{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-104","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":104,"title":"קטע 104","hebrewTitle":"קטע 104","segments":[{"index":1,"he":"וכו' וביאר כי הטעם הוא כי לולא הוא בא שמה לא יירשוה ולכן עיקר הביאה נקראת על \nשמו:\nאו ירצה באומרו אשר אתה וכו' כלומר כי' להורות שזכות יהושע מכניסן לארץ ביקש שינתן \nעל הר גריזים ועיבל אשר הוא באלוני מורה הוא שכם וז\"ש אל הארץ אשר אתה יהושע בעצמך \nבא שמה לרשתה ירושה אחר מיתה כמ\"ש ואת יהושע קברו בשכם. כי אתם עוברים וכו' הנה \nישראל כשומעם פטירת משה טרם יכנסו לארץ נתעצבו מאוד ובאולי יאמרו כי אפי' חרב מונחת \nעל צווארו של אדם וכו' ואולי הוא עצמו משה יתן הברכה על הר גריזים והקללה על הר \nעיבל ולמה אמרת ונתת את הברכה וכו' לז\"א כי אתם עוברים כלומר כבר נגזרה הגזירה \nמוכרחת כי אתם עוברים ואין אני עובר ע\"פ מ\"ש כי אנכי מת וכו' ואתם עוברים וכו':\nאו ירצה באשר נדקדק מה ענין ברכה וקללה אלו כי אם היא לעסק קבלת התורה וכמ\"ש ארור \nהאיש אשר לא יקים וכו' הנה כל זם ללא צורך כי כבר קבלוה על הר סיני ואם לענין \n"},{"index":2,"he":"להחמירה בעיניהם ע\"י ברכות וקללות למען תהיה יראתם על פניהם אין כאן אלא ברוך אשר \nיקים וכו' ארור אשר לא יקים וכו' וכבר בפרשת תבא זבפרשת בחוקותי נאמרו ברכות וקללות \nהמרעישות ארץ ושמים ודי בהם. גם אומרו מלת ראה וכו' ומלת נותן וכו' ומלת היום ומלת \nאנכי ומלת לפניהם דהל\"ל לכם או עליכ' כמ\"ש ולתת עליהם ברכה גם פעם מדבר בלשון יחיד \nופעם מדבר בלשון רבים. אך הענין כי השי\"ת אינו מכריח לאיש לילך בתורתו ותמיד מניח \nהבחירה בידו לשיהי' בעל שכר ועונש וגם כי סחורתו עובה מכסף ומזהב חרוץ וראוי להם \nיבקשוה ויתלו פניו לתתה להם והנה בהיות ישראל עבדי' וגולי' במצרים ועשה להם את כל \nהטובות ההם אולי יאמרו כי לא מדעתם קבלוה רק כמעט אנוסים מרוב הצער שהי' להם ונתרצו \nכדי שייטיב להם ע\"כ עתה בסוף הארבעים בחודש אדר בשבעה ימים שבהם נפטר משה רבינו ע\"ה \nאחרי הכותו את סיחון והטיב להם במדבר ארבעים שנה גם נהן להם ארץ סיחון ועוג מקום \n"},{"index":3,"he":"לשבת דשנים מלאים כל טוב ועתה ביקש להתיר הברית הראשונ' ולכרות עמהם ברית חדשה כי \nאין להם שום טעם כבתחלה לאמר אנוסים היינו, וז\"א ראה בעין השכל דבר נפלא הזה עם \nשכבר מושבעים אתם מהר סיני אני הוא שהשבעתי אתכה ואנכי ג\"כ הוא הנותן לפניכם בחירה \nאת הברכה ואת הקללה בידכם וז\"א לפניכם כמניח שולחן ערוך לפני האנשים האוכל יאכל \nוהחדול יחדל ועד עתה לא עשיתי כן רק היום שכבר אתם מיושבים בתכלית הישוב, ואפשר \nשנאמר כי אלו הן ברכות וקללות שנאמרו בפ' תבא עצמן וז\"ש היום כי כל משנה תורה נאמרה \nאם ביום ר\"ח אדר כנ\"ל ויהי בארבעים שנה וכו', וז\"ש נותן לשון מתנה לא בהכרח אלא \nבבחירה וגם כי מתנה ומחילה הכל אחד