{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-34","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":34,"title":"קטע 34","hebrewTitle":"קטע 34","segments":[{"index":1,"he":"יתחיל לאמר על בני ישראל נבוכים הם וכו' ואחר שחטא אז וחזקתי את לב פרעה ועי\"כ גם \nהוא ראוי לעונש וז\"ש ואכבדה בפרעה וכו', ועדיין יש לשאול כי סוף אנוסים הם ומוטעים \nבראותם ענין וישובו ויחנו וכו' ואינן ראויין לעונש וז\"ש וידעו מצרים כי אני ה' \nשאיני מולך רק על בני ישראל לבדם ואיך נעלה בדעתם שהנחתים למקרה ופגע גם ירמוז \nהכתוב אל מה שאמר הכתוב אני ה' לא שניתי ואתם בני ישראל לא כליתם ואיך יעלה בדעתם \nכי עשיתי כ\"כ להוציאם ואח\"כ אניחם ולא עוד אלא שח\"ו אבטל ברית בין הבתרים וזה פתיות \nגדול וזה יורה כי אין זה אלא רוע לב וראויין לעונש:\nויוגד וכו' תחלה אמר מלך מצרים ואח\"כ אמר פרעה אך הענין כי ביאר איך ענין וחזקתי \nוכו' הלא הוא כי מלך מצרים סתם הוא השר העליון כי הוא ידע הנסתרות בדרך הגדה וחכמה \nכי ברח העם כי עדיין לא עבדו רק רד\"ו שנה כמנין בר\"ח א\"כ בריחה היא זו כי עדיין \nהשבועה היא עד ת\"ל שנים ואז השר הנז' הכניס מחשבתו זו בלב פרעה ומכחו ויהפך לבב \n"},{"index":2,"he":"פרעה ועבדיו אל העם ע\"ד מ\"ש בספר הזוהר על ויאמר אל עמו הנה עם וכו'. והנה תחילה \nהי' פרעה פוסח על שתי הסעיפים בשתי לבבות אם ירדוף או לאו אז אמר וחזקתי את לב פרעה \nאותו הלב החושב לרדוף ועתה ויהפך לבב פרעה ושתי הלבבות נהפכו לעצה א' לרדוף אחריהה \nבאומרם כי עדיין לא הגיע הק\"ץ כנ\"ז א\"כ אנחנו הם אשר בידינו שילחנום מעבדינו כי הנה \nעדיין השר שלנו תובע דין ומקטרג שעדיין לא נשלם הקץ שנגזר מליהם להשתעבד תחת ידו \nועדיין הי' אפשר שאף שיצאו יחזירם הקבה\"ו להשתעבד כי זה יורה היותם עדיין נבוכים \nבארץ אבל עתה שאנו שלחנום בחוזק אין מקום להשר העליון לקטרג עוד כי אנו גרמנו לנו \nהרעה הזאת א\"כ מה זאת וכו':\nאו ירצה כי עתה שראה כי גם הערב רב עלה אתם שהם מעם מצרים ולא מבני ישראל המה אשר \nתחת יד ה' והנה אני הוא מלך מצרים ואיך יברח העם שלי מתחת רשותי. כי בתחלה חשב \nשהערב רב יצאו עמהם ע\"ד מ\"ש ותחזק מצרים למהר נשלחם ועתה שהוגד לו שאינו כן אלא כי \n"},{"index":3,"he":"ברח העם והנה הוא מלך מצרים המושל עליהם אז ויהפך לבבו מאליו בעבור הטם ואמרו הנה \nהי' מספיק להניח את בני ישראל שיצאו ממצרים אבל מה זאת עשינו זאת למעוטי היציאה \nבעצמה אבל למה שלחנו אנחנו את בני ישראל לשון לויה כמו ואברהם הולך עמם לשלחם כי \nעי\"כ ברח העם הנ\"ז בא\"ו כי לא הי' הולכים רק לאלויותהון וא\"כ ארדוף אחר המם ולא אחר \nבני ישראל. ולהיות כי הערב רב הי' כפלי כפליים מבני ישראל לכן ויאסור את רכבו וכו' \nוכל רכב מצרים וכו' כי הי' צריכין עם רב להלחם עם העם שיצאו, אח\"כ כיון שכבר יצא \nבקלות מעט תספיק לשיחזק ה' את לבו