{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-48","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":48,"title":"קטע 48","hebrewTitle":"קטע 48","segments":[{"index":1,"he":"ליהנות ולהסתכל בזיו השכינה ההולכת לפניהם וע\"כ מבחוץ היה אותו עמוד הענן כתמרות \nעשן להכהות עיניהם שלא יסתכלו ומבפנים היתה מקוטרת מור ולבונה מכל מיני בשמים שברא \nהשי\"ת וז\"ש מכל אבקת רוכל הוא השי\"ת רוכל האמיתי בעל כל הבשמים שבעולם שבראם בגנו \nכמ\"ש הפיחי גני יזלו בשמיו ועכ\"ז בראות כל העולם ממזרח למערב את עמוד הענן כתימרות \nעשן עולה מן המדבר עד לרקיע יודעים היו כי ה' הולך לפני ישראל נחלתו האמנם אה לא \nתלך עם ישראל רק עמי לבדו לצורך הנבואה כנ\"ל לא יודע כי מצאנו חן בעיניך לא ישראל \nולא אני כי מי יודע ומי שומע בדברך עמי כי אפילו ישראל ההולכים עמי אינה שומעים קול \nהנבואה כי בחשאי הוא וכמ\"ש וישמע את הקול מדבר אליו למעע כי אפילו אהרן הכהן הגדול \nלא היה שימע כלל ובזה יתורץ שהל\"ל ובמה יודע כי מצא עמך חן בעיניך אמנם אמר אני \nועמך כי גם שפשוט לי שאני מצאתי חן במה יודע לכל העולם וא\"ת שהכעיסוך במעשה העגל לא \n"},{"index":2,"he":"למענם בית ישראל כי אם למענך ראוי שתמחול להם כי לשמך תן כבוד אשר נקרא שמך עליהם \nוז\"ש ונפלינו אני ועמך וכו' ראוי הוא שנהיה פרושים ומובדלים במעלה זו יותר מכל הע' \nאומות שאל\"כ נמצא כי עמך ושבעים עמים אשר תחת השרים יהיה שוין וזה גרעון כבוד לך \nח\"ו ולכן גם כי עם קשה עורף הוא מחול להם כי כבודך הוא:\nאו ירצה ע\"ד רז\"ל שאמרו ז\"ל באותה שעה בקש משה שלא תשרה שכינה על אומות העולם וזה \nכי למעלה אמר לו השי\"ת והניחותי לך שהוא ענין הנבואה כנ\"ל אז השיב לו משה שגה ישרה \nשכינתו על ישראל כדי שגם הה יתנבאו כמוהו ולא הוא לבדו כי במה יודע איפה כי אני \nועמך גם הם מצאנו חן בעיניך הלא בלכתך עמנו כולנו ולא עמי לבדי כי ע\"י כן ונפלינו \nאני ועמך גם בענין הנבואה והשראת השכינה מכל העם אשר על פני האדמה כי הם אף שיהיו \nראויים לא תחול נבואתך עליהם אבל עמך אף אם יחטאו מחול להם והשרה שכינתך עליהם \nלנבואה:\nויאמר ה' וכו' בתחלה אמרתי והניחותי לך לבדיך ועתה גם את הדבר הזה אשר דברת שלא \n"},{"index":3,"he":"אשלח מלאך להעלותם אעשה גם את זה ואמנם לא למענם כי אם למענך שהתפללת עליהם והנה \nכדאי והגון אתה לקבל תפלתך כי מצאת אתה חן בעיני וכו' אעפ\"י שישראל לא מצאו חן \nבעיני ואגב אורחיה הודיע הסיבה על מה מצא חן בעיניו לרמז זה במה שעתה מזכיר שבחיו \nבהיפך כי תחלה אמר ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני ופה אמר להיפך כי מצאת חן בעיני \nואדעך בשם והענין לרמוז כי לסיבת ענוותנותו זכה לכל זה כי הנה אני אמרתי לך ידעתיך \nבשם וגם מצאת חן בעיני ואתה כדי שלא תחזיק טובה לעצמך לא אמרת רק ועתה אם נא מצאתי \nחן בעיניך כמו שבארנו