{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-86","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":86,"title":"קטע 86","hebrewTitle":"קטע 86","segments":[{"index":1,"he":"האשכול נאמר כי כרתוהו מן הנחל ההוא והראיה ע\"ז כי כן הנחל כולו לא נקרא אלא נחל \nאשכול כי לא הי' שם רק אשכלות ענבים לבד וכן באומרו ויכרתו משם אמנם הרמון והתאנה \nהי' ממקום אחר ולזה אמר מן הרמונים כלומר רמון אחד מאותם הרמונים ותאנה אחת מאותם \nהתאנים אשר שם. ועתה נוכל להקשות דא\"כ למה נקרא נחל אשכול ולא נחל רמון או נחל תאנה \nוכו' והתשובה יובן עם הנ\"ל כי האשכול הי' יותר גם יוצא מהטבע כי שמונה אנשים \nהוליכוהו כנ\"ל ולכן נקרא על שמו ולזה אמר למקום ההוא קרא נחל אשכול ולא נחל רמון או \nתאנה לפי שהוא על אודות האשכול היחידי אשר כרתו רבים מאותם בני ישראל ההולכים שם \nשהי' שמונה אנשים רוב מנין המרגלים ונוכל לאמר שכל אותם ההולכים שם הנקראים בני \nישראל כרתו אותו וזה נס גדול משא\"כ ברמון כי איש אחד לבדו כרתו וכן התאנה. או ירצה \nכי נתכוונו להראות שינוי פירו' הארץ ההיא ולכן אם הי' כורתין אשכול אחד מחובר \n"},{"index":2,"he":"בזמורה שבו יאמרו מקרה היה קרה אל האשכול הפרטי הזה ואולי אין כמוהו בכל הארץ ההיא \nבכל שאר האשכולות ולכן הזמורה כרתוהו מכרם אחד שבנחל ההיא כי היתה עבה וגסה וארוכה \nכקורת בית הבד דבר משונה מאד ועוד כרתו אשכול ענבים אחד שלא בזמורתו ממקום אחר \nלהודיע כי אין שניהם אחד הזמורה ואשכול אלא משני מקומו' ולא ממקום אחד פרטי לשנאמר \nשקרה מקרה כנ\"ל. וא\"ת א\"כ יכרתו שני אשכלו' אין זה קושייא כי הרי הי' צריכין י\"ו \nבני אדם להוליכן כי יקר המשא הוא באשכול ובפרט כי בלאו הכי היה צריכין הזמורה \nשתועיל להם תמורת מוט ואם יהי' שתי אשכלות יהי' צריכין שמונה מטות וששה עשר בני אדם \nוהם לא הי' רק ח' כנ\"ל. או אפשר כי נתכוונו להראות שינוי הארץ בענין הפירות עצמן \nובענין העצים שלהם כי הכל בתכלית השינוי. ובזה יתבאר למקום ההוא ירצה כי הנה כוונתם \nלהראות שינוי פירות הארץ והרי אפשר לאמר כי מקרה קרה אל האשכול הזה ולא הי' כן כל \n"},{"index":3,"he":"שאר אשכלות הארץ והראי' לזה כי הרי הנחל ההוא נקרא נחל אשכול ולא נחל אשכלות להורות \nענין אותו האשכול הפרטי ההוא אשר לא הי' אחר כמוהו ועוד אם נודה שגם כל האשכלות אשר \nבמקום ההוא הם באופן הזה אפשר כי הנחל ההוא הפרטי הי' כן ולא כמוהו בכל ארץ כנען, \nולזה דייק באומרו למקום ההוא כלומר ואם אשכלות כל הארץ הי' כן באופן הזה איך המקום \nהפרטי ההוא נק' נחל אשכול ועוד קושיא אחרת דגם אם נודה ונאמר שכל אשכלות הנחל ההוא \nהי' באופן זה למה נקרא נחל אשכול ולא נחל אשכלות ולזה כיון באומרו קרא נחל אשכול \nוהרי שתי קושיו' ולזה השיב אומר כי אין קריאתו נחל אשכול הי' לשים סיבה מאלו השתים \nהנ\"ל או שאשכול פרטי הי' בנחל ההוא או שהנחל הזה