{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-45","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":45,"title":"קטע 45","hebrewTitle":"קטע 45","segments":[{"index":1,"he":"על עבודת אוהל מועד שהם האדנים כנודע והי' לבני ישראל לזכרון איך כיפר על נפשותיהן \nכמו כן ועשית כיור נחושת וכנ\"ל ממראות הצובאות להיות להם לזכרון חשוב מזכרון האנשים \nכי זכרון האנשים הוא כי חטאו בעגל אלא שנתכפר להם וזכרון הנשים הוא לשבח כי לא די \nשלא רצו לתת נזמיהם לעגל אלא שאף גם בנדבת המשכן שלא כצטוו נתנו מעצמן מראותיהן \nוז\"ש ועשית בתוספת וא\"ו כי שניהם שווין בענין היותו זכרון כנ\"ל:\nונחזור לענין כי כל העובר היא נדבת המשכן שנצטוו בה האנשים ולא הנשים האמנם אין בה \nפקודה מחדש כי לא נתנו מחצית השקל אמנם אותם שכבר עברו על הפקודים אז לענין תרומת \nהאדנים הם האנשים הם עצמן חזרו לתת תרומת ה' בנדבת לבם למשכן בזמן אחד כנ\"ל ונכן לא \nנזכר בפסוק זה מחצית השקל כלל כמו בפסוק זה יתנו וכו' או בפסוק העשיר לא ירבה:\nהעשיר וכו' עתה ירמוז ענין תרומת התמידין האחרונה בשנה שנייה כנ\"ל ולכן חזר להזכיר \n"},{"index":2,"he":"בה העשיר לא ירבה וכו' כי הנה היא ע\"י מספר וכולן שווין בענין מחצית השקל וז\"ש \nממחצית השקל לתת את תרומת ה' היא תרומת התמידין אשר גם הם באים לכפר על נפשותיכם \nבחטאות שאדם חוטא כל ימות השנה ומתכפר על ידי הקרבנות וכיון שגם הם כפרת הנפש ולא \nהגוף וכמ\"ש נפש כי תחטא והקריבה וכו' לכן כל הנפשות שוות כי אין בהם עשיר ועני כי \nקטון וגדול שם הוא וכולן שוין לתת מחצת השקל ולכן הוצרך לחזור ולהזכיר כאן ענין \nהעשיר לא ירבה וכו' עם שאינו צריך וגם טעם לכפר על נפשותיכם לפי שאין כפרה זו ככפרת \nתרומת האדנים הנ\"ל בפסוק ראשון כנזכר:\nולקחת וכו' אחר שהזכיר ענין ג' התרומות כנ\"ל חזר לענין ראשון הוא תרומת האדנים \nהעקרית בפ' זו וביאר ענין כופר נפש הנ\"ל בפסוק כי תשא וכו' כי אינה כענין הנ\"ל לכפר \nעל נפשותיכם שבפסוק העשיר וכו' שהיא כפרת הקרבנות כנ\"ל אבל ענין כופר נפשו הנזכר \nבפסוק כי תשא היא באופן אחר וזה שאמר ולקחת את כסף הכפורים מאת מי הנ\"ל באומרו \n"},{"index":3,"he":"ונתנו איש כופר נפשו שהוא כפרת עון העגל על בני ישראל ולא לנשים הנ\"ל בפסוק כי תשא \nאת ראש בני ישראל וכו' ומהם תעשה האדנים וז\"ש ונתת אותו על עבודת אוהל מועד ופירושו \nהוא תמשה מהם האדנים שהם עובדי' כל העבודה של כל אוהל מועד כי יריעות המשכן ויריעות \nהעיזים הנקראי' אוהל מועד וב' המכסאות של העורות אלים מאדמים ומכסה עורות תחשים הכל \nנסבלים על הקרשים והקרשים סובלים אותם האדנים הרי כי כל עבודת אוהל מועד האדנים הם \nעובדים אותם כעבד הנושא את אדוניו ועתה נבאר איך האדנים הם לכפר עון העגל בפרטות \nוכיוון שנתכפר בא המשכן והאוהל להשרות שכינתו שם כנ\"ל. ולקמן בדרך השני יתבאר \nעניינו יותר בארוכה