{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-11","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":11,"title":"קטע 11","hebrewTitle":"קטע 11","segments":[{"index":1,"he":"בית אבי ג\"ע הארץ הנ\"ל אשר שם מקדימין שלום אל נפש הצדיק ואומרים לו יבא שלום וכו' \nכי בהיותי שקע בעוה\"ז ממלחמת היצה\"ר ומטורח המזונות ודאי שאהיה צדיק ויקדימו לי \nשלום שם כנז', גם בשלום יראה כי ע\"י הנז' מובטח אני שאהיה בשלום עם השי\"ת כי לא \nאחטא באופן שילחם עמי ואעבוד את קוני כבן את אביו כענין בנים אתם לה' אלדכם ולכן \nנקרא ג\"ע הארץ בית אביו ואז אני אלך אני שם בשם ה' אלדי ישראל מש\"כ נפשות הרשעים \nואומות העולם כמ\"ש כי כל העמים ילכו איש בשם אלדיו ואנחנו נלך בשם ה' אלדינו וז\"ש \nוהיה ה' לי לאלדים ויקרא שמו עלינו ולא עליהם:\nאו יראה כי כל כך אעיב מעשי עד כי אפילו שם ההויה שהוא מדת רחמים לכל העולם אומר לי \nשיתהפך גם הוא לי לאלדים למדת הדין כי לא בוש אני ממעשי וידעתי כי אם יבקש ויחפש לא \nימצא לי עון אשר חעא כלל ועיקר ולא אצטרך שיתנהג במדת הרחמים כמ\"ש בס' הזוהר על \nשמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה כי נזונין בזרוע בזכותם ולא בצדקה והם אבירי לב \n"},{"index":2,"he":"נגד מדת הדין ואינם מתיראים ממדת הדין:\nוהאבן הזאת וכו' אחרי שובי אל ג\"ע הארץ אז אותו המדור שהצבתי כפי כבודי שם מאבנים \nעובות ומרגליות ע\"י קיומו המצות בעוה\"ז כנודע תהיה אז בית אלדים בנויה וקבועה שם \nלהשראת שכינתו בה לעייל עמי בג\"ע מש\"כ קודם כי אע\"פ שכבר היו שם אבנים עובות אשר \nשמתים עערה מראשותיו כנ\"ל עדיין לא נבנו מהם בית ומדור עד אחר אשר ירדתי לעולם השפל \nוקיימתי התורה והמצות בניתי לי מדור ובית מאותם האבנים בג\"ע ומה שהיו אז אבנים ולא \nמדור יהיו עתה בית בנויה ותהיה בית אלדים כנז' ובתחילה שלא נבנו היו אבנים נפרדות \nכמ\"ש ויקח מאבני המקום ועתה שנבנו והיו כולם בית אחד ואבן א' כמ\"ש והאבן הזאת וכו' \nכלומר הזאת שעתה נעשית אבן אחת ותהיה בית אלדים כי הקב\"ה יבא שם בסוד הצדיקים הם הם \nהמרכבה אל השי\"ת, ונודע ענין אביי ורבא שעסקו בתורה ובגמ\"ח כי ענין הצדקה גדול' מאד \nלכן מלבד שאעסוק בתורה גם וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך ומהמעשר ההוא אתן צדקה לך \n"},{"index":3,"he":"כלו' בשביל שצויתני וכמ\"ש מלוה ה' חונן דל ולא יספיק בשאפריש אחד מעשר הכפי שורת \nהדין אמנם אהיה מכלל המבזבזין שאל יוסיפו יותר מחומש והם שני מטשרות שהם חומש א' \nולהורות שאינו מן הדין לא אמר עשר ואעשרנו בתוספת י' כי איננו חיוב רק עשר אעשרנו \nמלה סובלת שתי הבנות הא' שתי עשורים והב' הוא מעשר א' אלא שכך דרכה של תורה כמו \nהשמר תשמרון עשר תעשר:\nוישא יעקב רגליו נסיעה גמורה והגיע אל חרך