{"id":"kabala-72f6d8494dd9-1-40","bookId":"kabala-72f6d8494dd9","part":1,"torah":40,"title":"דף מז עמוד א","hebrewTitle":"דף מז עמוד א","segments":[{"index":1,"he":"דף מז עמוד א\nעוד כונה אחרת לשלג: \nוישלח יעקב יכוין כי ע\"י הכונת של השלג שהיא בשם צמרכ\"ד הוי\"ה אדנ\"י שביסוד ונ\"ה \nוח\"ג שנעשה מהם ג' רי\"ו כמבואר במקומו ויתחברו בשורשם שה\"ס רי\"ו שבבינה וה\"ס חרב \nגלית הפלשתי כי בתחלה לא נתגלה ע\"י השלג כי אם ג' אלפין של ג' אהי\"ה ועתה ע\"י יחוד \nזה נתגלו ג' מילואו אהי\"ה בשלמות ויעשה מהם חרב הנזכר וכ\"ז יכוין במלת יעקב שהוא \nגי' ב\"פ הוי\"ה אדנ\"י ובמלת מלאכים שאז שה\"ס ב\"פ מלאך שהוא ג\"כ ב\"פ הוי\"ה אדנ\"י הרי \nד\"פ הוי\"ה אדנ\"י שנעשה מהם ד\"פ רי\"ו הנזכר וכ\"ז יעלה אל עשו אחיו להכניעו ע\"י חרב \nהנזכר: \nכונת המצח ימרח מצחו בשלג ג\"פ ויכוין להמשיך ג' אלפין של ג' אהי\"ה במילוי הג' אלפין \nגי' שלג והם בבינה להמשיכם במצחא דז\"א למתק הדינים שאותו המצחא ויתרחצו בחלב והוא \nטוב מאוד להסיר הכעס והשכחה: \n(ע\"ב) טבילה בהפשרת שלגים: \nיאמר פסוק עושה גדולות ויכוין שש\"ע נהורין דפני אריך יאירו לו\"ה להכניע י\"ס דקלי' \n"},{"index":2,"he":"היונקת מו\"ה ובשי\"ן דעושה יכוין שהוא ממשיך מבינה א\"ש שהוא אלהים דיודי\"ן אל\"ף למ\"ד \nה\"י יו\"ד מ\"ם להכניע ולשרוף ד' ספי' דקלי' ויכוין שאם פגם והוריד לאו\"א למטה יכוין \nלהעלות למעלה ויהיו זו\"ן מלבישים לאו\"א וע\"ק ויהיה מלביש ע\"ק לאו\"א וזו\"ן בסוד \nלבושיה כתלג חיוור: \nבמקוה של הפשרת שלגים יכוין שע\"י שטובל בשלג הנפשר מתקרר גוף האדם והוא סיבה \nלשיתחמם הגוף אח\"כ כנודע בחוש ולכן יכוין להעלות נפשו ורוחו בסוד מ\"ן ע\"י שיתחברו \nעם ו\"ה כנודע וע\"י העלאת מ\"ן לבינה מתרבים האורות למעלה מן הפרסה בסוד האורות \nהנמשכים מצינורות הדיקנא ונבקע הפרסא ומתחברין מיין עילאין עם מיין תתאין ואז הוא \nבסוד הו\"ה כי אות הו' ה\"ס הפרסה וב' ההי\"ן ה\"ס תרין מיין מיין הנזכר בסוד ציור הא' \nי' למעלה וי' למטה ו' באמצעיתא ועי\"ז מתחברין יחד בינה ותבונה ונעשים פרצו' א' \nונעשה זיווג העליון ע\"י השלג שה\"ס ג' אלפין דג' אהי\"ה במילואם שנפשרים ע\"י חמימות \n"},{"index":3,"he":"של הגבורות שע\"י נעשה הזיווג ובאותו השלג שנפשר ונעשה מים טובל האדם וזש\"ה כי לשלג \nיאמר הוה ארץ כי ע\"י השלג נעשה סוד הו\"ה כי יש אם למקרא ויש