{"id":"kabala-839b683d9324-1-13","bookId":"kabala-839b683d9324","part":1,"torah":13,"title":"קטע 13","hebrewTitle":"קטע 13","segments":[{"index":1,"he":"מלאכי השרת מתקבצים, ולא שיתקבצו ללמוד ולשמוע, כי בהיות השעה ההיא האלהות מתלבש \nבהם בהתקשרם כולם יחד אל היחוד הגורם העסק ההוא היו ניזונים מסוד קשרם ויחודם, ואחר \nשעה נסתלק היחוד ולא נשאר להם תוספת ידיעה על ידיעתם הקודמת קודם דרשת החכם, ולזה \nהם אומרים בכל עת שאדירות השם ועסק התורה והתוספת בה ויחודם על ידו הוא בתחתונים, \nשאינו בשמים במלאכים. ועם היות שאמרנו ענין זה בכולל, לא יובן זה הענין באליהו עם \nהיות שהוא מלאך אלא בשאר המלאכים, והטעם שאליהו גופו נהפך למלאך אמנם נפש רוח נשמה \nשלו בגן עדן במחיצת הצדיקים והוא נכנס בגן עדן ונקשרים נר\"ן שלו, ולזה הוא כבן אדם \nמוסיף בלי ספק בידיעה והוא לא גרע משאר צדיקי עולם, אמנם ימצא מעלה על מעלה זו \nבהתלבש כח האלהות בו לרדת למטה לארץ לפעול בכח האלהות המתלבש בו, ויהנה מזה הנאה \nנפלאה, כי בלי ספק עידון גדול למלאך בהתאחד הכח האלהי בו לפעול בתחתונים באיזה \n"},{"index":2,"he":"שליחות שיהיה, אם לא להרע שאז יושפע בהם הדין ויקשה זה למלאך כמות, וזה סוד מחיוה \nלמטטרו\"ן ומחיוה לאליהו דאיתא בתלמודא דידן, וכמו שפעולת הדין קשה אל המלאך במאד \nמאד כן פעולת הרחמים עדן אליהם היות כח האלהי מתלבש בו, וזהו הענין שפי' בשלהי \nהאדרא שכך ימים נתבררו המלאכים שיבואו לעמוד עם רשב\"י באדרא ולא הורשה אליהו עמהם \nונשלח בשליחות אחת לרב המנונא סבא כדאיתא התם, מפני שעדן גדול מגיע למלאך מהיותו \nנמצא ביחוד הנעשה בעסק התורה, והיותו נכלל בכח אלהי החופף על ראשי עוסקי בסודות \nהתורה, ועידון גם כן נמצא אליו בהיותו נשלח בשליחות שכח אלהי ניתוסף ומתלבש בו עד \nהקימו מאמר בוראו, ועדן זה לא נמצא לצדיקים אלא אחד מני אלף, כעין שתי נפשות \nהצדיקים שהיו באים לרשב\"י ומגידים לו תעלומות חכמה בבית המקדש העליון והם הודו \nשהוסיפו מעלה בידיעה במה שהורשו מן הבורא להגיד לרשב\"י שאלותיו, והנאה זו נמשכת \n"},{"index":3,"he":"לאליהו בכל עת שהוא עושה שליחות הבורא לבני אדם, ויש לו מעלה עם הצדיקים בגן עדן \nבעסק התורה, והטעם לזה שעם היותו מלאך יש לו נפש רוח נשמה דאצילות בריאה יצירה עשיה \nולא גרע משאר הצדיקים מפני היותו מלאך, וגופו הוא שנסתלק למלאך, ועל דרך זה \nלמטטרו\"ן גופו הוא שנהפך למלאך ונהנה גופו כגוף המלאכים בהנאתם ועידונם בשליחות \nקונם, ונוסף עליהם שהוא עוסק בתורה בגן עדן עם הצדיקים ופוסק הלכה בישיבתם, והוא \nהנקרא בדברי הרשב\"י ע\"ה מארי דגדפין כמ\"ש בפרשת בראשית. ועתה בא ולמד כי גוף הצדיק \nדומה למלאך, והטעם כי אחר זכותו וביטול כח בחירתו נשאר שוב למלאך, והמלאך אין בו \nרוח ונפש וכל שכן נשמה, אלא גוף זך יתלבש בו האלהות יעלה ויתעדן באלהות והשגחתו \nהמתלבשת בו, ואחר סילוק ההשגחה ממנו נעזב וחזר אל שער מקומו, ולא כן אליהו ומטטרון \nשיש להם מעלה זו ונוספת עליה שהם צדיקים מתעדנים בעידון הצדיקים בעסק התורה ותוספת \n"},{"index":4,"he":"ידיעה.