אבל קיצורו הוא כי היריעות והקרשים הם כדמיון גג השמים וד' \nרוחות השמים העשוי כמין אוהל כמ\"ש וימתחם כאוהל לשבת כנזכר בפרקי ר' אליעזר ובהם \nכתיב השמים כסאי אך האדנים העומדים בקרקע המשכן הם סוד והארץ הדום רגלי מושב השכינה \n"},{"index":4,"he":"הנקראת אד\"ני ועל שמה נקראים אדנים והנה בעשיית העגל לא כפרו בשם ההויה עצמה אשר \nבשמים הנקראת זה שמי לעולם רק בזה זכרי היא השכינה הנקראת אד\"ני ונקראת אלקים השליט \nבארץ כמבואר אצלינו בפסוק קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו ר\"ל בארץ וכמ\"ש אלה \nאלקיך ישראל אשר העלוך היא השכינה ולזה לא אמרו סתם אלה אלהיך ולכן בעשותם האדנים \nלהיות הדום רגליו ית' היא השכינה יספיק ואח\"כ בעשותם שאר המשכן ישכון ג\"כ מאליו שם \nההויה אשר לא חטאו כנגדו ואין צריך להם כפרה בעבורו רק במה שחטאו בשכינת עזו שהיא \nלפני ה' בינינו ובינו ואינה נקראת ה' עצמו וז\"ש והי' לבני ישראל לזכרון לפני ה' \nלכפר על נפשותיכ' שחטאתם בשכינה שהיא לפני ה' כנ\"ל:\nאו ירצה באופן אחר עפ\"י דרכינו והוא כי שתי התרומות נרמזו בה וגם תרומת התמידין \nוהאדנים אשר שתיהן הי' שוות בענין היותם מחצית השקל ולא כתרומת המשכן שנאמר בה מאת \nכל איש אשר ידבנו לבו תקחו וכו' כנודע ואמנם תרומת האדנים היתה בתחילה והיא במוצאי \n"},{"index":5,"he":"יום הכפורים של שנה הראשונה והמשכן הוקם באחד בניסן של שנה השנית ותרומת התמידין \nהיתה פ\"א לחודש השני של אייר בשנה השנית והוא המספר שנמנו שנית בפ' במדבר כנודע \nבפירש\"י ז\"ל ופה בפ' כי תשא נמנו בפעם ראשונה לצורך האדנים ובזה נבוא אל הביאור:\nכי תשא וכו' הוא המנין השני של במדבר סיני לצורך התמידין ויען כי תרומת המשכן \nותרומת האדנים שווין בענין אחר הוא כי משתיהן נעשה המשכן בעצמו ואמנם תכלית עשיית \nהמשכן איננו רק לצורך הקרבת התמידין והקרבנות כי הם העיקר לכפרת בני ישראל ולכן \nהקדים ענין התמידין לענין האדנים אעפ\"י שהם האחרונים כנ\"ל ולהיות המספר הזה עתיד \nלהיות לאחר זמן בשנה השנית אמירה הזו היתה במוצאי יוה\"כ כנ\"ל לזה לא נאמר בה נשא את \nראש בני ישראל כמ\"ש נשא את ראש בני קהת אבל אמר כי תשא ירצה בהגיע זמן נשיאת ראשם \nשהוא באחד להחודש השני בשנה השנית אז ונתנו איש כופר נפשו לה' ונמצא כי לא נתכוין \n"},{"index":6,"he":"לאמר שיהיו המספר הזה ונתינת השקלים רשות כי חובה הה ומ\"ש כי תשא איננו היראה על \nהיותו רשות כי פירושו הוא כאשר יגיע זמן חיוב נשיאות ראשם אז ונתנו ומה שלא פירש \nהדבר לגמרי ויאמר נשא את ראש הי' לסיבה הנז' שטדיין לא הגיע זמן איוב המספר הזה י' \nעוד שנית רמז בזה והוא כי אילו אמר נשא את ראש בני ישראל ונתנו איש כופר וכו' היה \nנראה שכאשר יהיה מספר הרשות כענין דוד המע\"ה שלא יוכרחו לתת כופר נפש וזה אינו כי \nאפילו אז במספר הרשות מחוייבים ליתן ולכן אמר כי תשא לשון עתיד לרמוז