היא ביום שנולד בו כנ\"ל בפסוק ויפגע. \nבמקום וכו' וגם בזה על כרחו הוא נולד ולא היו רגליו מבקשים לבא עד כי הוא הכריחם \nונשאם אל עולם השפל ארץ התחתונה אשר בה מתלבשות בגופות בהכרח כל הנשמות הנק' בני \nקדם כי קדמו' אל בריאת העולם כמ\"ש ז\"ל בנפשותיהן של צדיקים נמלך ועליהם נאמר המה \nהיוצרים וכו' עם המלך במלאכתו ישבו שם וז\"ש וילך ארצה בני קדם:\nוירא וכו' אחר שהגדיל מבן י\"ג שנה ויום א' ונתחייב בעסק התורה והמצות התחיל לשוטט \n"},{"index":4,"he":"במחשבתו וירא והנה התורה הנק' מעין גנים באר מים חיים אשר מקומה האמתי בשמים ראה \nשנוי והנה היא עתה בעוה\"ז השפל הנק' שדה גם היא כענין שדה שעליה דשין כל בני אדם \nכענין מ\"ש. ז\"ל כתר תורה מונח לכל מי שירצה ליטלה הפקר כענין השדה וישראל הנק' צאן \nהנחלקים לג' בחינות' כהנים לוים וישראלים ג' עדרים עוסקים בתורה ואין להם קיום \nורביצה אלא עליה בעבורה, גם ירמוז אל ג' מיני עדרים בעלי מקרא ובעלי משנה' ובעלי \nתלמוד אשר שלשתן מרביצים תורת באר מים חיים וכל מה שעוסקין בה ומחדשים בה אינו \nבזולת התורה ח\"ו כי כולם יביאו ראיותיהן מפסוקי התורה ובה נכללין דבריהם וכולן דברי \nאלדים חיים וז\"ש כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים כי תורה שבע\"פ איננה רק פירוש התורה \nשבכתב שלא כדברי צדוק ובייתוס ח\"ו והיצה\"ר הנק' לב האבן אבן נגף האבן גדולה כמ\"ש \nז\"ל שהיצה\"ר נדמה לרשעים כהר גבוה הלא היא עומדת על פי הבאר בפתחו של בית המדרש באר \n"},{"index":5,"he":"מים חיים להכשיל בני אדם ולפתותם שלא יעסקו בתורה ויתעסקו אחר הבלי העוה\"ז עד אשר \nיאספו כל העדרים העוסקים בתורה ולומדים בחברה אחת וגללו את האבן ומוציאין את היצה\"ר \nמשם ומכניעין אותו ואז מלמדים התורה אל התלמידים והשקו הצאן, וגם זה לא יועיל לגמרי \nכי בכל יום ויום יצרו של אדם מתגבר עליו ואחר המלחמה ההיא של יצה\"ר ועסקו בתורה \nכמ\"ש ז\"ל אם פגע בך האי מנוול משכהו לביה\"מ ועכ\"ז אח\"כ והשיבו את האבן למקומה \nואיננו נלאה ממלאכתו הרעה, גה ירמוז אל הקליפות הנק' אבן הסותמים פי הבאר ומראה להם \nקושיות חזקות בתורה קשות כאבן שאין להם תירוץ וע\"י כן נמנעים מלעסוק בתורה כמ\"ש \nראמות לאויל חכמות בשער וכו' וכנז' בס' הזוהר כי הקושיות מצד הקליפות וכו' עד אשר \nיאספו כל העדרים עם ראשי הישיבות ומוציאין התורה לאורה וגללו הקושיות ההם מעל פי \nהבאר כי לשונם כפטיש יפוצץ סלע האבנים ההם והשקו את התלמידים כרועה את צאנו וזה הוא \n"},{"index":6,"he":"בימי חכמי המשנה והתלמוד אך הדורות הבאים מרוב צרת הגלות אין כח בהם כראשונים כי \nהשיבו את האבן למקומן וצריכין לחזור ולפלפל ולהבין דברי התלמוד ולגלגל האבן ולהשקות \nהצאן כבראשונה:\nויהי וכו' כראותו טורח העצום של עוסקי התורה פוסח על סעיפו אם יעסוק