{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-16","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":16,"title":"קטע 16","hebrewTitle":"קטע 16","segments":[{"index":1,"he":"שעיר עזים נותנין עיניהן ותשא אשת אדוניו את עיניה וכי מזלזלין וכו' לעבד נמכר \nיוסף:\nאו יראה כי אדרבה הכתובים באו להודיע כי כולן צדיקים היו ולא בחטאם אירעו להם כל \nהצרות הנז' והנה בפסוק הראשון שהוא וישב וכו' ביאר טעם ביאת הצרות הנז' עליו ובפסוק \nאלה תולדות וכו' ביאר כי לא עונותיהם הנ\"ל גרמו להם כך והביא ראי' לזה א\"כ ודאי אין \nזה כי אם הטעם שית' בפסוק וישב יעקב וכו' וזה ענינם וישב יעקב וכו', וצריך לבאר \nמאמר רז\"ל ובו יתב' פי' הפסוק ארז\"ל ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף \nוכו' ויש לדעת דהול\"ל רצה יעקב כי לשון ביקש יורה על דבר ממשיי וגם כי בקש נר' כי \nהיה הדבר בבחירותו לעשותו והנה ענין השלוה אינה בידו כי אם ביד השי\"ת כפי מה שגזר \nבעת היצירה על האדם, ב' כי חטא זה קל הוא למאד ואין אדם בעולם שכל תאותו הוא לישב \nבשלוה, ואיך לסיבה זו יקפוץ עליו רוגזו של יוסף שהוא צרה שאין כמוה כפולה ומוכפלת \n"},{"index":2,"he":"מכמה אופנים גם מכירת יוסף בנו ובפרט היותו היותר חביב ואהוב לו מכל בניו. גה ירידת \nכלם למצרים בסבתו ולא עוד אלא שנתגלגל ע\"י כך שנשארו שם בגלות המר ההוא. ג' מ\"ש אמר \nהקב\"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה\"ב וכו' והרי כל התור' והבטחותי' הם כך אם \nבחוקתי תלכו וכו' ונתתי שלום בארץ וכו' והי' אם שמוע תשמעו וכו' ונתתי מטר וכו' \nוכאלה רבות גם רז\"ל עצמן אמרו אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה\"ז והקרן קיימת \nלעוה\"ב ואם לשאר צדיקים יזכו לשתי שלחנות מכ\"ש יעקב בחיר שבאבות שראוי שיאכל בעוה\"ז \nובעוה\"ב. ואמנם רז\"ל הוקשה להם בפסוק הזה כי הנה אין לו קשר לא למעלה ולא למטה ועוד \nכי הוא מיותר לגמרי שהרי כבר אמר למעל' ויבא יעקב אל יצחק אביו וכו' ועוד כיון שרצה \nהכתוב להחזירו הנה מקומו הי' בסוף הפרש' אחר אומר וישב עשו בארץ אדום וכו' אלה \nאלופי אדום למושבותם כו' וישב יעקב וכו' ומתחיל פרש' זו מן אלה תולדות יעקב וכו', \n"},{"index":3,"he":"לכן פירשו לנו כי כוונת פסוק וישב יעקב הנכתב כאן הוא להודיענו טעם למה קפצו עליו \nכל הצרות הללו של אלה תולדות וכו' הלא הם כי וישב כו' ביקש יעקב וכו', והענין במה \nשנודע כי לא היו בגלות מצרים רק רד\"ו שנים ומזמן כי גר וכו' וענו אותם ארבע מאות \nשנה מתחיל מנינם מיום שנולד יצחק כי עליו נאמר כי ביצחק יקרא לך זרע ועל זה הזרע \nנאמר כי גר יהי' זרעך וכו' כי בין הגרות והשעבוד והעינוי היו ת' שנה ונמצא כי ענין \nהגרות התחיל מן יצחק כי גם שהי' בארץ כנען שעתידה להיות להם עדיין עתה גר הוא \nביושבו בה ולכן לא נאמר כי גר יהי' זרעך במצרים רק בארץ לא להם כלומר בארץ כנען אשר \nעדיין אינו להם ולכן לא מצינו באברהם ויצחק זכירה בנינים אלא נטיית אהלים כגרים \nוהנה ביעקב כתיב ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית אח\"כ כתיב ויבא יעקב אל יצחק אביו \nוכו' אשר גר שם אברהם ויצחק דרך גרות בלבד ואח\"כ כאשר חלקו הירושה של ארץ כנען \n"},{"index":4,"he":"שנאמר בין הבתרים לקח עשו את הר שעיר שהוא את הקדמוני הנאמר בבין הבתרים וארץ כנען \nלקח יעקב. וכראות יעקב כי עשו החזיק בשלו ובנה בה בניניה רבים ליישוב כמ\"ש וישב עשו \nבהר שעיר לשון תיקון ישוב ובנינים ביקש יעקב ג\"כ להחזיק בחלקו ובנה בה בנינים דרך \nישיבה בשלוה ולא נטה אהלים כאבותיו דרך גרות רק וישב כא' מן התושבים הבונים חרבות \nלמו ולא זכר מ\"ש הקב\"ה כי גר יהי' זרעך וכו' וז\"ש וישב יעקב כתושב בארץ מגורי אביו \nשתמיד גר בה דרך גרות לקיים גזרחו ית' ולכן אמר אביו שהוא יצחק שעליו נאמר כי גר \nיהי' זרעך כנז' ולא אמר מגורי אבותיו כנ\"ל אשר גר שם אברהם ויצחק. ואם יצחק קבל \nעליו גזרת הגרות מכ\"ש יעקב שהוא עצמו נגזר לירד למצרים בשלשלאות ברזל והנה ח\"ו נר' \nכבלתי מאמין נבואת גזרת בין הבתרים ולא זכר כי גם הוא עתה ארץ כנען ולא תהי' ארץ \nישראל עד אחר גלות מצרים וז\"ש בארץ כנמן. וז\"ש רז\"ל ביקש יעקב במעש' גמור לישב \n"},{"index":5,"he":"בשלוה הפך ממה שנגזר בין הבתרים כי הרי בנה לו בתים ויישובים כנז' והנה זה עון גדול \nמאד ולכן קפץ וכו'. והנה הענין עצמו נזכר בפסוק וישב יעקב כנז' ובפסוק אלה תולדות \nהזכיר עונשו והוא מ\"ש קפץ עליו רוגזו וכו', והענין כי אומר קפץ יורה היותו קודם \nהזמן והוא כי הנה ב' דברים אירעו לו ע\"י העון הנז' הא' הוא כי הי' אפשר שירד למצרים \nמפני רעב וכיוצא אך לא ע\"י מכירת יוסף כי הית' לו צרה עצומה מאד והב' שגם אם יהי' \nע\"י מכירת יוסף הי' אפשר להתאחר במצרים עד כ\"ב שנים אחרות שאז ירד יעקב למצרים \nונמצא כי ירידת מצרים מוכרחת היתה מן גזירת בין הבתרים ולא היתה בעון יעקב אמנם \nהיותו ע\"י רוגזו של יוסף שנמכר וגם כי הית' בקפיצה קודם זמנה שתים אלו היו בשביל \nשביקש לישב בשלוה כנז', וז\"ש במאמר אמר הקב\"ה לא דיין לצדיקים וכו' ר\"ל לשאר \nהצדיקים שאינם מתרצים להמתין לקבל שכרן בעוה\"ב ומבקשים ליטלו תיכף בעוה\"ז הנראין \n"},{"index":6,"he":"ח\"ו כבלתי מאמינים וכמו כן אירע ליעקב שנר' שלא האמין לזה שהבטחתיו ודור רביעי \nישובו הנה אלא שמעתה ביקש לישב כתושב בארץ כנען. ונחזור אל ביאור הכתוב אלהי תולדות \nוכו' ע\"ד מה שביארנו במאמר במ\"ש קפץ עליו וכו' וז\"ש ראה מה אירע לו בעון הנזכר וישב \nיעקב וכו' כי הרי אלה תולדות ע\"י מאורעות שאירמו ליעקב תיכף קודם הזמן כי עדיין הי' \nיוסף בן שבע עשרה שנה כשנמכר והי' יכול הדבר להיות אחר כ\"ב שנים אחרות וגם שלא ע\"י \nמכירה כנז' וכ\"ז בשביל וישב יעקב וכו'. אלה תולדות וכו' אחר