{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-15","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":15,"title":"דרך שאילה אמנם האחזו בה לקנותה בחזקה כדין תורה:","hebrewTitle":"דרך שאילה אמנם האחזו בה לקנותה בחזקה כדין תורה:","segments":[{"index":1,"he":"דרך שאילה אמנם האחזו בה לקנותה בחזקה כדין תורה:\nויאמר וכו' טרם ישיבו בני יעקב ואולי יש שלא כרצונו דיבר גם הוא עם אביה לחושבו כי \nכבר נחפייס ואח\"כ עם אחיה ואמר הנה אבי לא אמר רק דין ולו תהיה לאשה אך הקנס לא \nהזכיר לכבודי ואני מוסיף ואומר כי גם הכתוב בתורתכם ענין קנס חמשים כסף וכל אשר \nתאמרו אלי אעשה ואתן, וא\"ת כי בת יעקב אינה כשאר הדיוטים הרבו עלי ממה שכתוב בתורה \nהלא הוא מהר ומתן כי הדין הוא שהאשה מביאה נדונייא מבית אביה לבעלה וגם כי הקנס \nאינו רק חמשים כסף ואני הרבו עלי מהר ומחן ואני אתן הנדוניא וגם שתהיה הרבה יותר \nמדאי וכן בענין הקנס הניתן לאביה אתננו וברבוי כאשר תאמרו וז\"ש ומתן וכו' כי אני \nמתכבד בכם במה שתתנו לי את הנערה לאשה:\nויענו וכו' לא גלו כוונתם שהיתה להורגם אבל ענו במרמה ולא הזכירו ענין נתינתה לו \nלאשה כמו שדבר הוא אבל אמרו מה שהעלים חמור ושכם והוא ענין הטומא' ראשונה וז\"ש אשר \n"},{"index":2,"he":"טמא את דינה כלו' אילו מתחילה ביקש. אותה ממנו לא היו נמנעים אמנם כיון שמתחילה היה \nבטומאה דרך ענוי באונס לא נכון הדבר לתתה לו עד אשר יתגיירו וימולו וכקטן שנולד דמי \nוכבריה בפני עצמה הוא ואין זה אותו אשר טמאה ותתבטל החרפה הזאת:\nויאמר וכו' עכרתם אותי וכו' יראה הנה הדבר היה קצת מתוקן כנ\"ל ובפרט עתה אשר כבר \nנימול שכם וכקטן שנולד דמי וגה כל עם הארץ כולם נמולו ונתגיירו להב\"ה וזכות זה \nהגדול יכריע הקלון אשר עשה לבתי ועתה לא די שהרגתם כל הגרים האלו אלא שכבודי שהיתה \nלי בקחתו בתי לאשה היה הדבר נעלם מן עה הארץ מאימת נשיאהם וכ\"ש משאר ארצות רחוקו' \nועתה בהתפרסם ההריגה העצומה הזו מוכרח הוא שיבאיש רוחי ויסרח ביושב הארץ וגם בכנעני \nובפרזי הרחוקים ונתגלית חרפתי על ידכם מלבד צרה הגדולה הנוגעת לסכנת נפשות כי כל \nהסביבות יתאספו והכוני ונשמדתי אני וביתי ולא ישאר אחר מותי רק חרפה וקלסה לכל \n"},{"index":3,"he":"הארצות כל ימי עולם:\nויאמרו וכו' יראה נהפוך הוא כי הנבלה הזאת קלון הוא אליו ולא אל אחותנו כי נערה \nקטנה אם יאנסה הדיוט או מלך אין החרפה אליה אלא אליו ובפרט כי אח\"כ לקחנו נקמתנו \nוהרגנום ויהיה זה לנו לשם ולתפארת עולם אבל אם אחר הקלון הנז' יתננה ברצונינו הרי \nנעשית זונה גמורה כי יתפייס להנשא לו אחר שעינה אותה והיתה תחילתה באונס וסופה \nברצון גמור, וז\"ש הכזונה וכו' כלו' האם יראה בעיניך יותר טוב שיעשה את אחותנו כאילו \nהיא זונה ברצונה ולכן עשינו מה שעשינו וכל העם יכירו כי אחותנו צנועה היא ואם נאנסה \nאינה חרפה אלינו אלא אליו:\nוישלח יעקב