{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-32","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":32,"title":"קטע 32","hebrewTitle":"קטע 32","segments":[{"index":1,"he":"הב' אמר אלקיכם מיוחד לכם וכנגד הג' אמר ולכם כלומר ולשליחות שלכם שאמרתם לי שלח \nוכו':\nוגם ערב רב וכו' מלת וגם ריבה להוסיפם עם יצא הצאן והבקר הנזכר בסוף הפסוק וכאלו \nאמר וצאן ובקר עלה אתם וגם ערב רב והכוונה להודיע כי הערב רב לא הי' תוך ענני כבוד \nאלא חוצה להם גם מקנה הצאן והבקר ודע כי אלו הי' נפשות חצוניות מצד עשו שעליו נאמר \nורב יעבוד צעיר והם ערבובייא מסטרא דרך וז\"ש בספר הזוהר כי לא מצריים היו אלא \nעמלקים וכו' ה' מינים הנזכר שם בפרשת בראשית בפסוק המה הגבורים וכו' ובזה יתבאר טעם \nויאהב יצחק את עשו לסיבת כי ציד בפיו הם אלו הערב רב שהיו מתחברים אז בו והיו \nעתידים להתגייר נודע כי הגרים מחמת יראה הם מסטרא דפחד יצחק ולא באלה בחר ה' כי אם \nבזרעו יעקב:\nויאפו וכו' קשה דהכא משמע כי טעם אפייתם הבצק מצה טרם יחמץ הוא על כי גורשו ממצרים \nוכו' והרי משמע מפסוק וישא העם את. בצקו טרם יחמץ וכמו שפי' רשי' שם וכן בפ' ראה כי \n"},{"index":2,"he":"בחפזון יצאת וכו' וכתב רש\"י חפזון של מצרים משמע דמשום הכי נצטוו על אכילת מצה גם \nמלשון ההגדה משמע כן דכתב מצה זו שאנו אוכלין על שום מה על. שום שלא הספיק בצקם \nוכו' והרי קודם שיצאו ממצרים בחפזון נצטוו על החמץ בפ' החודש הזה לכם אלא ליוצאי \nמצרים עצמן ואלו מפני טענת חפזון היציאה לא היתה מצוה זו אלא לדורות כדי להורות כי \nהטעם הוא מפני החפזון, ועל פי זה יובן במ\"ש. במסכת פסחים בפרק כל שעה ובפ' מי שהי' \nטמא תניא ר\"י הגלילי אומר מנין לפסח מצרים שאין חמוצו נוהג אלא יום אחד ת\"ל ולא \nיאכל חמץ סמיך ליה היום אתם יוצאים גם שם במשנה מה בין פסח מצרים לפסח דורות וכו' \nוכן אם ידקדק בפ' קדש לי כל בכור תמצא כל ענין זה מפורש כי בפסח דורות נצטוו על \nאיסור אכילות חמץ כל השבעה ימים וגם על השבתתו ולא יראה לך חמץ וכו' שבעת ימים \nואמנם בפסח מצרים לא נצטוו כלל על השבתתו ואף גם על אכילתו לא נצטוו רק ביום ראשון \n"},{"index":3,"he":"בלבד, ונמצא כפי זה יכולין היו ישראל לאפות בצקם חמץ ויניחוהו עד יום השני כי אז \nהי' מותר להם מן הדין וביום הראשון יאכלו משיורי מצה שנשאר להם מליל ראשון כמ\"ש \nמשארות' צרורות בשמלותם ולזה הי' מן הדין ואמנם לפי שגורשו ממצרים בחפזון לכן לא \nהספיק בצקם להחמיץ והוצרכו לאפותו מצה ולהורות זה נתוסף עוד איסור אכילת החמץ וגם \nהשבתתו כל ז' ימים וכמו כן נתוספה מצות אכילת מצה כל ז' ימים:\nויהי בחצי הלילה וכו' הפסוק עצמו תירץ קושיית רז\"ל במסכת ברכות על מ\"ש משה כחצות \nהלילה וכו' ומי איכא ספיקא קמי קוב\"ה דקאמר כחצות ותירצו כדי שלא יטעו אצטגניני \nפרעה וכו' וז\"א ויהי בחצי הלילה כלומר ודאי דלא אית ספיקא קמי קוב\"ה והראי' כי \nהויית המעשה היתה מכוונת ממש בחצי הלילה וזהו ויהי בחצי הלילה וא\"כ מה שאמר כחצות \nהי' כנגד פרעה ואצטגניניו שיש ספק להם כנז\"ל:\nאו ירמוז אל תירוץ שהוזכר בזוהר כי כחצות איני לשון ספק אלא כענין כעלות המנחה ר\"ל \n"},{"index":4,"he":"כשיגיע זמן לחלוק ולחצות הלילה לשני חצאין וזה .