וירדוף אחר בני ישראל משא\"כ בצאתו שלא הי' רק \nבשביל', ואז העם שברחו הי' מתחבאים בתוך בני ישראל כי בורחים הי' אבל בני ישראל \nששלחם פרעה בעצמו הי' בטוחים שלא אחריהם הי' רודף לכן ובני ישראל יוצאים ביד רמה \nשלא כבורחים ואמנם מצרים אחריהם ממש הי' רודפים וז\"ש וירדפו מצרים אחריהם של ישראל \n"},{"index":4,"he":"הנז' והם לא ידעו כי אליהם נוגעת הרעה עד אשר ופרעה הקריב לבא קרוב אליהם ולא אל \nהערב רב אז וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם ממש אז ויראו מאוד \nוכו' ולא הלכו ביד רמה כבתחילה:\nויושע ה' ביום ההוא וכו' למעלה סיפר תשועת בני ישראל כמ\"ש ובני ישראל הלכו ביבשה \nוכו' ועתה מספר תשועה אחרת כי הקבה\"ו הבטיח ליעקב ואנכי אעלך לקבר במערה גם עלה \nביציאת מצרים כי כמו שסבל עמהם צער הגלות כן ישמח עם בנ\"י כנ\"ז בפרשה פינחס בס' \nהזוהר בפסוק ישמח ישראל בעושיו שהם אביו ואמו וכו' וז\"ש ויושע הק ביום ההוא את \nישראל סבא אביהם כי גם הוא הי' עמהם בגלות. ובמלת את ריבה דרך העלם וכבוד את השכינה \nכי גם היתה המהם בגלות וכמ\"ש ותושע לו ימינו וכו' ולהיות ישראל בנפש לבד יכול לראות \nאת השר הרוחני הנקרא מצרים מת על שפת הים משא\"כ בבניו וביאר כי לא די זה כי גם את \nהיד הגדולה אשר כבר טשה ה' מזמן קודם בהיותם במצרים עצמה גם ראה אותם ישראל סבא \n"},{"index":5,"he":"הנז\"ל כי שם הי'. ועתה הוסיף כי גם העם הם ערב רב עתה וייראו העם את ה' מחמת יראה \nלא מחמת אהבה כבני ישראל הנ\"ל וגם באמרם בה' וכו'. אך ישראל האמינו מתחל' כנזכר פ' \nשמות. אז אשר וירא ישראל סבא וכו' והתחיל לשורר לכן נתעורר משה ובני ישראל גם הם \nלעתיד לשורר וז\"ש ישיר בלשון עתיד כי ישראל סבא קדמה ואח\"כ גם משה ובני ישראל הנז' \nשרו את השירה הזאת של אביהה ויאמרו מה שכבר אמר אביהם וז\"ש ויאמרו לאמר:\nאז ישיר משה וכו'. הל\"ל אז שר אמנם יהיו ע\"ד מ\"ש רז\"ל על אז יבנה שלמה ביקש לבנות \nולא בנה וזה כי הרגיש משה ובני ישראל למה המתינו לשיר שירה זו עתה וכי גם קטן הי' \nיציאת מצרים שלא אמרו שירה אז והלא נס חזקיהו היה גרוע מזה ונענש על שלא אמר שירה \nלז\"א דע לך כי מאז ליל פסח שיצאו ממצרים בקשו לשיר את השירה הזאת ששרו עתה על הים \nוחזרו ונמנעו יען שרתה עליהם רוח הקודש וידעו מה שעתיד הקב\"ה להטביעם בים סוף כי אז \n"},{"index":6,"he":"סיום הבטחה וגם הגוי אשר יעבודו דן אנכי והגם שהביא עליהם עשר מכות עדיין העונש \nהאמיתי על שהשליכו בניהם ביאור לא הביא עליהם. וכמ\"ש יתרו עתה ידעתי כלומר בענין \nקריעת ים סוף ידעתי וכו' יען כי בדבר אשר זדו המצריים שהוא השלכת הילדי' ליאור שהיה \nזדון להכעיס מה שאין כן ענין השעבוד שהוא לתועלת הנאתם בו במידה ההיא עצמה הביא \nעליהם להטביעם בים סוף. מה שאין כן בשאר עשר מכות ובפרט משה רבן של כל הנביאים שלא \nנעלם מעיניו כל מה שעתיד להיות ולכן בקשו אז