כי עתה מחל להם השבועה הראשונה וכרת עמהם ברית \nחדשה ולכן התחיל בלשון יחיד ראה כלומר אע\"פ שעד עתה כולכם מושבעים לגוי אחד לקבל \nהתורה כולם כאחד ואין לשום אחד מכם לזוז אחור עכ\"ז אני נותן הבחירה לפניכם שכל מי \n"},{"index":4,"he":"שירצה לפרוש א\"ע מכלל אחדות ישראל ולהיותכם דעות שונות הרשות בידו וז\"ש לפניכם לשון \nרבים, את הברכה וכו' יען כבר היו מושבעי' פשוט הוא אשר תשמעו ותלכו בדרך אשר הלכתם \nעד עתה אבל בקללה היא ספק אם תשמעון אם לא כי אינה נכנס בסברא שתתחרטו משבועת הר \nסיני אך עכ\"ז הבחירה בידכם ניתנה כי הברכה אתן לכם אם תחזרו לקבל לשמוע וכו' אשר \nאנכי מצוה אתכם היום בברית חדשה כי הראשונה כבר אני מוחל לכם גם הקללה לא תהיו אם \nלא תרצו היום לשמוע רק אם לא תשמעון וכו' אחר אשר היום תקבלו לשמוע. ואח\"כ וסרתם מן \nהדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום בברית חדשה כדי ללכת אחרי וכו' האמנם אם היום לא תרצה \nלשמוע לא אומר כי כבר אתם סרים מן הדרך אשר צויתי אתכם מהר סיני גם זה דייק באומרו \nה' אלקיכ' כלומר כי הנה כבר אלהיכם הוא מהר סיני ועכ\"ז אני מבקש שתחזרו מחדש לשמוע \nאת אשר אנכי מצוך היום מחדש גם הקללה אע\"פ שכבר הוא אלקיכ' צריך שהיום הזה תשמעו \n"},{"index":5,"he":"ואח\"כ תסורו מן הדרך הזו של היום כנ\"ל, גם רמז שלא יאמרו ישראל מי יוכל לקיים כל \nדקדוקי תורה לשנקבל מחדש ברכות וקללות כי הברכה לא תבא רק בקיום כל המצות ודקדוקיהן \nוזה נמנע והקללה להיפך כי בעבור על מצוה אחת תחול לז\"א אינו כן כי הלא את הברכה \nירצה כמ\"ש כי קרוב הדבר אליך מאוד וכו' כי בא לטהר מסייעין אותו ואין צורך בקיום \nהמצות רק את הברכה הלא היא באשר תשמעו לא באשר תעשו כי תיכף בשמעכ' יעזרו אתכם מן \nהשמי' לעשותם בנקל אבל הקללה אינה כן כי לא תבא עליכם רק אם לא תשמעו וכו' וסרתם \nמכל הדרך כולו אשר אנכי מצוה אתכם באופן שתלכו אחרי אלהים אחרים ותהי' משומדים לכל \nהתורה אבל אם לא כן אפשר שיתוקן הדבר בתשוב' או ביסורין מועטים וכיוצא אך לא תחול \nעליכם קללות משנה תורה ח\"ו וכן מצינו פ' בחוקותי אם בחוקותי וכו' ולא בכל חוקותי \nואח\"כ אומר ואם לא תשמעו וכו' את כל המצות זו טבודה זרה ששקולה ככל התורה כולה וכן \n"},{"index":6,"he":"פרשת תבא ולא תסיר ללכת אחרי אלהים אחרים וכו', גם ירמוז אל מה דקי\"ל מחשבה טובה \nהקב\"ה מצרפה למעשה וז\"ש את הברכה אשר תשמעו ולא כתיב אשר תעשו ובקללה כתיב והקללה \nאם לא תשמעו וכו' שהיא מחשבה רעה אך לא זולתי אם וסרתם מכל הדרך וכו' לחשוב ללכת \nאחרי אלהים אחרים וכו' אך בשאר מחשבות רעות לא תחול הקללה וז\"ש ללכת ולא אמר והלכתם \nאחרי וכו':\nוהנה רש\"י כתב ברכה וקללה האמורות בהר גריזים וכו' וכפי דרכינו נוכל לאמר כי אלו \nעצמן הם שנאמרו במשנה תורה רק ששם נאמר ברוך בפרטות בכל מיני ברכות וכאו הי' אומרים \nסתם ברוך אשר יקים וכו' ארור