רמז הפסוק עצמו באומרו ויהי בחצי \nולא אמר ויהי' בחצות וקושיא זו אין לה תירוץ כפי דרך הראשון של רז\"ל במסכת ברכות \nוכפי דרך הזוהר יתורץ היטב כי מה שאמר כחצות הוא כענין התרגום שאמר כמופלג ליליא \nולא אמר כפלגות ליליא רק כמפלג ליליא שהוא כשחוצה הלילה לב' חלקים וחצאין שהוא \nהנקודה אמצעית שבין שני החצאין אך ויהי בחצי ר\"ל בחצי האחרון כי חצי הוא שם דבר \nוכחצות הוא שם הפעולה כנז', וא\"ת א\"כ הרי לא נתקיים מ\"ש כחצות ולא הי' אלא בחצי \nהאחרון התשובה היא במה שיקשה קושייא אחרת והוא כי שם דבר פעולת היציאה אני יוצא \nוכו' ואח\"כ ומת כל בכור וכאן לא נאמר וה' יצא בתוך מצרים והכה כל בכור כי הרי אומרו \nהכה כל בכור אפשר שהי' ממעון קדשו ולא ירד ויצא בעצמו ממש, אמנם הענין הוא כי שם \nאמר כי כחצות וכו' בנקודה האמצעית ממש אז אני יוצא בתוך מצרים ממש להעמיד בית דינו \n"},{"index":5,"he":"שם לדון אותם ויאמר דינם למות ואח\"כ תעבור אותה הנקודה שהי' רגע קטן זמן העמדתם \nבדין פניו ומת כל בכור בהתחלת החצי האחרון וכאן לא הוצרך לחזור להזכיר ענין יציאתו \nית' אה לסיבת כי כל דבריו האמת והצדק ונודע הוא כי כך היו ואם לסיבת שהוא ענין נסתר \nרוחני לא נראה לעין התחתונים אם הי' כך אם לאו אמנם ענין המעשה בפועל מיתת הבכורות \nהמורגש לעין הוזכר בכתוב כי וה' הכה כל בכור בחצי השני של הלילה וכן כל מצרים ראו \nוהודו כי צדקו דבריו ית', גם נוכל לאמר כי כבר נרמז גם ענין זמן העמדתם בדין במ\"ש \nוה' הכה כל בכור כמ\"ש ז\"ל כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו ואמר כי אחר שהוא ית' \nובית דינו דנו הדין הזה בנקודת כחצות הלילה הכה כל בכור בחצי האחרון של הלילה ואמנם \nבענין דיינות הדין הזכיר בית דינו עמו ית' כי זהו שבח גדול אליו ית' ללמד ק\"ו את \nהתחתונים שלא ידונו יחידים אמנם בענין הפעולה לא כינה אותה רק אליו ית' לבדו כמ\"ש \n"},{"index":6,"he":"הכה כל בכור ולא אמר הכו:\nאו ירצה כי נתן טעם למה מכות בכורות היתה אחר חצות וז\"א הסיבה למה ויהי בחצי הלילה \nשהוא בחצי האחרון הטעם הוא לפי כי וה' הכה כל בכור כי אלו הוא עצמו הי' המכה היו \nיכול להיות אפי' בתחילת הלילה אבל הי' בשיתוף כמ\"ש בספר הזוהר כתיב והכתי כל בכור \nאני ולא מלאך וכתיב ולא יתן המשחית הא כיצד המשחית הי' מכה ונוגף הבכורות והקב\"ה \nהולך עמו למנעו לשלא ימית בכורי ישראל כמ\"ש ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל \nבתיהם אבל הנגיפה היתה ע\"י משחית כי אין דבר רע יורד מן השמים וז\"ש