{"id":"kabala-883472653cc7-1-8","bookId":"kabala-883472653cc7","part":1,"torah":8,"title":"אות ט:","hebrewTitle":"אות ט:","segments":[{"index":1,"he":"אות ט: \nוכתב שם בדף ס\"ב ע\"ב, בשם התוספתא כי הרשעים בגיהנם אינם יוצאים ממנו אלא בשבתות \nוימים טובים וראשי חדשים, אחר כך כרוז יוצא מצד צפון ואומר (תהלים ט,יח) ישובו \nרשעים לשאולה, ובשעה שעונים ישראל בקול רם אמן יהא שמיה רבא מברך, הקדוש ברוך הוא \nמתמלא עליהם רחמים ורומז למלאך הממונה על שערי גיהנם סמרי\"אל שמו, וג' מפתחות בידו \nופותח ג' שערי גיהנם ורואים אור של העולם הזה, ובא העשן וסותם האור, באים שלשה \nממונים ומנשבים ומשיבים העשן למקומו ונותנים ריוח לרשעים שעה וחצי, ואחר כך חוזרים \nלמקומן. וכן בשלשה פעמים ביום ובכל שעה שישראל עונים אמן: \n"},{"index":2,"he":"אות י: \nוכתב בספר שמות דף ר\"ז ע\"א, כשיוצא שבת צריכים ישראל להתעכב קצת, להראות שחביבה \nעליהם מצות שבת ואינם קצים באכסניא, ואז פותחים ישראל והוא רחום וכו', והוא תיקון \nטוב, ובעת שאומרים ישראל ויהי נועם וקדושה דסדרא, כל הרשעים שבגיהנם פותחים ואומרים \nשירה ואומרים אשריכם ישראל, אוי למי שלא שמר התורה, ודומה מכריז (תהלים ט,יח) ישובו \nרשעים לשאולה: \n"},{"index":3,"he":"אות יא: \nוכתב (בספר במדבר) חלק ג' דף ש\"א ע\"א, בענין השבת שכתוב לדרתם חסר לשון דירה, רמז, \nשיכבד האדם דירתו בשבת בדברים נאים וכלים נאים, שהשבת היא כלה והכלה אין מכניסין \nאותה אלא לדירה נאה: \nאות יב: \nוכתב בספר בראשית דף י\"ד ע\"א, כי בערב שבת כל הדברים נעשו ונשתכללו עד שנתקדש היום \nולא נשאר אלא בריאה של רוחות שלא נברא להם גוף, ואם תאמר, וכי לא היה יכול הקדוש \nברוך הוא לעכב היום עד שיברא גוף לאלו הרוחות, יש לומר, שרצה הקדוש ברוך הוא לעשות \nכך, דאלולי כך היה מתגבר חס ושלום צד סטרא אחרא בעולם: \n \n"},{"index":4,"he":"יום ששה עשר \nאות יג: \nוכתב בספר שמות דף ס\"ג ע\"ב, אמר רבי יהודה, כל יום ויום מתברך העולם מאותו יום \nהעליון, שהרי כל ששה ימים מתברכים מיום השביעי וכל יום נותן מאותה ברכה שקבל \nמלמעלה, ולכך כתיב (שמות טז,יט) איש אל יותר ממנו עד בקר, לפי שאינו נותן יום אחד \nלחברו אלא כל אחד ואחד שולט בפני עצמו ביומו, אמנם יום ששי קבל שני חלקים, חלקו \nוחלק יום השבת, לכך כתב (בראשית א,לא) יום הששי ה\"א יתירה: \n"},{"index":5,"he":"אות יד: \nוכתב עוד בספר שמות דף ס\"ב ע\"א וע\"ב, שכל אדם צריך לשאול מזונותיו בכל יום מהקדוש \nברוך הוא אף על פי שיש לו, כדי שיתברכו