ב' פרצופים מלבישים זה לזה בשוה כי פרצוף דחג\"ת \nכלול מחג\"ת ונה\"י מתפשט עד למטה ועליו מלביש פרצוף דנה\"י גם הוא כלול מחג\"ת ונה\"י \nוג' פרצופי החג\"ת מלבישים זה לזה בשוה כי החסד הוא פרצף גמור כלול מחג\"ת ונה\"י \nוכעד\"ז בג' פרצופי הנה\"י שכל פרצוף כלול מחג\"ת ונה\"י והם מלבישים בשוה לג' פרצופי \nהחג\"ת הנזכר: \nועל ג' פרצופי החג\"ת הנז\"ל מלבישים ג' פרצופי המלכיות שלהם וגם הם כוללים מחג\"ת \nונה\"י ועל ג' פרצופי המלכיות הנזכר מלבישים שלשה פרצופי הנה\"י ועליהם שלשה פרצופי \nהמלכיות שלהם ונמצא כי ג' פרצופי המלכיות דנה\"י מלבישים לג' פרצופי הנה\"י גוהם \nמלבישים לג' פרצופי המלכיות דחג\"ת והם מלבישים לג' פרצופי החג\"ת וזה הסדר \n \n"},{"index":8,"he":"דף מ עמוד א\nהוא בפרצופי ו\"ק ומלכות דדעת וגם בו\"ק ומל' דזו\"ן וגם בו\"ק ומלכות דנוק' שהם יעקב \nורחל והנה כל פרצוף מאלו הו\"ק ומלכות הנז\"ל כלול משני פרצופים חג\"ת ונה\"י דמ\"ה וב\"ן \nעם נרנח\"י דנפש ורוח וחסר לכל פרצוף ג' הפרופים הפנימיים חב\"ד ואו החב\"ד נמשכים לכל \nפרצוף ע\"י הנענועים וכל זה בצלם דצ' דצלם ואח\"ך בהקפה להמשיך ב' צלמי ל\"מ: \nוהענין הוא כי בשלשה ימים הראשונים נתקנים ג' פרצופים דחג\"ת ובג' ימים האחרונים \nנתקנים שלשה פרצופי הנה\"י וביום הז' שהוא יום הו\"ר (ע\"ב) נתקנים ו' פרצופי המלכיות \nדחג\"ת ונה\"י והוא כי ביום א' יכוין להמשיך המוחין לפרצופי חכמות דפרצופי חג\"ת ונה\"י \nדחג\"ת וביום שני לפרצופי הבינות דפרצופים הנזכר וביום ג' לפרצופי הדעות דפרצופים \nהנזכר וביום ד' לפרצופי חכמות דפרצופי חג\"ת ונה\"י דנה\"י וביום ה' לפרצופי בינות \nדפרצופי הנה\"י הנז' וביום ו' לפרצופי הדעות דפרצופי הנה\"י דנה\"י הנזכר. וביום הו\"ר \n"},{"index":9,"he":"לפרצופי חב\"ד דפרצופי המלכיות דפרצופי חג\"ת ונה\"י דחג\"ת ודפרצופי המלכיות דפרצופי \nחג\"ת ונה\"י דנה\"י: \nוהענין באופן זה כי בג' ניענועים שלצד דרום דברכה דיום א' יכוין להמשיך המוחין \nדחח\"ן בג\"ה דת\"י לחח\"ן בג\"ה דת\"י דפרצוף חכמה דפרצוף חסד דחג\"ת דחג\"ת ונה\"י דחג\"ת \nובג' ניענועי צפון לחח\"ן בג\"ה דת\"י דפרצופי חכמה דפרצופי הגבורה דחג\"ת דחג\"ת ונה\"י \nדחג\"ת ובשלשה ניענועי מזרח לחח\"ן בג\"ה דת\"י דפרצוף חכמה דפרצוף ת\"ת דחג\"ת דחג\"ת \nונה\"י דחג\"ת ובג' ניענועי מעלה לחח\"ן בג\"ה דת\"י דפרצוף חכמה דפרצוף נצח דחג\"ת ונה\"י \nדחג\"ת ובג' ניענועי מטה לחח\"ן בג\"ה