{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-73","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":73,"title":"קטע 73","hebrewTitle":"קטע 73","segments":[{"index":1,"he":"כלומר אין בזה היתר אכילה אא\"כ היא אכילה כוללת לכם יחד בהשואה אחת לך ולעבדך וכו' \nולבהמתך וכו' כדרך ההפקר שיד הכל שוה בו ובערך זה נקרא שבת הארץ האמנם שאף הספיחין \nיהי' אסורין לגמרי אפי' דרך הפקר זה אינו כיון שלא נעשה בהם מלאכה, וענין לא תזמור \nולא אמר לא תטע כענין אומרו לא תזרע רצה להודיענו כי גם הזמירה נטיעה היא כי ע\"י כך \nגדילים הפירות כי הזמירה מתחזקת כשאינם ארוכה ומתפשטת כנודע:\nאו ירצה ושבתה הארץ וכו' הרגיש הקושיא הנ\"ל כי הארץ דוממת ומה שביתה היא צריכה ומה \nטעם בשביתה זו לז\"א שבת לה' ירצה לצורך השי\"ת והענין במה שנתבאר טעם השביעית מה \nענינה והוא מה שפירשו בפ' וילך בענין מצות זה רק לכרמו וזה לשדהו בחריש ובקציר \nבנטיעה ובאסיפה תורה מה תהא עליה והאכילה מוכרחת לכן נתן להם יום אחד בשבוע הוא יום \nהשבת שישבתו בו מכל מלאכה ולא יהי' להם עסק אחר כי אם התורה אח\"כ נתן להם חודש הז' \n"},{"index":2,"he":"לז' חדשים הוא חודש תשרי כולו להשי\"ת בקדושה ובמצות ובתשובה כמשז\"ל ובחודש השביעי \nשהוא שבע מן המצות ומהיכן הוכרחו להוציא הדבר מידי פשוטו אלא נתכוונו למה שאמרנו כי \nכוונת חודש הז' הזה הוא להשביעם אז במצות:\nעוד נתן להם שנה אחת בכל ז' שנים שבת לה' לעסוק בו בתורה ולכן הי' הדברים במדרגה כי \nיום השבת הוא יום א' קצר יש בישראל כח לשבות מכל מלאכה ביום וחודש הז' שהוא יותר \nארוך רוב החודש נאסר במלאכה ולא כולו והשנה הז' א\"א לשבות בו מכל המלאכות כענין שבת \nלכן לא נאסר רק במלאכ' עבודת הארץ כדי שיעסקו בתורה וז\"ש ושבתה הארץ לא לסיבת עצמה \nאלא שבת לה' וכיון שעיקר שביתת הארץ אינה אלא לה' שיעסקו ישראל בתורה א\"כ ראוי לך \nכי שש שנים תזרע ותזמור ותאהוף ולא תתעצל כי כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה \nובזה יתורץ מה צורך להשמיענו שש שנים תזרע והי' די שישמיענו ושבתה הארץ בשנה \nהשביעית שדך לא תזרע וכו'. האמנם עצה טובה קמ\"ל דכיון דאני מצוך לשבות בשביעית \n"},{"index":3,"he":"לשתעסוק בתורה מוכרח אתה כי שש שנים תזרע וכו' כדי שלא תתבטל אח\"כ בשנה הז' לנטוע \nולזרוע ולא תוכל לעסוק בתורה ולכן בשנה הז' שבת שבתון יהיה לארץ כדי שיהיו שבת לה' \nולכן שדך לא תזרע שלא תתבטל מעסק התורה:\nואמנם את ספיח קצירך וכו' גם הוא לא תקצר בריבוי כנ\"ל יען יש בו טורח מלאכה וביטול \nבעת הקצירה והבצירה והאסיפה ותתבטל גם בזה מעסק התורה האמנם והיתה שבת הארץ לכם \nלאכלה ולא נאסר לגמרי להיותו שבת לה' כנ\"ל אלא לענין זה יהי' נקרא שבת הארץ בלבד \nולא שבת לה' והוא שתלקוט מעט מעט הראוי לאכילה לפי שעה כדרך לבהמתך ולחי' אשר בארצך \nאשר אינם קוצרים ובוצרים ביחד לצורך השנה כי זה ביטול מעסק התורה אמנם