לב' הבחינות \nהנ\"ל כי יגיע זמן חיוב נשיאת ראשם והוא באחד לחודש השני בשנה השנית כמבואר חיובו \nוצוואתו בפרשת במדבר דע כי צריך אתה אל נתינת כופר נפש וכמו כן כאשר תרצה לישא את \nראשם באיזה זמן שיהיה לרשות ולא לצורך חיוב ג\"כ ונתנו איש כופר נפשו ואמנם עיקר \nמצוה זו אינה רק חיוב מספר הנזכר בפ' במדבר וזה הורה במה שאמר לפקודיהם כמו שיתבאר \n"},{"index":7,"he":"ונתחיל בדיוק מילת הכתובים אמר בני ישראל ולא מן הערב רב שחטאו בעגל במעשה ואין להה \nכפרה וריצוי במעשה המשכן כנ\"ל על ויקחו לי תרומה וכו' אבל בישראל ונתנו איש כופר \nנפשו לכפר' ולנקות' מעונותיהם ע\"י התמידין הבאין מתרומה זו כנ\"ל ועי\"כ תהיה שררה \nגדולה ונשיאת ראש לישראל שלהם ניתנה כפר' הקרבנות ולא לערב רב וז\"ש כי תשא את ראש \nבני ישראל ולכן לא אמר כי תפקוד כמ\"ש פקוד את בני לוי לרמוז כי פקודה זו נשיאות ראש \nהוא להה ולהורות כי זו פקידה השנית של השנה השנית לצורך התמידין אמר לפקודיהם כלומר \nאעפ\"י שכבר נמנו ונפקדו במוצאי יוה\"כ לצורך האדנים חזור לפוקדם בשנה השנית עם שכבר \nידעת פקודיהם כמה הם בתרומת האדנים. גם הורה בזה כי אין ענין פקודתם לדעת מניינם כי \nאין התכלית רק אל שיתנו איש כופר נפשו לצורך התמידין ואגב אורחיה תפקדם כדי להוציא \nהגבאים מידי חשד שלא לקחו השקלים רק במספר נכון ואמתיי' כמ\"ש והייתם נקיים וכו' לא \n"},{"index":8,"he":"שהוצרכו הפקידה לצורך ישראל עצמן וז\"ש כי תשא וכו' הכוונה היא לאשר ונתנו איש כופר \nנפשו אלא שלהוציא הגבאים מידי חשד תהיה נתינה זו משותפת בפקוד אותם נמצא שהנתינה \nהיא העיקר והפקידה טפילה אליה וזהו שחזר ואמר בפקוד אותם והרגיש ואמר מכיון שאין \nהפקידה מוכרחת ואיננו רק מפני טעם ניקל לבטל החשד מעל הגבאים א\"כ מוטב שיתנו איש \nכופר נפשו לה' ושלא ע\"י פקידה כי ע\"י הפקידה שולט בהם הנגף וזו רעה עצומה ביתר שאת \nאין קץ על רעת חשד הגבאים על ספק לזה אמר מבטיח אני אותך שלא יהיה בהם נגף אם תהיה \nנתינת הכופר בפקוד אותם ע\"י מנין וז\"ש פעם שנית בפקוד אותם ומכיוון שנתבטלה סכנת \nהנגף מוטב לפקוד אותם מפני החשד ואין כוונת הכתוב לשיתנו הכופר נפש לסיבה שלא יהיה \nבהם נגף בפקוד אותם שנמצא שתכלית הדבר איננו רק הפקידה ולא כופר הנפש כי הפקידה \nמוכרחת אלא שיש חשש נגף ולכן יתנו כופר נפש כי זה אינו כי הרי זו היא תרומת השקלים \n"},{"index":9,"he":"לצורך הקרבנות שהם מוכרחים וממילא אתיא ענין הפקידה והמספר:\nזה יתנו וכו' הרגיש כי בתרומת האדנים שייך לאמר לכפר על נפשותיכם שהיא כפרת עון \nהעגל אבל תרומה זו שהיא לצורך ב' התמידין שבכל יום איך אתה אומר בהם ונתנו איש כופר \nנפשו והרי התמידין אינם לא חטאת ולא אשם הבאים על עבירות לז\"א זה יתנו וכו' ובראותך \nשיעור הנתינה תדין איך הם כופר נפשו ולכן נבאר תחילה ענין שיעור הנתינה הזאת דע כי \nהקב\"ה נתן לישראל לוחות הראשונות