מלאכים וכו' י\"ל א' מה עלה בדעתו בשליחות זה לעורר הכלב הישן וכמשז\"ל כי \nעליו נאמר מחזיק באזני כלב וכו', ב' כי בשלמא בדברו אל המלאכים אין תימה אם יקראהו \nאחי אבל הכתוב עצמו מה צורך להזכיר כי עשו היה אחיו כמ\"ש וישלח מלאכיה אל עשו אחיו \nומה צורך אל אלו הסמנים ארצה שעיר וכו', ג' כי גם בדברו אל המלאכים למה קראהו אדון \n"},{"index":4,"he":"בפניהם כמ\"ש כה תאמרון לאדוני כי אין בזה צורך כי אם כאשר המלאכים עצמן ידברו עם \nעשו אז יחניפוהו בפניו ויאמרו אמר עבדך יעקב, ד' מה תועלת בסיפור זה ואחר עד עתה \nויהי לי שור וחמור וכו' ויותר תתחזק קושיא זו במ\"ש ואשלחה להגיד וכו' ואיך ימצא חן \nבעיניו ע\"י הגדת סיפור זה כלל, ה' באומרו וישובו המלאכים וכו' באנו אל אחיך למה לא \nהשיבוהו מה שנוגע אל עיקר השליחות מה השיבם בבואם אליו ואם נתרצה עם אחיו אמנם אמרו \nבהתחלת תשובתם וגם הולך וכו' ועדיין לא השיבוהו דבר כלל ואיך יתחילו בלשון וגם, ו' \nכי לא הסדיר הפי' על נכון והל\"ל אלדי אברהם וכו' ואיטיבה עמך הצילני נא וכו' ולמה \nהפסיק בנתיים קטונתי וכו' כי אין זה לא מענין ראשון שהוא שבח ולא מענין אחרון שהיא \nהשאילה, ז' או' ויצו גם וכו' כל הני גה גם מה ענינם, ח' כי מאחר שאמר ואמרתם גה הנה \nעבדך וכו' מה צורך להקדים כדבר הזה תדברון וכו', ט' מה קאמר במוצאכם אותו וכי תיסק \n"},{"index":5,"he":"אדעתין שאם לא ימצאוהו ידברו עמו, יוד צריך לדעת מה פירוש כי אמר אכפרה פניו ולמי \nאמר זה והול\"ל ואומר אכפרה פניו. )אמר המעתיק אליהו חיון הי\"ו את זה מצאתי מן הצד \nנר' כי הכתוב עצמו בא להציל את יעקב על שליחות הזה כי הטעם הוא כי הרי טשו לפניו \nהיה בארצה שעיר שדה אדום הקרובה לחברון מקום דירת יעקב ולכן הוכרח ליעקב להשלים עמו \nטרם יתקרב אליו(:\nוהביאור הנה לכאורה היינו יכולין לתת עעם ליעקב בשליחות הזה והוא כי יעקב בטח בשי\"ת \nשיצילהו מעשו אחיו כי ראה ענין ויפגעו בו מלאכי אלדי\"ם הנ\"ל ואין ספק כי מה שפגעו \nבו עתה אינו על חנם אלא להצילו מעשו כי עתה היה מתקרב אליו והראיה שסמך על זה הוא \nכי קרא שם המקום מחנים עם שאינו רק מחנה א' כמ\"ש מחנה אלדים זה ואיך קרא שמו מחנים \nאלא כי אמר הנה לולא שחשוב המחנה שלי לפני הקב\"ה לא היה שולח לי מחנה מלאכים א\"כ \nשניהם שקולים לפניו ית' יתר לזה קראם מחנים ב' מחנות שוים, ומ\"מ משום לקיים בקש \n"},{"index":6,"he":"שלום ורודפהו ולא עוד אלא מפני כבוד אביו יצחק שהי' עדיין חי ובפרט כי הכעיס את עשו \nאחיו הגדול ממנו פעמים כמ\"ש ויעקבני זה פעמים וכו' לכן חשב לשלוח אליו דברי פיוסים \nאולי יתרצה ואם לאו הרי בטחונו של הקב\"ה קיים וכיון שהיו עמו מלאכים בחר שיהיו אלו \nהשלוחים מלאכים ממש כדי שזכותם תספיק להועיל ענין השליחות, והנה כפי דרך זה צריך \nשנפרש כל דברי השליחות הזה קצתם בדרך שפלות והכנעה משום בקש שלום ורדפהו כנז' וקצתם \nדרך רמז כי