{"id":"kabala-72f6d8494dd9-1-38","bookId":"kabala-72f6d8494dd9","part":1,"torah":38,"title":"דף מד עמוד ב","hebrewTitle":"דף מד עמוד ב","segments":[{"index":1,"he":"דף מד עמוד ב\nפב\"פ ויזדווגו ואז יש מ\"ן ברחל נוק' דז\"א ועל ידם היא מעלה אותם אבל כשאין מעשים \nטובים וזכיות בתחתונים אין כח ברחל נוק' דז\"א להעלות מ\"ן ולכן היא צריכה אז להעלות \nהיא וזעיר למעלה עד או\"א והיא לוקחת מ\"ן דאימא בהלואה ואז מזדווגים שניהם בהיותם שם \nלמעלה באופן כי זווג זה כמעט אינו מיוחס על שמם אלא ע\"ש או\"א כי עד מקומם עלו וע\"י \nמ\"ן שלהם נזדווגו ואמנם אם היו רוצים להזדווג למטה במקומם לא היו יכולים כי לחסרון \nזכיות התחתונים לא היו יכולים לחזור פב\"פ כי א\"א להזדווג אלא פב\"פ וכיון שאאין \nיכולת בהם לחזור פב\"פ בהיותם למטה אינם מזדווגים שם ונמצא כי אעפ\"י שהאמת הוא שאין \nשום זווג אלא בהיותם פב\"פ עכ\"ז כאשר אי אפשר לעמוד במקומם אלא אב\"א ולכן עולין \nלמעלה כי שם יוכלו לחזור פב\"ב ויוכלו להזדווג הנה הזווג ההואא נק' זווג של אב\"א: \nא (כ\"ט ע\"א) מוחין דיניקה דקטנות לא יחסר מז\"א לעולם ואפשר שגם מוחין דעיבור דגדלות \n"},{"index":2,"he":"דהיינו ג' פרקין תתאין דצ' דצלם דאמא. עיין בע\"ח שער פנימיות וחיצוניות דרוש ראשון: \n\nב שלשה כלים דחיצוניות הם שמות אלהים דניצוצות אך נר\"ן שבהם הם הויות ואורות ובבא \nהגדלות אז הכלים דחיצוניות נעשים קרומים והכלים דפנימיות נעשים מוחין בערך הכלי' \nדחצוניות לא בערך הנר\"ן שבחיצוניות. שם בדרוש שני: \nג ג' כלים דהויות שבכל ספירה הם דפנימיות ולא דחיצוניות. שם: \nד ג' כלים דחיצוניות הם כנגד בי\"ע שבז\"א וג' כלים דפנימי' כנגד אצי' שבז\"א ונר\"ן \nשבפנימיות הם ההויות המנוקדות בקמץ ופתח כו'. שם. וכן נר\"ן דחיצו' הם הויו\"ת \nמנוקדו' בקמץ כו' דרוש ג': \nה הכלי דמ\"ן דנוק' הוא בחי' כ\"ב אתוון וה\"ג מנצפך הם המ\"ן וכשזו\"ן אב\"א אז נתן לה \nכ\"ב אתוון ומנצפ\"ך אחד ומהם נעשו דלת אחד וחצי הכלי דמ\"ן וחצי המ\"ן ובנסירה לוקחת \nכ\"ב אתוון אחרות ושורש המנצפ\"ך עצמן ולא הארתם והם ה' דמים טהורים גבורות ממותקות \nונשלמו דלת הב' וחצי הכלי וחצי המ\"ן (ע\"ב) וצ\"ע מה נתחדש בביאה א' שכבר נשלם הכלי \n"},{"index":3,"he":"והמ\"ן בעת הנסירה. עיין שער מ\"ד מ\"ן פי\"ב: \nו כלי דמ\"ד דז\"אוכלי דמ\"ן דנוק' דפנימיות הם המ\"ן עצמן דחיצוניות והם החו\"ג \nהראשונים שבעת האצילות אבל המ\"ד ומ\"ן עצמן הם חו\"ג הנמשכים בכל עת מזווג או\"א. שם: \nז והכלי הנזכר הוא יותר גדול מהמ\"ן עצמן. שם: \nח ואי אפשר לצאת נשמה ממ\"ד ומ\"ן הנזכר החדשים אם לא שתתלבש בלבוש אלוה הנמשך מהכלי \nהנזכר שהם החו\"ג הראשונים והוא המעלה אותה למ\"ן אבל בלא לבוש זה אין בה כח לעלות. \nשם: \nט החו\"ג החדשים מהם נעשים הנשמות ואינם נשארים בזו\"ן כמו הראשונים אלא כלים ונפסקים \nולכך צריך זווג בכל עת. שם: \nי מוהרח\"ו ז\"ל צ\"ע איך החו\"ג הראשונים גדולים מהחדשים ונלע\"ד שיש רוחאא מהחו\"ג \nהראשונים בחיצוניות ובפנימיות ובחיצוניות נעשה לבוש לחדשות דחיצוניות ודפנימיות \nלבוש לפנימיות. שם: \nיא וכל זה הנ\"ל הוא בזווג תחתון ודכותיה בזיווג העליון דנשיקין: \nיב כל מצות מעשיות וברכותיהם כגון תפילין וציצית וקידוש שבת על היין ונטילת ידים \n"},{"index":4,"he":"וג' סעודות ואכילת מצה בפסח וסוכה ולולב וכיוצא הכל הוא בכלים דחיצוניות וכל מצוה \nבדבור כגון התפילות ועסק התורה וכיוצא הכל בכלי דפנימיות אמנם הכונה במחשבה הוא אור \nהפנימי שהוא הנשמה בין בחיצוניות בין בפנימיות והברכות במקיף בין בחיצוניות בין \nבפנימיות דרוש שער פנימיות וחיצוניות: \nיג רחל תופסת כל שיעור קומת ז\"א ובחצי העליון שם מתלבשת לאה ונק' על שמה וחצי \nהתחתון נק' רחל ש' אנ\"ך פ\"ז: \nיד דע שאין נשמת הצדיק עולה למ\"ן דבינה אלא ע\"י מסירת נפשו למיתה ר\"ל ד' מיתות ב\"ד \nעל קידוש ה' אך הנפש יכול' לעלות למ\"ן למלכות ע\"י מסירת נפשו למיתה על קיום התורה \nוהמצות ואין צריך הריגה. שער מ\"ד ומ\"ן דרוש י\"א כלל ט\"ז. כפי הנז\"ל בכלל י\"ב שכלל \nמצות המעשיות הם בחיצוניות העולמות אפשר להבין מה שקשה לנו והוא כי אחר שנכנסו כל \nהמוחין בז\"א עד גדלות שני בערבית בליל פסח ועל זה אנו אומרים ההלל א\"כ הסדר למאי \n"},{"index":5,"he":"אצטריך וא\"ת שחוזרים ומסתלקים זה לא נזכר בדברי הרב הקדוש האר\"י זלה\"ה אבל כפי הנז' \nשכל המצות המעשיות הם לצורך החיצוניות לא קשיא מידי כי כל מעשה הסדר של ליל פסח הוא \nלהכניס המוחין בחיצוניות העולמות אבל פנימיות העולמות שהם הנשמות כבר נכנסו כל \nהמוחין שלהם בתפלת ערבית כנזכר בדברי הרב זלה\"ה ואינם צריכים להסתלק ולחזור בעת \nהסדר כמו שכתבו קצת מן המקובלים. הקטנות דליל פסח הוא היניקה וכולל גם העיבור וגם \nקטנות ב' הוא היניקה עי' ע\"ח שער המוחין פ\"ד מ\"ב: \nטו כל הדרושים הנאמרים בפנימיות ישנם בחיצוניות ואין ביניהם הפרש כלל ואל תטריח \nעצמך יותר וכדי שתכיר באיזו בחי' אנו מדברים תראה (ל' ע\"א) אם אותה מצוה הוא במעשה \nהרי היא בחיצוניות