וה' הוא והמשחית \nהכה כל בכור וע\"ד זה מ\"ש הכה בלשון יחיד יחזור אל המשחית הנרמז בוא\"ו יתירה של וה', \nובזה יתורץ מ\"ש לע\"ל ומת כל בכור כי שם נאמר אני יוצא בתוך מצרים ולא הוזכר המשחית \nולכן לא אמר והכתי רק ומת כל בכור ירצה ע\"י המשחית שלא הוזכר ענינו בפסוק ההוא אבל \nכאן שזכר ענינו במלת וה' כנז' אמר הכה כל בכור שחוזר אל המשחית ולא הוצרך לאמר וימת \n"},{"index":7,"he":"כל בכור. ונחזור לתירוץ הקושיא הנז' כי יען אשר וה' הכה כל בכור שהוא ע\"י המשחית \nכנז' לכן הוצרך הדבר להיות נעשה בחצי הלילה האחרון ולא מקודם כנודע כי תוקף חוזק \nהקליפות הוא טרם חצות דינא קשיא תקיפא והקטרוג רב ולא יוכל להציל בכורי ישראל ולכן \nהמתין טד אחר חצות שאז מתמתק הדין ברחמים ואז הדין יכה בכורי מצרים וברחמים יצילו \nבכורי ישראל, והודיע כי מבכור הנולד לפרעה דעתיד למיתב על כורסי' מלכותו ממנו \nהתחילה המכה לקיים כי אין בית אשר אין שם מתאבל פרעה עצמו אעפ\"י שהיו בכור כנודע \nנתקיים לקיים מה שנאמר ואולם לבעבור זאת העמדתיך וכו' כי הוא עצמו שאמר וגם את \nישראל לא אשלח ויקם פרעה לילה למהר לשלחם וכו' ברצונו משא\"כ אלו מת ויוצאים בעל \nכרחו אחר מיתתו וז\"ש ויקם פרעה וכו' כי היו ב' תועלת בהצלתו ומת בנו אשר ימלוך \nתחתיו כנז' הא' כי כיוון שגם אליו נגעה הרעה במיתת בכורו קם הוא עצמו לשלחם טרם \n"},{"index":8,"he":"ימות גם הוא ועוד כדי שהפה שאסר הוא הפה שיתיר כנז\"ל, גם היתה ביה הוראה אחרת כי \nכמו שבסרבנות הוא הכביד לבו יותר מכולם ואחרי' במדרגה עבדי ביתו ואחריהם שארית עם \nמצרים עתה הי' להיפך כי ויקם פרעה תחילה לשלחם ואחריו וכל עבדיו ואח\"כ וכל מצרים, \nואמר לילה ירצה כי תחילה נאמר כחצות הלילה ומת כל בכור אך משם ואילך אין מיתה אבל \nבמעשה לא הי' כך אלא ויהי בחצי הלילה האחרונה אז הכה כל בכור א\"כ עד אור הבוקר יש \nהמשך זמן מכת בכורות וימת פרעה עצמו והרבה אחרים עמו ולכן ויקם פרעה להיות כי עדיין \nהוא לילה ובפרט ע\"ד ספר הזוהר כי ליל קודם חצות ולילה אחר חצות ולכן ותהי צעקה \nגדולה במצרים על העתיד איזה מכה ומחמת זה שראו שינוי אחר ג\"כ כי תחלה נאמר ומת כל \nבכור בלבד ועתה ראו כי אין בית אשר אין שם מת א\"כ אפשר כי אחר שנתקיים דבר משה \nבענין מכות בכורות עוד הרבה ה' להרוג את כל מצריים ג\"כ כי אין זה מכחיש דבר משה ומת \n"},{"index":9,"he":"כל בכור בלבד אמנם ומת כל בכור בתחילה כחצות הלילה ואח\"כ נמלך בדעתו להרוג את כולם \nוזהו כי ראו ב' שינויים הנז\"ל הא' כי אין בית אשר אין שם מת ועוד כי עדיין הוא לילה \nואפשר שימותו כולם ולכן ותחזק מצרים עוד חוזק אחר נוסף למהר לשלחם ולא הספיק להם \nבשילכו בבוקר רק מהרו לשלחם בעוד לילה לפי שאמרו כולם מתים ולא הספיק מיתת הבכורות, \nוז\"ש ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר וכו' ר\"ל קרא ואמר להם הנה לילה נעשה המעשה הזה \nולא כחצות דוקא כמו שאמרתם וא\"כ קומו מהרו וצאו מתוך עמי ולא תמתינו עוד עד אור \nהבוקר כי ירא אנכי פן כולנו מתים כנז' ואפשר שאילו לא מתו רק הבכורות הודאים \nהנודעים להם בלבד וגם שהי' מתים בנקודת חצות ולא אח\"כ לא הי' משלח' בראותו כי עברה \nהצרה כמנהגו בשאר העשר מכות ובזה יתורץ מה שלא אמר ויקרא למשה ולאהרן בלילה כי \nהכונה היא כי מה שקרא בפי' ואמר להם הוא לילה כלומר לילה הוא ולא חצות כדבריכם ולכן \n"},{"index":10,"he":"קומו צאו וכו', והנה ב' גם יש בזה והם הפכיים והענין הוא אל תחשבו כי ישראל לבדם \nהי' עבדים ואתם בני חורין כי גם אתם צריכין ממני רשות לשאומר לכם קומו צאו גם אתם. \nובבחינה אחרת היו להיפך כי לא די שלכם אתן רשות לצאת יען אתם שלוחי השי\"ת. אלא גם \nלבני ישראל אני נותן רשות שיצאו, או ירצה כי תחלה דברתי עמכם במדרגות רבות תחלה \nנתתי רשות לגברים בלבד ואח\"כ גם לעף ונשים ואח\"כ גם למקנה צאן ובקר ועתה אני נותן \nרשות אפי' למצרים הרוצים להתגייר כמ\"ש וגה ערב רב וכו' וז\"ש גה אתם כלומר אתם וגם \nיונוס ויומברוס ראשי הערב רב השקולים בחכמת הכשפים ככם וכן בני ישראל וגם דלת העם \nערב רב הדומים להה איני מעכב לכל מי שירצה לצאת. וזהו מה שרמז הכתוב ויהי בשלח פרעה \nאת העם זה ערב רב הנקרא עם סתם כמו שיתבאר במקומו והנה לא מצינו זה מפורש רק פה \nבמ\"ש גם אתם גם בני ישראל כנז\"ל וגה צאנכם וכו' ירמוז אל מה שאמר משה גם אתה תתן \n"},{"index":11,"he":"בידינו זבחים ועולות ונרמז בריבוי גם צאנכם וכו' וז\"ש ג\"כ כאשר דברתם והוא מ\"ש גם \nאתה תתן בידינו וכו'. ואם לא כן יהיו מיותר אומרו כאשר דברתה וביאר היראה שהיתה \nבלבו ואמר וברכתם גם אותי כלומר מה שאני מתיירא וממהר לשלחכם הוא למעני כי אני בכור \nכנז\"ל ולכן אני ממהר לשלחכם כדי וברכתם גם אותי בתפלתכם שלא אמות עם שאני ג\"כ בכור \nכשאר הבכורות ואנצל מגזירת ומת כל בכור וכו'. וז\"ש גם כלומר כי גם שאנכי בכור עכ\"ז \nתברכוני:\nאו ירצה כי הנה פרעה ידע שינצל אם בראותו כי התחילה המכה מבכור פרעה וכו' והי' ראוי \nשיתחיל ממנו עצמו וזה הוראה אל מה שאמר בתחנה ואולם לבעבור זאת העמדתיך ולכן לא \nמיהר לשלחם בלילה רק אמר קומו צאו ר\"ל צאו בשטה שדרך בני אדם קמים ממטתם כמ\"ש על \nבשכבך ובקומך בשעה שדרך בני אדם לקום. וז\"ש קומו ואח\"כ צאו ונתן טעם כי הוא לא הי' \nמתיירא ומובטח הוא כי וברכתם גם אותי אבל כל עם מצרים שלא היו חכמים כמוהו נתחזקו \n"},{"index":12,"he":"להוסיף עוד למהר לשלחם בעוד לילה וזה כי אמרו בלבם כולנו מתים אם נמתין עד אור \nהבוקר אבל פרעה שהיו חכה לידע בדבר כי לא מתו רק הבכורות לבדם לא מיהר לשלחם אז עד \nאור הבוקר ולכן היו לבני ישראל שהות ופנאי לקיים דבר משה, וז\"ש ובני ישראל עשו כדבר \nמשה בשני דברים הא' שצוום ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר והב' כי לא רצו ללכת \nעד אשר