{"id":"kabala-72f6d8494dd9-1-39","bookId":"kabala-72f6d8494dd9","part":1,"torah":39,"title":"דף מו עמוד א","hebrewTitle":"דף מו עמוד א","segments":[{"index":1,"he":"דף מו עמוד א\nבבריאה והוא חיצוניות דאצילות ובפנימיות דבריאה כי חיצוניות ודאצילות היינו בריאה \nדאצילות כנודע כי ישסו\"ת הם חיצוניות דאו\"א אלא שאפשר שמוחין דאמא הם כל המוחין \nדג\"ר דו\"ק ולפיכך נקרא פנימיות דבריאה כי בריאה ואצילות הם הג\"ר דכל פרט ובמילת \nישראל נמשכו מוחין דרוח דבריאה ובמלת אחד נמשכו מוחין דנח\"י דבריאה אבל מוח דאבא \nשהם הג\"ר הנק' אצי' אינם אלא מוחין דו\"ק הנק' חיצוניות דאצילות ר\"ל ו\"ק דג\"ר דאבא \nשהם בריאה דאצילות והם מוחין שלמים בערכם אלא שבערך כללות האצי' יקראו ו\"ק בערך \nהבריאה הכולל הנק' אימא ו\"ק בערך האצי' הנק' אבא ג\"ר: \nנמצא שכל אותם המוחין בין דאבא בין דאימא נמשכים בק\"ש כי כולם נק' מוחין דו\"ק ונק' \nמוחין דאימא ואח\"כ בעמידה נמשכים מוחין דו\"ק וג\"ר מג\"ר דאו\"א וכולם נק' מוחין דג\"ר \nונק' מוחין דאבא: \nטו גם אפשר לומר כי המוחין דאימא הם המוחין דו\"ק דג\"ר דו\"ק כנז\"ל והמוחין דאבא הם \n"},{"index":2,"he":"מוחין דג\"ר דג\"ר דו\"ק וכנגדם נמשכים מוחין כפולים לבריאה דאצילות והם ממש דוגמת \nתפילין דיד שהיא בבריאה ותפילין דראש באצילות וכל א' מצוה בפ\"ע הי\"ה שלימה כלולה \nממוחין דאו\"א. הארבעה ע\"ב דרפ\"ח ניצוצין הנבררין ועולים בשמע הם בירורי ארבע נוק' \nדב\"ן הע\"ב בירורי נוק' דג' דכורין עתיק ואבא וז\"א שהם חלקי הב\"ן המחובר עם המ\"ה \nשבגופם שבדכורין והס\"ג חלקי בירורי הב\"ן דנוק' דעתיק ואימא ונוק' דז\"א הכוללת. \nוהמ\"ה בירורי הב\"ן דאריך ויש\"ס ויעקב והב\"ן בירורי הב\"ן דנוק' דא\"א ותבונה ורחל \nהמוחין דו\"ק דגדלות הנמשכים בק\"ש שהם ד' יה\"ו דע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן ד' מוחין חו\"ב וחו\"ג \nדחכמה וד' אה\"י מלאים ד' מוחין חו\"ב וחו\"ג דבינה נראה כי הד' יה\"ו מלאים הם מוחין \nדחכמות דארבעה פרצופים שבכתר שהם עתיק ונוקביה וא\"א ונוק' לחלקי המ\"ה שבהם וד' \nאהי\"ה מלאים הם מוחין דבינות דפרצופים הנזכר לחלקי הב\"ן שבהם וד' אהו\"ה מלאים מוחין \n"},{"index":3,"he":"דחסדים דדעות דפרצופים הנזכר לחלקי המ\"ה שבהם וד' אה\"ו מלאים מוחין דגבורות דדעות \nדחלקי הב\"ן דפרצופים הנזכר: \nהגהות ספר הכונות ממוהרש\"ש ז\"ל: \nדרוש א (צ\"ד