אם למסורת ובהגיע אלו \nהמים למלכות נעשה ארץ ויכוין שמוסר נפשו ורוחו ומעלה אותם עם ו\"ה שבשם למקוה העליון \nחסד דחסד אימא עילאה בסוד מ\"ן וע\"י כן מתרבים האורות של הפרסא הבאים מסוד דיקנא \nעילאה וסוד ג' ראשונות דאימא סוד שלשה אלפין דג' אהי\"ה במילוי יודי\"ן אלפי\"ן ההי\"ן \nועולים ובוקעים ויוצאים דרך הפרסא סוד יהו\"ה ועולין מיין תתאין לקבל עילאין ונכללים \nישסו\"ת באו\"א ומסו' השלג הנפשר ונעשה מים למטה וכשמתפשט במל' נעשה ארץ וז\"ס כי לשלג \nיאמר הוה ארץ: \nיחוד לאחר גלגול השלג: \nעלי באר ענו לה עלי גימ' י\"ק יכוין להכות מוחין דקלי' כי י\"ק עולה כמנין ב\"פ ה\"ן \nוהם אותיות שאין להם זווג וסודם בבלהה וזלפה וכבר נודע שמהם יוצאים תרין צפרין שהם \nמוחין של הקלי' ויכוין להביאם אל הקדושה ע\"י שיתחברו אלו האותיות עם באר מים חיים \n"},{"index":4,"he":"ויכוין כי בא\"ר עולה אי\"ל ה\"ה ויח\"ם (יחוד זה) יאהדונה\"י ענ\"ו גי' קכ\"ו שהוא אדנ\"י \nבריבוע כזה א' א\"ד אד\"נ אדנ\"י וע\"י יחוד זה יתמתקו וגם יתמתקו ד\"ל אותיות מילוי \nהמילוי דאדנ\"י כזה אל\"ף למ\"ד פ\"א דל\"ת למ\"ד ת\"ו נו\"ן וא\"ו נו\"ן יו\"ד וי\"ו דל\"ת \nויכוין של\"ד יהיו ל\"ה אותיות הנז' כי התי\"ו תהיה במילוי יו\"ד: \nענין אין גורם תיקון כל הפגמים שעולה לצ\"ט הפסקות כשיעשה הפסקה של ג' ימים הכונה \nהוא למתק כל דיני רחל וממשיכים לה י\"ס ואז מתקשטת בכ\"ד קישוטים שהם אלף תק\"ס וגם \nסוד ב' גבורות זולת הי' גבו' (קכ\"ד ע\"א) שיש לה כמ\"ש בכונת ק\"ש וכל גבורה ה\"ס שם \nב\"ן שני פעמים ב\"ן גי' אלף מ' וסוד הי\"ס כל אחד כלולה מעשר הרי ק' הכל גי' ב' אלפין \nותנ\"ז כמנין ימי מאה הפסקות וזאת הכונה של השלג כמו שהיא כתובה לעיל בהפסקת השלג \nוצריך לעשותה ביום ג' של הפסקה והשלג עולה לצ\"ט הפסקות וע\"י זאת ההפסקה הם ק' ויש \nד\"ל ימים יתרים כי יום שלישי שעושה טבילה הנז' של השלג גורם שמל' תחזור פב\"פ עם ז\"א \n"},{"index":5,"he":"ואז יש חלה סוד מילוי דמילוי דאדנ\"י שהם ד\"ל אותיות: \nעוד כונת השלג עניינו כי צירופי הוי\"ה הוא מה שהיה בשעת הפגם אך עתה שעולים או\"א \nועמהם זו\"ן יכוין י\"ב הויות כסדרן. שם המפורש הנזכר בכל מקום הוא הוי\"ה דפנימיות \nדעת דז\"א דאצילות כזה יהוה יוד חולם נשמה לנשמה דדעת ה\"א צירי נשמה פנימי וא\"ו קמ\"ץ \nרוח באמצעי. ה\"א אחרונה בצירי נפש בחיצון דדעת. ע\"ח שער השמות פ\"ג ע\"ש: \n(ע\"ב) ז\"ל מהרח\"ו זלה\"ה: \nגם מצאתי בכ\"י מורי זלה\"ה ברוך ב' מל' ובינה ר' חכמה ו' ת\"ת ך' כתר וטעם לזה כי \nאימא של כלה היא קודמת ואח\"כ אביה ואחר שנתייחדה עם אמא ואביה מזדווגת עם זוגה \nתפארת ועולה עמו עד הכתר עכ\"ל. ואפשר שאין זה כ\"א בברוך של העמידה כנראה מהתיקונים \nדל\"ז ע\"א: \nשם י\"ב הוא זה מגוגל ומצורף ומנוקד ומוטעם בנשימותיו השלש בכתיבה מרובעת יה יה והה \nוה יה בשכמל\"ו עכ\"מ ובמקום אחר מצאתי וז\"ל שם ב\"ן י\"ב כו' ואין מוסרין אותו דע כי \n"},{"index":6,"he":"שם ב\"ן י\"ב הוא שם זה יאאההדוינההי שהם י\"ב אותיות והנקודות הוא שהצניעום מפני \nהפריצים שלא ישתמשו בו וכשהוא צדיק שם אהי\"ה מסייעו במחשבתו ושם הוי\"ה בדיבורו ושם \nאדנ\"י במעשיהו עכ\"מ: \nלחם גי' ג' הויות דנוצר ומלח גי' ג' הויות דונקה ומזיווג ב' מזלות אלו בא לאדם \nהמזון כנזכר בפי' משנת פת במלח כו' עי' בס' הנופות נוף ג': \nיוצר דערבית דחול בז' היכלי דנוק' דבריאה ויוצר דשחרית בז' היכלי ז\"א דבריאה ודליל \nשבת בהיכלי אימא דשרית בהיכלי אבא דבריאה ודליל כפור בנוק' דא\"א ודיום דא\"א דבריאה: \n\n"},{"index":7,"he":"משלי סימן י\"א צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפול רשע יובן במה שמביא הרב זלה\"ה על \nפ' יגמור נא רע כו' וגם במ\"ש על יוחנן כ\"ג ור\"א שנטל חלקו ודוק. וגם פסוק צדיק מצרה \nנחלץ ויבא רשע תחתיו יובן כמ\"ש. וגם פסוק הן צדיק בארץ ישולם אף כי כו' גם פסוק \nמפרי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישיב לו יובן בהקדמה הנ\"ל ובמה שהביא הוא ז\"ל \nעל המוכיח לחבירו ואינו מקבל גם בזה יובן פ' חטאים תרדף רעה ואת צדיקים וגו': \nז\"ל הרב ז\"ל דע שהמגולגל המשלים נוטל חלקו וחלק חבירו בסוד יכין רשע וצדיק ילש כי \nאותו הלבוש שעשה רשע זה ע\"י קצת צדקותיו ומעשיו (קכ\"ה ע\"א) הטובים ולא זכה ללובשו \nעתה המגולגל המשלימו לובשו וזהו וצדיק ילבש והנה יוחנן כ\"ג שמש בכהונה גדולה פ' שנה \nובודאי שע\"י עבודתו כמה וכמה לבושין דיקר עשה לו אלא שאח\"כ נעשה צדוקי אז אבד כל \nהחלקים הטובים ההם והנה דוגמת \n \n"},{"index":8,"he":"דף מז עמוד ב\nיוחנן שימיו הראשונים היה צדיק ולבסוף חטא הנה מה שפגם הם ימיו האחרונים ולזה בא \nרבי אלעזר בן דורדייא שהיה פגום בכל ימיו הראשונים ובסוף ימיו עשה תשובה ונמצא שיש \nכאן ימים שלימים מתוקנים וימים שלמים מקולקלים והנה צד הרע