ואם היא בחי' דיבור ותפלות הרי הם בפנימיות. שער פנימיות \nוחיצוניות דרוש שלישי: \nיו ענין עליית העולמות והכללותם בתפלת החול ובקבלת שבת ור\"ה עיין בשער פנימיות דרוש \n"},{"index":6,"he":"ג': \nיז רחיצת פניו ידיו ורגליו בחמין בע\"ש הוא דוגמת יפנה ויטול דחול והוא לתקן \nהחיצוניות ולהסיר מהם הקליפות והמזמורים דקבלת שבת הוא דוגמת הקרבנות דחול. שם: \nחי חלוקא דרבנן הוא גוף זך מאד ודק מאד והוא לבוש שבו מתלבשים נר\"ן שהם האורות \nדעיבור ויניקה ומוחין. שם דרוש ד' והוא נעשה ע\"י המצות: \nיט כשמזדווגים או\"א להוציא המוחין דז\"א נכללים לב' פרצופים כל הד' פרצופים ואח\"כ \nנפרדים ונולדים המוחין מבינה עלאה ויורדים ומתלבשים בצלם דתבונה הב' שהיא הג' \nונכנסים בז\"א וזה במוחין דגדלות לבד. שער כ\"ה דרוש ד': \nכ י\"ס דב\"ן כלים ואורות הם נפש שבו ובתוך גוף זה מתלבשים י\"ס דמ\"ה דז\"א כלים ואורות \nוהם רוח דז\"א ועד\"ז בנוק' והגוף החצון דז\"א נקרא ת\"ת כליל שית סטרין ויעקב. והגוף \nהפנימי נקרא ת\"ת מלגאו דאתי בשית סטרין והוא משה וישראל והגוף החצון דנוקבא נקרא \nמלכות והפנימי נקרא כנסת ישראל. וזווג ב' הגופים הפנימיים נקרא נשיקין רוחא ברוחא \n"},{"index":7,"he":"בערך החיצוניים וכשאין להם רק הב\"ן שהוא החיצוניות הם עומדים אב\"א וכשננסרים \nוחוזרים פב\"פ הוא שבא להם פרצופים דמ\"ה והוא החסד דאתי ופריש לון כנזכר בברכת אבות \nדחול שער פנימיות וחיצוניות פ\"ו: \nכא ודע כי כשאנו אומרים שעולה ז\"א בחיצוניות נה\"י דאמא אינו בפעם א' אלא תחילה בסוד \nעיבור בבחי' חיצוניות ואח\"כ יניקה בבחי' אמצעית ואח\"כ גדלות בבחי' פנימיות ונמצא כי \nג' בחינות פנימיות ג\"ר דז\"א הלבישו שלשה בחי' דחיצו' נה\"י דאמא ואח\"כ חוזר לעלות \nומלביש שלשה בחינות פנימיות ג\"ר דז\"א לשלשה בחינות פנימיות נה\"י דאמא ע\"י ג' בחינו' \nעיבור יניקה ומוחין והשלשה בחינות חיצוניות נה\"י דאמא ירדו להיות מתלבשים לג' בחי' \nחיצוניות דג' אמצעיות בז\"א וכן עד\"ז בכל העליות שיש בכל הפרצופים. שער פנימיות \nוחיצוניות פרק ג': \nכב החילוק שבין עליות החול לעליות דשבת. עיין שער הנ\"ל פ\"ח כלים הויות בלי ניקוד \nוהנשמה הויות בניקוד. שער \n"},{"index":8,"he":" \nדף מה עמוד א\nהנ\"ל פ\"ח. מה שיורד מהפרצופים דאצילות לבי\"ע הוא חיצוניות הכלים. שם: \nכג כשמסתלקי' המוחין גם הכלי הפנימי מסתלק. שער הנ\"ל פ\"ח: \nכד כשאין לזו\"ן רק הב' פרצופים דעיבור ויניקה דהיינו הב' כלים חיצון ואמצעי אז \nנקראא אב\"א ואינם