מזונותיו של אדם. וטעם הדבר, (תהלים סח,כ) \nברוך ה' יום יום, ולזה אין צריך לאדם לבשל מזונות מיום לחברו, זולת מערב שבת. רבי \nייסא סבא לא היה מתקן סעודה בכל יום עד שיתפלל, אמר לא נתקן סעודה עד שיתנו מבית \nהמלך, אחר כך היה ממתין שעה אחת ואומר תקנו סעודה, שכבר היא שעה שתנתן מבית המלך: \n"},{"index":6,"he":"אות טו: \nוכתב עוד שם בדף פ\"ח ע\"א, הקשה ר' יצחק במה שכתוב (בראשית ב,ג) ויברך אלהים את יום \nהשביעי, כי אחר שכתוב (שמות טז,כו) יום השביעי שבת לא יהיה בו, מה ברכו, אלא כך \nשנינו כל הברכות שלמעלה ומטה הם כלולות ביום השבת, ובשביל זה אינו נמצא המן באותו \nיום, לפי שאז מאותו היום מתברכים כל הששה ימים, וכל אחד נותן מזונו למטה כל אחד \nביומו מאותה ברכה שקבל ביום הז', ובשביל כך מי שהוא מאמין צריך לסדר שולחנו ליל \nשבת, כדי שיתברך כל ששת ימי המעשה: \n"},{"index":7,"he":"אות טז: \nוכתב עוד בדף פ\"ח ע\"א, ענין השלש סעודות, (ישעיה נח,יד) אז תתענג על ה' זו סעודה \nראשונה, (שם) והרכבתיך על במותי ארץ זו סעודה שניה, (שם) והאכלתיך נחלת יעקב זו \nסעודה שלישית, וצריך ליזהר בסעודות אלו, ומי שפוגם באחת מהם מראה עצמו כאילו אינו \nמזרע ישראל ונותנין עליו חומרי ג' דיני גיהנם: \n"},{"index":8,"he":"אות יז: \nובספר ויקרא מדף צ\"ב ע\"ב עד דף צ\"ה ע\"א כתב בזה: \nאות יח: \nכתב בספר דברים דף רע\"ג ע\"א, בשם רעיא מהימנא, כי שני ככרות בשבת הם רמז לשני לוחות \nשנתנו בשבת, וביום השלישי שכתוב בו פעמיים כי טוב. ואם תאמר למה שני ככרות שהם \nזוגות, והרי אמרו שיש ממונים על זוגות, ומטעם זה אמרו אין מתחילין בב' ואין מסיימין \nבד' דהיינו בב\"ד, יש לומר, כי בכל שבת הנשמות והרוחות יוצאות זוגות ואין שטן ואין \nמשחית ואין מזיק ביום השבת, ואפילו אור של גיהנם אינו שולט בשבת, רמז לדבר (שמות \nלה,ג) לא תבערו וכו': \n"},{"index":9,"he":"אות יט: \nכתב בספר שמות דף ר\"ח ע\"א וע\"ב, בסוד האצבעות, כשרואה בליל מוצאי שבת כל האצבעות \nבלי הצפרנים, כשרואים אותם נקראים פנים פנימים ואחורי האצבעות בצפרנים הם אחורים, \nוהסוד הוא כשרואים בנר לראות אחורי האצבעות עם הצפרנים, וזהו סוד (שמות לג,כג) \nוראית את אחורי ופני לא יראו: \n"},{"index":10,"he":"אות כ: \nכתב בספר בראשית דף י\"ז ע\"ב, הבדלה במוצאי שבת הוא להבדיל בין שרים השולטים בשבת \nלשולטים בחול, כשיוצא שבת עולה מגיהנם יצר הרע של עין הרע ורוצה לשלוט בישראל, \nובשעה שאומרים ויהי נועם בורחים: \nאות כא: \nוכתב בספר שמות דף ל\"א ע\"ב, עולם הבא