דת\"י דפרצוף חכמה דפרצוף הוד דחג\"ת ונה\"י דחג\"ת. \nובג' ניענועי מערב לחח\"ן בג\"ה דת\"י דפרצוף חכמת דפרצוף יסוד דחג\"ת ונה\"י דחג\"ת \nוכעד\"ז ביום שני להמשיך המוחין לחח\"ן בג\"ה דת\"י דפרצופי הבינות דחג\"ת ונה\"י דפרצופי \nחג\"ת ונה\"י דחג\"ת: \nוביום ג' לפרצופי הדעות דפרצופי הנזכר: \n"},{"index":10,"he":"וביום ד' לפרצופי החכמות דפרצופי חג\"ת ונה\"י דנה\"י כסדר יום א': \nוביום ה' לפרצופי הבינות דחג\"ת ונה\"י דחג\"ת ונה\"י דנה\"י: \nוביום ו' לפרצופי הדעות דחג\"ת ונה\"י דפרצופי חג\"ת ונה\"י דנה\"י: \nוביום ז' בג' ניענועי דרום של הברכה יכוין להמשיך המוחין לחח\"ן בג\"ה דת\"י דפרצופי \nהחכמות דפרצופי המלכיות דחג\"ת ונה\"י דפרצופי חג\"ת ודפרצופי נה\"י: \nכל ז' ימי הסוכות כונה הסוכה הוא להמשיך מוחין לחב\"ד דשש קצוות דחב\"ד מחב\"ד דו\"ק \nדדעת דאו\"א לחב\"ד דו\"ק דילהון ומשם לחב\"ד דו\"ק דחב\"ד דז\"א ומשם לחב\"ד דו\"ק דחב\"ד \nדנוק' וכן ע\"י הנענועים להמשיך מוחין מחב\"ד דו\"ק דדעת התחתון דאו\"א לחב\"ד דו\"ק דדעת \nדז\"א ומשם לחב\"ד דו\"ק דגופא ומשם לחב\"ד דו\"ק דדעת וגופא דנוק': \nוההקפות דכל יום שיש בהם ג' בחי' אדם להמשיך מוחין מו\"ק דחב\"ד דדעות דאו\"א וז\"א \nובהו\"ר חוץ מבחי' יומו גם הוא להמשיך מחב\"ד דחב\"ד דדעות הנזכר וביום ש\"ת הוא מהכתר \n"},{"index":11,"he":"דבחינה הנזכר: \nהניענועים ביום א' הם לבד דאורייתא והם לגופא דזו\"ן ומיום שני ואילך הם דרבנן והם \nביסוד שהם ליעקב ורחלכ ולזו\"ן נמשכים ממילא לא ע\"י. וכונת העלאת מ\"ן בברכת הלולב \nהיא ביעקב ורחל וגם בזו\"ן אע\"פ שאינו נעשה ע\"י הוא נעשה עתה בעת הזאת: \n(ע\"ז ע\"א) סוד הקפה לסוכות: \nהנה כונת הקפה ליום א' להמשיך לרחל מקיף לאה וביום ב' מקיף יעקב יום ג' מקיף ז\"א. \nיום ד' מקיף תבונה. יום ה' מקיף בינה. יום ששי מקיף יש\"ס. וביום ז' יום הו\"ר \nממשיכין לה מקיף אבא ואחרי שהוא בא מכח עתיקא כופל השפעותיו ומחלק לכולם שפע באופן \nזה. הקפה א' מעתיקא לאבא נקודת מקיף לאה מג\"ת דעתיקא ואבא נותן נקודת לאה זו ליש\"ס \nוהיא הוי\"ה נקודת צירי שב\"א ציר\"י שב\"א. הקפה ב' ממשיכין מעתיקא לאבא נקודת יעקב \nהוי\"ה שכולה חול\"ם ואבא נותן ליש\"ס ויש\"ס נותן נקודת לאה שהיתה בו תחילה לבינה. \nהקפה ג' נותן עתיקא לאבא נקודת זעיר אנפין הוי\"ה בד' רביעין בלא ניקוד ואבא נותן \n"},{"index":12,"he":"ליש\"ס ויש\"ס נותן נקודת יעקב לבינה ובינה נותנת