איננו ירא ממנו כי השי\"ת עמו בכל דרכיו ולא עזבו וזה יורה או' עה לבן \nהארמי המפורסם ברשעו ובכשפיו כמ\"ש יש לאל ידי לעשות עמכם רע ועמו גרתי ולא יכול לי \nעם שנתאחרתי עמו זמן רב עד וכו' ויהי לי שור וכו' בהצלחתו ית', וכנגד זה דבר רכות \nובהכנעה כמ\"ש כה אמר עבדך וכו' לאדוני וכו' גם עשה עצמו כאילו אינו יודע כי הוא \nבכעס עמו וז\"ש ואשלחה להגיד למצוא חן בעיניך כלומר יודע אני בך כי תשמח בשומעך \n"},{"index":7,"he":"הצלחתי זאת כי הכי אחי אתה:\nואמנם השי\"ת לא ישר בעיניו שליחות זה כי מהראוי היה ישים כל בטחונו בו לכן לא נזכרה \nההליכה במלאכים כי לא ישרה בעיניהם ולא הזכיר רק חזרתם וישובו המלאכים וכו'. \nוציערוהו באו' וגם הולך לקראתך להלחם עמך כלו' אתה חשבת להשלים עמו וטוב היה לך \nלשתוק כי זולת שלא הועלת גם נתוסף בזה כי הולך לקראתך להלחם וזהו מלת וגם ואמרו זה \nכדי שישים כל בטחונו בשי\"ת, אז הכיר שחטא ויירא יעקב מאד מן החטא ויצר לו מצער אולי \nיענש על זה ולהיותו חמור בעיניו ענין החטא יותר מצער העונש שיקבל לכן אמר בו מאד כי \nהחטא פגם בנפש והצער בגופו וח\"ו אלדי\"ם עזבו ודאג בלבו כי כיון שחטא אין לו לסמוך \nעל הנס לגמרי כי נתמעטו זכויותיו ולכן התקין עצמו בכל האופנים והה לדורון כי מאחר \nשכבר נעשה השליחות אעפ\"י שלא היה ראוי לעשות אין לחזור עתה בקום עשה לחרחר ריב אבל \nכיון שהולך לקראתו ראוי להכין לו דורון וגם למלחמה ולכן ויחץ את העם וכו' וגם \n"},{"index":8,"he":"לתפילה ויאמר יעקב אלדי אבי וכו', יראה יודע אני כי בתחלה שלחת לי מחנה מלאכים כי \nחשוב אני בעיניך בזכות אברהם ויצחק אלא שעתה ע\"י שליחות זה קצפת אלי ולכן נתפרדו \nהמלאכים, מעלי וצריך שאשען עתה על זכות אבותי וז\"ש אלדי אבי וכו' ועם היות כי הנה \nה' הוא האומר אלי' שוב וכו' ולא הייתי צריך לזכות אבותי הטעם הוא לפי שאחר שה' אמר \nאלי כך קטונתי וכו' על ידי' השליחות הנז', והראיה לזה כי בתחילה אני לבדי במקלי \nעברתי את הירדן ונצלתי מיד עשו עם שהיה סמוך אל וישטום עשו וכו' ועתה ר\"ל שכבר נחה \nכעסו מכמה שנים הנה הולך לקראתי עד שהוצרכתי להיותי לשתי מחנות כמ\"ש ויחץ את העם \nוכו' לשתי מחנות וצריך אני להלחם עמו ולכן נא עתה אשר חטאתי צריך אני להתפלל הצילני \nוכו' וז\"ש הצילני נא עתה לפי שעתה חטאתי ירא אנכי אותו וכו' מש\"כ קודם השליחות שהיה \nלבי נכון בטוח בך:\nאו אפשר לפרש ע\"ד הנז' בספר הזוהר בפ' זו ובפ' ויצא ובפ' תולדות כי ראה יעקב ברוח \n"},{"index":9,"he":"הקודש גלות שר עשו הוא אדום באחרית הימים וראהו עולה בסולם ואינו יורד ונתיירא מאד \nבל יכלו זרעו בידו ולא רצה ליהנות בחייו בברכות יצחק אביו הנאמרו' ברוח הק' ושמרם \nלעתיד לזרעו כנז', עוד אחרת כי גם עשו היה מחשיב מאד ברכת אביו כמ\"ש כשמוע עשו את \nדברי אביו ויצעק וכו' והיה מתקנא מאד ביעקב על שלקחם וכמ\"ש וישטום עשו וכו' ובפרט \nאם יראה