נקרא נועם, וכשיוצא השבת הרשעים יוצאים מאותו \nהנועם וחוזרים לגיהנם, לפיכך אנו מתפללים במוצאי שבת, שיהי רצון שנהיה צדיקים ונזכה \nלנועם עולם הבא: \n"},{"index":11,"he":"אות כב: \nוכתב בספר בראשית דף י\"ד ע\"ב במדבר דף רמ\"ו ע\"א, שלשה הם הגורמים רעה לעצמם, המקלל \nעצמו, והזורק לחם או פרורים שיש בהם כזית, ומי שמדליק הנר במוצאי שבת קודם שיאמרו \nהקהל קדושה דסדרא, ורשעים של גיהנם מקללים אותו, לפי שבערב שבת בא קדש לעולם ונחים \nהרשעים מלישרף באש גיהנם, ובמוצאי שבת חוזרים כל השרים לשררתם ומכריזים ואומרים \n(תהלים ט,יח) ישובו רשעים לשאולה, ואין להם כח עד שיאמרו ישראל ברכת הבדלה, וכל \nאותם השרים הנקראים מאורי האש. ואם האדם ממתין לומר הבדלה עד שיסיימו הקהל קדושה \nדסדרא, אז חייבי גיהנם מקיימין על אותו אדם כל ברכות שאומרים הקהל, (בראשית כז,כח) \nויתן לך וכו' ברוך אתה בעיר כלם אומרים אותם חייבי גיהנם: \n"},{"index":12,"he":"אות כג: \nוכתב בספר בראשית דף ק\"כ ע\"א וע\"ב, בפסוק (בראשית כב,טו) ויקרא מלאך, אמר רבי \nאלעזר, כי מה שאמרו י' דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, אין רוצה לומר שנבראו אז, \nלפי שאם כן קשה שהרי שנינו שאילו של אברהם אבינו ע\"ה בן יומו היה, וכך צריך לומר \nשכן כתוב (ויקרא יב,ו) כבש בן שנתו לעולה. ואם כן קשה היאך אפשר שנברא כשנברא העולם \nשעדיין לא נולד יצחק, אלא י' דברים שנבראו דקאמר רצה לומר, שנתן כח ומנוי לשר העולם \nשיברא האיל כשיצטרך לאברהם, ופי הארץ כשיצטרך למשה רבינו ע\"ה, וכל זה המנוי והכח \nבראו הקדוש ברוך הוא ערב שבת בין השמשות. אמר הכותב, בזה יבא היטב אשר ברא אלהים \nלעשות וברור: \n \n"},{"index":13,"he":"יום שבעה עשר \nמעלת המועדים: \nאות א: \nכתב בספר שמות דף קל\"ה ע\"א, (שמות כה,ג) וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת \nותכלת וכו', אלו הם רמז למועדים, זהב זה ראש השנה שהוא יום הדין שהאודם רמז לדין, \nוכסף יום כפור שמלבין עונותם של ישראל, ונחשת ימי החג שהם כנגד ע' אומות שהם בסוד \nהרי נחושת, תכלת זה פסח שהוא שולטנות האל יתברך, ונקרא תכלת לשון כליון שמכלה \nהאומות, כדכתיב (שמות יב,כג) ועבר י\"י לנגוף את מצרים, וזהו הטעם שאמרו כל המראות \nיפות לחלום חוץ ממראה התכלת, ארגמן זה שבועות, סוד התורה שניתנה מימין ושמאל, וכל \nמיני דברים שבעולם כלולים בה, וזהו ארגמן ארוג מין: \n"},{"index":14,"he":"אות ב: \n[שם] תולעת שני זה ט\"ו באב, שבנות ישראל יוצאות בכלי מילת, כמו שכתוב (איכה ד,ה) \nהאמונים