שבימים אלו נטל יוחנן \nוצד הטוב שבימים האלו נטל ראב\"ד וכמ\"ש בפ' יגמור נא רע רשעים ותכונן צדיק ובפ' אם \nרעב שונאך כו' עכ\"ל וקשה איך לא לקחו הקב\"ה ליוחנן קודם שחטא כמו שעשה לחנוך \nולכיוצא בו שכך הוא דרכו של הקב\"ה כמ\"ש בזוהר ע\"פ ויתהלך חנוך וגו' או למה לא עשה \nלחנוך כמו שעשה ליוחנן ולא ליקח אותו ויתן תחילה ימיו הטובים למי שעשה תשובה בסוף \nימיו ואפשר שלזה כיון שהע\"ה באומרו יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע \nאליהם כמעשה הרשעים כגון יוחנן כה\"ג ויש רשעים שמגיע להם כמעשה הצדיקים כגון רבי \nאלעזר בן דורדייא ע\"ה כנ\"ל גם בזה יובן פ' יש מתעשר ואין כל כגון ר\"א ממתרושש והון \n"},{"index":9,"he":"רב כגון יוחנן כ\"ג: \nענין ט\"ב וגלות מצרים שחזר ז\"א בחי' עיבור א' עיין במבו\"ש ש\"ה ח\"א פט\"ו ופי\"ב: \nמה שאסור ליתן שלום לחברו קודם שיתפלל היינו דוקא בקול רם עי' בזוהר ח\"ב דרכ\"ו ע\"ב \nשדייק מן הפסוק שאמר מברך רעהו בקול גדול דוקא וע\"ש הטעם ומלך שהשלום שלו יברכנו \nברכה שלימה ברוב עוז ושלום וישים חלקנו בתורתו תורת חיים אמת ושלום: \nאמר הצעיר כחס על הנייר שלא להניחו חלק ראיתי להעתיק בכאן דף א' שנמצא כמוס מכתבי \nהקדש של הרב החסיד זיע\"א וז\"ל: \nנודע כי תורה שבכתב היא בז\"א דאצילות ותורה שבע\"פ בכל פרטיה היא בנוקבא דז\"א דאצי' \nובמ\"א כתוב כי מקרא בעשיה ומשנה ביצירה ותלמוד בבריאה וקבלה באצילות א\"כ מוכרח הוא \nכי מקרא היא בעשיה דז\"א דאצי' ר\"ל בפרצוף החיצון דז\"א הנק' עשי' וקבלה ותלמוד ומשנה \nהם באצי' בריאה יצירה דנוק' שהם פרצופי או\"א וז\"א דנוק' דז\"א דאצילות ונודע כי ז\"א \nיש לו ג'פרצופים והפרצוף הפנימי הוא כלול מחב\"ד חג\"ת נה\"י והוא כל שיעור אורך קומת \n"},{"index":10,"he":"ז\"א והפרצוף האמצעי הוא כלול מחג\"ת נה\"י בלבד ולכן מלביש לפרצוף הפנימי מחג\"ת והוא \nשיעור חג\"ת נה\"י דז\"א בגדלות והתחלתו מן הגרון ופרצוף החיצון הוא כלול מנה\"י בלבד \nולכן הוא מלביש לפרצוף האמצעי מהחזה שבו שהוא הנה\"י והוא שיעור נה\"י דז\"א בגדלות \nדהתחלתו מהחזה ובמ\"א כתוב כי יש בז\"א ג' פרצו' כנזכר והם מלבישים זא\"ז בשוה ושלשתם \nשוים בקומתם א\"כ מוכרח הוא כי יש בז\"א שלשה פרצופים חיצון ואמצעי ופנימי ונק' בי\"ע \nדז\"א וכל אחד כלול מג' פרצופים שהם בי\"ע והג' פרצופים דעשיה וכן דיצירה ודבריאה הם \nע\"ד הנזכר כי העשיה שבהם מתחלת מהחזה