ואמנם האמת הוא כי מצאת חן בעיני כמו שאמרת אתה וגם אמרתי יש \nבך והוא ואדעך בשם. והנה הזכיר פה שם הוי\"ה ויאמר ה' ולא ויאמר סתם כבתחילה והענין \nבמה שנודע בס' הזוהר בסבא דפ' משפטים כי בשם אלקים משפיע על כל העמים בסוד מלך \nאלקים על גויים אבל כה חמר ה' מלך ישראל וגואלו יען כי חנק ה' עמו זה התפלל משה \n"},{"index":4,"he":"ואמר כי מצאתי חן אני ועמך ונפלינו אני ועמך אז שם הויה הנ\"ל ראה כי הדין עמו ויאמר \nלי גם את הדבר הזה וכו' כי עמי הם כמו שאמר' ואמנם לא יספיק טענה זו יען כי חטאו \nבעגל ולא מצאו חן בעיני אבל כיון שאתה מצאת חן בעיני ישתתף טעם זה עם הטענה האחרת \nכי עמי ונחלתי הם ואעשה גם את הדבר הזה אשר דברת:\nויאמר הראני נא וכו' כשמוע משה כי לא די שהודה לי השי\"ת בכל מה ששאל כי גם אמר לו \nשכל זה בזכותו כי הוא אשר מצא חן בעיניו ולא מציאת חן על חנם רק בכח הזרוע כי ראוי \nאליו מן הדין יען ואדעך בשם אזר כגבר חלציו ובא במשפט עמו כיון שזכאי הוא כ\"כ למה \nיסתיר פני כבודו ממנו בדברי עמו ומכוון לו והניחותי לך לענין הנבואה כנ\"ל א\"כ יתראה \nאליו כבודו ית' בעת דברו אתו וז\"ש הראני נא ר\"ל עתה שהצדקתני בפיך הראני את כבודך \nבדברך עמי ואף כי הפסוק אמר לעיל ודבר ה' אל משה פנים אל פנים וכתב פה אל פה אדבר \nבו הכתוב עצמו ביאר את עצמו גם כי שפה אל פה ופנים בפנים ידבר אליו לא יהיה יכולת \n"},{"index":5,"he":"במשה לראות פניו רק הדמיון הוא ע\"ד כאשר ידבר איש אל רעהו דרך מסך או ע\"י כותל \nמבדיל בינותם כי גה שפה אל פה ידבר אליו לא יכול לראותו כי לכך לא נאמר ודבר ה' אל \nמשה פנים אל פנים כאשר יראה איש את רעהו רק כאשר ידבר כי קול דבורו ישמע ואת כבודו \nלא יראה וא\"כ עתה הראני את כבודיך כי הדיבור כבר אתה מדבר עמי פה אל פה ולא השויתני \nלשאר הנביאים כולם כמ\"ש לא כן עבדי משה וכו':\nויאמר אני אעביר כל טובי וכו' שתי אמירות היו ויאמר אני וכו' ויאמר לא תוכל וכו' \nוהענין כי אמר לו השי\"ת יכול הייתי לדחות את דבריך כרגע בטענה מוכרחת והיא לא תוכל \nלראות פני כי לא יראני וכו' כמו שיתבאר אמנם כיון שבאת אלי בדין ובמשפט כמבואר על \nויאמר הראני נא את כבודך אכנוס עמך לפנים מן השורה ואטיב עמך יתר שאת מאשר היו לך \nבראשונה וכנגד זה אני אומר לך אני אעביר כל טובי וכו' כמו שיתבאר ענינו כי היא \nאמירה לטובתו ואמנם להפיק כל רצונך במה שאמרת הראני נא את כבודיך זה הוא מהנמנע \n"},{"index":6,"he":"ואומר אותה לך באחרונה אמירה בפני עצמה כיון שאיני מפיק בה כל רצונך יען כי הוא דבר \nנמנע וז\"ש ויאמר לא תוכל לראות פני כמו שנתבאר. והנה אמירה הראשונה שהיא לטובתו היא \nויאמר אני אעביר כל טובי וכו' ירצה כמה הטובות אטיב לך עתה מבראשונה הא' הוא כי גם \nשהייתי מדבר לך בשם הויה שהיא מדת רחמים הנה היה זה מקצת טובי שהוא היותר מדת רחמים \nאך עתה אעביר כל טובי הם שלש עשרה מדות פרטיות