אשר לא יקים וכו' ושם בפרשת תבא נתבאר באורך ענין ברוך \nוענין ארור, גם עם הנ\"ל יתורץ אומרו אל מצות ה' אלקיכם וחזר ואמר אשר אנכי מצווה \nוכו' בברכה ובקללה והענין כי המצות האלו כבר נצטוויתם בהם מפי ה' אלקיכם בהר סיני \nועתה אני חוזר מחדש לצוות אתכם אנכי ע\"ז בברכות חדשות כנ\"ל וז\"ש היום וכו', ובאומרו \n"},{"index":7,"he":"ללכת וכו' אשר לא ידעתם ירמוז ב' דברים פ\"א ע\"ד הנ\"ל כי הייתם יכולים לאמר אולי \nאלהי מצרים אשר עשה ה' בהם שפטים קבלנו שלא לעבדם אבל אלהי כנען וזולתם אולי יש בהם \nממש ונא ידעתם אותם לשתחול השבועה עליכם לכן אני כורת עמכם ברית חדשה היום והב' הוא \nלאמר חרפה גדולה היא לכם אם תניחו את ה' שכבר הוא אלקיכם ואתם ידעתם את אותותיו \nוכו' ותלכו אחרי אלהים אשר לא ידעתם ולא עשו עמכם הטובות ונפלאות כמוהו:\nוהי' וכו' די לכם כל האותות שעברו וכבר אתה מיישב בארץ רחבת ידים של סיחון ועוג \nוקודם שיביאכם אל ארץ כנען רוצה לכרות עמכם ברית חדשה כנ\"ל ועל ידי כן יביאך וכו' \nאמנם אז כאשר יביאך וכו' אין צורך לחזור לכרות ברית חדשה האמנם ונתת את הברכה \nוהקללה הידועים הנ\"ל על הר גריזים ועיבל על כרחכם ולזה לא אמר לפני הר גריזים וכו' \nוכמ\"ש תחלה לפניכם דרך בחירה וז\"ש הברכ' והקללה בה\"א הידיעה כי ענין של הנתינה ההיא \n"},{"index":8,"he":"אינה רק מזכרת השבועה שאני משביעכם היום הזה ואז בעת כניסתכם תחזרו להכריזה \nולהזכירה להזהיר את העם כי כבר הם מושבעים מעתה כנ\"ל:\nכי יהיה בך אביון וכו' ענין הצדקה נראית לכאור' דבר זר כי לי הכסף ולי הזהב וכו' \nולמה יעשיר לזה ויצוה לתת לאחי' האביון ולולא כי עונו גרם לא נמנע ממנו העושר ואם \nהשי\"ת שונא אותו ולא נתן לו הלא משנאיך ה' אשנא ואאמץ לבי מלתת לו פרוטה כי חטא \nלאלהנו עד שמנע ממנו מזונותיו ומכש\"כ אם יהי' אביון התאב לכל דבר לא אכזרי הוא ית' \nובפרט כ\"כ לולא גדול עונו מנשוא ואם מראה טלפי יהדות נאמר כי ה' יראה ללבב, וע\"כ \nהקדים הכתוב ואמר הנה לפעמים יארע כי יהי' בך אביון צדיק בכל פרטי' וז\"א בך אביון \nר\"ל הנה הוא ישראל מאמין בהשי\"ת כמוך ומזרע האבות כמוך ולא עוד אלא שיהי' מאחד אחיך \nמהמיוחד והצדיק שבאחיך כמו שדרשו רז\"ל על כמעט שכב אחד העם המיוחד וזה אבימלך ע\"ד \nמשרז\"ל בהלל הזקן שלא הי' בעולם עני ממנו וירא שמים כמוהו גם אמרו על רבה ורב חסדא \n"},{"index":9,"he":"מר מצלי ואתי מטרא וכו' ובאומרו מאחד אחיך ולא אמר אחד מאחיך ירמוז כי גם יש לו \nזכות אבות צדיק בן צדיק וז\"ש מאחד כלומר בן מאחד המיוחד שבאחיך וא\"ת כי המקום גורם \nכמ\"ש מן דביש ליה בהאי מתא וכו' באחד שעריך כרבה ורב חסדא שניהם במדינ' אחת גה \nשניהם הם בארצך וכו' ולשניהם יש זכות ישיבת ארץ ישראל גם ירמוז כי אפי' בזמן שבהמ\"ק \nקיים אשר כל אחד יש לו חלק נחלתו בארץ אשר ממנה יזרע ויתפרנס וז\"ש אשר ה' אנקיך \nנותן לך ואפי' אז נמצא