ראוים לזווג ועולים לאמא והנה\"י מועלים להם לכלי הפנימי ומזדווגים \nפב\"פ. שם: \nכה כשז\"א בעיבור דהיינו פרצוף נה\"י דהיינו כלי החיצון שבו בכללו נוקבא (ע\"ב) הוא \nשיעור חצי מדה עטרת היסוד וכשיש לו יניקה דהיינו פרצוף דחג\"ת דהיינו כלי האמצעי \nהנוקבא שיעור מדה אחת שלימה ובגדלות באים לו ג\"ר דב\"ן דהיינו פרצוף דחב\"ד דהיינו \nכלי הפנימי וגם באים לו עם ג\"ר דב\"ן י\"ס דמ\"ה ולנוק' ט' אחרונות דב\"ן וי\"ס דמלכות \nדמ\"ה. שם: \nכו בקטנות אין לזו\"ן מ\"ה כלל רק ב\"ן. שם: \nכז בבוא הגדלות אז הז\"א נותן לנוקבא בעת הנסירה כל הב\"ן דיליה ונשאר בו הארתו והוא \nלוקח כל המ\"ה דיליה ודילה ונותן לה הארת המ\"ה דילה לבד וכ\"ז המ\"ה והב\"ן דגדלות נק' \n"},{"index":9,"he":"תוספת המסתלק ולא נשאר בשניהם כי אם ב\"ן דקטנות ונמצא עיקר מ\"ה בזכר והארתו בנוק' \nועיקר ב\"ן בנוק' והארתו בזכר וכעד\"ז באו\"א או אפשר כי מ\"ה בימינם וב\"ן בשמאלם בין \nבזו\"ן בין באו\"א. שם: \nכח ובבוא הגדלות בז\"א כלי הפנימי גדלה הנוקבא מאחוריו עד החזה ואין בה רק שני כלים \nוחסר דעת ויסוד ומלכות שבה ובנסירה לוקחת בינה וגבורות דהיינו ב\"ן דז\"א ונשלם דעת \nויסוד ומלכות וחוזרים פב\"פ ובזווג א' נותן לה שם ב\"ן בבחי' הגדלות ונשלמת ובזווג ב' \nנותן לה הארת המ\"ה שהם החסדים לצורך הנשמות. שם: \nכט הדעות דזו\"ן אין בכ\"א מהם רק ב' כלים דיניקה וגדלות. שם: \nל ה\"ג היוצאים לתיקון פרצופי הנוקבא הם נקבות והניתנים בסוד טיפת הזווג הם זכרים. \nשם: \nלא ממקום אחר נראה כי ו\"ק דב\"ן נתקנו ע\"י ו\"ק דמ\"ה ובהגדלות באים ג\"ר דב\"ן וג\"ר \nדמ\"ה וכן בנוקבא עד\"ז. שם: \nלב בב\"ן יש חו\"ג ובמ\"ה יש חו\"ג בז\"א וכן בנוקבא. שם: \nלג משם ב\"ן שהם ה\"ג מהארתם נבנית הנוק' ועצותה נעשה הכלי דמ\"ן דילה ומשם מ\"ה שהוא \n"},{"index":10,"he":"ה\"ח נעשה הכלי דמ\"ד. שם: \nלד הטיפה נמשכת מחסד ראש הו\"ק ואינה נמשכת מדעת העליון שבמוח זולת ליחידים. שם: \nלה ענין התלבשות מוחין דאו\"א בז\"א ומוחין דישסו\"ת בנוק' וענין הסתלקותם מז\"א \nונותנין לנוקבא בעת הנסירה עיין שער י\"ד שער או\"א פ\"ז עד סופו: \nלו זווג דחיות דזו\"ן נפסק לפעמים. שם פ\"ח: \nלז ירידת הנוקבא בעשיה בום אחר התפלה ובלילה. דרוש עשירי משער מ\"ד ומ\"ן: \nלח טעמים כתר נקודות חכמה תגין ג\"ר דבינה אותיות ז\"ת דבינה וזו\"ן. שער טנת\"א פ\"ה: \nלט ענין המקיפים דברכות האמצעיות דעמידה יוצאים מז' תחתונות דז\"א לז' תחתונות דנוק' \nעיין בע\"ח שער י\"ז