נקודת לאה לתבונה. הקפה ד' נותן \nעתיקא לאבא נקודת תבונה הוי\"ה בניקוד אלהים ואבא נותן ליש\"ס והוא נותן נקודת ז\"א \nלבינה ובינה נותנת נקודת יעקב לתבונה והיא נותנת נקודת לאה לז\"א. הקפה ה' נותן \nעתיקא לאבא נקודת בינה הוי\"ה שכולו צירי ואבא נותן ליש\"ס והוא נותן לבינה נקודת \nתבונה הוי\"ה בניקוד אלהים ובינה נותנת לתבונה נקודת ז\"א הוי\"ה בד' רביעין ותבונה \nנותנת לז\"א נקודת יעקב הוי\"ה בחולם וז\"א נותן ליעקב נקודת לאה. הקפה ו' נותן עתיקא \nלאבא נקודת יש\"ס הוי\"ה שכולה פת\"ח ואבא נותן ליש\"ס ויש\"ס נותן נקודת בינה לבינה \nובינה נותנת נקודת תבונה לתבונה ותבונה נותנת נקודת ז\"א לז\"א וז\"א נותן נקודת יעקב \nליעקב ויעקב נותן נקודת לאה ללאה. הקפה ז' נותן נקודת עתיקא לאבא הוי\"ה כזה יהוה \nקמץ פת\"ח קמ\"ץ פת\"ח והיא מחזיק אותה לעצמו ודע כי בכל א' מז' הויו\"ת צריך לשתף לה \n"},{"index":13,"he":"הוי\"ה שכולה קמ\"ץ מכח עתיקא שהוא מהכתר: \nכונת חנוכה: \nחנוכה חנ\"ה כ\"ו חנה גימטריא ס\"ג וכ\"ו הוא שם הוי\"ה עוד חנוכה עולה ט\"פ והוא משם \nטפטפי\"ה שזה השם ר\"ל שטיפות י\"ה יתעלו למעלה ולא ישלטו בהם הקליפות שכבר ידעת שאלו \nהימים הם לתקן ההוד והוד זה הוא ספירה ח' ובעבור זה יש ח' בחנוכה והיא צורת פתח \nוצריך להיותה סמוך לפתח טפח (ע\"ב) שטפח עולה צ\"ז ובחלל שיש בין הוד ליסוד יש שם שם \nא\"ל אדנ\"י שעולה ע\"ה צ\"ז והיסוד של נוקבא הוא פתח וד' אותיות של שם אדנות הוא בסוד \nטפח לכן צריך שיהיה בין הפתח לחנוכה שיעור טפח סמוך לפתח: \nכונת הפתילה היא שעולה תקכ\"ה שהוא מפתילה תלצ\"ה ד' שלהובים הרי תקכ\"ה וה' אלהים הם \nה' גבורות ממותקים שהם בסוד שמן ולא בסוד מים שהמים אינם מניחים רושם בעבור היותם \nחסדים גמורים אבל השמן מניח רושם שסוף סוף הם גבורות אלא שהם ממותקים ושמן זה יורד \nמחמשים שערי בינה דאמא ועד הוד התפטשת וחמישים שערי בינה מתחלקים כ\"ה באימא וכ\"ה \n"},{"index":14,"he":"בהוד וה' חסדים הם בסוד טיפה שעוברים מחג\"ת נ\"ה ה' יודי\"ן כלולים מי' וי' מי' הם \nת\"ק וכ\"ה שערי בינה הרי פתילה ויכוין כשישים אותה בתוך הנר בסוד נקודת ציון שהוא \nכפוף ואח\"כ עולה השלהבת בסוד בנימין וכשידליק הפתילה יכוין בסוד ו' של הוד נקודה \nכזה ויכוין בסוד בנימין שהיא באה בסוד נ\"ה. אדם קדמאה שהיא עולה סוד חנוכה במעלת \nכ\"ב והשמן צריך שיהיה \n \n"},{"index":15,"he":"דף מ עמוד ב\nמשקלו י\"א בצים שהוד זה היה שקוע בתוך