שבפסוק הקודם נת' חטא \nיעקב אשר נענש לסיבתו מכירת יוסף ושאר הצרות הנה עתה בא זה הפסוק להודיע שלא נאמר \nכי לסבת עונות אחרים יותר קשים אירע לו זה כנ\"ל בתחלת הדרך הזה השני וז\"ש אלה \nתולדות כו' כי השבטים עצמן גם יוסף גם יעקב לא חטאו כלל בכל זה המאורעי שהרי ענין \nהשבטים עצמן הנה אלה תולדות יעקב כי אלה פסל את הראשונים הם תולדות עשו הוא אדום \n"},{"index":7,"he":"הנ\"ל אך אלה תולדות יעקב כולם כשרים שבטי יה עדות לישראל. ולפי שכבר נכתבו למעל' פ' \nוישלח ויהיו בני יעקב שניה עשר בכור יעקב ראובן וכו' לכן לא נצרך להחזירם בפרטות רק \nבכללות אלה תולדות יעקב כי אין כוונתינו עתה להודיע שמותם רק להודיע כי כולם צדיקים \nגמורים ונרמז זה במ\"ש אלה הפוסל את הראשונים כנז'. ועכ\"ז חזר וזכרם דרך כלל קצר \nבאומר יוסף הי' רועה את אחיו הרי כלן נרמזו כאן. ועתה בא להביא ראי' איך היו צדיקים \nגמורים וז\"ש יוסף וכו' כי הנה יוסף הוא הקטן שבכל אחיו וזהו שרמז באומר יוסף. שנית \nכי הוא בעצמו הי' קטן בשנים וז\"ש בן שבע עשרה שנה וכפי התשובות האלו לא הי' לו \nלהצטער להיות רועה צאן אומנות שפלה ובטורח גדול כמ\"ש הייתי ביום אכלני חורב ועכ\"ז \nהי' רועה. ולא עוד שהי' את אחיו כלומר עם אחיו בהשואה גמור' אע\"פ שהיו גדולים בשנים \nממנו עכ\"ז טורח רעיית הצאן הי' טורח עמהם כגדול שבהם. גם אחרת כי הנה הוא הי' אהוב \n"},{"index":8,"he":"וחביב לאביו יותר מכולן והי' יכול להתגאות עליהם ואדרבא והוא נער וכו' שהי' משרת \nכנער את אחיו ולא את אחיו בני הגביר' אלא אף גם את בני השפחות וז\"ש את בני בלהה \nומכ\"ש לבני לאה שהיו בני הגביר' וגם היו הגדולים שבאחיו ואל תאמר כי זה הי' לבני \nבלהה להיותם חביבים אצלו כי היא שפחת רחל אמו כי גם את בני זלפה שפחת לאה מכ\"ש לבני \nלאה עצמן כנז'. וזה יורה כי לכבוד היותם בעיניו חשובים כאלו הן נשי אביו ולא \nשפחותיו וזה צדקתו כי גדול כבוד אביו בעיניו מאד וז\"ש נשי אביו כי כל מעשיו לש\"ש \nבתכלית הענוה וזה שראינו שהביא את דבתם רעה אינו אלא אל אביהם ולא לזרים שיתביישו \nמפניהם וגם אל אביהם לא הי' מספרו אלא כדי שיוכיחם כי לטובת נפשם הי' מתכוין כי \nמצות הוכח תוכיח לא יכול הוא לקיימה כי הם גדולים ממנו ולכן סיפר אל אביהם כי הוא \nיוכיחם והוא לא ישא חטא עליהם בהוכיח את אחיו הגדולים וז\"ש אל אביהם. ועוד נבאר בזה \n"},{"index":9,"he":"דקדוק אר בענין השבטים עצמן. וא\"ת שלא הי' חשוב אצל אביו הרי וישראל אהב את יוסף \nוכו' אהבה מסותרת בקירוב לבו. וגם גלוי אל אחיו כי הרי עשה לו לבדו כתונת פסים ולא \nלהם והי' יכול להתגאות עליהם ועכ\"ז והוא נער משרת וכו' הרי נת' צדקת יוסף, והנה \nענין צדקת אחיו כבר התחיל לרמוז ענינם באומר אלה תולדות וכו' כנז' גם נזכר ענינם \nבאומר ויבא יוסף וכו' כי אל אביהם הביא יוסף דבתם אך אביהם לא סיפר כלל לאחיו וא\"כ \nלא הי' להם תפיסת שנאה