{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-4","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":4,"title":"קטע 4","hebrewTitle":"קטע 4","segments":[{"index":1,"he":"נחלתו כי הדין עמו במה שאחז בעקבו והראיה לזה כי הכי קראו יעקב ע\"ש העקב לרמז כי \nהוא הבכור ולכן תפשו בעקבו וז\"ש ויקרא ולא ויקראו:\nויגדלו הנערים, גם אחר שגדלו הורה יעקב כי בו בחר יה ולכן היה יושב אוהלים בית \nמדרשות כמשפט הכהנים והבכורות פרושים עובדי ה' עוסקי התורה כמ\"ש ובאת אל הכהנים:\nויאהב יצחק וכו', שלא ידע כוונתו ית' נהג כדין תורה לא יוכל לבכר את בנו האהוב על \nפני בן השנוא כיון שהוא בכור וז\"ש ויאהב יצחק את עשו להיותו בכור אע\"פ כי ציד בפיו \nויהיה שנוא כענין אומרו ה' הוא הטוב בעיניו יעשה ואני לא אזוז מדין התורה וכמ\"ש \nשמואל לא תהוי באעבורי אחסנתא מברא בישא לטבא ומלת כי אינו טעם רק אעפ\"י שציד בפיו \nאבל רבקה שדרשה את ה' אוהבת את יעקב כי ידעה רצונו ית' ואוהבת את יעקב:\nויאמר יעקב וכו', הנה מן הבען נתנבא כי הוא הבכור כי גם לכן ידו אוחזת בעקב עשו \nכנז' ולו משפט הבכורה אלא שבקש תחבולה כדי שעשו יודה בפיו למוכרה אך עיקר סמיכתו \n"},{"index":2,"he":"היה על היותו יודע האמת כי הוא הבכור ולא עוד אלא שגם ראה פניו שלא נהג כמעשה הבכור \nכי הנה בא מן השדה הוא עייף משפיכות דמים ומגלוי עריות, גם ראה כי אפילו אינו כשאר \nהבנים הפשוטים אלא בן סורר ומורה זולל וסובא ובאומרו הלעיטני לשון הלעטה וזוללות מן \nהאדום אלא תבשיל עדשים אדומים גם סיבת יין אדום וז\"ש שנית האדום וראה לגודל הזוללות \nכי כל הרואהו בכך קרא שמו אדום ע\"ש זולל וסובא כנז' האדום האדום אז רימהו ויאמר לו \nמכרה כיום:\nויאמר עשו וכו' כבר בהיותנו בבען אמנו הייתי מפרכס לצאת בפתח ע\"ז ובחרתי לחלק הע\"ז \nוהנה אנכי הולך למות בעוה\"ב והנה הבכורה היא כהונה גדולה לזכות לחיי העוה\"ב א\"כ למה \nזה לי בכורה קחה אתה שאתה עלתה לחלקך חיי העוה\"ב ולך נאה ולא לי וז\"ש למה לי בכורה \nגם ז\"ש זה כלומר עתה כיון שכבר חלקנו העולמות בבטן אמנו:\nאו ירמוז הנה אנכי הולך למות כי מחויב אני עתה בג\"ע ובש\"ד ששפכתי ואיך אעשה בבכורה \n"},{"index":3,"he":"אחר שאנכי הולך למות כנז', או ירמוז הנה הרגתי לנמרוד מלך שנער כמ\"ש ז\"ל ומוכרח אני \nשגואלי הדם ימיתוני א\"כ למה זה אני עתה לי בכורה אפילו שבתחילה הייתי ראוי אליה, \nואחר שמכרה מדעתו בלא אונס ולא עוד אלא כי ויבז עשו את הבכורה אחר שאכל ושתה ולא \nהיה עתה אנוס כי כבר אכל ולא עוד אלא ששפך דם וג\"ע והרשיע מאד ולא עוד אלא שתכף \nהאמת יעקב הוא הבכור הרי נתברר כי יעקב הוא המרגליות שכל עסקו ית' בו והוא הנקרא \nזרע יצחק ואברהם ולא זולתו כנז' בפסוק ראשון אברהם הוליד את יצחק:\nויהי כי זקן יצחק וכו', באברהם איש החסד בעל הברכות והמצות נאמר ואברהם זקן וכו' \nוה' ברך את אברהם