אביון התאב לכל דבר עם היותו צדיק ובן צדיק וכו' כנ\"ל א\"כ \nכיון שכבר תראה בעיניך כי אפי' צדיק כאלה יהי' אביון משם תבין כי אין ראוי לך לאמץ \nאת לבבך בעבור הסיבה שזכרנו ולקפיץ ידך מאביון אחר שאין בו בחינות הנ\"ל רק שהו' \nאחיך בלבד מעם ישראל כי אלו היותו אביון מסיבת עון כבר ראית את הנ\"ל צדיק גמור בן \nצדיק גמור יהי' אביון ג\"כ אלא וודאי מזוני לאו בזכותא תליא מילתא וכו' והוא ית' \n"},{"index":10,"he":"היודע מה הענין והוא מצווה אותך לתת לו צדקה ואדרבה שכר גדול יתן לך ע\"ז כמ\"ש לקמן \nכי בגלל הדבר הזה וכו', ובזה יתורץ מה טעם חזר ואמר מאחיך האביון והל\"ל לא תקפץ ידך \nממנו גם יובן אומרו כי יהי' בך וגומר והל\"ל לא תאמץ וכו' מאחיך האביון גם כל פרטות \nאריכות מילות אלו בך אביון מאחד וכו' כי אדרבה נזק גדול לכתוב כך דמשמע שמצות הצדקה \nאינה נוהגת אלא באביון התאב לכל דבר ולא בעני או דל וכן אינה נוהגת אלא בארץ ובפני \nהבית וכל זה אינו כן, ואמנם מכיון שאפשר שיש רמאים בעולה אין זה כמנות מגבת פורים \nלתת לכל הפושט ידו ליטול בלי דקדוק משא\"כ בענין הצדקה שפעם ראשונה אם אמר כסוני \nבודקין אותו ואם אמר פרנסוני אין בודקין אותו ומשה ואילך בדקוהו אם הוא רמאי או לאו \nוז\"ש לא תאמץ לבבך בשני בית\"ן כלומר לא תאמץ שני לבבך העוב ורע רק תאמץ הא' לבד כדי \nשתבדקו אחריו אם ראוי הוא אם לאו ולא תאמץ שניהם לגמרי מלבדוק וליתן כלל, גם ולא \n"},{"index":11,"he":"תקפוץ ידך ירצה כי לא ציווה השי\"ת שהאדם יתן כל אשר לו אל העני וישאר הוא עני כי \nענייך קודמין ומכש\"כ עצמך אמנם אם יש לך מעות ועושר הראוי ליתן ממנו צדקה והנה הוא \nבידך ליתנו ואינו חסר רק פתיחה של היד לתת לו אבל אם אין לו מה שתתן לו כי אפי' \nשתרצה לפתוח ידך לא תמצא מה תתן לו לא תתחייב לקחת בהלוואה אם אין לך לשלם כנ\"ל, גם \nאומרו בארצך וכו' ירמוז בכל מקום שיהי' עניי ישראל ויש לאל ידך להטיב להם מחוייב \nאתה לתת להם צדקה כי אין ההפרש רק לענין הקדימה כי עניי עירך קודמין ומ\"ש בארצך דבר \nבהווה אבל אין ה\"נ בזמן הגלות שכל הארצות שוות ראוי לתת צדקה לעניי ארץ אחרת אם יש \nבידך מה ליתן. ולרש\"י ז\"ל הוקשו כל הקושיות הנ\"ל ותרצם באופן אחר עיי\"ש:\nכי פתוח תפתח וכו' אחר שהזהירו לא תאמץ וכו' ולא תקפוץ נתן לו עצה את אשר יעשה לכל \nיקשה בעיניו כנ\"ל ואמר כי פתוח תפתח ירצה לא תתן לו הכל בפעם אחד כי יקשה בעיניך \n"},{"index":12,"he":"לתת אליו הרבה אבל פתוח תפתח פרוטה בכל פעם וע\"כ באותה הפעם לא ירע לבבך כי מעט הוא \nועוד תועלת ב' כי עי\"כ תהי' רגיל נפתוח ידך ויוחזר לך הדבר בטבעו וכמו כן אם באת \nלהלוותו העבט תעביטנו בפעמים רבות לשתי הסבות הנ\"ל, עוד נתן לו עצה אחרת והוא כי \nיתן לו בתורת צדקה ובתורת הלוואה ועי\"כ ירוויח שני דברים. הא' כדי שיקיים שני מיני \nמצות צדקה והלוואה והב' כי בתתו הכל בחנם בתורת לדקה