בדבר הזה לשנאמר כי לכן מכרוהו וגה כמו שביארנו כי לא נתכוון \nלביישם אלא לשיוכיחם אביהם להנאת נפשם אבל השנא' היתה לסבה אחרת שאיננו כדאי \nלשימכרוהו בסבתה כמו שיתב' בפסוק ויראו אחיו וכו'. גם ענין יעקב עצמו נתבאר ענינו \nבפסוק וישראל אהב וכו' כי לא קבל לשון הרע. א\"כ כפי הטבע אין כאן עון כלל בכל זה \nוגם אין כאן מקום כלל לשישנאוהו כ\"כ שנאה עצומה אפי' אם היו הדיוטים קלי טולם כ\"ש \n"},{"index":10,"he":"שהיו צדיקים גמורים ובעלי שכל ונוסף כי הם אחיו ולא נכרים לשישנאוהו וימכרוהו \nויעברו על וגונב איש ומכרו כו', וסבה השנא' בעצמה הי' על דבר קל מאד שהוא ויראו \nאחיו כי אותו אהב וישנאו אותו וכו' והנה דרך עולם להראות חיבה יתירה אל בן הזקונים \nומה גם בהיותו רך בשנים ועוד כי מה ביד יוסף לעשות האם יאמר לאביו לא תאהבני וגם כי \nהוא בעצמו לא הי' מתגאה בכך כי אדרבא מתנהג עם אחיו בתכלית השפלות בענין הרעיה \nובענין השירות כנ\"ל. וא\"ת כי סיפר חלומו גרם מה בידו לעשות לא עליו תלונותם כי על \nהש\"י המחלים אותו. ועכ\"ז כמה מיני שנאת בתוספת על תוספת שנאוהו וזה מדה מגונה מאד \nלקלי עולם ומכ\"ש אליהם. וכל זה יורה כי כל זה נתגלגל מן השמים לקיים גזירת בין \nהבתרים אלא שלסבת עון הנז' והוא ביקש יעקב לישב בשלוה הי' בגלגל הזה ע\"י בניו עצמו:\nועתה נבא אל ביאור הכתובים עצמן. ותחלה נבאר היכן נרמזו אותן ג' דיבת שארז\"ל ואמנם \n"},{"index":11,"he":"באומר רועה את אחיו בצאן ירמוז במלת צאן שהיא מיותרת אל היותו רואה אותם אוכלים אבר \nמן החי מן הצאן וזה ע\"י היותו רועה תמיד עמהם ורואה מעשיהן. ובאומר והוא נער וכו' \nירמוז אל השנית כי הנה הוא הי' משרת את בני השפחות להיותן חשובין אצלו שהם נשי אביו \nאך הם היו מזלזלין בהם להיותן בעיניהם בני שפחות אביו. והג' הי' היות נותנין עיניהן \nוכו' אמר ויבא יוסף את דבתם בלשון יחיד ולא אמר את דבותם כיון שהם ג' דבות כמשרז\"ל \nאלא הי' דבה השלישית הנז והי' הנז' דבה רעה כלומר דיבה מענין אשר רעה ולזה לא אמר \nדבתם סתם כמ\"ש ומוציא דבה הוא כסיל אלא אמר דבתם רעה כנז'. וישראל וכו' רמז מ\"ש \nלעיל כי לא קבל לשון הרע של יוסף כי הרי מה שישראל אהב וכו' אינו לסבת היותו שונא \nאת אחיו לסיבת דבה רעה שהביא יוסף ומפני כן אהב את יוסף כי הי' צדיק בעיניו יותר \nמהם והראי' לזה כי הי' מביא דבתם כאלו הוא רע בעיניו כל מעשיהם הרעים כי הרי לא \n"},{"index":12,"he":"אהוב הוא לבדו כי גם אותם אהב אלא שאהבו יותר מהם וז\"ש מכל אחיו ולא אמר ולא את \nאחיו הרי ראי' כי לא על קבל לשונו הרע אהבו אלא על כי בן זקונים הוא לו יותר מהם \nולכן אהבו יותר מהם אמנם גם להם הי' אוהב מאד כי צדיקים הם בעיניו. עוד אחרת יעשה \nלו וכו' ואלו הי' משנאתו את אחיו כנז' הנה עבר על משארז\"ל אל ישנה אדם בנו בין \nהבנים וכו' ובפרט היותו על סיבת ידיעת מעשיהם הרעים אמנם כיון שעשיית הכתונת