משא\"כ ביצחק מדת הפחד והגבורה היתה בו הויה אחרת לגריעותה ולצרה \nכי ותכהין עיניו מראות ועוד צרה אחרת כי בקש לתת הברכות לעשו ולהסירה מזרע יעקב \nוז\"ש ויהי לשון צרה ולא היה כיהוי בלבד אלא הסתלקות הראיה לגמרי ולזה הוסיף וביאר \nמלת מראות, גם רמז באומרו מראות לתת עעם למה כהו עיני הצדיק הזה והוא מ\"ש ז\"ל כדי \n"},{"index":4,"he":"שיבא יעקב ויטול הברכות ועם זה נדייק אומרו מראות סיבת ותכהין עיניו היתה מראות \nכלומר שלא ראה מי הוא יעקב ויוכל כדי לרמותו וליעול הברכות. ולשלא נוציא ח\"ו לעז על \nהצדיק איך רצה לתת הברכות לעשו הרשע ואם נאמר שלא היה יודע אי אפשר כי הרי בן ס\"ג \nשנה היו יעקב ועשו בעת הזו ובפרע דבר פשוע בפי כל הבריות כי יעקב תם יושב אוהלים \nועשו איש שדה כלומר נוחל ויורש השדה ותמיד דירתו שם ובס\"ג שנים נמנע הוא שלא יכיר \nיצחק במעשיהם וא\"כ כי הכתוב אומר ויאהב יצחק וכו' היא הפך מפשועו כי חלילה שיאהבנו \nמפני השוחד ח\"ו אמנם אומרו כי ציד בפיו הוא להפך כלומר לא אהבו יצחק אהבה גמורה \nבחושבו שהיה צדיק כי יודע היה במעשיו ושונא אותו בעבורם ומהם אהבהו יען מצא בו דבר \nעוב עצום והוא כי ציד של עשו היה מאכילו בפיו של יצחק והנה זו מצות כיבוד אב ואם \nשכתוב בו למען יאריכון ימיך בעוה\"ב שכולו ארוך וכד ומה גם בעשו שקיים מצוה זו יותר \n"},{"index":5,"he":"מכל הנבראים כמ\"ש רשב\"ג כנודע, וגם עתה בא הכתוב לתת התנצלות לאותו צדיק כי ח\"ו לא \nעלה בדעתו לתת כל הברכות לעשו ולהסירם מיעקב זולתי רצה לקיים מצות התורה לא יוכל \nלבכר את בן האהובה וכו' הרי לא תעשה כי את בן השנואה יכיר הרי מצות עשה ורצה לקיים \nמצות עשה ולא תעשה ובפרט כמ\"ש ז\"ל לא תהוי באעבורי אחסנתא אפילו וכו' ורצה לתת לו \nחלק הבכורה הנוגעת לו, והנה בזמנים אלו הוא לענין ירושת ממון אכן בימים ההם היה \nלענין הכהונה כי הבכור היה מקריב הקרבנות ורצה יצחק לתת לו בכורת הכהונה כנז' כדי \nשע\"י כך יזכה גם הוא לעוה\"ב ובפרע בכח מצות כיבוד אב החמורה כנז' כי יעקב לא יצערך \nאל ברכותיו כי צדיק גמור הוא ויזכה אל ברכת העוה\"ב בזרוע וז\"ש ויקרא אל עשו וזה \nלסיבת היותו בנו הגדול הבכור כנז' ובזה יתורץ מה בא להשמיענו שהיה הגדול והרי כתיב \nויצא הראשון אדמוני וכו' באומרו הגדול רמז כוונתו שהיה לתת לו הבכורה באופן שהוא \n"},{"index":6,"he":"דבר ועעמו, וראה יצחק כי זכות יעקב גדול ואולי תתקוף השעה ואע\"ג דאיהו לא חזי מזליה \nחזי את העתיד כמ\"ש בא אחיך במרמה וכו' לכן רצהה להסיר כל הסיבות המעיקות ולכן לא \nרצה ששום נברא יעמוד שם אולי יוגד הדבר ליעקב ולרבקה:\nוז\"ש ויאמר אליו בני כלומר יש כאן אלא אתה בני בלבד וז\"ש אליו למעט את זולתו ויאמר \nג\"כ עשו אליו הנני ויאמר כלו' הנני לבדי ואין זר אתנו וז\"ש שני פעמים אליו:\nגם בזה יתורץ מה צורך אמירות ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני ויאמר הנה וכו' אז \nבראותו שאין זר שם ויאמר הנה נא וכו' ולא הוצרך לכפול שלישית מלת אליו:\nאו יראה עם הנ\"ל יודע אני כי אינך ראוי לברכו' אלו לולא שאני סומך על זכות מצות \nכיבוד אב ואם הגדולה כנז' ולכן רצה תחלה לדעת אם עדיין קיים במצוה זו וז\"ש ויאמר \nאליו בני כלו' האם עדין אתה בני ומחשיב אותי כאב כמנהגך ויאמר אליו הנני ככחי אז \nכחי עתה לשרתך כבן את אב וכשמוע זה אמר בלבו א\"כ בכח מצוה זה כבר יכול אני לתת אלו \n"},{"index":7,"he":"ברכות העוה\"ב גם הוא כנז' ולכן בקש כי גם במעשה גמור יהיה לו זכות הנז' הלא היא \nלקיים עתה מצות הנז' כתקנה כדי שיזכה אל הברכות, והקדים ואמר הנה נא זקנתי וכו' \nיראה הנה נא ר\"ל עתה אשר הגעתי לפרק שרה אמי בן קכ\"ג שנים ה' שנים קודם כבר זקנתי \nכי הגעתי לפרק אדונתי כמו שכתבו ז\"ל וזהו מלת נא וזול' זה ג\"כ כהו עיני וסומא חשוב \nכמת ובכן לא ידעתי יום מותי כי כבר אני מת בחיים ואגב אורחיה ירמוז כי הצדיק ובפרט \nהנביאים יודעים זמן מיתתם ומה שנעלם מהם אינו אלא פרטות היום עצמו כמ\"ש ז\"ל על דוד \nהמלך כשאמר הודיעני ה' קצי וז\"ש לא ידעתי יום מותי כי זמן המיתה ידעתי אבל היום \nבפרטו' נעלם מכל גברא:\nאו יראה אל תאמר כי אעשה כיעקב כי כראות עצמו' חולה ציוה את בניו כמצווה מחמת מיתה \nוברכם כפי הראוי להם כי הנה הוא נשתנה העולם בו כמ\"ש ז\"ל על ויגד ליוסף הנה אביך \nחולה מש\"כ אני כי עדין לא חלה שום גברא אלא הולך בדרך ומתעעש ויוצא נשמתו וע\"כ \n"},{"index":8,"he":"מתירא אני מזה ולכן אני ממהר לברכך קודם שתערף השעה, ועם הדרך הראשון יתורץ אומר לא \nידעתי לשעבר כלו' מן היום שכהו עיני לא ידעתי כי מאז חשוב אני כמת:\nועתה שא נא וכו' יראה א\"כ שתמיד היית מקיים מצות כבוד אב ואם לא יספיק בכך כי אם \nועתה תחזור לקיימה כהלכתה בעת הזו שאני מבקש לברכך ובקום עשה ככל כחך תקיים המצוה \nהזו לשמה ולכן שא נא כליך ואל תאכילני נבילו' כמ\"ש ז\"ל שלא תהא מצוה הבאה בעבירה, \nועשה תשובה באותו פרק ובאותו מקום וצא השדה הידוע אשר שם אתה הורג נפשות כמ\"ש ז\"ל \nע\"פ ויבא עשו מן השדה וכו' וכתיב כי בשדה מצאה ושם באותו שדה עצמו עשה תשובה ואם \nתצוד לי ציד לי לשמי לקיים המצוה הנז' וגם תשמור ה' דברים המפסידים את השחיטה הרמז \nבה' יתירה של ציד\"ה ומה שאז היית צד נערות מאורשו' וצודד נפשות עתה צודה לי כנז':\nאו יראה הנה כוונתי שלא תערף השעה ולכן שתמהר בכל יכולתך ואמנם רוב הצדים חיה ועוף \n"},{"index":9,"he":"ממיתין אותם בסייף או בחץ או לפחו' נערפין כי לקחתם חיים ותמימים הוא נמנע ולכן שא \nוהשחז שני כליך הם הסייף הנק' תלייך והחצים אשר בקשתך ויהיו בדוקים בלי פגימה \nוכשתצודם תשחעם כהלכתם דרך צידה, ואין זה מן התימה כי אם רב יונה )בר יונה( בר \nתחליפא היה בודק חץ ויורה בעוף הפורח ושוחטו כהלכתו מכ\"ש עשו ראש הצדים בעולם שכ\"א \nאיש יודע ציד וכו' מאין כמוהו