תהי' כל \nתבואתה כולה ר\"ל כמו היא הרבה לא תבצרנה ביחד אלא תניחוה לאכול כדי שיעור אכילה \nואכילה בלבד וז\"ש לאכול. גם ירמוז כי לא די שאין איסור בדבר זה אלא אדרבה הוא מצוה \nלפי שבאופן זה אדרבה מתקיים שבת לה' היטב כי בהיות לכם מה לאכול תוכלו לעסוק בתורה \n"},{"index":4,"he":"וז\"ש והיתה שבת הארץ לאכלה כלומר על ידי שתאכלוהו ותקיים היטב היות שבת שתוכלו \nלעסוק בתורה כי אה לא יהי' לכם מה לאכול לא תעסקו בתורה וכיון שכן עיקר הכוונה \nלהתירו אינו אלא לכם שתעסקו בתורה וז\"ש לכם לאכלה אלא שכיון שבהכרח הוא שיש לך עבד \nואמר ושכיר המסייעך בשש שנים בזריעות השדה ויש לך בהמות לחרישה ולעבודה לכן נתת \nהיתר גם להם לאכול:\nאו ירצה והיתה שבת הארץ וכו' לשון שכר כלומר וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית אנו \nועבדנו ובהמתנו לז\"א אם תקיימו מצות השביעית ע\"ד הנ\"ל מבטיח אני אתכם כי הספיחי' \nהגדילים מאליהם שלא ע\"י מלאכה אלא דרך שביתה כי ע\"כ נקראים שבת הארץ יהי' הסתפקות \nבה שיספיק לאוכלה לכולכם לך ולעבדך וכו' ואף גם לבהמתך שאתה צריך להם לשחיטה \nולחרישה ולמשא ולא עוד אלא אפילו אל החיות שאינם ברשותך אלא שיש לך קצת הנאה מהם \nלפרקים כאשר תצוד ציד חיה אשר תאכל הנה בהיותה בארצך יספיק זכותך שבספיחים ההם יהיה \n"},{"index":5,"he":"לאכול לכל הצורך להם:\nובזה יתורץ ג\"כ אומרו כי תבואו אל הארץ אחר מה שאמר למעלה בהר סיני לאמר כלומר הנה \nבהר סיני נתתי לכם כל התורה ואמנם כי תבואו אל הארץ מוכרחים אתם להתבטל מעסק התורה \nבעובדיכם את הארץ ע\"כ אנכי מצווך לאמר ושבתה הארץ שבת לה' לשתעסקו בתורה שנתנה לכם \nמהר סיני. ובאומרו שש שנים תזרע כבר הקשינו כי הוא מיותר ותירצו ב' דרכים או \nשהכוונה להשוות דין איסור השביעית אל היתר השש שנים או שעצה טובה קמ\"ל הנזכר גם \nאפשר ירמוז אל מה שנודע כי לא די שאסור לחרוש ולזרוע וכו' בשביעית אלא אף גם בערב \nשביעית אסור לחרוש או לנטוע לצורך השביעית כנודע שיעור הזמנים שקצבו חכמים במשנה:\nובזה יתורץ ג\"כ קושייא אחרת דהל\"ל שש שנים תזרע שדך ותזמור כרמיך כי שש שנים לבד הם \nולא שש ושש האמנם ירמוז אל הנ\"ל באופן זה כי כמו שזריעת השדות אינ' חשש שנים שלימות \nכי הלא היורה והרביעה אינה מתחלת מתחילת תשרי אלא או בחשוון או בכסליו ואח\"כ בפסח \n"},{"index":6,"he":"זמן קציר שעורים לעומר ובשביעית קציר חטים לשתי הלחם ונמשך חודש או שני חדשים ואח\"כ \nבאב ובאלול עבר זמן הקצירה בארץ ישראל המבכרת פירותיה א\"כ אין כל שנה מהם בבחינת \nהזריעה שנה תמימה מיום ליום וז\"ש שש שנים תזרע שדך ועד\"ז יהי' שש שנים של נטיעה \nבאילנות אף על פי שאפשר להיותה שנה תמימה יהיו השנים של הנטיעה כמו השנים של הזריעה \nשבסוף השנה בטלים ממלאכת הקצירה וא\"כ ערב שביעית שהוא שנה ששית לא תוכל לחרוש או \nליטע אילנות בסופה כנ\"ל:\nגם ירמוז אל מ\"ש ר' ישמעאל על ואספת דגנך וכו' דברים ככתבן