והיצירה שבהם מהגרון ובריאה מהכתר אמנם בי\"ע \nדעשי' מלביש לבי\"ע דיציר' ובי\"ע דיצירה לבי\"ע דבריא' והם שוים בקומתם נמצא כי המקרא \nשהוא בתנה\"י דעשיה דז\"א שם הוא כל קומת פרצוף עשיה דעשי' כי הכתר דפרצוף חיצון \nדחיצו' הוא ת\"ת דכללות עשיה שהוא פרצוף החיצון הכולל וחח\"ן ובג\"ה דפרצוף חיצון \n"},{"index":11,"he":"דחיצון הוא נ\"ה דכללות עשי' ודת\"י דפרצו' חיצון דחיצון הוא היסוד דכללות עשיה דז\"א \nוכן הוא בנוק' דז\"א כי יש ג' כלים כוללים שהם בי\"ע דנוקבא וכ\"א כלול מג' כלים ע\"כ: \nזה הלשון מצאתי בכ\"י מהרב דברי שלום זיע\"א ושייך לדרוש א' דר\"ה: \nמה שנלע\"ד לפרש בכוונת הרב ז\"ל במ\"ש בדרוש א' דר\"ה והוא דתחי' נדקדק כמה דקדוקים \nבדבריו דבתחילת דבריו כ' וז\"ל דע כי כל החדשים הם במל' אבל נחלקים לב' בחי' הא' הוא \nבהיותה מצד עצמה והב' הוא מצד הזכר כו' וכן חלקם בסמוך ונראה שכ' דו' חדשי הקיץ הם \nבנוק' והתחלתם מניסן וו' חדשי החורף הם בדכורא והתחלתם מתשרי וא\"כ צריך להבין אם כל \nהחדשים הם במל' מה פי' דכר ונוק' שכתב. ועוד שכ' אח\"ך בדרוש אחר ששמע מהרז\"ל וז\"ל \nדע כי חשבון השנים מתחיל מתשרי וחשבון החדשים מניסן והענין כי ששה חדשי החורף מתשרי \nועד אדר הם ו\"ק דז\"א ולכן הם בסוד שנה ולא בסוד חדשים ומניסן עד אלול הם ו\"ק דנוק' \n"},{"index":12,"he":"יע\"ש: \nוהנה חוץ ממה שצ\"ל דהוא היפך ממ\"ש לעיל שכתב דכל החדשים הם במל' וכן כתב דחדשי \nהחורף הם בז\"א והם בסוד שנה ולא בסוד חדש. עוד צ\"ל במ\"ש כאן שמתשרי ועד אדר הם בסוד \nשנה ומניסן ועד אלול הם בסוד חדש נמצא דהשנה אין בה כ\"א ו' חדשים וכן בחדשי הלבנה \nאין בו כ\"א ו' חדשים והלא נודע כי חדשי הלבנה הם י\"ב וכ\"כ חדשי השנה הם י\"ב ואין \nחילוק אלא שזה מתחיל מתשרי וזה מתחיל מניסן: \nוכתב עוד שאדר הוא חוטם הדכר וכן אלול הוא חוטם הנוק' וחסר הפה של הדכר ונוק' ולכן \nנצטוו הסנהדרין לקדש את החדש בפה יע\"ש וצ\"ל דאם קידוש זה הוא לתשלום הפה של הדכר \nונוק' למה היו מקדשין בכל חדש היה די שיקדשו באדר ובאלול: \nוכתב עוד ובז\"ת טעם נכון למה אין מעברין את השנה אלא בחדש אדר האחרון לששה חדשי \nהחורף ולמה אין מעברין את אלול בסוף ו' חדשי הקיץ יע\"ש וצ\"ל דאם נשלם בחי' הפה על \nידי קידוש החדש למה צריך חדש העיבור לבחי' הפה: \n"},{"index":13,"he":"ועוד דלגבי קידוש החדש כתב שלזה צריך קידוש בכל חדש כדי להשלים בחי' הפה