היתה \nלסיבת כי בן זקונים הוא לא יקפידו כלל בזה כי כן מנהג העולם. הרי כי ישראל לא חטא \nכי לא קבל לשון הרע גם פסוק זה הוא ראי' אל צדקת יוסף כנ\"ל על והוא נער וכו'. ואגב \nארחיה הודיע כי להיות הטעם מפני האהב' לכן ועשה לו תמיד כתונת פסים כתנות רבות זו \nאחר זו כ\"א פעם א' לבד אין זו כ\"כ הוראה אהבה יתירה ובזה יתי'ישב מה שלא אמר ויעש \nלו כי הי' מורה לשפעם אחד בלבד עשה כך:\nויראו וכו' האהב' הפנימית לא ידעו בה כנ\"ל על וישראל אהב וכו' ולכן לא אמר וידעו \n"},{"index":13,"he":"אחיו אלא ויראו והוא האהב' החצונ' הנז' בענין ועשה לו כתונת כי זו נראית לעין כל \nלכן וישנאו אותו כי למה גם להם לא עשה כתונת פסים כי גם אחיו הם ולמה הוסיף לו אהבה \nיתירה עליהם כמ\"ש אהב את יוסף מכל בניו וז\"ש כאן ג\"כ כי אותו אהב אביהם יותר מכולם \nעם שגם הם אחיו כמוהו ולכן לא אמר מכולם כי הם הם המדברים על עצמן, אלא אמר מכל \nאחיו לרמוז אל הנז'. ובאומר כי אותו וכו' וישראל וכו' הורה מ\"ש למעל' על ויבא יוסף \nאת דבתם רעה כי לא שנאוהו על כך כנ\"ל, והודיע כי שנאוהו בלבם. וז\"ש וישנאו אותו ר\"ל \nבלב כענין שנאמר לא תשנא את אחיך בלבבך ולא יכלו דברו לשלום שנאה גמורה ולא בפה. או \nיראה וישנאו אותו ר\"ל שנאה עצומה עד שהגיע אל גדר כי לא יכלו לדבר עמו שום דיבור כי \nאילו דברו עמו הי' מתגלגל השלום ביניהם ואילו היתה שנאה מועטת הי' אפשר כי איזה פעם \nכטוב לבם מדברים איזה דבור עמו ומזה הי' נמשך השלום ביניהם. וז\"ש ולא יכלו דברו \n"},{"index":14,"he":"לשלום כלומר כדי שמתוך הדבור יבאו לידי שלום ואין כוונת הפסוק כפשטו כי לא דברו עמו \nדברי שלום אלא דברי מלחמה שא\"כ הל\"ל דברי שלום:\nויחלום וכו' החלום הזה הוא החלום עצמו של והנה אנחנו מאלמים וכו' אך הענין הוא כי \nהנה ויחלום יוסף חלום ולא סיפר להם החלום עצמו מה הוא אלא סיפר להם פתרונו לבד ואמר \nלהה חלום א' חלמתי אשר פתרונו מורה כך וכך ולזה לא אמר ויגד אותו רק ויגד לפי שאותו \nממש לא הגיד רק את פתרונו וגם לכן לא אמר ויספר שהי' חוזר על החלום עצמו אלא ויגד \nכנודע כי אין ויגד אלא לשון חכמה והי' חכמת הפתרון לבד אז ויוסיפו עוד שנוא אותו \nזולת השנא' הנז' וישנאו אותו כו', אח\"כ נמלך בדעתו להגיד להם גם את החלום עצמו כדי \nשיאמרו פתרון אמתי הוא זה וז\"ש ויאמר וכו' ר\"ל עתה אחרי שהגדתי לכם הפתרון שמעו נא \nהחלום עצמו כמו שחלמתי אותו ממש בלתי שינוי וז\"ש אשר חלמתי וממנו תבינו כי הפתרון \nשהגדתי לכם שהוא אמת וזה ענין החלום והנה וכו' אז ויוסיפו עוד שנאה שלישית הרי הם \n"},{"index":15,"he":"ב' שנאת זולת הראשונה העקרית והא' הי' על חלומותיו עצמן המורים כן והב' על דבריו \nשהוא הפתרון שהגיד להם בתחלה, כי הנה כל החלומות הולכים אחר הפה והי' יכול לפותרו \nעל עושר או סחורות שלו שיתקיימו ויתייקרו יותר מסחורותיהן וכיוצא בזה ולא לפותרו \nבדבר