ישיר ולא שרו והמתינו עד עתה ולכן עתה \nבהתחלת השירה נתנו התנצלות אל הענין הנז' למה לא שרו אז ולכן התחילו באופן הלשון \nהזה ויאמרו לאמר אשירה וכו' ירצה ויאמרו עתה הנה מה שהיה ראוי לנו לשורר ולאמר \nהשירה הזאת אז והנחנוה אז כדי לאמר אותה עתה וז\"ש ויאמרו לאמר הטעם היא לפי כי יותר \nטוב היא אשירה עתה לה' בקריעת ים סוף יען כי גאה גאה בתכלית הגאוה כאשר סוס ורוכבו \n"},{"index":7,"he":"רמה בים והוכפלה הגאוה כי ביציאת מצרים נתגאה גאוה יתירה ועתה גאה גאה כפולה \nומכופלת כענין מה שאמרנו בענין יתרו עתה ידעתי כי גדול ה' וכו'. ולכן נתאחרנו עד \nעתה לשיר לה' השירה הזאת וכדי לבאר ענין הזה הוראה מוחלטת לז\"א סוס ורוכבו בלשון \nיחיד לרמוז אל סוס פרעה המיוחד שהוא המתחיל בעצה תחילה כמ\"ש ויצו פרעה לכל עמו כל \nהבן הילוד וכו' ולכן נתן הקב\"ה עתה בלבו שהוא יקדים לכנוס תחילה בים כמשז\"ל על אמר \nאויב ארדוף אשיג וכו' וזהו ג\"כ מ\"ש כי בא סוס פרעה תחלה ואחריו כל אדם ימשוך ברכבו \nובפרשיו הרבים בתוך הים ונמצא כי סוס ורוכבו הראשון שבכולם הוא פרעה ולו ולסוסו רמה \nבים תחלת כולם וזה יורה היות הסדר מדה כנגד מדה בכל הפרטים ולכן הוצרך לאמר מלת לה' \nמה שלא נאמר בשירה של הבאר לרמוז כי שם זה של הויה יש לו מעלה יתירה זו להיותו מדה \nכנגד מדה וכמ\"ש יתרו עתה ידעתי כי גדול ה' וכו' ולכן ישיר ישראל את השירה הזאת לה' \n"},{"index":8,"he":"בפרטות ולכן אשירה לה' הנז' כי הוא לבדו המודד מדה כנגד מדה כי סוס ורוכבו רמה בים \nכנז\"ל, ולהורות כל הנז' לא אמר סוס ורוכבו טובעו בים סוף אלא רמז כי לא היה בטבע \nשהיה נכנסין וטובעין אלא שהיה הסוס בורח לאחורו והקב\"ה היה מגביהו בעל כרחו ומשליכו \nבים כמשז\"ל להראות כי כוונתו לפרוע להם מדה כנגד מדה ועוד אחרת כמשז\"ל כי היו \nקשורים יחד סוס ורוכבו ויורדין לתהום ואינם מתפרדים זה מזה כלל משא\"כ בדרך טבע כי \nבטבוע הסוס ונכשל נופל הרוכב מעליו ולזה לא אמר לסוס ולרוכבו רמה בים שהיא מורה \nהיותן נפרדין רק סוס ורוכבו שהוא היוחן קשורים יחד כנ\"ל:\nאו ירצה לרמוז אל מה שאמרז\"ל כי עשר שירות נאמרו בעולם וכו' גם אמרו בספר הזוהר כי \nכל האומר שירת הים בכל יום מובטח הוא שיזכה לאומרה לעתיד לבא וכו' וז\"א אז ישיר \nכשיגיע זמן אז ימלא שחוק פינו וכו' לעתיד לבא אז עתיד שישיר' משה ובני ישראל השירה \nהזאת עצמה. גם מילת אז בגי' ח'. כי עדיין עתידין בני ישראל ומשה המתגלגל שירות \n"},{"index":9,"he":"אחירות זולת השירה הזאת. וז\"ש את השירה את לרבות ח' שירות האחרות ועמה יהיו ט' \nשירות ואחר הח' שירות אחרות זולתם אז ישיר משה ובני ישראל בשירה האחרונה את השירה \nהזאת עצמה כי לא תתבטל זו השירה לעולם כי יש בה רמז לכל מה שעתיד להיות כנזכר בזוהר \nולכן הם עצמם משה ובני ישראל כשהתחילו לשוררה אמרו כך ויאמרו לאמר אשירה וכו' ירצה \nויאמרו כי עתידין גם לעתיד לאמר אשירה לה' וכו' כסדר שהם משוררין אותה עתה ממש, \nובאר הטעם והוא כי גאה גאה כי שתי גאולות האלו זו של מצרים ואותה שלעתיד הם שוות \nוכמ\"ש כימי צאתך ממצרים וכו' וזה כי בשאר הגאולות כמו במדי ויון וכשדים אעפ\"י \nשהאומה ההיא אשר למטה בארץ המכונה אל הסוס היתה .