הדכורא \nולמה לא תיקנו חדש אחר לסוף אלול כדי להשלים פה של הנוק' וממשמעות דברי הרב ז\"ל \nנראה דהקשה קושיא זו שכתב ולמה אינם מעברים אלול כו' דאם סיום הקושיא הנ\"ל לכתוב \nלמה אינם מעברים את השנה אלא בחדש אדר ולא באלול כו' ומדכתב ולמה אינם מעברים את \nאלול משמע דכונתו הוא להקשות שהיה להם לתק חדש אחר באלול כדי להשלים פה של הנוק' \nואם כך הוא כונתו לא מצינו שתי' ע\"ז כלום. ועוד במ\"ש ובז\"ת טעם נכון כו' איך יובן \nעמ\"ש לעיל מזה: \nוכתב עוד כי כל החדשים נק' ראשי חדשים לפי שכולם הם בחי' ראש כמו שנבאר לכן כל חדש \nוחדש יש בו מספר ל' יום להורות כי הם בחי' ראשים וצ\"ל לאיזה ענין הביא זה ועוד דלמה \nהם ל' ולא עשרים ולא עשרה: \nוכתב עוד דהו' חדשים הם בז' בחי' שבראש והם גלגלתא ותרין אודנין וב' עיינין וחוטם \nוחסר בחי' הפה ומשמע דמטעם זה נק' כל ראשי חדשים וא\"כ צ\"ל דבז' בחי' אלו שמנה אינם \n"},{"index":14,"he":"ז' דגלגלתא כמ\"ש בע\"ח בשערי א\"א וכמו שיראה המעיין: \nועוד צ\"ל איך יתיישב אלו הב' שמועות דכאן כתב שהו' חדשים הם בז' בחי' שבראש ושמועה \nאחרת כתב שהם בו\"ק כו' יע\"ש: \nוכדי להבין כ\"ז נקדים מה שנודע שיש ימות החמה וימות הלבנה והנה ימות החמה הם שס\"ה \nימים שהם י\"ב חדשים מלאים כל חדש מל' יום וימות הלבנה הם שנ\"ד ימים שהם י\"ב חדשים \nחסרים כל חדש מכ\"ט יום וחצי והנה חדש העיבור הוא להשלים חדשי הלבנה עם חדשי החמה: \nוגם נודע דחמה ולבנה הם זו\"ן גם נודע דשנים הם בז\"א וחדשים הם בנוק' כמ\"ש הרז\"ל הכא \nגם נודע דהשנים \n \n"},{"index":15,"he":"דף מח עמוד א\nמתחילין מתשרי והחדשים מניסן כמ\"ש הרז\"ל הכא. וא\"כ נמצא בז\"א שהוא חמה יש לו י\"ב \nחדש מלאים ומתחילין מתשרי בבחי' שנים ונוק' שהיא לבנה יש יב\"ח ומתחי' מניסן בבחי' \nחדשים וחדש העיבור הוא להשלים חדשי הנוק' עם חדשי הז\"א ולכן אין מעברין אלא באדר \nדעד אדר נשלמו חדשי הנוק' ומעברין חדש אחד כדי להשלימ' ומטעם זה אין מעברין בניסן \nכמו שרצה חזקיהו דניסן הוא שנה אחרת כמ\"ש הרז\"ל ומניסן אנו מתחי' לעשות חשבון חדש. \nוגם מטעם זה אין מעברין באלול יען דעדיין לא נשלמו חדשי הנוק' כ\"א עד אדר וכדי \nלהבין מה בחי' הם אלו של זו\"ן שכתב הרז\"ל נקדים מ\"ש הרב מר זקיני שר שלום זלה\"ה \nבליקוטיו וז\"ל: \nכתב הרז\"ל בדרושי ר\"ה ובספר הכונות ישן בדרושי ר\"ח בביאור ענין חסרון ומלוי הלבנה \nכי י\"ב חדשי השנה הם