הי' פרטי משונה בכל הארץ אמנם הטעם \nהוא על אודות האשכול היחידי ההוא אשר כרתו משם בני ישראל ואלו כרתו משם שני אשכלו' \nהי' נקרא נחל האשכלו' אלא מעשה שהיה כך היה וכן אלו כרתוהו ממקומות אחרים הי' נקרא \n"},{"index":4,"he":"אותו המקום מקוה האשכול ונמצא כי על פי מעשה ההוא נק' נחל אשכול ולא אשכלות אבל אין \nהכי נמי כי בנחל ההוא וכן בכל הארצות של כנען הי' אשכלות כיוצא בו:\nוישבו וכו' רז\"ל אמרו שהקב\"ה דילג להם הדרך מפני שעתיד לגזור עליהם ארבעים יום יום \nלשנה. והנה אורכה מ' יום ורחבה מ' יום והם הלכו ב' רוחות כמין גא\"ם אורך ורוחב הרי \nשמונים יום ולפי הפשט נוכל לומר שהורה הכתוב מחשבתם הרעה שלא רצו לתור הארץ כולה \nשהי' צריכין שמונים יום אלא הלכו דרך קצרה מאוד מהלך מ' יום לבד שלא להחשיבה \nבעיניהם שהיא ארץ ארוכה ורחבת ידים כל כך. או ירצה ע''ד משז\"ל בפ' וילכו ויבואו \nמקיש ביאתם להליכתם וכו'. וז\"ש הנה המרגלים האלה הלכו במחשבה רעה כנ\"ל ומן הראוי \nשבהיותם שטיר בארץ ארבעי' יוה זמן ארוך הי' רואים כ\"כ שבחי הארץ והי' חוזרים בתשובה \nואמנם אלו וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום ועל כל זה וילכו ויבואו וכו' מעת כשהלכו \n"},{"index":5,"he":"לתור עד שבאו אל משה אעפ\"י שנתעכבו מ' יום בעת היותם תרים הארץ עמדו ברשעתם ולא שבו \nבתשובה:\nוילכו וכו' ויספרו וכו' יש לעורר כי אומרו וישיבו אותנו דבר חוזר אל משה ואהרן בלבד \nכי כבר אמר אח\"כ ואת כל העדה וכיון שכבר אמר תחלה ויבואו אל משה ואל אהרן ואל כל \nהעדה הל\"ל וישיבו אותם דבר דקאי אל כל הנ\"ל ולמה חזר ואמר ואת כל העדה ועוד מלת וגה \nהיא טפלה בלי מלח שעדיין לא אמר אלא באנו אל הארץ ולא סיפרו דבר ותחלת דבריהם הוא \nכי זבת חלב ודבש וכו' והול\"ל וזבת חלב ודבש היא מאי וגם, והענין במה שנתבאר כי תמיד \nהיתה כוונתם רעה וחשבו עתה לספר בגנות הארץ באורך גדול ואמנם בבואם מצאו את משה ואת \nאהרן וכל העדה נקהלים יחד ומצפים תשובתם כי הגיע זמנה ועברו ארבעים יום ואפשר כי גם \nזה דייק באומרו וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום שהוא מהלך ארץ כנען ולכן כאשר באו \nמצאו למשה ואהרן נקהלים יחד מחכים תשובת' ונתביישו ממשה ואהרן ולא רצו להזכיר כל \n"},{"index":6,"he":"גנות הארץ בפניהה אלא מקצתו ואף גם מקצתו לא פתחו בו אלא פתחו בשבח וסיימו בגנות \nולא כולו וזה שלא להראות כי כוונתם רעה לספר בגנות ואח\"כ יתפרדו משה ואהרן מתוך \nהעדה ואז התחילו לספר ולסיים בגנות הארץ אל העדה לבדה באורך כרצונם. וז\"ש ויבואו אל \nמשה ואהרן אל כל העדה כי היה שם אסופים וע\"כ התשובה שהשיבו לא הי' שם כפי רצונם. \nאמנם וישיבו אותם את משה ואת אהרן לבדם דבר ולא דברים רבים כאשר הי' עם לבבם. \nולהיות כי כבר הי' שם כל העדה שמעו גם הם את התשובה הזו מאליהם אעפ\"י שאין כוונת \nהמרגלים להשיב דבר זה אל העדה אלא אותם