אם יחדל חוזר \nוחושב בדעתו ורואה בשכלו כי כל העוסק בתורה שכינה כנגדו והוא יתן חכמה לנמהרי לב \nהיא הנק' רחל בסוד קול ברמה נשמע וכו' והיא באר שבע אשר משם חוצבה נשמתו וגם ראה \nמעלת הצדיקים העוסקים בתורה הנק' צאן לבן זה הב\"ה שע\"י עסקם בתורה מלבין עונותיהם \nכמ\"ש ז\"ל על זאת התורה לעולה וכו', והנה הב\"ה הוא תפארת ישראל אחי אמו זו רחל שכינת \nעוזו כי אחים הם כמ\"ש פתחי לי אחותי רעיתי והיא אמו של הצדיק כי ממנה חוצבו נפשו \nובכן נתחזק לבו ונאזר בגבורה ויגל את האבן בגילוי גמור ולא בגלגול כמ\"ש וגללו ונעשה \nרב גדול בישראל והשקה את כל העדרים ורבץ תורה בישראל:\n"},{"index":7,"he":"וישק יעקב זן ומפרנס אותה את השכינה הנק' רחל מלשון ובן משק ביתי כי הצדיקים כביכול \nמפרנסים את השכינה כנז' בס' הזוהר בפסוק ישקני מנשיקות פיהו יפרנסני גם יהיה כפשוטו \nלשון נשיקה כי הצדיק חוזר ומגיד אל השכינה פה אל פה הנק' נשיקה את כל חדושי התורה \nשחדש בעוה\"ז כנז' בספר הזוהר בלכתו מן העולם הזה וז\"ש וישק יעקב לרחל, ואז וישא את \nקולו ויבך על אשר בתחילה יהרהר וחשב אם יחדל מעסק התורה כנ\"ל גה בכה מאשר ארז\"ל כי \nלעת\"ל הב\"ה מביא היצה\"ר ושוחעו והצדיקים נדמה להם כהר גבוה ובוכים ואומרים כמה \nטאחנו וכו' והרשעים בוכים וכו':\nויצא יעקב וכו' י\"ל א' כי כבר נז' ענין יציאתו בסוף פרשת תולדות וישלח יצחק את יעקב \nוילך פדנה ארם וכתיב וישמע יעקב וכו' וילך פדנה ארם ולמה חזר לכתוב כאן ויצא יעקב \nוכו', ב' למה אמר במקום בנקוד פתח בבי\"ת כאילו הוא במקום הידוע, ג' דהול\"ל ויבא \nהשמש וילן שם כסדר המעש', ד' למה צריך עתה גלוי זה החלום ומה ענינו, ה' אומר כי לא \n"},{"index":8,"he":"אעזבך בלשון נתינת טעם והול\"ל ולא אעזבך ומה ענין אומר אכן יש ה' במקום הזה וכן \nאומר מה נורא המקום הזה וכו' כי כל זה אין צורך בו, ו' ממה נתיירא יעקב שאמר ויירא, \nז' כי הנדר ההוא הוא תנאי בלי מעשה אם יהיה אלדי\"ם עמדי וכו' ולא אמר הנדר עצמו \nומעשהו מה משפטו:\nוהביאור כי הנה נועצו לב יחדיו יצחק ורבקה לשלח את יעקב ואמנם יעקב הצדיק נא היה \nחושש כלל לצאת מפני יראתו של עשו לפי שהיה חפץ לשבת בארץ מגורי אביו לקיים שתי מצות \nגדולות הא' כיבוד אב ואם והב' ישיבת א\"י ועוד סיבה אחרת כי חשש בלבו אולי אהבת יצחק \nלעשו גרם לו לשלחו ולהשאיר עשו אהובו עמו, ואחר שראה צוואת אביו לא תקח אשה מבנות \nכנען כדרך שצוה אברהם ליצחק יחידו גם ראה מעשה עשו כי לא ציוהו כן ואדרבה עתה מטצמו \nנתקנא ביעקב כמ\"ש וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו וילך עשו אל ישמעאל \nא\"כ הכיר כי כבר יצחק לא היה מחשיב לזרעו אלא ליעקב לבדו וא\"כ מה שהיה משלחו לפדן \n"},{"index":9,"he":"ארם היה על רוב אהבתו אותו שלא יחולל זרע קודש יעקב בבנות כנען כמוהו