כנגד י\"ב צירופי הוי\"ה וי\"ב צירופי אדנ\"י והם ו\"ק שהם ששה \nמלכים דז\"א וו\"ק שהם ו' מלכים דנוק' ובו' חדשים החורף נתקנים ו\"ק דז\"א והם מ\"ה דמ\"ה \n"},{"index":16,"he":"עם מ\"ה דב\"ן הנק' דכורא בערך ב\"ן דמ\"ה וב\"ן דב\"ן ובו' חדשי הקיץ נתקנים ו\"ק דנוק' \nוהם ב\"ן דמ\"ה וב\"ן דב\"ן ונק' נוק' בערך מ\"ה דמ\"ה ומ\"ה דב\"ן עכ\"ל הצריך לעניינינו: \nופי' דבריו דנודע דמ\"ה וב\"ן הם זו\"ן והנה בזמן המלכים יצאו מ\"ה וב\"ן דב\"ן מ\"ה דב\"ן \nז\"א ב\"ן דב\"ן נוק'. ואירע בהם מקרה המלכים בין בז\"א ובין בנוק' ובזמן התיקון יצאו \nמ\"ה וב\"ן דמ\"ה שהם זו\"ן דמ\"ה ותיקנו למ\"ה וב\"ן דב\"ן שהם זו\"ן דב\"ן דהיינו מ\"ה דמ\"ה \nתיקן למ\"ה דב\"ן ומ\"ה דב\"ן אעפ\"י שהוא דכורא. נעשה נוק' יען שהוא מב\"ן בערך מ\"ה דמ\"ה \nשהוא ממ\"ה ונתחברו שניהם יחד ונעשה פרצו' ז\"א כלול ממ\"ה דמ\"ה וממ\"ה דב\"ן והם דכר \nונוק' שבו. וכן נוק' ב\"ן דמ\"ה תיקן לב\"ן דב\"ן וב\"ן דמ\"ה אעפ\"י שהיא נוק' נעשה דכורא \nיען שהוא ממ\"ה בערך ב\"ן דב\"ן שהוא מב\"ן ונתחברו יחד ונעשו פרצוף דנוק' כלולה מב\"ן \nדמ\"ה ומב\"ן דב\"ן והם דכר ונוק' שבה א\"כ נמצא דז\"א הכלול ממ\"ה דמ\"ה וממ\"ה דב\"ן נק' \n"},{"index":17,"he":"דכורא בערך הנוק' הכלולה מב\"ן דמ\"ה ומב\"ן דב\"ן אבל האמת הוא שמ\"ה וב\"ן דמ\"ה הוא \nדכורא והראיה שנעשה דכורא דזו\"ן ומ\"ה וב\"ן דב\"ן הוא נוק' והראי' שנעשה נוק' דז\"א: \nמעתה נמצא דמ\"ה וב\"ן דמ\"ה שהוא ז\"א הם יב\"ח השנה והם מתחי' מתשרי דהיינו ו\"ק דמ\"ה \nדמ\"ה הם מתרי עד אדר ו\"ק דב\"ן דמ\"ה הם מניסן עד אלול ואלו הם ימות החמה שהם יב\"ח \nמלאים שהם שס\"ה ימים. וכן מ\"ה וב\"ן דב\"ן שהוא נוק' הם ג\"כ יב\"ח והם מתחילין מניסן \nדהיינו ו\"ק דב\"ן דב\"ן הם מניסן עד אלול וו\"ק מ\"ה דב\"ן הם מתשרי עד אדר ואלו הם ימות \nהלבנה שהם יב\"ח חסרים שהם שנ\"ד ימים וזמ\"ש הרז\"ל דהחדשים הם במל' נחלקים לב' בחי' \nהא' הוא בהיותה מצד עצמה והב' הוא מצד הדכר הוא על מ\"ה וב\"ן דב\"ן שהיא נוק' וכפי\"ז \nנמצא דמתשרי עד אדר הם מ\"ה דמ\"ה עם מ\"ה דב\"ן והוא הוא ז\"א הכלול מדכר ונוק' ומניסן \nעד אלול הם ב\"ן דמ\"ה וב\"ן דב\"ן והיא נוק' הכלולה מדכר ונוק': \n"},{"index":18,"he":"והנה מ\"ש הרז\"ל וכל החדשים הם בחי' ראש ולכן כל חדש וחדש יש בו מספר ל' יום כו' \nהטעם שהם ל' יום הכונה יען דכל ראש הוא כללות