ולוחות:\nהשניות אחר עון העגל והנה אעפ\"י שיש בהם ראשונות ושניות איו בהם שינוי ופירוד כלל \nח\"ו וקדושה אחת שוה הם כי ז\"ש ר' עקיבא לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו \nמים מים כנזכר בספר התיקונין וביאור הענין הזה הוא כך כי הנה הלוחות היו ב' אבני \nספיר כל אחת היתה ששה על ששה טפחים וזהו אבני שיש כי מיעוט אבני שניים והם שני \nלוחות אבנים ויען הי' מספרם שש טפחים נקראים אבני ש\"ש ויו\"ד היתירה שבמלת שיש רומזת \n"},{"index":10,"he":"אל עשרת הדברות שבהם בשתי הלוחות ונחצבו ממקום קדוש מן השמים כמ\"ש והלוחות מעשה \nאלקים המה ומשם ירדו ולכן הם נקראים אבני שיש קדוש ואמנם ב' לוחות השניות נחצבו מן \nהארץ מתוך אהלו של משה כמ\"ש ז\"ל על פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים אבל כתיבתם הי' \nע\"י השי\"ת משא\"כ הואשונים שהן ומעשיהן וכתיבתן מעשה אלהים המה ולכן שני לוחות \nהשניות אינם אבני שיש קדוש רק טהור שאינו כ\"כ שבח כמו קדוש כנודע בענין הכהן שנקרא \nקדוש כמ\"ש לקדשו לכהנו לו וכתיב וקדשת אותם וכו' אך בלויים הגרועים העובדים אותם \nנאמר בהם וטהר' אותם וע\"כ הוצרך ר\"ע להזהיר לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור \nכשתגיעו בעיון מחשבתם בענין לוחות השניות הנקראים אבני שיש טהור ולא קדוש אל תחשבו \nכי כמו בלוחות עצמן יש בהם קצת שינוי שכמו כן בענין עשרת הדברות והתורה שבהם \nהנקראים מים שיש בהם שינוי ויהיו שני מיני מים וז\"ש אל תאמרו מים מים כי התורה \n"},{"index":11,"he":"והעשרת הדברות שבהן בין בראשונות בין בשניות תורה אחת הוא ומים אחדים הם בלי שום \nשינוי' כלל ח\"ו:\nונבוא לעניינינו כי הלוחות ודברות הראשונות עם הלוחות השניות ודברותיהן נקראים שקל \nהקודש אחד שלם נמצא ששניהן קודש וקדושהה אחד להם ולא זה קדושה וזה טהרה ע\"ד הנ\"ל גם \nשניהן יחד שקל אחד הם. וכל אחד מהם הוא מחצית השקל ולכן השקל השלם הוא עשרים גרה \nונחלק לשני חצאין חצי השקל שהם עשרה גרה הם עשר דברות ראשונות וחצי האחרון של. השקל \nשהם עשרה גרה האחרת הם עשרת הדברות השניות ואמנם אלו היה כסדר זמנים כי מחצית השקל \nהראשון הוא כנגד תרומת של האדנים. הקודמין ומחצית האחרון של השקל הוא תרומת התמידין \nשהיה באחרונה בשנה השנית אלא שלסיבת מעלתן הוזכרו פה בתחלת הפרשה כנ\"ל ולהורות כי \nזו התרומה של התמידין היא כנגד מחצית האחרון לכן אחר שכבר אמר זה יתנו מחצית השקל \nוכו' עשרים גרה השקל חזר עוד לאמר מחצית השקל תרומה לה' כי המחצית האחרון הוא \n"},{"index":12,"he":"התרומה לה' הזאת שהיא של התמידין ואמרו תרומה לה' הענין במה שנתבאר אצלינו כי ענין \nהלוחות והדברות ראשונות ושניות הכל נרמז בשם הויה וזה כי אות ראשונה היא יו\"ד ווהיא \nכנגד י' דברות הראשונות ואם תמלאנה במילוי יו\"ד תהי' בהם י' עוד אחת כמספר ו\"ד של \nהמילוי והם כנגד עשרת דברות השניות הרי