ע\"א) עמ\"ש גם הי\"ח ברכות שיש מן ברכת ענ\"י נ\"ב ט\"ס הוא זה וצ\"ל מן ברכת \nהנותן לשכוי כו' וכך היא הגירסא בספר הכונות ישן ובספר ע\"ת. ע\"ש עמ\"ש וכנגד הי\"ח \nאזכרות שיש בשירת הים ושם ביארנו סודם וע\"ש ג\"כ שהם בז\"א דעשיה והם ט' דאור ישר וט' \nדאור חוזר: \nע\"ש עמ\"ש ואמנם הם סוד תרי עיינין נ\"ב ותרי אודנין ותרי נוקבי דחוטמא. ופומא ע\"ש \nבסוד מש\"ה ויבא לו יין וישת נ\"ב דארמי ביה מיא יע\"ש. עוד שם על מה שאמר כעין זיווג \nתפארת ומלכות נ\"ב כי כבר ידעת כי כל בחינת זיווג הברכות המצות והנהנין הוא זיווג \nחיצוניות העולמות וחיותם שהוא זיווג תדירי דלא פסיק לעלמין ועל כן אלו השני יסודות \nשלהם יחד במילת ברוך כי שניהם לעולם בזיווג. דרוש ג' משער הציצית עמ\"ש גם היא מלאה \n"},{"index":4,"he":"באלף כזה וא\"ו נ\"ב כן הוא בס' ע\"ת הוא\"ו מלא. דרוש א' משער תפילין עמ\"ש שם יהו\"ה \nבמילוי אלפין אשר בז' בחי' שבו נ\"ב ושם אהי\"ה דההי\"ן הוא כתר שבת\"ת דז\"א והוא נשמה \nאל הוי\"ה דההי\"ן שבז\"ת שבו. דרוש א' מסדר התפילה עמ\"ש ברוך שאמר עד יוצר אור נ\"ב אז \nנעשים מוחין פנימיים ומקיפים לבחי' הרוחות שהוא פנימיות דיצירה ואז אנו מעלין כו' \nע\"ש עמ\"ש והטלית הגדול נ\"ב אלא שנראה דציצית קטן גם הוא בחיצוניות ס' כונות ישן \nדי\"ג ע\"ש: \nדרוש ג משער הנזכר ענ\"י נ\"ב צ\"ל מן הנותן לשכוי עד פרשה התמיד וכנז\"ל. ע\"ש עמ\"ש \nביוצר אור עד העמידה נעשים מוחין פנימיים מקיפים לנשמות שהם פנימיות הבריאה ואז אנו \nמעלים כו' ונכללים בהם נ\"ב ועולים דאצילות: \nע\"ש עמ\"ש שלשה ספירות אחרות נ\"ב ופנימיות חג\"ת עם חיצוניות המלכות הרי שלשה ספירות \nאחרות. דרוש א' מדרושי הדיש עמ\"ש אמר הכותב שכחתי תשלומו נ\"ב זה תשלומו לפי שהיכל \nקה\"ק דילה כולל ארבעה ספירות כחב\"ד וששה היכלות התחתונות הרי הם י\"ס והם נחלקים \n"},{"index":5,"he":"לשבעה היכלות וסי' שבעה ושבעה מוצקות ע\"כ מס' הכונות ישן. דרוש תהלה לדוד עמ\"ש \nבענין כונת שם חת\"ך הנזכר נ\"ב ונלע\"ד חיים כי הראשון הוא שני אחוריים דלאה עם ישראל \nואמנם השני הוא כנגד שני האחוריים דרחל עם ישראל ובמילת רצון כו': \nדרוש ב של הזמירות עמ\"ש בתפילת ראש השנה יע\"ש נ\"ב והם בחי' המוחין המקיפים הנר\"ן \nהנק' תפילין הנזכר שם בדרוש ה' ואינם המוחים המקיפים הנזכר בדרוש ד' דברכת אבות כי \nשם נתבאר כי בפסוק שמע נמשכים מוחין לז\"א (צ\"ד ע\"ב) ובשכמל\"ו