ממש אז ויצא \nיעקב מדעתו וברצונו ולזה לא אמר כאן בתחילה וישמע אל אביו ואל אמו, גם רמז באו' \nויצא ולא וילך כי לא חשש עתה אל מה שחשש בתחילה אל יציאת א\"י ואל יציאתו מבית אביו \nואמו כנז' בהכירו גודל השלימות שישתלם עתה בשלא יקח אשה מבנות כנען להיותו זרעו של \nיצחק העקרי כנז':\nויפגע וכו' להיות יעקב מסופק אם ילך אם לאו כנז' ובפרע בהניחו שתי מצות גדולות כנז' \nרצה השי\"ת לחזק את לבו עוד ולהודיע כי הוא זרעו של יצחק בפרעות ולכן עשה לו שנוים \nחוץ מן העבע וזה כי היה די לו במה שידבר עמו במראה הנבואה כשאר הנביאים ואמנם \nלהיותו עתה בהתחלת נבואתו הוצרך להראותו אותות שלא כדרך עבע לשיכיר כי אין זה כשאר \nחלומות ודמיונות האדם, והנה השנוי הא' היה כי פגע במקום וכמ\"ש חז\"ל שנעשה הסולם \nלפניו ממשיי ככותל הזה ולא יכול לעבור בו כלל שנית כי ראה שהוצרך ללון שם שלא \n"},{"index":10,"he":"כרצונו וזה לסיבת שנוי שני והוא כי בא השמש שלא בזמנו ואלו כתב ויבא השמש וילן שם \nלא היינו יודעים כי ביאת השמש היתה שלא בעונתה והנה שני שנוים אלו היו בהקיץ ממש \nומוכרח הוא שאינו דמיון כעניני החלום וכל זה הקדים לו ה' בהקיץ כדי שכשאח\"כ יחלום \nיכיר כי מאת ה' היתה זאת ולא מקרה ודמיון. וז\"ש:\nויחלום וכו' הנה ענין הוראת דבורו ית' בחלום היא הוראת היות נשמתו חצובה מן השמים \nמכסא הכבוד ולכן יש בה עת לעלות לשם ולדבר עם השי\"ת והנה זה יורה היות יעקב מצד \nעצמו קדוש וראוי לכך וא\"כ אין בזה פלא אם הקב\"ה יעשה עמו הב' שנוים הנז' וז\"ש \nויחלוה, אח\"כ ראה בחינה אחרת המורה כי קדושת המקום גורמת כל זה והוא בראותו כי הנה \nהסולם מוצב במקום ההוא וכו' )מה(וזה יורה כי שה מכון כנגדו שער השמים לקבל כל \nהתפלות והנשמות ולכן תמה בלבו כי לא ידע איזה מהם הגורם, אח\"כ ראה דבריו ית' שאמר \nלו אני ה' אלדי אברהם אביך ירמוז אל הנ\"ל כי אברהם ויצחק הם אבותיך באמת ולא אבותיו \n"},{"index":11,"he":"של עשו כי לא זרעו הוא ולכן כל הבעחותיו אל האבות אליו יתנם כי הוא זרעו באמת וז\"ש \nוהיה זרעך וכו' אז ידע באמת כי הוא בעצמו הראוי לכל זה אלא שגם היה שם זכות קדושת \nהמקום האמנם בענין בחינה זו של המקום לא נתאמת לו ענינה בעצם ובראשונה חשב כי גם כי \nהיתה שם קדושה אינה כ\"כ חמורה אמנם ז\"ש וייקץ וכו' כי תכף כשהקיץ אמר אכן וכו' יראה \nיש בחינ' גלוי שכינה להיותו המקום הזה לא שנגלה כאן לפי שעה במקרה אלא המקום עצמו \nראוי לכך אך בתחילה קודם החלום אנכי לא ידעתי כי המקום עצמו היה ראוי לקדושה ועם \nהיות שנעשו לי כאן שני שנוים הנ\"ל א' פגיעת המקום והב' שקיעת החמה שלא בעונתה כי \nחשבתי כי זכותי לבדי הוא הגורם ואם כפי פשט הכתוב ק' מה צורך להודיע ואנכי לא ידעתי \nאלא הכוונה כי גם אחרי שראיתי ב' השנוים הנז' והיה לי לדעת כי המקום גורם לא ידעתי \nזה לפי שחשבתי שזכותי הוא הגורם אבל אחר החלום שראיתי והנה סולם וכו' אז ראיתי \n"},{"index":12,"he":"וידעתי כי המקום ראוי לכך ולפי' שזה היה תכף כשהקיץ משנתו כלו' מטורבב ע\"י השינה \nוז\"ש משנתו, אך אח\"כ נתבונן עוד בהסתכלות שכלי ודקדק וראה כי לא יספיק כשנאמר כי \nהמקום עצמו קדוש כשאר מקומות הסנה למשה וביריחו ליהושע רק כיון כי סולם ממש מוצב שם \nוראשו וכו' זה יורה מדריגה יותר נפלאה ולכן ויירא יראה גדולה מה שלא נתיירא מקודם \nוזה לפי שעתה אמר מה נורא המקום הזה כלו' אינו קדוש כשאר המקומו' המקודשים:\nאמנם קדושתו כ\"כ גדולה כי אין כמוה כלל ולכן נורא המקום הזה בקדושתו על כל שאר \nהמקומות וא\"כ אין זה בקדושת שאר מקומות המקודשים כי אם קדושתו היא שהיא בית אלדי\"ם \nממש ולכן רגלי הסולם מוצב ארצה כאן וזה להיותו מכוון כנגד ראש הסולם המונח בשער \nהשמים:\nוידר וכו' הנה להיותו מובטח בהכירו כי הגון וראוי הוא לכך להיותו זרעו של יצחק הוא \nלבדו כנ\"ל וגם לסיבת קדושת המקום לכן וישכם יעקב וכו' ויצק וכו' ויקרא וכו' אמנם \n"},{"index":13,"he":"נסתכל וראה דבריו ית' המורים על קצת יראה ופחד כי הרי אמר לו ושמרתיך וכו' כי לא \nאעזבך וכו' ולולי פחד היה שם מה צורך להבטיחו שישמרהו ולא יעזבהו ולכן נתן דעתו \nלידור נדר כמו שית, וז\"ש וידר נדר יראה כי הרבה נדרים היו נדר בתוך נדר לפי ששאל \nכמה שאלות ועל כל קיום שאלה אחת מהם נדר לעשות מעשה א' וזה ענינה הא' הוא כי הב\"ה \nהבעיחו ראשונה בעת הליכתו בדרך עד הגיעו לבית לבן ושמרתיך בכל אשר תלך ואפשר \nשהבעיחו שישמרהו מן עשו בלבד כי הרי כל כחד יצחק ורבקה ויעקב על סיבת עשו היה או \nאפשר שהבעיחו שכל מיני שמירות ישמרהו מן טשו ומשלא יהיה תועה במדבר בישימון דרך \nההיא הרחוקה ומכל שאר פגעים הנפגעים בדרכיה ולזה שאל ושמרני בדרך הזה וכו' כי כל \nבחינות פגעי הדרך ההיא יכנסו בכלל הבעחתו ית', הב' הבעיחו כי לא אעזבך וזהו אחרי \nשבתו בבית לבן והנה ארז\"ל שהבעיחו על המזונות וכמ\"ש ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש \n"},{"index":14,"he":"לחם ואפשר שיתפרנס בלחם צר ומים לחץ ומזונות דחוקים כי גם זה אינו נעזב ועוד שלא \nיהיו לו לבושים גם אפשר שיהיו מזונותיו ע\"י אחרים ונודע כי צדיקים שונא מתנות לכן \nפירש ונתן לי ר\"ל שהוא ית' יתנם מידו הרחבה אליו וז\"ש ונתן לי, הג' היא בחזרתו לבו' \nאביו וכמ\"ש והשיבותיך אל האדמ' הזא' והנ' צריך פירושים רבים כי אפשר שישוב אבל לא \nבשלוה ועוד שישוב אל האדמ' לקיים מצו' ארץ יש' ואין במשמע זה אל בית אביו עצמ' שהיא \nמצו' כיבוד אב ואם ג\"כ לז\"א ושבתי בשלום ולא שיבא סתם וגם אל בית אביו ממש, וכנגדן \nנדר ג' נדרים שיקים ג' דברים כנגד האחרונ' הסמוכ' אמר והיה ה' לי לאלהים כי בבואי \nאל בית אבי עצמ' ובפרט בשלום:\n"}]}