הקליפות שמספרם י\"א. ביצה עולה צ\"ז שהוא א\"ל \nהוי\"ה (ולע\"ד נראה א\"ל אדנ\"י וצ\"ע) ביצה היא י\"ג דרהמים כל א' מהדרהמים היא י\"ו \nשעורת שהם הכל מאתים ושמונה שעורות שהם ח' הויות שיש בהם ל\"ב אותיות שהם באים מא' \n(פי' הוו של א' חלוקה לשנים והם י\"ו למעלה וי\"ו למטה סכ\"י) שברישא דעתיקא ושורשם \nמנ\"ה דאדם קדמאה וכשיורדים מוצאים זו הא' ולוקחים מספרה ויורדים למטה למתק הגבורות \nשעולים יצחק ושורש הגבורות היא פ\"ר תוציא שורש החסדים שנתמעטו בתוך הגבורות תוציא \nע\"ב מפ\"ר ישאר ר\"ח שהוא כמנין יצחק ומטעם זה לא נקרא יצחק פר כי כשישארו הגבורות \nבלתי שם ע\"ב אז יבא שם ע\"ב כנגדם כדי למתקם אבל כשהם ביחד א\"א לבא ע\"ב כנגדם \nלהכניעם ועוד ששורש כולם הוא מ\"ב ה\"פ מ\"ב עולים ר\"י. וע\"ב יש בו ד' יודין כלולים \nמעשר הם ת' נשאר משם ע\"ב ל\"ב הרי תב\"ל כמו כן בשם ס\"ג יש בו ג' יודין והאלף ששורשה \n"},{"index":16,"he":"יו\"ד הם ד' יודין הם ת' נשאר משם ס\"ג ל\"ב כשתסיר ג' יודין וא' שהם ל\"א הרי תב\"ל \nוכנגדו בשם קס\"א כנ\"ל כמו כן בשם מ\"ה יש בו ג' אלפין שהם בשורש יו\"ד ועם יו\"ד של שם \nד' יודין כלולים מעשר הם ת' נשאר משם מ\"ה ל\"ב כשתסיר י\"ג שהם שלשה אלפין ויו\"ד הרי \nתב\"ל כנגדו בשם קמ\"ג יש בו שני אלפין ששורשם יודי\"ן ויו\"ד של שם הרי ש' נשאר קל\"א \nועם הכולל קל\"ב הרי תב\"ל וזהו כשתסיר י' ושני אלפין שהם י\"ב כמו כן בשם ב\"ן יש ב' \nההין של המילוי כל א' בצורת ד\"ו הרי ב' יודיןו ויו\"ד של השם הקרי ג' יודין הרי ש' \nוט' אותיוו עם הכולל הם י' כלול מעשר הרי ת' ישאר משם ב\"ן ל\"ב הרי תב\"ל כנגדו בשם \nקנ\"א יש בו ב' ההי\"ן של המלוי בצורת ד\"ו הרי ב' יודין ויוד של שם הרי ש' נשאר משם \nקנ\"א קל\"א ע\"ה הרי קל\"ב שהוא תב\"ל ד\"פ תב\"ל הם אלף ושבע מאות ועשרים ושמונה וסימנך \nאל תשכ\"ח אלף שכ\"ח שש עגלות צ\"ב עגלה על ב' הנשיאים שהם כוונו לעשות זווג אלהי\"ם \n"},{"index":17,"he":"ואהי\"ה שעולה עגל\"ה ע\"ה והוי\"ה יש לה י\"ב צירופים וכולם נתמלאו במלוי ע\"ב בעבור \nהיות המקריב אהרן שהוא חסד וכל אחד לקח המלוי מ\"ו מ\"ו שהם שני מלוי ע\"ב הרי צ\"ב וכל \nא' כיוון לתקן ה' פרצופים שהם ת\"ק וששה שלה הרי שור לא' ששה צ\"ב עולים (ע\"ח ע\"א) \nתקנ\"ב ולכל א' יש לו א' מהאלף של עתיקא שהיא השורש של אהי\"ה הרי לכל א' ל\"ב י\"ב פ' \nל\"ב הם שפ\"ד תקנ\"ב הם במנין י\"ג תיקוני דיקנא דעתיקא שהם י\"ג פ' ע\"ב ואחר