מוחין לרחל נוקביה אבל \nבדרוש המקיפים דר\"ה מסכים עם זה הדרוש שאין הנוק' מקבלת המוחין עד העמידה כנזכר \nבכאן ע\"ש. דרוש ח' משער ק\"ש תסתכל בהם בפסוק זה נ\"ב תעבירם ע\"ג עיניך ותנשק אותם \nכנזכר לקמן בסדר התפילה: \nדרוש ה משער העמידה בברכת אתה גיבור וע\"ש נ\"ב ודע כי כשחזרו המוחין להתפשט בז\"א \nבמגן אברהם לא נתפשטו ה\"ח החסדים רק בחסד דז\"א הראשון שהוא החכמה ואח\"ך מברכת אתה \n"},{"index":6,"he":"גיבור בגבורה ובאתה קדוש בת\"ת והרי זה חיבוק ונלע\"ד חיים כי זהו אמיתות הדבר ע\"ת \nדרוש ו' משער הנזכר: \nעמ\"ש ושים שלום הם סוד נה\"י שלו נ\"ב ולקמן בכונת רצה כ' שהם נה\"י שלו אחרונים ע\"ש \nבסוף הדרוש עמ\"ש ושים שלום הם סוד נה\"י דזעיר אחרון עצמו נ\"ב ולעיל בתחילת הדרוש \nכתב שהם נה\"י דז\"א הראשונים שעלו לחג\"ת והם התלת פרקין עילאין דנה\"י שעלו לחג\"ת. \nולענ\"ד להבין במה שנתבאר בשער מיעוט הירח כי אחר חרבן בית ראשון לא נתפשטו נה\"י \nדאימא רק עד הנה\"י דז\"א הראשונים שעלוכ לחג\"ת נמצא שצריך לכוין בשלשה ברכות אלו \nלהמשיך הארה מנה\"י דאימא שבנה\"י הראשונים דז\"א שעלו לחג\"ת להמשיך הארה הנזכר לנה\"י \nשלו האחרונים ומשם לחב\"ד דנוק': \nדרוש כונת אמן עמ\"ש ברוך הוא וב\"ש נ\"ב נלע\"ד שצריך לומר כך במילת ברוך תכוין אל שם \nאהי\"ה דיודין המלובש בשם הוי\"ה דב\"ג וכך היא נוסחת ספר הכונות ישן ועיין לעיל סוף \n"},{"index":7,"he":"דרוש ראשון מדרושי התפילין שורש כונה זו: \nשער דרושי עומר עמ\"ש בהתפשטות החסדים נ\"ב ואלו לבד מהתפשטות ה\"ח וה\"ג בברכה עם עשרה \nלבושיהן בכל לילה. דרוש א' מדרוש חג השבועות עמ\"ש זה הכתר הניתן לז\"א עיין בשער כ\"ט \nפ\"ט באמצע הפרק ד\"ה ואמנם תחלה אבאר כו' עד סוף הענין ותראה מה ענין הכתר הזה. ע\"ש \nעמ\"ש כנודע נ\"ב נ\"ל שצ\"ל כי או\"א הם חו\"ב דכללות האצי' ואריך כתר דאצי' ע\"ש עמ\"ש גם \nלמעלה לא יש זיווג עד היום נ\"ב יען כי כל המוחין שנמשכו בז\"א מתחלת העומר עד אשמורת \nיום שבועות הם המוחין דאחור וע\"י תפילת שחרית ומוסף נמשכים מוחין דפנים דישסו\"ת \nודאו\"א ודא\"א ואז מזדווגים ולכן אין צריך לכוין בתפילת שחרית ומוסף כי אם ממילת \nבאהבה ואילך בשחרית מוחין דפנים דבינה מישסו\"ת בחזרה מוחין דפנים דחכמה מאו\"א \nעילאין בלחש וחזרה דמוסף מוחין דפנים דכתר מא\"א: \nע\"ש עמ\"ש מקבלת במקומה למטה נ\"ב לפי כי עד עתה \n \n"},{"index":8,"he":"דף מו עמוד