שהתחילו כבר הברכות להתקיים, ולב' סיבות אלו גמר בדעתו שלא לקבל עתה בחייו \nשום זכות ושכר מהברכו' הנז' ולהכנע לפני עשו בתכלית אם לשלא יקבל עתה שכר הברכות \nואם לשלא יתקנא עשו בו ויהרגהו כי כבר שכר הברכות שמרם לבניו ולא יוכלו טתה להגן \nעליו ולכן הוצרך להתפייס עמו בדרך טבע ע\"י זה השליחות ולא יצטרך לנכות שכר ברכותיו \nוז\"א וישלח יעקב וכו' וז\"א אל עשו אחיו כי רצה להתנהג בשפלו' וגם בדרך הטבע כי אחי' \nהוא ולא ע\"י נס. ורמז הטעם באו' ארצה שעיר וכו' כלו' כי שמר הברכות לעת קץ ברומי \n"},{"index":10,"he":"הנק' ארצה שעיר שדה אדום ולכך הוצרך להזכיר סמנים אלו, ובזה ית' ענין סמיכות \nהפרשיו' כי בראותו הצלחתו גדולה לשלוח לפניו מחנה אלדים אמר אין זה כי אם זכות \nהברכות לכן תכף השפיל עצמו לפני עשו כדי שלא יצטרך לעבדו שכר הברכות ולא עוד אלא \nשלהראות זה שלח מאותם מלאכים ממש שליחות זה בהכנעה כדי שיראו המלאכים כי אינו רוצה \nהוא להשתמש בברכות הנז', זלהיות כי כונתו היא להראות אל המלאכים כי אין הכנעה זו \nלעשות חונף אל עשו רק להכניע בינו לבין עצמו בלב ונפש ולא יתמעטו שכר ברכותיו לכן \nגם בדברו עם המלאכיה היה מראה הכנעה ושפלות וז\"ש כה תאמרון לאדוני לעשו כי מ\"ש כה \nאמר עבדך יעקב הם הדברים הנאמרים אל עשו עצמו ויחשדו המלאכים כי אולי מיראתו לעשו \nהיה מחניפו גדולה מזו כי אפי' בינו לבין עצמו היה מחשיבו להיות הדבר אמת ולא חניפות \nדברים וע\"י כך יוצנעו הברכות לעתיד לבא לזרעו, וידוע שאסור לגנוב דעת הבריות ואפי' \n"},{"index":11,"he":"דעת הגוי וכמ\"ש תתן אמת ליעקב וז\"ש גם בעת השליחות וישלח יעקב מלאכים אל עשו אחיו \nכי באמת היה מחזיקו כאח וכן אמר לפני הקב\"ה עצמו היודע הנסתרות מיד אחי מיד עשו, \nואמנם חשב יעקב כי גם כי הוא היה משפיל עצמו בכל לבו נגד אחיו אולי ירע הדבר \nבעיניהם בהכירם מעלת יעקב ורשעות עשו וישנו את תפקידו ולא ידברו לעשו דברי יעקב \nבהכנעה לכן ציום צואה על צואה וז\"ש ויצו אותם כה תאמרון ולא בלשון אחרת כי הרי בתוך \nלבי אני מחזיקו לאדון עלי וז\"ש לאדוני לעשו, ולהיות כוונתו לשלא יתקנא בו עשו על כי \nנתקיימו ברכותיו כנז' לכן הקדים לומר כה אמר עבדך יעקב כי איני רוצה עתה לברכות אבי \nכי הרי הוא אמר הוה גביר לאחיך ואני חפץ להיות עבדך וכן הוא ברכני הנה משמני הארץ \nוכו' ואינו כן אלא ויהי לי שור וכו' הכל כפרש\"י ז\"ל וא\"כ אלו היו ברכות מתקיימות \nהיה מן הראוי לך לשטום אותי כמ\"ש וישטום עשו וכו' על הברכה וכו' אבל עתה שלא \n"},{"index":12,"he":"נתקיימו ראוי לך שאמצא חן בעיניך ולא חשטמני ולכן ואשלחה להגיד דרך אגדה ורמזים כמו \nשפירשנו ע\"ד פרש\"י כי ע\"י כן אמצא חן בעיניך כי ראית שלא עשקתי ברכותיך כי הרי לא \nנתקיימו בי:\nוישובו וכו' הנה תשובה שלהם היא אומ' באנו אל אחיך וכו' וביאור דבריהם הוא זה כי \nהנה ודאי שכיון שכוונתך לטובה כי יודע