לבד שהם משה ואהרן אלא שהי' מוכרחים מפני \nהבושה כנ\"ל ולזה לא כלל אותם יחד כנ\"ל. ונמצא כי עיקר אופן הסיפור הזה שהי' בו קצת \nשבח הארץ הי' למשה בלבד ולא לכל העדה וז\"ש ויספרו לו ולא להם והראו טלפים וכנפי \nהחסידה באומרם אשר שלחתנו כלומר רצונו לקיים מאמרך ולולא זה לא הלכנו שם ולא עוד \n"},{"index":7,"he":"אלא שאף שליחותינו היתה ממש כפי הסדר אשר סדרת אלינו בתחלה והוא עלו זה בנגב ואח\"כ \nמשם שהוא דרך אדום ועמלק תכנסו לארץ כנען אשר תחילתה היא ועליתם את ההר אשר שם \nחברון דרומה של ארץ כנען והתחלת הארץ היא מכאן וז\"ש באנו אל הארץ כפי הסדר עצמו אשר \nשלחתנו ולזה לא אמר הלכנו אלא באנו לרמוז כי תחילת ביאתנו אל הארץ ההיא היתה חברון \nכי כך סידרת לנו כאשר שלחתנו שהביאה הראשונה נבא שם. והנה לא די שכל הארץ בכללותיה \nהיא ארץ זבת חלב ודבש. אלא אף גם חברון אשר היא תחילת ביאתנו אשר היא טרשים ומקום \nקברות כמה שאמרו ז\"ל גם היא זבת חלב ודבש והראי' לזה כי הרי זה האשכול הוא פריה כי \nמשם מנחל אשכול אשר בחברון כרתנו אותו א\"כ אומרו וזה פריה אינו לכללות כל הארץ אלא \nפריה של חברון שהיא הארץ אשר שלחתנו שנבא אליה בתחילה ומכש\"כ כי שאר הארץ תהי' יותר \nשמינה מזה כי אינה טרשים למקום קברות כחברון ואח\"כ כמתלהלה הורו זיקים בסוף דבריהם \n"},{"index":8,"he":"אפס כי עז העם היושב בקרבה. כי אלו יתחילו בגנות הי' מורים כי כוונחם לרעה והא \nיראים ממשה ואהרן העומדים שם ועוד אחרת כי אפי' שאר העדה לא יאמינו להם כי יאמרו \nברעה באתם אלינו בתחילה ובפרט בהיות יהושע וכלב מכחישים אותם האמנם הראו בתחילה \nטלפים כחזיר כי כוונתם לספר בשבח הארץ וכאשר באחרונה יספרו איזה גנות יחשבו כי האמת \nהם מספרים כי כמו שספרו הגנות גם סיפרו השבח א\"כ נאמנים הם ובזה רצו לגנוב את לב \nהעם, ויהס כלב וכו' בראותו כי אפילו עתה אשר הי' שם משה ואהרן לא חדלו מלספר בגנות \nהארץ אלא שעשאו בערמה כנ\"ל ואח\"כ בהסתלק משם משה ואהרן ישלימו להרשיע ולספר בגנות \nהארץ באורך, עם היות אשר עדיין העם לא צעקו ולא דיברו מאומה עד באחרונה כמו שנבאר \nאח\"כ בפסוק ותשא כל העדה וכו' כבר ידע כי כמו שכוונת המרגלים לספר אח\"כ אל העדה את \nהגנות באורך גם העדה מיראת משה שתקו כי כבר הבינו כי עוד להם בלבבם דברי גנות לספר \n"},{"index":9,"he":"אליהם לבדם ומשם הבין כלב כי שתיקות העדה ברמאות היא ג\"כ כדמיון המרגלים ולכן לא \nשתק גם הוא אלא טרם ילכו משה ואהרן וישלימו המרגלים לספר שאר הגנות בפני העדה ויתקע \nהדבר בלבבם לאין מרפא הקדים לשתקם וז\"ש ויהס כלב את העם, כלומר אני רואה בלבבכם \nשאתם רוצים לצעוק אלא שאתם ממתינין עד שמוע כל הגנות בעצמכם מפי המרגלים לכן טרם כל \nזה אני רוצה לבטל דברי המרגלים כי דעו לכם כי עלה נעלה וירשנו וכו' ועי\"כ חשב שהעדה \nיאמינו לו כיון שעדיין לא שמעו כל הגנות וגם כי לא נתקע בלבבם היטב. והאנשים