הכלולות בשם הויה כמו שיתבאר בפסוק \nויעבור ה' וכו' כי שם נזכר רחום שהוא מדת הרחמים עם י\"ב מדות אחרות עמה. עוד אחרת \nכי גם שהייתי מדבר עמך בשם הויה מכיוון שלא ראית בעיניך לא היה הענין מתאמת לן \nבודאי שכן הוא אבל עתה וקראתי אני בשם ה' לפניך ואזכור בפי את שם הוי\"ה כמ\"ש אח\"כ \nויעבור ה' ויקרא ה' כמו שיתבאר ובזה יתאמת לך כי בשם הויה אני מדבר עמך משא\"כ לשאר \nהנביאים והרי הטבות אלו הם נוגעות לעצמך בענין נבואתך וגם אטיב עם ישראל יותר \n"},{"index":7,"he":"מבתחלה בעבורך כמו שהבטחתיך גם את הדבר הזה אעשה יען כי מצאת חן כנ\"ל וביאר גם את \nאשר ייטיב לישראל ואמר וחנותי את אשר אחון וכו' ירצה כי בתחלה אמרתי פן אכלך בדרך \nואתה אמרת לי שאף שלא יהיו ראויים לכך מחול להם וראה כי עמך הגוי הזה כמו שנתבאר \nוהנה כן אעשה כדברך וחנותי את אשר אחון במתנת חנם אף אם לא יהיו ראויים כמו שהראו \nאוצר אחד ואמר לו זהו לכל מי שאין לו אתן לו ממנו ומכיוון שלא מחל להם במתנת חנם אף \nאם אמנם הגונים הרי נסתלקה טענת כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה עורף אתה פן אכלך בדבר \nואין אני שולח מלאך כי אם אני בעצמי אעלה אותם אל הארץ והרי כל אשר שאלת ממני הן לך \nהן לישראל עשיתי כדבריך ובכמה אופני הטובות כנ\"ל ואמנם האמירה האחרת שאינה כרצונך \nהנחתיה לבסוף אמירה בפני עצמה וז\"ש ויאמר לא תוכל וכו' והנה יש לדקדק כי מפסוק נראה \nששאלת הראני נא את כבודך נמנעת בלתי אפשרות כמ\"ש לא:\nתוכל כנראה שאין לו יכולת מצד עצמו לראותו כלל לבסוף הפסוק נתן טעם כי לא יראני \n"},{"index":8,"he":"האדם וחי ר\"ל כי אשר יראהו מוכרח הוא שימות והרי שיכול לראותו אלא אחר שיראהו ימות \nאבל הראיה עצמה יכול הוא לראותו אלא שחייב מיתה ואם כי כוונת הפסוק לאמר כי לא \nיראני האדם בעודו חי הל\"ל כי לא יראני האדם החי ואז הוא משמע שבהיוחו חי אין בו שום \nיכולת לראותו אבל באומרו וחי נראה כי לא יראני האדם ואח\"כ ישאר חי אמנם ימות אח\"כ \nואם אומרו לא תוכל אינו מחולש' היכולת רק שימות אח\"כ כדמשמע טעמא כי לא יראני וכו' \nכנ\"ל כבר ענין זה היה יודע משה ועכ\"ז שאל ממנו על צד החסד לפי שמצא חן בעיניו \nשיניחהו לראות ואל ימיתהו אח\"כ ומה השיבו לא תוכל וכו':\nאך הענין הוא כי השיבו השי\"ת אלו היה יכולת לראותו אעפ\"י שהדין נותן שתמות לא הייתי \nמענישך כי מצאת חן בעיני יותר מכל הנבראים והראיה בזה מה שאמרתי אני אעביר כל טובי \nוכו' אך הטעם היא כי הראיה עצמה נמנעת לגמרי ובלתי אפשריות לפי שגם כי מצאת חי \nבעיני סוף סוף אדם אתה נברא עפר מן האדמה ואיך הגוף הנברא מן היסוד היותר עכור שבד' \n"},{"index":9,"he":"יסודות שהיא העפר ומכ\"ש שהוא עכור מן השמים וצבאם איך יוכל לראות אותי שאני תכלית \nהרוחניות כי אפילו המלאכים הרוחניים אינם יכולים לראותי ושואלים איה מקום כבודו \nוכו' מכ\"ש האדם בעיני בשר איך