{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-17","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":17,"title":"דף לב ע\"ב:","hebrewTitle":"דף לב ע\"ב:","segments":[{"index":1,"he":"דף לב ע\"ב:\nאלא ליופי כתיב בהן שקר החן והבל היופי ואיך מספר הכתוב וישבח יפיו של יוסף. וזהו \nג\"כ אלה תולדות יעקב יוסף כי הם ב' ווי\"ן שבשם ההוי\"ה ת\"ת ויסוד דומות זה לזה. ולכן \nעתה שינה הכתוב שמו כי תחלה קראו יעקב ועתה אמר וישראל אהב כו' לרמוז כי להיותו \nבסוד תפארת ישראל אהב את יוסף שהוא יסוד הנק' כל להיותו כולל כל ששה קצוות בענין \nו\"ו כפולה בענין י\"ב בניו וז\"ש מכל בניו גם מצינו כי כמו שאביו בתחל' נק' יעקב לשון \nעקב ואח\"כ עלה במדרג' ונק' ישראל אותיות ל\"י רא\"ש שהוא ברא כרעא דאבוהי כי הת\"ת טקב \nבחכמ' ובינה בסוד כי יעקב בחר לו י\"ה הנק' ראשית חכמה כן יוסף יסוד עלה הדעת המכריע \nבין אבא ואימא בסוד משכיל לאיתן האזרחי הנז' בסבה שבפר' משפטים ואז נק' יה\"וסף בסוד \nעדו\"ת אותיות דעות וז\"ש עדות ביהוסף שמו ובו נרמז שם י\"ה וז\"ש וישראל וכו' כי עתה \nשנק' ישראל אהב את יוסף כי גם הוא ישתנה את שמו ליהוסף ושניהם עולים יחד ושניהם \n"},{"index":2,"he":"יורדים יחד כנודע:\nויהי בעת ההוא וירד יהוד' וכו'. לא אמר ויהי אחר הדברים האלה אלא בעת ההוא יראה כי \nבתחל' חשבו השבטים כי אהבת יעקב ליוסף טבעית כמ\"ש כי בן זקונים הוא לו האמנם יהודא \nגבר באחיו על פי רוח הקודש כי לו יאתה המלוכ', אמנם בראותם ויקומו כל בניו וכו' \nיראה כי לא די בשעת חימום אלא ימים רבים התאבל על בנו בשק על בשרו והתאבל עליו יותר \nמדאי שלא כדין ועכ\"ז כאשר כל בניו י\"א וכל בנותיו י\"ג כדעת ר' יהודא כי תאומות \nנולדו ולא החשיב לכולן למאומה כי אהבת יוסף שקולה יותר מכולן וימאן להתנחם ולא \nנשתכח מן הלב שלא כדרך העולם כלל, והשיב נתינת טעם ואמר כי ארד אל בני אבל שאולה \nכלומר עם שכ\"כ בנים ובנות יש לי בני בפרטי האמתי אינו אלא יוסף ולכן ארד עליו אבל \nשאולה א\"כ זה יורה אהבה נפשיית כי נביא הוא וידע כי יוסף שקול כנגד כולם וא\"כ למה \nזה יהוד' יגבר למלוך עליהם ובפרט כי הוא אשר השיאם עצה למכרו לישמעאלים ולכן בעת \n"},{"index":3,"he":"ההוא כאשר ויקומו כל בניו וכו' כנז' אז הורידוהו מגדולתו ופשעו בו כמש\"ל. ואמנם \nנפרש ההכרחיות שהכריחו לרז\"ל לפ' כי וירד יהודה הוא שהורידוהו מגדולתו והוא אומר \nויהי לשון צער גם אומר בעת ההוא ולא אמר אחר הדברים גם אומר מאת אחיו כי הוא מיותר \nועוד שהול\"ל מאת אביו כי אחיו טפלים אל אביו אבל כל זה להורות פירש רז\"ל ויהי צרה \nגדולה כי יהודא אשר לו המלוכ' ברוח הקודש הנה עתה בעת ההוא ר\"ל כשאירע מכירת יוסף \nבסיבה זו הורידוהו אחיו מעליהם וז\"ש מאת אחיו. ונודע כי עביר' גוררת עביר' ובא וראה \nעון מכירת יוסף כמה עבירות וצרות נתגלגלו על ידה כמו שנבאר וזה ענין ויהי לשון