פ\"ד. ובכוונות כתוב כי הפנימי מז\"ת (ל\"א ע\"א) והמקיף מג\"ר דכל \nאחת מז\"ת. ועיין במבו\"ש ש\"ב ח\"ג פ\"ה בפרטי הפנימיי' והקיפים: \nמ מ\"ש הרב זלה\"ה שבעת השינה והתרדמה דז\"א נמשכים לו מוחין חדשים יותר עליונים היינו \nאחר השינה שאותם המוחין הראשונים נתחדשו וקבלו הארה גדולה יותר. עו\"ת ד\"ה מיום ר\"ה \n"},{"index":11,"he":"מתחלת הנסירה מ\"ש ענין שקל עיין מבו\"ש ש\"ג ח\"ב פ\"ט: \nמא עשרת דמים דעשרת רבועי אהי\"ה דלבושי ה\"ח וה\"ג המתפשטים בז\"א בעיבור ויניקה מאימא \nהם סוד נ' שערי בינה עיין מבו\"ש ש\"ה ח\"ב פ\"ה צ\"ל אם יש לכוין בהם בחמשים תיבות שבק\" \nמן ושמתם עד על הארץ: \nשם אגלא ושם בוכו מילוי דמילי דאדנ\"י ד\"ל אותיות הם במלכות בהיותה פב\"פ רוח הקדש \nתיקון הנדר די\"ד ע\"ב וכן בע\"ח שער י\"ז סוף פ\"ד מילי שד\"י הנזכר בישראל דק\"ש דקרבנות \nהוא צ' דצלם דאבא מבו\"ש ש\"ה ח\"ב פ\"א: \nמב ענין עשרה דמים הנ\"ל המתפשטים בי' שמות דמ\"ה הם סוד צ' דצלם. מבו\"ש ש\"ה ח\"ב פ\"ה: \n\n"},{"index":12,"he":"מג ענין ציור ההי\"ן דאלהים דמוחין דקטנות אינם רק במוחין דאבא. ש\"ה ח\"ב פ\"ז: \nמד ענין המוחין דקטנות שנקראים אלהים גם הלבושים שלהם שהם נה\"י דאי' נק' אלהים על \nסדר האלהים דמוחין נפקא מינה שצריך לכוין להלביש אלהים דמוחין בתוך אלהים דלבושים \nמשולבים. מבו\"ש ש\"ה ח\"ב פ\"ז: \nמה ענין אלהים דמוחין דעיבור ויניקה פשוטים מצויירים בצורת ההי\"ן ואח\"ך מתמלאים \nהיינו הו\"ק דצ' דצלם דקטנות הוא אלהים פשוטים וג\"ר דצ' דצלם הם אלהים מלאים. ש\"ה \nח\"ב פ\"ז בסופו ממש: \nמו ענין כללות או\"א בישסו\"ת להזדווג בבחי' הנשמות להוציא מוחין דגדלות אינו אחר \nהחרבן ועכשיו אינם נכללים להזדווג רק בזווג דחיות העולמות וממנו אנו ממשיכים מוחין \nדגדלות בק\"ש ובעמידה לזו\"ן דאצי' ולאו\"א דבריאה אבל זיווג התחתון דישסו\"ת לבדם למטה \nאינו רק לתת מוחין דיניקה לזו\"ן דאצי' ומוחין דיניקה לאבא דבריאה ומוחין דגדלות \nלאימא וזו\"ן דבריאה. עו\"ת דס\"ו ע\"א: \n"},{"index":13,"he":"מז ענין עליות העולמות שאין עולים רק הכלים ולא העצמות הנק' נשמות עיין בעולת תמיד \nדס\"ט ע\"ב שאומר שעולים גם העצמות שהוא הנשמות שלהם ומה שאינו עולה הוא אור הא\"ס \nהמתלבש בהם שאפי' העצמות שלהם נק' כלים לגבי אור הא\"ס: \nמח בענין שביעי של פסח נמשך הארה מא\"א ליסוד דז\"א ליתן בו כח להזדווג עם נוק' עיין \nבע\"ח ש' כ\"ט ספ\"ו גם עיין בפירוש האידרא זוטא ונ\"ל שהוא ענין מה שנעשה בקונה הכל \nכנ\"ל