{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-8","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":8,"title":"קטע 8","hebrewTitle":"קטע 8","segments":[{"index":1,"he":"כדמיון הבאר נובע ומשביע כל העולם כולו וז\"ש ויצא יעקב מא\"י הנק' באר שבע ע\"ש שבחה \nהנפלאה כי משם יושפע כל העולם ועזב כל השבח הזה וילך חרנה היא חו\"ל כמו שיתבאר:\nאו יקרא א\"י באר שבע לסיבה אחרת הלא היא כמ\"ש בס' הזוהר פ' ויחי כי ירושלים עומדת \nעל ז' הרים 'והנה אלו הז' הרים הם ג\"כ בחינת ז' העמודים הנז' במס' חגיגה הם העומדים \nתחת אבן השתיה נקודה אמצעית של העולם כולו הנק' כדור הארץ עגול כמין כיפה ותחתיה \nהז' תהומות אשר עליהם טומדים ז' העמודים הנז' ועל כל עמוד ועמוד חקוק שם ההויה \nועומדים סביב תחום א\"י כדמיון ע' חלונות שיש ברקיע העומדים סביב א\"י כנז' בס' הזוהר \nפ' ויקהל וכל עמוד מאלו הז' כלול מעשר באופן שהס שבעים עמודים מושב אל השבעים שרים \nאחרים תחתונים העומדים בשבע תהומות זולת הע' שרים שברקיע והם נק' מים הזדונים וזהו \nסוד \"אזי עבר על נפשנו וכו' כי אלו ע' השרים הנק' מים הזדונים העומדים בתהומות הנק' \n"},{"index":2,"he":"מצולות ים וחושך ע\"פ תהום כמו שית' ומקומם הוא שם למטה מן הארץ אשר אנו עומדים \nבאופן שהם חחת נפשנו ולמטה ממנו בז' תהומות וכאשר ישראל חוטאים מתגברים ורוצים \nלעלות בעה\"ז על נפשנו לשטוף אותנו מן העולם וז\"ש אזי בעת שחוטאים ישראל עבר על \nנפשנו המים ההם הנק' זידונים על שמתגאים בזדון לעלות הפך מרצונו ית' אשר שם אותם \nבתהומות כנודע כי זה עצמו ענין שבעים פרים שהיו קריבים בחג כמנין שעיר עזאזל בי\"ה \nושעיר חטאת בראש חדש ואז היו מנסכין המים דרך נוקבא התהום שירדו לאותם ע' שרים \nהתחתונים שלא יקטרגו עלינו וימנעו מלעלות המים התחתונים להשקות שרשי האילנות וכל \nהארץ והמעינות כנודע. גם זהו \"סוד ירושלים הרים סביב לה וכו' הה הז' עמודים והם \nכדמיון ז' הרים גבוהים עומדים בסבוב סביב לה כנז' לקבל השפע משם וע\"כ הר מהם נחקק \nשם ההויה להיותו סביב לעמו ישראל אשר בירושלים להצילם מידם וז\"ש וה' סביב לעמו. \n"},{"index":3,"he":"והענין במה שידעת כי כל הקליפות נק' שמרי היין הקדוש הנק' גבורה ונק' שם אלדי\"ם \nקדושים שופטים בארץ והשמרים והקליפות הם השוטרים מפועלי הדין בתחתונים וגם הם נק' \nאלדים אלא שהם אחרים ר\"ל שאינן דומים אל האלדים קדושים \"וזהו סוד אלדים אחרים ואלו \nהשבעה עמודים הם ז' שמות אלדים כוחות מדת הדין העומדים שם להכניע את הקליפות שבעים \nשרים תחתונים שמרי היין הנק' מים הזדונים וכנודע כי שם הנז' ברבועו א' א\"ל אל\"ה \nאלדי\"ם הוא בגי' ר' ועם שורשם שהם ה' אותיוו הרי הר וכ\"ז בזמן שיש צדיקים וכשח\"ו \nחוטאים הקליפות מתגברות ושם אלדים הק' לא יכול להכניעם כי שואלים ממנו משפט צדק ואז \nצריך שמדת הרחמים הנק' שם ההוי\"ה תתגבר