שצוונו השי\"ת שינהוג בהם \nדרך ארץ כמ\"ש כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וז\"ש בהר סיני לאמר וכו' כי אעפ\"י \nשבהר סיני נתתי לכם התורה ואמרתי לכם והייתם לי סגולה וכו' איני מכביד ומטריח עליכם \nשלא תעסקו כלל במלאכת דרך ארץ כדעת רשב\"י החולק על ר' ישמעאל אמנם כי תבואו אל הארץ \nוכו' שש שנים תזרע וכו' אתה בעצמך ואספת וכו':\n"},{"index":7,"he":"ועוד טעם אחר לפי שגם בזריעות הארץ ובאסיפה יש הכרח לכמה מצות הלא הם לא תחרוש בשור \nוחמור לא תזרע כלאיה כי תקצור קצירך וכו' פאה ולקט ושכחה ומעשרות וכל אלו מצוה בך \nיותר מבשלוחך וא\"כ טוב הוא. שאתה בעצמך תזרע וכו' לקיים המצות הנ\"ל על ידך ממש וזה \nירמוז באומרו שדך כרמך ולא אמר השדה או הכרם לרמוז אל משה\"כ ובוצע ברך ניאץ ה' כי \nהמקיים מצותיו כראוי בענין הזריעה וכו' אז נאמר בו והארץ נתן לבני אדם ואינה גדל \nבידם ונקראת שדך כרמך ואם אינך מקיימין אז נאמר לה' הארץ ומלואה והנהנה ממנה מעל \nועליו נאמר גוזל אביו ואמו:\nאו ירצה ע\"ד רמז כי תבואו אתם הנשמות הנקראים בני ישראל סבא הוא השי\"ת. כנודע בסוד \nויקרא לו אל אלהי ישראל כי כיון שהשי\"ת הוא אלהי ישראל והנה גם הוא יתברך נקרא \nישראל לכן ג\"כ קרא לישראל התחתון אל כשמו והרי כי הקב\"ה ויעקב נקראים אל וישראל. \nוכאשר תבואו מעולם הנשמות אל העוה\"ז השפל בעת יצירת הולד הוא הגוף הנוצר במעי אמו \n"},{"index":8,"he":"מיסוד עפר הנקרא ארץ וירידה זו אני הוא העושה כך כמ\"ש ועל כרחך עתה נוצר וכו' וז\"ש \nאשר אני נותן לכם גם שלא נאמר שהנשמה נוצרהה ע\"י הקב\"ה והגוף ע\"י אביו ואמו הגופנים \nכי אינו כך אלא גם הגוף הנוצר בארץ אני הוא. הנותנו לכם כי הכל הוא מעשי ידיו \nומתחילה נתן הקב\"ה כח באיש ואשתו להוליד הגיף ההוא כנודע וא\"כ מאחר שגם הגוף שלי \nהוא וכמו' שאנו עתידין לבאר בעזה\"י על פסוק כי לי הארץ א\"כ מוכרח אני כמו שאני חס \nעל הנשמה אחר הפטירה לתת לה שכר טוב ומנוחה בעוה\"ב גם אחוס טל הגוף כי הכלי שלי הוא \nולכן מחלה אני פניכם שתחוסו גם על גופותיכם שאחר הפטירה יהיה לו מנוחה בקבר כמ\"ש \nונחך ה' תמיד והשביע וכו' וגם עצמותך שהם הגוף יחלוץ וכו' כנודע בספר הזוהר ענין \nהמנוחה העצומה שיש אל גוף הצדיק בקבר ע\"י הנפש השורה על הקבר וז\"ש ושבתה הארץ ולא \nשביתה גופניות שתשבות ממלאכה כי גם גופות הרשעים שובתים ממלאכה בקבר אמנה תשבות שבת \n"},{"index":9,"he":"לה' כי שם נמשך לו מנוחה מן הש\"י כמ\"ש ונחך ה' וכו' משא\"כ גוף הרשע שדין שמים \nהעליון נשפט בו בקבר בסוד חיבוט הקבר ובסוד ויצו וראו בפגרי אנשים וכו':\nוהודיע ע\"י מה תשבות הארץ שהוא הגוף ואמר שש שנים וכו' הנה ימי שנותינו שבעים שנה \nוכל עשרה מהם נקרא בחינה אחת ולכן השבעים נקראים שבע שנה בסוד אי\"ק בכ\"ר ואמנם \nהששים שנים ראשונים עדיין יש בך כח כיון שלא הגיע לעשרת שנים אחרונים שנאמר בהם בן \nשבעים לשיבה החלושה מן הזקנה ולכן