שאלו ממצרים כלי כסף וזהב וכו' כמ\"ש דבר נא באזני העם וישאלו וכו' והנה \nכיוון שכל מצרים כולה נתחזקו עליהם בחוזק רב וגם כי היו מיראתם כי כולנו מתים גם כי \nפרעה לא ימהר לשלחם היו מוכרחים נצאת ולא היו המצרים מתעכבים להשאילם כלי כסף וכו'. \nולכן הוצרך כי וה' נתן את חן העם וכו'. וגם שהיו יראים מן המתים נתעכבו וישאילום \nכלי כסף וכו' ונתאחרו זמן רב מאוד עד כי וינצלו את מצרים כמצולה שאין בה דגים ולא \nיצאו עד אור הבוקר ממחרת הפסח כנז' פ' מסעי וזה יורה כי אין זה רק כי חן וכבוד יתן \n"},{"index":13,"he":"ה' כמ\"ש וה' נתן את חן וכו':\nוידבר ה' וכו' החודש הזה וכו' יש להעיר מה טעם הוזכר אהרן כאן יותר משאר המקומות של \nצווי מצות, גם מלת לאמר שהוא מיותרת גם אומרו בארץ מצרים הוא מיותר ואדרבה הוצרכו \nחכמי ישראל לפרשו אם חוץ לכרך או בתוכו וכל זה היו מיותר, ועוד שהל\"ל פסוק דברו אל \nכל עדת וכו' קודם פסוק החודש וכו', ועוד אומרו לכם כאין לו הבנה כי לכל העולם הוא \nראשון ולא עוד אלא שכתב לכם לכם שני פעמים, ועוד כי הפסוק עצמו הוא כפל והל\"ל החודש \nהזה ראש חדשי השנה ויספק, ועוד כי מה צריך בכאן להודיעם זה החודש הוא הראשון ודי \nשיאמר בעשור לחודש הזה וכו' ומה לנו אם יהי' ראשון או לאו, ועוד לאמר השני שבפסוק \nדברו וכו' הוא מיותר, ועוד למה כפל הענין באומרו תחלה דברו אל כל עדת וכו' וחזר \nואמר לאמר עוד קושיות אחירות יתורצו בכלל הביאור:\nהנה עיקר מצוה הזאת אינה רק מה שאמר אח\"כ דברו וכו' בעשור לחודש הזה וכו' ולכן עשה \n"},{"index":14,"he":"בו התחלה בפני עצמה ואמר דברו אל כל עדת בני ישראל אלא שאגב גררא רצה להודיע ענין \nקביעת חודש ניסן איך הוא כי אין זה נוגע אל כל עדת ישראל אלא אל הסנהדרין וכמו \nשיתבאר ולפי שתלוין ב' מצות אלו יחד כמו שיתבאר לכן נכתבו יחד ונתחיל במצוה הראשונה \nאשר היא ענין קביעות חודש ניסן כי ע\"י ידיעתינו יום קביעתו ע\"י הסנהדרין נדע אימיתי \nתהי' מצוה השנית אימתי יהי' בעשור לחודש לשיקחו להם איש שה לבית אבות וכו' שהוא \nנוגע עתה לכל כללות ישראל, ולהורות כי מצוה זו הי' רק להסנהדרין בלבד הזכיר גם את \nאהרן כי הוא מכלל הסנהדרין כמ\"ש ז\"ל על ובאת אל הכהן או אל השופט אשר יהי' בימים \nההם כי הי' חובה בסנהדרין להיות בה כהנים ולויים ומשה נשיא שבכולן ואלו לא הזכיר רק \nאת משה כבשאר הדבורים לא היינו יודעים כי מצוה זו היא לסנהדרין, ויען הסנהדרין אינה \nנוהגת אלא בפני הבית עכ\"ז לענין עיבור השנה יכולין לעבר אף בחו\"ל וכמ\"ש אמר ר\"ע \n"},{"index":15,"he":"כשירדתי לנהרדאי לעבר את השנה וכו' וז\"ש בארץ מצרים כי אף שהי' שם אין הדבר תלוי \nאלא שיהי' סנהדרין המורים עד משה וז\"ש החודש הזה לכם הוא מסור שאתם סמוכים אף אם \nהוא בארץ מצרים, ואומרו לאמר יהי' עניינו לאמר וללמד אל כל הסנהדרין לדורות של \nאחריהם כי גם להם מסור ענין עיבור השנה וכמ\"ש