כי אות ראשונה של הויה נקרא שקל הקודש שלם \nכמ\"ש ברעיא מהימנא אבנא למשקל בהדה דא יו\"ד כי צורת אבן המשקל עגולה כצורת י' כזה \nי. כמ\"ש בפשוטה ובמילואה מנין עשרה יו\"ד ונחלקת לשני חצאין כי אות י' פשוטה מחצית \nהשקל הראשון ואותיו' וד' בגימטריא י' היא מחצית השני ונקרא שקל הקודש כנודט כי כל \nקדושה בסוד י' בסוד אין קדושה פחות מעשרה ובסוד פרשה ראשונה של התפילין שהיא קדש לי \nכל טפחים שבכל לוח משתי לוחות השניות והרי נתבאר איך ענין הלוחות והדברות ראשונות \nואחרונות הנרמזים בשקל הקודש שלם נרמזו בשם הויה וז\"ש תרומה לה' אל מה שחזר להזכיר \n"},{"index":13,"he":"מחצית השקל פעם שנית שהוא תרומת התמידין כנ\"ל. לרמוז כי הלוחות הראשונות שהם מחצית \nהראשון כתיב בהן וישלך את הלוחות מידיו ונפלו אך השניות שהם מחצית השקל לא נפלו \nונשארו בהרמה בידו ולכן סמך אליהם ואמר תרומה לה'. ולא הזכיר מלת תרומה במחצית \nהראשון ובזה נבא אל הביאור אומרו ונתנו איש כופר נפשו כי התמידין היה לכפר על מה \nשחטאו בני האדם בכל השנה בעשרת דברות השניות הכוללים כל תריג מצות כנודע במה שבארנו \nבפסוק וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא \nיחטא וכמו שאמרו ז\"ל לא לן אדם בירושלים ועון בידו כמו שנאמר צדק ילין בה וע\"ז באו \nתמיד של שחר ושל ערב לכפר עבירות היום והלילה וע\"ז נאמר ונתנו איש כופר נפשו וכו' \nכי הוא לכפרת כל יחיד ויחיד בפני עצמו אבל בתרומת האדנים שהם לכפר עון העגל שהי' \nבכללת ישראל אמר לכפר על נפשותיכם בלשון רבים כמו שיתבאר ולהיות כי התמידין לכפר \n"},{"index":14,"he":"חטאת האדם אשר משהגדיל ונעשה איש חייב חטאת לזה אמר ונתנו איש כופר נפשו ולא אמר בה \nזה יתנו כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה כי כונתו הוא כל העובר על הפקודים מאותם \nשנקראו איש גדול ולא קטן משא\"כ בתרומת האדנים שכתוב בה מבן עשרים שנה כמו שיתבאר \nוכמ\"ש הרמב\"ם ז\"ל בהלכות שקלים וכן בפירוש המשניות במסכת שקלים כי כיון שהגדיל \nוהביא שתי שערות נתחייב בשקלי התמידין ובזה לא נצטרך אל מה שנדחק רבינו עובדי' בפי' \nהמשניות במסכת שקלים לתרץ קושיא זו ואמר כי אעפ\"י שהגדיל והביא שתי שערות אתקרי קטן \nכיון שלא הגיע לבן עשרים שנה ולא ירד לתירוץ הזה לחלק בין תרומת האדנים ותרומת \nהתמידין:\nכל העובר על הפקודים וכו' אחר שביאר תרומת התמידין כנ\"ל בא עתה להזכיר תרומת האדנים \nובזה יתורץ למה חזר לכתוב שנית כל העובר על הפקודים אחר שכבר נזכר למעלה גם לכן חזר \nשנית להזכיר תרומת ה' כי זו תרומה אחרת היא גם לכן שינה בה ואמר כל העובר על \n"},{"index":15,"he":"הפקודים וכו' מבן עשרים וכו' משא\"כ למעלה כנ\"ל כי הם דינין חלוקים זה מזה גם לכן \nהוצרך להזכיר בה העשיר לא ירבה וכו' אחר שכבר זכר לעיל ונתנו איש כופר נפשו מחצית \nהשקל והענין כי בתרומת התמידין במ\"ש זה יתנו מחצית השקל יספיק