\nהחקירה החמישית\nבמעלת האדם על המלאך. שהאדם יחידי מרכבה, והמלאך כולם יחד הם מרכבה והוא אבר פרטי \nמאיברי המרכבה, ולזה נמשך להם שאי אפשר למלאך יחידי לומר שירה כלל ועיקר אם לא בעת \nקשר ויחוד כל המלאכים יחד, וכן נמשך להם שאי אפשר להם לומר שירה אלא בשעה ידועה, יש \nמהם פעם ביובל ויש מהם פעם בשבוע ויש מהם פעם בשנה ויש מהם פעם בשבת ויש מהם פעם \nביום כדפי' במסכת חולין. והענין, כי היחיד אין בו צורה שלימה להיות שירו שלם לבדו, \nוישראל בהיותם עשרה הם צורה שלימה, דאכל בי עשרה שריא שכינתא בשלימות וכשרים לומר \nקדושה קדוש וברוך, כי במלאכים לא ישלימו הצורה העליונה דהיינו עשר ספירות ולא \nיוכללו מהם אם לא בהאספם יחד, כי כל אחד ואחד חלק קטן ממרכבתו בספירה, וכולם כאחד \nעשר כתות מיוחדות שלימות האיברים לעשר ספירות, וישראל לא כן אלא עשרה נקראים עדה \nדשריא עלייהו שכינתא, וזה טעם זכות עשרה הראשונים בבית הכנסת, שהם שלימות המרכבה \n"},{"index":5,"he":"העליונה, ואפילו מאה הבאים אחריהם אינם תוספת בצורה אלא בענפים אל העשרה ונכללים \nבהם, והעשרה שרשים ואיברים ראשיים. ולכך פירשו בגמרא אפילו מאה באים אחריו נוטל שכר \nכנגד כולם, וכשנדקדק שכר כולם נבין שהכוונה שהשפע הנשפע לכולם נמשך להם על ידי \nהעשרה, מפני שהם העיקר והאבות והנשאר בנים ומכסים בכנפיהם האבות על הבנים, בענין \nששלימות הצורה העליונה בבני אדם בעשרה ושלימות הצורה במלאכים בעשר כתות, ולא עוד \nאלא שלימות הצורה העליונה בכסא ומלאך ואופן מפני שסודם בריאה יצירה עשיה, וישראל \nעשרה מהם שהגיעו לי\"ג שנה הם שלימות הצורות כולם, כי בנשמתם כסא ועשר מדרגות הכסא \nנשלם בעשר מדרגות עשר נשמות אליהם, ועשר כתות מלאכים נשלם בעשר רוחות אליהם, ועשר \nכתות אופנים נשלם בעשר נפשות אליהם, ולהיות האדם שלימותו דוקא היותו שקול כנגד כסא \nחיה אופן לכך אינו משלים לעשרה אלא דוקא בהיותו בן י\"ג שנים, שאז יש בו נר\"ן כדפי' \n"},{"index":6,"he":"בחקירה השנית, הרי ישראל שקול כנגד כל הכתות כולם, והיינו דוקא לענין הקדוש וברוך, \nדלענין שירה ושבח אפילו היחיד, ומה גם עסק התורה שאפילו אחד שכינה עמו כדפי' \nבמתניתין, וזה בכל עת ורגע שירצה, ולא כן המלאכים שיש להם שעה קבועה ואם ישנו את \nתפקידם יספו כרגע, והטעם שהם אינם מושכים שפע בבחירה אלא בסוד פרק שירה, שעניינו \nשמעוררים על ידי שירתם הזווג והשעשוע להתפשט מדת הטוב אליהם ברצון קונם מיום המצאם \nבשיעור ידוע, ולכך משוררים ומעוררים הזווג ההוא לבד ולא מוסיפין עליו ולא גורעין \nממנו, והעת הקבוע לזווג ההוא ושיעור הנאתם מזיו השכינה נמשך אליהם בשירם וזמרם, \nאמנם