וע\"י כן תכף בצאתך השדה תוכל לצוד לי ציד כלו' ציד \nהנשחט כהלכתו הראוי לו משא\"כ אם תתאחר לצודן חיים ותמימים ואח\"כ תשחט:\nאו יראה במה שנותן עעם לשבח למה לא הוליך עשו עמו בגדיו החמודו' בגדי אדם הראשון \nאשר לסבתם היה נק' איש יודע ציד שהיו העופות וחיות נכנעין אליו והוא תופש בהם ולא \nנצערך אל דברי חז\"ל שהקב\"ה השכיחן מדעתו אמנם כיון שצוה יצחק שיהיה לו זכות בכל \nהפרעים בצידה זו לשיזכה אל הברכו' לכן אמר לו ועתה לא תעשה כפעמים אחרות שהיית צד \nהחיות ע\"י הבגדים ההם אמנם עתה לשיהי' כל הזכו' ע\"י לגמרי ולא בדרך נס שא וטול עמך \n"},{"index":10,"he":"כליך תליך וקשתך ועל ידם צודה לי ציד וז\"ש ועתה וכו':\nועשה לי וכו' רוצה אני שהכל יהיה על ידך כי גם עשית המעעמים ובישולם יהיה על ידך \nוגם זה יהיה לי לשמי לקיים המצוה הזו אשר אחזת בה. כל ימיך וז\"ש כאשר אהבתי כלו' כי \nזו המצוה היתה סיבה אל אשר אהבתיך כמו שביארנו לעיל על ויאהב יצחק את עשו כי ציד \nבפיו וחלילה שיהיה הדבר כפשועו שהיה משתבח יצחק ומעיד על עצמו שהיה ח\"ו זולל אוהב \nמטעמים, גם הזהר שלא תבשיל המעעמים בבית אלא בהיותך בשדה )צא( השדה ושם תצוד הציד \nושם תעשה לי המעעמים ומשם תביאם לי פה ותכף ואכלתי בעבור אברכך ולא תערף השעה כי אם \nתבשלם בבית אולי ירגיש יעקב כנ\"ל ובזה יתורץ אומ' והביאה לי כי הוא מיותר, והנה \nהברכות האלו הם ברכות העולם הבא ואף כי גופי יברכך ויאהבך כי ציד בפיו הנה נפשי \nהקדושה' שנאך על מעשיך הרעים אך עתה כאשר תקיים מצוה זו הגדולה במחשבה ובמעשה בכל \nהפרעים תוכל גם נפשי הקדושה לברכך:\n"},{"index":11,"he":"ורבקה שומעת וכו' רז\"ל דרשו ששמעה ברוח הקדש ופשע ורבקה שומעת מכחיש זה אמנם סמך אל \nמה שפירשנו על ויאמר אליו בני וכו' כי לא היה שום נברא בעולם ובא הכתוב להגיד איך \nעצת ה' היא תקום להפך עצת יצחק כי בראות רבקה כי היא שמעה את כל הדברים עם שהיה \nשבדבר יצחק לא היה שם רק עשו בנו בלבד וא\"כ שמיעה זו היתה ברוה\"ק וז\"ש ורבקה שומעת \nבדבר יצחק אל עשו בנו כלו' לבדו אז אמרה א\"כ כיון שמן השמים מגידים לי ודאי שכוונת \nהב\"ה היה להפך עצה זו אז נתחזקה בלבה להגיד ליעקב שיבטל העצה הזו, ועוד טעם אחר כפי \nהפשט והעבע כי ראתה שהלך עשו אל השדה הידוע הרחוק מן הישוב לצוד ציד ולא די זה אלא \nשצריך להמתין עד יצוד ויבשל המעעמים ומשם יביאם מבושלים וז\"ש להביא ולא נצערך אל מה \nשנדחקו רז\"ל לתרץ להביא אף מן הגזל והנה בכל צריך זמן רב מאד וראתה כי מכ\"ש שהיה \nשכבר יש לה צאן מזומן והאש והעצים מוכנים בבית שתמהר לעשותם קודם שיבא עשו ובזה \n"},{"index":12,"he":"יתורץ שהיה לו לומר בתחילה וילך עשו ואח\"כ יסכר ורבקה שומעת וכו' ותאמר אל יעקב \nוכו':\nורבקה אמרה וכו' שני פעמים הזכיר לאמר ושניהם מיותרים אך הענין כי אחר שרבקה נתחזק \nבלבה עצה זו רצת' לחזק גם את לב יעקב ואז לא אמרה לו לך נא