יען הוא לכופר נפשו \nעל החטאות וכל הנפשות שוות א\"כ פשוט הוא כי העשיר לא ירבה אבל בתרומה זו של האדנים \nהיינו טועים לאמר כי כמו ששאר תרומת המשכן היתה דרך נדבות לב כאו\"א גה תרומת האדנים \nשהיא לצורך המשכן תהי' על דרך נדבה העשיר ירבה והדל ימעיט ולכן הוצרך להזכיר בתרומה \nזו העשיר לא ירבה וכו' וביאר הטעם שהוא לכפר על נפשותיכם שהוא חטא העגל כי לכן נאמר \nבלשון רבים משא\"כ למעלה כופר נפשו לשון יחיד וכיון שגם תרומה זו כפרת נפשות כדמיון \nהתמידין לכן גם בזו העשיר לא ירבה וכו' ולא עוד אלא שכפרה זו מוכרחת וגדולה מכפרת \nהתמידין כמו שיתבאר בפסוק ולקחת את כסף הכפורים וכו' ואמר בה העשיר לא ירבה וכו' \n"},{"index":16,"he":"ממחצית השקל הענין כי תרומה זו באה לכפר עון העגל שכפרו בעשרת הדברות הראשונות כנ\"ל \nוהנה הם היותר חשובות כי מעשה אלקים המה יען הם מד' אותיות עצמן הפשוטות משם הוי\"ה \nכי השניות הם מן מת האדנים שהיא לצורך המשכן תהי' על דרך נדבה העשיר ירבה והדל \nימעיט ולכן הוצרך להזכיר בתרומה זו העשיר לא ירבה וכו' וביאר הטעם שהוא לכפר על \nנפשותיכם שהוא חטא העגל כי לכן נאמר בלשון רבים משא\"כ למעלה כופר נפשו לשון יחיד \nוכיון שגם תרומה זו כפרת נפשות כדמיון התמידין לכן גם בזו העשיר לא ירבה וכו' ולא \nעוד אלא שכפרה זו מוכרחת וגדולה מכפרת התמידין כמו שיתבאר בפסוק ולקחת את כסף \nהכפורים וכו' ואמר בה העשיר לא ירבה וכו' ממחצית השקל הענין כי תרומה זו באה לכפר \nעון העגל שכפרו בעשרת הדברות הראשונות כנ\"ל והנה הם היותר חשובות כי מעשה אלקים המה \nיען הם מד' אותיות עצמן הפשוטות משם הוי\"ה כי השניות הם מן המילוי וז\"א העשיר וכו' \n"},{"index":17,"he":"ממחצית השקל הנודע שהוא מחציתו העליון העקרי כי תרומת התמידין הם מחצית התחתון של \nהשקל ולא עוד אלא שעון העגל הוא דבר של ע\"ז שהוא חמור מאוד וגם שהוא ודאי משא\"כ \nבתמידין שהם לכפר חטאות שוגג של האדם ולא עוד אלא שבאין על הספק אם חטא אם לאו וז\"א \nולקחת את כסף הכפורים היא תרומת האדנים שבאין לכפרה ודאית כי תרומת התמידין אינה \nלכפרה ודאית כנ\"ל ונתת אותו על עבודת אוהל מועד הם האדנים הנקראי' עבודת אוהל מועד \nכי הם עומדין תחת הקרשים והאוהל לשרתו כעבד המשרת לרבו ולכן לא אמר ונתת אותו על \nאוהל מועד ובזה ג\"כ יפורש מהיכן למדו רז\"ל שזו היא תרומת האדנים עם שיש להם ג\"כ קצת \nראי' אחרת ממ\"ש וכסף פקודי העדה מאת ככר ויעש בה את אדני וכו' כנודע זעדיין אנו \nצריכין לתת עעם מה שייך כפרת העגל אל ענין האדנים ובפרט מה ששינה בה לאמר העשיר לא \nירבה וכו' והענין במה שנתבאר אצלינו בפרשת תצוה כי המשכן הוא דוגמת שמים וארץ וכל \n"},{"index":18,"he":"צבאם והענין בקיצור כי היריעות הם נגד השמים שכתיב בהם נוטה שמים כיריעה והקרשי' הם \nכנגד מ\"ש הכתוב עמודי השמים ירופפו כנודע מבריאות מעשה בראשית (אפשר יהיה מבריאות \n"}]}