עליהם לרחם על ישראל עמו לפנים משורת הדין \nוז\"ש וה' סביב לעמו הם ז' ההויו\"ת הנחקקות בז' ההרים שבעה שמות אלדים כנז', וזהו \nסוד מכין הרים בכוחו וכו' כי ההרים הנז' הם מכוונים תחת כיפת הכדור ארציי כנז' וזה \n"},{"index":4,"he":"בכוחו ית' הם ז' הויות שבהם כ\"ח איתיות גם זהו סוד עושה ארץ בכוחו וכנגדם ו' תיבות \nבפסוק בראשית ובהם כ\"ח אותיות כי בהם נבראו שמים וארץ הנז' בפסוק זה ולהיות שאם לא \nברית התורה חוקות שמים וארץ לא שמתי לכן נרמזו גם בפסוק ראשון של י' הדברות וידבר \nאלדים את כל וכו' כי בו ז' תיבות וכ\"ח אותיות וזהו סוד מכין הרים בכוחו כנז':\nוהנה נתבאר כי אלו ז' ההרים הם בנקודת אמצעית של כדור הארץ הוא ירושלים שעליה נאמר \nהיושב על טבור הארץ כנודע כי כל כדור הארץ כדמיון אשה נקיבה לנגד השמים שהם זכר ויש \nבה רמ\"ח אברים עין הארץ פי הארץ ערות הארץ טבור הארץ וכו' וירושלים היא טבור הארץ \nמקום חגירת האזור במתני האשה וז\"ש נאזר בגבורה כי להיות 'הארץ נאזרת במקום מתניה \nבגבורה הם ז' שמות אלדים הנז' לכן הכין הוא ית' ההרים הנז' במדת הרחמים ז' הויות \nהנק' כחו כנז', וביאר למה הוצרך לזה ואמר כי הטעם הוא להיות משקיט ומשבית שאון ימים \n"},{"index":5,"he":"וגלי המים הזדונים והקליפות ברצונם להתגבר ולעלות כנז' הלא הם ע' שרים התחתונים \nשבז' התהומות הממונים על ט' אומות הנק' לאומים כי האומות עצמן נק' עמים או גוים \nוהע' שרים נק' לאומים כי אין לאום אלא מלכות כמ\"ש ז\"ל וז\"ש והמון לאומים יראה \nלהשקיט המיית הלאומים הנז' מעל ישראל:\nגם זהו סוד לא תשא את שם וכו' וחזר שנית לומר את אשר ישא וכו' והיה מספיק באו' כי \nלא ינקה וכו' אך הענין במ\"ש ז\"ל בס' הזוהר כי הנשבע לשוא גורם להחריב העולם ע\"י \nמימי התהום כמו שנבאר הלא הוא מש\"ה המרגיז ארץ ממקומה וכו' יראה כי סתם ארץ היא א\"י \nכנ\"ל על הנותן מטר על פני ארץ וכו' כי הנשבע לשוא גורם שהב\"ה ירגיז וירעיש הארץ \nהנז' ממקומה יראה כי התחלת רגיזתה היא בנקודת הטבור הנק' אבן השתיה שעליה נאמר \nולהביאך אל המקום וכו' וכמו שנבאר בו בפסוק ויפגע במקום וכו' וז\"ש המרגיז ארץ \nממקומה ואז עמודיה הז' אשר תחת המקום ההוא יתפלצון ע\"י שבועת שוא כי שבועה לשון \n"},{"index":6,"he":"שבעה ואות ו' יתירה היא צורת העמודים כעין ווין כי שבועה יראה שבעה ווי\"ן אשר ז' \nהויות חקוקים עליהם וע\"י השבועה יתפלצון כי הז' הויות הנחקקות שם פורחות להם כנז' \nבפ' יתרו עד שהב\"ה ברחמיו רומז לאותו מלאך לחזור לחקקם שם ולולי זה היו הקליפות מים \nהזדונים שוטפות העולם וז\"ש כי לא ינקה ה' את הנשבע לשוא הנז' יען גורם לישא את שמו \nהם הז' הויות החקוקות שם בשביל שבועת השוא שנשבע באופן כי אומר את אשר ישא את שמו \nאינו ענין השבועה עצמה אבל פירושו את הגורם לישא את שמו מעל הז' עמודים כנז' לשוא, \nגם מ\"ש שנית לשוא יראה במ\"ש שאמר בספר הזוהר