וכו' \nכמו שכלב התחכם להקדים וגם להטעים דבריו בתחלה כדי שלא יאמנו דברי המרגלים שידברו \nאח\"כ בפני העדה לעצמן אז אמרו א\"כ אין לנו תקומה בזה עוד אם נשתיק ולכן גם הם \nהתחכמו לענות תיכף קשות ושלא להמתין עד אח\"כ ותירץ גילוי את אשר בלבבם ואמרו לא \nנוכל לעלותי ומה שהי' אז גנוז בלבם הוציאו אותו וגילו אותו לחוץ. וז\"ש ויוציאו דיבת \n"},{"index":10,"he":"הארץ וכי הוציאוהו ממה שהיו נסתר בלבם עד עתה. גם אפשר כי הנה בתחילת דבורם התחילו \nבשבח הארץ כמ\"ש זבת חלב ודבש וכו'. וסיימו בגנות העם. כמ\"ש אפס כי עז העם וכו' אבל \nעתה התחילו בגנות העם בתחילה וז\"ש לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו ואח\"כ \nעבירה גוררת עבירה והתחזקו עוד לספר בגנות הארץ עצמה עם היות שתחלה ספרו בשבחה וז\"ש \nאמרו לא נוכל לעלות אל העם ואח\"כ ויוציאו דיבת הארץ וכו' ויען כבר תחלה ספרו שבחה \nהנה עתה בספרם גנות אינה אמירה או סיפור אלא הוצאות דברים של גנות היפך ממה שהקדימו \nלספר דברי השבח וז\"ש ויוציאו ולא אמר ויספרו דבת הארץ או ויאמרו אלא ויוציאו, ואע\"פ \nשאמרו אח\"כ וכל העם אשר ראינו בתוכה וכו' אין זה מקומו בגנות הארץ אלא למעלה כי חזק \nהוא ממנו וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות והענין כי אומרו וכל העם הוא ראיה אל \nגנות הארץ עצמה כי אם היו חלשים אין תימה אם הם מתים ואין זה גנות אל הארץ עצמה \n"},{"index":11,"he":"לשנאמר שהיא אוכלת יושביה ואמנם בראות כי כל העם אשר בתוכם לא מקצתם אף לא רובם אלא \nכולם כאחד אנשי מידות וגבורים וחזקים עכ\"ז מתים הרבה מהם בכל יום א\"כ אין זה אלא \nרוע הארץ כי היא אוכלת יושביה:\nאו ירצה כי נתכוונו להרוס משרז\"ל כי הקב''ה כדי שלא יסתכלו אנשי הארץ בהם המית בהם \nרבים לשיתעסקו בצרת קבורה לז\"א אינו כן אלא הארץ בעצמה היא אוכלת יושביה ואינו מאתו \nית' לשלא יסתכלו בנו כי הרי כל העם אשר ראינו בה אנשי מידות גבוהים מאד וענקים וכבר \nראו אותנו והביטו בנו ולא חששו אלינו כי לא היו מחשיבים אותנו להלחם בנו יען ונהי \nבעינינו כחגבים וגם כן היינו בעיניה' כמשז\"ל כי שמענו אותם אומרים נמלים יש בכרם \nא\"כ זה ראיה כי כבר נסתכלו בנו אלא שנהיותינו בעיניהם כנמלים לא נלחמו בנו כי \nבזויים אנו ולא הוצרך לשהוא ית' ימיתם כדי שיתעסקו בצרתם אלא טבע הארץ היא להיותה \nארץ אוכלת יושביה:\nותשא וכו' קודם לא דברו מאומה עדי ימתינו לחקור את המרגלי' עוד מה בפיהם כנ\"ל ועתה \n"},{"index":12,"he":"שכבר המרגלים העיזו פיהם ואמרו הרבה מאד בגנות הארץ אותו הקול שהיו רוצים בתחלה \nלהרים אלא שהעלימוהו עד שאול פי המרגלים הנה עתה ליתנו את קולינו אותו הקול הטמון \nבלבם הוציאוהו לחוץ כי מאז הי' בלבם לצעוק ולא ישתקו אז מפני שבח כי מאז רעה בלבבם:\nוילונו וכו' הנה משה ואהרן לא דברו עתה מאומה כי אם כלב ועליו מהראוי לשים פניהם \nולצעוק עליו האמנם