צער \nכי הנה בתחל' חטאו בעון מכירת יוסף ומזה נמשך כי וירד יהוד' והורידוהו מגדלותו הפך \nרצונו ית' ע\"ד מה שפשעו ישראל במלכות בית דוד אין לנו חלק בדוד וכו' ומזה נמשך כי \nהניח כיבוד אב ואם ויט עד איש עדולמי ומזה נמשך כי לקח אשה כנענית זרע ארור מש\"כ \n"},{"index":4,"he":"אחיו שנולדו עמן תאומות לדעת ר' יהוד' וגם לדברי ר' נחמי' אפשר כי משאר אומות נשאו \nאשה ולא כנעניות כיהוד'. ומזה נמשך כי ער ואונן בניו היו רעים מצד האם הכנענית ובזה \nתבין טעם לפגם טר ואונן והבן זה. ומזה נמשך כי ער ואונן מתו בידי שמים בקטנותם \nכנודע כי עדיין היו בני ח' או ט' שנים. ומזה נמשך כי לא ניתן את תמר לשילה כמ\"ש כי \nאמר פן ימות גם הוא כאחיו וע\"י בא לידי ביאתו עם תמר כדרך קדשה. גם מזה הי' נמשך \nלהשרף תמר לולי ד' עזרה כמ\"ש הכתובים. ובזה יתורצו כמה דברים מתמיהים שיש בענינים \nהאלו איך כ\"כ חטאות ושגגות ועבירות אירעו בפרש' הזו אל הצדיקים האלו והכל יתורץ עם \nהנז' כי טבירות מכירת יוסף גרמה לכולן. והנה אע\"פ שראינו פגם ליהודא בענינים האלה \nכנז' אינו כ\"כ כמו שנחשוב שנתחבר לאנשים ריקים רעהו העדולמי וחותנו הכנעני ולכן \nהזכיר הכתוב בשניהם לשון איש להודיע כי חשובי העיר ההוא היו וגדולים וכמו שמצינו \n"},{"index":5,"he":"לרז\"ל כי חירה זה הוא חירם מלך צור אשר אמר עליו יחזקאל בעדן גן אלקים היית וכו' \nכנודע כי כל איש או אנשים שבמקרא לשון חשיבות ויראת חטא וכשרות הוא וז\"ש איש עדולמי \nאיש כנעני גם לכן הזכיר הכתוב שם רעהו לומר הנה הוא חירה המולך אח\"כ על צור גם בשוע \nחמיו הזכירוהו במדרש רבה לשבח גדול ע\"ש. וסיפר הכתוב שבחו של יהודא כי עם היות אז \nהקדשה בימים ההם מותרת לבני נח לא סמך ע\"ז אמנם עשה בה לקוחין גמורין לאשה ולא \nלקדשה וז\"ש ויקחה ואח\"כ ויבא אליה ואם אח\"כ בא על תמר בחושבו שהית' קדשה כבר \nהודיעונו רז\"ל כי מאת ד' היתה זאת לשלוח לו מלאך הממונה על התאוה שלא כרצונו, ואומר \nוירא שם יהוד' ללא צורך כי די הי' באומר ויקח יהוד' בת איש כנעני וכו' נתכוין הכתוב \nלשלא נאמר בראותינו עבירת ער ואונן וגם מיתת שניהם בהכרת כי אולי ח\"ו אשה זו לא \nהית' הגונה ולכן נענש לזה הקדים וירא שם יהוד' כי למראה עיניו ברוח הקודש כי לו \n"},{"index":6,"he":"יאתה לזה לקחה וכמ\"ש ותמת )תמר( בת שוע אשת יהוד', ואין לפרש וירא ראיה טבעית כי זה \nגנות ליהוד' הצדיק וגם כי אח\"כ סיפר הכתוב שבחו היפך הגנאי הזה כמ\"ש בענין תמר \nויחשבה לזונה כי כסתה פניה בבית חמיה ואם לכלתו אשר בביתו זמן רב לא הכירה מעולם \nולא ראה פניה איך יתן עיניו ח\"ו לראות בנשים אחרות. ואמנם ברוח קדשו ראה ג\"כ כי הבן \nהבכור אשר תלד יהי' משחית זרעו רע בעיני ד' בערות מצרים ויפוזו זרועי ידיו בהשחתת \nעשר טיפי זרע לכן נענש מדה כנגד מדה בער ואונן בניו מש\"כ בשלה אשר שמו על שם יוסף \nהנק' שלה בסוד משכן שילה. ע\"כ רצה לתקן בשינוי שמו