כי הקליפה נק' שוא ושקר בסוד הבל המה \nמעשה תעתועים הפך וה' אלדים אמת ונמצא כי גורם לישא את שמו ית' לשוא הם ז' ההויות \nהנחקקות שם בז' העמודים כדי להגביר את הקליפה הנק' שוא הם המים הזדונים לשטוף את \nהעולם. גם זהו סוד והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום אותיו' המות הוא מלאך המות \n"},{"index":7,"he":"והקליפה היושבת בתהום כנז' ולכן הוצרך להיות ורוח אלדים מרחפת הם ז' ההויותשהם \nפנימיות רוחן ונשמתן אל ז' העמודים הנק' אלדים מרחפת הרוח הנז' על פני המים נוגעים \nבהם להכניעם ואינן נוגעין שלא לערב קודש בחול וגם זהו סוד מרחפת אותיות מ\"ת ר\"ח\"ף \nכי הוא פורח על המות היא הקליפה נוגע ואינו נוגע כנז' כיונה זו המרחפת כנז' בבראשית \nרבה:\nגם תבין בזה ענין יוה שבת כי העולם הוא שש קצוות הם הנק' חוצה לארץ קצות הארץ מדור \nע' אומות הנק' ששת ימי החול ולכן הותרה המלאכה בהם בהבלי מלאכות העוה\"ז המוכן להם \nואמנם עבור הארץ נקודת המרכז היא יום שבת קדש כדמיון בת עינו של אדם כנז' בס' הזוהר \nבפ' שלח כי כל העולם נמשל כדמיון גווני עינו של אדם כמו שנת' לעיל וירושלים הוא \nהשחור בת העין אשר משם נמשך הראות וההשגחה וזהו סוד שבת ש' ב\"ת כי הש' הם ג' גווני \nהעין והנקודה פנימית נק' בת עין כנז' בס' התקונין וס' הזוהר פ' ויקהל, העולה מכל זה \n"},{"index":8,"he":"כי ארץ ישראל נק' באר שבע כי ממנה שהיא נקוד' האמצעית נודע השפע לכל ו' הקצוות אשר \nעם הנקודה עצמה הם שבע וגם תחתיה עומדים ז' עמודים כנז' ותמורתה היא חו\"ל הנק' חרנה \nאם כפשוטו כי לא בחר ה' רק בירושלם ואת חוצה לארץ חרה אפו בה ושנא אותה ואם ע\"ד רמז \nנק' חרנה כמו שנבאר, והענין כי בחו\"ל אשר שם אומות העולם מתנהג עמהם בשם אלדים מדת \nהדין אשר ממנו חרון אף וזהו וילך חרנה כמ\"ש מלך אלדים על גוים אבל בא\"י כתיב כה אמר \nה' מלך ישראל ונק' באר שבע כנז', ועוד יש בזה בדרך הסוד הלא הוא כי שם אלדים היא \nמדת הדין וסתם ב\"ד אינו פחות מג' דיינים וזהו סוד כי אלדים שופט כנגד הדיין האמצעי \nהמכריע וממנו עיקר המשפט כי ב' הדיינין האחרים זה היושב בימין ישפיל כף המאזנים של \nזכות להכניעם לרחם על האדם וזה שבשמאל ירים כף המאזנים של זכות להחמיר עליו ויבא \nאלדים השלישי בלשון המאזנים שבין שתי הכפות האמצעי המכריע ביושר ולא ישפיל ולא ירים \n"},{"index":9,"he":"ועל פיו נגמר המשפט כי הלכה כדברי המכריע ואם כפי הפשט קשה מאד דהול\"ל לזה ישפיל \nולזה ירים שהם הבעלי דין וכפי הרמז יחזור אל הדיינין עצמם וזהו זה וזה כנז' הרי כי, \nהם ג' דיינין והם ג' שמות אלדים ב\"ד של ג' והם בגימ' רנ\"ח וזהו סוד יגעתי בקרחי \nניחר גרוני וכו', והענין במה שנודע ענין ז' ית שהם סוד ו' קצוות ונקודת המרכז שהם \nסוד שבע ספירות התחתונות הנק' גוף שבהם ז' שמות אלדים ובפנימיותם ז' העמודים הנ\"ל \nהנק' באר שבע ואמנם נכללין בג' קוים ימין