נופלת וישראל היו נגאלין מתחת ידה \nטדיין הרוכב והוא המזל שלה שבשמים נשאר קיים ועי\"כ נשארו באומות חוזרות לקדמותם \nכנודע משא\"כ במצרים .כי הסוס שהיא האומה וגם רוכב שהוא השר שלה רמה בים כמשז\"ל על \n"},{"index":10,"he":"וירא ישראל את מצרים מת מתים לא נאמר אלא מת זהו השר של מצרים וכאלו מקראות רבות \nבספר הזוהר אשר לכן ארץ מצרים מן המלכות היתה שפלה וכו' וכן יהיו לעתיד כמ\"ש יפקוד \nה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה. ושתי גאולות האלו היתה גאוותו ית\"ש \nבתכלית וז\"ש כי גאה גאה כי הרי סוס ורוכבו רמה בים עזי וזמרת יה וכו':\nאו ירצה ויושע ה' ביום ההוא וכו' ירצה דע לך כי הגם שיראה בעיניך שזה שבעה ימים \nהושיעם הקב\"ה והוציאם ממחרת הפסח האמת הוא כי ביום ההוא שטובעו המצרים אז בלבד נוכל \nלאמר כי ויושע ה' את ישראל מיד מצרים כי עד עתה אעפ\"י שיצאו עדיין היו נתונים תוך \nידם ממש, והטעם כנודע מפסוק מדלג על ההרים וכו' כי עדיין לא נשלם הקץ של ועבדום \nוענו אותם ת' שנה רק רד\"ו שנים בלבד ועדיין היה שרו של מצרים מקטרג ותובע דינו \nמהקב\"ה שופט צדק והיה אפשר שיחזרו לשעבודם צלינו בפסוק ויאמרו מה זאת עשינו כי \nשלחנו את ישראל וכו' שנראה כסילות גדול שהיו על כרחם שילחום אך להיות שעדיין לא \n"},{"index":11,"he":"נשלם הקץ היה לנו להניח הרשות ביד ישראל שיצאו כרצונם והיה אפשר שיחזרו להשתעבד אבל \nעתה שאנו הכרחיים לצאת בחוזק וכמ\"ש ותחזק מצרים למהר לשלחם כבר נסתלק קיטרוג השר \nשלנו כי מדעתינו הכרחיי' לצאת א\"כ מה זאת עשינו הרעה בידינו כנ\"ל אך .ביום ההוא \nשנקרע הים אז ויושע ה' את ישראל לגמרי מיד מצרים, והטעם כי עתה וירא ישראל את מצרים \nמת על שפת הים הוא השר שלהם כנ\"ל כי לכן נאמר מת בלשון יחיד ומעתה כבר השר ההוא \nשהבטיחו הקב\"ה לשעבדם ת' שנה בידו כבר מת ונתבטל הגזירה ההיא כי בידו נמסרו להשתעבד \nולא ביד זולתו ואז וירא ישראל את היד הגדולה בעין השכל ראו את היד הגדולה של העשר \nמכות אשר עשה ה' בהיותם בארץ מצרים והכירו עתה כי כבר מאז התחילה תשועתם באמת בלי \nספק. ואז ויראו העם את ה' לבדו משא\"כ בטרם תשועת קריעת י\"ס כי את ה' היו יראים \nומאמינים בו כמ\"ש למעלה ויאמן העם וכו'. האמנם עדיין היו מתייראין מקטרוג השר שלהם \n"},{"index":12,"he":"כנ\"ל אבל עתה ויראו את ה' לבדו כי כבר ראו את השר מת כנ\"ל. וגם אחרת כי תחלה ויאמן \nהעם בענין זה לבדו והוא במה ששמעו כי פקד ה' את עמו וכי ראה את עניים פקידה בלבד אך \nעדיין היה אפשר כי לא תהיה אז הגאולה עצמה ע\"י משה וזה לסיבה הנז\"ל