ב\nהיא עומדת עמו אב\"א מהחזה שלו ולמטה כי עדיין לא באו המוחין דפנים הגורמים העלאת \nמ\"ן ושיסתלקו המוחין מז\"א ולעלות למ\"ן והמוחין דבינות והגבורות מתפשטים בנוק' וה' \nספירות ראשונות דז\"א מאירים בה ואז עולה ונגדלת כמוהו ואח\"כ המוחין דפב\"פ לפרצופי \nהפנים דזו\"ן וזה נעשה ע\"י תפילת שחרית ומוסף: \nדרוש ו מדרוש ר\"ה והיסוד הם קכ\"ה הם רי\"ו נ\"ב אח\"כ עולה בנו\"ה ויש בו שם יאהדונה\"י \nגי' צ\"א ולוקחים ה\"פ כ\"ה שהם דעת חו\"ג נו\"ה (צ\"ה ע\"א) שהם גי' קכ\"ה ועם צ\"א הם רי\"ו \nע\"ש עמ\"ש אח\"כ עולה מוחין פנימים נ\"ב ועתה כשאלו המקיפיים השניים יורדים פוגעין ג\"כ \nבמוחין ואח\"כ חוזרין כו' כן היא גירסת שער הכונות הישן: \nדרוש ז נ\"ב עיין בשער הולדת או\"א וזו\"ן פ\"ה איך יסוד דא\"א בהזדווגו עם מלכותו \nלהוציא הזו\"ן בהיותו כלול ג' בג' תוך ג' בג' דא\"א בתוך או\"א וע\"י זיווגם דאו\"א נקרא \nהיסוד דא\"א שופר וגם אימא נקרא עתה שופר וגם בינה דא\"א גרון דיליה בהות כל הבחי' \n"},{"index":9,"he":"האלו נה\"י וחג\"ת דא\"א ואאו\"א וזו\"ן כלולים בה נקרא שופר וגם בזיווג העליון דנשיקין \nע\"ש הענין במ\"ב זיווגים שהיו בפה בחיך וגרון דא\"א להוציא הזו\"ן שאח\"כ יורדים הטיפות \nההם ליסוד דא\"א ויוצאים דרך שם ונק' שופר כנזכר בפ\"א ובפ\"ב משער הנזכר. ע\"ש עמ\"ש \nשינים נ\"ב והוא\"ו השנית מתחברת עם י' התחתונה ונעשה י\"ו שינים למטה כו': \nדרוש ח מחג הסוכות להמשיכן נ\"ב אבל עתה בזמן הגלות צריך ליטול במדינה כל ז' כיון \nשלא ניטל במקדש כי בזמן הבית היו סומכים על נטילת הלולב שבמקדש ולא היו צריכים \nליטול רק יום א' שהיא מ\"ע דאורייתא והיא להמשיך מוחין לזו\"ן וגם ליעקב ורחל ומאיליו \nנמשכין לזו\"ן ואפשר ששמות המקיפים הם כשמות הפנימיים כמבואר בדרושי ציצית ותפילין \nכו': \nדרוש ט ולחבר כל בחי' החסדים המקופים דאימא ודעת דז\"א נ\"ב והם מעולים מאותם שנמשכו \nלה בשבעת הימים כי אלו הם משורשי החסדים דדעת דאימא ודעת דז\"א ודגופא דז\"א ועיין \n"},{"index":10,"he":"בספר הכונות הישן ואלו הז' מקיפים הם מלבד המקיף דחסד הז' הנמשכים בה היום ככל שאר \nהימים ונמצא כי בהקפה א' צריך לכוין להמשיך לה המקיף דחסד הז' וגם המקיף דחסד הא' \nדדעת דאימא ודעת דז\"א ודגופא דז\"א: \n(קכ\"ב ע\"א) קצת ליקוטים שנמצאו מהרב זיע\"א: \nכוונת השלג בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון. יכוין במלת