ישראל הכל תלוי בבחירה, אם מוסיף ביחוד וקדושה וברכה בכל עת ובכל רגע, מייחד \nומזווג ומברך וקושר הספירות העליונות, ואין שעה קבועה ולא שיעור קבוע אלא אם מוסיף \nמוסיפין לו, וכפי דביקותו בקונו כך קונו מתדבק בו ויוסיף יחוד למעלה, והיינו אומרם \n"},{"index":7,"he":"צור ילדך תשי ח\"ו או רוכב שמים בעזרך, וזו ממעלת האדם להפליא על מלאך, שהמלאך נופל \nתחת זמן השירה ומוכרח, והאדם שזמן השירה בידו ובעל בחירה לייחד בכל עת שירצה ומוסיף \nוגורע. ולא זו בלבד אלא אם ייטיב המלאך או ירע כענין עזא ועזאל וסמאל ושרי האומות \nהמורדים בקונם ועשו עצמן אלוהות, כענין חירם מלך צור ופרעה מלך מצרים ונבוכדנצר \nוכיוצא שמרדו ועשו עצמן אלוהות, ולא כן שר אבימלך דכתיב ביה ואמנע גם אנכי אותך \nמחטוא לי כדפי' בזוהר בפרשת ויקרא, לא היטיב ולא הרשיע אלא לעצמו שנטרד מהצורה \nהעליונה ונשלמה הצורה בזולתו, ואין פגם שלו עולה כלל אלא עומד בעצמו, ולא כן ישראל \nח\"ו הפוגם מחריב העולם ופוגם בכסא חיה ואופן בסוד נר\"ן והלואי שלא יעלה יותר, נמצאו \nכל העולמות טובתם תלויה באדם להטיבם או להחריבם, והכל תלוי בטעמים הנזכרים שהוא \nמושך עליהם שפע ומברכם ומשפיעם, והטעם שהאדם גוף להשרות בו כל כללות העולמות בסוד \n"},{"index":8,"he":"נפש רוח נשמה דאצילות בריאה יצירה ועשיה, והוא עולה עד למעלה ויורד עד גוף, והמלאך \nלא יכלול בו דבר שאין בו נר\"ן אלא בריה בעילוי יותר מגוף האדם, אמנם הוא גוף משובח \nבלי נשמה, שאין מתלבש בו רק אחר יותר ממנו, הוא הוא בעצמו צינור קבוע למעבר השפע \nהרוחני לעולם השפל, ולזה יש תוספת מעלה אל האדם מהמלאך בלי ספק שהאדם לבוש לנר\"ן \nוהמלאך אינו לבוש לשום אחד מהם, ואם תאמר והרי אופן בעצמו נפש וחיה רוח ושרף נשמה, \nח\"ו אינו כך אלא הנר\"ן אל האדם מעשה הזווג המזווג עשר ניצוצות השכינה בעשר כתות \nאופנים ובעשר כתות חיה ובעשר כתות כסא, ולא שיהיה הנר\"ן כסא ממש או ממלאך ואופן אלא \nמפנימיות המתלבש בהם, שאם לא כן היה משועבד אליהם גם בנר\"ן, ואינו אלא הוא נברא \nונוצר ונעשה מעשר ספירות הבריאה יצירה ועשיה שהוא רוחניות הספירות המתלבש בכסא וחיה \nואופן.\nהחקירה השישית\nבסוד יצירת כסא חיה ואופן ויצירת האדם. כבר פי' בספר יצירה כי יצירת הנבראים בל\"ב \n"},{"index":9,"he":"נתיבות שהם כ\"ב אותיות וי' נקודות, ושם פי' בסוד עול\"ם שנ\"ה נפ\"ש בכל אחד מהם \nשלימות הבריאה, כי כמו שנצטרכו ל\"ב להמציא עולם, כן הוצרכו כולם להמציא שנה, וכן \nכולם להמציא נפש, וכבר פי' כי עולם הוא סוד כסא, ושנה מלאך, ונפש אופן, והנה האדם \nבאיבריו הגשמיים נברא ונמצא בסוד ל\"ב שהם כ\"ב אותיות וי' נקודות, וכמו שהיא צורה \nבשלימות כסא וצורה בשלימות שנה וצורה בשלימות נפש, כן שלימות הצורה בגוף האדם \nהגשמי, ובו סוד כ\"ב אותיות וי' נקודות בסוד גלגולם וצירופם, והעד על זה נפש