השדה אלא ספרה ואמרה לו \nאת מה שבארנו באו' ורבקה שומעת שהיה ברוה\"ק ואיך מן השמים מסייעין לו ונותנין לו \nעצה זו וסיבת סיפור ואמירה זו היתה לאמר לו אח\"כ האמירה עצמה הלא היא הנה )נא( \nשמעתי וכו' לך נא אל הצאן וכו' ועכ\"ז נתיירא יעקב ואמר אולי ימושני אבי וכו':\nואמנם כי מצאנו כי שינתה רבקה בספרה אל יעקב את דברי יצחק וכוונתה היתה להלהיב את \nיעקב ולזרזו לעשות זה וז\"ש הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו ספור דברים ואמנם כוונתו \nהאמתית לאמר נוסח זה הביאה לי ציד וכו' כי הנה הגם שיצחק אמר בעבור תברכך נפשי \nכוונתו היתה לפני ה' שיסכים הב\"ה בברכתו והראיה היא כי אמר בטרם אמות ונודע כי בעת \n"},{"index":13,"he":"המיתה שכינה שרויה למעלה מראשות החולה ובפרט של הצדיק ובדרך שמצינו במרע\"ה וזאת \nהברכה אשר ברך משה לפני מותו כלו' בעת שהמיתה היתה כבר לפניו שאז גם השכינה מצויה \nשם ולזה ג\"כ שינתה ואמרה לפני מותו ולא אמרה בטרם אמות שאפשר להיותו זמן רב קודם \nהמיתה, גם לשלא יסתכל יעקב בתוקף אופן קיום מעשה מצות כיבוד אב ולא אמרה כמו שאמר \nיצחק ועתה שא נא וכו' כמו שפירשנו רק קצרה הדברים להסביר הענין ואל יחשוב כי זכות \nעשו תעמוד לו וע\"ד זה יתורצו כל השנויים:\nאו יראה בדרך רמז קרוב אל מה שפרשו בס' הזוהר בקצרה ואנחנו נרחיבהו ב\"ה והענין במה \nשנודע גלגול אדם בג' אבות וחוה בד' אמהות כנז' בס' הזוהר פ' קדושים וע\"כ אין קורין \nאבות אלא לג' אמהות לד' ואברהם תיקון ענין עבודה זרה וע\"כ נשרף באור כשדים בסוד \nואשריהם תשרפון באש ולא עליו כי הוא ניצוץ קדוש אלא בעד ישמעאל שהיה אז עדיין כלול \nבו בסוד צדיק הנתפס בעון הדור ויען הוא לא חטא הספיק במוסרו עצמו לכבשן וניצול, \n"},{"index":14,"he":"ואח\"כ יצא ממנו ישמעאל הרע המעורב בטוב אברהם ועליו נאמר ותרא שרה וכו' מצחק לשון \nע\"ז כי בהיותו מעורב בנפש אדם הראשון כנודע כי כל הנשמות טובות ורעות היו כלולים בו \nבסוד עץ הדעת טוב ורע הוא היה השאור המחטיא לאדם הוא אביהם לחטוא בע\"ז והרשע בחייו \nקרוי מת לכן התפלל עליו אברהם לו ישמעאל יחיה לפניך ויהיה צדיק ונתקבלה תפלתו וחזר \nבתשובה, ואח\"כ ניצוץ הטוב שהיה בישמעאל היה יתרא הישמעאלי שלקח בת נחש לרמוז כי הוא \nהיה תחילת רעת הנחש שהסית לאדם לעבוד ע\"ז, אח\"כ יצחק היה ניצוץ הטוב של אדם ועמו \nמעורב )ניצוץ הטוב של אדם ועמו מעורב( ניצוץ רע של שפיכות דמים ולכן הוצרך למסור \nנפשו להקרב לעולה ולישפך דמו ויען לא נתפס כי אם בעון זולתו ניצול וניתן איל תמורתו \nומחשבה טובה נצטרפה למעשה, ואח\"כ יצא ממנו הסיג הרע הוא עשו וחשב יצחק לתת לו הברכה \nולהחזירו למוטב כדרך אברהם עם ישמעאל ולפי שעון שפיכת דם רע לבריות וחמור יותר מעון \n"},{"index":15,"he":"ע\"ז שהיה לשי\"ת ולכן לא נתקן עשו ולא חזר בתשובה כישמעאל ונשארו הברכות ליעקב. ולפי \nשנתקלל אדם בעבור חוה