בפי' העמידה ודוק טעם התדבקות רחל עם ז\"א אב\"א כי לולא זה שהיתה עמו אב\"א \nוהיתה עצם מעצמיו ובשר מבשרו בתכלית הדיבור והקשור הנה לא היה חושש אח\"כ לתקנה \nולהאיר לה כל הצריך לה. שער ל\"ב שער הארות זו\"ן פ\"א: \nמט אין הזכר העליון מתעורר לזיווג רק עד שהנקבה העליונה תתקשט ותכין עצמה לזיווג \nותמצא חן בעיניו ואז הוא מתעורר להזדווג עמה שאל\"כ הנה הוא עסוק תמיד למעלה לקבל \nשפע ולינק מאמו ואינו רוצה לתת מהשפעתו לזולתו עד אשר הכלה העליונה תתקשט את עצמה \n"},{"index":14,"he":"כאמור: \n(קכ\"ד ע\"א) צריך להבין אם הגבורות מתפשטות בנוק' בעומר כדרך שמתפשטי' החסדים בז\"א \nכי לא נזכרו הגבו' בדברי הרב בס' הכונות שמתפשטים בנוק' וכך נראה מע\"ח שאין הגבורות \nמתפשטות בנוק' עד אחר כלות החסדים להתפשט בגופא דז\"א כנודע וגם החסדים מהיכן באו כי \nכל המוחין גזרו להסתלק ויצאו הנה\"י דמ\"ה: \nענין הזיווג שיהיה בלי חציצה בתיקונים תיקון נ\"ח והביאו הרב ראשית חכמה בדרי\"ו ע\"ב \nעיין שם כי מסוף המאמר נראה שיהיו בלי לבוש כלל רק בכסות אחד לשניהם ע\"ש: \n \n"},{"index":15,"he":"דף מה עמוד ב\nענין זיווג אב\"א שעולים לאו\"א ושם מקבלין מוחין דפנים ונשלמים וחוזרים פב\"פ. שער \nפנימיות וחיצוניות סוף דרוש רביעי ע\"ש: \nכונה גדולה לקשירת תפלת של יד בזרוע עיין בביאור אדרארבא בביאור ד\"ה מארי דחוטמא \nמחד נוק' כו' ע\"ש כי צריכה עוד כונה אחרת וטעם קשירה תפלה של יד בזרוע שמאל עיין \nבדרוש שלישי דדרושי ק\"ש שעל המטה: \nכונת הזיווג (ס\"ט ע\"א) תחילה בנשיקין יכוין להמשיך יה\"ו דע\"ב מחכמה דחכמה דא\"א \nולהעבירו דרך ס\"ג דבינה דחכמה זו ולהלבישו ביה\"ו דמ\"ה דו\"ק דחכמה ולהלבישם ביה\"ו \nדב\"ן דמלכות דחכמה ודרך יסוד שהוא החיך ימשיכם לגרון שהוא בינה דא\"א ויכוין שהיא \nתעלה מ\"ן והיא תרין טיפין לקבל טיפה דדכורא והם ב' קס\"א מחו\"ב נגד יה\"ו דע\"ב וב' \nקמ\"ג מחו\"ב כנגד יה\"ו דמ\"ה וב' קנ\"א מנו\"ה נגד יה\"ו דב\"ן וג' יה\"ו שהם טיפה דדכורא \nכל א' נק' מ\"ב לפי שהב' עליונים יורדים ומתלבשים ביה\"ו דב\"ן שגי' מ\"ב וכנגד כל יה\"ו \n"},{"index":16,"he":"ב' אהיה שגי' מ\"ב כללות ומטיפה דכורא יעשה החלב של הולד ומתרין טיפין דנוק' מאחת \nנעשה הדם דהולד ומהב' יעשה החלב: \nקול ודיבור א' הוי\"ה אדנ\"י ב גם הם בחי' עיטרא דגבורות שביסוד דאימא שבדעת דז\"א \nלהוציאם למקיף: \nג גם הם זיווג דנשיקין דב' פרצופים הפנימים דמ\"ה דזו\"ן רוחא ברוחא דרוש ו' שער \nהחיצוניות ופנימיות: \nד גם הם