בפר\"ש בפ\"ר שעולה גימ' יהו\"ה \nאהי\"ה אדנ\"י גי' יב\"ק ואהי\"ה דיודי\"ן כזה אל\"ף (ע\"ב) ה\"י יו\"ד ה\"י ועשרה אותיות \nכמנין בפ\"ר. שד\"י יכוין בשד\"י פשוט. מלכים גימ' אהי\"ה דאלפין אל\"ף ה\"א יו\"ד ה\"א עם \nכולל מלכים למתק פנים של זעם ואלהים דיודי\"ן דשי\"ן של בפרש ואלהים בריבוע כזה א' \nא\"ל אל\"ה אלה\"י אלהי\"ם גי' ר'. תשל\"ג יכוין בת' עלמין דכסופין לגלות הארתם ולמתק \nאלהי\"ם דיודין אל\"ף למ\"ד ה\"י יו\"ד מ\"ם שעולה גי' ש' ע\"י ל\"ג גלגולים. בצלמון גימ' \nאלהים בריבוע שהוא ר' וט' אותיות דשם ב\"ן למתק אלהים ע\"י שם ב\"ן יו\"ד ה\"ה ו\"ו ה\"ה \n"},{"index":11,"he":"ובצלמון חסר ו' ואחר הטבילה יכוין בצלמון מלא גימטריא רי\"ו ויכוין דג' אלפין של \nאלהים דיודי\"ן דאלפי\"ן דההי\"ן למתק ג' אלפי\"ן דאהי\"ה דיודי\"ן דאלפין דההי\"ן הא' \nניקוד מלך השני ניקוד מלך השלישי ניקוד ימלוך ע\"כ: \nעוד כונה אחרת ממוהר\"ן ובניהו בן יהוידע סוד מלכות בן איש חי סוד יסוד רב פעלים כי \nכל מין פעולה נעשה ע\"י מלכות ותפארת סוד מקבצאל שהוא סוד ימא עילאה כי תמן כנישו \nדנהורא דחכמתא וע\"י העון סליק נביעו דילה ועי\"ז הוא הכה ב' מקדשין סוד מניעת השפע \nדמלכות בגלות והוא הכה את הארי כי כשהיה נמשך השפע היו מקרבין הקרבנות ומניעת השפע \nגורם הכאת הארי ביום השלג הוא סוד הורדת או\"א לנ\"ה ואז הוא בחי' צירוף הוי\"ה והוא \nמתגלגל בשלג ומכוין שאם גרם ע\"י עוונו לעשות זאת ההכאה לאו\"א עתה הוא מתגלגל בשלג \nומכוין שמתחבר עם זו\"ן ובכח זה הקרירות שהולך ממנו חום הטבעי והרי במסירת נפשו \nורוחו נעשה נפשו ורוחו מ\"ן ועולים זו\"ן לאו\"א ויכוין להוריד שפע מאימא לגדולה גבורה \n"},{"index":12,"he":"ואח\"כ יכוין כי גדולה גבורה בינה גי' של\"ג אח\"כ יכוין לחבר זו\"ן עם האותיות שלהם \nשהם ו\"ה יעשה הוי\"ה פשוטה יחוד והוי\"ה יחוד ו\"ה בי\"ד ויכוין בשם צמרכ\"ד היוצא מפסוק \nהנותן שלג כצמר כפור. שם צמרכ\"ד יוצא מפסוק הנותן שלג כצמר אותיות כצמר הרי צמר\"כ \nוש' דשלג מתחלפת בבי\"ת בא\"ת ב\"ש וכ' של כפור באות ב' באי\"ק בכ\"ר הרי ד' של צמרכ\"ד \nוגם יוצא מס\"ת פ' פ' ראשונה דבראשית: \nמי שמתענה שלשה ימים ושלשה לילות ובסוף יום שלישי יתגלגל בשלג ז' פעמים פנים ואחור \nבכונה זו יעלו לו חשבון ק' הפסקות של ג\"י שכל ג' עולים לחשבון ששים: \nיכוין ע\"י ע\"ב שעות של התענית גורם גילוי הארת שם ע\"ב דיודי\"ן דבמצחא