כמשמעו \nשבו מתבאר בריאתו על ידי כ\"ב וי' כדפי' שם, וכשנתישב בדבר נמצא כי כל עצה שנתיעץ \nהקב\"ה למזל אחד למלאך אחד או לאבר מכסא נתיעץ לאבר אחד מאיברי האדם, בענין שהחכמה \nנכללה בסוד עש\"ן לקבוע כל צורת עולם בנפש וכן בשנה, נמצא אדם אחד שקול כנגד כל \nהמציאות, ולזה נמצאו הנבראים והנוצרים והנעשים מאמיתת הבורא בסוד בריאה יצירה עשיה, \n"},{"index":10,"he":"ולא כן האדם שנמצא בסרד זווג, היא הנשמה דאצילות הקבועה בו, שהוא בן אדם הנקרא בן \nלקב\"ה בסוד נשמה דאצילות, וכמו שנתיעץ הבורא להמציא העולמות כולם בכ\"ב אותיות וי' \nנקודות הם ל\"ב נתיבות חכמה להיותם לבוש אל התפשטות אצילותו ומדת טובו לתחתונים \nוהוכנו בסוד איבריהם, כסא כפי הראוי לה להיותה לבוש לאצילות בכל פרטי איבריה \nובחינותיה כדפי' במדת כסא בחקירה רביעית, ואחר כך במלאך היותו לבוש לכסא בכל פרטי \nאיבריו ובחינותיו, ואחר כך באופן ועשי' בכל פרטי איבריהם כפי הראוי לקבל המשכת \nהכבוד העליון המתפשט כאומרם מלא כל הארץ כבודו, וכדפירש הרשב\"י ע\"ה בתיקונים קב\"ה \nנהיר בעשר דרגין דכרסייא ובעשר כתות דמלאכים ובעשר גלגלי רקיעא, ונעשה הצורה הזאת \nזו לבוש לזו וזו לזו ודומות זו לזו להתלבש זו בזו והכל תלוי באצילות שהוא עיקר \nהמתלבש בכולן מדרגה אחר מדרגה והוא הנקרא עשר ספירות דאצילות, ובהתפשטו למטה נקרא \n"},{"index":11,"he":"עשר ספירות דבריאה ובהתפשטו למטה נקרא עשר ספירות דיצירה ובהתפשטו למטה נקרא עשר \nספירות דעשיה, כן הנשמה הקדושה הנאצלת הנמצאת מזווג הספירות העליונות הוא בן דומה \nלאב, וזה סוד שישראל נקראו בנים למקום, ולא נקראים בן הכסא והחיה והאופן אלא עבד \nואמה כדפירש הרשב\"י ע\"ה בתיקונים וברעיא מהימנא ובזוהר, ולזה הבן דומה לאביו \nבאיבריו, ולפיכך נמצא נשמה דאצילות מצויירת בעשר ספירות ומתפשטת ומתלבשת בבי\"ע \nדהיינו סוד נר\"ן, נמצאת מהזווג העליון ומתמצא והולכת מהזווגים התחתונים מתלבשת לבוש \nתוך לבוש, ואחר כך הגוף המצוייר בכל צורת העשיה הגשמי לבוש לכולם, ובחביבות האב עם \nהבן בהיותו מתנהג כשורה הוא בן בית, אוצרות אביו בידו ופותח ואין סוגר וסוגר ואין \nפותח, כענין אליהו שאמר אם יהיה טל ומטר כי אם לפי דברי, וכענין רבי ור' אלעזר שכל \nימי יסוריהם לא הוצרך העולם למים יכיוצא, מפני היות הצורה העליונה נכללת בהם וכל \n"},{"index":12,"he":"העולמות תלויים בו, אם באביו ממש הוא דומה בדומה והאב בעצמו נפעל מאביו, מה יהיה \nלפניו שאר המדרגות שהרי הוא מתלבש בכולם ופועל בכולם, כדפי' בחוני המעגל כבן המתחטא \nלפני אביו, שבכח נשמה דאצילות שבתוכו גורם הכל ונמצא הוא רודה, העולמות כרצונו, וכן \nרבי חנינא בן דוסא כל העולם בצער וגו' כל העולם בנחת וגו' כל העולם אינו ניזון \nוגו', ובזה ישובח האדם על כל נמצא, שהנמצאים יורדים במעלה זה מזה, כי בכסא מתלבש \nהאצילות, ובמלאך לא יתלבש