הנוגע למלכות ממש כמו שפתר להם, וזה פתרונו כי ענין מאלמים אלומים רמז אל מה \nשילקטו כל הטולם תבואה בז' שני השבע לאסוף לצורך ז' שני הרעב והנה אלומותיהן תסובין \nוירקבו ויהי' כסובין ותבואת יוסף תתיצב ותתקיים ולא תתרקב כמז\"ל על לכו אל יוסף אשר \nיאמר לכם תעשו ואז יבאו להשתחוות לו לקנות תבואתו ואלומתו כמ\"ש ויוסף הוא המשביר \nכו' וישתחוו לו וכו' וז\"ש ותשתחוינה לאלומתי. ואמנה ביאור החלום עצמו כך הוא כי כל \nהאלומות היו שטוחות בשדה ואלומת יוסף קמה בתל' ואחר שקמה מעצמה שהיא פלא א' גם נצבה \nלא חזרה להכפף לצדה האחר אלא ניצבה תמיד בקומתה ואח\"כ אלומותיהן בקשו לקום גם הם \n"},{"index":16,"he":"ותיכף בקומם הוסבו כדי להשתחוות. והנה כדי שלא יאמרו לו אחיו כי אין אדם חולם אלא \nממה שמהרהר ביום ולא חלמת כן אלא לסבת שכל היום אינך מהרהר אלא למלוך עליהם ועוד \nאחרת כי גם על החלום עצמו יטילו דופי שאינו אמת לסבה הנז' לז\"א והנה אנחנו וכו' \nכלומר מלאכתינו הי' רועי צאן ואילו החלום הי' מחמת הרהור הי' בא החלום באופן \nמלאכתינו כי הנה אנחנו רועים בצאן במדבר ותקם צאני וגם נצבה והנה תסובנ' צאנכם \nותשתחוין לצאני. ואמנם החלום הי' היפך ממלאכתינו ומהרהורינו כי במקום שאנו רועים \nצאן במדבר הנה הוא להיפך כי אנחנו מאלמים בשדה א\"כ אינו לסבת ההרהור. ויאמרו וכו' \nאינו כדבריך כי אין החלום שלא ע\"י הרהור אלא אדרבא כל היום אתה מהרהר פעם אחר פעה \nלמלוך ולמשול עלינו וז\"ש הפ' בלשון כפל המלוך תמלוך גה משול תמשול והוא ע\"ד שתרגם \nאונקלוס המלכו את מדמי וכו'. או יראה כי הנה אינו מוכרח שהפתרון שהגדת לנו הוא אמתי \n"},{"index":17,"he":"מענין מלכות או ממשל' כי הרי יש בו פתרונים אחרים מענין עושר וסחורות וכיוצא בהם \nכנז' וכיון שפתרת אותו לנו בענין מלכות וממשלה זה יורה כי כל מחשבותיך הם למלוך \nעלינו וז\"ש המלוך תמלוך וכו'. או יראה ודאי כי החלום עצמו מורה על ענין מלכות ממש \nאלא שלא בא אלא ע\"י הרהורים שלך לכן רצונינו לידע באיזה אופן הם הרהורי לבך כי ב' \nבחי' יש בהם הא' כי אין כוונתך למלוך רק טלינו לבדינו ולא טל שוה אומה כללית וז\"ש \nהמלוך תמלוך עלינו ואם הוא כן נמצא כי לא מלוכה אתה מבקש בסבת תועלתה הרמה רק \nמשנאתך אותנו אתה מבקש למלוך עלינו להכניענו תחתיך. והב' הוא כי רצונך להיות מלך \nגדול על אומה או אומות ועיקר מלכותך היא עליהם ולא עלינו כי אנו מתי מספר בטלים \nבאלף אלפים אלא שאגב ארחך משול תמשול בנו ג\"כ כי כפי ערכינו אינה רק ממשלה לבד אך \nכפי ערך כל האומה הגדול' מלכות הוא ולא ממשלה ואם הוא כן נמצא כי אין הרהורך \n"},{"index":18,"he":"לשנאתינו אלא לתועלת עצמך בהיותך מלך א\"כ אינך ראוי לעונש גדול כמו בראשונה אך עכ\"ז \nפחיתות גדול ורשע וזדון לבך הוא להרהר כל היום לרדוף אחר הכבוד והממשל' וגאות:\nויחלום אומר עוד ר\"ל חלום שני נוסף על הראשון אלא שהוא אחר ר\"ל