חשבו פן כלב עתה יחזור עתה לאסוף את כל שבט יהודה כי הוא הנשיא \nשלהם גם יהושע נשיא אפרים גדולי השבטי' יתחברו יחד הם ושבטיהם ומתוך ההתאספות תתבטל \nעצתם לכן בחכמה טרם יחזור כלב או יהושע לדבר ולא הניחו ותיכף החזירו פניהה אל משה \nואהרן וילונו עליהם וכראות משה ואהרן כן חתו ולא ענו כי לא מצאו מענה ויפלו על \nפניהם, אז חזרו יהושע וכלב לדבר בקול גדול וז\"ש ויאמרו אל כל עדת וכו' כלומר אם משה \nואהרן אין בפיהם מענה לפי שאינם יכולים להכחישם את המרגלים, אשר מעידים על מה שראו \n"},{"index":13,"he":"בעיניהם אבל אנו אשר הלכנו בה יכולים אנו להכחישם וז\"ש הארץ אשר עברנו בה אנחנו כמו \nהם מעידים אנו כי טובה הארץ וכו'. ולא די אנחנו שני עדים לקיים מאמרו יתברך כי ארץ \nזבת חלב ודבש וכו' כי הנה תרי עדים כמאה עדים דמי א\"כ אנחנו שקולים כמותם ונוסף לזה \nכי הקב\"ה מאמת דברינו ועדותינו א\"כ חוטאים אתם במה שאתם מאמינים לדבריה'. וכיון \nשעמדו שני העדים הכשרים האלו עדי ראיה כי טובה הארץ וגם התרו בהם אך בה' אל תמרודו \nועכ\"ז לא די שלא קבלו דבריהם אלא ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים וכו'. אז חשש \nהקב\"ה לכבוד יהושע וכלב המקדשים את שמו ונראה להם ואמר להם אכנו בדבר וכו' כי כבר \nנתחייבו מיתה כדין והלכה בעדים ובהתראה ובפרט כי רצו לרגום אותם וכביכול נגעו \nבכבודו ית':\nאו ירצה ותשא וכו' הרגיש כי מצינו שאח\"כ כל הי\"ב שבטים נענשו ומן הראוי כי ב' שבטים \nיהודה ואפרים יכנסו חיכף לארץ או על הפחות אל ימותו ואל יתמו במדבר כי נשיאיהה לא \n"},{"index":14,"he":"חטאו לז\"א ותשא כל העדה בכללה אף שבט יהודה ואפרים לא שמעו לקול נשיאיהם וכן באמירה \nויאמרו אליהם כל העדה בכללותיה לו מתנו וכו'. ואז יהושע בן נון וכלב בן יפונה \nכראותם כי גם הם מן התרים את הארץ וראוי לקבל עדותם לא חששו לדבריהה אף גם השבטים \nשלהם ולכן קרעו בגדיה' כי ראו כי אין להם עוזר אפילו שבטיהם ובזה יתורץ אומרו מן \nהתרים את הארץ עם שאין זה מקומו ועוד כי כבר הוא פשוט. אז ויאמרו אל כל עדת וכו' אף \nליהודה ואפרים וכו' והנה גם הם ויאמרו כל העדה ויהודה ואפרים עמהה לרגום אותם \nבאבנים ולכן ויאמר ה' וכו' עד אנא ינאצוני הטם הזה בכללותה אכנו בדבר וכו' ואעשה \nאותך לבדך לגוי גדול ואילו יהודה ואפרים שתקו הייתי מקיים גם להם. או ירצה באומרו \nמן התרים את הארץ כי האמת ראוי להם לשמוח כי ניצולו מעצת המרגלים ושכרם לאין קץ \nהאמנם מה שקרעו בגדיהם הנה הוא לסיבה שנמצאו בעדת החברה ההיא הרעה ובדרך חטאים עמדו \n"},{"index":15,"he":"ולא הצילם הקב\"ה מתחלה למונעם מלילך בחברתם כיון שגלוי הדבר לפניו שהופם לחטוא:\nויאמר ה' אל משה לאמר וכו' ועשו להם ציצית וכו' ענין סמיכת פ' ציצית לשתום הראשונים \nלה יען כי ע''ז שקולה ככל העבירות וז\"ש וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה וכו' זו \nעבודה