שעדיין לא נשלם \nהקץ וגם השר שלהם קיים. אך עתה ויאמינו בה' כבתחלה כי פקדם וראה את עניים וגם במשה \nעבדו כי הוא ממש הגואלם עתה גאולה שלמה וכבר דילג הקב\"ה את הקץ כנ\"ל ומכיוון שכן \nהוא לכן אז ישיר וכו' ולא בתחילה ממחרת הפסח בצאתם ממצרים כנ\"ל בדרך הראשון ומזה \nלפי שעתה היתה ישועה אמיתית כמ\"ש ויושע ה' וכו' שמת שר שלהם וזה טעם למשה וכן לבני \nישראל שנתאחרו עד עתה לפי שלא האמינו עד עתה כמ\"ש ויאמינו בה' וכו', והתנצלות הזה \nעצמו נתנו הם בדבריהם וז\"ש ויאמרו לאמר מה שהנחנו השירה הזאת לאמר אותה עכשיו הוא \nמפני כי אשירה עתה ולא מקודם את השירה הזאת לה' יען כי עתה גאה גאה ב' גאוות \n"},{"index":13,"he":"בראשונה גאה על האומה התחתונה הנמשלת אל הסוס ובשניה גאה על השר עצמו הנק' רוכבו \nורמהו בים והמיתו כמ\"ש וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים וזהו סוס ורוכבו רמה בים \nוהוא ביאור אל מ\"ש כי גאה גאה כנ\"ל:\nעזי וזמרת יה וכו' אמר עתה ידעתי כי מאז ביציאת מצרים היה הקב\"ה עזי ולא היה ראוי \nמאז לשורר ולזמר ליה וזהו וזמרת יה לפי שכבר מאז ויהי לי לישוע' גמורה ולא כמו \nשחשבתי כי ויושע ה' את ישראל ביום ההוא ולא מאז האמנם מה שנתאחרתי לשורר עד עתה היא \nלפי שעתה זה אלי מורה באצבע אני רואהו בעיני כמשז\"ל ראתה שפחה על הים משא\"כ ביציאת \nמצרים שלא ראיתי בעיון כי עתה ולכן עתה ואנוהו וארוממנהו בשירה הזאת ולא אז. עוד \nרמז כי בתחילה בפקידת מצרים היתה להיותו ית\"ש נקרא אלקי אבי אברהם שנשבע לו לגאול \nאותנו אך זה עתה הוא אלי ממש ובעבורי הטביע' בים מה שלא הבטיח כן לאבי אברהם וז\"ש \nזה אלי וחזר ואמר אלקי אבי והתחיל מן המאוחר זה אלי אל הקודם אלקי אבי, עוד ראיה \n"},{"index":14,"he":"אחרת כי עתה ה' הוא עצמו איש מלחמה בקריעת ים סוף כמ\"ש ה' ילחם לכם וכו' והטעם כדי \nלהמית את השר עצמו שלהם משא\"כ ביציאת מצרים כי אם ה' שמו בלבד כמ\"ש ואמרו לי מה שמו \nמה אומר אליהם ויאמר כה תאמר ה' אלקי אבותיכם שלחני וכו' אך לא היה הוא עצמו איש \nמלחמה רק בשם אלקי' כמ\"ש אצבע אלקי' וכו' וזה לפי שהעשר מכות היה על אומת מצרים \nבארץ לא בשר שלה' עצמו וכיוון שכן עתה ראוי לשורר את השירה זאת, עתה ביאר למה עתה \nהיה הוא עצמו איש מלחמה ואמר שהוא יען כי היה ה' נלח' עם השר העליון ממש וז\"ש \nמרכבות פרעה שהוא השר עצמו הנק' כשם פרעה המולך עליה' ירה בים לו לשר העליון ולחילו \nהנקרא לבא המרום ואח\"כ ומבחר שלשיו התחתונים כמ\"ש ושלישים על כולו וכמ\"ש ויקח שש \nמאות רכב בחור טובעו בים סוף. ולכן בעליונים אמר ירה בים מלמעלה מן השמים עם הים \nשבארץ אך בתחתונים לא הזכין לשון יריה אלא טביעה עובעו בים סוף:\nאו ירצה במשז\"ל על ויקח שש מאות רכב בחור שהן משל איוב שכתוב בו הירא את דבר ה' \n"},{"index":15,"he":"הניס את וכו' גם איוב היה א' מג' יועצי פרעה הנקרא שלישיו והנה הוא