ששים שנים הראשונים תזרע שדך הוא חלקך שבארץ \nהחיים אשר עליו נאמר עובד אדמתו ישבע לחם ובסוד לעבדה ולשמרה במצות עשה ולא תעשה \nוכנגד מצות עשה לעבדה אמר תזרע שדך מקומך המיוחד לך בג\"ע הנקרא ארצות החיים וכנגד \nמצות לא תעשה שהם לשמרה חמר שש שנים תזמור כרמך ולז\"א תזמור שהם כריתות הענפים \nהרעים המסתעפים בזמורות הכרם המזיקין מלתת כחו בו והוא כנגד סור מרע כריתות העבירות \nולזה לא אמר תטע כרמך אלא תזמור. והנה השככר המזומן לך ע\"י הזריעה והזמורה האלו \n"},{"index":10,"he":"נקראים תבואה ולכן ואספת את תבואתה תכניסה באוצר העליון ותאספה משם כי שכר מצוה \nבהאי עלמא ליכא אלא כל כוונתך לא תהי' לקבל פרס עושר בעה\"ז אלא בעולם הבא וכמ\"ש \nמונבז המלך אני גנזתי באוצר שאין היד שולט בו:\nאו ירצה הזהיר אל מ\"ש ר' מיאשה בר ברי' דר' יהושע בן לוי כד אתנגיד שמעתי שהיו \nאומרים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו וכמו שמצינו כמה חכמים במס' חגיגה שהי' מחלים \nפני מלאך המות הניחני עד שאחזור תלמוד שלשים יום. והנה פרי כל מה שהאדם אוסיף \nבעוה\"ז הוא תלמוד תורתו הנקראת תבואה אשר היא גנוזה בעה\"ב כי ממנו יאכל שם כנ\"ל על \nעובד אדמתו ישבע לחם בעה\"ב וז\"ש ואספת את תבואתה ר\"ל מה שעסק גופך הארץ הנזכר בתורה \nאסוף תלמודך בידך כנ\"ל, ובשנה השביעית בסוף שבעים שנה אז שבת שבתון יהי' לארץ אחר \nהפטירה כנ\"ל וזה סוד טעם משז\"ל שביעית אינה משמטת אלא בסופה כי השמטת הנפש מן הגוף \nבסיום השבעים שנה היא ולא אחר הששים שנה וביאר כי הנה העה\"ב דומה אל יום השבת אשר \n"},{"index":11,"he":"אסור בכל עשיות מיני מלאכות ומי שטרח בע\"ש יאכל בשבת כי שם נקרא שבת לה' שדך לא \nתזרע וכו' כמ\"ש כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך כו' ירצה כי כדמיון היד אל הגוף כלי \nשאינו יכול לעשות מאומה כי אם ע\"י הידים כן דמיון הגוף אצל הנשמה שאין הנשמה יכולה \nלקיים מצות אלא ע\"י הגוף ולכן קראו בלשון ידך האמנם הגוף אין בו כח להתנענע אלא על \nידי הנשמה המניעו ונמצא כי הנשמה כח הגוף וז\"ש כל אשר תמצא ידך שהוא גופך לעשות \nבעה\"ז מצות מעשיות כי כל המעשה תלוי בגוף החומרי אלא שאי אפשר לו לעשותו אלא ע\"י \nכחך שהוא הנשמה עשה בעה\"ז כי שם בעה\"ב אחר הפטירה אין מעשה וחשבון וחכמה כלל אל \nהגוף היורד לקבר הנקרא שאול וז\"ש בשאול אשר אתה הולך שמה משא\"כ הנשמה שאינה הולכת \nלקבר הנקרא שאול אלא בעה\"ב כי יש לה חכמה ודעת ועסק חורה לאין קץ מן העה\"ז וגם מעשה \nיש לה שם כמבואר אצלינו בענין ר' חייא בפ' הפועלים שהאבות מתפללים בכל יום וכיוצא \n"},{"index":12,"he":"בזה וגם חשבון יש לה שם כמבואר אצלינו כי בכל זמן עלייתה ממדריגה למדריגה יותר \nעליונה חוזרת לתת חשבון על דברים יותר דחים כפי בחי' מעלת אותה המדריגה וזהו סוד \nשמואל שאף שעבר זמן שמת נתיירא מן החשבון והדין כמשז\"ל על אלהים ראיתי עולים מן \nהארץ זה משה