אתה שבניך יחטאו ויגלו באדום גלות ארוך מאד \nוכמעט כי אין ח\"ו תקומה להם אלא ע\"י שתשמור להם ברכות אביך והנה יודעים אנו כי באמת \nובלב שלם אתה קוראו אחי לשמור הברכו' וז\"א באנו אל אותו שאתה מחשיבו לאחיך ולזה \nהקדים או' אל אחיך טרם אמרו אל עשו והנה השי\"ת גם הוא הסכים ע\"י שלא תתקנא עתה. מן \nהברכות ולכן הנה הוא הולך לקראתך להלחם עמך וז\"ש וגם הולך כלו' כי גם הב\"ה נתן בלבו \nשילך לקראתך כמו שגם אתה הסכמ':\nשלא תשתמש עם הברכות בענין זה:\nויירא וכו' בתחילה חשב יעקב שלא להשתמש בברכו' אכן ענין עשו יתוקן כפי הטבע ע\"י \n"},{"index":13,"he":"השליחות הנז' וכראות עתה כי לא הועיל בשליחותו כי הנה הולך הוא וגם הב\"ה הסכים בזה \nכנז' ויירא וכו' היה לבו פוסח אם ישמור הברכות לעתיד או לא, וראה כי אם ישתמש בהם \nעתה בהם וירא מאד כצרת גלות אדום ולכן ג\"כ בענין לעתיד נא' ויירא ולז\"א כאן מאד ואם \nיניחה לעתיד ויצר לו מפני שנוגע לו בהוה אבל לא נאמר בו מאד כי אין צרתו מצרת גלות \nאדום שהיא גדולה מצרה זו מאד מאד כי היראה היא על העתיד כי רואה את הנולד אבל בענין \nעצמו אמר וייצר כי הדבר הקרוב הוא צר מאד, ומה עשה הסכים להתקין עצמו לדורון \nולמלחמה ולתפילה כמ\"ש ז\"ל והנה אם רצה להשתמש בברכות אפי' תפי' לא היה צריך ולכן בא \nעתה בכח תפלה ואמר אלד\"י אבי וכו' יראה אעפ\"י שאתה אלדי אבותי ותשמור לי ברכותיהן \nשברכוני איני רוצה עתה להשתמש בהם אלא באותה ההבטחה שאתה ה' האומר אלי זולת מה \nשברכתני ע\"י אבותי עוד אמרת לי בעצמי בהיותי בבית לבן שוב לארצך וכו' ובכח ההבטחה \n"},{"index":14,"he":"ההיא אני בא עליך, וא\"ת א\"כ מה הוצרכת לתפי' זו לז\"א קטנתי וכו' ועכ\"ז באותה ה' \nוהלא גם הבטחתיך לך עצמך בצאתך מבאר שבע בחלום הסולם והנה אנכי עמך וכו' לז\"א \nקטונתי וכו' וכבר קיימת אותה לכן איני בא עתה אלא מכח הבטחת בית לבן שאמרת שוב \nלארצך ואטיבה עמך והנה שבתי לארצי והנה עשו בא א\"כ ודאי כי על ענין זה של עשו הוא \nשהבטחתני ואטיבה עמך א\"כ הצילני נא ר\"ל עתה הגיע זמן אותה ההבטחה, וא\"ת וא\"כ שאטיבה \nעמך היא על זה למה אתה מתפלל לז\"א כי מה שיירא אנכי אותו איני לי כי הרי אמרת \nואטיבה עמך אבל ירא אני כי יכני אם על בנים אבל ממני איני ירא:\nוירא כי לא יכול לו וכו' דרך רמז כבר הודעתיך כי יעקב גלגולו של אדם בסוד שופריה \nדיעקב מעין שופריה דאדם ובא לתקן חטא אדם הראשון שע\"י הנחש הארור אשר זוהמתו \nנתגלגלה בעשו אחיו כי הוא גרם לאדם שיתקלקל ולכן לקח ברכות עשו. והנה בתחילה עדיין \nהיה בסוד בחינ' יעקב כמ\"ש ז\"ל תפוח עקיבו של אדם וכו' וע\"כ נקרא יעקב וזהו סוד ואתה \n"},{"index":15,"he":"תשופנו עקב וזה נתקיים עתה כאשר ויאבק איש עמו זה סמא\"ל שר עשו ויגע בכף יריכו שבו \nאחיזת העקב ואז הודה לו וקראו ישראל ואז ויזרח לו השמש יען כי הוא בחינ' תפוח עקיבו \nשל אדם שהיה מכהא אורו