יביט ברוחניות וז\"ש כי לא יראני האדם בבחינת גופו \nהנקרא אדם ע\"ש שניצר מאדמת עפר כנודע ואעפ\"י שהאדם הזה יש בו נשמת חיים רוחניות איך \nיראה בעיני בשרו הגופיים וז\"ש וחי כלומר ואף אם יש בו רוח חיים אשר לסיבתה נקרא חי:\nאו ירצה כי גם כי אתה מבחר הנבראים וגופך מזוכך מכל גופות בני אדם סוף סוף בן אדם \nאתה וילוד אשה מטיפה סרוחה ואם אביך אדם הראשון הנקרא האדם המיוחד שלא היה ילוד אשה \nאלא יציר כפי ולא עוד אלא שהיה נתון בגן עדן הארציי ועכ\"ז לא יכול לראותי כי הרי \nכתיב וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן לרוח היום ולא כתיב ויראו וכמ\"ש את קולך \nשמעתי ולא אמר אותך ראיתי מתהלך ואירא ק\"ו אתה שאתה בנו של האדם הנז' וגה שאתה נוצר \n"},{"index":10,"he":"מטיפה סרוחה וגם שאתה בעולם סזה החומרי ולא בג\"ע:\nאו ירצה כי הנה הבטחה האמיתית שישאל הצדיק בעולם הזה הלא השארת הנפש בעוה\"ב לראות \nבאור פני מלך חיים וכמ\"ש דוד בתפילותיו אחת לבדה שאלתי מאת ה' כי היא תכלית תקות \nהצדיקים ולכן אותה אבקש הלא היא שבתי בבית ה' לחזות ולראות בנועם ה' פניה בפנים מה \nשלא יכולתי לראות בעוה\"ז בגוף ונפש:\nועל בטחון הזה סובלין הצדיקים כמה מיני יסורים, ואחר הכל עונש צער המיתה וכל זה \nלחזות אחר מיתתם את כבודו ית' מה שלא זכו בחייהם ואם האדם הידוע והוא הצדיק הנקרא \nאדם ולא איש ולא גבר וכיוצא כמ\"ש אדם אתם וכו' אתם קרויין אדם וכו' ואם האדם יראני \nועדיין הוא חי בעוה\"ז מה יתרון יהיה לו בעוה\"ב ולמה יסבול אח\"כ צער המיתה על חנם \nכיון שבעוה\"ז ראני וזה תכלית השכר שהוא מקוה ומפני זה צריך שלא יראני האדם וחי עד \nאחר פטירתו:\nאו ירצה במ\"ש רז\"ל ויוצר רוח אדם וצורר רוח אדם כי אלמלא היתה צרורה היה האדם שומטה \n"},{"index":11,"he":"ממנו וכו' כנודע ענין על כרחך אתה נוצר וכו' כי הלא נשמת האדם חוצבה מפיו יתברך \nכמ\"ש ויפח באפיו נשמת חיים וכמ\"ש הרמב\"ן ז\"ל אין אדם נופח אלא ממה שיש בו כי זהו \nסוד היות ישראל נקראים בנים אתם לה' אלקיכה ואינה רוצה ללכת מאור החיים מפי אלוהים \nולהתקשר תוך הגוף הזה החומרי ולכן הוצרך השי\"ת לצור אותם בגוף הזה בעל כרחה ותענה \nהשי\"ת בעל כרחה עד כי כמעט נראה מעט עול בדבר ח\"ו כמ\"ש נורא עלילה על בני אדם והנה \nלא תקום פעמיים צרה ולכן השי\"ת מונע עצמו מלהתראות אל האדם בחייו כי בראות הנשמה את \nיוצרה תצא תיכף מן הגוף ותתקשר בנשיקות פיהו כבראשונה למקום שחוצבה ואינו מהראוי \nלענות' פעמים ושלא לקבלה וזה בטחון הבטיח השי\"ת את הנשמה שכאשר חראה את יוצרה \nשיניחה להתקשר עמו ותצא מן הגוף וזהו סוד משז\"ל כי לא יראני האדם וחי בחייהם אבל \nבמיתתם רואים וא\"כ לא תוכל לראות את פני יען כי אם יראני האדם בהיותו חי מוכרח \n"},{"index":12,"he":"שימות ואינן מן הדין שאחזור לענותה כבראשונה ולמונעה שלא תתקשר עמי ותצא מן הגוף \nוע\"כ אף אם אתה