עלי תולע. ומה שכתב, ושש ועזים ועורות אלים ועורות תחשים ועצי שטים, כנגד \nט' ימי תשובה ויום כפור שמנינו משלים לעשרה: \nאות ג: \nועוד שם בדף קל\"ה ע\"ב, כי בליל שבת העולם ברחמים, וכל סטרא של מזיקים הם טמונים \nבנקבי תהום רבה, ולכן אסור לאדם לומר והוא רחום, לפי שמעורר אותם שיחזרו ויצאו מן \nהחורים אשר התחבאו שם בערב שבת: \n"},{"index":15,"he":"אות ד: \nוכתב בספר שמות דף קפ\"ו ע\"א, כי ביום כפור אין לאדם לפרט חטאיו לפני אחרים, לפי שיש \nכמה מקטרגים שנוטלים הדבור ההוא ומעלים אותו למעלה ומעידים עליו. כתוב (מיכה ז,ה) \nמשוכבת חיקך שמור פתחי פיך קל וחומר מאלו: \nאות ה: \nוכתב בספר בראשית דף ר\"כ ע\"א, שנמצא בספרים הראשונים, כי בליל הושענא רבה לאור \nהלבנה אם רואה אדם ראשו גרוע וגופו שלם, בניו ואשתו יחיו והוא ימות, וזהו כשבנו קטן \nשהוא ברשותו, ואם הגוף גרוע והראש שלם, הם ימותו והוא יחיה, ואם ידיו חסרות מעשי \nידיו יתמעטו, ואם רגליו, חלאים יבאו עליו, ואם הצל חוזר ובורח, עליו נאמר (דברים \nכח,סז) בבקר תאמר מי יתן ערב: \n"},{"index":16,"he":"אות ו: \nלמעלת התענית, בספר ויקרא בדף פ\"ט ע\"ב, כתוב רמז למה שאמרו, שבעים שנה איכא בחלמא \nוהוא כנגד היושב בתענית חלום בשבת, שקורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, ואלו השבעים \nהם רמז, כי אפילו ששבע שרים רואי פני המלך מלכו של עולם הסכימו עליו לרעה מתהפך, \nלפי שביום השביעי חוזר בתשובה: \n"},{"index":17,"he":"אות ז: \nוכתב בספר ויקרא דף ק\"ה ע\"ב שמות דף ר\"ז ע\"א, הקשה שהיאך אמרו כל המתענה בשבת שיש \nלו זכות, והלא מבטל עונג שבת של שלש סעודות. והשיב כי הטעם (תהלים קיח,כד) זה היום \nעשה ה' שיהיה שמחה בכל העולמות, ואפילו הרשעים נחים ביום זה, וזה האיש המתענה בשבת \nשאין לו שמחה, עליונים ותחתונים שואלים עליו, מה נשתנה האיש הזה מכל העולם שהם \nשמחים וזה האיש הוא בצער, ולכן תפלת זה האיש קורע כל גזרי דינים לפי שהכל מרחמים \nעליו: \n"},{"index":18,"he":"אות ח: \nוכתב בספר שמות דף קנ\"ג ע\"א, כי ג' שליטים הם שהקדוש ברוך הוא חפץ בהם, והם מוח לב \nוכבד, והם בעולם העליון ובהפך הם בזה העולם, כי בבשר ודם הכבד לוקח תחלה ואחר כך \nהלב ואחר כך המוח, ולמעלה המוח לוקח השפע בראש ואחר כך נותן ללב והלב נותן לכבד \nוהכבד נותן חלק לשאר הצנורות, וביום שהאדם מתענה הוא כעין של מעלה: \n"},{"index":19,"he":"אות ט: \nבמדת הענוה כתב בספר בראשית דף קכ\"ב ע\"ב, תוספתא, פתח ריש מתיבתא מי שנעשה צעיר הוא \nרב ומי שנעשה רב