לכן לא נתגלגלו ברכות יעקב שהוא אדם הראשון אלא ע\"י רבקה היא \nחוה ולא ע\"י יצחק ולכן גלגל השי\"ת הגלגולים ההם שלא יקבל יעקב הברכות ע\"י יצחק כלל \nלא במעשה ולא במחשבה ואדרבה חשב שעולם כמנהגו נוהג ועדיין לא נתקן אדם ועדיין היה \nבכלל העשר קללות שנתקלל ונודע כי כשזה קם זה נופל א\"כ הנחש ראוי ליטול הברכות הלא \nהוא עשו גלגול קין הבא מזוהמת הנחש כי לכן הרג להבל בפיו כנודע, וז\"ש ויקרא לעשו \nבנו הגדול כדמיון קין הגדול ויאמר אליו בני אתה הוא קין בן אדם והשיבו הנני אז \nציוהו כי כמו שקין נטל חלקו הקרקעות גם הוא עשו איש שדה ולכן יצא השדה לצוד ציד \nכדמיןן קין שופך דמים וכמו שזוהמת הנחש גרמה לאדם לאכול מעץ הדעת ב' מטעמים טוב ורע \nויחמדם ויאהבם גם עתה עדיין העון ההוא קיים לכן ועשה לי מטעמים שנים כאשר אהבתי \n"},{"index":16,"he":"לאכול ב' מטעמים טוב ורע ועדיין לא נתקן החטא ההוא א\"כעדיין אין יעקב ראוי נברכות \nאלא אתה כי עדיין החט הראשון קיים וכמו שהנחש השיאני לאכול המטעמים גם אתה עשה לי \nמטעמים והביאם ואוכלה על ידך, וגם יעקב תשב שלא נתקן חטא אדם וא\"כ יוסיף בזה חטא על \nחטא ויביא עליו מחדש קללות אחרו' יען רימה את אביו באופן שיביא עליו קללה אחרת \nנוספת על קללת אדם ומכ\"ש שלא יתהפך לו הקללה ראשונה של אדם לברכה וז\"ש קללה ולא \nברכה, אז הודיעתו אמו כי בא זמן תיקון חטא אדדם על ידה וע\"כ אם חטא אדם בהמה ששמע \nלקול חוה הנה עתה יתוקן בזה עצמו שישמע לקולה וז\"ש עלי קללתך בני כלו' בסבתי בא לך \nקללה כזה אדם וזה מפני ששמעת בקול אז אך עתה אם אשמע בקולי אכין ורקין מיעוטין כי \nמיעט השמיעה הראשונה שעלה נאמר ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך אבל עתה שמע בקולי לזו \nהמצוה לכפר אדם היתה כי סחטה ענבים ונתנה לו לכן עתה ויבא לו יין וישת ולא תירוש בן \n"},{"index":17,"he":"יומו עם השמרים כנודע:\nואלה תולדות יצחק וכו' רז\"ל אמרו כל מקום שנא' ואלה מוסיף על הראשונים ובהן א\"א \nלדורשו כך כי ישמעאל ותולדותיו רשעים ויצחק ויעקב צדיקים ואמנם בא לתרץ אל השואל \nאיך השי\"ת נתן לישמעאל י\"ב בנים וכולם נשיאים ולא כן יצחק הצדיק אחיו לז\"א גם \nתולדות יצחק מוספים הם על הראשוני' כי הנה ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק והוא יעקב \nהנק' זרעו ותולדתו של יצחק וגם הוא הוליד י\"ב שבטים כישמעאל והנה בני בנים הרי הם \nכבנים ובערך זה הוא מוסיף על הראשונים אבל יש הפרש גדול ביניהם הלא הוא כי י\"ב בני \nיעקב נק' שבטי יה כנגד י\"ב מזלות וי\"ב עמודי שמים נחלקים לד' תקופות וד' דגלים \nכנודע וכנגדם בקליפת י\"ב נשיאים בסוד נשיאים ורוח וגשם אין וכו' שהם העננים שרוח \nקימעא מעבירתם מן העולם, וביאור הכתוב כך הוא כי ישמעאל ובניו נמשלו אל הנשיאים הם \nהעננים ובבוא אליהם הרוח מפזרם זה רוחו של משיח שעליו נאמר ורוח אלדים מרחפת כו' \n"}]}