ושמאל אמצע כנודע ושלשתן נשרשו למעלה \nבבינה הנק' גוון שהוא בגימט' ג\"פ אלדים כנ\"ל וכל הקולות והדבורים יוצאים משם בסוד \nוידבר אלדים ויאמר אלהים יען כי שלשתן נכללין אח\"כ בפה כי כן פה עם הכולל בגימ' \nאלדי\"ם ובזה יובן ענין ויאמר אלדים הנז' בכל יום מז' ימי בראשית כי יש בהם תימה \nגדולה למי היה אומר יהי אור וכן כיוצא והלא ביום ראשון עדיין לא נבראו המלאכים \n"},{"index":10,"he":"לשנאמר כי בהם נתייעץ כמ\"ש ז\"ל על ויאמר אלדים נעשה אדם ובס' הזוהר פירשוהו היטב \nע\"ד ה'נז' כי אותם ז' אלדי\"ם שבז' תחתונות הנק' ז' ימי בראשית היו אומרים כן אלא ז' \nהויות רוחניותם כן ונוטלים רשות מהם והבן זה היטב כל אלדים ביומו המתיחס לו ואלו הן \nז' קולות אשר במתן תורה:\nונחזור אל הענין כי בהיות התחתונים בצער וצועקים אל האלדי\"ם בית דין העליון אם הם \nזכאין ותעל שועתם אל האלדי\"ם וישמע אלדי' וכו' ואם לאו אינן נענין יען כי ג' אלדי\"ם \nושהם בגימ' גרון חרה אפם בהן ומן גרון נהפכו אל נ\"חר וז\"ש יגעתי בקראי יען כי ניחר \nגרוני כי גרון העליון נהפך לניחר וזהו סו\"ד וילך חרנה כי חרן בגימ' ג\"פ אלדי\"ם ואות \nה' יתירה היא שורשם שהם ה' אותיות שם אלדים, והרי נת' ההפרש הנפלא שיש בין ישיבת \nא\"י הנק' באר שבע אל חו\"ל הנק' חרנה כנז' וע\"כ היה מצטער כ\"כ יעקב ומתיירא מאד \nלנפשו ובפרט בהיותו בזמן סכנות אם סכנת עשו אם סכנת לבן אם סכנת דרכים וע\"כ הוצרך \n"},{"index":11,"he":"לתפלה כמו שית' בענין ויפגע במקום שאין פגיעה אלא תפלה והוצרך להבטחתו ית' כי לא \nאעזבך וכו' ועכ\"ז להיותו במקום כמה סכנות לא סמך על הנס כמ\"ש ז\"ל וע\"כ היה עדיין \nמסתפק אם יהיה אלדים עמדי וכו' כי אולי יגרום החטא ובפרט כי עבירה גוררת עבירה הלא \nהיא עון יציאת חו\"ל וביטולו ממצות כיבוד אב ואם יגררו עבירות חחרות ונוסף על זה \nהיותו במקום סכנות רבות כנז' לכן נתיירא ונסתפק כנז:\nאו יראה ויצא יעקב וכו' כי בראות יעקב חטאו בצאתו מא\"י הנק' באר שבע כנז' בדרך \nהראשון ביקש תחילה להתעכב במד' של שם ועבר לעסוק בתורה השקולה ככל המצות ויכופר \nחטאו הנז' בשני אופנים הא' כי גם התורה נק' באר שבע בסוד שתה מים מבורך וכו' והיא \nכלולה מז' חכמות בסוד חצבה עמודיה שבעה וכל אחד כלולה מע' והם סוד שבעים פנים לתורה \nוהב' כי שם נתעכב י\"ד שנה כפלים בשבע בסוד שבעה ושבעה מוצקות לכפר יציאת באר שבע \nכנז', וכפ\"ז או' ויצא יעקב אינו כפשוטו רק סיפר כי כבר עמד במדרשו של עבר י'ד שנה \n"},{"index":12,"he":"בעסק התורה הנק' באר שבע כנז' ומשם יצא ובזכות הזה נשען והלך חרנה וע\"כ נרמז זה \nבס\"ת יעק\"ב מבא\"ר שב\"ע הוא עב\"ר בנו של שס בן נח כי שם כבר נפטר קודם לכן כנודע \nומשם מבית מדרשו יצא ואז הלך לחרן:\nאו יראה תירץ הכתוב כי אם יעקב היה כ\"כ מצטער על יציאתו כנז' א\"כ למה יצא ולזה תירץ \nכי יצא בורח בהכרח מפני סכנת נפשות