של השמש ועתה נגע בו שמא\"ל ויזרח לו השמש לרפאו' העקב הזה \nוע\"י כן נמחל חטאו ונשלם מכל בחינת אדם עד הראש ואז הקב\"ה עצמו קראו יש' אותיות לי \nראש, ותחילה בהיותו יעקב וילן שם כי בא השמש ושקע שלא בעונתו כפי החטא היה קיים \nועתה ויזרח לו לתמור' השקיעה הראשונה זרח עתה שלא בעונתו כי נמחל חטאו וז\"ש לו כי \nאילו זרח בעונתו היה נק' זורח לכל העולם:\nגם ירמוז אל מה שנודע כי יטקב לא ראה טיפת קרי מימיו וירא סמא\"ל כי לא יכול לו \nליעקב להחעיאו בעון קרי החמור היוצא מגופו ואז ויגע בכף יריכו להחטיאו בכף יריכו \nלקחת שתי אחיות תאומו' כענין שני הירכין שלו ואז היה צולע על יריכו ולהיו' כי היה \nבאונס כי הטעהו לבן לכן נתרפא גם מזה ויזרח לו השמש ויבא יעקב שלם וכו' ומזה שנק' \n"},{"index":16,"he":"יעקב ע\"ש שעקיבו ורמהו באיסור שתי אחיו' עתה נק' יש' כי שרית וכו':\nאמר המעתיק אליהו חיון הי\"ו ע\"כ מצאתי בכתבי הרב בפר' הזו ומכאן ואילך בפ' וישב:\n \nספר עץ הדעת טוב - פרשת וישב:\nוישב יעקב הכתוב עצמו הרגיש קושיא גדולה בענין צרות יעקב כי הלא בצאתו מבית אביו \nזלא קיים מאז והלאה כיבוד אב ואם גם כי יצא מא\"י לח\"ל ועכ\"ז הבטיחו הש\"י כמה הבטחות \nוהצילו מן לבן ומן עשו והעשירו עושר גדול וזכה להוליד י\"ב שבטים. ועתה אחר נכנס \nלא\"י וגם קיים מצות כיבוד אב ואם ראינו כי באה עליו צרת יוסף היותר עצומה מכל \nצרותיו וגם נתגלגל ע\"י כך שירדו למצרים לגלות המר ההוא לכן באו הכתובים לתת טעם אל \nהנז' וכמו שית' וז\"ש וישב יעקב וכו' במה שנודע כי ירושלים על דינא קיימת כמ\"ש צדק \nילין בה ותמיד עיני ד' אלדיך בה לפשפש במעשי היושבים עליה ולכן ותקיא הארץ את \nיושביה כי השכינ' שורה בקרבה אינה סובלת שום רע כי מדת הגבורה והדין הנק' פחד יצחק \n"},{"index":17,"he":"שוכנת שם, והנה לפי כי וישב יעקב 'ובקש לישב בשלוה בה בארץ שלא נתנה אלא ע\"י יסורין \nלהיותה נק' ארץ מגורי אביו פחד יצחק כמו גורו לכם מפני חרב גם נק' ארץ כנען כי כל \nהרוצה לישב בה צריך שכל ימיו יהי' נכנע ביסורין והוא ביקש לישב בשלוה לכן באו עליו \nכל אותן הצרות כנז', עוד נתן סבות אחרות הלא הם זולת מה שבקש לישב בשלוה כנז' גם \nנמצאו ביד כולם דברים בלתי הגונים ולכן ותקיא הארץ את יושביה כנז' וזה ענינם אלה \nתולדות ומאורעות שאירעו ליעקב כי הנה יוסף בן י\"ז שנה וכו' וראה את השבטים אחיו \nשחטאו בג' עבירות קשות אבר מן החי ונותנין עיניהן בבנות הארץ ומזלזלין בבני השפחות \nגם יוסף ויבא יוסף את דבתם רעה ודבר לשון הרע השקול וקשה מן ע\"ז וג\"ע וש\"ד. גם אביו \nקבל לשון הרע והאמין לדבריו כמ\"ש וישראל אהב את יוסף לסיבה הנז' והאמין לו כי בן \nזקונים הוא לו בן שקנה חכמה והאמין לדבריו לכן נתגלגלו על כולן הצרות הנז' וכולן \n"},{"index":18,"he":"ירדו בגלות מצרים וכמ\"ש ז\"ל כי בכל מה שחשד יוסף לאחיו בהה נענש אבר מן החי וישחטו \n"}]}