האצילות אלא בריאה, ובאופן לא יתלבש אלא יצירה, אמנם באדם \nהגשמי בעשיה יתלבש אצילות בריאה יצירה עשיה קשורים יחד, והוא דבק באצילות בהיותו \nלבוש בחומר כאומרם ואתם הדבקים בה' אלהיכם וגו', אם כן יתפשט בו בעצמותו אצילות ממש \nבהיותו מתנהג כשורה וכראוי ומושך לכל העולמות אור אצילות, ולזה כל העולמות נכנעים \nלפניו וכפויים לרצונו ולעבודתו, וכמו שהאצילות לא ישמור הטבע מפני שהטבע הוא סוד \n"},{"index":13,"he":"אלהים וצדיק מושל ביראת אלהים בסוד האצילות כאשר נבאר, אם כן לסיבה זו בן הנמצא \nמהאצילות ירדה הטבע כרצונו ויביאהו אל הפעולות הזרות ויתן בו כח נוסף בהיותו מושך \nאליו מהאצילות כח ואומץ, ויכניעהו בהסתלקו ממנו כחו, ויחזיר האש למים והמים לאש, \nשהכל תלוי באצילות שהוא דבק בו כדפי', וזה שאמר ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ \nוגו', והטעם מפי עוללים ויונקים יסדת עז וגו', וכל המזמור בדרך זה, כי התורה באדם \nסיבתה הנשמה, והוא סיבה להכנעת העולם ושעבודו לאדם, שהכל נמצא מהתורה העליונה \nכאומרו ה' קנני ראשית דרכו, היה מביט בתורה ומחריט העולם, והאדם בסוד אצילות שבו \nמביט בתורה בהעלם ובהסתר ומושל בעולם ומחריט בו כרצונו לעבודת אביו שבשמים.\nהחקירה השביעית\nבחינת העולם בשפעו בדקות וגסות. כבר פי' בחקירות הקודמות ענין האדם ושעבוד העולמות \nאליו, הנה יהיה העולם מתנהג למטה בעשיה הגשמית ברצון האדם ולזה מנהיגהו כרצונו, \n"},{"index":14,"he":"לפעמים הצדיק יגרום ימטירהו הקב\"ה ויגשימהו וינהלהו בטבע העשיה כראוי והיינו היות \nהשפע מתגשם ומתעבה ולפעמים יחסר כח אל העשיה להשלים עצת הצדיק ולא יספיק בהיותה \nעושה פעולותיה, בענין אם היה רעב אף אם ימטיר לא יועיל עד יזרע ויצמח ויקצור וזה \nרחוק, ויהיה הצדיק גורם יושפע הכח במהירות עד הולך ילך ובכה נושא משך הזרע בוא יבוא \nברנה נושא אלומותיו, הרי שגבר הכח הנשפע ביצירה על ידי נס, עד שמה שהיה ראוי לעשות \nבשנה אחת משך כמה גלגולי הגלגלים עשה בשעה קלה, וזה סוד היות הצדיק מושל על צבא \nמרום לא הוצרך אל הגלגולים כלל אלא בסוד אצילות שבו ובריאה יצירה שבו המשיך בגלגל \nבעצמו בתפלתו הבחינות כולם ברגע, ונמצא השפע והכח בשעה קלה לעשיה הגשמית ונתנה כחה \nברגע כמו שנה אחת, ולפעמים יחלש כח העשיה הגשמית להשלים רצונו ולא יצטרך אליה אפילו \nבדרך זה אלא בדרך אחרת, והיינו כענין אלישע שאמר סאתים שעורים בשקל וסאה סולת בשקל, \n"},{"index":15,"he":"והפליא הנס להעדר כח העשיה נפלא השליש והשיבהו גמולו בראשו, הרי עזר כח השפע עד שלא \nהוצרך כמעט אל העשיה אלא חלק מעט, וכשיחלש עוד העשיה יתן אליה הצדיק כח יותר ויותר \nמזה על ידי האצילות והבריאה והיצירה שבו, כענין מה אתן זה לפני מאה איש וכתיב ויתן \nלפניהם ויאכלו ויותירו וגו', והרי לא הוצרך כמעט אל העשיה כלל רק בגשם המעט ההוא \nהפליג השפע