כח\"ב ואי אנו מונים הדעת יען שהדעת \nהוא תולדת חו\"ב ואינו ספי' בפ\"ע ולכן אנו אומרים כח\"ב והנה כ\"א מאלו הכח\"ב כולל י\"ס \nכיון שכל א' הוא ראש בפ\"ע כמ\"ש בשער א\"א וא\"כ נמצא שהם ל' ספי' ולכך כל חדש שהוא \nכללות ראש א' כולל ל' יום כל זה הוא בחדשי החמה שהם מלאים אבל בחדשי הלבנה שהם \nחסרים נמצא שחסר יום לכל חדש וא\"כ נמצא שכתר וחכמה דכל חדש כלול כל א' מעשר ובינה \nדכל חדש כלולה מט\"ס וחסר ממנה בחי' המל' וזה המל' היה נתקן ע\"י קידוש החדש בפה של \nהסנהדרין יען דפה הוא מל'. ומ\"ש הרב דאלו החדשים הם בז' בחי' של הראש ומטעם זה נק' \nראשים יען דכולם הם רמוזים בראש נלע\"ד דהכונה הוא דבחי' אלו נק' ראשים יען דע\"י \nמתנהג כל הגוף דהיינו הגלגלה שהוא בחי' המוח אשר בו מתלבש הנשמה וכן האזנים חוש \n"},{"index":19,"he":"השמע וכן העינים חוש הראות וכן החוטם חוש הריח וכן הפה חוש הדיבור וע\"י כחות אלו \nיכול הגוף לעשות פעולותיו ומ\"ש בשמועה אחרת היפך מזה שהם ו\"ק כו' כבר כתב דהכל הולך \nלמקום אחד והכונה שהו\"ק הם הענפים של ראשים אלו ומ\"ש שבששה חדשים חסר בחי' הפה כו' \nכמו כן חסר בחי' המלכות בו\"ק כמ\"ש בשמועה אחרת דכיון שחסר בשורש כך חסר בענפים והנה \nבחי' זו נעשה ע\"י חדש העיבור ולכך אנו מעברים באדר יען שהוא סוף חדשי הנוק' שהם מ\"ה \nוב\"ן דב\"ן ואעפ\"י שכבר השלמנו בכל חדש בחי' הפה אינו אלא דרך רמז מ\"מ חדשי הנוק' \nחסרים ולכן אנו משלימים בכל ג' שנים חדש אחד כדי שעי\"ז יושלמו ימי הלבנה עם ימי \nהחמה ועי\"ז נעשי' חדשי הלבנה י\"ג חדשים חסרים וע\"י נשלם בחי' פה של הכללות של מ\"ה \nוב\"ן דב\"ן ומ\"מ צ\"ל דבחדשי הז\"א שהם י\"ב מלאים א\"כ נמצא דחסר מהם בחי' הפה ומל' \nוהיה צריך לעשות אותם י\"ג חדשים מלאים כדי להשלים פה של ז\"א שהוא כללות מ\"ה וב\"ן \n"},{"index":20,"he":"דמ\"ה אלא יובן עמ\"ש הרז\"ל בע\"ח שכ\"ז פ\"א וז\"ל ז\"א אין בו רק ט\"ס והעשירית היא פרצו' \nהנוק' והוא אינו רק ט\"ס יע\"ש וכ\"כ ש\"ל פ\"ג וז\"ל כי הז\"א אין בו רק ט\"ס והמל' \nמשלימתו לעשר אמנם המל' שהיא נוק' דז\"א יש בה י\"ס כי יש בה מל' שבמל' יע\"ש ולכן \nבחדשי הז\"א אין אנו צריכים חדש כדי להשלים בחי' פה והמל' דנוק' עצמה משלימתו לבחי' \nפה ומל' אבל בחדשי הנוק' יש לה פה ומל' בפ\"ע ולכן אנו צריכים חדש א' להשלים בחי' פה \nומל' שלה זהו משנלע\"ד והקב\"ה יאיר עינינו בתורתו אכי\"ר עכ\"ל: "}]}