שהיה עשו מבקש. להורגו כמ\"ש וחי בהם ומפחד הרעה \nאשר ימצא אותו יצא ולכן נרמז בס\"ת יעק\"ב מבא\"ר שב\"ע ברע כי וירא יעקב את עשו כי ברע \nהוא כנז':\nאו יראה בא ג\"כ ליתן טעם אחר אל יציאחו שהיתה מוכרחת הלא היא לישא אשה שההיא א' מן \nהדברים שהותר עליה יציאת הארץ כמ\"ש ז\"ל ולכן ס\"ת ויצ\"א יעק\"ב מבא\"ר שב\"ע הוא ארבע \nשהיה מוכרח לישא אותם ארבע אמהות רחל ולאה בלההה במ\"ש הזוהר פ' קדושים בר\"מ כי אדם \nהראשון נתגלגל בג' האבות לכפר בג' עבירותיו ע\"ז וש\"ד וג\"ע ולכן אברהם תקן חטא ע\"ז \nוהושלך לכבשן בסוד ואשריהם תשרפון באש ויצחק נשפך דמו על המזבח ויעקב תיקון ענין \n"},{"index":13,"he":"ג\"ע ונודע כי עדיין לא היו עריות אז בעולם והסוד הוא ד' טיפות דזרק בלילית חוה \nראשונה כי ערוה היא לו ומשם נשתלשלו בלבן החרמי רמאי כדמיון הנחש הערום הרמאי \nהמחטיא לאדם היא לילית כנודע וע\"כ הוצרך יעקב ללכת לחרן להוציא אותם י' טיפין \nקדישין וזה ברוב עבודה קשה לכפר חטא אדם וזהו סוד ויעבוד ישראל באשה וכו', וז\"ה \nענין הן כל אלה יפעל אל שעליו נאמר חסד אל כל היום כי ע\"י מדת החסד הביא לאדם \nהראשון בגלגול להתקן פעמים שלש בג' האבות מלבד הפעם הראשונה וז\"ש טם גבר הוא אדם \nהראשון עצמו הגובר עליהן כי הלא הוא אביהם של ג' האבות באופן שנתגלגל ד' פעמים \nלהתקן:\nאו יראה ע\"ד הפשט ויצא יעקב וכו' ויתורץ הקושיא הראשונה שהקשינו למעלה והוא כי \nהכתוב שינה את עעמו כדי להודיענו נס קפיצת הדרך שנעשתה לו וז\"ש:\nויצא יעקב יראה דע כי תיכף מעת יציאתו מבאר שבע הלך עד חרן ולא נתעכב כלל כדרך שאר \nבני אדם וכד מטא לחרן בקש לחזור וקפצה לו הארץ וזהו ויפגע במקום וכו' וכמ\"ש רז\"ל \n"},{"index":14,"he":"לשון קפיצה נוכל לתרץ קושיא הג' והוא כי כיון שגם יעקב נתן דעתו לחזור נמצא כי גם \nאליו יצדק אומרו כי הוא פגע במקום כי הוא היה הולך אליו ברצונו או יהי\" ג\"כ ע\"ד הזה \nבאו':\nויפגע במקום כמ\"ש אח\"כ ואנכי לא ידעתי כי אילו ידעתי לא שכבתי והכתוב עצמו סיפר \nהתנצלותו זה מעתה כי אמת הוא כי לא במתכוין הלך שם רק ויפגע במקום כדמיון הפוגע \nבאבן בלי כוונה וע\"כ וישכב במקום ההוא ואילו היה במתכוון לא היה שוכב שם עוד נתן \nהתנצלות שני והוא כי מה שלן שם היה על כי בא השמש בחידוש שלא בזמנו כמ\"ש ז\"ל ובזה \nיתורץ למה לא הקדים כסדר ותבא השמש יילן שם ולכן נרמז בר\"ת \"כי \"בא \"השמש כב\"ה כי \nכבה מאורו של השמש בהיותו בתוקף פארתו שלא בזמן ונודע מ\"ש בפרקי ר' אליעזר כי כדור \nגוף השמש חציו אש וחציו ברד נמצא כי הכביה אינה רק בצד האש שבו הנרמז בס\"ת \"בא \n\"השמש א\"ש, עוד ראיה לזה כי הרי לקח מאבני המקום המקודש ההוא והם י\"ב אבנים למספר \n"},{"index":15,"he":"בני יעקב כמנין מזבח אליהו בהר הכרמל והיו מן המזבח אשר בנו שם אדם ושם ונח ואברהם \nויצחק אביו כנודע והיו אסורים מלישכב עליהם א\"כ זה