וקראו ע\"ר היפך ר\"ע והוא לשון \nהיותו רע ופתח בהצלה וסוף הגזיר' נתקיימ' ויהי ער רע בעיני ד' ולא הועילה קריאת השם \nוזש\"ה ויהי ע\"ר ר\"ע וכו' ולז\"א בזה ויקרא ולא ותקרא כי יהוד' אביו הצופה ברוה\"ק \nקראו כך. וכאשר ותהר עוד חזר לצפות ברוח הקודש כי גם זה עתיד משחית כאחיו אז חדל \n"},{"index":7,"he":"הוא לקרוא לו זם והניח קריאת שמו לאמו את אשר ישים ד' בפיה ואז אמו ותקרא את שמו \nאונן כי גם הוא ימות כאחיו ויתאבלו עליו אז ידע בבירור את אין כח באדם לשנות המזל \nוהגזרה ולכן גם את השני הניח קריאת שמו לאמו ותקרא היא את שמו שלה ומפי עליון הושם \nשם זה בפי' וזה להודיע שני דברים כי תהי' לו שלום ולא ימות כשני אחיו והב' כי תפסיק \nמלדת ולא תלד עוד ותמות בחיי בעלה ואל זה רמזו במדרש רבה ותקרא שמו שלה פסקת גם \nהכתוב עצמו ביאר זה באומר תיכף והי' בכזיב בלדתה אותו הרי כי שמו ושם המקום שניהם \nהורו הוראה זו וכמו שפרש\"י ואומר אני כי ע\"ש שפסק' מלדת נק' כזוב, ומצינו בזלפה לא \nהזכיר בה הריון להיותה קטנה ולא הוכר הריונה כמשז\"ל וכאן בתמר הי' להיפך כי בשנים \nהראשונים אמר ותהר ובשלישי אמר ותוסף ולא ותהר אמנם רמז )שלה( שנודע כי ער ואונן \nנתגלגלי בפרץ וזרח והם עיקר בני יהוד' מש\"כ בשלה שאינו עיקרי אלא בסוד תוספת בלבד:\n"},{"index":8,"he":"ויקח יהוד' וכו'. הרואה שני בני יהוד' הצדיק המולך על השבטים אשר עברו עבירות \nגדולות אלו ושניהם מתו בכרת וכמשז\"ל שהיו בני ז' שנים שעדיין לא הגיעו למיתת ב\"ד \nשהוא מבן י\"ג שנים ומעלה אף לא למיתת שמים מב\"ד של מעל' שהוא מבן עשריה ומעלה, \nוכנר' מחשבון הפסוקים כי בן י\"ז שנים נמכר יוסף ובן למ\"ד עמד לפני פרעה ואחר ז' שני \nשבע וב' שני רעב ירדו למצרים הם כ\"ב שנה ובהם נשא יהוד' אשה והוליד ה' בנים זה אחר \nזה וראה בנים חצרון וחמול לפרץ בנו הרי לא היו רק בני ז' שנים כנז' ועכ\"ז נטנשו, \nוהרואה זה יפלא ויאמר אין זה כי אם עון איסור יהוד' שנשא כנענית לו וגם לבניו לכן \nנענשו כי היו בזויי משפח' ארורה. או שמא מזל תמר גרמה לו מיתה כמו שחשב יהוד' ואמר \nפן ימות גה הוא. לזה הודיענו כי נשואי ער היו כדת וכהוגן כי הנה לא הית' קדשה אלא \nליקוחין גמורין לאישות וז\"ש ויקח יהוד' אשה ע\"ד שביארנו בו עצמו על ויקחה ויבא אליה \n"},{"index":9,"he":"וכו'. עוד אחרת כי היתה אשה הוגנת לבנו וז\"ש לער בכורו ראויה לו עם היות בו ב' סבות \nגדולות הא' היותו ער בן יהוד' והב' היותו בנו הבכור אשר יקום תחתיו. ואל תחשוב כי \nהי' כנענית אלא ושמה תמר לא כאשת יהוד' שפירש' הכתוב כי הית' בת איש כנעני ואפשר כי \nזה א' מהראיות של רז\"ל כי בתו של שם הית' הכהן הגדול ונביא ובודאי כי היא הגונה \nלבנו ער וא\"כ מהיכן הי' הדבר הזה לזה ביאר הכתוב כי אין זה אלא מרעת בנו ממש וז\"ש \nויהי ער רע ולסבה זו וימיתהו ד' ולא עון אשתו תמר גרמה גם לא מזלה. ובאומר בעיני ד' \nרמז אופן עון ער מה