משונה מן הראשון \nוזהו שכפל עוד חלום אחר. והוא כי הראשון הי' בענין תבואה ואלומות והי' יכולת לפתרו \nאו בענין מלוכה וממשלה או בענין סחורות וכיוצא כנ\"ל אבל החלום הזה אין בו פתרון אחר \nכלל רק פתרון מלכות וממשלה' ועוד שינוי אחר כי הראשון הי' בענין הארץ ותבואותיה וזה \nהשני בעניני השמים וצבאם והנה לפי שזה החלום אין צריך לפתרון כנז' לכן לא סיפר להם \nרק החלום לבדו כמו שהוא בלתי פתרון וז\"ש ויספר אותו אבל בחלום הא' כתיב ויגד ולא \nכתיב ויגד אותו כי לא הגיד רק הפתרון כי אינו כ\"כ מוכרח כמו זה החלום השני שפתרונו \nמבואר. וגם כי לעיל כתיב ויגד שהוא הפתרון דרך הגדה כנ\"ל אבל כאן כתיב ויספר שהוא \n"},{"index":19,"he":"סיפור החלום עצמו והנה בתחל' ויספר אותו לאחיו בלבד כמו שעשה בחלום הראשון לפי שלא \nנרמז אביו אז אבל עתה שנרמז בו גה אביו כמ\"ש והנה השמש וכו' לכן חזר לספרו גם לאביו \nאלא שגם אחיו היו אז 'שם' יחד. גם לסיבה שנית כי כל חלום שלא נפתר אינו מתקיים והנה \nהראשון כבר נפתר שאמרו לו אחיו המלוך תמלוך וכו' אבל החלום הזה שתקו אחיו לגמרי \nוכדי שיתקיים חזר ויספר אותו אל אביו' כדי שיפתרהו לטובה כי אוהבו הוא ולא כאחיו אך \nאחיו נזדמנו אז שם עמו וז\"ש ואל אחיו. ובאולי נתכווין ג\"כ כי גה אחיו יתכעסו עליו \nלאמר כבר סיפרת החלום לנו ומה אתה חוזר לספרו וכי המלוך תמלוך וכו' וע\"י כן יפתר \nג\"כ מפי אחיו אז אביו שהוא אוהבו ביקש לפותרו ממש כדי שיתקיים ואמנם כדי שלא יתקנאו \nבו אחיו אמר הפתרון דרך תימה הבא נבוא אני וכו' וגם ויגער בו בגערה לסיבה הנז' \nשיחשבו אחיו כי כוונתו לבטלו אך בלבו הי' לפותרו כדי שיתקיים כנז', ולז\"א מה החלום \n"},{"index":20,"he":"וכו' כלומר איך אפשר שזה החלום אמת כי אחיך שישתחוו לך אינו תימה אבל שגם אני אביך \nואמך נשתחוה לך ארצה בפשוט ידים ורגלים ואתה מתרצה בכך זה אינו עולה בדעתי, וכראות \nאחיו כי החלום הזה פתרונו מבואר הכירו כי הדברים מן השי\"ת הם ואין ליוסף אשם בזה \nלכן לא כתיב עתה וישנאו אותו כמו בחלום הראשון שהוא סובל פתרונים אחרים ויוסף פתרו \nלהם בענין מלוכה. אמנם ויקנאו בו אחיו קנאה בלבד כי ראו שהמלוכה מוכרחת הי' לו אבל \nלא שנאוהו על כך כנז' אבל אביו שמר את הדבר ולא נתקנא' בו כי בכל אדם מתקנא חוץ \nמבנו ותלמידו אלא שמר והמתין עד כ\"ב שנה ולא שכח את החלום' כדי שיתקיים כמ\"ש ז\"ל \nלעולם יצפה אדה לחלומו והטעם כדי שיתקיים ואה ישכחהו ולא ישמרנו לא יתקיים או יהי' \nשמר מלשון הסגר ושמירה מן אחרים כי העלים הפתרון מן אחיו כדי שלא יתקנאו בו ולא \nהוציאו מפיו רק דרך תימה וגערה כנז':\nוישב יעקב וכו' נודע כי גם זה לעומת זה עשה האלקים בכל הפרטים. והנה יש קדושה \n"},{"index":21,"he":"וקלופה. והנה יעקב לקח לחלקו קדושה ובכורה ועשו לקח קליפה וארור ולכן עשו כתיב בי' \nוישב עשו בהר שעיר כי אברהם כנגדו הוא השור בסוד:\n"}]}