הוא צעיר, שהרי כתוב (בראשית כג,א) ויהיו חיי שרה, חשבון המאה שהם \nרבים כתוב שנה וחשבון השבע שהם מעט כתוב שנים: \nאות י: \nענין ראש השנה, כתב בספר שמות דף קמ\"ב ע\"א וע\"ב, בליל ראש השנה כל נפש ונפש היא \nמשוטטת בעולם הזה לבקש רחמים על החיים, ובליל יציאת ראש השנה הולכות כל הנפשות \nומשוטטות בעולם לידע הדין הנדון בעולם, ולפעמים הם מודיעות לחיים בחלום, כמו שכתוב \n(איוב לג,טו) בחלום חזיון לילה, ובלילה שיוצאין הפתקין מלפני המלך ונוטלים הצל מכל \nאחד ואחד מאותם שימותו, יורד ממונה אחד שמו ירומיע\"ס וכמה אלף אלפים ורבוא רבוון \nנוטלים לאותו צל ומעלים אותו למעלה, והנפש המשוטטת רואה הצל שמעלים למעלה ומכרזת \nואומרת, פלוני יבא אצלנו. אם הוא צדיק כלם שמחים ואם לאו כלם עצבים, וכשלוקחים צל \n"},{"index":20,"he":"האדם מעלים אותו לפני עבד נאמן שר העולם, וזהו (איוב ז,ב) כעבד ישאף צל מאותה שעה \nשמוליכים צלו למעלה מתקנים לו שלש מקומות, מקום לנשמתו ומקום לרוחו בגן עדן ומקום \nלנפש שתנוח בשעה שהיא משוטטת, לפי שיש נפש שיש לו מנוחה ויש נפש שהיא משוטטת ואינה \nמוצאת מקום לנוח: \nמעלת התשובה: \n"},{"index":21,"he":"אות א: \nמעלת מזכה הרבים ותשובה ותוכחת, כתב בספר ויקרא דף פ\"ה ע\"ב פ\"ו ע\"א, (ויקרא יט,יז) \nהוכח תוכיח את עמיתך, הוכח בסתר שלא ידעו בני אדם ואם לא שב תוכיח ברבים. ועוד כתב \nשאם הוא אדם שהוא מתבייש בתחלה, לא יאמר לו אפילו בסתר אלא ידבר עמו כמדבר דברים \nאחרים, ובתוך הדברים יאמר לו העושה כך וכך מה עונשו: \n"},{"index":22,"he":"אות ב: \nוכתב בספר שמות דף קפ\"ח ע\"ב קפ\"ט ע\"א, שחלק רבי חייא על רבי יוסי שאמר שעד יתקיים \nכל הכתוב לא יוכלו לעורר תשובה, שנאמר (דברים ל,א) והיה כי יבאו עליך הברכה והקללה, \nורבי חייא הקשה לו, אם כן נעלת דלת לפני בעלי תשובה, אלא סובר רבי חייא כי כיון \nשיטעמו ישראל טעם גלות ואפילו שעה אחת, אם יחזרו בתשובה נחשב להם כאילו באו עליהם \nכל הדברים. והביא ראיה ממאמר הנביא ע\"ה (ישעיה כו,יז) כמו הרה וכו', כי כמו \nשהמעוברת הדרך הוא שיעברו עליה תשעה חדשים, ויש כמה נשים שלא עברו עליהם אלא יום \nאחד או שנים מהתשיעי, וכיון שטעמו טעם התשיעי נחשב להן כאילו עברו תשעה חדשים \nבשלמות: \n"},{"index":23,"he":"אות ג: \nוכתב בספר שמות דף ק\"נ ע\"א, כי המצפצפים ועולים מגיהנם, הם אותם שהרהרו תשובה בלבם, \nולא יכלו לעשותה מחמת שמתו, ראה כמה כחה של תשובה: \nאות ד: \nוכתב בספר ויקרא דף פ\"ז ע\"ב, מהתוספתא באורך כמה עניני תשובה [ושם] כתב (ויקרא \nיט,לב) מפני שיבה תקום, הערה לאדם שיקום משנתו לעשות תשובה קודם שיגיע לזקנה כשהוא \nבחור, וזהו והדרת פני זקן, אשרי ילדותנו שלא בישה זקנותינו. ומסכים עם מאמר הגמרא, \nאשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש: \n"},{"index":24,"he":"אות ה: \nוכתב בספר שמות דף י\"ב ע\"ב, אמר רבי יהודה, כל הדברים שבעולם תלויים בתשובה, וכל \nשכן מי שמוריד עמה דמעות, שאין לך שער שאין נכנסות בו, וזהו שכתוב (שמות ב,ו) ותפתח \nותראהו את הילד שרואה השכינה הילד הזה שהוא ישראל, כדכתיב (ירמיה לא,כ) ילד \nשעשועים, וגם רואה נער שהוא ישראל כי נער ישראל שהוא בוכה, מה כתיב ותחמול עליו \nהשכינה: \n"},{"index":25,"he":"אות ו: \nעוד בספר שמות דף י\"ז ע\"א, אמר רבי יצחק מעלת האומות על ישראל אינה יותר מאלף שנים, \nואין לך אומה שלא תשתעבד בהם, שנאמר (שיר השירים ב,יז) עד שיפוח היום. וכן אמר רבי \nחייא, יומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים. אמר ר' יוסי ואם ישתעבדו יותר אינו גזרת \nמלך אלא על שלא רצו לשוב: \n"},{"index":26,"he":"אות ז: \nוכתב בספר במדבר דף רל\"א ע\"א, ביום ראש השנה כל אחד צריך לפרוט חטאו בין יחיד בין \nרבים, לפי שמקטרגים עומדים על האדם ביום זה, וכל מי שמודה ומתודה על חטאיו הוא \nמעצמו, אין מקטרגים יכולים להתקרב אצלו משני טעמים, האחד כי האדם קרוב אצל עצמו \nואינו נדון על פיו, ולכן בית דין של מעלה בדלים הימנו כעין בית דין של מטה, ועוד כי \nמום שבך הקדם ואמור אותו, ובזה אינו נותן מקום למקטרגים שידברו: \n"},{"index":27,"he":"אות ח: \nעוד בספר במדבר דף רל\"א ע\"א, כתב, כי כל מקום שכתוב (איוב א,ו) ויהי היום בראש \nהשנה, מדבר מתוקף הדין: \nאות ט: \nוכתב בספר שמות דף מ\"א ע\"א, שצריך כל אדם לפרט חטאיו ולהתודות. ואם תאמר, כיון שהכל \nגלוי לפניו למה צריך לפרט, יש לומר לפי שהשטן עומד תמיד לפני ה' יתברך ומפרט חטאיו \nותובע דין עליהם, וכיון שרואה שהאדם מקדים עצמו לאומרם אין לו פה לקטרג: \n"},{"index":28,"he":"אות י: \nבענין הוצאת ספר תורה, כתוב בספר שמות דף ר\"ו ע\"א, כי בעת הוצאת ספר תורה צריך כל \nאדם לשמוע, ויחשבו עצמם כאילו עומדים על הר סיני, ואפילו בדברי תורה אסור לפתוח. \nאמר רבי שמעון כשמוציאים ספר תורה בצבור, נפתחים שערי שמים של רחמים, ומתעוררים \nהאהבה למעלה, וצריך האדם שיאמר בריך שמיה דמרי עלמא וכו': \n \n"},{"index":29,"he":"יום שמונה עשר \nמעלת הבריאה: \nאות א: \nכתב בספר בראשית דף ב' ע\"ב ג' ע\"א וע\"ב, בשם רב המנונא סבא, שכשרצה