הוא הלא הוא כמשז\"ל השחתת זרע אשר כתוב בה וירא ד' כי רבה רעת \nהאדם כי עיקר פקיחת עיניו ית' היא לענוש בעבור' הזו וזהו ענין ונח מצא חן בעיני ד' \nלהיותו צדיק כובש מעיינו ואינו חוטא בעון זה אשר עיניו ית' פקוחות על הדבר הזה גם \nכ' וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה והסיבה לזה יען כי הוא ית' ברא כל העולם וחפץ \n"},{"index":10,"he":"ביישובו כמ\"ש לא תהו בראה לשבת יצרה ולכן נק' שם ההוא כי הוא המהווה והבורא את כל \nההויות והבריאות וזה שגורם תהו וחרבן וימיתהו ד' שם ההויה הנז'. והנה יהוד' לא הי' \nיודע השחתת זרע ער וחשב כי בחטאו במכירת יוסף או על שהוא נשא כנענית לכן מת בקטנותו \nכי אז נתפס בעון אביו אז צוה לבנו אונן שיקיים מצות ייבום וז\"ש ויבם אותה ובזכות זה \nלא די שיתקיים הוא אלא אף יקים זרע אחיו המת וזה ס' והקם זרע לאחיך, זכיון שגם הוא \nחטא בעון הנז' מת ולא ידע אביו גם במעש' אונן וחשב כי תמר קטלנית הית' ולכן מנעה מן \nשלה וז\"ש כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו כדין המשנה נשאת לשני ומת לא תנשא לשלישי \nוכו', ואמנה יען מן התורה אין היבמה צריכה קדושין אחרים רק במאמר מדרבנן ולא מן \nהתור' רק יבמה יבא עלי' בביאה ולא בקדושי לקיחה לז\"א בא אל אשת אחיך ובכך וייבם \nאותה ואינך צריך אל לקוחין אחרים וכראות אונן כל הדברים האלה בזה ידע כי לא לו יהי' \n"},{"index":11,"he":"הזרע אלא לאחיו ואם שיחת ארצה לא הי' עונו גדול כער אחיו כי גם עם אשתו גמורה אשר \nלו הזרע הי' משחית אבל אונן אם שחת ארצה הי' לבלתי נתון זרע לאחיו לטרוח בחנם בשדה \nשאינו שלו ועכ\"ז גם הוא וימת גם אותו עם שלא הי' עונו גדול כעון ער אחיו וזהו מלת \nגם ולא נצטרך אל משז\"ל כי בא להורות ענין עון ער כי כבר רמזנוהו באומר בעיני ד' \nוימיתהו ד':\nוע\"ד רמז קרוב אל מ\"ש בס' הזוהר ירמוז במה גרם עון מכירת יוסף עד ביאת המשיח כי אז \nיתוקן כמ\"ש אפרים לא יקנא את יהוד' ויהוד' לא יצר את אפרים כי זה הי' מתמיד מזמן \nיוסף ואחיו וע\"י כך נכנסו בגלות אדום כנז' בס' הזוהר וכאשר יוסרה קנאתם אז מדה כנגד \nמדה וסרה קנאת אפרים ר\"ל קנאת אדום המקנא את אפרים והצורר את יהוד' יכרתו ויצאו מן \nהגלות. והנה בצאת ישראל ממצרים בעת ההוא וירד יהוד\"ה הב\"ה שם הוויה הבורא עולם בד' \nרוחותיו וזה רמוז שם יהוד\"ה כנודע גם נק' ע\"ש הודו לד' כי עוב כי כל ההודאות ראויות \n"},{"index":12,"he":"לו ולא לזולתו וזה על כי השמים לה' והוא הניח השמים אשר שם המלאכים ונשמות הצדיקים \nשעליהם נאמר למען אחי ורעי וז\"ש וירד יהוד' מאת אחיו ובא וירד על הר סיני לשכון \nשכינתו בארץ עם התחתונים ולא שהניח השמים לגמרי כי אי אפשר לו לשכון בארץ חומרית, \nויט שמים וירד הרכין השמים עד הארץ וירד וז\"ש ויע עד איש זה יש' הנק' איש עדולמי \nבסוד עד עולם יבא כבוד ישראל היא השכינ' השוכנת עמהם עול\"ם וע\"ד אותיות עדול\"ם \nועיקר זה בבית המקדש הראשון שהי' ע\"י חירם וז\"ש ושמו חירה. וירא שם הקב\"ה הנק' \nיהוד' אומות ישראל הנק' בת איש כנעני זה אברהם שנכנס לארץ כנען כמ\"ש לך לך מארצך \nוכו' והכנעני אז בארץ ועכ\"ז לא הרהר אחר מדותיו ית' ושמו שוע הוא נדיב הנאמר על \nאברהם מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב בתו של אברהם ויקחה כמ\"ש ואתם תהיו לי ממלכת \nכהנים וגוי קדוש ויבא אלי' כי הקב\"ה חתן וישראל כלה כמ\"ש אחותי כלה. ותלד בן 'דור \n"},{"index":13,"he":"שלמה בעת הבנין ואח\"כ בחרבנא נק' ע\"ש דור צדקיה שנחרב בית המקדש בימיו להיותם רעים \nבינם למקום עון עבודה זרה בגלוי ער לא ינום ולא ישן ויהי ער רע וימיתהו ד' בגלות \nראשון באופן כי נק' ער על כי בנין בית המקדש הראשון הי' בקולי קולות ותרד אש מן \nהשמים ושמעו עמים ירגזון ואח\"כ בחורבנו הי' ער רע בעיני ד' רעים לשמים ע\"י ע\"ז. \nובנין מקדש שני הי' בחשאי באנינות וצער בימי עזרא כנודע מענין שטנת אחשורוש וטובי' \nוסנבלט והכותיים ולכן נק' הדור ההוא אונ\"ן וגם בחורבנא נק' אונן ע\"ש עבירה שנאת חנם \nהנק' אנינות הלב וגם הוא וימיתהו ד' בגלות טיטוס. אח\"כ בנין בית המקדש שלישי שהוא \nע\"י המשיח הנק' שיל\"ה כמ\"ש עד כי יבא שילה וזה נרמז בבן שלישי ותקרא את שמו שלה. \nויקח יהוד' אשה היא השכינ' אור הנשפע מן שמש ומגן ד' אלקים ההולך עמנו בעולם השפל \nולקחה יהוד' הוא הקב\"ה כי היא אשתו והיא אמנו כמ\"ש ובפשעכם שלחה אמכם וז\"ש לער \n"},{"index":14,"he":"בכורו כלומר לסיבת ער בנו לקח יהוד' לאשה לתמר היא השכינ' הנק' כך כי תמיד היא מר\"ת \nנפש על בניה שבגלות וכמ\"ש בן כסיל תוגת אמו. ואז שני בניו ער ואונן חטאו ומתו והלכו \nבגלות אז אמר יהוד' לתמר כלתו לשון כלה ואשה שבי אלמנ' בבית המקדש בכותל מערבי החרב \nהנק' בית אביך זה הקב\"ה ושם לובשת בגדי אלמנות כי הקב\"ה בעלה הנק' שמש עלה לשמים \nונסתלק וכמ\"ש בס' הזוהר על רחל מבכה על בניה כי איננו זה בעלה. עד יגדל שלה זה \nהמשיח כי אם אביאנו מהרה כענין בית המקדש ראשון ושני אולי יחטאו. גם שלה עד כי \nוירבו הימים ימי הגלות האחרון אז היו ישראל עניים ודלים חשובים כמת כמ\"ש במחשכים \nהושיבני כמתי עולם וז\"ש ותמת בת שוע היא כנסת ישראל כנ\"ל ואז וינחם יהוד' זה הקב\"ה \nמאשר עשה להם ורצה לגאלם ואז ויעל על גוזזי צאנו הם שבעים שרי האומות הגוזזים את \nישראל צאנו של הקב\"ה ועמו רעהו עדולמי זה המשיח שעליו נאמר עד עדולם יבוא כבוד \n"},{"index":15,"he":"ישראל כנ\"ל והלך לתמנת\"ה הוא תימן זה רומי הרשעה כמ\"ש מי זה בא מאדום וכו'. ויוגד \nלשכינ' הנק' תמר הוא הקב\"ה חמיך עולה תמנתה לגוז צאנו לא אמר לגזוז כבתחל' רק לגוז \nלשון הפרחה כמו ויגז שליו להפריח את ישראל צאנו מן הגלות ויוגד לה ע\"י המבשר כמ\"ש \nעל ההרים רגלי מבשר וכו' ומשמחתה ותסר בגדי אלמנותה ותכס בצעיף הם בגדי נקם תלבושת \nותשב בפתח עינים