זרה השקולה וכו' ואחריה שבת בפרשת מקושש כי שבת שקולה ככל המצות ואחריה ציצית \nאשר רש\"י כתב בשם ר' משה הדרשן כי גם היא שקולה ככל המצות וזה חידש לא נמצא בדברי \nרז\"ל כך כי יש בו זכירת כל המצות ואני אמשך אחרי עקבות רז\"ל כדומה לדבריהם והוא כי \nהמקיים ציצית בסגולה הוא שמקיים שתי מצות הנ\"ל שהם ע\"ז ושבת השקולה ככל המצות וכמו \nשנבאר במ\"ש וראיתה אותו וזכרתם את כל מצות ה' וכו'. ובזה יתורץ ג\"כ כפל ויאמר וכו' \nלאמר לרמוז כי מצוה זו שאני דובר אליך עתה היא כללות שתי אמירות הא' ענין המצוה של \nציצית בעצמה והב' כי זולת ענין עצמותה שהיא כאחת מן המצות גם יש בה ציווי על שתי \n"},{"index":16,"he":"המצות האחרות שבת וע\"ז כי על ידה יתקיימו הנ\"ל:\nדבר אל בני ישראל וכו' גם פה כפל ענינה דבר ואמרת לרמוז כי במצוה זו יש שתי מצות \nנפרדות והה התכלת שאינו מעכב את הלבן והלבן שאינו מעכב את התכלת וז\"ש ועשו להם \nציצית וכו' זה הוא הלבן ולכן אמר בו לדורותם כי הוא מצוה קיימת לדורות ונתנו על \nציצית הכנף הנ\"ל שהוא הלבן יתנו עליו פתיל תכלת וזה אינו לדורות כי באחרית הימים \nתבטל התכלת ולכן מלת לדורותיכם לא נכתב בסוף פסוק זה אלא אחר ועשו וכו' ויען כי \nהלבן הם ז' חוטי לבן עקרים הנקראים ציצית נאמר בהם ועשו אבל בפתיל תכלת השמיני \nהכורך סביבם אמר ונתנו עליו על הציצית לבן הנ\"ל. ויען זה החוט משמש לב' ענינים אלו \nלכרוך הכריכות על חוטי הלבן כנ\"ל ונתנו על ציצית וכו'. וחציו להשאר תלוי כעין ציצית \nהלבן עצמו לזה חזר להזכיר טנין זה והי' לכם לציצית כלומר זה הפתיל תכל' הנ\"ל להכרך \nעליו גם הוא עצמו בסופו התחתון והי' לכם לציצית תלוי כשאר ה''ז חוטי לבן וז\"ש ג\"כ \n"},{"index":17,"he":"והיה ולא אמר והיו. ויען כי הלבן יתקיים אחר החורבן לדורות אמר בו דבר לשון קושי \nובפתיל תכלת שהוא בזמן הבית אמר ואמרת אמירה בלשון חיבה, או ירצה להיפך דבר בקושי \nכנגד מצות התכלת מידת הדין כמו שנבאר במ\"ש וראיתם אותו. ואמרת כנגד הלבן מידת \nהרחמים כמו שיתבאר. או ירצה ירמוז לב' מצות ציצי' גדול של עטיפת הראש והגוף הנגלה \nלכל וציצי' קטן מתחת לבושיו בסתר כנודע בדרך הקבלה. וכנגד הקען הנסתר אמר ועשו להם \nוכו' ונתנו שלא לנוכח נסתר מעינינו ויען זה הקטן כל היום על האדם ועיקר החיוב הואי \nלכן התחיל בו ואמר ועשו להם וכו' והאריך בענינו וכנגד הגדול הנגלה אמר והי' לכם \nלנוכח בגלוי וגם בו שייך וראיתם אותו משא\"כ בקטן ולפי שזה הגדול איננו העקרי רק \nמצוה מן המובחר דרך חסידות בשעת התפלה לז\"א בלשון טפילה אל הקטן ואמר והיו לכם \nלציצית. או ירמוז אל הפשרה הנזכר בגמרא כי הציצית הוא חובת מאנא וגם חובת גברא ירצה \n"},{"index":18,"he":"האדם אף אם אין לו טלית ראוי לציצית מחוייב לעשות טלית המחוייבים בציצית כענין רב \nקטינא דהוה לבוש סרבלא ביומא דסיתווא וכו' וזה נקרא חובת גברא וגם זה תלוי בטלית \n"}]}