יירע בעיניו האמנם בתת לו מעט \nצדקה ומעע הלוואה יחשוב בלבו כי אולי יש תקוה שעם הזמן ירויח ויפרע לו את הלוואתו \nולא יסבול כ\"כ צער כאלו נותן הכל בתורת צדקה ועם הנ\"ל יתיישב אומרו כי לשון נתינת \nטעם אל האמור לא תחמץ וכו\" ונתן טעם איך לא יאמץ וכו' ואמר כי הלא תוכל להרגיל א\"ע \nליתן לו בכל פעם לפתוח ידך ולא יצטרך לפירוש רש\"י, ולשלא נאמר כי אם אין כסף מזומן \nבידו פטור לזה הוסיף מלת את ידך לרבות כי אם כסף אין בידו יפתח את אוצרו ויתן לו \n"},{"index":13,"he":"משם שוה כסף שהוא ככסף וזהו חת, ורז\"ל פרשו לו זו אשה ואפשר עם הקודם די מחסורו \nאפי' עבד וסוס וכו' ואל תאמר שלכל עני אנו מצווין בכך אלא לו ר\"ל לאותו אשר הי' \nבתחלה רגיל בכך ובהמנעו יהי' אצלו חסרון וז\"ש אשר יחסר לו אבל למי שלא הורגל איננו \nחסרון לו, גם דייק במלת את ובמלת תפתח המיותרות כי הנה נצטווינו להשלים די מחסורו \nואם אין באים כח לכל זה מה יעשה לז\"א פתוח אתה את ידך אם יש לך שיעור ואם לאו תפתח \nיד אחרים לשיסיעוך במצוה זו כי גדול המעשה כמו העושה וזהו ריבוי את לרבות יד אחרים \nכדי שע\"י כלכם תספיקו להשלים די מחסורו, גם רמז כי לא יחוייב לתת לו כל צרכו בפעה \nאחת כי באולי במצוא העני את ידו מרווחת יפזר יותר על הראוי אמנם מידי יום ביומו תן \nצרכו בצמצום ובכל יום תפתח ידך ולא מראשית שנה לאחריתה:\nהשמר וכו' אין ספק כי רוב העולם ממונם חביבה מגופם ובפרט בענין קרבה שנת השבע כי \nהיא טענה נכונה וודאי כי אדם אין צדיק בארץ אשר לא יעלה על לבבו מחשבה זאת ואין \n"},{"index":14,"he":"ראוי להענישו ע\"ז ואינו מזהירך ע\"ז אלא השמר פן יהי' פיו ולבו שווין בזה וז\"ש פן \nיהי' הדבר ר\"ל הדבור עם המחשבה אשר בלבבך שווים כי אם יהי' טנין הזה נקרא בליעל שוה \nנע\"ז אבל המחשבה לבדה לא תהי' בליעל ר\"ל שקולה כע\"ז כמה שנאמר בה למען תפוש את בית \nישראל בלבם וז\"ש לאמר ר\"ל תוציאנו בפיך, ולענין הבנת הכתוב הנה הכתוב מדבר בארצך \nאשר ה' אלקיך נותן לך כנודע כי אין שמיטת כספיה מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג ואיך \nיהי' אביון אם לא שמכר גם נחלתו באופן שאין לו גאולה עד שנת היובל גם נודע כי המלוה \nעל המשכון אינו משמע זהנה האביון הזה אין לו משכון ג\"כ ובזה נבין הכתוב קרבה שנת \nהשבע ר\"ל שנת השבע אין השדה חוזרת בו רק בשנת היובל באופן שאין תוחלת לשיוחזר לו \nנחלתו ומשם יפרע הלוואתו האמנם לענין כספים שנת השמיטה נקרא ומחוייב אני להשמיט \nכיון שאין בידי משכון ג\"כ א\"כ אין לזה תקומה לענין ההלוואה ואיך אמרת והעבט תעביטנו \n"},{"index":15,"he":"אם קרה מקרה שיהי' קרוב לשנת השמיטה וזהו כפל שנת השבע דנת השמיטה. או ירצה כי הם \nשני ניזקין הא' היותה שנת השבע שהיא שבת לארץ בלי זריעה ונטיעה והנה היא ג\"כ שנת \nשמטת כספים שאפי' שיהי' לו מה לפרוע מחוייב אני להשמיט הרי שהם שני רעות ועי\"כ ורעה \nעינך באחיך יען שהוא אביון ואין לו ממה לפרוע באופן כי תחשוב שאותה ההלוואה תשאר \nמתנה ולכן לא תרצה להלוותו כי נתינה היא מתנה לא הלוואה וז\"ש ולא תתן לו ולא אמר \nולא תעביטנו כי הוא האמת מה ענין הצדקה דרך נתינה אל אומרו קרבה שנת השמיטה ואז \nוקרא עליך וכו'. ירצה בענין הצדקה בחנם אין כ\"כ עזות פנים אל האביון לצעוק עליך וגם \nשיקרא איננו כ\"כ חטא גדול לשימהרו מן השמים לענותו וגם כי הרבה יש במדינה שיקרא \nעליהם אבל בענין ההלוואה שחושב העני שהדין עמו כי מה אתה חסר להלוות ויש ממון רב \nמונח בביתך וזה נהנה וזה אינו חסר כי הוא העני משליך על ה' בטחונו וחושב בלבו לפרוע \n"},{"index":16,"he":"וע\"כ וודאי שיקרא עליך אל ה' ואין בזה ספק גם מן השמים יסכימו לענותו. וז\"ש והי' בך \nחטא הויה גמורה מעשיית ובפרט כי אחרים שלא הלויהו ידחוהו באיזה טענה אבל אתה אשר \nבפיך אמרת שיש לך להלוותו ואינך רוצה מטעם קרבה שנת השמיטה כנ\"ל על דבר עם לבבך \nבליעל וכו' ולכן וקרא עליך בפרטות ולא על כל מי שאינו מלווהו ועי\"ז בך שאמרת כך \nוהי' חטא ולא באחרים שלא דברו אע\"פ שגם הם לא הלוו לו והקריאה היא אל שם הוי\"ה \nהנקרא כך על שם שנתהווה ממנו כל הנבראים ויאמר הוויות ומעשי ידיך כולנו מה נשתנתי \nלהיותי עני וזה עשיר, וכיון שכן נתון תתן לו ירצה מ\"ש למעלה פתוח בנתינה והטבע \nבהלוואה אע\"פ שכפי הנז' שתיהן נק' נתינה בחנם כיון שקרבה שנת השמיטה ותשמיטנו עכ\"ז \nנתון תתן אע\"פ שסוף ההלוואה גם היא תחזור להיות נתינה לו כנז' לא ירע לבבך בהיות כי \nהלוואתך לו אינה רק נתינה גמורה ולא יחזור עוד בכסף וז\"ש בתחך לו:\nוא\"ת ואיך לא ירע לבבו ואני רואה ההיזק בעין כי בשלמא הצדקה שנתתיה לגמרי מובטח אני \n"},{"index":17,"he":"שגם הש\"י יתן לו מידו כמ\"ש מלוה ה' חונן דל אמנם ההלוואה שלא נתתיה לגמרי כאשר תבוא \nהשמיטה ואשמיטנ' אינה בתורת צדקה ששכרה מרובה יותר מכל המצות כמ\"ש וצדקה תציל ממות \nובפרט כמשז\"ל ואפי' ממיתה משונה רק יחשב למצות השמטת כספים שהוא מצוה קלה, לז\"א \nאינו כך רק כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' שתמנע מענין הפרטי הזה של ההלוואה לא מן \nהצדקה כמ\"ש פן יהי' דבר עם לבבך בליעל וכו' יברכך ב' מיני ברכות הא' בכל מעשיך \nשטרחת בהם במעשה וקנית ומכרת שם ישלח ה' הברכה מדה כנגד מדה כנגד הצדקה שנתת במעשה \nבמתנת חנם אדעתא דהכי. והב' בכל משלח ידיך אפי' שלא עשית מעשה גמור אלא ענין שליחות \nיד כנגד ההלוואה שלא נתת בתורת מעשה צדקה לגמרי רק אדעתא שיפרענה לך רק חשבת במחשבה \nשאם תבוא השמיטה שתשמיטנה וע\"כ גם בזה יברכך ה' בכל משלח ידיך בלבד ואל תתמה היאך \nגדול שכרה יותר מן הצדקה אל תתמה שכך ארז\"ל גדולה הלוואה יותר מן הצדקה ונתנו בזה \n"},{"index":18,"he":"סבות רבות ובפרט בענין הנז' כי כבר נתן צדקה וגם הלווה כמ\"ש על פתוח תפתח וכו' וגה \nהעבט וכו':\n"}]}