זיווג דחו\"ב י\"ה דהוי\"ה ומהיו\"ד נמשך טיפת ה\"ח גיכ\"ק לה\"ג אחה\"ע דמ\"ן דבינה \nה' ראשונה ע\"י הלשון דעת המזווגם ראש הו' ודרך הפה יוצאים הגבורות והחסדים מתפשטים \nדרך חוט השדרה שהוא ו' דהוי\"ה עם היסוד סוף הו' ומשם ניתנים למלכות ה' ארונה. פרק \nי\"ד דמ\"ד ומ\"ן: \nה גם הם להמשיך נשמות ומוחין ומקיפים לזו\"ן משורשם העליון מנה\"י דתבונה דאזן דא\"ק \nהמלובש בחג\"ת דז\"א דחוטם ומתפשטים עד הפה ודרך חיך וגרון ההנזכר ימשיך מקול לז\"א \nומדבור לנוק'. ש' אח\"פ: \nו גם הם להמשיך אור הא\"ס ע\"י כלים של הפה שהם כלים דאצי' חכמה שבה מתפשט אור הא\"ס \n"},{"index":17,"he":"להמשיכו אל הבריאה בינה הנק' פה להוציא קול ודיבור זו\"ן. דרושי אבי\"ע פ\"ב: \nז גם הם להמשיך שפע ואור גדול לזו\"ן משורשם העליון קול ודיבור העליונים ולגלות אור \nי\"ס דבינה העליונה שבפה ע\"י החכמה מחשבה העליונה חיך וגרון חו\"ב דבינה לחיים חו\"ג \nשפתיים נו\"ה לשון דת\"י כללות הפה מל'. פי' במאמר זוהר בראשית מי ברא אלה: \nא נודע מ\"ש הרב בדרושי הק\"ש בדרוש ה' שהק\"ש שהיא מ\"ע דאורייתא היא בחב\"ד וחג\"ת \nוהתפלה שהיא מ\"ע דרבנן היא בנה\"י וצ\"ל באיזה פרצופים ואם הוא בעובי או באורך או אם \nהתפלה הוא בנה\"י דחב\"ד וחג\"ת הכוללים ובנה\"י הכולל דאורך: \nב וגם צ\"ל מ\"ש בדרוש המקיפים של העמידה הכתוב בדרושי ר\"ה כי בעת יחוד הק\"ש ירדו \nלמטה ד' מוחין דאור פנימי כו' ועתה חוזרים לרדת כו' ע\"ש כנראה שהוא להורידם למטה \nלנה\"י בעמידה שהיא בנה\"י: \nג גם צ\"ל מ\"ש בדרושי הציצית בענין המוחין דו\"ק המתפשטים בחב\"ד דז\"א בק\"ש שכתב שאח\"כ \n"},{"index":18,"he":"בעמידה יורדים מוחין אלו לחג\"ת דז\"א ובאים לו מוחין אחרים לחב\"ד ע\"ש הוא להשוותם עם \nהנז\"ל: \nד גם צ\"ל מ\"ש בדרוש ד' דברכות אבות כי בק\"ש נמשכים מוחין פנימיים דאו\"א לחב\"ד דזו\"ן \nוהם מחיצות או\"א ובעמידה מקיפים לחב\"ד מבחי' אמצעית דאו\"א ומוחין פנימים לחג\"ת \nונה\"י: \nה ובדרוש המקיפים דעמידה הכתוב בדרושי ר\"ה כתב שהוא נמשך ממקיף דאו\"א: \nו גם בדרושי הציצית משמע שבק\"ש נמשכים מוחין דו\"ק דאו\"א: \nז וכן בכמה מקומות מע\"ח כתב כן ושם כתב ג\"כ שבק\"ש נמשכים מוחין פנימיים דאו\"א כנז\"ל \nאבל בדרושי הק\"ש כתב שאין נמשך בק\"ש רק מוחין דו\"ק דבינה וכן בדרושי העמידה ובכ\"מ \nכתב כן וכן בס' ע\"ת: \nח וצ\"ל אם הו\"ק דאימא הם מו\"ק דאו\"א והם הנק' בינה כי כן ישסו\"ת שהם ו\"ק דאו\"א נק' \nאימא בינה כנודע או אם הם הו\"ק דבינה