העליון ונעשה משכן אליו והגדילו וברכו עדי הספיק לכולם, ומזה הלא היה \nנמצא בכל עת בלחם הפנים להיות הרוחניות העליון שורה בו האוכלו לא יצטרך אל הגשם אלא \nיתברך במיעים החלק המעט ההוא, שהכל תלוי ברוחניות השפע הנשפע על ידי הצדיק ומעשיו \nהכשרים, ועל דרך זה היה ענין רבינו הקדוש שלא הוצרך העולם למים שהיה מבורך מעצמו \nומעט הליחות הניתן בארץ מתברך ומשקה כל הצורך, ומפני שקשה יומא דמטרא כיומא דדינא \nהקלו בני העולם מאותם היסורים המעטים והיה העולם מתברך בזכותם מהרוחניות הנשפע \n"},{"index":16,"he":"בעולם בזכותם. ומשה רבינו ע\"ה בסוד המן דרך אחרת היתה לו, שהפליג זכותו והיה \nהרוחניות העליון מתגלם בסוד מן ולא היה בו חלק כלל מד' יסודות, ולכך היה נבלע \nבאיברים בסוד העשיה הרוחנית הנבלעת בגשמית ומחיה אותה, בענין שכל העולמות והעניינים \nמשועבדים לצדיק, ומשך תועלתם בנחת או בזריזות ומהירות או סלוק כחם הכל תלוי בו. ואף \nאם תרצה הכסא להשפיע ויהיה בה השפע יעכבהו, ואם לא היה השפע ישפיע הכל כרצונו, והכל \nתלוי בסוד התורה הנמסרת אליו ולא לשאר הנבראים, ואדירות השם והתורה לא ניתן ידיעתם \nוהמשכת סודם למלאכים, אלא לנשמות קדושות המתלבשות בעם בני ישראל הכשרים כדפי', שהם \nהמושכים על ידי כלים אשר בהם נר\"ן דאצילות פנימיות התורה והעלמה שבספירות ויורד להם \nדרך מדרגות הסולם מבריאה ליצירה, ומיצירה לעשיה דרך נר\"ן שבהם, וזה הדרך ממש ימשיכו \nשפע ורב טוב מהספירות כדפי' למלאת חפצם ומאויים להפך החול לקמח וסולת ולקרר האש \n"},{"index":17,"he":"וכיוצא מפעולות הצדיקים, ולא יפלא בעיני המשכיל על הדרך שפירשנו. ואם ימצאו קצת \nמדרכים אלו לרשעים בכח הכישוף אין תימה כלל, שלא יהיה הכל על דרך אחד כאשר אבאר \nבע\"ה, שלא יהיה הדברים על צד הכישוף על אמיתתם אלא כעין אחיזת עינים, לא אמתי \nשיועיל כענין הנס הנעשה על ידי צדיק, והיינו סוד ויבלע מטה אהרן את מטותם, להראות \nפחיתותם שכל מציאותם והכח שמהם הם חיים ונשפעים משועבדים לקדושה שהיא משועבדת \nלישראל, והיינו מטה אהרן שהוא מתהפך ממטה לנחש הוא סוד מטטרו\"ן, מטה אהרן בלי ספק, \nוהוא מתהפך ברצון הצדיק מנחש למטה וממטה לנחש להראות שהוא רודה בו, והם מטותם סוד \nהחיצונים משועבדים תחת מטה אהרן, ולכך ויבלע מטה אהרן את מטותם להורות שממנו יצאו \nוממנו היו, ואם יפתח פיו יתבטלו כרגע ולא ימצאו רק שהם ברצון הבורא לייסר העולם. \nאמנם מעשיהם בעשיה אין להם קיום אלא לפי שעה ומיד יתבטלו, ולא כן מעשה הצדיקים שהם \n"},{"index":18,"he":"קיימים לעולם, ולא תפעל העשיה הגשמית מהם אלא רגע אחד ומיד יתבטל ולא יעמוד, ואפילו \nזה אינו אלא בסיבת עון כמו שכבר פי' למעלה. \nהדרישה השביעית\nעל כמה דרכים משעבד האדם אותם לרצונו.\nהחקירה הראשונה\nאיזה דרך משובחת מכל הדרכים. הדרך המשוכחת מכל דרכי שעבוד העליונים היא אותה שימצא \n"}]}