יורה כי אנכי לא ידעתי כנז':\nוכפי פי' האחר של רז\"ל לשון תפלה יאמר כי בראו' יעקב יוצא מארץ ישראל כנז' התקין \nעצמו לתפלה כנ\"ל ולא די שהתפלל אלא שקבע תפלה מחודשת והיא תפלת ערבית כמ\"ש ז\"ל \nלהיות לו בזה מעלה ומצוה יתירה וגדולה ולהורות על זה לא אמר ויתפלל רק ויפגע דרך \nפגיעה ומקרה כנודע כי תפלת ערבית רשות היא ואינה קבע וגם ויפגע לשון תפלה היא כמ\"ש \nבאופן כי נכתבה לשון פגיעה כי בה נרמז היות ענינה תפלה ושהיא תפלת ערבית שהיא פגיעה \nולא חובה ולא התפלל כסברת רבי יאודה מפלג המנחה ולמעלה רק אחר אשר בא השמש ושקעה \nהחמה כסברת חכמים דתפלת המנחה עד הערב ומאז ואילך הגיע זמן תפלת ערבית, ואו' וילן \nשם כי קבע שם מקום לינה ולא רצה ללכת יותר יען כי בא השמש והגיע זמן תפלת ערבית \n"},{"index":16,"he":"ואח\"כ קיים מצות עשה לקרוא ק\"ש דערבית וז\"ש ויקח מאבני המקום כמו שית' ואחר ענינה \nעד היות לילה גמורה זמן שכיבה כמ\"ש בשכבך וז\"ש וישכב במקום ההוא כי תכף אחר ק\"ש \nהגיע זמן שכיבתו משא\"כ בתפלת ערבית כי מן ביאת השמש נתחייב בה וכבר ידעת כי כל א' \nמשתיהן מצוה בפני עצמה ולא נהגו ישראל לחברן יחד אלא כדי לסמוך גאולה לתפלה כנודע \nואמנם יעקב מצוה שפגע ראשונה קיים אותה תחילה ובפרט כי היה עייף ויגע מעורח הדרך \nונתיירא אולי אם יתאחר ירדם בשינה ולא יקיים אותם:\nוהנה אומ' ויקח מאבני המקום שהוא קריאת שמע ית' במ\"ש בס' התקונין על ויקח חמשה \nחלוקי אבנים מן הנחל הוא בדוד עם גלית כי הם ענין ק\"ש פסוק הראשון שיש בו ה' תיבות \nוחיברם בתיבה הששית \"אחד היא בקלע המיחד כולן ובכח כונה זו הרג את גלית בזריקת הה' \nאבנים ההם ונודע כי פסוק שמע אמרוהו השבעים בני יעקב ואחריהם אמרו יעקב אביהם פסוק \nהב' בשכמל\"ו שגם בו יש ו' תיבות אחרות וב' פסוקים אלו כנגדם נצעוו ולקחת שתי אבני \n"},{"index":17,"he":"שוהם אותיות השם קבלת שם שמים ששה משמותם על האבן האחד הם ו' תיבות שבשמע ישראל \nשנכתבו בס' תורת משה ואת שמות הששה הנותרים ו' תיבות בשכמל\"ו הנק' נותרים כי לא \nכתבן משה בס' התורה כנודע ונשארו בעל פה וכולם הם י\"ב תיבות כנגד י\"ב שבעים ובשניהם \nמ\"ע תיבות וכן מ\"ט תיבות בי\"ב שמות השבטים כנודע ולכן ופתחת עליהם שמות ב\"י, ועליהן \nרמז ויקח מאבני המקום מיעוט אבנים שנים הם שני פסוקים שמע וברוך שם שהם שתי אבני \nהשהם כי הם עיקר ענין קבלת מלכות שמים בעוה\"ז שעל זה נק' מלא כל הארץ כבודו ע\"י כן \nנק' הב\"ה המקום מקומו של עולם וז\"ש מאבני המקום ושני פסוקים אלו עיקר ראשון של כל \nהק\"ש כנז' והם ב' ראשים של כל הק\"ש וז\"ש וישם מראשותיו שני ראשים אלו של קבלת מלכות \nשמים שם אותם על ראשו לכבוד ולתפארת:\nאו יראה ויפגע במקום כי הנה הב\"ה נקרא מקום כנז' וענינו הוא שם ההויה י' הפ\"ה ופ\"ו \nהפ\"ה בגימ' מקום והנה יעקב פגע בכיוצא בו כי גם יעקב עם ד' אותיותיו עולה בגימ' \n"}]}