לקח ת\"ר רכב \nבחור משל איוב וגם כל רכב מצרים לז\"א מרכבות פרעה וחילו שהם וכל רכב מצרים ירה בים \nבכעס אכן שש מאות רכב בחור הנקרא מבחר של איוב שהיה א' מן שלישיו כנ\"ל. כיוון שלקחם \nפרעה ממנו באונס אבל הוא ירא את ה' טובעו מאליהם ולא ירה בים בכעס אלא שהיה מוכרח \nלהפיל הסוס כדי שיפול גם הרוכב לכן הוצרכו לטבוע אך לא בכעס ובזה יתיישב כי אם כל \nמרכבות פרעה וחילו ירה בים מה הוצרך לאמר ומבחר וכו' כי כשמן כרזה כולם נעבעו:\nתהומות יכסיומו וכו' טבע האדם והבהמה לטבוע בים אלא שכל המצריים בעלי כשפים כנודע. \nכי עשר קבין כשפים ירדו לעולם וכו' ואז ע\"י כשפיה' לא היו נעבעים ואז התהומות אשר \nלמטה מן קרקעות הים עלו עליהם וכסו אותם כי הכשפים לא נעשו אלא למימי הים. כי לא \nעלה בדעתם שיעלו התהומות. ולכן כאשר ירדו הי' עד המצולות כי מימי הים עצמן לא יכלו \n"},{"index":16,"he":"לעכבן במקומן. כמ\"ש ז\"ל למה נקרא שמם כשפים שמכחישין פמליא של מעלה:\nימינך וכו' ירמוז אל מש\"ה משפט עשה ז\"ש הנה ימינך ה' אימתי מאדרים אותה ואומרים כי \nהיא בכח הנה הוא כאשר ימינך ה' תרעץ אויב:\nאו ירצה כי הנה ימינו ית\"ש פשוטה לגמול חסד אך כשהיא פועלת דין אין הדר אליו. אבל \nאימתי היא מהודרת ומהוללת אף שהיא בכח. הנה הוא כאשר תרעץ אויב. כי עי\"כ הנה הוא \nחסד לישראל אבל אם תרעץ לישראל ח\"ו אין זה הדר אל ימינך והנה אף אם זה אינו רק \nרעיצה ושברון ולא כליה גמורה. כי סוף סוף הימין היא חסד אמנם כאשר היא השמאל הנקרא \nרוב גאונך תשלח חרונך אז היא כלייה גמורה והריסה ויאכלמו כקש שאפי' אפר אין נשאר \nממנו, ואמנם פי' הפסוק כך הוא כי הרגיש למה איחר הקבה\"ו כ\"כ ויותר טוב הי' שמן העת \nהראשון יאבד הקב\"ה לפרעה כרגע ולא יתן לו מקום לחטוא כ\"כ פעמים לז\"א דע לך כי השי\"ת \nרוצה להודיע טבעו בעולם ואם תיכף הי' מאבדו לא הי' הדבר מתפרסם כ\"כ ולכן ממתין עד \n"},{"index":17,"he":"שכביכול מתקוממי' עליו וכאלו אין בו כח להנצל מהם כדרך שעשה פרעה ואח\"כ מתגאה \nהקבה\"ו עליהם יותר משיעור העקמומותם עליו ואז משפילם ומפילם מן אותו התקוממות שעלו \nומפילם לארץ כמי שהורם הכותל וזורק האבנים מראש הכותל עד הארץ, וז\"ש וברוב גאונך \nשנתגאה הרבה יותר משיעור קוממיותם ואז תהרום ותשליך ממעלה למעה את קמיך שנתקוממו \nלמעלה ממך וזה הי' ענין התקוממות מצרים עליו ית\"ש כביכול בתחילה כמשז\"ל על הבה \nנתחכמה לו למושיען פן ירבה וכו' ואח\"כ הכניעם בתכלית כשקם פרעה לילה הוא ועבדיו \nוכו' ולכן עבדו את ה' וכו' וטדיין לא נאבדו לגמרי ואח\"כ בים סוף אז תשלח חרונך בהם \nויאכלמו לגמרי והטביעם ולא נשאר בהם עד אחד, והמשיל הדבר הזה אל הקש וז\"ש כקש ואינו \nדבוק עם יאכלמו ולכן יש )טר\"ח\"א( ביאכלמו חוזרת לאחור כי כקש הוא משל כולל כל הפסוק \nכולו כי כמו שהקש בא רוח סערה וזוקפתו על ראש האדם ואין זה מכח הקש בעצמו ואח\"כ \n"}]}