שכל אלו \nהתיקונים הם לתקן להוד שהוא פסיעה לבר וניקודו יוכיח ואחר שיום א' הוא ממתק הגבורה \nראשונה שהיא בינה. בינה עולה ס\"ז אאל אדנ\"י צ\" הוי\"ה בניקוד אלהים ג\"כ עולה צ\"ו \nעולים כולם נט\"ר עם הכולל עולה ר\"ס שהם י' הויות ואלו הי' הויות הם ביום כשאומר \nההלל. ביום שני של חנוכה צריך לכוון למתק גבורה ב' שהיא גבורה שעולה רי\"ו וצריך \nלכוין כשאומר הברכה בשם יכוין במלוי אלפין ויכוין באלף של מילוי ה\"א אחרונה יכוין \n"},{"index":18,"he":"אותה כזה א' שהיא יו\"ר שעולה רי\"ו וה\"א הוא ה' אותיות אלהים. להים ורי\"ו עולים ש\"ב \nב\"פ ש\"ב עולה תר\"ד שהם שש עגלות צ\"ב שש ושני אותיות והכולל וכולל הכולל הם תר\"ד \nוהש\"ב השני שאנו מחשבים הוא מאלף של ה\"א ראשונה שג\"כ עולה בצורת הנזכר רי\"ו וה' \nראאשונה הוא אותיות אלהים בגי' פ\"ו ורי\"ו עולה ש\"ב אחר ואלו הם שני פעמים ש\"ב הנזכר \nוהנשיאים כיוונו למתק כ\"ד צירופי אדנות עם כ\"ד צירופי הוי\"ה כיצד ש\"ב עם יו\"ד של \nוייצר שהוא כנגד שני יצירות זעיר בסוד טיפה ויסוד בסוד טיפה ובעבור זה הניקוד של \nאמא בצירי שהוא ב' יודין כנגדו ב' יצירות של זעיר הרי ש\"ב ועוד יו\"ד הרי יש\"ב שהם \nי\"ב צירופי הוי\"ה וש\"ב השני עם י' השנית הרי יש\"ב אחר כנגד י\"ב צירופי הוי\"ה אחרים \nשהם כל הצירופים כ\"ד כשתתן הפרש בין ה\"א ראשונה של הוי\"ה לה\"א אחרונה שתבין הכ\"ד \nצירופים איך הם וכל אאלו הם לתיקון הוד שבינה דאמא אתלבשת בהוד שלה ומכח זאת הארה \n"},{"index":19,"he":"יכול לקחת הניצוצות שהם מובלעות בקליפות בסוד טיפה ואלו הנשיאים כוונו לקחת כל אחד \nצירוף א' הוי\"ה מיש\"ב הרי לכל נשיא ב' צירופים ב' הויו\"ת שעולים ב\"ן ושם ב\"ן יש לו \nט' אותיות וכל נקודות בציר\"י שהוא ניקוד אאימא כנזכר לעיל תשעה פעמים עולים ק\"פ \nוכולל הנקודות וכולל השם הם קפ\"ב כמנין יעקב שהם ב' עקב א' של הוד וא' של נצח \nשבתיקון הוד נתקן גם נצח והם ב' עקב והם לוקחים היו\"ד שהם הניצוצות הנבלעות בתוך \nהקלי' בסוד יו\"ד ונכללים בתוך הקדושה ונעשה יעקב כמו שעשה יעקב לעשו: \nבחנוכה כשתשים השמן תכוין בשם בי\"ט שהוא שמן בא\"ת ב\"ש והניקוד ב' קמצין ושב\"א \nהקמצי\"ן מורה על היותו נמשך מנה\"י של א\"ק ונמשך ובא בכל הפרצופין שהם ה' כנודע \nושורה במנורה שנקודתה שב\"א וזה הניקוד עולה בגי' ב\"ן והשם עצמו עולה אהי\"ה הרי שם \nע\"ג וכך עולה חנוכה חנ\"ה כ\"ו חנ\"ה עולה ס\"ג להורות שזה הרגל מאיר בו אימא