במסכת ראש השנה מלמד שבית דינו של רבן \nגמליאל כבית דינו של משה הוא חשוב לענין זה, או ירצה לאמר לישראל כי עיקר המצוה הזו \nלכם היא כנז' ועכ\"ז קודם שתאמרו לישראל דין לקיחת הפסח בעשור אמרו להם ג\"כ דין זה \nכדי שידעו קביעותו וגם שידעו מה שעשיתי בשבינם להיות חודש זה ראש חדשים כמו שיתבאר:\nהחודש הזה וכו' שני עניינים שנמסרו להם לב\"ד קביעות יום החודש ועיבור השנה וכנגד \nהא' אמר החודש הזה לכם וכמשז\"ל הראהו לבנה בחדושה וכפי זה אומרו החודש ירמוז אל יום \nקביעות ר\"ח ע\"פ ראיית הלבנה החדשה וגם לכך אמר הזה כלומר כשתראו ראיית הלבנה החדשה \n"},{"index":16,"he":"ותאמרו כי זה הוא אז מסרתי קביעותם בידכם ולא ביום אחר וכמ\"ש רבן גמליאל כך מקובלני \nאין בין לבנה לחברתה אלא כ\"ט י\"ב תשצ\"ג ואין כח בידם לשנות מזה וידבר על כל יום \nויום שבכל חודש וחודש ולא ידבר על חודש ניסן לבדו כמ\"ש ראש חדשים רבים כי מ\"ש החודש \nהזה חוזר אל הלבנה החדשה שבכל ראשי החדשים וכו', הב' אמר ראשון הוא לחדשי השנה כי \nעבור השנה בתוספת חודש אחר גם הוא מסור לכם וז\"ש לחדשי השנה כי בתחילה דיבר בקביעות \nראשי ימי החודש ועתה ידבר בקביעות חודש הראשון ראש לשנים עשר חדשי השנה והודיע כי \nאפי' שמסרתי' לכם לעולם יהי' ניסן ראשון לחדשי השנה באופן שהעיבור יהי' באדר שני \nסוף חדשי השנה ולא יעברו שני ניסן רק יהי' ניסן א' לבדו והוא יהי' הראשון לחדשי \nהשנה וזה רמז באומרו ראשון הוא אבל אדר האחרון בו יהיו קביעות העיבור ויוכל להיות \nשני אדרים:\nואחר שנתבאר הדינים עצמן נבאר עוד עמו הפסוק איך כל זה היו לסיבת ישראל כמו שבארנו \n"},{"index":17,"he":"במלת לאמר, אמר החודש הזה וכו' ירצה אמרו לישראל כי החודש הזה בעבורכם נקבע להיות \nראש לכל י\"ב חודש להורות הנס הגדול שגאלתי אתכה בחודש הזה ואעפ\"י שבריאת העולם היתה \nבתשרי והוא הי' ראוי להיות ראש החדשים יותר אני מחשיב גאולתכם מבריאת העולם ואמנם \nעכ\"ז הטלתי פשרה כי תשרי יהי' ראש השנים כיוון שבו נברא העולם אבל ניסן ראשון הוא \nלכה פי' לסיבתכם שנגאלתם בו יהי' ראשון לחדשי השנה ולא לשנה עצמה כנודע, והנה זה \nכדעת ר' יהושע אמנם לדעת ר' אליעזר כי בניסן נברא העולם יתבאר באופן זה החודש הזה \nבסיבותיכם היא ראש חדשים ולפי שגלוי לפני כי בניסן הייתם נגאלים לכן כבר הקדמתי \nבבריאת עולם להיותו ראשון הוא כבר מאז לחדשי השנה כי בו בראתי העולם וכל זה לכם \nלסבותיכם כי הי' גלוי לפני שבחודש הזה תהיו נגאלים:\nדברו וכו' אחר שכבר צויתי לכם משה ואהרן המצוה הנז' המסורה לכם עכ\"ז תספרו אותם \nותדברו אותם אל כל עדת ישראל הם זקני העדה הסנהדרין כי גם להם מסור הדבר הזה ואח\"כ \n"},{"index":18,"he":"תאמרו לישראל עצמן המצוה הראויה להם וז\"ש לאמר בעשור לחודש הזה וכו', וירמוז ג\"כ אל \nמה שנודע כי חייבים ב\"ד לשלוח שלוחים ולהודיע לכל ישראל קביעות יום ר\"ח ניסן מפני \n"}]}