משה תאמר לי כי אתה רוצה להטיב את גופך שיראה את כבודי בעיני בשר \nהנה עיקרך אינה אלא בחינת הנשמה הקדושה שבך שלסיבתה אתה נקרא אדם כי הגוף נקרא בשר \nאדם וא\"כ אותה העקרי שהיא בחינת הנשמה לא תוכל לראות פני בהיותה תוך הגוף כי תיכף \nתמות ותסתלק וא\"כ למה תבקש טובת הגוף הנכרי ומכריע את הנשמה שהיא בחינת עצמך \nשבעבורה נקראת אדם וז\"ש לא תוכל וכו' כי לא יראני האדם באופן שאדרבה להראות כי מצאת \nחן בעיני איני רוצה להראותך את כבודו כנ\"ל:\nויאמר ה' וכו' יען כי הפסיק ואמר אמירה שנית לא תוכל וכו' ולא ביאר אמירה הראשונה \nאני אעביר כל טובי וכו' חזרה אמירה שלישית לבאר ענין האמירה הראשונה שלא נתבאר \nענינה וז\"ש ויאמר וכו' והיה בעבור כבודי וכו' והוא ביאור אל מ\"ש בתחלה אני אעביר כל \nטובי וכו' כמו שיתבאר והנה גם שאמרתי לך אני אעביר כל טובי אין כבודי שאעבירנו מכל \n"},{"index":13,"he":"מקום אשר תראה כי אם במקום המיוחד לי שכבר נתקדש בראשונה והוא הר סיני כמ\"ש וירד ה' \nעל הר סיני לדבר עשרת הדברים ואעפ\"י שנסתלקתי וחזרתי לעלות השמים אחר נתינת התורה \nלא זזה שכינתי משם והנה כבר מתחלה אותו המקום מיוחד בהר ההוא מקום שעמדו רגלי שם \nנקשר אתי ולא זזתי משם וז\"ש הנה מקום אתי ולכן שם אני רוצה לעבור ולא במקום אחר וזה \nלסיבת כבודי כנ\"ל ואף גם לתועלתך כי שם זכית לקבל התורה ממני וע\"י זכות הגדול ההוא \nיהיה לך התייצבות חזק ונצבת שם על סיבת הצור ההוא כי בו קבלת התורה וז\"א ונצבת ולא \nאמר ועמדת כמ\"ש באליהו צא ועמדת וכו' והוא מלשון יציב חלמא ומהימן פשריה וע\"ד \nויתייצבו בתחתית ההר ומהראוי היה שתיכף אכניסך בנקרת הצור כמו שיתבאר אבל לרמוז אל \nהזכות הנ\"ל תתייצב בתחלה על הצור ממש במקום הנ\"ל אשר בו קבלת התורה ולא תוך נקרת \nהצור ואח\"כ והיה בעת עבור כבודי לפניך כמו שהבטחתיך אני אעביר וכו' אז ושמתיך בתוך \n"},{"index":14,"he":"נקרת הצור נחבא שם כדי שלא תראה את פני בעוברי משם ותסתכן ותמות כנ\"ל ואמנם אני \nאמרתי שאעביר כל טובי על פניך ממש רק שאתה לא תראה ולא תסתכל בו וירא אני אולי מרוב \nחשקך ותאותך הגדולה לראותי תשגיח בי דרך פתח נקרת הצור בעוברי ממש דרך שם על פניך \nכמו שהבטחתיך ולכן ושכותי כפי עליך עד עברי הוא ענן כבודי הנקרא כף כמ\"ש בכפים עלו \nוכו' והרי נתקיים מה שאמרתי אני אעביר וכו' אמנם לא תראה פני כנ\"ל והנה בזה יספיק \nאל מה שהבטחתיך אמנם יען אמרתי לך לא תוכל לראות את פני כי הוא מהנמנע ואתה יען \nחשבת שאינו נמנע הקושיות לשאול גם ראיות הפנים וידעתי כי אתה עתה תתבייש לשאול \nמדרגה הקטנה ממנה כיון שדחיתי שאלתך לכן אני אשים את הדבר בפיך כי אעפ\"י שבחינת \nראיית הפנים מנעתי ממך הנה מדעתי ומרצוני אני מרוצה להטיב עמך להראותך את אחורי כי \nענין מה לא ראית בתחלה מן היום אשר דברתי עמך וז\"ש והסירותי את כפי וכו' ירצה \n"},{"index":15,"he":"ושכותי