הקדוש ברוך הוא \nלברוא העולם, באו האותיות לפניו בהפוך, באה התי\"ו ואמרה, בי תברא העולם שסוף חותמך \nאמת. השיבה הקדוש ברוך הוא, אני עתיד בך לרשום תי\"ו על מצחות הנאנחים ועל מצחות \nהרשעים וימותו, יצתה תי\"ו: \nש' אמרה, בי תברא העולם, שבי מתחיל שם שדי. אמר לה הקדוש ברוך הוא, שין אות קדושה \nהיא, אבל לא יוכל האדם לדבר שקר רק כשישתף אות שין, ומזה הטעם יצאו שק\"ר: \nצ' אמרה, בי תברא העולם, שבי את נקראת צדיק, (תהלים יא,ז) כי צדיק ה'. אמר לה, אני \nעתיד להשימך במקום אחר: \nפ' אמרה, בי תברא העולם, שאני פדות ובי תפדה ישראל. השיבה הקדוש ברוך הוא, בך עושים \nפשע, ומזה הטעם יצתה אות ע על שם עון: \nס' אמרה, בי תברא העולם, שיש בי סמיכה לנופלים. אמר לה הקדוש ברוך הוא, אדרבה מזה \nהטעם שב במקומך, שאם יפול הנופל מי יסמוך אותו: \n"},{"index":30,"he":"נ' אמרה, בי תברא העולם, שנקראת נורא. אמר לה הקדוש ברוך הוא, שוב למקומך שמזה הטעם \nשבה הסמ\"ך. כתב ש-מ' אמרה, רבונו של עולם בי תברא העולם, שנקראת מלך. אמר לה, אדרבה \nמזה הטעם שוב למקומך, שהעולם אינו מתקיים בלא מלך: \nכ' יצתה מכסא הכבוד ונזדעזעו מאתים אלף עולמות ונזדעזעו כסא הכבוד וכל העולמות \nנזדעזעו לנפול. אמר לה הקדוש ברוך הוא מה את עושה כאן שאת (ישעיה י,כג) כלה ונחרצה: \n\n"},{"index":31,"he":"יו\"ד אמרה, רבונו של עולם ברא בי עלמא, שאני ראש שמך. אמר לה הקדוש ברוך הוא, שוב \nלמקומך, לא נאה לך להיות חסרה משמי: \nט' אמרה, ברא בי עלמא, שבי אתה נקרא טוב. אמר לה הקדוש ברוך הוא, איני בורא בך \nהעולם שטובך סתום, דכתיב (תהלים לא,כ) אשר צפנת ליראיך, ולכך אין לך חלק בעולם הזה \nאלא בעולם הבא. ועוד שיש בך טביעה, שנאמר (איכה ב,ט) טבעו בארץ שעריה. ועוד יש ח' \nבצדך, ובהצטרף שניכם הוא חט: \nז' אמרה, בי ברא העולם, דבי כתיב (שמות כ,ח) זכור את יום השבת. אמר לה הקדוש ברוך \nהוא, את צריכה זין להלחם: \nו' אמרה, בי ברא העולם, אמר לה הקדוש ברוך הוא, את צריכה להיות בשמי: \nד' ג' אתו, אמר להם הקדוש ברוך הוא, דלי\"ת הוא לשון דלים, גימל גומל חסד, ואתם \nאינכם צריכים להבדל: \nבית אמרה, בי תברא העולם, שבי מתברכים עליונים ותחתונים. אמר לה הקדוש ברוך הוא, \nודאי בך אברא העולם: \nא' לא באת, אמר לה הקדוש ברוך הוא, הכל באו ואת למה לא באת. אמרה, רבונו של עולם \n"},{"index":32,"he":"ראשונים מה הועילו, ועוד, כבר נתת מתנה לאות בי\"ת ואין דרך המלך לחזור בו. אמר \nהקדוש ברוך הוא, חייך שבך יתחיל שם אלהים ותהיה ראש האותיות וראש כל מנין: \n"}]}