ממש לבד או אם הם שני מיני המוחין וצריך \nלהסתכל ולהבין איה מקומם אם אחד בכללות ואחד בפרטות או בחיצוניות ובפנימיות או במ\"ה \n"},{"index":19,"he":"וב\"ן או בשניהם: \nט צ\"ל כשמתפשטים המוחין דפנים בנוק' במלך עוזר כו' מתפשטים בה בתחילת הכלים החדשים \nדז\"א ואח\"כ מתפשטים בתוכם המוחין במלך עוזר כו' או שאינם מתפשטים אלא בכלים דנוק': \nי צ\"ל הכלי הנעשה בק\"ש של המטה אם הוא לנוק' הכוללת הננסרת בלילה אבל ללאה צריך \nלהמשיך טיפת החסדים כי הורתה ולידתה הוא בחצות הלילה כנודע: \nיא גם צ\"ל אם הו\"ק דגדלות המתפשטים בז\"א בק\"ש הם הצ' דצלם דצ' הנק' רוח ו\"ק כנזכר \nבשער המוחין והג\"ר הנמשכים בעמידה הם כצ' דב' צלמי ל\"מ אלא שלפי פשוטן של הדברים \nא\"כ מה הוא ענין דחיית המוחין אע\"פ שיש לישבו בעובי צריך להשוותם: \nיב גם צ\"ל אם הו\"ק הנמשכים בק\"ש הם המוחין דגדלות דג\"ר דו\"ק שהם הויו\"ת כנזכר בשער \nאנ\"ך או אם הם הו\"ק דג\"ר או אם הם שניהם גם אם נמשכים ג\"ר דו\"ק דשני צלמי או\"א וו\"ק \nדג\"ר דאימא אלא שברוב ע\"ח ומ\"ש וע\"ת וס' הכונות כתוב שג\"ר דו\"ק הם מוחין דאלהים \n"},{"index":20,"he":"והו\"ק דמוחין דגדלות הנמשכים בק\"ש הוא הו\"ק דג\"ר ויש לישבם ולהשוותם כי הו\"ק דג\"ר \nדגדלות הם עצמם היו ג\"ר דו\"ק כי המוחין נחלפו ונכללו זה בזה כנודע וכנזכר בשער פרקי \nהצלם: \nיג גם צ\"ל מ\"ש בשער המוחין דצלם סוף פ\"ו כי שמות המוחין דו\"ק הם באופן אחר והג\"ר הם \nבשלימות הגדלות כנזכר בדרושי הציצית עכ\"ל אם כונתו היא שהמוחין דו\"ק הם שמות יה\"ו \nאה\"י ושמות הג\"ר הם שמות שלימים והרי שם בדרושי הציצית נתבאר שזה החילוק דשמות \nשלימים לשמות חסירים ה' אחרונה הוא ממוחין דאבא למוחין דאימא אבל כולם הם מוחין \nדו\"ק או כונתו לומר שכל אותם המוחין דאמא הם מוחין דו\"ק דאו\"א ואותם המוחין שלמים \nדאבא הם מוחין דג\"ר דאו\"א וכנודע כי ישסו\"ת שהם נשמה בינה אימא בריאה והם ו\"ק דאו\"א \nואו\"א עילאין חיה חכמה אבא אצי' הם הג\"ר: \n(ע' ע\"א) יד ולפי זה ראוי להבין איך לא כתב הרב ז\"ל לכוין בשמות המוחין דאבא בעמידה \nשהיא בג\"ר אצילות חיה אבא אלא שיש לומר אמת הוא שהמוחין דאבא הם מוחין דג\"ר כנז\"ל \n"},{"index":21,"he":"אלא שכיון שנתבאר בדרושי הציצית שכל אותם המוחין דאו\"א הנזכר שם הם מוחין דו\"ק א\"כ \nהמוחין דאבא הם מוחין דו\"ק דג\"ר ודאמא הם ו\"ק דג\"ר דו\"ק כי שיעור כח הק\"ש לתקן \nולהמשיך מוחין דו\"ק לבד וכולם הם מוחין דאא בינה בריאה כי ק\"ש הוא \n \n"}]}