דאריך כזה \nיו\"ד ה\"י וי\"ו ה\"י וכשמגלגל בשלג יכוין שע\"י התענית יש לו כח לגרום לבטוש ד' בטישין \nבכח חזק מאד ארבעה יודין אלו לדיקנא דיליה שה\"ס לבושיה כתלג חיוור ומשם לג' ראשונות \nדבינה שהם ג' אלפין דג' אהי\"ה במלואם אל\"ף אל\"ף אל\"ף והענין הוא כי אלו הג' אלפין \n"},{"index":13,"he":"הם סוד ג' פרצופים דבינה אהי\"ה דיודין בפרצוף פנימי דהיינו אל\"ף בג\"ר דילה הי' יו\"ד \nהי' בת\"ת אהי\"ה דאלפי\"ן בפרצוף האמצעי ע\"ד הנ\"ל אלף בשלשה ראשונות דילה ה\"א יו\"ד \nה\"א בת\"ת. אהי\"ה דההי\"ן דפרצוף החיצוני ע\"ד הנ\"ל הרי כי בכל השלשה פרצופים האלף הוא \nבג\"ר שלה ויכוין שכל אלו האורות הם נמשכין בשופע למקוה שה\"ס חסד דחסד דאימא ויכוין \nלחבר נפשו ורוחו ע\"י ו\"ה ויעלו למקוה הנזכר בסוד מ\"ן ומתגלגלים באורות אלו ושואבין \nמאותו קרירות סוד החסד ואז מתעוררים ג\"כ (קכ\"ג ע\"א) הגבורות ע\"י החימום הנמשך \nמקרירות השלג כנודע בחוש ואז ע\"י החמום מזדווגים יחד יאהדונה\"י: \nוהרוצה להתגלגל ל\"ג גלגולים יכוין במלת שלג למתק אלהים דיודי\"ן אל\"ף למ\"ד ה\"י יו\"ד \nמ\"ם שהם ש' דשלג ע\"י ל\"ג גלגולים לג' דשלג שה\"ס אודות הנמשכים מי\"ב עזקן דעתיק וי\"ב \nעזקן דאריך וט' אתוון דשלשה אלפין הנזכרים במלוא' הרי ל\"ג דשלג ול\"ג דמילת תל\"ג \n"},{"index":14,"he":"והת' דתל\"ג ה\"ס הארת ארבע יודי\"ן הנזכר: \nמי שמתגלגל ט' גלגולים יכוין ליחד ולחבר ט' אותיות של ג' הי\"ה דג' אהי\"ה הנז' שהם \nסוד ו\"ת של ג' פרצופים הנזכר עם אלפין שבשלש ראשונות שלהם הרי ט': \nומי שמתגלגל שבעה גלגולים יכוין שע\"י גילוי ד' יודי\"ן ע\"י התענית וגילוי אורות \nהדיקנא של השלג נכפלים אלו הג' אלפין של השלשה ראשונות הרי ששה אלפין ואח\"כ בגלגול \nהז' יכוין לחברם יחד באופן שיעשו שלשה אלפין כפולים כנודע ויכוין שע\"י עלייתו בסוד \nמ\"ן ע\"י הגלגולים הנזכרים ע\"י ו\"ה אז זו\"ן מוקפין מאורות הנזכר שבתוך המקוה הנז' \nשה\"ס אורות הנמשכים מא\"א והם מקיפים לאבא ואימא ועליה זו היא תכלית עלייתו שה\"ס בן \nמאה שנה וכל זה ע\"י ד' יודין הנזכר שמספרם מ' לכן עולה הפסקה זו למאה הפסקות של מ' \n"},{"index":15,"he":"יום שמספרם ק' ארבעים: \nאמנם כשמתגלגל בשלג בלא תענית אין כח בידו לגרום שיקיפו זו\"ן את או\"א כ\"א שיהיו \nמוקפין מאורות א\"א הנזכר וג\"ז אינו ע\"י המשכה מחדש כי אם שיתגלגלו באורות שהם \nתדירים במקוה הנזכר: \n \n"}]}