כפי עד עברי ואז טרם אתרחק לגמרי מפתח נקרת הצור אסיר את כפי היא ענן כבודי \nועל ידי כן וראית את אחורי כיון שבחינת פני לא הודתי לך וז\"ש אח\"כ ופני לא יראו \nאעפ\"י שהוא מיותר שכבר אמר לא תוכל לראות פני:\nאו ירצה במה שנדקדק עוד דהל\"ל ופני לא תראה לנוכח כמו שהתחיל וראית את אחורי ולא \nאמר ואחורי יראו וגם נדייק מ\"ש למעלה כי לא יראני האדם והל\"ל כי לא יראה האדם אתדם \nאת פני כמו שהתחיל לא תוכל לראות את פני. אבל הענין כי הנה משה שאל ממנו משפט כי \nכיון שמצא חן בעיניו יותר מכל הנבראים לסיבת' מעשיו כמ\"ש ואדעך בשם א\"כ למה יהיה \nשוה אליהם כי כמו שהם אינה רואים פניו גם הוא לא יראה בעיני בשר שגופו הטהור מכל \nשאר הגופות ראוי שיזכה לראות את כבודו לז\"א וראית את אחורי והענין הוא כי מדרגת \nהאחוריי' היא הבחינה שנקראת שכינת עוזו ית' אשר היא המדרגה הנקראת רוח הקודש והיא \nאשר נגלית לצדיק בעת פטירתו בסוד תוסף רוחם יגוועון אבל בחינת הפנים עצמו אפילו בעת \n"},{"index":16,"he":"הפטירה אינם נראים כלל עד היותם בג\"ע עצמו וכנודע וז\"ש לו הקב\"ה לא תוכל לראות פני \nכי הרי אפילו בחינת אחוריים לא יראני כלל שום צדיק וחי כלומר כ\"א דווקא בעת הפטירה \nואיך אתה רוצה לעלות כ\"כ מדרגות לראות הפנים עצמן ואף בהיותך חי בעוה\"ז לכן אמר לו \nעתה די לך שתעשה מדרגה א' על כל הנבראים והיא כי בחינת האחוריים שאין שום נברא יכול \nלראותם רק בעת פטירתם וראית את אחורי בתה בהיותך בחיים אבל לא בחינת הפנים ג\"כ כי \nהרי ופני לא יראו לשום צדיק כלל ואפילו בעת פטירתה ודי לך שגופך יראה בעיני בשר את \nאשר לא יראו כל הצדיקים כ\"א בעת פטירתם ולא תבקש שעיני גופך יראו את אשר אפילו \nנשמות הצדיקים לא יראו בעת פטירתם וז\"ש ופני לא יראו ולא אמר לא תראה ואחר שהודיעו \nאשר יעשה בענין אני אעביר כל טובי בכל הפרטים הנ\"ל בא להשלים הדבר במעשה ואז ויאמר \nוכו' הודיעו עוד ענין אחר הלא הוא כי להיות לו זכות וכח אל וראית את אחורי מה שלא \n"},{"index":17,"he":"זכה שום נברא כנ\"ל צריך שיבא בזכות קבלת לוחות התורה שנית. וז\"ש ויאמר פסל לך וכו' \nובזה יתבאר מ\"ש למעלה ונצבת על הצור באופן אחר והוא ונצבת על הצור לקבל לוחות שניות \nועי\"כ יהי' לך התייצבות לראות את אחורי כנ\"ל וזה שחזר אח\"כ ואמר פסל לך וכו' ונצבת \nלי שם על ראש ההר טאז ויפסול וכו' ועי\"כ זכה אל ראיית אחוריים וירד ה' בענן והוא \nכנגד מ\"ש למעלה ושכותי כפי הוא הענן וכנגד מה שאמר ונצבת על הצור אמר כאן ויתייצב \nעמו שם וכנגד אני אעביר כל טובי וכו' והי' בעבור כבודי וכו' אמר ויעבור ה' על פניו \nוכנגד וקראתי בשם וכו' אמר ויקרא ה' ה' וכו' כי הקבה\"ו היא שקרא ה' וזהו שהוזכרו ב' \nפעמים ה' ה' והושם פסוק ביניהם לדרוש ויקרא ה' ומה הוא שקרא ה' אל רחום וכו':\nאו ירצה כי הנה משה כאשר אמר לו ושלחתי לפניך מלאך אמר לו ראה אתה וכו' ואתה לא \n"}]}