עילאה עוד \nיכוין שחנוכה עולה פ\"ט והוא משם. טפטפיה שי\"ה צריכים אנו להשלים שם זית כיצד שמן \n"},{"index":20,"he":"עולה ש\"ץ ובמ\"ק עולה (פ\"ט) י\"ב הרי ב\"ת ועם י\"ה הרי זית. וכשמברך יכוין בשם הוי\"ה \nבמילוי יודי\"ן שעולה ס\"ג ויכוין בשם אהי\"ה דיודי\"ן שעולה קס\"א שהוא הכל בגימטריא \nרכ\"ד שהם ב' יב\"ק וכשאומר להדליק יכוין בשם קמ\"ג ובמלוי שם ע\"ב שהוא ל\"ו שכך עולה \nלהדליק שמלוי היו\"ד שהם ו\"ד הם לצורך הנוקבא. ב' (ע\"ב) אל בינה דא\"ק וב' אל שבפנים \nדא\"א באים אל תוך זעיר ויושבים בשפת החור ואלו הב' א\"ל הם ד' אותיות שהם ארבע \nאצבעות של טפח הסמוך לפתח ויכוין שעשה נסים נ\"ס נו\"ן סמ\"ך שעולים רכ\"ו שהוא ברו\"ך. \nקנ\"א ב\"ן עם אותיותיהם י\"ט וד' אותיות השם עולים רכ\"ו ואותיות נס במילואם יש בהם נס \nחר והוי\"ו רומז לפתילה זמן עולה בגי' צ\"ו אל אדנות ע\"ה ג\"כ עולה צ\"ו שהם זו\"ן שמש \nוירח שהם זמנים. באלהינו יכוי\"ן אלהים בודין ונו\"ן של אלהינו רומז לזעיר ונוקביה. \nבלילה ראשונה גבורה א' שהיא בינה שעולה ס\"ז הוי\"ה בניקוד אלהים עולה צ\"ו אל אדנות \n"},{"index":21,"he":"ג\"כ עולה צ\"ו הרי צ\"ו לצ\"ו עם ס\"ז בגימטריא נט\"ר וע\"ה הרי ר\"ס שהם שתי פעמים אדנות \nבריבוע עם האותיות את\"ה בגי' ב\"פ ג\"ר והם שתי שמות קנ\"א ב\"ן רחל לאה בסוד ראש ועקב \nעל חור פתן י\"ה אדנ\"י עולים פ' והם ברגלי לאה וה' אלהים שעולים בימטריא ת\"ל וב' \nיודין של וייצר עולה הכל פת\"ן ועומדים שם כדי שלא יעבור פתן החיצון ואלו הב' יודי\"ן \nהם כנגד ב' יצירות של ויצר והם כנגד רחל ולאה הנזכר וש\"ה של שעשה הוא ב' אהי\"ה \nמלאים שהם קנ\"א קנ\"ב ושני כוללים שהם כמנין ש\"ה. דע שיש בשלהבת ש\"ת הב\"ל והם \nבמדריגה א' ביסוד דאבא אלא שההבל הוא יותר פנימי משת כי שת הוא למטה בסוד וחשופי שת \nוזה השלהבת יוצאת מי\"ה וזהו שלהבת י\"ה כיצד יוצא מי\"ה שלהבת דע כי י\"ה דמלוי כזה \nיו\"ד ה\"י תכה יו\"ד בה\"י הם ש' וה\"י ביו\"ד הם ש' עולה בגי' ת\"ר והיו\"ד תכה מינה ובה \nי' פעמים י' הם ק' וכן ה\"פ ה' הם כ\"ה הרי תשכ\"ה וז' תיבות של ב' הכאות הרי תשל\"ב \n"},{"index":22,"he":"וכשמתפשטים אותיות אל כשיוצאים מטיבור ז\"א באור חוזר היו\"ד שיוצאת תחילה היא פוגעת \nבה\"א שיורדת אחריה ומכה שם ומתמלאים ונעשים חמשה אותיוח הרי שלהבת עוד יש בשלהבת ג' \nגוונים ששמם הוא זה זהרירו\"ן מיכא\"ל ושורשם שהוא קס\"א והג' היתרים הם הג' שמות \n \n"}]}