ואהרן וכו' וז\"ש שדך לא תזרע וכו'. את ספיח וכו' נודע מה שאמרו ז\"ל על \nאורך ימים בימינה כי העוסק מאהבה הנקרא ימין שכרו הוא אורך ימים בעה\"ב עולה שכולו \nארוך והעוסק לתשלום שכר בעה\"ז הנקרא שמאלה שכרו הוא עושר וכבוד בעה\"ז ואמנם התבואה \nהנזרעת בכוונה ע\"י אדם הם הנרמזים למעלה על ואספת את תבואתה בעה\"ב כנ\"ל ואמנם המצות \nהנעשים שלא בכוונת אהבה נמשלים אל הספיחים שצומחים מאליהם בלתי כוונה ואת ענבי \nנזירך שהפריש והזיר דעתו מהן ויעשו מאליהן כי כל אלו הם שכרם בעה\"ז ופה נקצרים \nונבצרים ולא בעה\"ב הנקרא שנת השביעית כנ\"ל וז\"ש את ספיח קצירך לא תקצור ואת וכו' \n"},{"index":13,"he":"והטעם הוא כי שנת שבתון הוא שיהי' לארץ אבל ספיח קצירך הוא בעה\"ז ואמנם התבואה \nהעקרית שאספת בשש השנים לצורך שנת השביעית הנקראת שבת הארץ הלא והיתה שבת הארץ הנ\"ל \nלכם לאכלה אז בעה\"ב ולא בעה\"ז:\nוביאר גודל שכר העוסק בתורה לשמה כי לא די שיבא לו שכר בעה\"ב אלא גם כל הנלוים אליו \nבעה\"ז יזונו שם בזכותו וז\"ש לך ולעבדך מי ששרת אותך בעה\"ז כעבד אע\"פ שהוא לא עסק \nבתורה כי גדולה שמושה יותר מלימודה זזה בין אם הי' זה זכר הנקרא עבד או נקבה הנקראת \nאמתך יש להם שכר טוב בעמלם גם למי שנשכר לך בשכר ועסק בתורה בשביל ממון וז\"ש \nולשכירך גה לתושבך שלא עסק בתורה כלל אפילו בשכירות ממון העה\"ז אלא שישב עמך בלבד \nבסוד והוי מתאבק בעפר רגליהם לפי שהי' גרים ודרים עמך יספיק זכותך להם, ולא די כל \nאלו שדומין לאנשים כי עסקו בתורה או שישבו אצלך בבית המדרש אע\"פ שלא עסקו ממש \nבתורה. וכמשז\"ל הנכנס לבית הכנסת ואינו יודע לקרות ישב מעט ואח\"כ יצא ועליו נאמר \n"},{"index":14,"he":"אשרי יושבי ביתך אלא גם עמי הארץ הנמשלים לבהמתך כמשז\"ל על לא יהי' בך עקר ועקרה \nובבהמתך בהמין שלך לא יהי' עקרים מן התורה וז\"ש ולבהמתך ולא די בבהמין שלך כי \nלהיותם מתלוים טמך יש להם קצת ריח תורה אלא אף גם תהא מגין בזכותך על כל בני דורך \nאשר לא הי' חיים וקיימים בעה\"ז אלא בעבורך להיותם חיים בארצך וז\"ש ולחי' אשר בארצך \nלכל אלו תהי' כל תבואתך לאכל להם כמו שמצינו בר' פרידא שא\"ל בת קול ניחא לך דאזכי \nלכל בני דרך לעלמא דאתי:\nאו ירצה כי ה' כחות נשמה הם בסוד ה' פעמים ברכי נפשי וכל אלה כחות עליונים ועוד יש \nכחות תחתונים בסוד נפש הבהמיות והצומחת לכולן וכנגד היחידה אמר לך כי הוא עצמות \nהנשמה ושרשה ואל החיה קרא עבדך עבד היחידה אבל הוא זכר בסוד החכמה ואל הנשמה שהיא \nבינה נקבה אמר אמתך ואל הרות קרא שכירך בסוד מטטרו\"ן כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו \nואל הנפש קרא חושבך כי זו יושבת תמיד עם הגוף לא יפרד ממנה רגע כמו שאר ד' כחות \n"},{"index":15,"he":"כנודע. והנה כל ה' חלקים האלה שורשם מלמעלה ונקרא הגרים עמך עם הגוף בסוד גר אנכי \nבארץ כי אין העה\"ז שלהם ובפסוק אחר בפ\"ע רמז שכר החומרים הלא הוא הגוף הנקרא בהמתך \nכבהמה הנעשית מרכבה אל האדם שהם ה' חלקי הנשמה כנודע ולחי' הם נפש החיונית הצומחת \nוכו' אשר זו נקראת נפש הבהמה היורדת היא למטה בארץ וז\"ש אשר בארצך ולכולם יהי' כל \nתבואתה של הארץ הזו שהוא הגוף כנ\"ל שטרח בעה\"ז יהי' די לכל הנ\"ל לאכול:\nאו ירצה ע\"ד רמז אל מ\"ש רב קטינא שיתא אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב וז\"א כי תבואו אל \nהארץ כאשר נשמות בני ישראל סבא באים אל העה\"ז הנקרא ארץ אל תחשבו ח\"ו שהעולם קדמון \nוכפי זה מוכרח הוא שתמיד ישאר בקיומו כסברת הכופרים אמנם העולם מחודש ואני בראתיו \nוז\"ש אשר אני נותן לכם כי אני האלוה שבראתיו והוא שלי ולכן ברשותי הוא עומד שיתנו \nלכם וכיון שהוא כן אם כן מעתה תוכלו להאמין כי עתידה הארץ לשבות באלף הז' וחד חרוב \n"},{"index":16,"he":"וטעם השביתה הזו להורות כי אני בראתיו ככתוב כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ \nוביום השביעי שבת וינפש והנה יומו של הקב\"ה אלף שנים כמ\"ש כי אלף שנים בעיניך וכו' \nולהורות כי אני בראתיו בששת ימים וביום השביעי שבת לה' כמ\"ש ויום השביעי שבת לה' \nאלהיך וכו' כך האלף הז' הזה יהי' שבת לה' למען יכירו כי אינו קדמון וכמו שבידי \nבראתיו בידי הוא היכולת להחריב אותו. שש שנים וכו' כמו שאני עשיתי מלאכה בו בששת \nימים כן אתם ששת שנים שהם שיתא אלפי שנים תזרע ארצך וכו' ובכלל דבריו נתן טעם כי \nמכיון שעתיד להחריבו באלף הז' א\"כ למה טרח לבראתו לז\"א שש שנים וכו' ירצה מה שאז\"ל \nעל בראשית ברא וכו' בשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו שיעסקו במצות ובתורה הנקראת \nראשית דרכו ברא אלהים את השמיה וכו' כי העה\"ז עולם המעשה ורצה הקב\"ה שלא יהי' \nלישראל בושה באכלם משולחן גבוה בחנה דמאן דאכיל דלאו דיליה בהיל לאסתכלא ביה ונתן \n"},{"index":17,"he":"להם עולם המעשה היות להם פתחון פה לאכול משכר טרחם בעה\"ז הגנוז להם לעה\"ב שהוא אלף \nהז' כנודע וז\"ש שש שניה וכו' וע\"י טרחך בתורה ובמצות תאסוף את תבואתה ותגנוז אותה \nבעה\"ב להיות התבואה והשכר ההוא גנוז לעולה הבא אלף השביעי וז\"ש ובשנה השביעית שבת \nשבתון וכו' ירצה שבת לבחינת הנשמות שאין להם שם טורח ומעשה כמ\"ש ושה ינוחו יגיעי כח \nבתורה ובמצות ושבתון יהי' לארץ עצמה שלא תטרח הארץ ותצמיח זרעיה ופירותיה כבתחלה \nוז\"ש שבת ושבתון וכו':\nאת ספיח וכו' הודיע כאן מ\"ש בספר הזהר פ' פקודי ובפ' שמות כי בהני שיתא אלפי שני:\nחסר קטע:\n \n"},{"index":18,"he":"ספר עץ הדעת טוב - פרשת בחוקותי:\nאם בחוקותי תלכו וכו'. למעלה הזכיר שתי מצות הא' לא תעשו לכם אלילים והב' את שבתותי \nתשמרו. בא עתה להודיע מה שהודיענו רז\"ל כי הכופר בע\"ז כמודה בכל התורה כולה והמשמר \nשבת כמקייה כל התורה כולה וזהו שסמך אם בחקותי ואת מצותי וכו' כי בהיותכם מקיימים \nשתי המצות הנ\"ל כאלו אתם מקיימים כל החוקים והמצות. או יהיו ענין הסמוכות למעלה אמר \n"}]}