זו ירושלים פתח השמים שכל עיני הקב\"ה מצפין שה כדי שמשם ילכו \nהמשיחים אל תמנתה הוא רומי כמ\"ש ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו וז\"ש אשר על \nדרך תמנתה. ושם הרבית בבכיה ותחנונים אל השי\"ת כמ\"ש רחל מבכה על בניה בראותה כי גדל \nשלה זה המשיח ועדיין נתאחר ולא נתנה לו לאשה עד אשר השפיע בה הקב\"ה שתי נשמות \nהמשיחים בן יוסף זה הוא שמ\"ש הזורח כנודע כי הוא היסו\"ד ובן דוד זה פרץ בסוד הירח \nהנפרצת לעתים. ויחשוב זרח למלוך ולא כן יהי' כי פרץ ידחהו ויעלה ראשון למלוכה וזה \n"},{"index":16,"he":"ענין ואחר יצא אחיו ר\"ל האחרון במעל'. לעיל וידע אונן כי לא לו יהי' הזרע כבר נודע \nכי לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה סולת נקיה ולא רצו הסולת לעלות כי ידעו כי עתיד בית \nהמקדש שני ליחרב ולא רצו לטרוח לעלות ולחזור בגלות וז\"ש וידע אונן כי לא לו יהי' \nהזרע וע\"כ לא חשו להיותם כ\"כ צדיקים ושחת ארצה בעוה\"ז השפל הלך ארצה:\nוישב יעקב וכו' י\"ל א' מה צריך להודיע ענין וישב וכו' כי כבר נכתב באורך למעל' בפ' \nוישלח, ב' כפלה בארץ מגורי אביו וגם בארץ כנען, ג' כי ייעד להודיע מי הם תולדות \nיעקב והסיב הדיבור בענין אחר יוסף בן י\"ז שנה וכו', ד' כי תכלית הסיפור הוא להודיע \nמהיכן התחיל' שנאתם עד שמכרוהו ויתחיל מן ויבא יוסף את דבתם וכו' ואילך כי מה שסיפר \nיוסף בן י\"ז שנה והוא נער וכו', ה' אם שהביא יוסף את דבתם רעה הי' שקר איך צדיק \nכמוהו חטא בעון פלילי הזה ואם הוא אמת האיך השבטים שבטי עליון חטאו באותם העבירות \n"},{"index":17,"he":"אשר סיפרו רז\"ל, ו' איך יעקב הצדיק נוקש ונלכד במשז\"ל לעולם אל ישנה אדם בנו בין \nהבנים והנה הראה אהב' ליוסף מכל בניו וגם עשה לו כתונת פסים. ז' השבטים קדושי עליון \nאיך נלכדו בשנאת חנם החמור ובפרט ליוסף אחיהם ועוברים בכל שעה על לא תשנא את אחיך \nבלבבך. ח' הראשון כתיב ב' פעמים ויוסיפו עוד שנוא אותו ללא צורך ולא עוד אלא שבשני \nהוסיף ואמר על חלומותיו ועל דבריו. ט' כפל הדברים המלוך תמלוך עלינו גם משל תמשול \nבנו. י' למה בחלום הראשון כתיב בו ויוסיפו עוד שנוא אותו ובחלום השני כתיב ויקנאו \nבו אחיו. י\"א למה בחלום השני כתיב ואביו שמר את הדבר משא\"כ בחלום הראשון. י\"ב אחר \nשיודע יעקב שנאתם ליוסף למה אמר לו לכה ואשלחך אליהם וכמשז\"ל כי בזכרו זה מאנה \nהנחם. י\"ג מה צורך בכפל הלשון הדברים כי כיון שאז\"ל בתחל' לכה ואשלחך אליהם והשיב \nלו הנני למה חזר שנית לך נא ראה וכו' ומה ענין והשיבני דבר. י\"ד ענין ויתנכלו אותו \n"},{"index":18,"he":"להמיתו איך עלה בדעת הצדיקים ההם לענין הזה אשר גוי הארץ לא יתאכזרו כדבר הזה נגד \nאחיהם על קנאת הבל כזאת:\nוהביאור במשז\"ל כי יראת יעקב מעשו אחיו הית' לב' סיבות הא' כי ישב בחוצה לארץ כ\"ב \nשנים והב' כי נתבטל כ\"ב שנים מן קיום מצות כיבוד אב ואם ועשו קיים שתיהן. לכן בא \n"}]}
